תאים דנדריטיים PDF

# תאים דנדריטיים התאים הדנדריטיים מצויים ברקמות, מקום החדירה הראשוני של הפתוגנים. על הדנדריט לדעת איזה סוג פתוגן פגש בבדי לדעת איזה ציטוקין להפריש במפגש עם תאי ה-T אותם יש להפעיל. סוג הציטוקין יקבע לאיזה סוג תא T אפקטורי יתחלק תא ה-ד הנאיבי לאחר המפגש בבלוטת הלימפה. האבחנה של הדנדריט בפתוגן מבוצעת...

# תאים דנדריטיים התאים הדנדריטיים מצויים ברקמות, מקום החדירה הראשוני של הפתוגנים. על הדנדריט לדעת איזה סוג פתוגן פגש בבדי לדעת איזה ציטוקין להפריש במפגש עם תאי ה-T אותם יש להפעיל. סוג הציטוקין יקבע לאיזה סוג תא T אפקטורי יתחלק תא ה-ד הנאיבי לאחר המפגש בבלוטת הלימפה. האבחנה של הדנדריט בפתוגן מבוצעת באמצעות סט של 11 TLR שונים לאנטיגנים המצויים בחוץ לתא ובאנדוזום, או באמצעות רצפטורי NOD ו-RIG לאנטיגנים המצויים בציטופלזמה. הדנדריט מבצע פאגוציטוזה של חלקים מפתוגן חוץ תאי ומשמר את צורת הפפטיד הנבלע על מנת להציגו לתא ה-T. ישנם מספר סוגים של תאים דנדטריטיים, אך לא ידוע עליהם הרבה. תפקידם הינו להציג, לא להרוג. אנו נתמקד בתאים דנדריטים קונבנציונאליים. ## קלסיפיקציה של דנדריטים קונבנציונאליים: 1. **מיקום:** האם נמצאים בבלוטת הלימפה באופן קבוע, או ברקמה (ונעים לבלוטה בכדי להציג)? 2. **מומחיות:** ## הגעת הדנדריטים מהפריפריה לבלוטות הלימפה תהליך ההכרה והעיבוד של הפתוגן ועד ההגעה לבלוטת הלימפה הינו חשוב ביותר. במהלך התהליך התאים הדנדריטים הופכים מתאים צעירים לתאים בוגרים. הם מכירים את הפתוגן ובולעים אותו (הדבקה ויראלית או דרך המערכת הוזיקולרית). הם מזהים את הפתוגן על ידי שלל רצפטורים ומנגנונים, וצורתם משתנה על ידי הפעלה של אלפי גנים (חלבונים אשר עוברים מודיפיקציה). הם משתנים מתא בעל שלוחות (עצים) ולתא מתעגל, אשר יכול לנוע לעבר ה-Lymph nodes. במהלך השינוי הם מעבדים את יכולת הפגוציטוזה שלהם. ## שלבי הבשלה של DC: - **ברקמה** – יכולת בלענית (פגוציטוזה) גבוהה. - **בדרך לאיבר הלימפואידי** – תא מאוקטב, אין יכולת בלענית, מגביר ביטוי MHC Class II - **באיבר הלימפואידי** – תא מאוקטב, אין יכולת בלענית, ביטוי MHC II עצום וקישור לתאי T. (השינויים מתבצעים גם ב-1 MHC Class) ל-DC יכולת לדגום חומרים חוץ-תאיים בדרכים רבות ולכן הם מסוגלים להציג אנטיגנים ממגוון רחב של פתוגנים. הם כל הזמן דוגמים את הסביבה ומציגים עצמית. באשר ה-TLR מזהים כניסה של פתוגן, הם עוברים אקטיבציה והבשלה. ## מעבר של :Cross Dressing ← אנטיגן דרך DC, אשר אוספים משהו שהוצג על תא דנדריטי אחר ומציגים אותו על 1MHC שלהם. ## DC Maturation לתאי DC במצב לא בוגר יכולת בלענית חזקה שבחלקה מתווכת על ידי רצפטורים כגון .DEC205 ביטוי CCR7 והאצת עיבוד גירוי רצפטורי TLR גורמים לתחילת תהליך ההבשלה הפפטידים להצגה. התא מקבל רישיון (licensing) להבשיל. ## עיכול הפתוגן בתאי DC מאפשר חשיפת מרכיבין לרצפטורי TLR שנמצאים במדורים תאיים שונים. הכרה זו מסייעת לתא להכיר את אופי הפתוגן שחדר לגוף ולהתאים את התגובה לפתוגן. ## CCR7 גורם לנדידה לבלוטת הלימפה שמפרישה CCL19 ו-CCL21, במהלכה מתחיל ביטוי מולקולות קו-סטימולטוריות, MHC ומולקולות ההיצמדות. גרדיאנט ריכוז הציטוקינים יביא את תאי ה-T וה-B לפרהקורטקס של האיבר הלימפואידי, בו יוכלו להיפגש. ## תאי ד נאיביים נכנסים מזרם הדם לבלוטה דרך (HEV) high endothelial venues – מבנה כלי דם מיוחד תא ד שלא מזהה אנטיגן על פני DC (ירוק) יוצא מהאיבר באשר הוא מקבל סיגנלי שרידה מתאי DC שמציגים פפטיד עצמי ומהציטוקין 7-IL. ## באשר תא T מזהה אנטיגן על פני ה-DC (כחול): - יכולתו לנדוד מופסקת - התא עובר פרוליפרציה חזקה ליצירת שבט - clonal expansion - רכישת תכונות אפקטוריות - יציאה מהבלוטה ונדידה לאתר המטרה ## הסיכוי של תא ד להכיר אנטיגן מסוים הוא אחד לעשר בשישית (או עשר ברביעית), מה שמסביר את הצורך ביעילות גבוהה של מפגשי תאי T עם DC. ## מפגש בין תא דנדריט ותא ד נאיבי בבלוטות הלימפה: הפעלה של אחד מהרצפטורים בתא הדנדריט מעבירה סיגנל אל הגרעין המביא לביטוי גנים. התא הדנדריט עובר אקטיבציה ונודד לבלוטות הלימפה שם פוגש את תאי ה-T המתאימים. תאי ה-T מסיירים בין בלוטות הלימפה (סבב שלם ב-24 שעות). כאשר יש מפגש בין דנדריט מאוקטיב ובין תא T המכיל רצפטור מתאים לאנטיגן אותו מציג הדנדריט תהיה קו-סטימולציה של ה-TCR יחד עם הפרשה של ציטוקין מהדנדריט, אשר מהווה את הסיגנל השלישי שמפעיל את תא ה-T וקובע לאיזה תא ד הוא יתחלק. תאי ה-T כבר ממוינים בצאתם מהתימוס ל-CD4 ו-CD8. מיון בשלב זה קובע תת-קטגוריות נמוכות יותר. - פתוגן חוץ תאי: תא TH (המבטאים CD4) המסוגל לגרום לתאי B לייצר נוגדנים/לאקטב מאקרופאג'ים. - פתוגן תוך תאי: תא CTL (המבטאים CD8) המסוגל להשרות אפופטוזיס בתאים המודבקים. ## יעילות הצגת האנטיגן לתאי T הגרף מתאר את קינטיקת יציאת תאי T שמכירים אנטיגן מתוך בלוטת לימפה. רואים שתוך יומיים כל התאים הספציפיים לאנטיגן "נלכדים" בבלוטת לימפה. מספר התאים הספציפיים לאנטיגן שיצאו מהבלוטה יהיה גדול יותר מאלו שנכנסו אליה (פרוליפרציה). התאים הדנדריטים הם אלה שאחראיים על clonal expansion (ולפני כן מעבר מתאים נאיביים לתאים אפקטוריים). מכמות נמוכה מאוד של תאים ניתן לראות את חלוקת תאי ה-T.