הלכות של פסקי דין - דיני תאגידים.pdf
Document Details
Uploaded by ResourcefulRaleigh
Tags
Full Transcript
שקד שמש הלכות של פסקי דין – האישיות המשפטית הנפרדת – סלמון – החברה היא אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה ומנהליה. רוזנצוויג – סטייה של ביהמ"ש מעקרון האישיות המשפטית והנפרדת...
שקד שמש הלכות של פסקי דין – האישיות המשפטית הנפרדת – סלמון – החברה היא אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה ומנהליה. רוזנצוויג – סטייה של ביהמ"ש מעקרון האישיות המשפטית והנפרדת – 100%אשם תורם. לי – מתקיימים יחסי עובד מעביד בין אדם לחברה גם אם הוא בעליה והעובד היחידה בה ועל כן ,החברה היא אישיות עצמאית משפטית ונפרדת מבעליה ומנהליה. הגבלת האחריות – פרי העמק – עיקרון הגבלת האחריות נובע מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת ,הם לא זהים.בנוסף ,אין לכפות על בעל מניה לשלם את חובות החברה. הרמת מסך – פלאטו שרון – הפעולות של שרון עולות לכדי הונאה.אולם ,כיום היה ניתן להרשיעו מכוח דיני השליחות. פולגת – לא עושים הרמת מסך אוטומטית באשכול חברות ויש לבחון כל מקרה לגופו. רובננקו – הרמת מסך באשכול חברות צריכה לקיים התנהלות קונצרנית פסולה ,בנוסף ,ניתן לבצע הרמת מסך כלפי מטה. רשף קבלנים – מילוט נכסים טרם פירוק החברה יחשב כהונאה. מוברמן – לשם עשיית צדק ניתן להציץ מאחורי הפרגוד ולבצע הרמת מסך. בן אבו – אי גילוי יראה כחוסר תום לב שיכולה להיראות כהונאה. אפרוחי הצפון – ביהמ"ש ירים את המסך רק אם בעל המניה היה מודע לשימוש שנעשה באישיות המשפטית בשים לב לאחזקותיו בחברה +הלוואת בעלים. מינטון – שיקולי צדק. שקד שמש תורת האורגנים – חברת מודיעים -ניתן להטיל אחריות פלילית על תאגיד. בריטיש קנדיאן – הטלת אחריות מכוח תורת האורגנים על תאגיד לא מעניקה חסינות אישית לאורגן – ניתן להטיל עליו אחריות נזיקית (עוגן בס' 54לחוק). בני פניגשטיין – אין לאורגן חובת זהירות מושגית כלפי צד ג' ולכן הוא לא אשם. יצהרי – אין חובת זהירות מושגית בין מנכ"ל לצד ג' אלא אם המנכ"ל חרג מהתנהלות עסקית שגרתית ורגילה. מרכז העיר אשדוד – יש להיזהר בהטלת אחריות אישית על אורגנים ויש לעשות זאת רק במקרים חריגים (כמו מרמה/הטעיה). לנארד – מה שהאיבר ביצע זה מה שהחברה ביצעה. אולטרה וירס וידיעה קונסטרוקטיבית – גרובנר – גם אם לצד ג' יש ידיעה בפועל על החריגה מסמכות ,הוא לא היה אמור לדעת עליה ולכן, הפעולה לא תחייב את החברה. י.מ.ש השקעות – לא נכרת חוזה כיוון שהדוח שהוצג לא מקיים חוזה ולכן החברה פטורה מאחריות. צ.בכור – כאשר בעל מניות ידע ועל כן הוא מילט את נכסי החברה – החברה לא תישא באחריות וכל הנכסים יוחזרו לחברה. מפרם סוכנויות – כאשר לצד ג' יש ידיעה מלאה על חריגה מהכלל הניהול הפנימי העסקה לא תחייב את החברה. חוזה התאגדות – ברדיגו -מניה יכולה לפקוע ולעבור מן העולם עם מות בעליה אם לא נקבע בתקנון החברה. הולנדר – כללי פרשנות חוזה רגילים לא חלים על תקנון החברה ,הדרך היחידה לשנות תקנון היא ע"י שינוי התקנון עצמו ואם לשון הטקסט מתפרשת לשתי פנים ביהמ"ש יפרש לפי כוונות הצדדים. אגד – במצבים חריגים בהם יש מהות של יחסים צרכן וספק אבל נראה בו כסות של בעל מניה וחברה ביהמ"ש יחיל את חוק החוזים האחידים ויהיה ניתן לבטל תנאי מקפח. שקד שמש חובות של נושאי משרה ובעלי מניות: קוסוי – יש תחולה רחבה על חובת האמונים – חובת האמונים חלה בכל מקום בו נותנים לאדם לשלוט על זולתו. כאשר מנהל חברה פועל ביודעין שהוא מזיק לחברה הוא מפר את חובת האמונים. מנהל אשר פעל ללא כל טעם עסקי ביודעין שהמעשים שלו יפגעו בחברה ,נטל ההוכחה עובר אליו ומשלא הצליח להוכיח כי פעל בתום לב ולטובת החברה – מפר את חובת האמונים. בוכבינדר – דירקטור בחברה חב לה חובת זהירות מושגית ,עליו לצפות כי אם יתרשל תינזק החברה. בנוסף ,נקבע כי דירקטור של חברה חב לה חובת אמונים ,הוא חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס של החברה. דרין – דרך המלך של בעל מניות היא להגיש תביעה נגזרת.בנוסף ,חובת הזהירות של נושא המשרה היא כלפי החברה בלבד (השתנה בפס"ד פינרוס). קוט – יש חובת אמונים כלפי אדם אחר – בעל המניה. כהנא – )1אין מניעה מביהמ"ש לבחון את הגינות העסקה גם אם התקבל האישור המשולש ברוב מקרב המיעוט. )2קיימת חובת הגינות גם בין בעלי המניות לחברה ובין בעלי המניות לבין עצמם. )3כאשר מדובר בניצול הזדמנות עסקית של בעל השליטה יש חובה לחלק את פרמיית השליטה באופן שוויוני. תדביק – עניין אישי יכול להיות חיובי וגם שלילי. מצבים העולים לכדי עניין אישי שלילי הפוסלים מהצבעה: )1בעל מניות מיעוט שמעוניין להכשיל עסקה כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו בחברה אחרת. )2סחטנות של בעל מניות המיעוט. סלע – לבעל מניות דומיננטי יש חובה מכוח חובת ההגינות שלא לחבל בחברה. אלוביץ' – אימוץ דוקטרינת ה BJR-למשפט הישראלי ומדרג מצבים של חובת זהירות של נושא משרה (מוגבר/כלל ההגינות המלאה). אוסטרובסקי – נושא משרה יכול לקחת סיכון מושכל וביהמ"ש לא בודק חכמה שלאחר מעשה.פזיזות עולה לכדי הפרה של חובת הזהירות. יש לבחון את קבלת ההחלטה בשני מרכיבים: )1רכיב פרוצדוראלי – איסוף מידע טכני. )2רכיב מהותי – הפעלת שיקול דעת עצמאי. ברדיצ'ב – מכירה חובלת היא רק בהתקיים התנאים הבאים: )1יסוד נפשי מוגבר של המוכר – ידיעה שהרוכש יוביל לנזק חמור. )2לרוכש יש תוכניות למוטט את החברה. בטר פלייס – בבדיקה של חובת הזהירות נבחן את הדרך בה התקבלו ההחלטות – נבחן היעדר ניגוד עניינים ,יש תום לב וההחלטות התקבלו באופן מודע. פינרוס – מוצדק לסטות מהלכת דרין אם פעולת הרשלנות גורמת לנזק ישיר ועצמאי לבעלי המניות. בנוסף ,אפשר להחיל את דוקטרינת ה BJR-במחדל. שקד שמש פס"ד אוסם – נקבעו מס' דברים: )1דוקטרינת ה BJR-חלה על כל נושא משרה באישור המשולש ,כאשר נופל פגם קטן בהחלטה באישור המשולש – נחיל את ה BJR-המוגבר. אם נופל פגם מהותי בהחלטה באישור המשולש – נחיל את כלל ההגינות המלאה. )2נאמר באוביטר בפס"ד אלוביץ' והפך להלכה בפס"ד אוסם – אם האישור המשולש התקבל ברוב גדול מקרב המיעוט +אישור מהמוסדיים אז סימן שהעסקה הוגנת. )3היפוך של הלכת כהנא – אם התקיים האישור המשולש ובמיוחד כשכל המוסדיים אישרו את העסקה – ביהמ"ש לא ימהר להתערב וינקוט בריסון שיפוטי. האיסור על הקיפוח ועושק המיעוט: גליקמן – הנפקת מניות מדללות שווי תעשה ע"י מבחן הסיבה המכרעת: )1מה הרציונל העסקי העומד מאחורי ההנפקה? )2האם יש חלופות להשיג את אותה התוצאה? אם יש חלופות עסקיות אחרות המשיגות את אותה התוצאה והחברה מתעקשת לבחור בחלופה העסקית הפוגעת במיעוט ללא הצדקה – הסיבה המכרעת היא שהם הלכו על המהלך הזה כדי לפגוע במיעוט. פאקה – רק במקרים בהם יש תרמית או פגיעה חריגה בזכויות של בעלי מניות המיעוט הוא יתערב. שאשא – אי מתן הנחה לא עולה לכדי קיפוח ,ביהמ"ש מתערב רק אם יש קיפוח קיצוני וזועק בין בעלי המניות במרמה (חוסר תום לב קיצוני) ולא לטובת החברה. בכר – כשביהמ"ש יזהה חלוקת משאבים בלתי הוגנת הוא יתערב ,היסוד הנפשי של בעלי השליטה לא רלוונטי. נצבא – שוויון מהותי מול פורמאלי. יוכט – אי שיתוף בעלי מניות המיעוט בהנהלה עולה לידי קיפוח המיעוט בגלל ציפיות לגיטימיות של הצדדים. תביעות בעלי מניות – דרין – דרך המלך של בעלי המניות היא להגיש תביעה נגזרת. שמואל שקדי – חברת האם תוכל להגיש תביעה נגזרת של חברה הנכדה כיוון ששחברת הבת נגועה בכשל בעיית הנציג.
