סיכום הקורס - קרינה גרינגאוז (סמסטר 2022ב, פסיכולוגיה בין תרבותית) PDF

‫פסיכולוגיה בין תרבותית‬ ‫‪ 2022‬ב‬ ‫פרק ‪ – 1‬מבוא‪ :‬תרבות ופסיכולוגיה בין–תרבותית ‪5..........................................................................................‬‬ ‫מהי תרבות? ‪5.....................................

‫פסיכולוגיה בין תרבותית‬ ‫‪ 2022‬ב‬ ‫פרק ‪ – 1‬מבוא‪ :‬תרבות ופסיכולוגיה בין–תרבותית ‪5..........................................................................................‬‬ ‫מהי תרבות? ‪5..........................................................................................................................................‬‬ ‫תרבות גלויה ותרבות סמויה‪5..................................................................................................................‬‬ ‫ההשפעה ההדדית בין התרבות והאדם ‪6..................................................................................................‬‬ ‫תרבות כמערכת של משמעות (התרבות כעדשה)‪6....................................................................................‬‬ ‫הקשיים במפגש עם תרבות חדשה‪6........................................................................................................‬‬ ‫ההבחנה בין תרבויות לבין מדינות‪6..........................................................................................................‬‬ ‫רב‪-‬תרבותיות (דו‪-‬תרבותיות) ‪6................................................................................................................‬‬ ‫גישות תיאורטיות ומחקריות בנוגע לתפקיד התרבות בעיצוב תהליכים פסיכולוגיים‪7...........................................‬‬ ‫הגישה האבסולוטית ‪7............................................................................................................................‬‬ ‫יחסיות תרבותית ואתנוצנטריות ‪7............................................................................................................‬‬ ‫פסיכולוגיה בין‪-‬תרבותית ‪7......................................................................................................................‬‬ ‫גישות תיאורטיות בפסיכולוגיה בין‪-‬תרבותית (לא במיקוד) ‪8.........................................................................‬‬ ‫החשיבות של מחקרים פסיכולוגיים בין‪-‬תרבותיים‪8....................................................................................‬‬ ‫פרק ‪ – 2‬ערכים‪ :‬ממדים להשוואה בין תרבויות ‪9..............................................................................................‬‬ ‫ערכים תרבותיים‪9.....................................................................................................................................‬‬ ‫מודל הערכים התרבותיים של הופסטדה ‪9................................................................................................‬‬ ‫תיאוריית הערכים התרבותיים של שוורץ ‪11..............................................................................................‬‬ ‫סיכום הופסטדה מול שוורץ ‪14................................................................................................................‬‬ ‫סקר הערכים העולמי ו‪ – GLOBE‬לא צריך ‪14.............................................................................................‬‬ ‫נורמות התנהגות תרבותיות – לא צריך את ההתחלה ‪14.................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 1‬הדיקות לעומת רופפות ‪14.......................................................................................................‬‬ ‫הדיקות לעומת רופפות של נורמות תרבותיות ‪14.......................................................................................‬‬ ‫פרק ‪ – 3‬תרבות כתהליך דינמי ‪16...................................................................................................................‬‬ ‫האופן שבו נוצר מגוון של תרבויות ‪16...........................................................................................................‬‬ ‫תרבות מעוררת‪ :‬תרבות כמנגנון של הסתגלות לסביבה ‪16..........................................................................‬‬ ‫תרבות מועברת‪ :‬תרבות כתהליך של למידה חברתית ‪18.............................................................................‬‬ ‫שילוב בין גישת התרבות המעוררת לבין גישת התרבות המועברת ‪18...........................................................‬‬ ‫תרבות בעולם משתנה‪ :‬שינוי ושימור ערכים תרבותיים ‪19...............................................................................‬‬ ‫מגמות של שינויים תרבותיים בעולם – לא צריך ‪19.....................................................................................‬‬ ‫השתמרות של מסורות תרבותיות – לא צריך ‪19.........................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 2‬הבדלים פסיכולוגיים בסין מוסברים על פי תיאוריית האורז ‪20...........................................................‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑1‬‬ ‫פרק ‪ - 4‬אתגרים וגישות במחקר בפסיכולוגיה בין–תרבותית ‪21..........................................................................‬‬ ‫אתגרים בפרשנות של הממצאים במחקר בין‪-‬תרבותי – לא צריך ‪21.................................................................‬‬ ‫דוגמה למחקר – תפיסת רגשות בהבעות פנים – לא צריך ‪21.......................................................................‬‬ ‫אוניברסליות לעומת ייחודיות תרבותית – לא צריך ‪21..................................................................................‬‬ ‫זיהוי הקשר הסיבתי בין התרבות לבין תהליכים פסיכולוגיים – לא צריך ‪21.....................................................‬‬ ‫ההבחנה בין ייחודיות תרבותית לבין הבדלים בין‪-‬אישיים – לא צריך ‪21..........................................................‬‬ ‫שקילות בין קבוצות והטיות במחקר ‪21.........................................................................................................‬‬ ‫שקילות ברמה המושגית ‪21....................................................................................................................‬‬ ‫שקילות במאפייני המשתתפים ‪21...........................................................................................................‬‬ ‫שקילות בכלי המחקר ‪21........................................................................................................................‬‬ ‫שקילות בהליך המחקר ‪22......................................................................................................................‬‬ ‫שקילות בדירוג עצמי ובנטיות התגובה ‪22.................................................................................................‬‬ ‫גישות אמפיריות נוספות ל"קילוף הבצל" ‪22..................................................................................................‬‬ ‫בקרה על המשתנים באמצעות מחקרים מרובי תרבויות – בפרק ‪22........................................................... 8‬‬ ‫הגישה הקונסטרוקטיבית‪-‬דינמית – רק לקרוא (הטרמת דו תרבותיים) ‪22......................................................‬‬ ‫גישת התרבות כקוגניציה תלוית מצב – לא צריך ‪23....................................................................................‬‬ ‫מדדים ברמת התרבות האובייקטיבית הגלויה ‪23........................................................................................‬‬ ‫פרק ‪ - 5‬אוניברסליות וייחודיות במבנה העצמי ‪24.............................................................................................‬‬ ‫תרבות ומבנה העצמי ‪24............................................................................................................................‬‬ ‫מבנה עצמי עצמאי לעומת מבנה עצמי מקושר ‪24.....................................................................................‬‬ ‫השלכות של ההבדלים במבנה העצמי ‪25.................................................................................................‬‬ ‫ביקורת ‪26............................................................................................................................................‬‬ ‫העצמי – היבטים מוטיבציוניים‪26................................................................................................................‬‬ ‫ייחודיות לעומת דמיון לקבוצה ‪26.............................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 3‬ייחודיות לעומת דמיון לקבוצה (לא צריך ניסוי ‪4‬ב) ‪26...................................................................‬‬ ‫קידום מטרות אישיות או מטרות של אחרים ‪29..........................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 4‬קידום מטרות אישיות או מטרות של אחרים (לא צריך ניסוי ‪3‬ב) ‪29...............................................‬‬ ‫האדרה עצמית ‪32.................................................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 5‬האדרה עצמית ‪33..................................................................................................................‬‬ ‫אתגרים מתודולוגיים בחקר מבנה העצמי – לא צריך ‪35..................................................................................‬‬ ‫פרק ‪ - 6‬אוניברסליות ויחודיות בקוגניציה חברתית ‪36.......................................................................................‬‬ ‫שיפוטים חברתיים ‪36................................................................................................................................‬‬ ‫ייחוס סיבות להתנהגות של אחרים ‪36......................................................................................................‬‬ ‫ייחוס עמדות ‪36....................................................................................................................................‬‬ ‫תפיסת אדם ‪36.....................................................................................................................................‬‬ ‫תפיסת רגשות ‪37..................................................................................................................................‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑2‬‬ ‫הבנת תקשורת בין‪-‬אישי ‪37....................................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 6‬שיפוטים חברתיים – ייחוס סיבתיות להתנהגות האחר ‪37................................................................‬‬ ‫סגנון חשיבה אנליטי או הוליסטי‪39..............................................................................................................‬‬ ‫הפניית קשב ותפיסה ‪39........................................................................................................................‬‬ ‫סיווג אובייקטים ‪40................................................................................................................................‬‬ ‫הבדלים בסגנון חשיבה בתוך מדינות ‪40...................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 7‬סגנון חשיבה אלניטי או הוליסטי – הפניית קשב ותפיסה (לא צריך ניסוי ‪40.................................... )2‬‬ ‫הבדלים בסגנון חשיבה בתוך מדינות ‪41...................................................................................................‬‬ ‫העדפות אמנותיות ‪41................................................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 8‬העדפות אומנותיות ‪41................................................................................................................‬‬ ‫קשרים בין משתנים ‪43..............................................................................................................................‬‬ ‫פרק ‪ - 7‬אוניברסליות וייחודיות בתפיסות המוסר ‪44..........................................................................................‬‬ ‫תיאוריות התפתחותיות לגבי חשיבה מוסרית ‪44............................................................................................‬‬ ‫תיאוריית ההתפתחות המוסרית של קולברג‪44..........................................................................................‬‬ ‫תיאוריית התחומים של טוריאל ‪45...........................................................................................................‬‬ ‫תיאוריות בין ‪-‬תרבותיות לגבי חשיבה מוסרית‪46............................................................................................‬‬ ‫תיאוריית התקשורת החברתית של שוודר ‪46.............................................................................................‬‬ ‫תיאוריית היסודות המוסריים של היידט ‪48................................................................................................‬‬ ‫השוואה בין תיאוריות ‪49.............................................................................................................................‬‬ ‫סיכום של התיאוריות קולברג ‪ /‬טוריאל ‪ /‬שוודר‪49.................................................................................... :‬‬ ‫סיכום של תיאוריות קולברג ‪ /‬טוריאל ‪ /‬שוודר ‪ /‬היידט ‪49............................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 9‬תיאוריות התפתחותיות ובין תרבוציות לגבי חשיבה מוסרית ‪50.........................................................‬‬ ‫מלחמת תרבות ‪51.....................................................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 10‬מלחמת תרבות ‪52...................................................................................................................‬‬ ‫פרק ‪ - 8‬אוניברסליות וייחודיות בהתנהגות פרו – חברתית ‪ -‬הושטת עזרה ‪55......................................................‬‬ ‫הושטת עזרה ‪55.......................................................................................................................................‬‬ ‫הושטת עזרה לזרים (הכל במאמר) ‪55......................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 12‬הבדלים בין תרבותיים בהושטת עזרה בפועל לזרים ‪55..............................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 13‬הושטת עזרה לזרים במדינות מוטמעות‪56...............................................................................‬‬ ‫תפיסות לגבי הושטת עזרה ‪57................................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 11‬הבדלים בין תרבותיים בתפיסת הושטת עזרה ‪57......................................................................‬‬ ‫מה משפיע על הנכונות לעזור? (לא צריך צפיפות אוכלוסין‪60........................................................... )46-51‬‬ ‫ממצאים סותרים בין המחקרים – למה? ‪60...............................................................................................‬‬ ‫סיכום המחקרים ‪60...............................................................................................................................‬‬ ‫תמיכה חברתית (לא צריך) ‪61.....................................................................................................................‬‬ ‫תמיכה חברתית במזרח אסיה ובארצות הברית (לא צריך) ‪61.......................................................................‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑3‬‬ ‫תמיכה חברתית במדינות נוספות (לא צריך) ‪61.........................................................................................‬‬ ‫פרק ‪ - 10‬אוניברסליות וייחודיות בתוקפנות (אלימות) ‪62...................................................................................‬‬ ‫תוקפנות במדינות העולם ‪62.......................................................................................................................‬‬ ‫קושי להשוות אלימות בין חברות ‪62.............................................................................................................‬‬ ‫סיבות להבדלים בתוקפנות ‪62.....................................................................................................................‬‬ ‫אלימות כפעולה תועלתנית‪62.................................................................................................................‬‬ ‫אלימות כפעולה מוסרית ‪62....................................................................................................................‬‬ ‫גורמים ספציפיים לתוקפנות ‪63...................................................................................................................‬‬ ‫תרבות של כבוד ‪63....................................................................................................................................‬‬ ‫היווצרות והשתמרות תרבות של כבוד ‪64..................................................................................................‬‬ ‫תרבות של כבוד בארצות הברית‪64..........................................................................................................‬‬ ‫סוגים שונים של כבוד ‪64........................................................................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 14‬אלימות בתרבויות של כבוד לעומת לא של כבוד ‪65...................................................................‬‬ ‫מאמר ‪ – 15‬הבדל בין תרבותי בין העדפות מוסר (מכונית אוטונומית) ‪67...........................................................‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑4‬‬  ‫פרק ‪ – 1‬מבוא‪ :‬תרבות ופסיכולוגיה בין–תרבותית‬ ‫מהי תרבות?‬ ‫הגדרה‪ :‬מערכת של ידע ומשמעות המשותפת וייחודית לקבוצה חברתית מסוימת ומועברת בתהליכים של למידה‬ ‫חברתית‪.‬התרבות משפיעה על דפוסי החשיבה‪ ,‬הרגש וההתנהגות של חברי הקבוצה‪.‬היא כוללת אלמנטים‬ ‫אובייקטיביים וסובייקטיביים‪.‬‬ ‫כולל‪ :‬נורמות‪ ,‬טקסים‪ ,‬ידע מבית הספר‪ ,‬דת וכו'‪.‬‬ ‫זה נלמד‪ ,‬לא גנטי‪.‬‬ ‫תרבות גלויה ותרבות סמויה‬ ‫תרבות גלויה (אובייקטיבית)‪ :‬ביטויים של התרבות ב"עולם החיצוני"‪.‬מה שאפשר לראות בעין‪.‬דוגמאות‪ :‬לבוש‪,‬‬ ‫מאכלים‪ ,‬דפוסי שפה‪ ,‬מבנים חברתיים‪.‬‬ ‫תרבות סמויה (סובייקטיבית)‪ :‬ביטויים פסיכולוגיים של התרבות‪" ,‬בראש"‪.‬אי אפשר לראות בעין‪.‬דוגמאות‪ :‬רעיונות‬ ‫משותפים‪ ,‬אמונות‪ ,‬ערכים‪ ,‬נורמות‪.‬‬ ‫מודלים של תרבות‬ ‫‪ 3‬ההיבטים של בודלי‬ ‫תרבות סמויה‬ ‫תרבות גלויה‬ ‫תרבות אידאולוגית‪ :‬היבט רעיוני‬ ‫תרבות חומרית‪ :‬היבט מוחשי‬ ‫דוגמאות‪ :‬תפיסות‪ ,‬ערכים‪ ,‬אידאלים‪ ,‬נורמות‪ ,‬אמונות‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬אוכל‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬לבוש‪ ,‬אמנות‪ ,‬דרכים להשיג‬ ‫מזון‪ ,‬סוגי יישובים (עירוניים‪/‬כפריים)‪.‬‬ ‫תרבות חברתית‪ :‬הארגון החברתי‬ ‫דוגמאות‪ :‬היררכית‪/‬שיתופית‪ ,‬משפחה‬ ‫גרעינית‪/‬מורחבת‪ ,‬פטריארכיה‪/‬מטריארכיה‪ ,‬מוסדות‬ ‫חברתיים (חינוך‪ ,‬דת‪ ,‬שיפוט‪ ,‬שלטון‪)...‬‬ ‫מודל הבצל של הופסטדה‬ ‫מהשטחי לעמוק – מהגלוי לסמוי – מהמשתנה לקבוע‬ ‫ככל שמתקרבים יותר לחלק הפנימי‪ ,‬יש פחות סיכוי לשינוי‪ ,‬זה יותר יציב‪.‬‬ ‫‪.1‬סמלים‪ :‬מילים‪ ,‬מחוות‪ ,‬תמונות או אובייקטים שיש להם משמעות מיוחדת עבור החברים בתרבות מסוימת‪.‬‬ ‫הסמלים מבטאים באופן מוחשי רעיונות מופשטים‪.‬אפשר להעתיק את זה בקלות מתרבויות אחרות וגם‬ ‫יכולים להיעלם‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑5‬‬ ‫‪.2‬גיבורים‪ :‬דמויות אמיתיות או פיקטיביות שנושאות תכונות מוערכות בתרבות ומשמשות כמודלים להתנהגות‪.‬‬ ‫‪.3‬טקסים‪ :‬פעולות קולקטיביות להשגת מטרות רצויות מבחינה חברתית בתרבות‪.‬עוזרים כדי לחזק את‬ ‫הערכים של התרבות‪.‬דוגמאות‪ :‬תפילה‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬מצעד הגאווה‪ ,‬מצעד צבאי‪.‬‬ ‫‪.4‬ערכים‪ :‬אידאלים‪ ,‬אמות מידה לגבי טוב ורע‪.‬נרכשים בילדות ולכן נרכשים ללא מודע והם נוטים פחות‬ ‫לשינוי‪.‬מכוונים את ההתנהגות‪.‬אפשר להסיק עליהם מההתנהגות (אבל לא תמיד) ולפעמים הם מוצהרים‬ ‫(בתקשורת‪ ,‬מערכת החינוך ועוד)‪.‬‬ ‫אין הקבלה בין המודלים וגם אף אחד מהם לא כולל את הכול (למשל‪ ,‬המרכיב ההתנהגותי לא מופיע באף אחד מהם)‪.‬‬ ‫ההשפעה ההדדית בין התרבות והאדם‬ ‫יש השפעה הדדית בין התרבות הגלויה והתרבות הסמויה‪ :‬המציאות האובייקטיבית בסביבה מחזקת את האידאלים‬ ‫התרבותיים ‪ //‬אנשים מבנים היבטים חומריים לפי תפיסת התרבות שלהם‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬בתרבויות בהן משיגים מזון על ידי עבודה בשדה‪ ,‬יש ערכים של שיתופיות ‪ //‬קבוצה עם ערכים‬ ‫סוציאליסטיים תבנה קיבוצים‪.‬‬ ‫עוד דוגמא להשפעה‪:‬‬ ‫אינטרנט ורשתות חברתיות (תרבות חומרית) ‪ ‬הקשר יחיד‪-‬קבוצת מקור ירד והתקשורת עם אנשים מחוץ לקבוצה‬ ‫עלה (תרבות חברתית) – יש רעיונות חדשים ‪ ‬שינויים בתפיסות ובערכים (תרבות אידאולוגית)‪.‬‬ ‫תרבות כמערכת של משמעות (התרבות כעדשה)‬ ‫התרבות משפיעה על החשיבה‪ ,‬הרגש וההתנהגות‪.‬‬ ‫היא משמשת כדי להבין ולפרש את ההתנהגות של האחר‪ ,‬לשתף פעולה עם אחרים ולחזור אירועים‪.‬‬ ‫הקשיים במפגש עם תרבות חדשה‬ ‫הבדלים בתפיסת הזמן‬ ‫תרבות מונוכרונית‬ ‫הזמן הוא משאב מוגבל ולכן חייבים לעמוד בלו"ז‪.‬‬ ‫תרבות פוליכרונית‬ ‫הזמן הוא לא מוגבל‪ ,‬הלו"ז גמיש פחות חשוב משמירה על יחסים הרמוניים‪.‬‬ ‫ההבחנה בין תרבויות לבין מדינות‬ ‫התרבות היא מערכת של ידע ומשמעות משותפת וייחדוית לקבוצה חברתית מסוימת‪.‬גבולות המדינות לפעמים‬ ‫נקבעו על ידי צדדים חיצוניים ולכן אין התאמה בין מדינות וקבוצות תברותיות‪.‬אבל‪ ,‬במדינות קיימות כוחות‬ ‫שמשפיעים הרבה על החשיבה של האזרחים (כמו שפה לאומית‪ ,‬תקשורת ומוסדות חברתיים לאומיים – צבא‪,‬‬ ‫מערכת החינוך‪ ,‬מערכת המשפטים וכו') ולכן אפשר לעשות מחקרים לפי מדינות‪.‬‬ ‫רב‪-‬תרבותיות (דו‪-‬תרבותיות)‬ ‫הגדרה‪ :‬אנשים שנחשפו למספר תרבויות והפנימו את מבני הידע של התרבויות האלו‪.‬‬ ‫מה קובע איך מתנהגים?‬ ‫עקרון הנגישות – המערכת הכי נגישה לפי רמזים בסביבה‪.‬ניתן לתפעל במעבדה‪.‬‬ ‫עקרון הישימות – לפי רלוונטיות‪.‬לא אוטומטי‪.‬אפשר להתחלף לפי משימות‪.‬‬ ‫החלפת מסגרות תרבותיות‪ (CFS, switching frame cultural) :‬היכולת של אנשים דו‪-‬תרבותיים לעבור בין שתי‬ ‫מסגרות הידע התרבותיות שלהם בתגובה לגירויים תרבותיים בסביבה‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑6‬‬  ‫גישות תיאורטיות ומחקריות בנוגע לתפקיד התרבות בעיצוב תהליכים פסיכולוגיים‬ ‫הגישה האבסולוטית‬ ‫גישה אבסוליטית‪ :‬גישה שתופסת את התהליכים הפסיכולוגיים האנושיים כאוניברסליים‪.‬חוקרים בגישה זו מניחים‬ ‫שהתופעות הפסיכולוגיות הן זהות בכל התרבויות ושלתרבות אין תפקיד משמעותי בעיצובם‪.‬‬ ‫בהתחלה כל המחקרים נעשו בגישה הזו‪.‬אבל – הנחקרים היו בד"כ סטודנטים מערבים (‪Western – WEIRD‬‬ ‫)‪.Educated Industrialized Rich Democracies‬‬ ‫הבעיה ‪ ‬קונצנזוס כוזב‪ :‬הנטייה של אנשים להאמין שהדרך שבה הם רואים את העולם‪ ,‬היא הדרך שבה רוב‬ ‫האהשים רואים את העולם ‪.‬כלומר‪ ,‬הם חושבים שדעותיהם‪ ,‬אמונותיהם‪ ,‬ונטיותיהם נפוצות בקרב האוכלוסייה הרבה‬ ‫מעבר למצב האמיתי‪.‬‬ ‫יחסיות תרבותית ואתנוצנטריות‬ ‫יחסיות תרבותית‪ :‬גישה שלפיה אין תרבות טובה או עדיפה מאשר תרבויות אחרות‪.‬יש לבחון כל תרבות ביחס‬ ‫לעצמה ‪,‬ולהימנע משיפוטיות‪.‬‬ ‫אתנוצנטריות‪ :‬שיפוט אנשים מתרבות אחרת לפי אמות המידה והנורמות של התרבות שבה חי האדם השופט את‬ ‫ההתנהגות ‪.‬התנהגות הנחשבת לנורמטיבית בתרבות שלנו נתפסת בעינינו בדרך כלל כטבעית ונכונה‪ ,‬ואילו‬ ‫התנהגות המנוגדת לנורמות התרבותיות נתפסת כחריגה‪ ,‬פגומה ולא מוסרית‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה בין‪-‬תרבותית‬ ‫דפוסי החשיבה וההתנהגות הם שילוב של מנגנונים אוניברסליים מולדים‪ ,‬השפעות של למידה תרבותית והבדלים בין‪-‬‬ ‫אישיים‪:‬‬ ‫טבע האדם‪ :‬המנגנונים הפסיכולוגיים הבסיסיים נחשבים למנגנונים‬ ‫אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם בכל התרבויות‪.‬הם תורשתיים‬ ‫(מולדים) ומועברים בגנים‪.‬דוגמאות‪ :‬יכולת לחוש רגשות (שמחה‪ ,‬פחד‪,‬‬ ‫עצב‪ ,)...‬צורך להתחבר עם אחרים‪ ,‬יכולת לשתף פעולה בצורה הוגנת‪,‬‬ ‫צורך להבין ולפרש סיטואציות חברתיות‪.‬‬ ‫תרבות‪ :‬איך מבטאים את טבע האדם‪.‬התרבות מעצבת את האופן שבו‬ ‫המנגנונים הפסיכולוגיים הבסיסיים באים לידי ביטוי‪.‬דוגמא‪ :‬מבטאים‬ ‫רגשות? איך משתפים פעולה? איזו התנהגויות הן הוגנות?‬ ‫אישיות‪ :‬הבדלים בין‪-‬אישיים בדפוסי החשיבה וההתנהגות של אנשים‪.‬‬ ‫אישיותו של האדם מבוססת על תכונות מולדות ועל תכונות נלמדות‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫טבע האדם – יכולת להרגיש‬ ‫תרבות – מבטאים רגשות בתרבות?‬ ‫אישיות – עד כמה מבטא רגשות האדם הספציפי?‬ ‫אטיקה מוכתבת‪ :‬מצב שבו חוקרים בוחנים תרבות אחת בעזרת כלים או מושגים שנשאבו מתרבות אחרת‪ ,‬ומניחים‬ ‫כי לתופעה שהם חוקרים יש מאפיינים אוניברסליים‪ ,‬מבלי שבדקו זאת‪.‬כתוצאה מכך‪ ,‬עשויות להתעורר בעיות‬ ‫מתודולוגיות הפוגעות בתוקף המדידה‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑7‬‬  ‫גישות תיאורטיות בפסיכולוגיה בין‪-‬תרבותית (לא במיקוד)‬ ‫החשיבות של מחקרים פסיכולוגיים בין‪-‬תרבותיים‬ ‫מצביע על מגבלות של תיאוריות פסיכולוגיות קיימות ‪ ‬מגדיל תוקף חיצוני‪.‬יש תופעות שבעבר נחשבו‬ ‫‪‬‬ ‫לאוניברסליות‪ ,‬אבל הן לא‪.‬דוגמאות‪ :‬האדרה עצמית‪ ,‬אשליית מולר‪-‬לייר‪.‬‬ ‫מרחיב הבנת המנגנונים שבבסיס תופעות פסיכולוגיות‪.‬האם זה משהו אוניברסלי או תלוי תרבות? תלוי‬ ‫‪‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬המנגנון שמאחורי ההתנהגות עשוי להיות שונה‪.‬‬ ‫גילוי תופעות פסיכולוגיות חדשות ייחודיות לתרבויות שלא נחקרו‬ ‫‪‬‬ ‫חקר מפגש בין אנשים מתרבויות שונות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑8‬‬  ‫פרק ‪ – 2‬ערכים‪ :‬ממדים להשוואה בין תרבויות‬ ‫ערכים תרבותיים‬ ‫ערכים‪ :‬תפיסות משותפות לבני אדם המשתייכים לאותה קבוצה חברתית‪ ,‬לגבי מה נכון ומה רצוי (האידיאל‬ ‫התרבותי)‪.‬מספקים הצדקה לפעולות של חברי התרבות‪.‬מתבטאים בנורמות‪ ,‬בסמלים‪ ,‬בטקסים ובדרכי חשיבה‪.‬‬ ‫ההבנה של ההבדלים בערכים בין תרבויות יכולה לסייע להבין את ההבדלים בין אנשים מתרבויות שונות בהתנהגות‪,‬‬ ‫בעמדות ובחשיבה‪.‬‬ ‫סולם ערכים‪ :‬דירוג הערכים מבחינת חשיבותם בתרבות מסוימת או עבור אדם מסוים‪.‬ככל שערך נתפס כחשוב יותר‪,‬‬ ‫כך הוא ממוקם גבוה יותר בסולם הערכים‪.‬‬ ‫מודל הערכים התרבותיים של הופסטדה‬ ‫לכל תרבות יש אותן בעיות חברתיות‪ ,‬אבל יש תנאים אקולוגיים שונים (אוייבים‪ ,‬משאבים וכו') ולכן כל אחת נותנת‬ ‫להם פתרון שונה‪ :‬הערכים‪.‬‬ ‫קשר בין משתנים = השתנות משותפת של המשתנים – יש סוג תרבות שהולכת ביחד עם משתנה אחר ואם יש שינוי‬ ‫באחד מהגורמים (המשתנה או הסוג תרבות)‪ ,‬אז יש שינוי בשני‪.‬‬ ‫קשר בין ערכים‪ :‬יש קשר בין ערכים‪ ,‬אבל אם הם היו מושלמים אז לא היה צורך בשימוש ב‪ 2‬ערכים שונים‪.‬בכל‬ ‫מקרה חשוב לבדוק את המתאים כדי למצוא הסברים חלופיים לקשרים אחרים וגם כדי להבין שלא כל שילוב בין‬ ‫ערכים הוא אפשרי (למשל‪ ,‬אין מדינות מאוד קולקטיביסטיות עם מרחק עוצמה מאוד נמוך)‪.‬‬ ‫קולקטיביזם‪-‬אינדיבידואליזם (‪)Individualism-Collectivism‬‬ ‫הבעיה‪ :‬אופי הקשר אדם‪-‬קבוצה – מי יותר חשוב?‬ ‫קולקטיביזם‬ ‫אינדיבידואליזם‬ ‫"אנחנו"‬ ‫"אני"‬ ‫הגדרה עצמית‬ ‫הקבוצה‬ ‫הפרט‬ ‫אינטרס קודם‬ ‫חזקים – הקבוצה דואגת לפרט‬ ‫חלשים – כל אחד לעצמו‬ ‫קשרים בין אישיים‬ ‫הבחנה חזקה בין "אנחנו" ו"הם"‬ ‫כל אחד בנפרד‬ ‫עקרונות חשובים‬ ‫הרמוניה‬ ‫פרטיות‬ ‫מערכת יחסים יותר חשובה מהמשימה‬ ‫כנות‬ ‫אין הבעה אי הסכמה‬ ‫ישירות‬ ‫קשרים‪ :‬יש קשר בין אינדיבידואליזם והתפתחות כלכלית‪.‬אי אפשר לקבוע סיבתיות‪.‬‬ ‫יכול להיות שאם יש יותר משאבים‪ ,‬אנשים מרגישים שלא צריכים אף אחד ולכן ניהים אינדיבידואליסטיים‪.‬‬ ‫או שהאינדיבידואליזם גורם לרצון להתפתח ולכן יש כלכלה יותר מפותחת‪.‬‬ ‫או שיש משתנה מתערב‪ ,‬כמו אסון‪/‬מלחמה שגורמת גם לקולקטיביזם וגם לחוסר התפתחות כלכלית‪.‬‬ ‫מחרק עוצמה (‪)Power Distance‬‬ ‫הבעיה‪ :‬האם החלוקה לא שיוויונית של כוח ומשאבים לגיטימית?‬ ‫מרחק עוצמה גבוה‬ ‫מרחק עוצמה נמוך‬ ‫הבדלי כוח הם לגיטימיים‪ ,‬מוצדקים‬ ‫הבדלי כוח לא לגיטימיים‬ ‫הגדרה עצמית‬ ‫ונחוצים‪.‬‬ ‫חתירה לשיוויון‬ ‫ציות‬ ‫הבעת אי הסכמה‬ ‫עקרונות חשובים‬ ‫כבוד לסמכות‬ ‫קבלת החלטות בשיתוף‬ ‫קשרים‪ :‬יש קשר חיובי בין מרחק עוצמה גבוה וקולקטיביזם‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑9‬‬  ‫אפשרויות‪ :‬אינדיבידואליזם ‪ ‬ילד מעודד לעצמאות ולהגיד "לא"‪ ‬מרחק עוצמה נמוך ‪ ‬אין תלות בהורה (או‬ ‫הפוך‪ ,‬בגלל שאין תלות בהורה יש אינדיבידואליזם)‪.‬‬ ‫נשיות‪-‬גבריות (‪)Masculinity Vs Femininity‬‬ ‫הבעיה‪ :‬מה המניע בחיים?‬ ‫גבריות‬ ‫נשיות‬ ‫תחרותיות‪ ,‬הישגיות‪ ,‬הצלחה במשימה‬ ‫דאגה לאחר‪ ,‬איכות חיים‬ ‫המניע‬ ‫עימות זה חיובי ופרודוקטיבי‬ ‫פשרה וקונצנזוס‬ ‫פתרון סכסוכים‬ ‫מנצח‪ ,‬אסרטיביות‬ ‫צניעות‪ ,‬איטיות‪ ,‬רכות‬ ‫תכונות נחשבות‬ ‫הבדל גדול בין הימינים‬ ‫אין הבדל גדול בין המינים‬ ‫תפקידי מגדר‬ ‫והתנהלות‬ ‫קשרים‪ :‬אין קשר בין גבריות ואינדיבידואליזם ויש קשר מאוד חלש בין גבריות ומרחק עוצמה‪.‬‬ ‫הימנעות מאי וודאות (‪)Uncertainty Avoidance‬‬ ‫הבעיה‪ :‬איך מתמודדים עם אי וודאות?‬ ‫הימנעות נמוכה‬ ‫הימנעות גבוהה‬ ‫חלק מהחיים‬ ‫מלחיצה‬ ‫תפיסת עמימות‬ ‫סקרנות‬ ‫סכנה‬ ‫יחס לחדש‬ ‫יכולת הסתגלות‬ ‫מומחיות בתחום‬ ‫תכונות מוערכות‬ ‫אין צורך בכללים‬ ‫ריבוי כללים וחוקים (כך נדע מה יבוא)‬ ‫דרך להתמודד‬ ‫קשרים‪ :‬קשרים חלשים עם מרחק עוצמה (מרחק עוצמה גבוה‪ ,‬הימנעות גבוהה) ואינדיבידואליזם (קולטיביסטים‪,‬‬ ‫הימעות גבוהה)‪.‬‬ ‫הרצון לשמר את הישן בא כי יש פחד משינוי‪.‬לעומת זאת‪ ,‬בחרות קולקטיביסטיות‪ ,‬הרצון לשמר את הישן קיים בגלל‬ ‫הרצון לשמור על ההרמוניה‪.‬לכן‪ ,‬אפשר להסביר שמירה על סטטוס קוו בעזרת הימנעות מאי וודאות או קולקטיביזם‪.‬‬ ‫נהנתנות מול ריסון עצמי (‪)Indulgence Vs Restraint‬‬ ‫הבעיה‪ :‬החוויות החיוביות לגיטימיות?‬ ‫ריסון עצמי‬ ‫נהנתנות‬ ‫התאמה לנורמות ואיסורים חברתיים‬ ‫חופש לעשות כרצוני‬ ‫החוויה‬ ‫משמעת‪ ,‬מחויבות‪ ,‬חסכון (בילויים ופינוקים‬ ‫הנאה‪ ,‬פנאי‪ ,‬חברים‪ ,‬בזבוזים‬ ‫תכונות מוערכות‬ ‫אינם לגיטימיים)‬ ‫קשרים‪ :‬יש קשר בין נהנתנות ואושר‪.‬‬ ‫מוכוונות לטווח קצר מול מוכוונות לטווח ארוך (‪ - )Short Vs Long Term Orientation‬לא צריך לבחינה‬ ‫הבעיה‪ :‬לאן פנינו מודעות?‬ ‫מוכוונות לטווח ארוך‬ ‫מוכוונות לטווח קצר‬ ‫התמדה במאמץ תוצאות עתידיות‬ ‫השקעה בעבור תוצאות מהירות‬ ‫מאמץ‬ ‫מסורת‪ ,‬לחץ לחסוך‬ ‫נסיבות‪ ,‬לחץ חברתי לבזבז‬ ‫התחשבות ב‪:‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 10‬‬  ‫קורלציה בין המדדים של הופסטדה‬ ‫אתגרים מתודולוגיים במחקר של הופסטדה‬ ‫‪ )1‬התאמת השאלות (כלי המחקר) למדידת ערכים (ההתאמה בין המדדים לבין המשתנים התיאורטיים)‬ ‫‪ )2‬התאמת כלי המחקר למדידת ערכים בתרבות שאינה מערבית‬ ‫‪ )3‬הבדלים בין הקבוצות התרבותיות במאפייני משתתפים במחקר (המדגם היה עם אנשים שעובדים ב‪ IBM‬ויש מצב‬ ‫שיש הבדלים בין אישיים בתוך התברות אלא בסוג עבודות)‪.‬‬ ‫‪ )4‬ייצוג התרבויות במדגם (כי המחקר נעשה בהתחלה עם עובדי ‪ IBM‬ואין בכל העולם)‬ ‫‪ )5‬דיכוטומיה או ממד? לפי הופסטדה‪ ,‬זה רצף‪.‬רוב המדינות קיבלו ערכים באמצע ומעטות קיבלו ציונים מאוד גבוהיים‬ ‫או נמוכים‪.‬צריך לבדוק תמיד בהשוואה לתרבות אחרת כי אין תרבות עם ערך מוחלט‪.‬‬ ‫תיאוריית הערכים התרבותיים של שוורץ‬ ‫מוטמעות לעומת אוטונומיה )‪(autonomy. vs embeddedness‬‬ ‫הבעיה‪ :‬אופי הקשר אדם‪-‬קבוצה‬ ‫מוטמעות‬ ‫אוטונומיה‬ ‫משולב בקולקטיב‬ ‫עצמאי ואוטונומי‬ ‫הפרט‬ ‫יחסים חברתיים‪ ,‬הזדהות עם הקבוצה‬ ‫ייחודיות‬ ‫משמעות החיים‬ ‫ומימוש מטורותיה‬ ‫סדר חברתי מסורתי‬ ‫הבעת ייחודיות‬ ‫עקרונות חשובים‬ ‫שמירת על סטטוס קוו – שמרנות‬ ‫ביטוח רצונות‪ ,‬תכונות ויכולות אישיות‬ ‫צייתנות לנורמה‬ ‫פתיחות לשינויים‬ ‫סוגים‪:‬‬ ‫‪ ‬אוטונומיה איטלקטואלית – עצמאות מחשבתית (סקרנות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬רוחב אופקים)‬ ‫‪ ‬אוטונטמיה רגשית – השגת חוויות חיוביות לפרט (הנאה‪ ,‬ריגוש‪ ,‬גיוון)‬ ‫השוואה לקולקטיביזם – אינדיוידואליזם‬ ‫דומה‪ :‬הבעיה היא הקשר בין האדם והקבוצה‪.‬אוטונומיה ונפרדות מול תלות ומשולבות‪.‬‬ ‫הבדלים‪:‬‬ ‫בשוורץ האוטונטמיה היא לא אנוכית‪ ,‬אלא נתינת משמעות ומוטמעות אומרת שהצון של הקבוצה הוא‬ ‫‪‬‬ ‫הרצון שלי כי אני מזדהה איתו‪.‬לעומת זאת‪ ,‬בהוספטדה אינדיסידאוליזם הוא רדיפה אחרי האינטרס האישי‬ ‫וקולקטיביזם אומר שאני שמה את הרצון של הקבוצה קודם‪.‬‬ ‫שוורץ מוסיף פתיחות לשינוי מול שימור של סטטוס קוו‬ ‫‪‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 11‬‬  ‫‪ ‬שוורץ מוסיף חלוקה בין אוטונומיה אינטלקטואלית ורגשית‪.‬‬ ‫שוויון מול היררכיה (‪)Hierarchy Vs. Egalitarianism‬‬ ‫הבעיה‪ :‬כיצד נדאג להתנהגות אחראית שתשמור על המרקם החברתי?‬ ‫היררכיה‬ ‫שוויון‬ ‫מערכת היררכית של תפקידים‬ ‫שיתוף פעולה‬ ‫התנהגות אחראית‬ ‫יש למלא את התפקיד ולציית לכללים‬ ‫התעלות מעל אינטרס אישי‬ ‫תובטח באמצעות‬ ‫חלוקה לא שוויונית של כוח‪ ,‬תפקידים‬ ‫כל בני אדם שווים ובעלי זכויות יסוד‬ ‫חלוקת כוח‬ ‫ומשאבים לגיטימית‬ ‫כח חברתי‬ ‫שוויון‬ ‫עקרונות חשובים‬ ‫כבוד לסמכות‬ ‫צדק חברתי‬ ‫צייתנות‬ ‫אחריות‬ ‫עושר‬ ‫יושר‬ ‫** ‪ 2‬הקצוות מעודדים התנהגות אחראית למען רווחת הזולת – מנסים שיהיה טוב לכולם‪ ,‬ההבדל הוא איך‪.‬‬ ‫השוואה למרחק עוצמה‬ ‫דומה‪ :‬מרחק עוצמה גבוה והיררכיה – לגיטימציה של אי שוויון‬ ‫הבדלים‪:‬‬ ‫‪ ‬הבעיה – בשוורץ היא שמירה על המרקם החברתי‪ ,‬בהופסטדה היא עד כמה אי שוויון לגיטימי‬ ‫‪ ‬שיוויון מול מחרק עוצמה נמוך – שיוויון = התעלות מעל אינטרס אישי‪ ,‬מרחק עוצמה נמוך קשור‬ ‫לאינדיבידואליזם (האינטרס שלי קודם)‬ ‫‪ ‬היררכיה מול מרחק עוצמה גבוה – היררכיה = אי שיוויון במטרה לדאוג לאחר (יותר זכויות = יותר אחריות‪,‬‬ ‫החזק דואג לחלש) ואין התייחסות לפחד מסמכות‪.‬מרחק עוצמה גבוה = אי שיוויון לגיטימי ויש פחד‬ ‫מסמכות‪.‬‬ ‫הרמוניה מול שליטה (‪)Mastery Vs. Harmony‬‬ ‫הבעיה‪ :‬אופי הקשר אדם‪-‬סביבה (טבע וחברה)‬ ‫שליטה‬ ‫הרמוניה‬ ‫שליטה אקטיבית בסביבה (ניצול ושינוי‬ ‫התאמה לסביבה והשתלבות בה‬ ‫הדרך להשגת‬ ‫למטרות שלי)‬ ‫מטרות במצב‬ ‫מאתגר‬ ‫בעל הבית‬ ‫עוד דייר‬ ‫מעמד הפרט בעולם‬ ‫הסביבה היא משאב‬ ‫שאפתנות‬ ‫אחדות‬ ‫עקרונות חשובים‬ ‫תעוזה‬ ‫שלום‬ ‫יכולת‬ ‫שמירה על הטבע‬ ‫תחרות‬ ‫הצלחה‬ ‫** מדובר בשליטה על המשאבים בטבע‪ ,‬לא בסדר מעמדי‬ ‫קשרים בין הערכים של שוורץ‬ ‫הערכים לא בלתי תלויים‪ ,‬יש קשר ביניהם‪.‬‬ ‫ערכים תואמים‪ :‬תרבות שמדגישה ערך אחד‪ ,‬נוטה להדגיש גם ערך סמוך‪.‬‬ ‫ערכים מנוגדים‪ :‬תרבות שמדגישה ערך אחד‪ ,‬תדגיש פחות את הערך ממול (בהשוואה לתרבות אחרת)‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 12‬‬ ‫הופסטדה הציע סדרה של ממדים מובחנים‪.‬הוא אמנם ציין שנמצא קשר בין קולקטיביזם‪-‬אינדיבידואליזם לבין מרחק‬ ‫עוצמה‪ ,‬אך קשר זה מתבסס על נתונים אמפיריים בלבד ולא על תיאוריה סדורה על הקשרים האפשריים בין ערכים‪.‬‬ ‫לעומת זאת המודל של שוורץ מציע מערכת של ממדים‪ ,‬שחלק מהקצוות שלהם תואמים זה לזה וחלקם מנוגדים זה‬ ‫לזה‪.‬המבנה המעגלי מאפשר להבין אילו פרופילים ערכיים אפשריים ואילו לא‪.‬‬ ‫ניתן למפות מדינות בו זמנית בכל הערכים – מידע על מיקום תרבות בממד ‪ X‬נותן מידע על סבירות מיקומה ב‪.Y‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 13‬‬  ‫סיכום הופסטדה מול שוורץ‬ ‫שוורץ‬ ‫הופסטדה‬ ‫אוטונומיה מול מוטמעות‬ ‫אינדיבידואליזם‪-‬קולקטיביזם‬ ‫(אופי הקשר אדם‪-‬קבוצה)‬ ‫(מה יותר חשוב – האדם או הקבוצה?)‬ ‫שיוויון מול היררכיה‬ ‫מרחק עוצמה‬ ‫(איך לגרום להתנהגות אחראית כדי לשמור על המרקם‬ ‫(עד כמה לגיטימי שיש חלוקה אי שוויונית של כוח‬ ‫החברתי?)‬ ‫ומשאבים?)‬ ‫גבריות‪-‬נשיות‬ ‫(מה המניע בחיים? דאגה לאחר מול תחרותיות)‬ ‫הימנעות מאי ודאות‬ ‫(איך התמודדים עם אי ודאות?)‬ ‫נהנתנות מול ריסון עצמי‬ ‫(עד כמה לגיטימי לחוות חוויות חיוביות?)‬ ‫שליטה מול הרמוניה‬ ‫(איך תופסים את הסביבה הטבעית?)‬ ‫סקר הערכים העולמי ו‪ – GLOBE‬לא צריך‬ ‫נורמות התנהגות תרבותיות – לא צריך את ההתחלה‬ ‫מאמר ‪ – 1‬הדיקות לעומת רופפות‬ ‫שם המאמר‪Culture’s Constraints: International Differences in the Strength of Social Norms :‬‬ ‫חוקרת‪Michele J. Gelfand :‬‬ ‫הדיקות לעומת רופפות של נורמות תרבותיות‬ ‫נורמה‪ :‬התפיסה כיצד מקובל בחברה להתנהג בסיטואציה ספציפית‪.‬‬ ‫הנורמות מושפעות מהערכים‪.‬אבל‪ ,‬יש הבדל ביניהם‪.‬לדוגמא‪ :‬אם נשאל אנשים עד כמה חשוב לנקות אחרי פיקניק‪,‬‬ ‫כנראה יגידו שזה חשוב‪.‬אבל יש תרבויות בהן אנשים לא נוטים להתנהג ככה וזה מקובל‪.‬‬ ‫תרבויות נבדלות זו מזו בתוכן הערכים (מה ראוי)‪ ,‬בתוכן של הנורמות (מה מקובל)‪,‬וגם במבנה הנורמות (המידה שהן‬ ‫נתפסות כמחייבות – הדוקות או רופפות)‪.‬‬ ‫הדגרה ממד ההדיקות לעומת רופפות )‪ :(looseness-tightness‬מתייחס למידת הפירוט של הנורמות החברתיות‪,‬‬ ‫ולחומרת הסנקציות על הפרתן‪.‬‬ ‫בתרבויות הדוקות מוגדרות נורמות התנהגות באופן מפורט והפרה שלהן תלווה בדרך כלל בסנקציות חמורות‪.‬‬ ‫‪ ‬יודעים בידיוק מה לעשות בכמעט כל מצב וחייבים להתנהג ככה‪.‬דוגמא‪ :‬חרדים‪.‬‬ ‫בתרבויות רופפות יש מספר מצומצם של נורמות התנהגות‪ ,‬והיחס למי שמפר את הכללים סלחני יותר‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן לבחור בין מגוון התנהגויות ולא חייבים להתנהג לפי הנורמה‪.‬דוגמא‪ :‬חילונים‪.‬‬ ‫הבדל עם ממדים אחרים‪:‬‬ ‫הדיקות‪-‬רופפות – כיצד התנהגות מושפעת מעוצמת נורמת וסנקציות‪.‬‬ ‫אינבידידואליזם‪-‬קולקטיבים – כיצד התנהגות מושפעת מהקבוצה‬ ‫מרחק עוצמה – כיצד התנהגות מושפעת מסמכות (לגיטימיות אי שיוויון)‬ ‫הימנעות מאי וודאות – כיצד התנהגות מושפעת ממתח ומאי וודאות‪.‬‬ ‫קשרים‬ ‫יש קשרים עם ממדים ערכיים‪ ,‬אך יש הבחנה בין הממד הדיקות‪-‬רופפות וממדים אחרים‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 14‬‬  ‫דוגמא‪ :‬קשר חיובי בין אינדיבידואליזם ורמת רופפות – בתרבויות אינדיבידואליסטיות חשוב הבולטות‪ ,‬הייחודיות‬ ‫וההגשמה העצמית‪.‬לכן צריכים פחות נורמות‪.‬בתרבויות קולקטיביסטיות חשוב מאוד הקונצנזוס ולכן צריכים יותר‬ ‫נורמות‪.‬‬ ‫הדיקות ורופפות – למה זה קורה?‬ ‫אי אפשר לדעת מה הסיבה ומה התוצאה‪ ,‬אבל אפשר לשער כמה אופציות‪:‬‬ ‫הדיקות ורופפות – תלוי מצב‬ ‫בכל תרבות יש תחומים ומצבים הדוקים וגם תחומים ומצבים רופפים‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬ארה"ב היא רופפת אבל בנוגע לפרטיות היא סופר הדוקה‪.‬‬ ‫ההבדל‪ :‬בתרבויות הדוקות תחומים ומצבים חזקים (עם הרבה נורמות) הם יותר דומיננטיים ובתרבויות רופפות‬ ‫תחומים ומצבים חלשים (עם פחות נורמות) הם יותר דומיננטיים‪.‬‬ ‫**‬ ‫המודלים מציעים קשר בין משתנים‪.‬הם פשטניים ויש עליהם ביקורת‪.‬לא כל תרבות מתאימה למודל‪ ,‬אבל לרוב כן‪.‬‬ ‫הבדלים בין אזורים בתוך מדינות בהדיקות – לא צריך‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 15‬‬  ‫פרק ‪ – 3‬תרבות כתהליך דינמי‬ ‫האופן שבו נוצר מגוון של תרבויות‬ ‫למה יש תרבויות שונות? יש ‪ 2‬גישות שמשלימות אחת את השנייה‪ :‬תרבות מעוררת (פסיכולוגיה אבולוציונית)‬ ‫ותרבות מעורבת (למידה חברתית)‪.‬‬ ‫התרבות נתפסת כחלק ממערכת מורכבת שבה יש השפעה הדדית של מגוון גורמים‪ :‬סביבתיים‪-‬פיזיים‪ ,‬פוליטיים‪-‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים ופסיכולוגיים והיא לא סטטית ‪ -‬דפוסים תרבותיים (ערכים ‪,‬נורמות‪ ,‬דפוסי חשיבה והתנהגות)‬ ‫יכולים להשתנות עם הזמן‪.‬‬ ‫תרבות מעוררת‪ :‬תרבות כמנגנון של הסתגלות לסביבה‬ ‫תרבות מעוררת (‪ :)Evoked Culture‬מתבססת על הנחות היסוד של הפסיכולוגיה האבולוציונית ומניחה שהתרבות‬ ‫משמשת מנגנון המסייע להסתגלות של האדם לסביבת המחיה שלו‪.‬לפי גישה זו‪ ,‬המגוון התרבותי הוא תוצאה של‬ ‫ההבדלים בסביבות המחיה של קבוצות חברתיות שונות ובאתגרי ההישרדות העומדים בפניהן‪.‬‬ ‫קבוצות שונות של אנשים חיות בסביבות שונות מבחינה אקולוגית ופוליטית‪-‬חברתית וזה משפיע על זמינות המזון‪,‬‬ ‫דפוסי התיישבות‪ ,‬התפלגות דמוגרפיות ומערכות כלכליות‪ ,‬פוליטיות וחינוכיות‪.‬כתוצאה מכך‪ ,‬יש התנהגויות שונות‬ ‫כדי לתת מענה לצרכים קיומיים‪.‬השונות באתגרים ובאסטרטגיות הפעולה מובילה גם להבדלים בתפיסות התרבותיות‬ ‫ובדפוסי החשיבה וההתנהגות האופייניים לתרבות‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪ )1‬דרכי הפרנסה (השגת מזון ומשאבי קיום) והצורך להילחם על משאבים‬ ‫חלקאות ‪ ‬דורש שת"פ ‪ ‬תלות ‪ ‬קולקטיביזם‬ ‫שפע‪ ,‬לא גניב ‪ ‬אין הערכה לקשיחות ‪ ‬מרחק עוצמה נמוך‪.‬‬ ‫מזון לא זמין ‪ ‬נורמות הדוקות ‪ +‬וויסות וריסון עצמי (התמקדות בפרנסת המשפחה)‪.‬‬ ‫מזון לא זמין ‪ ‬תחרות על מזון ‪ ‬הערכה לקשיחות‬ ‫‪ )2‬שכיחות של מחוללי מחלות זיהומיות (פתוגנים)‬ ‫מחלות ‪ ‬הקטנת מגע עם חולה פוטנציאלי ‪ ‬חיזוק קשר אדם –קבוצה ושנאת זרים ‪ ‬קולקטיביזם‬ ‫מחלות ‪ ‬כללי התנהגות ברורים וקשיחים ‪‬שמרנות‪ ,‬הדיקות‪ ,‬דתיות‬ ‫מחלות ‪ ‬שימוש רב יותר בתבלינים (אנטיביוטיקה טבעית)‪.‬‬ ‫תחושת חוסר ביטחון‬ ‫תחושת חוסר ביטחון קיומי ‪ ‬לכידות קבוצתית‪ ,‬מנהיגות חזקה וסמכותית‪ ,‬נורמות מסורתיות‪ ,‬שנאת זרים‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 16‬‬  ‫‪ )3‬מודרניזציה‪ ,‬תיעוש‪ ,‬התפתחות טכנולוגית וכלכלית‪ ,‬עיור והשכלה‬ ‫שיפור תזונה ‪ ‬בריאות ‪ ‬עליית תוחלת חיים ‪ ‬עלייה בתחושת ביטחון קיומי ‪ ‬עצמאות ונורמות של שיוויון‬ ‫במקום הישרדות‬ ‫חברות‪ :‬עירוניות‪ ,‬מודרניות‪ ,‬צפופות‪ ,‬עשירות‪ ,‬משכילות‪ ,‬טכנולוגיות‪ ,‬כלכלת שוק‪ ,‬תחרותית ‪ ‬אינדיבידואליזם‪,‬‬ ‫חומרנות‪ ,‬בחירה חופשית‪ ,‬ביטוי אישי‪ ,‬טיפוח יכולות אישיות וייחודיות‪.‬‬ ‫קהילות‪ :‬כפריות‪ ,‬מסורתיות‪ ,‬קבוצות קטנות‪ ,‬דלות טכנולוגית‪ ,‬יחסים קרובים‪ ,‬דאגה לפרנסה ‪ ‬קולקטיביזם‪ ,‬שייכות‬ ‫חברתית‪ ,‬מחויבות ותמיכה חברתית‪ ,‬כבוד לסמכות‪ ,‬דתיות‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 17‬‬  ‫תרבות מועברת‪ :‬תרבות כתהליך של למידה חברתית‬ ‫תרבות מועברת (‪ :)Transmitted Culture‬מתמקדת באופן שבו דפוסי החשיבה ומערכות הידע של התרבות‬ ‫מועברות מאדם לאדם בקבוצה החברתית באמצעות תהליכים של הוראה מכוונת ובאמצעות למידה ספונטנית (חיקוי‪,‬‬ ‫רכילות‪ ,‬סיפורים)‪.‬גישה זו מתבססת על תיאוריות של למידה חברתית‪.‬‬ ‫במהלך התפתחותו נחשף האדם לערכים ‪,‬נורמות ההתנהגות ודפוסי החשיבה האופייניים לתרבות באמצעות מסרים‬ ‫גלויים וסמויים‪ ,‬ובאמצעות חשיפה להתנהגותם של אחרים‪.‬התהליך מתחיל בינקות (חשיפה להתנהגות של האם‬ ‫והמשפחה הקרובה)‪ ,‬וממשיך במפגשים עם מכרים ושכנים בקהילה‪ ,‬עם מורים וחברים בבית הספר ועם עמיתים‬ ‫ומנהלים במקום העבודה‪.‬בכל מצב האדם לומד מה אפשרי‪ ,‬מה מצופה ממנו ומה ההשלכות של התנהגויות שונות‪.‬‬ ‫לתהליכים של העברת מידע תרבותי מדור לדור או מקבוצה לקבוצה יש השלכות משמעותיות על שימור של נטיות‬ ‫תרבותיות‪.‬אנשים המשתייכים לאותה קבוצה חברתית נחשפים לאירועים ‪,‬חוויות ומנהגים דומים‪.‬חוויות משותפות‬ ‫אלו מביאות לידי התפתחות של דפוסי מחשבה‪ ,‬רגש והתנהגות דומים‪.‬‬ ‫למידה תרבותית היא תהליך אדפטיבי‬ ‫למידה תרבותית היא תהליך אדפטיבי כי כל דור לומד מהדור הישן וכך לא צריך ללמוד הכל מ‪ 0‬עם ניסוי וטעייה‪ ,‬אלא‬ ‫שאפשר להוסיף עוד ידע‪.‬זה גם עובד כמו ברירה טבעית – עם הזמן משתמשים יותר במידע אדפטיבי וכך רק מה‬ ‫ששימושי עובר מדור לדור‪.‬‬ ‫מנגנוני העברת תרבות‪ :‬אנקולטורציה וסוציאליזציה‬ ‫אנקולטורציה (‪ :)Enculturation‬הפנמת ערכים באופן לא‬ ‫מכוון (חיקוי)‪.‬זה מתחיל מהינקות וזה לא מודע‪.‬‬ ‫סוציאליזציה (‪ :)Socialization‬הנחלת ערכים באופן מכוון‬ ‫(חינוך)‪.‬החברה מכניסה ערכים באופן רצוני‪.‬‬ ‫אקולטורציה (‪ :)Acculturation‬אימוץ ערכים של תברות‬ ‫אחרת בשל חשיפה אליה ולאנשים‪.‬‬ ‫העברת התרבות נעשית באופן אנכי (מההורים לילדים)‪ ,‬אופקי‬ ‫(אנשים באותה שכבת גיל) ואלכסוני (חינוך פורמלי ודמויות עם‬ ‫סמכות)‪.‬‬ ‫תרבויות שונות מתוות מסלולי התפתות שונים (‪ – )176-185‬לא צריך‬ ‫המקורות ללמידה תרבותית (‪ – )186-188‬לא צריך‬ ‫הבדלים בין–תרבותיים גדלים לאורך ההתפתחות‬ ‫במהלך התפתחותם של ילדים נצברות עוד ועוד חוויות חברתיות המחזקות את דפוסי החשיבה וההתנהגות‬ ‫האופייניים לתרבות (בגלל התהליכים של אנקולטורציה וסוציאליזציה) ולכן ההבדלים התרבותיים גדלים עם הגיל‪.‬‬ ‫שילוב בין גישת התרבות המעוררת לבין גישת התרבות המועברת‬ ‫גישת התרבות המעוררת וגישת התרבות המועברת לא סותרות‪ ,‬אלא משלימות זו את זו‪.‬ההנחה המקובלת היא‬ ‫שהשונות התרבותית נוצרת כתוצאה משילוב בין דינמיקה של הסתגלות האדם למאפייני הסביבה (אדפטציה) לבין‬ ‫מנגנוני הלמידה התרבותית‪.‬‬ ‫‪ )1‬מאפיינים בסביבה (הפיזית והחברתית) מעוררים דפוסי התנהגות חדשים כתהליך אדפטיבי של הסתגלות לסביבה‪.‬‬ ‫‪ )2‬נוצרות נורמות המוטמעות בלמידה חברתית‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪ )1‬שתי קבוצות מתיישבות באותו אזור ומתמודדות על אותם משאבים (אדמה‪ ,‬מים‪ ,‬שטחי מרעה‪ ,‬דלק‪ ,‬מזון)‪.‬מצב‬ ‫כזה מעודד התפתחות של דפוסי התנהגות תחרותיים‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 18‬‬  ‫‪ )2‬היווצרות נורמות‪ ,‬משמעויות וזהויות תרבותיות אשר תומכות בדפוסי ההתנהגות האלו ומוטמעות באמצעות‬ ‫תהליכי למידה חברתית‪.‬בתרבויות כאלו ילדים עשויים ללמוד למשל‪ ,‬שהקבוצות שונות זו מזו ושאסור להם לסמוך על‬ ‫אנשים מחוץ לקבוצה‪.‬‬ ‫המסגרת האקו‪-‬תרבותית (‪ –)191-194‬לא צריך‬ ‫תרבות בעולם משתנה‪ :‬שינוי ושימור ערכים תרבותיים‬ ‫סיבות לשינוי תרבותי‪:‬‬ ‫‪ ‬מודרניזציה – תיעוש – עיור – השכלה‬ ‫‪ ‬שינויים פוליטיים (מחלמות‪ ,‬מהפכות‪ ,‬שינוי משטר)‬ ‫‪ ‬שינויים אקולוגיים (שינויים באקלים‪ ,‬אסונות טבע‪ ,‬מגפות)‬ ‫כל זה משפיע על התרבות (תרבות מעוררת) ואח"כ מועבר מדור לדור (תרבות מועברת – סוציאליזציה ואנקולטורציה)‪.‬‬ ‫ככל שיש יותר ביטוחון‪ ,‬יש יותר אינדיבידואליזם ושיוויון‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש יותר חשיפה לתרבויות אחרות בגלל כיבוש‪ ,‬הגירה‪ ,‬מסחר ותיירות ולכן יש אקולטורציה (אנשים מתרבויות‬ ‫אחרות‪ ,‬מוצרים מתרבויות אחרות ונורמות ודפוסי התנהגות של תרבויות אחרות)‪.‬‬ ‫חשוב! לא תמיד שינוי נצפה מעיד על שינוי תרבותי! אותה התנהגות יכולה לנבוע מערכים שונים ושינוי יכול להיות‬ ‫נקודתי ולא להחזיק לאורך זמן‪.‬‬ ‫שינוי עמוד אינו מיידי – יש עיכוב תרבותי‪.‬‬ ‫עיכוב תרבותי (‪ :)Cultural Lag‬מתייחס לתפיסה שלפיה התרבות אינה משתנה באופן מיידי בהתאם לשינויים‬ ‫הסביבתיים או החידושים הטכנולוגיים‪.‬השינוי התרבותי אורך זמן‪.‬‬ ‫מגמות של שינויים תרבותיים בעולם – לא צריך‬ ‫השתמרות של מסורות תרבותיות – לא צריך‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 19‬‬  ‫מאמר ‪ – 2‬הבדלים פסיכולוגיים בסין מוסברים על פי תיאוריית האורז‬ ‫שם המאמר‪Large-Scale Psychological Differences Within China Explained by Rice Versus Wheat :‬‬ ‫‪Agriculture‬‬ ‫שם החומר‪Talhelm et al :‬‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬למה דרום סין יותר קולקטיביסטית מצפון סין?‬ ‫השערות‪:‬‬ ‫‪.1‬השערת המודרניזציה‬ ‫כסף ‪ +‬השכלה ‪ +‬קפיטליזם ‪ ‬אינדיבידואליזם‪.‬‬ ‫ניבוי‪ :‬החוף הדרומי יותר מפותח מפנים סין ‪ ‬הכי קולקטיביסטים בצפון (‪)GDP‬‬ ‫אין תמיכה‪ ,‬יותר עשירים חשבו בצורה הוליסטית יותר (מול אנליטית)‪.‬אבל זה כן מסביר גירושים‪.‬‬ ‫‪.2‬השערת המחלות הזיהומיות‬ ‫מחלה ‪ ‬זרים זה מסוכן ‪ ‬הסתגרות בתוך הקבותה ‪ ‬קולקטיביזם‬ ‫ניבוי‪ :‬בדרום מערב יש יותר ‪ %‬של מתים בגלל מחלות זיהומיות ‪ ‬הכי קולקטיביסטיים בדרום מערב‪%(.‬‬ ‫חולים)‬ ‫אין תמיכה‪ ,‬כי המקומות עם יותר מחלות חשבו בצורה פחות הוליסטית‪.‬‬ ‫‪.3‬תיאוריית האורז‬ ‫בדרום סין מגדלים אורז ‪ -‬מערכת השקיה מורכות לבניה ‪ +‬שימוש של משפחה אחת במים משפיע על‬ ‫השכנים ‪ +‬שעות עבודה רבות‪ ,‬צורך בעובדים רבים ‪ +‬צריך לקצור את האורז במהירות ‪ ‬דרוש שיתוף‬ ‫פעולה ‪ ‬קולקטיביזם‬ ‫בצפון סין יש כלכלת גידולי חיטה – מושקים על ידי גשם ולא דרוש קציר מהיר ‪ ‬ניתן לעבוד באופן עצמאי‬ ‫‪ ‬אינדיבידואליזם‬ ‫ניבוי‪ :‬בכל הדרום מגדלים אורז‪ ,‬אבל הכי הרבה במזרח ‪ ‬הכי קולקטיביסטיים בדרום מזרח (‪ %‬אדמה‬ ‫מעובדת לאורז)‬ ‫יש תמיכה כי יש מתאם בין חשיבה הוליסטית‪ ,‬יותר עצמי מקושר ופחות גירושים במקומות שמגדלים אורז‪.‬‬ ‫צורת כלכלית של אלפי שנים משפיעה על התרבות גם אחרי שרוב האנשים כבר לא מתעסקים בזה‪.‬‬ ‫ניסויים‪:‬‬ ‫מדגם‪ :‬סטודנטים סיניים ממחוזות שונים ‪ +‬נתונים סטיסטיים של האוכלוסייה ממחוזות שונים‪.‬‬ ‫מ"ת‪:‬‬ ‫‪ ‬מטלת סיווג קטגוריאלי לעומת פונקציונלי (נותנים ‪ 3‬פריטים כמו רכבת‪ ,‬פסי רכבת ואוטובוס ושואלים מה‬ ‫הולך ביחד?)‪.‬‬ ‫‪ ‬מטלת סוציוגרמה (מבקשים לצייר איפה אתה ואיפה החברים שלך ובודקים איפה אתה ביחס לחברים)‬ ‫‪ ‬מטלת נפוטיזם (סיטואציות בהן צריכים לבחור בין לתגמל או להעניש חברים או זרים)‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור המצאת פטנטים כמדד לחשיבה אנליטית‬ ‫‪ ‬שיעור גירושין כמדד לאינדיבידואליזם‬ ‫‪ )1‬השערת המודרניזציה – בדקו אנשים ממקומות עשירים יותר ופחות בתוך סין ומצאו שבמקומות עם יותר ‪GDP‬‬ ‫חשבו בצורה יותר הוליסטית‪.‬‬ ‫‪ )2‬השערת מחלות הזיהומיות – בדקו אנשים ממקומות עם יותר ופחות מתים ממחלות זיהומיות ומצאו שבמקומות‬ ‫עם יותר מחלות היתה חשיבה פחות הוליסטית‪.‬‬ ‫‪ )3‬תיאוריית האורז – בדקו אזורים עם יותר ופחות ‪ %‬של גידול אורז ומצאו שבמקומות עם אורז היתה חשיבה יותר‬ ‫הוליסטית‪ ,‬עצמי מקושר יותר ושיעור גירושיו נמוך יותר‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 20‬‬  ‫פרק ‪ - 4‬אתגרים וגישות במחקר בפסיכולוגיה בין–תרבותית‬ ‫אתגרים בפרשנות של הממצאים במחקר בין‪-‬תרבותי – לא צריך‬ ‫דוגמה למחקר – תפיסת רגשות בהבעות פנים – לא צריך‬ ‫אוניברסליות לעומת ייחודיות תרבותית – לא צריך‬ ‫זיהוי הקשר הסיבתי בין התרבות לבין תהליכים פסיכולוגיים – לא צריך‬ ‫ההבחנה בין ייחודיות תרבותית לבין הבדלים בין‪-‬אישיים – לא צריך‬ ‫שקילות בין קבוצות והטיות במחקר‬ ‫אתגרים כלליים בפירוש של ממצאים במחקר בין‪ -‬במחקר תרבותי‪ :‬הקושי לקבוע על בסיס הממצאים אם התופעה‬ ‫או התהליך הפסיכולוגי במוקד המחקר הם אוניברסליים או תלויי תרבות; הקושי להסיק על קשר סיבתי בין גורם‬ ‫ספציפי בתרבות לבין התהליכים הפסיכולוגיים והקושי להבחין בין ההשפעה של מאפיינים תרבותיים וההשפעה של‬ ‫הבדלים בין‪-‬אישיים על התנהגות ותהליכים פסיכולוגיים‪.‬‬ ‫הנושא של שקילות מעסיק חוקרים בין‪-‬תרבותיים בתכנון של מערך המחקר ובבחירת חומרי המחקר בניסיון להתמודד‬ ‫עם שלושת האתגרים הכלליים‪ ,‬ובפרט עם הקושי להסיק על קשרים סיבתיים בין התרבות לבין תהליכים פסיכולוגיים‪.‬‬ ‫שקילות (‪ :)equivalence‬שקילות בין הקבוצות מתייחסת לדמיון מרבי בין הקבוצות במשתנים רבים ככל האפשר‬ ‫(מלבד המשתנה הבלתי תלוי)‪.‬‬ ‫הטיות (‪ :)biases‬הן טעויות שיטתיות שיש להן חוקיות‪.‬הטיות נובעות מגורם שמשפיע על המדידה בצורה עקבית‬ ‫ויציבה‪.‬על כן‪ ,‬יש להן כיוון קבוע והן ניתנות לניבוי‪.‬‬ ‫שקילות ברמה המושגית‬ ‫שקילות מושגית (‪ :)conceptual equivalence‬לתופעה התיאורטית הנבחנת במחקר יש אותה משמעות ואותו ערך‬ ‫בקבוצות התרבותיות השונות‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬מאושר בתרבות קולקטיביסטית = רוגע ושלווה‪ ,‬בתרבות אינדיבידואליסטית = מתלהב ואנרגטי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כששואלים שאלה תמיד צריך לבדוק אם יש אותה משמעות ברמה התיאורטית ב‪ 2‬התרבויות‪.‬‬ ‫שקילות במאפייני המשתתפים‬ ‫שקילות מאפייני המשתתפים‪ :‬הבדלים במאפייני המשתתפים ללא קשר לפרוצדורה הניסויית‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬אפשר להשתמש בהקצאה מקרית כדי להשיג שקילות בין המשתתפים‪ ,‬אבל במחקרים שמשווים תרבויות‬ ‫אי אפשר לעשות את זה כי יש קבוצה של תרבות אחת וקבוצה של תרבות אחרת‪.‬אז יש הבדלים נוספים בין‬ ‫המשתתפים‪ ,‬למשל רמת העושר וזה יכול להסביר את תוצאות הניסוי‪.‬‬ ‫שקילות בכלי המחקר‬ ‫הבדלים בשפה‬ ‫בעיות עם תרגום מילולי של חומרי המחקר משפה לשפה‪:‬‬ ‫‪ ‬לא כל מושג בר תרגות (דוגמא ‪)ENVY JEALOUSY‬‬ ‫‪ ‬לא כל המושגים מוכרים (דוגמא "ארץ המובטחת")‬ ‫תרגום לאחור (‪ :)Back-translation‬טקסט שתורגם לשפה אחרת מתורגם בחזרה לשפת המקור בידי מתרגם עצמאי‬ ‫שאין לו שום ידע קודם לגבי התוכן של הטקסט המקורי‪.‬תרגום לאחור מאפשר להשוות תוכן של טקסט מתורגם‬ ‫לתוכן המקורי על מנת להעריך את השוויון הסמנטי בין הטקסטים‪.‬בדרך כלל התוצאה לא תהיה זהה לטקסט המקורי‪,‬‬ ‫אבל היא תעזור לזהות שגיאות‪ ,‬עמימות או בלבול שעלולים להיווצר כתוצאה מדקויות השפה‪.‬‬ ‫קרינה גרינגאוז – ‪[email protected]‬‬ ‫‪↑ 21‬‬