פסיכולוגיה - משבר וחוסן PDF

# מצוקה (לחץ) - עקרונות לחוסן אישי ## מהי מצוקה? - מתח - מופיע כשהאדם תופס את דרישות המציאות כעומדות מעבר ליכולותיו - אירוע טראומטי - אירוע חיים קיצוני, שיוצר תגובות רגשיות וגופניות קיצוניות, ועלול לגרום לבעיות רגשיות מתמשכות. ## מהי טראומה? טראומה מוגדרת כאיום או חוויה ממשית של מוות, פציעה חמור...

# מצוקה (לחץ) - עקרונות לחוסן אישי ## מהי מצוקה? - מתח - מופיע כשהאדם תופס את דרישות המציאות כעומדות מעבר ליכולותיו - אירוע טראומטי - אירוע חיים קיצוני, שיוצר תגובות רגשיות וגופניות קיצוניות, ועלול לגרום לבעיות רגשיות מתמשכות. ## מהי טראומה? טראומה מוגדרת כאיום או חוויה ממשית של מוות, פציעה חמורה או אלימות מינית. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה (למשל, עדות שמיעה). דוגמאות לאירועים מסוג זה כוללות למשל: תקיפת בעלי-חיים, מות הורה בנסיבות טראומטיות, אלימות במשפחה, טרור, תאונות דרכים, הזנחה והתעללות, מחלות מסכנות חיים ופרוצדורות רפואיות פולשניות. בעקבות חשיפה לטראומה עלולה להתפתח הפרעה פוסט טראומטית. ## ויקטור פרנקל - האדם אחראי: "יש דברים שבהכרח יטריפו עליך את דעתך, אלא אם כן אין בך דעת שיכולה להיטרף" (לסינג) תגובה לא תקינה על מצב לא תקין היא בגדר התנהגות תקינה. ## מגבלות על תחושת עקה: - כל אדם מגיב לאירוע טראומטי בתגובות רגשיות וגופניות כלשהן. - כמעט כל סוגי התגובות נורמליות, המצב הוא שאינו נורמלי. - בד"כ, לאורך זמן מתרחשת החלמה ספונטאנית - אבל ככל שהפרט חשוף לאירועים טראומטיים חוזרים, ישנה שחיקה בתהליך ההחלמה הספונטאנית. - במצב כזה יש צורך בטיפול. ## מה עושה טראומה לגוף? - ילדים ובני נוער רבים נחשפים לאירועים שגלומה בהם סכנה לחייהם או לשלמות הגוף שלהם או של אדם קרוב להם. - אירוע כזה מוגדר טראומטי. - במחקר עדכני נמצא כי 66% מאוכלוסיית הילדים עד גיל 16 חוו אירוע טראומטי אחד לפחות במהלך חייהם, כגון מלחמה, אסון טבע, תאונת דרכים, תקיפה או התעללות מינית. - רוב בני האדם עמידים לטראומה, אך חלקם עלולים לסבול מנזק פסיכולוגי מתמשך. - אחת ההשלכות הנפוצות והחמורות של אירוע טראומטי הוא הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). ## התסמונת הפוסט טראומטית (PTSD)? התסמונת הפוסט טראומטית (PTSD) מתבטאת בארבע קבוצות סימפטומים העלולים להתרחש אחרי אירוע טראומטי: - **חודרנות**: חוויה מחדש של הטראומה דרך מחשבות, זיכרונות, חלומות, או פלאשבקים לא רצויים. חוויה-מחדש כרוכה באי נוחות ובחרדה גבוהה. - **הימנעות מדברים שמזכירים את הטראומה**: מ-"סימנים" שונים שמעוררים את הזיכרון, כגון מחשבות, מקומות, מצבים, אירועים. עשויים להתלוות לכך אובדן עניין, התנתקות מהסביבה, וקושי בחוויית רגשות. - **עוררות מוגברת**: שביחד עם החרדה גורמת לבעיות שינה, קשיי ריכוז, רגזנות, כעס מודעות יתרה למצבים שונים, ותחושה של "עצבים רופפים". - **שינויים לרעה באפקט** (מצב הרוח) בקוגניציה (תהליכי חשיבה) ועקב כך לעיתים גם במערכות יחסים /בתפקוד חברתי ## מה עושים עם תלמיד שנפגע מטראומה? - סימפטומים גופניים (כמו כאבי ראש וכאבי בטן) - התנהגות אימפולסיבית ובלתי צפויה - תגובתיות-יתר או תגובתיות-חסר: לצילצול, לסירנות הנשמעות מהרחוב, לדלתות נטרקות, למגע פיזי, לתאורה חזקה או לתנועות פתאומיות של ילדים ומבוגרים אחרים. - תגובות חריפות לכל דבר שמזכיר את האירוע הטראומטי. למשל: - תחושת איום כשאחרים חודרים למרחב האישי שלהם - תוקפנות כשמישהו מתקן אותם או אומר להם מה לעשות - התנגדות לכל שינוי ## היכן האוקיינוס נמצא אם הטיל נופל? מה קורה? - **הגשמה עצמית** - **סטטוס ומעמד חברתי** - **שיכות, זהות ואהבה** - **ביטחון בקיום הפיזי** - **צרכים פיזיולוגיים בסיסיים** כדי לרענן את זכרונכם בנושא פירמידת הצרכים - חיזרו ליחידת הלימוד הראשונה בנושא הנעה. ## בואו נבין שאתם לא לבד! - אפילו חשיפה אחת ויחידה לאירוע טראומטי עשויה לגרום לחוסר שקט, מחשבות חודרניות, קשיי שינה וסיוטים, כעס ומצבי רוח, חרדה ותסכול, נסיגה חברתית. - כל אחד מאלה עשוי להפריע ליכולת הקשב, הריכוז והזיכרון. נפגעי טראומה רבים מתקשים להתארגן, לתכנן, לשמור על מיקוד, לעבד מידע ולפתור בעיות. ## כאורה כנות ותמיכה מבטלים סדקים: - ירידה בציונים - היעדרות מבית הספר - ירידה במוטיבציה - בעיות התנהגות - ירידה בתפקודי הקשב והריכוז - ירידה ביכולת הקריאה - ועוד... ## הצוות החינוכי כסוכני הסברה? - ילדים במצבי לחץ מתקשים להתמודד עצמאית. - ההורים והצוות הם המקורות להתמודדות מוצלחת. - הדרך הטובה ביותר להקנות לילדים ולהוריהם דרכי התמודדות, היא מתוך בית-הספר ובאמצעותו. - תפקוד הצוות החינוכי וקבוצת השווים כסוכני עזרה טבעיים. - השמירה על השגרה - שמירה על רצפים. ## כבר ידוע? או שזה הבסיס : - קשיי ריכוז: התלמיד עשוי להראות חסר שקט ולא פנוי ללמידה. יתכן שיראה תזזיתי, רוצה לקום ולצאת להתאווררות מחוץ לכיתה, יתכן כי הוא מוסח בקלות ו/או מפריע לחבריו בכיתה. או שיראה כחולמני וסגור בתוך עצמו. - ירידה בציונים ובתלמידאות: ירידה בלימודים היא על רקע קשיי הריכוז, ההצטמצמות והעייפות הנובעת מהפרעות בשינה. אלה עלולים גם להוביל לירידה דרסטית במוטיבציה שלו כלפי הלימודים. - התקפי חרדה: לעיתים יתכנו התקפי חרדה שבהם התלמיד ירגיש תחושת לחץ ושאין לו אוויר. במקרים כאלה הוא עלול לרצות לצאת מהכיתה או לשבת ליד חלון או דלת פתוחים כדי שירגיש שהוא מסוגל להימלט בעת הצורך. לעיתים יופיעו ריבוי של תלונות על מכאובים. - רוגזנות: בשל הטראומה שחווה התלמיד, הוא יכול להרגיש רוגזנות, קוצר רוח ושכל העולם נגדו. לעיתים יראה כבעל פתיל קצר וסף רגישות נמוך, ולכן הוא גם עלול להסתבך בקטטות. ייתכן גם שהתלמיד יתפרץ לעיתים קרובות בהתקפי בכי או כעס. - קשיים חברתיים: עקב הצמצום הרגשי וההתנהגותי, ותופעת ההימנעות בנות שעברו טראומה יגיבו על פי רוב בהתכנסות פנימה, בהימנעות מקשר, בהתקפי בכי, ואילו בנים ייטו יותר להגיב בהתפרצויות כעס, התנהגות נגטיביסטית, ובעיות התנהגות. # 3"ק: - עקרונות שגובשו במהלך מלה"ע ה-1, כשנחקרו תגובות לחץ לקרב, שנודעו כ-"תגובות להפגזה". ## קירבה: - צמידות. התערבות ע"י אנשים מהסביבה הפסיכולוגית והחברתית הקרובה לנזקק. - הפניה ישירה לטיפול איש מקצוע עלולה להתפרש כאישור לתחושת אבנורמליות. - עדיף לעזור לאדם בסביבתו הקרובה באמצעות קבוצת תמיכה טבעית, כשהייעוץ והתמיכה המקצועית נגישים לקרובים ולחברים התומכים. ## איירין: - התערבות מהירה ככל האפשר. - המטרה: למנוע "דגירה" של החוויות הקשות, לאפשר לאוורר, לשתף, לקבל אישור לדרכי ההתמודדות. - מתן תמיכה מהירה עשוי לקצר את הזמן שבו האדם סובל מתחושות קשות. ## נכייה זהMelik : - שידור מסר המביע ביטחון בהתקדמות ובשיפור בהרגשה וביכולת החזרה לתפקוד תקין בעתיד. - יש לומר לאדם המתקשה לתפקד שתגובותיו הן קרוב לוודאי זמניות וצפוי שמצבו ישתפר. - חשוב להפגין בנוכחותו ביטחון שהשינוי אכן יתרחש. צפוי שהשיפור יהיה הדרגתי ובינתיים זה בסדר אם יעשה רק דברים מזעריים בהתאם ליכולתו. ## מה עושים במצב של לחץ? - שמירה על שגרה: השגרה משדרת ביטחון, דבר שמאוד התערער אצל מי שנפגע בטראומה. - שיחה מצאו מקום בו תוכלו לדבר עם התלמיד בפרטיות. לפעמים נפגעי טראומה מתביישים במה שקרה והנכונות והרצון להקשיב משדרת שזה בסדר לדבר על זה ושאתם נגישים עבורו במידת הצורך. - מידע: פגוע טראומה עשוי לשאול שאלות לגבי האירועים שחווה. לעיתים התפיסה שלו לגבי מה שקרה שגויה. יש להתאים את התשובות לגילו. התשובות צריכות להיות בהירות, פשוטות ומחוברות למציאות. ## מה עושים במצב של לחץ? - בחירה: תנו לתלמיד לבחור מבין מספר אפשרויות. בטראומה יש מרכיב חוסר שליטה, לכן מתן אפשרויות בחירה לתלמיד יחזיר תחושת שליטה מסוימת, ויעקוף התנגדות שעשויה להתעורר לנוכח דרישות בית-ספריות. - גבולות: שימרו על גבולות בכל הקשור להתנהגות אסורה. טראומה אינה תירוץ להתנהגות בלתי הולמת. יחד עם זאת, היו סבלניים: התנהגויות קשות ביותר יכולות להיות תוצאת חשיפה לטראומה. - רגישות: היו רגישים לסימנים בסביבה העשויים לעורר מחדש את הטראומה אצל התלמיד. למשל, ילדים באזורים מוכי רקטות עשויים להגיב קשה למתיחות ביטחונית, לקולות נפץ, לסירנות. - כאשר ניתן לחזות סימנים כאלה מראש - למשל, כשיש תרגיל עורף הכולל אזעקות וריצה למקלט - כדאי לתכנן תמיכה נוספת לתלמיד. ## מה עושים במצב של לחץ? - התאמות לימודיות: כדאי לשקול התאמות מסוימות במטלות הלימודיות, לזמן מוגבל, על מנת לסייע לתלמיד בתקופת ההתאוששות שלו. - למשל, ניתן לקצר משימות לימודיות, לאפשר לו לפעמים "לדלג" על הכנת ש.ב., לתת זמן נוסף להשלמת המשימות, לסכם עבורו את החומר הנלמד בכתה, או לסייע לו אחרת בהתארגנות מול משימות. - שבחים: עודדו את התלמיד להגיע לביה"ס על אף הקשיים שהוא חווה. שבחו אותו על הישגיו, קטנים ככל שיהיו. ## מה עושים במצב של לחץ? - איוורור: אפשרו לתלמיד לשבת ליד החלון או הדלת, לפי בקשתו. במידת הצורך, הסדירו עימו פרקי "התאווררות" מחוץ לכיתה. זה יעזור לתלמיד להרגיש פחות "לכוד", פחות "לחוץ" ושהסביבה מבינה אותו. - קשר עם הבית: שמרו על קשר עם ההורים וספרו להם על המתרחש בביה"ס. - קשר עם אנשי מקצוע: במידה והתלמיד נמצא בטיפול גורמים מקצועיים, נסו לקבל הנחיות מאנשי המקצוע לגבי ההתמודדות עמו. - הזכות לפרטיות: זכרו, ילד שנפגע בטראומה זכאי לפרטיות ויש להגן עליו מפני סקרנותם ותגובותיהם של תלמידים אחרים. ## סוגיות רגשיות בלחץ וכנות : - יש מקרים בהם יש לכבד את רצונו של התלמיד לא לדבר. אך חשוב לתת לו את ההרגשה שאתה שם בשבילו כאשר יהיה מוכן לכך. - במהלך השיחה חשוב לאפשר לתלמיד התבטאות שוטפת ללא הפרעה. תן לו לספר בדרכו וברמת הפירוט המתאימה לו מבלי להתערב. עודד אותו להתבטא באמצעות שאלות קצרות כגון: "ומה קרה אז?" או מה אתה ראית או שמעת?", "מה אתה זוכר?". - העבר מסר שתגובות גם אם הן קשות הינן צפויות והגיוניות, ויש לצפות שהן תדעכנה לאט. כל התגובות למצב לא נורמאלי הן נורמאליות. - חשוב להדגיש התמודדות והיכולת. נסה לגלות בתוך דברי התלמיד מקורות כוח. דברים קטנים וטריוויאלים, המעידים על כך שהוא מתאמץ להתמודד. - התמקד בחזרה לשגרה, ובמיוחד בהגעה לביה"ס. השתמש במי שיכול לעזור כדי לחזור לשגרה זאת. עם זאת, חשוב לזכור את עיקרון החזרה ההדרגתית שכן קשה לעיתים לחזור למצב באופן מיידי. - הימנע מכניסה לוויכוח, זה רק יחמיר את המצב. - תן לתלמיד אפשרות להיזכר במקרים בהם התמודד בעבר באופן חיובי. - הצבע על מקורות תמיכה אפשריים (משפחה, חברים, אנשי מקצוע, ידע, אמונה, פעילות וכו") - אם סימפטום מחריף ולא דועך, יש לפנות לסיוע. # faסון הקורס: **מַשְׁבֵּר = כִּסֵּא הַיּוֹלֶדֶת** _המקום שבו נוצרים חיים חדשים_ ## חוסן (resiliency): - יכולת האדם להתמודד עם מתח בחייו, ולצאת מכך מחוזק ובעל תובנות חדשות. - אדם בעל חוסן נפשי מסוגל להתאים את עצמו לנסיבות החיים, אף אם הן קשות ## מתן כוח אישי והנעה לחוסן: - כישורים חברתיים - יכולת לפתור בעיות קיומיות - תחושת זהות עצמית - תושייה - תקווה - נכונות לדבוק במטרה ## גישת ששת ערוצי ההתמודדת: - גוף: מערכת אמונות - שכל: חברה - רגש: דמיון האדם במאבקו להישרדות מפעיל דפוס התמודדות אישי, המשלב מספר ערוצים ויוצר את "שפת ההתמודדות" האישית שלו. ## "ACN 2" : - **גוף**: חוויות הלחץ משפיעות על מערכת העצבים ומעוררות תגובות ותחושות גופניות. - **סגנון התמודדות הכרוך בפעולה על הנפש דרך הגוף**, כמו למשל הרפייה, נשימות, פעילות גופנית וכל מה שקשור בהתמודדות דרך הגוף. ## "ACN 2" : - **שכל**: שימוש בתהליכי חשיבה והבנת המצב במונחים של הגיון. - **לסמוך על יכולתנו לחשוב בצורה הגיונית ותבונית, להעריך סיכונים, ללמוד דברים חדשים, לתכנן מראש, לגלות שיטות חדשות, לנתח בעיות ו למצוא פתרונות.** ## "ACN 2" : - **רגש**: תגובה באמצעות ביטוי רגשי מילולי או בלתי מילולי. - **היכולת להתמודדות רגשית והמודעות לרגשות.** - **היכולת לבטא את הרגשות בדרכים המאפשרות פורקן רגשי כגון: שיחה, כתיבה, משחק, ריקוד, ציור, פיסול, נגינה ועוד.** ## "ACN 2" : - **מערכת אמונות**: מערכת חברתית ראשונית החיונית לפיתוח כישורי התמודדות בלחצי החיים. - **מערכת אמונות- אמונה באלוקים או בכוח עליון, אמון באדם אחר ואף אמון בעצמי.** - **דרכי התמודדות- תפילה, טיפוח האמון והתקווה.** - **חברה**: מעגלי התמיכה החברתיים חשובים למתן מענה הן על צרכים מיידיים ובעיות קיומיות והן על צרכים רגשיים. - **דמיון**: מאפשר דיאלוג בין גוף שכל ורגש. - **הדמיון הוא שורש היצירתיות שבנו המאפשר לחלום, להיות אינטואיטיביים וגמישים, להשתנות, לחפש פתרונות בעולם הדמיון, לגלות דרכי התמודדות חדשות עם מצבי מצוקה ולשנות את הנסיבות הבלתי רצויות אליהן נקלענו.** ## :10 "ACN 2" - כל אדם מפתח בחייו דפוס התמודדות ייחודי. - תהליך זה מתפתח כל הזמן, ומשלב יסודות ביולוגיים (תורשה), סביבה ולמידה. - תפקידנו כאנשי חינוך לסייע לילד באמצעות חשיפת דפוסי ההתמודדות החזקים שלו, ופיתוח דפוסי התמודדות תומכים נוספים.