גידול מטילות לביצי מאכל 2019 PDF

Document Details

CelebratoryHill

Uploaded by CelebratoryHill

האוניברסיטה הפתוחה

2019

חגית ארזי, דן בכרך

Tags

poultry farming egg production animal husbandry agriculture

Summary

This document is a guide to raising laying hens for egg production in Israel, published in 2019. It covers various aspects such as breed selection, different egg production methods, feeding practices, and the management of hen health.

Full Transcript

‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫אגף לבעלי חיים ‪ -‬תחום עופות‬ ‫גידול מטילות‬ ‫לביצי מאכל‬ ‫‪2019‬‬ ‫חגית ארזי‪ ,‬דן בכרך‬ ‫‪1‬‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה וה...

‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫אגף לבעלי חיים ‪ -‬תחום עופות‬ ‫גידול מטילות‬ ‫לביצי מאכל‬ ‫‪2019‬‬ ‫חגית ארזי‪ ,‬דן בכרך‬ ‫‪1‬‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫אגף לבעלי חיים ‪ -‬תחום עופות‬ ‫מטילות לביצי מאכל‬ ‫‪2019‬‬ ‫כתבו וערכו‪ :‬חגית ארזי ‪ ,‬דן בכרך‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬עדי סלוניקו‬ ‫איורים‪ :‬חגית ארזי‬ ‫עיצוב והבאה להדפסה‪ :‬לובה קמנצקי‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליד‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגרי מידע‪,‬‬ ‫לשדר בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‬ ‫אופטי‪ ,‬מכני או אחר ‪ -‬כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪.‬‬ ‫שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‪ ,‬אלא ברשות מפורשת‬ ‫בכתב ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לשה"מ ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫‪2‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מבנה שלוחת מטילות לביצי מאכל בישראל ‪9............................................‬‬ ‫גזעי המטילות לביצי מאכל בישראל ‪ -‬עבר והווה ‪10....................................‬‬ ‫שיטות גידול מטילות לביצי מאכל ‪14.........................................................‬‬ ‫רכישת פרגיות ‪16.....................................................................................‬‬ ‫הכנת המבנה לקבלת הפרגית ‪18................................................................‬‬ ‫הפיזיולוגיה של הפרגית לפני כניסתה להטלה‪21........................................‬‬ ‫עקרונות התאורה המלאכותית ‪23..............................................................‬‬ ‫הזנת מטילות ‪25......................................................................................‬‬ ‫מערכת המין הנקבית בעופות ‪31................................................................‬‬ ‫הבחנה בין תרנגולת מטילה לתרנגולת לא מטילה ‪35....................................‬‬ ‫מבנה הביצה ‪37.......................................................................................‬‬ ‫מנגנוני ויסות חום בעופות ‪39.....................................................................‬‬ ‫מערכת המים ומערכות הצינון בלולים ‪ -‬טיפול ותחזוקה ‪43..........................‬‬ ‫המלצות לבניית לולי הטלה חדשים ‪47.......................................................‬‬ ‫המלצות לבניית לולי חופש ‪59...............................................................‬‬ ‫דגשים לבניית לולי מעוף או אסם ‪66......................................................‬‬ ‫טיפול בפגרים מלול המטילות ‪69...............................................................‬‬ ‫הנחיות מקצועיות לקומפוסטציה של פגרי עופות ‪73....................................‬‬ ‫חומרי חיטוי ‪78........................................................................................‬‬ ‫טפילים חיצוניים במטילות והדברתם ‪80....................................................‬‬ ‫זבובים והדברתם ‪83.................................................................................‬‬ ‫מערכת החיסון בעופות ‪86.........................................................................‬‬ ‫מחלות עופות ‪90.......................................................................................‬‬ ‫שפעת העופות ‪90.................................................................................‬‬ ‫מחלת ניו‪-‬קאסל ‪93..............................................................................‬‬ ‫נזלת מדבקת ‪95...................................................................................‬‬ ‫מחלת הברונכיט המדבקת ‪97................................................................‬‬ ‫בטיחות ביולוגית במשקי הטלה ‪101............................................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫טבלת קוד המחלה במעבדה ‪103..................................................................‬‬ ‫כלכלת משק מטילות לביצי מאכל‪104..........................................................‬‬ ‫נספחים ‪109..............................................................................................‬‬ ‫נספח ‪ :1‬שעות אור טבעי בישראל ‪109......................................................‬‬ ‫נספח ‪ :2‬תכנית חיסונים – תרנגולות קלות (מטילות ביצי מאכל) ‪110...........‬‬ ‫נספח ‪ :3‬תעודת העברת פרגיות למשק המטילות ‪112.................................‬‬ ‫נספח ‪ :4‬טבלאות תכשירי חיטוי והדברה (מקוצר) ‪113...............................‬‬ ‫נספח ‪ :5‬בדיקת ביצוע ללולן לפני קבלת הפרגיות למבנה ‪116......................‬‬ ‫נספח ‪ :6‬מדריך להתנהגות בזמן שפעת עופות ‪117......................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אודות העורכים‬ ‫חגית ארזי – מדריכה ראשית לגידול מטילות ורפרנטית ארצית לכלכלת שלוחת‬ ‫ביצי המאכל‪ ,‬תחום בעלי כנף‪ ,‬שה"ם‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬ ‫כתבה את הפרקים הבאים בחוברת‪ :‬הפיזיולוגיה של הפרגית‪ ,‬עקרונות התאורה‪,‬‬ ‫מערכת המין הנקבית בעופות‪ ,‬הבקרה ההורמונלית בייצור ביצה‪ ,‬הבחנה בין מטילה‬ ‫ללא מטילה‪ ,‬מבנה הביצה‪ ,‬מנגנוני וויסות חום במטילה‪ ,‬זבובים והדברתם‪ ,‬כלכלת‬ ‫משק המטילות‪.‬‬ ‫דן בכרך – מדריך גידול מטילות במחוז גליל‪-‬גולן ורפרנט ארצי לנושאי איכות‬ ‫הסביבה ורווחת העוף‪ ,‬תחום בעלי כנף‪ ,‬שה"ם‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬ ‫כתב את הפרקים הבאים בחוברת‪ :‬מבנה שלוחת מטילות לביצי מאכל‪ ,‬שיטות‬ ‫גידול מטילות לביצי מאכל‪ ,‬רכישת הפרגית‪ ,‬עקרונות התאורה‪ ,‬טיפול בפגרים‬ ‫מלול המטילות‪ ,‬מנגנוני ויסות חום במטילה‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫לכל אלו שעמלו ותרמו להפקת חוברת זו‪:‬‬ ‫‪ -‬אליעזר גרוסמן‪ ,‬גמלאי שה"מ‪ :‬גזעי המטילות לביצי מאכל בישראל בעבר ובהווה‬ ‫‪ -‬נורית ספיר‪ ,‬תזונאית‪ :‬הזנת מטילות‬ ‫‪ -‬ד"ר ישראל יוסלביץ‪ ,‬שה"מ‪ :‬מערכת המים ומערכות הצינון בלול‪ ,‬הכנת המבנה‬ ‫לקבלת הפרגית‬ ‫‪ -‬נבות חקלאי‪ ,‬שה"מ‪ :‬המלצות לבניית לולי הטלה חדשים‪ ,‬הנחיות מקצועיות‬ ‫לקומפוסטציה של פגרי עופות‬ ‫‪ -‬ד"ר איתן קין‪ ,‬וטרינר‪ :‬מערכת החיסון בעופות‬ ‫‪ -‬ד"ר אמנון ענבר‪ ,‬וטרינר‪ ,‬גמלאי השירותים הווטרינרים‪ :‬מחלות עופות‪ ,‬בטיחות‬ ‫ביולוגית‪ ,‬חומרי חיטוי‬ ‫‪ -‬אילן אריה‪ ,‬שה"מ‪ :‬טפילים חיצוניים במטילות‬ ‫‪ -‬השירותים הווטרינריים‪ ,‬משרד החקלאות‪ :‬מדריך להתנהגות בזמן שפעת עופות‬ ‫‪ -‬ד"ר ברוס סמית‪ ,‬וטרינר מועצת הלול‪ :‬טבלת קוד מחלה במעבדה‬ ‫‪ -‬ד"ר אייל אלמוגי‪ ,‬וטרינר מועצת הלול‪ :‬הכנת המבנה לקבלת הפרגית‬ ‫‪ -‬ד"ר שחר יאיר‪ ,‬וטרינר מועצת הלול‪ :‬הכנת המבנה לקבלת הפרגית‬ ‫‪5‬‬ ‫מבנה שלוחת מטילות לביצי‬ ‫מאכל בישראל‬ ‫שלוחת ביצי המאכל במדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום (‪ )2017‬הינה שלוחה‬ ‫מוסדרת‪ ,‬הן ברמת המחיר וההיצע‪ ,‬והן ברמת המאקרו (כלל המדינה) והמיקרו‬ ‫(המגדל הבודד)‪.‬המחיר למגדל‪ ,‬למשווק ולצרכן נקבע על ידי שר החקלאות ושר‬ ‫האוצר בצו מיוחד המתעדכן מעת לעת על פי השינויים במחירי התשומות ועלויות‬ ‫הגידול השונות‪.‬‬ ‫מועצת הלול‪ ,‬שהינה גוף סטטוטורי אשר הוקם על ידי משרד החקלאות‪ ,‬אמונה על‬ ‫הסדרת הייצור הארצי בהתאם לביקוש‪.‬הביקוש הארצי מוערך ונקבע לפי גודל‬ ‫האוכלוסייה ורמת הצריכה הממוצעת לאדם‪.‬‬ ‫מדי שנה קובעת מועצת הלול את מכסת הביצים הארצית לייצור‪.‬תושב ישראל‬ ‫מורשה לגדל מטילות ולייצר ביצים רק אם הוקצתה לו מכסה על ידי מועצת הלול‪.‬‬ ‫בנוסף לכך שהמכסה מהווה בעצם רישיון עקרוני לגידול‪ ,‬נקבעת בה גם כמות‬ ‫הביצים השנתית‪ ,‬שאותה מחויב המגדל לייצר ולשווק‪.‬סך המכסות האישיות של‬ ‫כל מגדל ומגדל מסתכם יחד למכסה הארצית‪.‬כל ביצה המשווקת למשווק מורשה‬ ‫נמנית‪ ,‬ונתוני השיווק של כל מגדל מועברים למועצת הלול‪ ,‬שם נבדק כל מגדל‬ ‫ומגדל לעמידה במכסתו‪.‬מתוך מכסת הביצים השנתית נגזרת כמות המטילות‬ ‫שאותה זכאי המגדל לרכוש בעת חידוש להקתו‪.‬פקחי מועצת הלול מבצעים מעת‬ ‫לעת ספירת מטילות בלולים במטרה לוודא כי קיימת התאמה בין מספר המטילות‬ ‫המורשה לבין מספר המטילות בפועל בכל משק‪.‬פעולות ניטור ואכיפה אלו ננקטות‬ ‫למניעת ייצור ביצים מעבר למכסה‪ ,‬או שיווק ביצים באופן לא רשמי‪ ,‬דבר העלול‬ ‫ליצור מצב של עודף ביצים בשוק‪ ,‬שאינו רצוי ובדרך כלל בעטיו מושמדות הביצים‬ ‫העודפות תוך הטלת עלויות הפינוי וההשמדה על כלל יצרני הביצים במדינה‪.‬בעתות‬ ‫מחסור חלקי וזמני בביצים (לרוב בפסח ובחגי תשרי) ניתן אישור מיוחד למשווקים‬ ‫לייבא ביצים פטורות ממכס‪.‬‬ ‫מועצת הלול מפעילה גם שתי מעבדות לבריאות העוף (המעבדה הצפונית באזור‬ ‫טבריה‪ ,‬והמעבדה הדרומית בבאר טוביה)‪ ,‬ומערך רופאים קליניים המספקים‬ ‫שירות וטרינרי מקיף לכלל מגדלי העופות במדינה‪.‬‬ ‫תקציבה של מועצת הלול ‪ -‬מקורו בהיטלים המושתים על המגדלים‪.‬‬ ‫במקביל למערך הקליני של מועצת הלול‪ ,‬פועל גם מערך של רופאים וטרינריים‬ ‫ממשלתיים בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות‪ ,‬בראשות רופא וטרינר‬ ‫ראשי למחלות‪.‬תפקידם המרכזי של הרופאים הממשלתיים הוא להסדיר את‬ ‫‪6‬‬ ‫שלוחות ענף הלול מההיבטים השונים של בטיחות ביולוגית‪ ,‬כדי למנוע ככל הניתן‬ ‫את התפשטותן של מחלות עופות מדבקות‪.‬מטרה זו מושגת באמצעות קביעת‬ ‫משטר חיסונים‪ ,‬בקרה על תנועת עופות במדינה‪ ,‬ניטור מחלות‪ ,‬קביעת כללים‬ ‫לבניית לולים ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימות במשרד החקלאות מחלקות האמונות על ניטור ואכיפה של שאריות‬ ‫חומרים רעילים במזון העופות ובמוצריהם‪ ,‬וזאת באמצעות דיגום אקראי של‬ ‫חומרי גלם‪ ,‬תערובות (במכוני התערובת) וביצים (במחסני משווק הביצים)‪.‬‬ ‫יחידת הפיצו"ח (פיקוח על צומח וחי) של משרד החקלאות פועלת לסיכול ולמניעה‬ ‫של הברחת ביצים מתחומי הרשות הפלסטינית לתחומי מדינת ישראל‪ ,‬וכן על‬ ‫מניעת שיווק ביצים (המיוצרות בארץ) שלא ע"י משווקים מורשים‪.‬‬ ‫מדריכי תחום בעלי כנף שבשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) של משרד החקלאות‬ ‫מעורבים בפיתוח המקצועי של שלוחת ביצי המאכל באמצעות עריכת מחקרים‬ ‫וניסויי שדה‪ ,‬פיתוח יישומים מקצועיים וכלכליים תומכי החלטות‪ ,‬ימי עיון וכנסים‬ ‫והדרכה פרונטאלית‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גזעי המטילות לביצי מאכל‬ ‫בישראל ‪ -‬עבר והווה‬ ‫התפתחות ענף המטילות לביצי המאכל בישראל החלה בתקופת המנדט הבריטי בין‬ ‫השנים ‪.1948-1917‬מרבית המטילות היו גזעים שייבאו הבריטים מבריטניה‪,‬‬ ‫שרובם דו‪-‬תכליתיים‪ :‬הזכרים לרבייה ולבשר‪ ,‬והנקבות לביצי מאכל ובסופן לבשר‪.‬‬ ‫הגזע היחיד שהיה חד תכליתי ושימש לביצים בלבד היה הלגהורן הלבן‪.‬‬ ‫ניו המפשיר‬ ‫גזע הסאסקס‬ ‫צילום‪ :‬וויקיפדיה‬ ‫גזע אמריקאי דו‪-‬תכליתי‬ ‫גזע בריטי דו‪-‬תכליתי‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.5 -‬ק"ג‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.5 -‬ק"ג‬ ‫מספר ביצים לשנה‪220-200 :‬‬ ‫מספר ביצים לשנה‪200-180 :‬‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫הזכרים יועדו לבשר ולרבייה‪ ,‬והנקבות ‪-‬‬ ‫בשרו נחשב לטעים מבין העופות‪.‬עוף‬ ‫להטלה ובסוף התקופה לבשר‪.‬הזכרים שימשו‬ ‫שקט ונוח לטיפול‪.‬שימש לבשר‪ ,‬לביצי‬ ‫כהורים למוצלבת הישראלית‪.‬‬ ‫מאכל ולרבייה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫רוד איילנד רד‬ ‫פליימות' רוק‬ ‫צילום‪ :‬וויקיפדיה‬ ‫צילום‪Thomas Kriese :‬‬ ‫גזע אמריקאי דו‪-‬תכליתי‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.5 -‬ק"ג‬ ‫גזע אמריקאי דו‪-‬תכליתי‬ ‫מספר ביצים לשנה‪220-200 :‬‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.0 -‬ק"ג‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫מספר ביצים לשנה‪ :‬כ‪180-‬‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫הזכרים יועדו לבשר ולרבייה‪ ,‬והנקבות ‪ -‬להטלה‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫ובסוף התקופה לבשר‪.‬הזכרים שימשו כהורים‬ ‫למוצלבת הישראלית‪.‬‬ ‫אוסטראלופ‬ ‫לגהורן לבן‬ ‫צילום‪Palauenc05 :‬‬ ‫גזע איטלקי קל‬ ‫גזע אוסטרלי דו‪-‬תכליתי‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 2.5-2.0 -‬ק"ג; נקבה ‪2.0-‬‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.5 -‬ק"ג‬ ‫‪ 1.5‬ק"ג‬ ‫מספר ביצים לשנה‪220-200 :‬‬ ‫מספר ביצים לשנה‪250 :‬‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬לבן‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 110 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 62 :‬גרם‬ ‫‪9‬‬ ‫מכלואים חדשים‬ ‫שילובים בין הגזעים ויצירת מוצלבות יצרו קווים חדשים עם ביצועי הטלה טובים‬ ‫מההורים‪.‬‬ ‫שנים רבות נהוג היה לגדל עופות מוצלבים‪ :‬נקבות לגהורן ‪ X‬זכרים ניו‪-‬המפשייר‬ ‫ורוד איילנד רד‪.‬בשנות השבעים הוחלט לבצע הכלאה הפוכה‪ :‬הזכר לגהורן ‪X‬‬ ‫והנקבה רוד איילנד רד‪ ,‬כדי להקל על עבודת המיון בין זכר לנקבה במדגרה‪.‬כך‪,‬‬ ‫התקבל קו חדש שנקרא "קו ‪ ,"10‬ולאחריו הקו "ירקון"‪ ,‬שקליפת הביצה שלהם‬ ‫הייתה בצבע קרם‪.‬‬ ‫רד‬ ‫לגהורן‬ ‫‪X‬‬ ‫ירקון‬ ‫קו ‪ / 10‬ירקון‬ ‫מוצלבת ישראלית‬ ‫משקל גוף נקבה‪ 2.0 :‬ק"ג‬ ‫מספר ביצים לשנה‪ :‬כ‪280-‬‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬קרם‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 110 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 64 :‬גרם‬ ‫הלהקות סבלו מתמותה גבוהה כתוצאה מצניחת רחם (פרולפס)‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בעקבות ביקוש לביצים חומות‪ ,‬יצרו קו מוצלבות שנקרא "יפה"‪.‬‬ ‫רד‬ ‫ניו אמפשיר‬ ‫‪X‬‬ ‫יפה‬ ‫קו יפה‬ ‫מוצלבת ישראלית‬ ‫משקל גוף נקבה‪ 2.5 :‬ק"ג‬ ‫מספר ביצים לשנה‪ :‬כ‪260-‬‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 115 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 64 :‬גרם‬ ‫הלהקות סבלו מתמותה גבוהה כתוצאה מצניחת רחם (פרולפס)‪.‬‬ ‫בשנות התשעים נעלמו הקווים המוצלבים המקומיים‪ ,‬ולארץ נכנסו קווי מטילות‪:‬‬ ‫לוהמן הייליין ודקאלב‪ ,‬השייכים לחברות טיפוח בינלאומיות ומבוססות על גזע‬ ‫הלגהורן הלבן‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שיטות גידול מטילות לביצי‬ ‫מאכל‬ ‫עד אמצע המאה הקודמת בוצע גידול המטילות בכל העולם בחצרות‪ ,‬על הרצפה‪,‬‬ ‫ובדרך כלל בלהקות קטנות ועם תאי הטלה מאולתרים או ללא תאי הטלה כלל‪.‬‬ ‫ניסוי מוצלח של שיכון מטילות בתאים‪ ,‬שבוצע באוניברסיטת אוהיו בארה"ב‪ ,‬הביא‬ ‫לתפנית כלל עולמית בתחום‪ ,‬ובעקבותיו "הועלו" מרבית המטילות בעולם מהרצפה‬ ‫לכלובים‪.‬מעבר ליתרונות הסניטציה (בשל ההפרדה הפיסית בין המטילה ללשלשת)‬ ‫וההפחתה באירועי הקניבליזם (ניקור הדדי בשל מאבקי היררכיה)‪ ,‬אפשרה שיטת‬ ‫הגידול בכלובים לעבור לגידול מתועש וממוכן של כמות גדולה של עופות בשטח קטן‬ ‫יחסית‪ ,‬תוך חיסכון גדול מאוד בכוח אדם‪.‬במקביל‪ ,‬חלה האצה גם בטיפוח הגנטי‪,‬‬ ‫שהביאה לשיפור משמעותי בתפוקת הביצים למטילה‪.‬‬ ‫התאים הסטנדרטיים שנבנו בתקופה זו נועדו ל‪ 4-3-‬מטילות‪ ,‬עם מרחב מחיה‬ ‫ממוצע של ‪ 400-300‬סמ"ר למטילה וגישה חופשית למזון ולמים‪.‬‬ ‫בשנות השבעים של המאה הקודמת החלה לעלות מודעות הציבור באירופה לנושא‬ ‫רווחת בעלי חיים בכלל‪ ,‬ורווחת המטילות בפרט‪ ,‬ומתן אפשרות למטילה לבצע‬ ‫התנהגויות טבעיות הייתה המטרה המרכזית‪.‬שוויץ הייתה המדינה הראשונה‬ ‫שאסרה באופן מוחלט וגורף על גידול מטילות בכלובים‪ ,‬וכפתה על לולניה לחזור‬ ‫לגידול על הרצפה‪.‬מרבית מדינות סקנדינביה‪ ,‬גרמניה והולנד החלו במהלכים‬ ‫דומים‪ ,‬והנושא החל לתפוס מקום מרכזי בדעת הקהל‪.‬מאוחר יותר הוחלט באיחוד‬ ‫האירופי על תקינה שחייבה את כל המדינות החברות באיחוד לעמוד בכללים‬ ‫ברורים‪ :‬החל משנת ‪ 2012‬ניתן לגדל מטילות באירופה בגידול נטול כלובים או‬ ‫לחילופין‪ ,‬בכלובים מועשרים (‪.)Enriched Cages‬הגדרות הכלוב המועשר מפורטות‬ ‫מאוד‪ ,‬ועיקרן‪ :‬מרחב מחיה מינימלי של ‪ 750‬סמ"ר‪/‬למטילה ואספקת אמצעי‬ ‫העשרה‪ ,‬כמו תא הטלה‪ ,‬דפי לינה (‪ - Perches‬מוטות אופקיים שעליהן עומדות או‬ ‫ישנות המטילות) ואמבטיית חול (לאפשר התפלשות)‪.‬אין הגדרה מדויקת של מספר‬ ‫מטילות מזערי או מרבי לכלוב‪ ,‬ולכן טווח האכלוס לתא נע בדרך כלל בין ‪ 8‬מטילות‬ ‫לכ‪( 80-‬כששטח הכלוב נקבע בהתאם לכמות העופות)‪.‬כלוב המכיל יותר מ‪10-‬‬ ‫מטילות‪ ,‬קרוי גם "תא קהילתי"‪ ,‬ויתרונו בכך ששטחו המוחלט גדול ומאפשר יכולת‬ ‫תנועה גדולה יותר לכל פרט שנמצא בו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אפשרויות גידול המטילות שלא בכלובים הן רבות ומגוונות‪ ,‬וביניהן‪:‬‬ ‫‪ ‬גידול "אסם" (‪ - )Barn‬מטילות הגדלות בתוך מבנה‪ ,‬על הרצפה או על טפחות‪,‬‬ ‫עם מפלס בודד של תאי הטלה‪.‬‬ ‫‪ ‬גידול "מעוף" (‪ - )Aviary‬מטילות הגדלות על הרצפה במבנה עם ‪ 4-2‬מפלסים‬ ‫של תאי הטלה או מפלסי מזון ומים‪ ,‬שביניהן עוברות המטילות באופן עצמאי‬ ‫על פי רצונן‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ ‬גידול "חופש" (‪ - )Free Range‬מבנה "אסם" או "מעוף" המאפשר למטילות‬ ‫גם יציאה לחצר‪.‬‬ ‫‪ ‬גידול "אורגני" (‪ - )Organic‬מבנה הדומה ללול "חופש" שבו ניזונות המטילות‬ ‫מתערובת אורגנית בלבד‪ ,‬תוך עמידה בתנאים נוספים המוכתבים ונאכפים על‬ ‫ידי ארגון החקלאות האורגנית‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫רכישת פרגיות‬ ‫גידול פרגיות לביצי מאכל מתקיים במשקים נפרדים שהתמחו בכך ומחזיקים‬ ‫באישור של השירותים הווטרינרים‪.‬‬ ‫שלוחת ההטלה בישראל הינה גידול מוגבל מכסה‪.‬‬ ‫מקדם ההטלה המאושר על פי מועצת הלול למגדל המחזיק להקה במשך שתי עונות‬ ‫הטלה‪ ,‬כולל הנשרה ושיווק בגיל ‪ 27-26‬חודשי חיים‪ ,‬הינו ‪ 250‬ביצים למטילה‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫מקדם ההטלה של מגדל המחזיק להקה ללא הנשרה‪ ,‬הינו כ‪ 260-‬ביצים למטילה‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫במשק המטילות‪ ,‬על פי תקנות של השירותים הווטרינריים‪ ,‬ניתן לגדל מטילות בנות‬ ‫אותו גיל בלבד‪.‬‬ ‫מקובל לרכוש פרגיות בגיל ‪ 105‬יום‪ ,‬הנמצאות על סף כניסה להטלה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הערכת טיב הפרגית‪:‬‬ ‫הלהקה צריכה להיות מפותחת היטב‪ ,‬אחידה ובמשקל סביר‪ ,‬בהתאם לגיל ולקו‬ ‫א‪.‬‬ ‫הטיפוח‪.‬רצוי לשקול כ‪ 100-‬פרגיות ביום בואן ולבחון את מקדם השונות ‪CV‬‬ ‫(ממוצע משקל הגוף לסטיית התקן)‪.‬מקדם שונות הקטן מ‪ 10%-‬מעיד על להקה‬ ‫אחידה; מקדם שונות הגבוה מ‪ 10%-‬מעיד על להקה שאינה אחידה‪.‬‬ ‫בעלת ניצוי מלא‪ ,‬ללא פצעי ניקור או כל פגם גופני אחר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חזות הלהקה צריכה להעיד על חיות טובה ועל בריאות מלאה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫איכות הקיטום טובה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מחיר הפרגית הינו מחיר שוק‪ ,‬והוא נתון למשא ולמתן בין המוכר לקונה‪.‬‬ ‫קיטום גרוע‬ ‫קיטום מומלץ‬ ‫רצוי להעביר את הפרגיות בשעות הקרירות של הלילה או הבוקר‪.‬משלוח הפרגיות‬ ‫ילווה בכרטיס זיהוי ובחיסונים‪.‬על כרטיס החיסונים יחתום הווטרינר האזורי של‬ ‫משק הפרגיות‪ ,‬המאשר את העברת הפרגיות למשק המטילות‪.‬‬ ‫משטר החיסונים של הפרגית ייקבע על פי ההנחיות המעודכנות של השירותים‬ ‫הווטרינריים‪.‬ללהקה יצורף כרטיס חיסונים שבו יפורטו כל הפרטים‪ :‬סוג החיסון‪,‬‬ ‫תאריך החיסון‪ ,‬שיטת החיסון‪ ,‬מספר אצווה ושם המבצע (נספח ‪ ,2‬נספח ‪.)3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הכנת המבנה לקבלת הפרגית‬ ‫לאחר הוצאת הלהקה המבוגרת מהלול רצוי להשאיר את הלול ריק בין המדגרים‬ ‫לפחות לשבועיים‪.‬‬ ‫בטרם הכנסת המדגר חשוב לבצע את הפעולות שלהלן‪:‬‬ ‫לפנות כל דבר שאינו קשור ללול ולהשאיר רצפה נקייה מחפצים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫לבצע ביעור של צמחייה ולפנות חפצים מסביב ללול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫לבצע תיקונים מבניים (רשתות‪ ,‬חורים בגג‪ ,‬הוצאה של רשתות צל‬ ‫‪.3‬‬ ‫מאונכות)‪.‬‬ ‫חומרי חיטוי ותוספים מאושרים לשימוש בעופות יישמרו בארונות נקיים‬ ‫‪.4‬‬ ‫ונעולים‪.‬אין צורך בתרופות‪.‬‬ ‫לוודא שמערכת הקירור בחדר אחסון הביצים תקינה והטמפרטורה אינה‬ ‫‪.5‬‬ ‫גבוהה מ‪.200C-‬‬ ‫יש לנקוט באמצעי זהירות ולהשתמש בציוד מגן מלא בעת השימוש בחומרי‬ ‫‪.6‬‬ ‫ניקוי‪ ,‬חיטוי והדברה‪.‬‬ ‫ניקוי יבש‬ ‫פינוי זבל העופות מתחת לסוללות בלול אל מקום מוסדר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ניקוי המבנה כולו‪ ,‬כולל שבילים‪ ,‬כלובים‪ ,‬פנים הגג‪ ,‬מאווררים‪ ,‬רשתות‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫וחדר הקירור‪ ,‬מנוצות‪ ,‬מאבק ומכל חומר אורגני אחר‪.‬‬ ‫פינוי מכלי ההטמנה של פגרי העופות (הפגרים יפונו בהתאם להנחיות של‬ ‫‪.3‬‬ ‫השירותים הווטרינריים)‪.‬‬ ‫פינוי האבוסים וריקון מכל התערובת הראשי משאריות של תערובת מזון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫רצוי לחטא את מכל התערובת באמצעות "אבוקת עשן" כנגד פטריות‪ ,‬על‬ ‫פי הוראות היצרן‪.‬‬ ‫הדברה ‪ -‬פיזור רעל עכברים מיד לאחר פינוי הזבל והמזון‪ ,‬את ההדברה יש‬ ‫‪.5‬‬ ‫לבצע באמצעות מדביר בעל היתר להדברה בהתאם להוראות המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫יש לסגור את הלול למניעת כניסת בעלי חיים למבנה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ריסוס המבנה בחומר הדברה ייעודי לפרוקי רגליים (חיפושיות‪ ,‬קרדיות)‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫חשוב להחליף חומר פעיל מידי פעם על מנת למנוע עמידות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ניקוי רטוב‬ ‫הרטבה והשריה של הלול במים יום לפני שלב השטיפה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫שטיפה יסודית בלחץ במכשיר ייעודי‪ ,‬ורצוי במים חמים‪ ,‬להסרת שאריות‬ ‫‪.2‬‬ ‫החומר האורגני‪.‬‬ ‫שטיפה בלחץ מים ‪ +‬נוזל ניקוי (דטרגנט) ייעודי ללולים‪.‬כאשר שוטפים‬ ‫‪.3‬‬ ‫עם חומר הניקוי‪ ,‬יש לוודא שייווצר קצף יציב ולהשאירו כ‪ 45 -‬דקות לפני‬ ‫שטיפתו‪.‬לחץ המים יהיה לפחות ‪ 100‬באר‪.‬ההקצפה מתבצעת מלמטה‬ ‫למעלה‪ ,‬בכדי לבחון את יציבותה‪.‬ההקצפה תכלול את כל האזור‪ :‬תקרת‬ ‫הלול‪ ,‬כלובים‪ ,‬קירות ושבילים‪.‬יש להשתמש בכ‪ 500 -‬ליטר מים לדונם‪.‬‬ ‫בתום הניקוי יש לוודא שלא נותרו בלול שאריות אבק‪ ,‬לשלשת או נוצות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫אם נראים כאלה‪ ,‬יש לחזור על הניקוי‪ ,‬ואין לעבור לשלב החיטוי‪.‬יש‬ ‫להקפיד על כך שצוות העובדים יבצעו שלב זה של הניקוי באופן מיטבי‪.‬‬ ‫פעולת החיטוי תבוצע רק כעבור ‪ 24-48‬שעות כדי לאפשר את התייבשות‬ ‫‪.5‬‬ ‫האזור‪.‬‬ ‫ניקוי מערכת המים ‪ -‬שיטת שלושת השלבים‬ ‫ניקוי מכל המים וקווי המים‬ ‫יש להשרות את מכל המים בדטרגנט ל‪ 12-‬שעות (סבון הממיס חומר אורגני)‪,‬‬ ‫ובתום פרק הזמן לרוקן את תוכן המכל‪ ,‬בשום אופן לא לקווים ולשטוף היטב לפני‬ ‫החיבור חזרה לקווי המים‪.‬‬ ‫בפעולות המסתכמות בשלבים שלהלן‪ ,‬ננקוט לניקוי מכל המים וקווי המים‬ ‫במקביל‪:‬‬ ‫שלב ‪ :1‬השריה בדטרגנט ל‪ 12-‬שעות ושטיפה באופן מיטבי ומוקפד‪.‬בתום פרק‬ ‫הזמן יש לרוקן את המכל והקווים באמצעות פתיחת סוף קווי המים‪.‬‬ ‫שלב ‪ :2‬השריה בחומר הממיס אבנית למשך ‪ 12‬שעות (מומלץ השימוש בחומצה‬ ‫אורגנית או מינרלית‪ ,‬בהתאם להוראות היצרן)‪ ,‬שטיפה באופן מיטבי‬ ‫ומוקפד וריקון באמצעות פתיחת סוף קווי המים‪.‬‬ ‫שלב ‪ :3‬יש להשרות בחומר חיטוי למשך ‪ 12‬שעות (חומר ייעודי‪ ,‬כגון‪ :‬כלור‪ ,‬יוד‪ ,‬מי‬ ‫חמצן‪ ,‬אמוניום רבעוני וכו')‪ ,‬ושוב לשטוף היטב‪.‬‬ ‫* בכל אחד מהשלבים חשוב להפעיל את כלי המים‪ ,‬כדי שהחומר המיועד יחדור‬ ‫לכל כלי השתייה‪.‬בסופו של תהליך יש להזרים מים נקיים וללחוץ על הטיפניות‬ ‫או על הכוסיות בכמות מספקת‪ ,‬כך שלא ייוותר חומר חיטוי במערכת כלי‬ ‫השתייה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שלב החיטוי‬ ‫ביצוע החיטוי ייעשה רק לאחר שהלול יבש‪.‬חשוב להגיע למצב של הרטבה (עד‬ ‫‪‬‬ ‫נגר) עם חומר החיטוי‪.‬‬ ‫יש להשתמש בחומר חיטוי מתאים בריכוז הגבוה ביותר המופיע בתווית‪.‬יש‬ ‫‪‬‬ ‫עדיפות לשימוש בחומרים מסחריים המכילים אמוניום רבעוני וגלוטראלדהיד‪,‬‬ ‫לפי המינון הגבוה של היצרן‪.‬‬ ‫יש לוודא שצוות החיטוי משתמש בציוד ייעודי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באזורי השבילים ובין השבילים (היכן שהלשלשת מצטברת) מומלץ להשתמש‬ ‫‪‬‬ ‫בסודה קאוסטית‪ ,‬שכן ביישום על אדמה מרבית חומרי החיטוי האחרים אינם‬ ‫יעילים‪.‬‬ ‫מומלץ לבצע פיזור סיד כבוי על השבילים בתום החיטוי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסוף החיטוי מומלצת הדברה נוספת נגד חיפושיות וקרדיות בחומר ייעודי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש לחזור ולפזר פיתיונות רעל למכרסמים בסוף התהליך ולאורך‬ ‫הגידול בצורה שוטפת‪.‬‬ ‫טיפול במערכת המזרן הלח במבנים מבוקרים‬ ‫מומלץ לפרק את המזרן הלח ולהשרותו באמבטיות תואמות בתמיסה של‬ ‫‪.1‬‬ ‫מחמיץ אורגני עד לרמה של ‪.pH=4‬‬ ‫להחמצת התמיסה ניתן להשתמש בתוספת של חומצה ציטרית (‪ 800-600‬גר'‬ ‫‪.2‬‬ ‫לכל מ"ק מים); בחומצות אורגניות או מינרליות אחרות; או בתערובת‬ ‫חומצות אורגניות מסחריות‪.‬אין להשתמש בחומצות כימיות (חומצות‬ ‫"חזקות"‪ ,‬כמו ‪ H2SO4 ,HCl‬וכדומה) מחשש לקורוזיה‪.‬‬ ‫לאחר ההחמצה יש להוסיף כלור בריכוז ‪ 8-6‬מ"ג‪/‬ליטר למשך ‪ 12‬שעות (מומלץ‬ ‫‪.3‬‬ ‫להשתמש בכלור מוצק – כדורי כלור)‪.‬‬ ‫לאחר מכן יש לשטוף במים ולהניח לייבוש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫פשטות וזמינות ביצוע ההמלצה תלויות בשיטת ההרכבה של המזרן‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫לאחר סיום החיטוי והכנת הלול יש לסגור את הלול ולשמור על בטיחות ביולוגית‬ ‫עד לקבלת העופות‪.‬‬ ‫ראה נספח ‪ 4‬טבלאות רשימת חומרים לחיטוי והדברה (מקוצר)‬ ‫ראה נספח ‪ 5‬בדיקת ביצוע ללולן לפני הכנסת הפרגיות למבנה הלול‪.‬‬ ‫רשימת תכשירים כימיים רשומים בתוקף מיום ‪29/03/2020‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הפיזיולוגיה של הפרגית לפני‬ ‫כניסתה להטלה‬ ‫מועד הכניסה להטלה של קווי המטילות תלוי בטיפוח ובהכוונה של המטפחים‪.‬‬ ‫כשלושה שבועות לפני הביצה הראשונה עוברת הפרגית שינויים פיזיולוגיים‬ ‫המכינים אותה להטלה‪.‬בתקופה זו ישנה עלייה מהירה במשקל הגוף (‪ 300-200‬גרם)‬ ‫התפתחות הפרגית עד לבגרות מינית‬ ‫המערכת הראשונה המתפתחת באפרוחים הצעירים ממין נקבה היא מערכת‬ ‫העיכול‪ ,‬כך שיסופקו לגוף חומרי הגלם לבניית המערכות האחרות‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬מתפתחת המערכת החיסונית‪ ,‬הלב‪ ,‬הניצוי ומערכת השלד‪ ,‬שתפקידו להגן‬ ‫על האיברים הפנימיים‪ ,‬יציבה‪ ,‬מעורב במערכת הנשימה‪ ,‬שמירה על מאזן סידן‪-‬‬ ‫זרחן בדם‪ ,‬ומקנה תמיכה לעוף‪.‬בגיל ‪ 15‬שבועות נבנים ‪ 95%‬מהשלד‪.‬‬ ‫במטילות ישנה חשיבות לעצמות המודולריות המהוות מחסן לסידן לבניית קליפת‬ ‫הביצה בעתיד‪.‬‬ ‫העצמות המודולריות במטילות‬ ‫‪20‬‬ ‫העלייה במשקל הגוף כשבועיים לפני הטלת הביצה הראשונה מתבטאת בגדילה‬ ‫מהירה של מערכות שונות בגוף‪:‬‬ ‫הכבד‪ :‬האסטרוגן מעלה את ייצור שומני חלמון הביצה‬ ‫השומן הבטני‪ :‬המהווה מאגר שומנים המיוצרים בכבד‬ ‫השחלה‪ :‬הביציות מתחילות לגדול ולשחרר הורמונים‪ ,‬כמו‪ :‬אסטרוגן‪ ,‬אנדרוגנים‬ ‫ופרוגסטרון‬ ‫צינור ההטלה‪ :‬גדל ומתפתח ומתכונן לקליטת הביציות‬ ‫העצמות המודולריות‪ :‬השקעה של סידן המהווה מאגר ליצירת קליפת הביצה‬ ‫משקל גוף הפרגית במהלך הבגרות המינית‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫משקל גוף (גרם)‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1300‬‬ ‫ביצה‬ ‫‪1200‬‬ ‫ראשונה‬ ‫‪1100‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪6-‬‬ ‫‪4-‬‬ ‫‪2-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫זמן בשבועות‬ ‫הורביץ & בר ‪1971‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עקרונות התאורה‬ ‫המלאכותית‬ ‫העופות הם בעלי חיים הרגישים לאור היום‪.‬משך התאורה ועוצמתה משפיעים על‬ ‫מועד תחילת ההטלה (גיל הבגרות המינית)‪ ,‬על מחזור ההטלה (ייצור הביצים) ואף‬ ‫על ההתנהגות החברתית של המטילות‪.‬‬ ‫חשוב להבין כי יש להפריד בין השפעת התאורה במהלך גידול הפרגית לבין‬ ‫השפעתה בתקופת ההטלה‪.‬במהלך גידול הפרגית יש להקפיד על תאורה קבועה או‬ ‫פוחתת עד גיל ‪ 20‬שבועות; ובמשק המטילות (החל מגיל ‪ 20‬שבועות) אין לחשוף את‬ ‫המטילה לאורך יום פוחת אלא לאורך יום עולה ולאחר מכן לאורך יום קבוע‪.‬‬ ‫ספקטרום האור בלול ההטלה‬ ‫למטילות דרוש אור בתחום הצהוב‪ ,‬כתום ואדום‪ ,‬הנמצא בין ‪ 680-600‬ננומטר‪.‬‬ ‫תחום זה מעודד ומעורר התפתחות מינית והטלת ביצים‪.‬יש להשתמש בנורות מסוג‬ ‫‪ Day Light‬או ‪Warm Light‬‬ ‫עוצמת התאורה בלול ההטלה‬ ‫עוצמת התאורה המינימלית למטילות בגובה התא צריכה להיות לפחות ‪ 11‬לוקס‪.‬‬ ‫בהתקנות הראשוניות יש להגיע לעוצמות אור גבוהות יותר‪ ,‬היות שבמשך הזמן‬ ‫עוצמת הנורה פוחתת והצטברות אבק ולכלוך מפחיתה אף היא את עוצמת האור‪.‬‬ ‫עוצמת הנורות הרצויה היא ‪ 60-40‬וואט לנורות הליבון‪ ,‬ו‪ 15-11-‬וואט לנורות ה‪PL-‬‬ ‫או ‪ ,EL‬תלוי בצפיפות הנורות‪.‬בסוללות שגובהן מעל ‪ 4‬קומות‪ ,‬יש להוסיף קו תאורה‬ ‫בגובה מתכוונן‪ ,‬כשבתי הנורה ימוקמו בהצלבה עם קו התאורה המקביל‪.‬מומלץ‬ ‫להתקין רפלקטור מעל הנורה כדי לנצל את עוצמת האור במלואה‪.‬‬ ‫לגבי נורות הלד‪ ,‬מומלץ נורות בטווח ‪ 3500-2700‬קלווין (מדידת עוצמת נורות לד‬ ‫אינה מתאפשרת במד תאורה רגיל)‬ ‫נורת לד‬ ‫‪PL‬נורת‬ ‫מד עוצמת אור‬ ‫‪22‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מומלץ להשתמש בתא פוטואלקטרי‪ ,‬המדליק את התאורה המלאכותית‬ ‫בלול באופן אוטומטי‪ ,‬כאשר עוצמת התאורה הטבעית בלול אינה מספקת‪.‬‬ ‫עוצמת התאורה נמדדת על ידי מד‪-‬תאורה‪.‬היחידה בה אנו מודדים הינה ‪,Lux‬‬ ‫שהיא כמות האור הנפלטת (לומן) ליחידת שטח (‪.)1 lux = 1 lumen/m2‬‬ ‫תכנית התאורה בלול ההטלה‬ ‫סף ההטלה במטילות הוא בגיל ‪ 20‬שבועות‪ ,‬לכן מרגע השיכון בלול ועד גיל זה‬ ‫נתייחס לעופות בחזקת פרגיות‪ ,‬ונמנע את חשיפתן לאורך יום עולה‪.‬משמעות הדבר‬ ‫היא שאם קיבלנו את הפרגיות בתקופה שבה אורך היום הטבעי מתקצר (בין ‪21‬‬ ‫ביוני עד ‪ 21‬בדצמבר)‪ ,‬לא נדליק כלל תאורה מלאכותית עד גיל ‪ 20‬שבועות‪ ,‬למעט‬ ‫בלולים מבוקרי אקלים‪-‬מוחשכים‪.‬‬ ‫אם התקבלו הפרגיות בתקופה שבה אורך היום הטבעי מתארך (בין ‪ 21‬בדצמבר ל‪-‬‬ ‫‪ 21‬ביוני)‪ ,‬יש לברר כמה שעות תאורה קיבלו הפרגיות במשק הגידול שממנו הגיעו‪,‬‬ ‫ולהמשיך באותו מספר שעות קבוע עד גיל ‪ 20‬שבועות‪.‬‬ ‫החל מגיל ‪ 20‬שבועות יש להוסיף ‪ 1/2‬שעה מדי שבוע (לסירוגין‪ ,‬שבוע בבוקר ושבוע‬ ‫בערב) עד שמגיעים ל‪ 16-15-‬שעות אור (טבעי ומלאכותי יחד)‪.‬‬ ‫בלולי מטילות מבוקרי אקלים‪ ,‬שבהם אין תאורה טבעית בעת קבלת הפרגית‬ ‫וקיימים אמצעים למניעת חדירת אור חיצוני טבעי ללול (לדוגמא מחשיכים על גבי‬ ‫המאווררים‪ ,‬יש להאיר במשך ‪ 10‬שעות‪ ,‬עד גיל ‪ 20‬שבועות‪.‬בגיל ‪ 20‬שבועות יש‬ ‫להעלות (בפעם אחת) את משך התאורה ל‪ 12-‬שעות‪ ,‬ובהמשך בהדרגה ‪ -‬ל‪16-15-‬‬ ‫שעות אור ‪.‬‬ ‫משטר תאורה בגיל ‪ 20-15‬שבועות‬ ‫אור טבעי בגיל‬ ‫בקיעות‬ ‫‪ 20-15‬שבועות‬ ‫לא להדליק תאורה מלאכותית עד גיל‬ ‫אור טבעי מתקצר‬ ‫מרס‪-‬אוגוסט‬ ‫‪ 20‬שבועות‬ ‫משך תאורה קבוע‪ ,‬זהה למשך‬ ‫התאורה שהיה נהוג במשק גידול‬ ‫אור טבעי מתארך‬ ‫ספטמבר‪-‬פברואר‬ ‫הפרגיות טרם שיווקן למשק ההטלה‬ ‫‪23‬‬ ‫תכנית תאורה ‪ -‬מעבר ממשק הפרגיות למשק ההטלה‬ ‫ראה נספח ‪" - 1‬שעות אור טבעי בישראל"‪ ,‬בסוף החוברת‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הזנת מטילות‬ ‫ישנה חשיבות רבה להתאמת המזון הניתן לאפרוחה ולמטילה לצרכים התזונתיים‬ ‫בכל שלב ושלב של הגידול‪.‬בשלב האפרוח והפרגית הצרכים הם גדילה והתפתחות‬ ‫מערכות הגוף; ובשלב ההטלה מתווספים צרכים מיוחדים לייצור ביצה כמעט כל‬ ‫יום‪.‬המזון שהמטילה מקבלת נועד לספק את הצרכים התזונתיים שלה‪ :‬קיום‪,‬‬ ‫פעילות‪ ,‬גדילה והטלה‪.‬‬ ‫אפרוח צעיר ממין נקבה ‪ -‬הצורך החשוב הוא גדילה‪ ,‬כלומר התפתחות השלד‪,‬‬ ‫השרירים‪ ,‬מערכת העיכול ומערכת החיסון‪ ,‬לכן צריכה לקבל מזון העשיר בחלבון‪,‬‬ ‫חומצות אמינו‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מינרלים וויטמינים‪.‬ככל שהיא גדלה‪ ,‬חלק מהמזון נועד‬ ‫להמשך הגדילה‪ ,‬אך חלק גדול יותר כבר משמש לפעילות מטבולית כללית‪ :‬אחזקת‬ ‫רקמות הגוף; שמירת טמפרטורת גוף תקינה; קיום פעילות של הליכה‪ ,‬קפיצה‬ ‫ואכילה‪.‬‬ ‫התערובת תכיל ‪ 18%-20%‬חלבון‪ ,‬כ‪ 1%-‬סידן‪ 0.7% ,‬זרחן‪ ,‬אנרגיה מטבולית של‬ ‫‪ 2,800‬קק"ל (קילו קלוריות)‪.‬‬ ‫שלב הפרגית ‪ -‬בגיל ‪ 10-8‬שבועות תוספת המשקל של הפרגית מועטה יותר ביחס‬ ‫למשקל הגוף‪ ,‬והמזון נועד לקיום הרקמות‪ ,‬קיום פעילות וגדילה‪.‬לכן המזון מכיל‬ ‫פחות אנרגיה ופחות חלבון‪.‬‬ ‫התערובת תכיל ‪ 14%-15%‬חלבון‪ ,‬כ‪ 1%-‬סידן‪ 0.7% ,‬זרחן ואנרגיה מטבולית של‬ ‫‪ 2,650‬קק"ל‪.‬‬ ‫הכנה לכניסה להטלה ‪ -‬החל מ‪ 15-‬שבועות יש להתחיל להכין את מאגרי הסידן של‬ ‫המטילה וכן לאפשר התפתחות של מערכת ההטלה‪ ,‬ולכן מבחינה תזונתית יש לתת‬ ‫יותר חלבון וחומצות אמינו ולהגביר את רמת הסידן במנה‪.‬כדי שלא להגיע לחולשת‬ ‫עצמות בשיא ההטלה‪ ,‬יש לבנות את מאגרי הסידן בעצם לפני התחלת ההטלה‬ ‫ולהקפיד על כניסה איטית להטלה‪.‬‬ ‫התערובת תכיל ‪ 16%‬חלבון‪ ,‬כ‪ 2%-‬סידן‪ 0.7% ,‬זרחן ואנרגיה מטבולית של ‪2,750‬‬ ‫קק"ל‪.‬‬ ‫שלב המטילה ‪ -‬בתקופת ההטלה יש להזין ברמות חלבון וסידן גבוהות יותר‪ ,‬כדי‬ ‫לתת למטילה את חומרי התזונה המתאימים לשם יצירת ביצים‪.‬במהלך תקופת‬ ‫ההטלה כמות האוכל שהמטילה אוכלת עולה במעט‪ ,‬וכך גם גודל הביצה‪.‬עם‬ ‫‪25‬‬ ‫התבגרות המטילה‪ ,‬יש לאזן את המנה בהתאם לביצועי הלהקה‪ ,‬כלומר לרמת‬ ‫ההטלה‪ ,‬לגודל הביצה ולכמות המזון הנצרך‪.‬לרוב ניתן להסתפק בשלוש תערובות‬ ‫במשך זמן ההטלה‪.‬שליטה על גודל הביצה אפשרית במידת מה‪.‬‬ ‫תוספת חומצות אמינו גופרתיות (מתיונין וציסטאין) יכולה להגדיל את הביצה;‬ ‫וצמצום שלהן עשוי למנוע זאת‪.‬‬ ‫תוספת של חומצה לינולאית יכולה אף היא להגדיל את הביצה‪ ,‬אך בתערובות‬ ‫הישראליות הבנויות על תירס וחיטה בתוספת שמן צמחי ושמן עוף‪ ,‬לרוב החומצה‬ ‫הלינולאית גבוהה ממילא‪.‬‬ ‫תערובת ההטלה תכיל ‪ 16%-18%‬חלבון‪ ,‬כ‪ 4%-‬סידן‪ 0.7% ,‬זרחן ואנרגיה‬ ‫מטבולית של ‪ 2,750‬קק"ל‪.‬‬ ‫חומרי גלם ‪ -‬ישנו מגוון גדול של חומרי גלם המשמשים להזנת בעלי חיים בכלל‪,‬‬ ‫ועופות בפרט‪.‬מקורם בחומרים שונים‪ :‬חומרים מהצומח‪ ,‬חומרים מהחי ומחצבים‪.‬‬ ‫לכל אחד מהם תרומה להרכב התזונתי של התערובת וכן לתצורתה (טקסטורה)‪.‬‬ ‫השימוש בחומרי הגלם נקבע לפי הצרכים התזונתיים של העוף בשלבי הגידול‬ ‫השונים ובהתאם לעלותם‪.‬טיב התערובת נקבע במידה רבה על פי טיב חומרי הגלם‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫המינרלים ‪ -‬סידנית‪ DCP ,‬ומלחים שונים‪ ,‬תורמים למזון מינרלים חיוניים כמו‪:‬‬ ‫סידן‪ ,‬זרחן‪ ,‬נתרן ואשלגן‪.‬‬ ‫מיקרו‪-‬מינרלים הם מינרלים המוספים בכמויות קטנות‪ ,‬כמו מנגן‪ ,‬אבץ‪ ,‬ברזל‪,‬‬ ‫נחושת ועוד‪ ,‬והם דרושים לתפקוד אנזימים ומערכות שונות בגוף העוף‪.‬שאר חומרי‬ ‫הגלם המשמשים במזון עופות‪ ,‬הם חומרים אורגניים‪ ,‬כלומר מקורם בצומח ובחי‪.‬‬ ‫גרעינים ‪ -‬כוללים גרעיני צמחים ממשפחת הדגניים‪ ,‬כמו תירס‪ ,‬חיטה‪ ,‬שעורה‬ ‫וסורגום‪ ,‬התורמים למזון עמילן‪ ,‬שהוא פחמימה פשוטה המתפרקת בקלות‬ ‫ובמהירות‪ ,‬וסוגים אחדים של פחמימות מרוכבות הנקראות תאית‪ ,‬המתפרקות רק‬ ‫בחלקם ובקצב איטי יותר‪.‬הגרעינים מהווים מקור עיקרי לאנרגיה במזון‪ ,‬ותורמים‬ ‫גם חלבון‪ ,‬חומצות אמינו ומינרלים‪.‬יש חשיבות לטיב הגרעין בקטיף ולתנאי‬ ‫האחסון שלו עד השימוש‪.‬הגרעינים תורמים ליציבות המוצר לאחר כפתות‪,‬‬ ‫ולטקסטורה של התערובת הקמחית או הלחוצה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬איתי רון‬ ‫כוספאות ‪ -‬מוצרים של תעשיות להפקת שמן מקטניות כמו סויה‪ ,‬חמניות וקנולה‪,‬‬ ‫וכן מוצרי לוואי של תעשיות להפקת עמילן ואתנול מדגנים‪ ,‬למשל גלוטן תירס ו‪-‬‬ ‫‪.DDGs‬חומרים אלה עשירים בחלבון ותורמים למזון כמות גדולה של חלבון‬ ‫וחומצות אמינו‪.‬ישנה חשיבות גדולה לצורת העיבוד של הקטניות והדגנים‪ ,‬כדי‬ ‫שחומרי התזונה מהמוצרים האלה יהיו זמינים ויעילים לבעלי החיים‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫צילום‪ :‬איתי רון‬ ‫קמחים מהחי ‪ -‬קמחי עופות ובשר ממפעלי פסדים של המשחטות; תורמים חלבון‪,‬‬ ‫חומצות אמינו‪ ,‬שומן ומינרלים‪.‬‬ ‫שמנים ‪ -‬שמנים מופקים מקטניות ומעיבוד מוצרי עוף ובשר‪ ,‬והם תורמים אנרגיה‪,‬‬ ‫שומן וחומצות שומן חיוניות‪.‬‬ ‫חומצות אמינו סינטטיות ‪ -‬ליזין‪ ,‬מתיונין ותראונין הן חומצות אמינו חיוניות לעוף‪,‬‬ ‫שניתן לייצר בתהליכים ביוטכנולוגיים ולאזן בעזרתן את פרופיל חומצות האמינו‬ ‫של התערובת‪ ,‬כך שתתאים לצורכי העוף בשלבי הגידול השונים‪.‬‬ ‫ויטמינים ‪ -‬חומרים שהעוף אינו מסוגל לייצר בעצמו‪ ,‬ולכן חייבים להיות מוספים‬ ‫למזון‪.‬הם חיוניים לתפקודים מטבולים כמו גדילה‪ ,‬ייצור ביצה‪ ,‬תפקוד מערכת‬ ‫החיסון‪ ,‬בריאות מערכת העיכול‪ ,‬מבנה תקין של השלד ועוד‪.‬‬ ‫תוספי מזון ‪ -‬מגוון רחב של חומרים‪ ,‬הכולל קוקסידיוסטטים‪ ,‬זרזי גדילה‪,‬‬ ‫פרוביוטיקה‪ ,‬אנזימים‪ ,‬תמציות צמחים וכו'‪.‬יש חשיבות רבה לבחירה נכונה של‬ ‫התוספים ממגוון חומרי הגלם הקיימים‪.‬התוספים הנבחרים צריכים לבנות את‬ ‫פרופיל חומצות האמינו ממקורות חלבון שונים‪ ,‬את זמינות הפחמימות ואת כמויות‬ ‫המינרלים והתוספים המתאימים‪.‬הודות למגוון חומרי הגלם מתאפשר למכון‬ ‫התערובת לייצר תערובת טובה המתאימה לעוף‪.‬חומרי הגלם שבשימוש בישראל‬ ‫הם מהגבוהים בעולם‪ ,‬בשל העובדה שאף אחד מחומרי הגלם האלה לא גדל‬ ‫בישראל‪ ,‬וכל חומרי הגלם מיובאים‪.‬קוקסיודיוסטטים – אם מגדלים את הפרגית‬ ‫על רפד‪ ,‬יש להוסיף למזון קוקסידיוסטט‪ ,‬כדי למנוע את מחלת הקוקסידיוזיס‪.‬אין‬ ‫להוסיף קוקסידיוסטט למזון המטילה לאחר ‪ 15‬שבועות‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫הכנת המזון במכון התערובת ‪ -‬מכוני התערובת קונים את כל חומרי הגלם אצל‬ ‫יבואנים וספקים מורשים של משרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬ומקפידים על טיבם לפי החוק‪.‬‬ ‫את חומרי הגלם מאחסנים במכלים סגורים‬ ‫(סילוסים)‪ ,‬באחסון פתוח או במחסן שקים‪.‬‬ ‫תזונאי קובע את הרכב המנה (מתכון) על פי‬ ‫תכולות חומרי הגלם‪ ,‬מחיר חומר הגלם‬ ‫והדרישות התזונתיות של כל שלב בחיי‬ ‫המטילה‪.‬‬ ‫לפי המתכון מערכת הייצור הממוחשבת‬ ‫שוקלת כמות מתאימה מכל חומר גלם‪,‬‬ ‫הגרעינים עוברים גריסה או לחיצה (לפני או‬ ‫אחרי השקילה) והתערובת עוברת ערבול‬ ‫תהליך הייצור‬ ‫צילום‪ :‬נורית ספיר‬ ‫במערבל‪.‬‬ ‫לאחר הערבול ישנן שתי אפשרויות‪:‬‬ ‫‪.1‬התערובת הקמחית מוכנה למשלוח ללול‪.‬‬ ‫‪.2‬התערובת עוברת תהליך כיפתות‪ ,‬כלומר חימומה בעזרת קיטור ומעבר דרך‬ ‫מכבש הלוחץ את התערובת החמה ומוציא אותה דרך חורים שקוטרם כ‪ 4-‬מ"מ‪.‬‬ ‫לאחר מכן שוברים את הכופתיות לפירורים בגודל של ‪ 3-1‬מ"מ‪ ,‬לפי גיל‬ ‫התרנגולת‪.‬‬ ‫ישנן יתרונות וחסרונות לכל תצורה‪.‬‬ ‫התערובת הקמחית טחונה או שבורה גס‪ ,‬ולכן מעודדת את פעילות מערכת העיכול‪.‬‬ ‫בכל ניקור אוכלת התרנגולת גרגר של חומר גלם אחד‪ ,‬עד שמסיימת את כל‬ ‫המרכיבים‪.‬אם ישנם פתוגנים בחומרי הגלם‪ ,‬הם נמצאים גם בתערובת‪.‬‬ ‫התערובת המכופתתת מוגשת לעוף כשהיא טחונה דק יותר‪ ,‬ולכן מערכת העיכול‬ ‫פועלת פחות‪ ,‬אך הטיפול התרמי מפחית את רמת הפתוגנים לרמה נמוכה‪.‬כמו כן‪,‬‬ ‫בכל ניקור של פירור התרנגולת מקבלת חומרי תזונה כמו בניקור הקודם‪ ,‬וכך‬ ‫נצילות המזון שלה משתפרת‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫תקלות שמקורן בהזנה‬ ‫חוסר סידן בתערובת והפרת איזון היחס של סידן לזרחן ‪ -‬עלול לגרום לרככת‬ ‫עצמות ולרביצת עופות‪.‬זו עלולה להיות גם אחת הסיבות לקליפות חלשות או‬ ‫דקות‪.‬סיבות נוספות הן גיל הלהקה‪ ,‬תחלואה‪ ,‬ממשק לא תקין וכניסה מהירה מדי‬ ‫להטלה‪.‬‬ ‫חוסר במלח בישול בתערובת ‪ -‬גורם להפסקת הטלה מידית‪.‬כמות מלח הבישול‬ ‫הדרושה בתערובת היא כ‪.0.3%-‬עודף של מלח מעל ‪ 0.5%‬עלול לגרום לשתייה‬ ‫עודפת ולהרטבת הלשלשת‪.‬‬ ‫חוסר איזון בין חומצות האמינו או מחסור בחלבון גורמים לירידה במשקל הביצה‬ ‫ולירידה בהטלה‪.‬‬ ‫קוקסיודיוסטטים ‪ -‬נוכחות קוקסידיוסטט בתערובת בשלב ההטלה עלול לגרום‬ ‫לפגיעה בהטלה‪ ,‬ובכל מקרה אסור לשווק ביצים המכילות שאריות‬ ‫קוקסידיוסטטים‪.‬‬ ‫הרעלות הנובעות מהמזון הן נדירות מאוד ועלולות להיגרם בשל מינונים גבוהים‬ ‫מאוד של מינרלים או קוקסידיוסטטים‪.‬בכל חשש להרעלה יש לפנות לרופא‬ ‫המטפל‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מערכת המין הנקבית בעופות‬ ‫במרבית נקבות בעלי החיים קיימת מערכת מין זוגית סימטרית של שתי שחלות‪,‬‬ ‫אולם בנקבת העוף השחלה וצינור ההטלה הימניים מתנוונים ביום ה‪21-‬‬ ‫להתפתחות העובר‪ ,‬ואילו השחלה וצינור ההטלה השמאליים ממשיכים להתפתח‪.‬‬ ‫מערכת המין הנקבית בעופות מחולקת לשני חלקים‪ :‬השחלה וצינור ההטלה‪.‬‬ ‫צינור הטלה‬ ‫שחלה‬ ‫ביום בקיעת האפרוח מצויות בשחלה מספר סופי של כ‪ 5000-‬ביציות פוטנציאליות‬ ‫להפריה‪.‬‬ ‫החל מהשבוע ה‪ 14-‬בערך מתחילה הבגרות המינית והתפתחות הביציות בשחלה‪.‬אז‬ ‫ניתן לראות על גבי השחלה ביציות בשלבי התפתחות שונים‪ ,‬כשהגדולה מכולן היא‬ ‫המיועדת לביוץ‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫היררכיית ביציות בשחלה‬ ‫למעשה‪ ,‬הביוץ הינו תהליך של התנתקות של הביצית הגדולה ביותר בשחלה‬ ‫וקליטתה על ידי המשפך‪ ,‬שהוא החלק הראשון של צינור ההטלה‪.‬‬ ‫מבנה צינור ההטלה‬ ‫משפך ‪ -‬תפקידו לקלוט את הביצית לאחר הביוץ‪ ,‬החורגת מן השחלה (לכידת‬ ‫הביצית במשפך מתרחשת תוך ‪ 15‬דקות מהביוץ)‪.‬במשפך ממתינים תאי הזרע (אם‬ ‫הייתה הזדווגות עם זכר) להפרות את הביצית‪.‬ביצי המאכל מלהקות הטלה‬ ‫מסחריות אינן מופרות (אין זכרים בלולים אלו)‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מגנום ‪ -‬זהו החלק הארוך ביותר בצינור ההטלה‪ ,‬שבו מופרש החלבון העוטף את‬ ‫הביצית (החלמון)‪.‬‬ ‫מיצר ‪ -‬הקטע הצר ביותר בצינור ההטלה‪ ,‬שבו מתעטף החלבון בשני קרומי הביצה‬ ‫אשר נפרדים בצד הרחב של הביצה ליצירת תא האוויר‪.‬‬ ‫ביצה בשלב המיצר‬ ‫רחם ‪ -‬הקטע הרחב ביותר שבו שוהה הביצה במשך הזמן הארוך ביותר‪ :‬כ‪20 -‬‬ ‫שעות‪.‬בשלב הראשון יש חדירה של מים מבעד לקרומים ותפיחה של הביצה כדי‬ ‫לאפשר בהמשך שקיעה של סידן פחמתי היוצר את קליפת הביצה‪.‬בקווי מטילות‬ ‫חומות באזור זה נוצר הפיגמנט של קליפת הביצה‪.‬‬ ‫נרתיק ‪ -‬הקטע האחרון‪ ,‬שבו הפעולה העיקרית המתבצעת היא דחיפת הביצה‬ ‫לכיוון הביב וציפוי דק של הקליפה הסידנית‪.‬בין הנרתיק לרחם יש אזור עם‬ ‫בלוטות השומרות ומאחסנות תאי הזרע עד לתקופה של שבועיים‪ ,‬לפני שחלקם‬ ‫נודדים במעלה צינור ההטלה למקום הפריית הביצה במשפך‪.‬‬ ‫צינור ההטלה‪ :‬אורך המקטע וזמן השהייה של הביצה‬ ‫אורך הקטע (ס"מ)‬ ‫זמן שהיית הביצה‬ ‫הקטע בצינור ההטלה‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪ 15‬דקות‬ ‫משפך‬ ‫‪35-30‬‬ ‫‪ 3‬שעות‬ ‫מגנום‬ ‫‪10-8‬‬ ‫‪ 1-1.5‬שעה‬ ‫מיצר‬ ‫‪12-10‬‬ ‫‪ 22-20‬שעות‬ ‫רחם‬ ‫‪8-5‬‬ ‫‪ 15-10‬דקות‬ ‫נרתיק‬ ‫‪75-62‬‬ ‫‪ 24-23‬שעות‬ ‫סה"כ‬ ‫‪33‬‬ ‫עופות המטילים ביצים במטלים‪ :‬מטל מכיל ביצה אחת או יותר‪ ,‬המוטלת כל יום‬ ‫ברצף עד להפסקה בהטלה לתקופת מנוחה של יום או יותר‪ ,‬ואז חוזר חלילה‪.‬‬ ‫אורכו של המטל תלוי בקו הגנטי ובגיל המטילה‪.‬‬ ‫הבקרה ההורמונלית בייצור ביצה‬ ‫בתהליך גדילת הביצית בשחלה וייצור הביצה לוקחים חלק הורמונים רבים‪.‬‬ ‫לקראת הבגרות המינית מאזור מוחי הנקרא היפותלמוס‪ ,‬מופרש ‪ Gn-RH‬הורמון‬ ‫הגורם להפרשת הורמונים גונדו‪-‬טרופינים (‪ )LH ,FSH‬מאזור אחר במוח הנקרא‬ ‫היפופיזה‪.‬‬ ‫לאורך היום יש חשיבות במתן גירוי למערכת שתתחיל לפעול‪ ,‬הן באמצעות הבלוטה‬ ‫הפינאלית והן באמצעות עצב הראייה המגיע ישירות להיפותלמוס‪.‬‬ ‫הורמון ה‪ Follicle Stimulate Hormone-FSH -‬אחראי להתפתחות ולגדילה של‬ ‫הביציות לפני הביוץ בשחלה ומעורר הפרשת הורמוני מין בשחלה‪.‬‬ ‫בפוליקלים הקטנים של השחלה נוצר האסטרוגן האחראי בעת הבגרות המינית על‬ ‫התפתחות צינור ההטלה‪ ,‬על פלומת הנוצות המיוחדת למטילות ועל סימני המין‬ ‫החיצוניים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬האסטרוגן משרה את ייצור חלבוני הביצה המיוצרים במגנום ואת ייצור‬ ‫הפרוגסטרון‪.‬‬ ‫לפני הכניסה להטלה עולה רמת האסטרוגן בשל פעילותו החשובה של ההורמון‬ ‫בספיגת הסידן והשקעתו בעצמות המודולריות‪ ,‬המהוות מחסן אגירה ליצירת‬ ‫קליפת הביצה במהלך חיי המטילה‪.‬‬ ‫בשלב כלשהו הפוליקל השני בגודלו מפריש אנדרוגנים‪.‬הפוליקל הגדול ביותר לפני‬ ‫הביוץ מפריש פרוגסטרון‪ ,‬הגורם לעלייה חדה ברמת ה‪ LH -‬ולביוץ‪.‬‬ ‫ההורמונים הגונדליים משתתפים בוויסות ההורמונים המופרשים ברמת‬ ‫ההיפותלמוס וברמת ההיפופיזה‪.‬‬ ‫עלי יה ברמת האסטרוגן מפעילה את מנגנון "ההיזון החוזר השלילי"‪ ,‬הגורם‬ ‫להפסקת היצירה ולהפרשה של ההורמונים המשחררים מההיפותלמוס ושל‬ ‫ההורמונים הגונדו‪-‬טרופינים מההיפופיזה‪.‬‬ ‫הורמון הפרוגסטרון מיוצר ומופרש בזקיק הגדול ומעודד את הפרשת הורמון ה‪LH -‬‬ ‫האחראי לביוץ ולחריגה של הביצית מהקרום העוטף אותה בשחלה‪ ,‬לקראת המשך‬ ‫ייצור הביצה בצינור ההטלה‪.‬‬ ‫ירידה ברמה של הורמוני המין גורמת לחידוש יצירה ולהפרשה של ההורמונים‬ ‫מההיפותלמוס וההיפופיזה‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫הבקרה של מערכת הרבייה‬ ‫‪35‬‬ ‫הבחנה בין תרנגולת מטילה‬ ‫לתרנגולת לא מטילה‬ ‫בלולים הגדולים והמתועשים לא ניתן כיום לברור מטילות במטרה לשפר את‬ ‫ביצועי הלהקה‪ ,‬באמצעות הוצאתן של אלה שאינן מטילות מהלהקה‪.‬בלולי גידול‬ ‫חופש ואורגני רצוי לנסות לזהות את אלה שאינן מטילות ולהוציאן מהלהקה‪.‬‬ ‫כרבולת‪ :‬למטילה טובה יש כרבולת מפותחת בצבע אדום בהיר‪.‬כרבולת חיוורת‬ ‫וקטנה מעיקה על ניוון השחלה‪ ,‬ולכן מעידה על אי‪-‬הטלה‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬מקור חיוור מעיד על הטלה טובה; מקור צהוב עשוי להעיד על הטלה נמוכה‬ ‫או על אי‪-‬הטלה‪ ,‬משום שהפיגמנט הצהוב שבמזון אינו מובל לייצור החלמון אלא‬ ‫בא לידי ביטוי במקור ובחלקי עור שונים‪.‬בהזנה מרובת פיגמנט צהוב‪ ,‬כגון תירס‬ ‫או ירק מהחצר‪ ,‬יכול להיווצר מצב של מקור צהוב לצד הטלה טובה; כך שיש לבחון‬ ‫את צבע המקור על רקע התזונה של המטילה‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫עצמות העזקת‬ ‫שוכנות משני צדי פתח ההטלה או הביב‪.‬בעת ההתבגרות המינית גדל המרחק בין‬ ‫עצמות אלו לרוחב של ‪ 4-3‬אצבעות‪.‬תרנגולת‪ ,‬שהמרחק בין עצמות העזקת שלה‬ ‫קטן מ‪ 3 -‬אצבעות‪ ,‬אינה יכולה להטיל‪.‬‬ ‫מטילה‬ ‫לא מטילה‬ ‫המרחק בין עצמות העזקת לעצם החזה (הסטרנום) במרווח של ‪ 5-4‬אצבעות מעיד‬ ‫על שחלה מפותחת עם מספר רב של פוליקלים‪.‬‬ ‫פי הטבעת‬ ‫אצל מטילה טובה חלק זה הינו גדול ולח‪ ,‬צורתו סגלגלה וצבעו חיוור‪.‬בתרנגולת‬ ‫שהפסיקה להטיל האזור מצומק ויבש‪ ,‬ומופיע בו הפיגמנט הצהבהב‪.‬‬ ‫נשירה‪ :‬מטילה המשירה את נוצותיה‪ ,‬כשמרבית המטילות עדיין בנוצותיהן‬ ‫החדשות‪ ,‬פחות מוצלחת בביצועיה‪ ,‬בהשוואה למטילות שלא השילו‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫פיגמנטציה‬ ‫צבע צהבהב בחלקי הגוף יכול להעיד על מצב ההטלה אצל המטילה‪ ,‬צבע זה מקורו‬ ‫במרכיבי המזון והוא נאגר במקומות שונים בגוף‪.‬כאשר התרנגולת מתחילה להטיל‪,‬‬ ‫מועבר הפיגמנט הצהוב לחלמון הביצה ונעלם מחלקי הגוף השונים בסדר שלהלן‪:‬‬ ‫אזור הביב‪ ,‬טבעות העיניים‪ ,‬האונות‪ ,‬המקור והרגליים‪.‬‬ ‫מטילה‬ ‫לא מטילה‬ ‫‪38‬‬ ‫מבנה הביצה‬ ‫משקל הביצה הממוצעת המשווקת כיום בישראל בתום שתי עונות הטלה הינו כ‪67-‬‬ ‫גרם‪ ,‬בהתאם לגזע ולקו המטילה‪.‬‬ ‫מבנה הביצה אינו סימטרי‪ ,‬הקצה החד קרוי "חוד"‪ ,‬והקצה הקהה נקרא "כוד"‪,‬‬ ‫למבנה זה יש יתרון בבקיעת הביצים‪.‬‬ ‫הביצה מורכבת משלושה חלקים עיקריים‪ :‬קליפה‪ ,‬חלבון (החלק הלבן) וחלמון‬ ‫(החלק הצהוב)‪.‬‬ ‫הקליפה הסידנית מהווה כ‪ 10%-‬ממשקל הביצה‪.‬היא מורכבת בעיקר (‪)96%‬‬ ‫מפחמת הסידן‪ ,‬ותפקידה להגן על תוכן הביצה ולאפשר חילוף גזים באמצעות‬ ‫נקבוביות מיקרוסקופיות המחוררות את הקליפה‪ ,‬ודרכן מוכנס החמצן ומתנדפים‬ ‫פחמן דו‪-‬חמצני ואדי מים‪.‬‬ ‫הקליפה מצופה בשכבה ג'לטינית דקה הסוגרת באופן חלקי את נקבוביות הקליפה‪,‬‬ ‫והיא המקנה לקליפה ברק טבעי‪.‬‬ ‫בצדה הפנימי של הקליפה נמצאים שני קרומי הקליפה‪ ,‬החופפים לכל שטח‬ ‫הקליפה‪ ,‬למעט בחלק של הכוד (החלק הרחב)‪ ,‬שבו הם נפרדים ויוצרים את תא‬ ‫האוויר‪.‬תא האוויר יכול לשמש מדד טוב ואמין להתיישנות הביצה‪ :‬ככל שהביצה‬ ‫מתיישנת ‪ -‬כך הוא מתרחב‪.‬‬ ‫החלבון (לבן הביצה)‬ ‫החלבון הוא החלק המימי של הביצה (‪ 88%‬מים)‪ ,‬ומכיל חומצות אמינו חשובות‬ ‫לתזונת האדם וויטמינים הנמסים במים‪.‬החלבון אינו מכיל שומן‪.‬‬ ‫חלבון הביצה מורכב משלושה חלקים‪:‬‬ ‫א‪.‬החלבון הדליל המצוי בשתי שכבות דקות‪ :‬שכבה פנימית העוטפת את החלמון‪,‬‬ ‫ושכבה חיצונית הסמוכה לקרומי הקליפה‪.‬שתי השכבות מהוות יחד כ‪20%-‬‬ ‫מכלל החלבון‪.‬‬ ‫ב‪.‬החלבון הצמיגי המצוי בין שתי שכבות החלבון הדליל‪ ,‬ומהווה כ‪ 50%-‬מכלל‬ ‫החלבון‪.‬‬ ‫ג‪.‬הכאלצות‪ ,‬שהן שזירות של חלבון סמיך‪ ,‬ותפקידן לייצב את החלמון בעמדתו‬ ‫במרכז הביצה ולשמש כבולם זעזועים‪.‬‬ ‫החלמון (צהוב הביצה)‬ ‫‪39‬‬ ‫החלמון הוא החלק הפנימי ביותר של הביצה‪.‬הוא נוזלי למחצה‪ ,‬וצורתו הכדורית‬ ‫נשמרת הודות לקרום הביצה‪.‬הוא מורכב מ‪ 48% -‬מים‪ 17% ,‬חלבון ו‪ 33%-‬שומן‬ ‫המכיל ויטמינים נמסי שומן‪.‬‬ ‫על שטחו העליון של החלמון מופיע כתם לבן קטן – "תא הנבט"‪ ,‬אשר ממנו יתפתח‬ ‫העובר‪ ,‬במקרה שהייתה הפריה‪.‬‬ ‫מבנה הביצה‬ ‫מנגנוני ויסות חום בעופות‬ ‫בגידול מטילות בישראל הבעיה נעוצה בעיקרה בהתמודדות עם עומסי החום ולא‬ ‫עם הטמפרטורות נמוכות בחורף‪.‬עומס החום המוטל על המטילה והקושי להיפטר‬ ‫מעודפי החום מובילים לירידה בביצועי ההטלה‪ ,‬לעלייה בשבר ביצים‪ ,‬ובמקרים‬ ‫חריגים אף לתמותה‪.‬‬ ‫גוף המטילה מכוסה נוצות המקנות בידוד ושמירה על חום הגוף בתקופת החורף‪.‬‬ ‫בקיץ מהווה מעטה הנוצות חיסרון‪ ,‬כיוון שתכונת הבידוד שלו מקשה על החום‬ ‫העודף להתנדף מהגוף‪.‬לפיכך‪ ,‬העוף משתמש במנגנונים אחרים להיפטר מעודפי‬ ‫החום‪.‬המנגנונים הפיסיולוגים בעוף להגברת קצב איבוד החום מהגוף הם‪:‬‬ ‫א‪.‬הגברת זרימת הדם לחלקים הלא מנוצים בגוף העוף ‪ -‬רגליים‪ ,‬כרבולת ודלדלים‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫ב‪.‬הלחתה ‪ -‬הגברת קצב הנשימה‪ ,‬ובכך הגברת קצב אידוי המים מדרכי הנשימה‬ ‫העליונות של העוף‪.‬‬ ‫התחום התרמו‪-‬ניטראלי הינו טווח טמפרטורות הסביבה‪ ,‬שבו אין צורך בהפעלה‬ ‫של מנגנוני ויסות חום או קור בגוף העוף כדי לשמור על טמפרטורת גוף קבועה‪.‬‬ ‫בעופות תחום זה נע בין ‪ 28-18‬מעלות צלזיוס (משתנה במעט בין גזעי עופות שונים‪,‬‬ ‫ובאקלום סביבתי)‪.‬מתחת לטמפרטורת סביבה של ‪ 18‬מעלות צלזיוס מפעיל העוף‬ ‫רטט שרירים ומעלה את צריכת המזון‪ ,‬כדי להגביר את ייצור החום ולשמור על‬ ‫טמפרטורת גופו‪.‬‬ ‫טמפ' קריטית תחתונה‬ ‫טמפ' קריטית עליונה‬ ‫בטמפרטורת סביבה מעל ‪ 28‬מעלות צלזיוס מתחיל לפעול מנגנון ההלחתה כדי‬ ‫להיפטר מעודפי החום ולמנוע מטמפרטורת הגוף לעלות‪.‬טמפרטורת סביבה של ‪35‬‬ ‫מעלות צלזיוס נחשבת כטמפרטורה קריטית עליונה‪ ,‬כיוון שמעבר לה משאבי‬ ‫האנרגיה של העוף להפעלת מנגנוני ההלחתה אוזלים‪ ,‬העוף אינו מצליח להיפטר‬ ‫מעודפי החום וטמפרטורת הגוף עולה‪ ,‬והדבר מוביל בסופו של דבר למוות‪.‬‬ ‫חשוב לשמור על העוף בתחום התרמו‪-‬ניטראלי‪ ,‬משום שחריגה מתחום זה מובילה‬ ‫לבזבוז משאבים‪ ,‬כמו מזון‪ ,‬פגיעה בנצילות המזון‪ ,‬ירידה בביצועי ההטלה ועלייה‬ ‫בשבר הביצים‪.‬‬ ‫בעקבות כניסת העוף למצב של הלחתה נפגעת צריכת המזון ועולה כמות הביצים‬ ‫השבורות כתוצאה מפגיעה באיזון בין החומצה לבסיס בדם‪ ,‬החשוב למנגנון של‬ ‫שקיעת הסידן על גבי קליפה הביצה‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫התמודדות עם עומסי החום בקיץ‬ ‫מטילות הגדלות בלולים פתוחים (שאינם מבוקרי אקלים) נחשפות במהלך הקיץ‬ ‫הישראלי לעומסי חום כבדים‪.‬קיימים אמצעים שונים להקלה על עומס החום‬ ‫בלולים‪:‬‬ ‫‪.1‬פתיחה מלאה של הווילונות כדי לאפשר זרימת אוויר חופשית בלול‬ ‫‪.2‬ניקוש עשבייה וגיזום ענפים החוסמים את מעבר האוויר‬ ‫‪.3‬מניעת חדירה של שמש ישירה בעיקר מצד מערב ומזרח‪ ,‬באמצעות הצללה משני‬ ‫צדי הלול ברשת צל ‪ 80%‬הצללה או בשתי שכבות של רשת צל ‪ 50%‬הצללה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ניתן להניח על גבי רשת הצל קו ממטירונים בספיקה נמוכה‪.‬‬ ‫‪.4‬התקנת ממטירונים לאורך הסוללות‪ ,‬המופעלים באופן אוטומטי באמצעות בקר‬ ‫תלוי טמפרטורה‬ ‫‪.5‬התקנת מאווררים דוחפים‬ ‫שילוב מאווררים והמטרה ישירה על גבי העופות‬ ‫הזרמת אוויר במהירות על גבי העופות תורמת‬ ‫להסעה ולפינוי חום מגופם‪.‬במצב זה הטמפרטורה‬ ‫שחש העוף בפועל הינה נמוכה ב‪ 5-3-‬מעלות צלזיוס‬ ‫מטמפרטורת הסביבה‪.‬הפעלת המאווררים תיעשה‬ ‫החל מטמפרטורה של ‪ 27‬מעלות צלזיוס בלול‪.‬‬ ‫רשת צל בצד הלול‬ ‫‪42‬‬ ‫בטמפרטורה של ‪ 28‬מעלות צלזיוס בלול תחל לפעול מערכת ההמטרה ישירות על‬ ‫גבי העופות‪ ,‬טיפות המים הבאות במגע עם גוף העוף החם מתאדות‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫מפנות חום מגוף המטילה ומהאוויר ומוסעות אל מחוץ ללול באמצעות המאווררים‪.‬‬ ‫טבלת הפעלת ממטירונים לצינון עופות‪ ,‬בהתאם לטמפרטורה שבתוך הלול‬ ‫משך הפעלה‬ ‫תדירות הפעלה‬ ‫טמפרטורה ‪°C‬‬ ‫‪ 1‬דקה‬ ‫כל ‪ 15‬דקות‬ ‫‪28-30‬‬ ‫‪ 1‬דקה‬ ‫כל ‪ 10‬דקות‬ ‫‪31-33‬‬ ‫‪ 1‬דקה‬ ‫כל ‪ 5‬דקות‬ ‫‪34-37‬‬ ‫‪ 1‬דקה‬ ‫כל ‪ 2‬דקות‬ ‫‪ 38‬ומעלה‬ ‫בימי חמסין ניתן להגדיל את תדירות ההפעלה ואת משך ההפעלה על פי התרשמות‬ ‫ממצב העופות‪.‬כמו כן‪ ,‬חשוב לסגור את הלול מצד מזרח ומצד דרום‪ ,‬אם יש‬ ‫וילונות או תריסים‪ ,‬כדי להקטין את חשיפתו של העוף לרוח החמה הבאה מכיוונים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫בימי חסמין אין להפעיל מאווררים ללא שילוב של המטרה ישירה על גבי העופות‪.‬‬ ‫לול מבוקר אקלים‬ ‫‪43‬‬ ‫לולים אלו מצוידים במערכות צינון ואוורור‬ ‫‪.1‬יש לוודא שהגדרות הבקר מתאימות לעונה החמה‪.‬‬ ‫‪.2‬מהירות הרוח הרצויה בשבילים (בין הסוללות) הינה ‪ 3‬מטרים לשנייה‪ ,‬כך‬ ‫שבתוך התאים תהיה מהירות הרוח כ‪ 1-‬מטר לשנייה‪.‬‬ ‫במקרה שהמבנה גבוה ומהירות הרוח נמוכה‪ ,‬ניתן להגבירה על ידי הורדת גובה‬ ‫המבנה באמצעות שוברי רוח במרחק ‪ 6‬מטרים זה מזה‪.‬‬ ‫‪.3‬חשוב שהפרשי הטמפרטורה בין צד כניסת האוויר לצד יציאת האוויר לא יעלו‬ ‫על ‪ 3-2‬מעלות צלזיוס‪.‬‬ ‫‪.4‬שימוש במזרן לח ייעשה כאשר הטמפרטורה בתוך הלול מגיעה ל‪ 28-27 -‬מעלות‬ ‫צלזיוס‪ ,‬מספר המאווררים המופעל גדול מ‪ 8 -‬מאווררי "‪ ,50‬והלחות היחסית‬ ‫אינה גבוהה מ‪.70%-‬‬ ‫מזרון לח‬ ‫אמצעים להתמודדות עם הטמפרטורות בעונת החורף‬ ‫המטילה מתמודדת ביתר קלות עם טמפרטורות נמוכות‪ ,‬אולם הדבר בא על חשבון‬ ‫עלייה בצריכת המזון‪.‬‬ ‫אם הטמפרטורה בלול יורדת מתחת ל‪ 18-17-‬מעלות צלזיוס‪ ,‬ביצועי ההטלה של‬ ‫המטילה עלולים להפגע‪ ,‬צריכת המזון תעלה וניצולת המזון תיפגע‪.‬במטרה למזער‬ ‫את ההשפעות השליליות של הקור‪ ,‬יש לדאוג לסגירת הווילונות למניעת כניסת‬ ‫רוחות וגשם ללול‪.‬אין לאטום לגמרי את הלול‪ ,‬ויש להשאיר מפתח של כ‪ 20-‬ס"מ‬ ‫מתחת לווילון‪ ,‬כדי לאפשר אוורור של הלול וייבוש הזבל‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫בלולים מבוקרים נעשה אוורור המבנה באמצעות פתחי אוורור צרים וקטנים‬ ‫המצויים בקירות בסמוך לתקרת המבנה‪ ,‬ומאפשרים כניסת אוויר קר שלא באופן‬ ‫ישיר על העופות‪.‬כך ניתן לאוורר את המבנה‪ ,‬אך לא לקרר את העופות‪.‬‬ ‫מערכת המים ומערכות הצינון‬ ‫

Use Quizgecko on...
Browser
Browser