סיכום חוקתי PDF

Summary

This document summarizes Israeli constitutional law, focusing on the principles of the rule of law and the separation of powers. It details key court cases and concepts, like the case of *Barzilai* regarding the controversial issue of presidential pardons. The document also touches upon the importance of prospective legislation and the prohibition of retrospective laws in constitutional law.

Full Transcript

‫משפט חוקתי‬ ‫תשפ"ד‬ ‫המשפט החוקתי‪ -‬חלק מהמשפט הציבורי‪.‬עוסק ביחסים שבין רשויות השלטון‪ :‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת‬ ‫ושופטת‪ ,‬לעצמן וביחסים שבין פרט לרשויות השלטון ( לדוג' חקיקת חוק פוגעני)‪.‬‬ ‫פרמידת הנורמות של קלזן היא הבסיס למשפט החוקתי‪:‬‬...

‫משפט חוקתי‬ ‫תשפ"ד‬ ‫המשפט החוקתי‪ -‬חלק מהמשפט הציבורי‪.‬עוסק ביחסים שבין רשויות השלטון‪ :‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת‬ ‫ושופטת‪ ,‬לעצמן וביחסים שבין פרט לרשויות השלטון ( לדוג' חקיקת חוק פוגעני)‪.‬‬ ‫פרמידת הנורמות של קלזן היא הבסיס למשפט החוקתי‪:‬‬ ‫חוקה‪ -‬בישראל חוקי יסוד‬ ‫נורמה לא יכולה לסתור את זו שמעליה‬ ‫חקיקה ראשית‬ ‫אי אפשר לחוקק חוק שהוא לא חוקתי‬ ‫תקנות‬ ‫לדוג‪ :‬אדם שמנסה לברוח מותר לירות בו‪,‬‬ ‫צווים‬ ‫נוגד זכות טבעית לחיים של האדם‪.‬‬ ‫עקרון שלטון החוק‪:‬‬ ‫פרשת קו ‪ :300‬עוררה את השיח העיקרי לראשונה בנוגע לעיקרון שלטון החוק והשוויון בפני החוק‪:‬‬ ‫חוטפים מחבלים את קו ‪ 300‬של "אגד" ומחזיקים את הנוסעים כבני ערובה‪.‬שני מחבלים נתפסים‬ ‫ושניים נוספים נלכדים ומובלים לשדה סמוך – שם מוצאים להורג ע"י כוחות השב"כ‪.‬היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה‪ ,‬יצחק זמיר‪ ,‬מכריז כי אין אדם הנמצא מעל החוק‪.‬שלטון החוק קובע כי הדין‬ ‫חל על כולם‪.‬הממשלה‪ ,‬מבקשת להימנע מפגיעת אמון הציבור בכוחות הביטחון ומבקשת מהיועץ‬ ‫המשפטי למצוא דרך חלופית‪.‬זמיר פוטר‪ ,‬ומונה תחתיו יוסף חריש למשרת היועץ המשפטי‪.‬‬ ‫במסגרת ניסיון למצוא פתרון פנתה הממשלה לחוק יסוד נשיא המדינה ס' ‪(11‬ב)‪ :‬סמכות החנינה‬ ‫את ההוראה ביקשו ליישם על ראשי השב"כ ובכך לפטור אותם מעונש עוד בטרם משפט‪.‬ביקורת‬ ‫ציבורית רבה נגד המהלך בתואנה שמדובר בהפרת עיקרון השוויון בפני החוק‪.‬כנגד המהלך מוגשת‬ ‫עתירה המוכרת בשם פס"ד ברזילי‪.‬אכיפה לא שוויונית‪.‬עלתה השאלה המשפטית‪ :‬האם ניתן‬ ‫להעניק חנינה למי שכלל לא נשפט? העתירה לא נתקבלה ויש שרואים בכך פגיעה קשה בעיקרון‬ ‫השוויון בפני החוק‪.‬אחד הטעמים שעמדו בבסיס הדחייה הוא אינטרס הציבור‪ ,‬בכך שהעמדת מי‬ ‫שאמון על ביטחון הציבור לדין – מהווה למעשה פגיעה בביטחון‪.‬דעת המיעוט של ברק‪ :‬שלטון‬ ‫החוק אף הוא שומר הביטחון ופגיעה בו משמעה פגיעה בביטחון‪.‬‬ ‫נקודות חשובות‪ :‬פס"ד ברזילי (אכיפה לא שוויונית)‪ :‬עתירה נגד החנינה שניתנה לאנשי השב"כ‪-‬‬ ‫הטענות‪ :‬פגיעה בשלטון החוק‪.‬הקושי‪ :‬הנשיא מוסמך לחון עבריינים‪ ,‬במקרה דנן‪ ,‬לכאורה לא‬ ‫נעשתה עבירה‪.‬שמגר ובן פורת (דעת הרוב) בוחרים שלא להתערב בהחלטת הממשלה להמליץ‬ ‫לחנינה‪ ,‬ולא בהחלטת הנשיא לתת אותה‪.‬החנינה אקט א‪ -‬משפטי‪ ,‬בנוסף להגנה על אינטרס‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לעיקרון השוויון בפני החוק שני היבטים‪:‬‬ ‫א‪.‬מובן פורמלי –הרשויות והאזרחים כפופים לחוק‪.‬השוויון הפורמלי בפני החוק בא לידי ביטוי‬ ‫בתחולה שווה של החוק‪ :‬אכיפה שווה‪ ,‬הטלת סנקציה שווה‪.‬ישנם מקרים בהם החוק מבדיל‬ ‫קבוצות מסוימות‪ ,‬אבל זה מעוגן בחוק‪.‬כאשר רשות מרשויות המדינה מפרה את החוק‪ ,‬עשוי אזרח‬ ‫המפר את אותו חוק להיות מוגן תחת "סעד מן הצדק"‪ ,‬הציפייה היא שהמדינה תקיים את החוק‬ ‫בצורה מוקפדת‪ ,‬יותר מהפרט‪.‬פס"ד איל ניר (אכיפה בררנית)‪ -‬עתירה נגד החוק שפתר אנשים‬ ‫מרישומים פליליים במהלך ההתנתקות‪ ,‬החוק מיטיב עם קבוצה מסוימת‪.‬בית המשפט החליט לא‬ ‫להתערב‪ :‬החוק היה הצהרתי‪ :‬מינימלי ונקודתי‪ ,‬ההחרגה באכיפה הייתה באמצעות חוק‪.‬‬ ‫ב‪.‬מובן תורת משפטי – היבט זה מתייחס לדרישות יסודיות שעל החוק לקיים‪:‬‬ ‫פומביות החוק‪ -‬פרסום החוק‪ -‬ס' ‪ 10‬לפקודות סדרי השלטון והמשפט הקובע כי כל פקודה תקבל‬ ‫תוקף ביום פרסומה ברשומות‪.‬ס' ‪(11‬א) לפקודה משלים את האמור בס' ‪ 10‬ומגדיר חוק שאינו‬ ‫פורסם כחוק נסתר אשר אין לו תוקף‪.‬‬ ‫יציבות החוק‪ :‬ישנה ציפייה טבעית של האזרח להסתמך על החוק‪ ,‬ולכן השאיפה היא שהנורמות‬ ‫המשפטיות ואופן הפעלתן יהיו קבועים‪ ,‬כדי שהפרט יוכל לתכנן את צעדיו בהתאם לנורמות‪.‬‬ ‫בהירות לשון החוק‪ :‬במובן המילולי‪ -‬על החוק להיות ברור ובעל ניסוח מובן‪.‬נורמות יכולות להיות‬ ‫מעוצבות ככלל‪ -‬ברור ומדויק או כסטנדרט‪ -‬נורמות הניתנות לפרשנות‪.‬לדוגמה‪ :‬הדרישה ל"תום‬ ‫לב"‪ -‬החוק לא מגדיר מהו תום לב‪.‬במובן הפרשני‪ -‬דרישה למתן שיקול דעת סמכותית שאינו רחב‬ ‫מידי‪ ,‬על מנת ליצור אחידות בישום החוק ואכיפתו‪.‬פס"ד רובינשטיין‪ -‬כמות הפטורים מטעמי‬ ‫"תורתו אמונתו" עלתה‪ -‬האם העלייה בכמות פוגעים בשוויון בנטל ומפרה את האיזון? פס"ד‬ ‫רובינשטיין מבטא את אופי מערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת ‪,‬וכן מדגיש‬ ‫את הצורך לשמור על הפרדתן זו מזו‪.‬פסה"ד דן בדחיית שירותם הצבאי של אזרחים דתיים‬ ‫ש"תורתם אומנותם"‪.‬דחיית השירות מגיעה מהסמכה כללית של שר הביטחון מכוח חוק שירות‬ ‫הביטחון‪.‬מקור דחיית השירות מצוי עוד בהחלטת שר הביטחון הראשון למדינת ישראל‪ ,‬הלוא הוא‬ ‫דויד בן גוריון‪.‬אתה עת‪ ,‬לצד דחיית השירות עמדה מכסה מקסימלית של כ‪ -400‬תלמידי ישיבה‬ ‫בשנה‪.‬החל מ‪ -1970‬חלה תמורה בהסדר זה והורחבה מכסת הפטורים בהדרגה עד שהוגדשה הסאה‬ ‫ב‪ -1977,‬אז הוסרה ההגבלה על מספרם של הפטורים והורחבו הקריטריונים לזכאות; שוב לא היו‬ ‫בני‪-‬ישיבות לבדם פטורים משירות ‪,‬אלא אף בעלי תשובה‪ ,‬מורים בחינוך העצמאי ובוגרי בתי ספר‬ ‫תיכוניים ומקצועיים דתיים ‪.‬ניסיונות רבים להפוך החלטה זו של הממשלה מצאו ביטוי בעתירות‬ ‫‪2‬‬ ‫שהוגשו לבג"ץ‪ ,‬אך בזו אחר זו נדחו כולן מן הטעם כי לעותרים אין זכות עמידה‪.‬שינוי במדיניות זו‬ ‫של ביהמ"ש העליון התרחש רק בבג"ץ רסלר ואח' נ' שר הביטחון (פרשת רסלר)‪ ,‬אז סוף כל סוף‬ ‫הכירו שופטי העליון בזכות העמידה בעניין החלטה זו של שממשלה (הגם כי העתירה גופה נדחתה ‪(.‬‬ ‫כיוון שהוכשרה הקרקע לדון בהחלטה ממשלתית בבג"ץ‪ ,‬וכיוון שכמות הפטורים בפועל גדלה‬ ‫משמעותית )עד ש"הפכה הכמות לאיכות"( – עתר חבר הכנסת אמנון רובינשטיין כנגד שר‬ ‫הביטחון ‪.‬בעתירתו‪ ,‬ביקש רובינשטיין את ביהמ"ש להורות לשר הביטחון ליתן טעם מדוע לא‬ ‫תיקבע מכסה מקסימלית סבירה של תלמידי ישיבות שלהם ניתנת דחיית שירות צבאי‪.‬בדיון‬ ‫בפטורים שנתן שר הביטחון לבני ישיבה מכוח חוק מכוח שיקול דעתה המוקנה לו בחוק שירות‬ ‫הביטחון‪ ,‬הבחין השופט ברק בין הסדר ראשוני להסדר משני‪.‬הסדרים ראשוניים‪ ,‬פרי פעולותיה‬ ‫של הרשות המחוקקת‪ ,‬הם שנועדו לעגן נורמות בחוק‪ ,‬קל וחומר כשמדובר בזכויות אדם ובפגיעה‬ ‫הפוטנציאלית בהם‪.‬בניגוד אליהם‪ ,‬הסדרים משניים‪ ,‬פרי פעולותיה של הרשות המבצעת‪ ,‬תפקידם‬ ‫לקבוע יישומם ופירושם של ההסדרים הראשוניים‪.‬בפסה"ד נשאלה השאלה האם חקיקה בנושא‬ ‫קבלת פטורים מגיוס לצה"ל צריכה להתבצע במסגרת הסדר ראשוני או משני‪.‬נקבע כי פגיעה‬ ‫בזכויות אדם )במקרה זה‪ ,‬פגיעה בשוויון( באמצעות הסדר משני – היא קשה יותר מאשר באמצעות‬ ‫הסדר ראשי‪.‬אמת נכון הדבר‪ ,‬אין זכות מוחלטת וכל זכות היא יחסית ויש לאזן בינה לבין‬ ‫אינטרסים מנוגדים‪ ,‬אך ככל שמדובר בזכות אדם המעוגנת בחוק יסוד יש לאזן בינה לבין שאר‬ ‫האינטרסים במסגרת הסדר ראשי מכוח החלטת הכנסת ולא הסדר משני מכוח החלטת הממשלה‪.‬‬ ‫הכרעת סוגיה שכזו במסגרת הסדר משני יש בה אף פגיעה בדמוקרטיה‪ ,‬בהיותה נוגעת לאוכלוסייה‬ ‫כולה מחד אך מתקבל שלא על ידי נציגיה מאידך‪.‬בנוסף‪ ,‬גם פגיעה בעיקרון שלטון החוק יש כאן‬ ‫בהיות ההחלטה ליתן פטור לא מגובה בקריטריונים ברורים לעניין מיהו הזכאי לו – ובכך פוגע‬ ‫בבהירות החוק העומדת במרכז עיקרון שלטון החוק‪.‬אולם‪ ,‬הואיל והחלטת שר הביטחון לפטור‬ ‫את תלמידי הישיבה משירות ביטחון עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת של בג"ץ בפרשת רסלר‪,‬‬ ‫והואיל וההחלטה שואבת את כוחה מחוק שירות הביטחון שחוקקה הרשות המחוקקת – הרי שאין‬ ‫בה פגיעה בהפרדת הרשויות‪.‬מכאן‪ ,‬שאין גם מקום לחייב את שר הביטחון לפעול בדרך זו או אחרת‬ ‫למימוש החלטתו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי חיוב ליתן טעמים למהלכיו בכלל (ובפרט‪ ,‬במקרה זה‪ :‬אי קביעת‬ ‫מכסה מקסימלית למקבלי הדחייה(‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איסור חקיקה פרסונאלית‪ :‬תפקידו של החוק לקבוע אמות מידה כלליות ולא טיפול נקודתי לבעיה‬ ‫קונקרטית‪.‬בחקיקת חוק המשפיע על הכלל‪ ,‬יש לשקול את אינטרס הציבור הכללי ולא הפרט‬ ‫הספציפי‪.‬חוק התפור למידותיו של פלוני נחשד להיות פרסונאלי‪".‬מסך הבערות"‪ /‬ג'ון רולס‪:‬‬ ‫חקיקה במצב של אי ידיעה תשקף באופן אופטימלי את הדאגה לכלל חלקי האוכלוסיה‪.‬דוגמאות‬ ‫לחקיקה פרסונלית‪.‬חוק טבריה‪ :‬החוק ביטל את המגבלה שמי שכהן ברשות מתוך ועדה רואה‬ ‫ימונה לראש עיר‪.‬פוגעת בשוויון ובאמון הציבור‪.‬בית המשפט קבע‪ -‬חקיקה פרסונלית ולכן יחול רק‬ ‫מהקדנציה הבאה‪.‬הש' שטיין‪ :‬לחקיקה הפרסונלית שתי צורות‪ -‬מתן הטבה או הרעת מצב "קח‬ ‫ותן" חוק יגאל עמיר‪ -‬חוק שאוסר הענקת חנינה למי שרצח ראש הממשלה‪.‬חוק הגברת התעסוקה‪-‬‬ ‫בגץ אורון חוק למניעת נפגעי אסבסט‪ -‬מי מנקה את האסבס טענה לחקיקה פרסונלית‬ ‫ורטרואקיבית חוק אייל ניר‪ -‬מחיקה של רישומים פליליים בזמן ההתנתקות‪.‬חוק הגברת‬ ‫התעסוקה‪ -‬בגץ אורון‪ -‬חוק הסדרים תיקנו את חוק בזק ונקבעו תנאים למכרז זיכיון‪-‬שידור‪ ,‬שרק‬ ‫ערוץ ‪ 7‬עומד בהם ככל הנראה בשל אופיו האידאולוגי (פלורליזם באמצעות פרסונליות‪ -‬שגוי)‪.‬חוק‬ ‫גרוניס‪ -‬מינוי שופטים לעליון רק למי שנותרו לו שלוש שנים לכהונה‪.‬‬ ‫איסור חקיקה למפרע (רטרואקטיביות)‪ :‬החוק חייב לצפות פני עתיד‪.‬הכוונה לחוק המטיל‬ ‫חובה‪/‬איסור ולא חוק המעניק זיכוי‪.‬חקיקה רטרו' פוגעת באינטרס הציפייה‪.‬בגץ איל ניר‪ -‬נשאלה‬ ‫השאלה ‪,‬האם חוק‪ ,‬הקובע אכיפה בררנית ביחס לקבוצת אוכלוסייה מסוימת וביחס לעבירות‬ ‫מסוימת‪ ,‬פוגע בעיקרון השוויון בפני החוק בפרט‪ ,‬ובכך בעיקרון שלטון החוק בכלל? דעת הרוב‪:‬‬ ‫חוק מידתי‪ ,‬נועד לתכלית ראויה‪.‬השופט ג'ובראן‪.1:‬החוק פוגע במבצעי עבירות דומות שאינם‬ ‫כלולים בחוק רק בשל העובדה שלא ביצעו את העבירה במסגרת תכנית ההתנתקות ‪.2‬אינטרס‬ ‫הציבור הוא שוויון‪ ,‬ולכן אין לטעון כי החוק מקדם אינטרס ציבורי ולפיכך תכליתו נחשבת תכלית‬ ‫ראויה‪.‬חקיקה פרוספקטיבית‪ :‬חקיקה הצופה פני עתיד‪.‬פס"ד גניס‪ -‬חקיקה בדבר הנחה לרכישת‬ ‫דירה בירושלים‪.‬דחיית תוקף ההנחה‪.‬הש' חשין‪ -‬יש לפרק את החוק לשני חלקים‪ :‬חלק ב' החלק‬ ‫הרטרו'‪ -‬להתעלם מלשון החוק‪ ,‬התכלית הסובייקטיבית‪.‬פונה לפירוש התכליתי האובייקטיבי‪.‬‬ ‫השופט מתערב בחקיקה‪ ,‬יוצר משהו שלא קיים כדי למנוע פגיעה בעקרון שלטון החוק‪ -‬הפרט צריך‬ ‫לדעת שהחוק יציב‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תחולת החוק המתקן על הבחירות הקרובות‬ ‫דיון בתיקון מס' ‪ 53‬לחוק הרשויות המקומיות בו‬ ‫התנועה‬ ‫והמניע העיקרי שמאחוריו הופכים את החוק‬ ‫בוטלה המגבלה שהייתה קבועה בסעיף ‪(7‬א‪ )1‬לחוק‪,‬‬ ‫לטוהר‬ ‫לחוק פרסונלי שהכנסת אינה מוסמכת לחוקק‪.‬‬ ‫כך שמי שמכהן כיושב ראש ועדה או כחבר ועדה‬ ‫מטעם זה‪ ,‬ועל‪-‬מנת לצמצם התערבות בג"ץ‬ ‫למילוי תפקידי ראש רשות מקומית ומועצת הרשות או‬ ‫המידות‬ ‫במעשה חקיקה של הכנסת‪ ,‬יש לדחות את‬ ‫למילוי תפקידי המועצה יוכל להיכלל ברשימת‬ ‫תחולת החוק המתקן ליום שיפתח את תקופת‬ ‫מועמדים ולהיבחר כחבר מועצה בבחירות שייערכו‬ ‫הבחירות לרשויות המקומיות שתבואנה אחרי‬ ‫באותה רשות מקומית לאחר מינויו‪.‬‬ ‫הבחירות הקרובות‪(.‬השופט שטיין)‬ ‫פס"ד טוהר המידות‪ -‬חקיקה פרסונלית היא מעשה שלטוני נפסד‪.‬היא פוגעת בשוויון בפני החוק‬ ‫ובאמון הציבור‪.‬‬ ‫מושגים חשובים‪ -‬חקיקה פרוספקטיבית‪ :‬חקיקה הצופה פני עתיד‪ ,‬חלה מכאן וקדימה‪.‬לעומת‬ ‫רטרו'‪ -‬החוק חל על מצב עובדתי בעבר‪ ,‬משנה מעמד משפטי של שפעולה שהחלה והסתיימה בעבר‪.‬‬ ‫ג‪.‬מובן מהותי תוכני‪ -‬בשלטון החוק המהותי החוק מתקבל על פי כללי הדמוקרטיה הפורמלית‪-‬‬ ‫עקרון הרוב‪ ,‬אך הוא גם ממלא דרישה דמוקרטית מהותית‪ -‬זכויות אדם‪.‬מדינה שיש בה שלטון רוב‬ ‫אבל התכנים שלה פוגעים בזכויות אדם‪ ,‬לא מקיימת את המובן המהותי תוכני‪.‬‬ ‫עקרון הפרדת הרשויות‪:‬‬ ‫מדובר ברעיון שהגה מונטסקיה‪.‬עניינו‪ :‬פיזור הסמכויות השלטוניות בין כמה גורמים הבולמים זה‬ ‫את זה‪.‬חלקו הראשון של הרעיון עוסק בהפרדה בין הרשויות וחלוקת הסמכות ביניהן (בפועל‬ ‫ההפרדה אינה מוחלטת)‪.‬בישראל ‪,‬זכתה כל רשות משלוש הרשויות לחוק יסוד הקובע את סמכותה‬ ‫והיקף פעילותה‪ :‬חוק יסוד השפיטה‪ -‬הרשות השופטת‪ ,‬גוף עצמאי ובלתי תלוי‪.‬הרשות השופטת‬ ‫מכריעה בסכסוכים באשר לאופן הפעלת סמכויותיהן של הרשויות האחרות‪.‬חוק יסוד הממשלה‪-‬‬ ‫הרשות המבצעת את ההסדרים שנקבעו ע"י הרשות המחוקקת‪.‬וחוק יסוד הכנסת‪ -‬הרשות‬ ‫המחוקקת‪ ,‬לכנסת סמכות חקיקה‪.‬סע' ‪ 15‬לחוק יסוד השפיטה‪ -‬סמכותה של הרשות השופטת‬ ‫להוציא צווים נגד שאר הסמכויות‪.‬‬ ‫החלק השני של הרעיון עוסק בגומלין שבין הרשויות‪ ,‬מערכת איזונים ובלמים‪.‬השיח בין הרשויות‬ ‫בא לידי ביטוי הן בחקיקה והן בפסיקה‪.‬דוגמאות בחקיקה‪ :‬ס' ‪ 28‬לח"י הממשלה קובע הצבעת‬ ‫אי‪-‬אמון של הממשלה בכנסת‪ ,‬ס' ‪ 29‬מתייחס לסמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת וס' ‪36-‬א'‬ ‫הכולל את פרוצדורת אישור התקציב –קובעים סמכויות המבטאות את סוג השיח שבין הרשות‬ ‫מחוקקת למבצעת בפסיקה‪ :‬שיח שבין הרשות השופטת לשאר הרשויות מתבטא בביקורת ביהמ"ש‬ ‫על חוקי הכנסת וביטול חוק של הכנסת – באלה יש משום איזונים ובלמים בין הרשות השופטת‬ ‫למחוקקת‪.‬ח"י השפיטה הוא המעגן את סמכות הרשות השופטת ודרך מינויה‪.‬ס' ‪ 2‬לחוק מייצג את‬ ‫עיקרון אי תלות מערכת השפיטה בקבעו כי אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה זולת מרותו של‬ ‫הדין‪.‬ס' ‪ 3‬משרת את עיקרון הפומביות בקבעו כי המשפט יתנהל בדלתיים פתוחות ככלל למעט‬ ‫‪5‬‬ ‫סייגים שבדין‪.‬ס' ‪ 4‬הוא מקור השיח הציבורי בדבר מינוי שופטים‪ ,‬שם נקבע כי אופן מינויים של‬ ‫שופטים יעשה בדרך של ועדה המייצגת את הנפשות הפועלות במגרש השפיטה‪.‬פס"ד רובינשטיין‬ ‫(מופיע בפרק הקודם) מבטא את אופי מערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת ‪,‬‬ ‫וכן מדגיש את הצורך לשמור על הפרדתן זו מזו‪.‬פס"ד ולנר עוסק בהסדר קואליציוני המבטל‬ ‫למעשה את השפעת בתי המשפט בענייני דת ‪,‬מהווה דוגמה ליחסים שבין הרשות המבצעת לרשות‬ ‫השופטת‪.‬‬ ‫חוקה‪ ,‬חוקי יסוד וביקורת שיפוטית‪ -‬חוקה (חוקי יסוד)‪ -‬הרובד העליון בפרמידה של קלזן‪.‬חוק‬ ‫שאינו חוקתי‪ -‬חוק שנוגד את החוקה‪.‬מבחינה מהותית החוקה משקפת ערכים כלליים‪ ,‬בלי קשר‬ ‫למי שנמצא בשלטון‪.‬החוקה מנוסחת באופן הניתן לפרשנות‪.‬חוקי היסוד‪ -‬נחקקו בשנת ‪,1992‬‬ ‫מטרתם‪ -‬לחזק את הכלכלה בישראל לאור משבר עולמי‪ -‬הגנה חיצונית‪ :‬עידוד משקיעים זרים‬ ‫ומניעת השפעה של קבוצות אינטרס פוליטיות‪.‬על פי המאמר של בנבניסטי‪ -‬לחוקה יש גם‬ ‫תפקידים שנוגעים לאיתותים כלפי חוץ‪.‬עיתוי החקיקה של חוקי היסוד מלמד שהרעיון היה לחזק‬ ‫בין היתר את הכלכלה של מדינת ישראל‪ ,‬להשיג יצבות כלכלית לאור משבר כלכלי עולמי שפקד את‬ ‫המדינה והעולם בשנות ה ‪.80‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מאפיינים של חוקה‪-‬‬ ‫‪.1‬דרך היווצרות‪ -‬החוקה נוצרת ברגעים היסטוריים‪.‬בישראל הכוונה הייתה לכונן חוקה עם הקמת‬ ‫המדינה‪.‬החלטת הררי‪ -‬לפיה החוקה תחוקק בשלבים ולא במעשה אחד‪.‬שלבים – משמע‪ ,‬חוקי‪-‬‬ ‫יסוד‪ ,‬כשעם סיום חקיקת כלל חוקי‪-‬היסוד תוקם חוקה אשר כוללת את כולם‪.2.‬דרך אישור‬ ‫החוקה‪ -‬בעולם‪ :‬משאל עם או גוף נבחר‪ ,‬בישראל‪ :‬אסיפה מכוננת‪ ,‬התפזרה בלי להשיג את המטרה‪,‬‬ ‫אז נוצרה הכנסת‪ -‬גוף שנועד לכונן ולחוקק‪.3.‬נוקשות ויציבות החוקה‪ -‬קבועה עם שינויים מעטים‪.‬‬ ‫בעולם‪ -‬חוק שיריון‪ ,‬חוק יסוד החקיקה‪.‬בישראל‪ -‬אין סע' נוקשות‪.‬לעיתים נדרש רוב של ‪.61‬חוקי‬ ‫היסוד אינם יציבים‪.4.‬עליונות החוקות‪ -‬בד"כ נורמה עליונה בפרמידה‪.‬בישראל‪ -‬עד ‪ :92‬אין‬ ‫עליונות לחוקי יסוד‪ ,‬אחרי ‪ -92‬חוקי יסוד עליונים על חוק רגיל‪.‬פס"ד מזרחי‪ -‬נקבע כי חוקי היסוד‬ ‫הם פרקים בחוקה‪ ,‬ולכן יש להם עליונות על חוק רגיל‪.‬‬ ‫שני סוגים של חוקות‪ -‬פורמאלית‪ :‬מסמך כתוב‪ ,‬בעולם‪ -‬רובד עליון של השיטה המשפטית‪.‬‬ ‫מהותית‪ :‬חוקה לא כתובה (אנגליה)‪.‬מכלול הנורמות המשפטיות שתכליתן‪ :‬לקבוע את מערכת‬ ‫הרשויות הציבוריות במדינה‪ ,‬להגדיר את זכויות היסוד של האדם‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות‪ -‬האסיפה המכוננת‪ -‬בהכרזת העצמאות נקבע כי ייבחר גוף מכונן שכל מטרתו‬ ‫לכונן חוקה‪.‬לצד האסיפה המכוננת נקבע בהכרזה שתעמוד מועצת המדינה הזמנית (הייתה מועצת‬ ‫העם לפני קום המדינה) כגוף המחוקק‪.‬הרעיון היה להפעיל את שתי הרשויות במקביל כרשות‬ ‫מכוננת נבחרת לצד רשות מחוקקת זמנית ממונה‪.‬כאשר תסיים הרשות המכוננת את מלאכת‬ ‫החוקה – תתפרקנה שתיהן ויקבעו בחירות לממשלה‪.‬בפועל‪ ,‬אותם שנבחרו לאסיפה המכוננת הם‬ ‫אותם שישבו במועצת המדינה הזמנית‪.‬מועצת המדינה הזמנית חוקקה את פקודת המעבר לאסיפה‬ ‫המכוננת‪ ,‬אשר פיזרה את מועצת המדינה הזמנית עצמה עוד בטרם קמה חוקה‪.‬בנוסף‪ ,‬קבעה כי כל‬ ‫סמכויותיה‪ ,‬לרבות סמכותה המכוננת‪ ,‬יעברו כולן לאסיפה המכוננת‪.‬בכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬קיבלה עליה‬ ‫האסיפה המכוננת את תפקיד מועצת המדינה הזמנית‪ ,‬שבמילא הורכבה מאותן נפשות פועלות‪.‬‬ ‫לאחר איחודן של שתי רשויות אלה לכדי גוף אחד בשם האסיפה המכוננת‪ ,‬חוקק חוק המעבר‬ ‫שהסמיך את האסיפה המכוננת להיות הכנסת הראשונה אשר ציריה יקראו חברי כנסת ‪.‬התוצאה‬ ‫הסופית היא הכנסת הראשונה המחזיקה בסמכות מחוקקת ומכוננת‪.‬‬ ‫מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות‪ -‬אם נכיר במעמדה של הכרזת העצמאות‪ ,‬ניתן יהיה להכיר‬ ‫גם בזכויות יסוד שאינן מנויות בחוקי היסוד אך מוזכרות בהכרזה‪ ,‬דוגמת חופש דת וזכות השוויון ‪.‬‬ ‫היחס כלפי הכרזת העצמאות מתרכז בשלוש גישות ‪:‬א‪.‬יש הרואים בה כיום כאמנת "אני מאמין"‬ ‫של המדינה ולאו דווקא כמסמך משפטי– חזון אך לא יותר‪.‬פס"ד זיו נ' גוברניק ‪.‬ב‪.‬גישה אחרת‬ ‫ההכרזה היא כלי פרשני‪ ,‬משמעות גבוהה יותר‪.‬פס"ד רוגוזנסקי – זו הגישה הרווחת ביותר‪.‬לפיה‪,‬‬ ‫ביהמ"ש יכול להידרש להכרזת העצמאות בבואו לפרש חוקים‪.‬היא הרוח מאחורי החוק ולאורה יש‬ ‫לפרשו ‪.‬ג‪.‬השופט דב לוין‪ :‬ההכרזה היא במעמד מחייב כחוקה על משקל מגילת זכויות אדם‪.‬גם‬ ‫בפס"ד מזרחי‪ ,‬גם בפס"ד כלל חברה לביטוח וגם בפס"ד עמותת שוחרי גילת – טוען שאם מסתכלים‬ ‫על חוקי היסוד החדשים העוסקים בזכויות אדם ‪,‬ניתן ללמוד ששניהם מאזכרים בס'‪ 1‬עקרונות‬ ‫יסוד את ההכרזה‪.‬לדברי לוין‪ ,‬המחוקק לא השחית את מילותיו לריק –לא לשווא הוזכרה ההכרזה‬ ‫בחוק יסוד‪.‬הזכרתה משמעה אימוצה‪ ,‬נורמה ממש‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫סמכותה המכוננת של הכנסת ומעמד חוקי היסוד‪ -‬הכנסת הראשונה אינה מצליחה להרכיב חוקה‪.‬‬ ‫מתקבלת החלטה המכונה החלטת הררי‪ ,‬בזאת מתפזרת הכנסת הראשונה וכך גם האסיפה‬ ‫המכוננת – עוד בטרם הושלם התפקיד לשמו הוקמה‪.‬לקראת פיזורה‪ ,‬מחוקקת את חוק המעבר‬ ‫לכנסת השנייה‪ ,‬בו קבעה כי יעברו מלוא סמכויותיה של הכנסת הראשונה (המחוקקת והמכוננת)‬ ‫לאלו שאחריה‪.‬כנגד אותו מעבר יש הטוענים (חשין פס"ד מזרחי) כי לכנסת הראשונה לא הייתה‬ ‫היכולה להעביר את הסמכות המכוננת לכנסות הבאות אחריה‪.‬כלומר‪ ,‬הסמכות המכוננת הופקעה‬ ‫מן הכנסת חזרה אל העם‪ ,‬ואין השליח מוסר שליחותו לשליח אחר‪ ,‬אלא משיבה לשולחו‪.‬על העם‬ ‫היה להכריע כיצד תוקם חוקה ומי יהא המכונן‪.‬השופט ברק‪ :‬אכן העם הוא שקבע את אופן‬ ‫הקמתה של החוקה – בכך שבחר לכנסת השנייה את אותם שהציעו במצעם להקימה‪(.‬מסתמך על‬ ‫המצעים ההיסטוריים למפלגות) הן הרציפות החוקתית והן ההכרה הציבורית נותנות גושפנקא‬ ‫לסמכותה המכוננת של הכנסת (תיאוריית שני הכובעים)‪.‬השופט שמגר (שותף לדעתו של ברק)‬ ‫הנימוק להכרת סמכותה של הכנסת לכונן הוא מעיקרון ריבונות הפרלמנט‪ ,‬עיקרון אנגלי לפיו‬ ‫הפרלמנט הוא בעל כוח בלתי מוגבל בחקיקה‪.‬כל מה שלא נאסר‪ -‬מותר‪.‬משמעות הדיון באם לכנסת‬ ‫סמכות מכוננת או לא – הוא מעמד חוקי היסוד‪ ,‬כאשר במידה ויימצא כי לכנסת אין סמכות מכוננת‬ ‫הרי שאז יהא מעמדם של חוקי היסוד כחוק רגיל לכל היותר‪.‬החלטה‪ :‬לכנסת יש סמכות מכוננת‬ ‫לצד סמכות מחוקקת‪.‬הכנסת אוחזת בשתי הסמכויות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סע' ‪ 4‬לחוק יסוד‪ :‬הכנסת‪ " -‬הכנסת תיבחר בבחירות כלליות‪ ,‬ארציות‪ ,‬ישירות‪ ,‬שוות‪ ,‬חשאיות‪,‬‬ ‫ויחסיות‪ ,‬לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה‪ ,‬אלא ברוב של חברי הכנסת‪".‬‬ ‫ביקורת שיפוטית לפני המהפכה החוקתית (לפני ‪-)92‬‬ ‫להבדיל מחוקות העולם‪ ,‬חוקי היסוד אינם משוריינים באופן גורף‪.‬הכרזת העצמאות קיבלה משנה‬ ‫תוקף עם חקיקת חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם ב‪- 1992‬כאשר החוק התייחס אל ההכרזה‬ ‫כאל מקור פרשני‪.‬עד ‪ 1992‬הופנתה הביקורת השיפוטית בייחוד כלפי הרשות המבצעת ולא כלפי‬ ‫הרשות המחוקקת‪.‬העיקרון הדומיננטי באותה עת היה עיקרון ריבונות הפרלמנט‪.‬המחוקק רשאי‬ ‫לפגוע בזכויות אדם – הדרישה היא רק שיבוצע במסגרת חוק ראשי‪.‬שריון צורני‪ -‬מגבלה פנימית‬ ‫שקבעה שלא ניתן לשנות חוקים‪ ,‬אלא ברוב או ברוב מיוחד‪.‬הביקורת המוקדמת אופיינה‬ ‫בהתמקדות בצורה ולא במהות‪ ,‬בצד הטכני‪ ,‬מבלי להיכנס למהותו‪.‬‬ ‫שני חריגים שאפשר לזהות בתקופה של לפני ‪ 1992‬בהם הופנתה ביקורת כנגד המחוקק‪ :‬א‪.‬פס"ד‬ ‫תנועת לאו"ר מימון מפלגות בהתאם לגודלן‪.‬המפלגות הגדולות חרגו‪ -‬הגדלת המימון בדיעבד‪".‬חוק‬ ‫בלתי נסבל" – רעיון לפיו גם לעיקרון ריבונות הפרלמנט יש גבול‪.‬החוק נחשב למפלה בשל העדפתו‬ ‫את המפלגות הקיימות על פני החדשות ולפיכך פוגע בדרישה לשוויון על פי סע' ‪ 4‬לחוק יסוד‪:‬‬ ‫הכנסת‪.‬ב‪.‬פס"ד ברגמן הכנסת קבעה בחוק שמימון ינתן רק למפלגות קיימות‪.‬פגיעה בסע' ‪ 4‬לחוק‪.‬‬ ‫המחוקק לא עמד בדרישת הרוב שהוא עצמו דרש לקבלת חוק המנוגד לחובת השוויון שבח"י‪:‬‬ ‫הכנסת‪.‬אי עמידה במגבלה פנימית של שריון צורני – מדובר במגבלה שהחוק עצמו קובע‪ ,‬היא‬ ‫פנימית לחוק‪ ,‬הקובעות את דרך שינוי החוק עצמו‪.‬דרישה זו לשוויון שוריינה בחוק ונקבע כי היא‬ ‫תופר רק בחקיקה ראשית וברוב מוחלט בכל שלבי החקיקה‪.‬בעוד רוב שכזה הושג במהלך‬ ‫הקריאות‪ ,‬הרי שבקריאה הטרומית לא – וכאן מצא לו ביהמ"ש עילה לפסול את החוק ‪.‬הביקורת‬ ‫נעשית באמצעות שיריון צורני‪ -‬החוק החדש לא עבר ברוב הנדרש‪.‬‬ ‫‪9‬‬ 10 ‫ביקורת שיפוטית לאחר המהפכה החוקתית (אחרי ‪-)92‬‬ ‫בשנת ‪ 1992‬התקבלו שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם‪ :‬חופש העיסוק וכבוד האדם ‪.‬חוקי‬ ‫היסוד העניקו לביהמ"ש כלי עוצמתי מבחינת ביקורת שיפוטית‪.‬הכנסת‪ ,‬למעשה‪ ,‬הגבילה עצמה‬ ‫ומסרה את הפיקוח על הגבלה לביהמ"ש‪.‬להבדיל מהשריון הצורני הכולל את האופן הטכני שבו‬ ‫ניתן לפגוע בחוק‪ ,‬פסקת ההגבלה שנקבעה בחוקי היסוד החדשים מהווה שריון מהותי; היא מנחה‬ ‫את ביהמ"ש להיכנס לתוכנם של חוקים בבוחנו אם הם עומדים בסתירה לחוק יסוד‪.‬פסקת ההגבלה‬ ‫מבטאת איזון בין הרצון להגן על זכויות אדם לבין הרצון לקדם אינטרסים‬ ‫מדיניים‪/‬ביטחוניים‪/‬ציבוריים‪/‬כלכליים כאשר עשוי האחד לבוא על חשבון השני פסקת ההגבלה‬ ‫כוללת ארבעה תנאים לפגיעה בזכות הנובעת בחוק יסוד ‪:‬א‪.‬הפגיעה תהיה מכוח חוק או הסמכה‬ ‫מפורשת שבו‪ :‬מדובר בדרישה הדומה בצורתה לדרישה שעמדה לפני ‪.'92‬תיתכן פגיעה בחוק ראשי‬ ‫או בתקנה שנחקקה מכוח חוק שהסמיך אותה מפורשות לפגוע בזכות המוגנת בחוק היסוד (תוספת‬ ‫משנת ‪ )94‬ב‪.‬החוק הפוגע הולם את ערכי המדינה כיהודית וכדמוקרטית‪ :‬עיקר הדרישה בא לידי‬ ‫ביטוי בפסיקה בהתנגשות שבין חופש הדת בישראל כמדינה יהודית‪ ,‬לבין החופש מדת ‪,‬ישראל‬ ‫כמדינה דמוקרטית‪.‬ג‪.‬החוק הפוגע נועד לתכלית ראויה‪ :‬החזקה היא כי כל חוק נועד לתכלית ראויה‬ ‫עד כי הוכח אחרת‪.‬ד‪.‬מידתיות הפגיעה‪ :‬הדרישה למידתיות לשלושה מבחני משנה‪.1 :‬ההתאמה‪,‬‬ ‫‪.2‬אמצעי שפגיעתו פחותה ‪.3‬יחסי נזק‪-‬תועלת‪.‬מבחן ההתאמה ‪:‬דרושה התאמה בין המטרה‬ ‫שהחוק מבקש להשיג לבין האמצעי שנבחר כדי להשיגה ‪.‬מבחן הפגיעה הפחותה‪ :‬האם האמצעי‬ ‫שנבחר הוא זה הפוגע פחות בזכות הנפגעת‪ ,‬האם יש אמצעי אחר להשיג את המטרה שפגיעתו‬ ‫פחותה‪.‬מבחן יחסי הנזק תועלת‪ :‬זהו המבחן בו שיקול הדעת הרחב ביותר‪.‬המבחן בודק את‬ ‫התועלת שתצמח מקבלת החוק אל מול הנזק שייגרם מעצם הפגיעה בזכות על ידי החוק‪.‬התנאים‬ ‫צריכים להיות מצטברים‪ -‬מספיק שאחד לא מתקיים ואז החוק לא חוקתי‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מודל בחינת חוקתיות הפגיעה בחוק יסוד אחרי שנת ‪-92‬‬ ‫‪.1‬ראשית יש לאתר באילו זכויות פוגע החוק המדובר ‪.2‬היכן מעוגנת הזכות‪ ,‬מה היא המסגרת‬ ‫הנורמטיבית שלה‪ ,‬באיזה חוק ובאילו סעיפים ‪.3‬מהו המנגנון המגביל בחוק הרלוונטי‪ ,‬דוגמת‬ ‫פסקת ההגבלה או שמירת הדינים ‪.4‬האם ניתן להכשיר את החוק הפוגע על פי המנגנון‪.‬בדוגמה‬ ‫הנ"ל‪ ,‬מבחני פסקת ההגבלה ‪.5‬תוצאת משוקללת של המבחנים כשבסופה – האם הפגיעה עומדת‬ ‫או לא עומדת בפסקת ההגבלה‪.‬‬ ‫פסקת ההגבלה‪ -‬חלה בשני חוקי היסוד והנוסח זהה (סע'‪ )8 ,4‬פסקה זו עשתה השינוי המהותי‬ ‫בביקורת השיפוטית‪.‬החוק נוקט לשון "פגיעה בחוק זה" ולא "שינוי" חוק זה‪.‬בפסיקה ובספרות‬ ‫נקבע כי שינוי משמעו חזית רחבה בעוד פגיעה משמעה עניין צר‪ ,‬תחום ונקודתי‪.‬שינוי חוק יסוד‬ ‫ניתן לביצוע באמצעות חוק יסוד‪ ,‬בעוד פגיעה בחוק יסוד ניתן לבצע באמצעות חוק‪.‬פסקת ההגבלה‬ ‫מתייחסת לפגיעה בחוק ולא לשינויו‪.‬לא מדובר באיון החוק אלא פגיעה נקודתית בהיבט מסוים‬ ‫שבו‪.‬על ביהמ"ש להבחין אם בפועל מדובר בפגיעה או בשינוי חוק יסוד‪ ,‬ובהתאם לפסוק אם הפגיעה‬ ‫כשרה או אם על הכנסת לחוקק חוק יסוד‪.‬‬ ‫פס"ד המפקד הלאומי‪ -‬בייניש‪ -‬מתעכבת על התנאי הראשון של פסקת ההגבלה‪ ,‬לדעתה הדרישה‬ ‫מבוססת על עקרון שלטון החוק ובתוכו עקרון חוקיות המנהל שקובע שלרשויות אסור הכל‪ ,‬אלא‬ ‫אם החוק התיר‪.‬החלק השני "לפי חוק"‪ -‬מעורר בעיה מהי הסמכה מפורשת? תלוי בפוטנציאל‬ ‫הפגיעה בזכויות האדם‪ ,‬לא ניתן לקביעה מראש‪ ,‬תלוי הקשר‪.‬דגש על הפגיעה בחופש הביטוי‪ -‬זכות‬ ‫יסוד‪ ,‬לכן הפגיעה צריכה להיות בהסמכה מפורשת ע"י מתווה ומדיניות‪.‬יש סיבה להגביל את‬ ‫הפרסומים אבל צריך לעגן זאת בחוק‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פס"ד התנועה למען איכות השלטון‪ -‬ויכוח האם האמצעי מצדיק את המטרה‪.‬עד לנקודה זו אף‬ ‫פעם אף חוק לא נבחן על מבחן המטרה‪.‬זו לא אמורה להיות שאלה משפטית אלא רציונלית‪.‬בתנועה‬ ‫למען איכות השלטון היה חוק בלי שיניים‪.‬חוק שדוחה גיוס לבחורי ישיבות‪ ,‬תקופה ראשונה – רק‬ ‫הטמעת הרעיון‪ ,‬תקופה שניה – לא כתוב בחוק מה קורה אם לא עומדים ביעדי הגיוס‪.‬תקופה‬ ‫שלישית – החוק לא מדבר על זה‪.‬נאור‪ :‬אם אין סנקציה האמצעי שנבחר אין לו תכלית‪.‬אם התכלית‬ ‫היא לעמוד ביעדי גיוס והחוק לא אומר מה יקרה אם אל עומדים‪ ,‬אין פה שום כלי להשגת המטרה‪.‬‬ ‫המבחן הראשון לא מתקיים‪.‬סולברג‪ :‬התכלית היא ההדרגתיות‪.‬לטענת השופט תכלית החוק היא‬ ‫כניסתו ההדרגתית‪ ,‬זה "שאין לו שיניים" לא מהותי‪(.‬דחיית גיוס בחורי הישיבות‪ -‬חוק בלי שיניים‪:‬‬ ‫האם האמצעי מתאים להשגת המטרה)‬ ‫פסקת שמירת הדינים‪ -‬מדובר בהוראה המפרידה בין הדין הקיים ערב חקיקת חוקי היסוד של ‪'92‬‬ ‫לבין כל הדין הבא להיחקק אחריהם‪ :‬כל דין הקיים עד החקיקה יעמוד בתוקפו ויהא חסין מביטולו‬ ‫במסגרת ביקורת שיפוטית‪.‬פיסקה זו הייתה בתחילה בשני חוקי היסוד של ‪ ,'92‬בסע' ‪ 10‬לחוק‬ ‫הבדל משמעותי שהיה ביניהם‪ :‬בח"י חוה"ע פסקת שמירת הדינים מלכתחילה הייתה פסקה זמנית‬ ‫והוגבלה לשנתיים בלבד‪.‬בפועל‪ ,‬הוארך תוקף הפסקה עד ‪ 10‬שנים‪.‬בתום ‪ 10‬שנים נפתחו כל‬ ‫החוקים לביקורת מכוח ח"י חוה"ע‪.‬לעומת זאת‪ ,‬פיסקת שמירת הדינים בח"י כבוה"א עומדת‬ ‫בעינה ועודנה יוצרת חיץ בין חקיקה טרומית ל‪ '-92‬לבין חקיקה המאוחרת לה‪.‬פס"ד גנימאת‪ -‬גגנב‬ ‫שנעצר עד תום ההליכים בגלל שהתקופה התאפיינה בפריצות רבות‪.‬האם "מכת מדינה" יכולה‬ ‫לשמש עילה למעצר עד תום ההליכים?‬ ‫פס"ד גנימאת‪ :‬המעצר הוא מכוח פקודת המעצרים אשר נחקקה לפני ‪.'92‬ביהמ"ש דן בפגיעה‬ ‫בזכות לחירות על פי ח"י כבוה"א מכוח הפקודה‪.‬ברק טוען כי פסקת שמירת הדינים מגן רק על‬ ‫תוקפם של החוקים הישנים אך לא על הפרשנות שלהם – את פרשנותם יש לבצע לאור חוקי היסוד‪.‬‬ ‫הזכות לחירות הועלתה לרמה חוקתית במהפכה של ‪ '92‬ובשם ההרמוניה החקיקתית אי אפשר‬ ‫להתעלם מהם ככאלה ‪.‬לעומתו‪ ,‬חשין טוען כי הן החוק והן פירושו – היינו הך‪.‬מהו חוק אם לא‬ ‫פירושו? שינוי הפירוש משמע שינוי החוק ושינוי החוק מרוקן את הוראת פסקת שמירת הדינים‬ ‫מתוכן‪' ".‬שמירת הדינים" חלה הן על התוקף והן על הפירוש מכיוון שאין הפרדה בין השניים ‪.‬חוק‬ ‫טרומי ל‪ -92‬יש לפרש כיום כשם שהיה מתפרש אז‪.‬לפי גישה זו‪ ,‬ברק מכרסם בשמירת הדינים‪.‬אף‬ ‫על פי שדעתו של ברק היא דעת מיעוט בפס"ד זה – כיום הלכה כדעתו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פסקת ההתגברות‪ -‬מנגנון המאפשר למחוקק להתגבר על פסקת ההגבלה של ח"י חוה"ע‪.‬הרציונל‬ ‫הוא לאפשר למחוקק מרחב פעולה לקדם אינטרסים שאינם עומדים בתנאי פסקת ההגבלה‪.‬זה הוא‬ ‫למעשה כלי מאזן לכוחו של ביהמ"ש הניתן מפסקת ההגבלה‪.‬משמעות פסקת ההתגברות היא כי‬ ‫חוק הפוגע בחוה"ע יהיה תקף גם אם אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה אם‪.1 :‬הוא יתקבל ברוב‬ ‫של חברי כנסת – מדובר ברוב מוחלט של ‪ 61‬ח"כ הקיימים ולא רוב רגיל ‪.2‬הוצהר בחוק המתגבר‬ ‫כי הוא תקף על אף האמור בכל חוק יסוד‪.‬חוק אשר קיים את תנאי ההתגברות יהיה תקף לכל‬ ‫היותר לארבע שנים‪.‬פסקת ההתגברות נוספה בעקבות פרשת מיטראל‪.‬מיטראל עסקה בייבוא בשר‬ ‫לא כשר לארץ‪.‬איסור שחוקקה הכנסת דאז לייבא בשר לא כשר נפל תחת ביקורת ביהמ"ש בשל‬ ‫פגיעה בחוה"ע – ועורר את הכנסת להוסיף את פסקת ההתגברות על מנת לתת תוקף לאיסור שכזה‬ ‫על אף פגיעתו בחוה"ע‪.‬הלכה למעשה‪ ,‬גם לאחר הוספת פסקת ההתגברות‪ ,‬בוטל חוק ייבוא הבשר‬ ‫ע"י העליון בהיותו פוגע בח"י אחר שאינו כולל פסקת התגברות‪ :‬כבוה"א ‪.‬ההלכה מפס"ד מיטראל‪:‬‬ ‫(מבחן כפל הזכויות) פסקת ההתגברות נפרשת מעבר לגבולות חוה"ע גם במקום בו קיימת פגיעה‬ ‫בזכות שאינה מנויה בח"י חוה"ע – אך רק כאשר מרכז הכובד של הפגיעה הוא בחוה"ע‪.‬כאשר‬ ‫הפגיעה בחוה"ע היא משנית והפגיעה העיקרית היא בזכות אחרת‪ ,‬אין מקום להחיל את פסקת‬ ‫ההתגברות‪.‬את משניות הפגיעה בחוה"ע ניתן לחלק לשלושה מבחנים שבהתקיימם תוחל פסקת‬ ‫ההתגברות על זכויות אחרות‪.1 :‬הפגיעה בזכויות אחרות היא נלווית לפגיעה בחוה"ע ומהווה‬ ‫תוצאה לוואי שלה ‪.2‬הפגיעה המרכזית היא בחוה"ע ‪.3‬הפגיעה בחוה"ע היא בעלת עוצמה ממשית‬ ‫לעומת הפגיעה בזכויות האחרות‪.‬‬ ‫ביקורת שיפוטית על הסמכות המכוננת‪ -‬הסמכות המכוננת היא לא כל יכולה‪.‬‬ ‫דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי‪ :‬הסמכות המכוננת כפופה לערכי היסוד של החוקה עצמה‪.‬‬ ‫אי אפשר לבצע תיקונים חוקתיים לערכים הקבועים בחוקה או מנוגד לחוקה‪.‬ההנחה היא‬ ‫שהסמכות לתקן את החוקה נמוכה מהסמכות לתת אותה מלכתחילה‪.‬הדוקטרינה תופעל רק בשני‬ ‫מקרי קצה‪ ,‬אם תיקון מאיים על הזהות היהודית או הדמוקרטית של המדינה‪-‬פס"ד אכרם חסון‪:‬‬ ‫דעת הרוב קבעה שעל הכנסת חלה מגבלה צרה ביותר בכובעה המכונן‪ -‬היא לא יכולה לשלול בחוק‬ ‫יסוד את שני מאפייני המדינה הבסיסיים‪ -‬יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בג"ץ פסק‪ ,‬בדעת רוב‪ ,‬כי אין‬ ‫בג"ץ הדיון נסב אודות השאלה האם חוק‪-‬‬ ‫בהוראות חוק‪-‬יסוד‪ :‬ישראל –‬ ‫אכרם יסוד‪ :‬ישראל – מדינת הלאום של העם‬ ‫מדינת הלאום של העם היהודי‪,‬‬ ‫חסון היהודי הוא חוקתי‪.‬על מנת להידרש‬ ‫משום שלילה של המאפיינים‬ ‫לסוגיה זו נבחנו השאלות הבאות‪:‬‬ ‫הדמוקרטיים הגרעיניים של‬ ‫האם מוטלות על הכנסת‪ ,‬בכובעה‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ואף כי חלק‬ ‫כרשות מכוננת‪ ,‬מגבלות מהותיות‬ ‫מהוראות חוק היסוד מעוררות‬ ‫כלשהן; אף אם קיימות מגבלות כאלה‪,‬‬ ‫קשיים‪ ,‬יש להם מענה בדרך של‬ ‫האם בג"ץ מוסמך לקיים ביקורת‬ ‫פרשנות מקיימת ואין מקום‬ ‫שיפוטית על מנת לברר אם המכונן חרג‬ ‫להורות על בטלותו או להתערב‬ ‫מאותן מגבלות‪.‬כן נבחנו טענות‬ ‫בהוראה מהוראותיו‪.‬נוכח‬ ‫העותרים נגד חוק יסוד‪ :‬הלאום‬ ‫האמור‪ ,‬ואף מבלי להכריע‬ ‫בכללותו ונגד סעיפים ספציפיים בחוק‬ ‫בשאלות של ביקורת שיפוטית‬ ‫היסוד‪ ,‬ובפרט סעיפים ‪ 4 ,1‬ו‪ 7-‬שבו‪.‬‬ ‫על חוק יסוד‪ ,‬העתירות כנגד‬ ‫חוק היסוד נדחו‪.‬‬ ‫אכרם חסון‪ -‬הש' חיות‪ -‬הנשיאה חיות עמדה על דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי הנוהגת‬ ‫בשיטות משפט אחרות‪ ,‬אך ציינה כי באשר למפעל החוקתי הישראלי‪ ,‬שאלת אימוצה של דוקטרינה‬ ‫מקיפה לבחינת חוקתיות של תיקונים לחוקה‪ ,‬מן הראוי שתוכרע עם השלמת מפעל חוקי היסוד‬ ‫לכדי חוקה מלאה‪.‬עם זאת‪ ,‬משמעות הדבר אינה בהכרח כי בהיעדר דוקטרינה מקיפה כזו‪ ,‬סמכויות‬ ‫הרשות המכוננת בישראל הן בלתי‪-‬מוגבלות‪.‬נפסק כי בשלב זה של המפעל החוקתי הישראלי קיימת‬ ‫מגבלה אחת‪ ,‬צרה ביותר‪ ,‬החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת והיא כי אין ביכולתה לשלול‬ ‫בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬אשר לסוגיית סמכותו של בג"ץ‬ ‫לערוך ביקורת שיפוטית על תוכנו של חוק יסוד‪ ,‬הציגה הנשיאה חיות את המורכבויות ואת‬ ‫השיקולים הנוגעים לעניין‪ ,‬אך הותירה את ההכרעה בסוגיה לעת מצוא‪ ,‬משום שאף בהנחה‬ ‫שסמכות כזו אכן נתונה לבימ"ש‪ ,‬חוק יסוד‪ :‬הלאום אינו שולל את אופייה של מדינת ישראל‬ ‫כיהודית ודמוקרטית‪ ,‬ומשכך הוא אינו מקים עילה להתערבות שיפוטית בתוכנו‪.‬הנשיאה חיות‬ ‫דחתה את טענות העותרים נגד חוק היסוד אשר‪ ,‬לגישתם‪ ,‬מבקש לעגן את אופייה היהודי של‬ ‫המדינה‪ ,‬תוך פגיעה בערכיה הדמוקרטיים‪.‬נפסק כי חוק היסוד אינו שולל את אופייה של מדינת‬ ‫ישראל כמדינה דמוקרטית‪ ,‬הוא אינו משקף העדפה של הזהות היהודית של מדינת ישראל על פני‬ ‫זו הדמוקרטית; הוא אינו גורע ממעמדו של עקרון השוויון בשיטתנו המשפטית‪.‬הנשיאה חיות ציינה‬ ‫כי המכונן מיטיב היה לעשות אילו עיגן בחוק היסוד‪ ,‬לצד הערכים המשקפים את זהותה של מדינת‬ ‫ישראל כמדינה יהודית‪ ,‬גם הצהרה בדבר ערך השוויון‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שימוש לרעה בסמכות המכוננת‪ -‬אסור לעשות שימוש לרעה בסמכות שניתנה‪.‬השימוש בסמכות‬ ‫יעשה רק לשם המטרה שניתנה‪.‬פס"ד המרכז האקדמי למשפט ועסקים‪ :‬תיקון לחוק יסוד‪ :‬משק‬ ‫המדינה באמצעות חוק יסוד אחר‪.‬התיקון הופך את התקציב מחד שנתי לדו שנתי‪.‬העותרים טענו‬ ‫להחלשת כוחה של הכנסת בצורה לא ראויה‪.‬בית המשפט לא התערב‪ ,‬אבל הזהיר שהדברים נעשים‬ ‫לא כחוק‪.‬‬ ‫ההבדלים בין שתי הדוקטרינות‪ :‬הדוקטרינה של שימוש לרעה בסמכות המכוננת מתייחס להיבט‬ ‫של מתי הופעלה הסמכות‪.‬אם יש ניצול בחוסר תום לב של הטקסט החוקתי משיקולים לא ענייניים‪,‬‬ ‫אז יהיה לבקר את זה‪.‬לעומת זאת הדוקטרינה של התיקון הלא החוקתי מתעניינת במהות‪ ,‬כלומר‬ ‫האם יש עמידה בתנאי היסוד הקבועים בחוקה‪.‬על פי הדוקטרינה יש פסקאות נצחיות שלא ניתנות‬ ‫לשינוי‪ ,‬ויש פסקאות שאינן נצחיות אך מהוות בסיס מבני‪.‬‬ ‫הכפפת הסמכות המכוננת למגילת העצמאות‪( -‬פס"ד אכרם חסון‪" ,‬מגילת העצמאות והכנסת‬ ‫כרשות מכוננת"‪ /‬ברק) מאיפה נוצרה מקור הסמכות המכוננת? (מה המקור החוקתי לסמכות)‬ ‫המקור הראשון הוא הכרזת העצמאות שנתנה סמכות לאסיפה המכוננת‪.‬ההכרזה מחולקת‬ ‫לשלושה חלקים מרכזיים‪.1 :‬אופייה של המדינה כיהודית ‪.2‬חלק אופרטיבי‪ -‬ההסדר החוקתי‬ ‫והחוקי הזמני ‪.3‬אופייה של המדינה כבעלת ערכים דמוקרטיים‪.‬פרופ' ברק‪ :‬הסמכות המשפטית‬ ‫כפופה לסמכות שיצרה אותה‪ ,‬לערכי היסוד‪ :‬מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬בפס"ד אכרם חסון הש'‬ ‫חיות‪ -‬מקור הסמכות המכוננת‪ -‬חוקי היסוד והכרזת העצמאות‪.‬עם השנים מעמדה של ההכרזה‬ ‫השתנה‪ ,‬היא מוזכרת בחוקי היסוד‪ ,‬היא חלק מהם‪.‬הסמכות המכוננת כפופה להכרזה‪.‬בפפס"ד‬ ‫אכרם חסון קבע בית המשפט שיש לו הסמכות לבקר את הסמכות המכוננת‪ ,‬אך הוא נדרש לזהירות‪.‬‬ ‫בית המשפט לא פוסל את חוק הלאום‪ ,‬הוא משתמש בפרשנות מקיימת‪.‬בית המשפט קובע שחוק‬ ‫הלאום אינו עומד בניגוד לשוויון‪.‬הזכות לשוויון לא כתובה בחוק יסוד‪ ,‬אלא היא נגזרת מחוק יסוד‪:‬‬ ‫כבוד האדם‪.‬‬ ‫‪16‬‬ 17 18 ‫החלת זכויות האדם במשפט הפרטי‪-‬‬ ‫חוקי היסוד העיקריים העוסקים בזכויות אדם הם כבוה"א וחוה"ע‪.‬כל אחד מהחוקים מכיל‬ ‫"פסקת כיבוד" הקובעת כי כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות לפי חוקים אלה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם פסקת הכיבוד מחילה את חובת כיבוד זכויות האדם גם על מי שאינו רשות‬ ‫מרשויות המדינה‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬האם גם גופים פרטיים חבים בהם?‬ ‫כאשר מדובר בגופים פרטיים ניתן לאכוף את המשפט החוקתי‪ H‬באמצעות שלוש דרכים‪ :‬ראשית‪,‬‬ ‫נפנה לחוק ספציפי המטפל בנושא במידה וקיים; שנית‪ ,‬גוף בעל סממנים מעין ציבוריים הרומזים‬ ‫על היותו גוף דו‪-‬מהותי‪ ,‬יש לבחון את המקרה לאור ערכי החוקה במישרין‪.‬שלישית‪ ,‬במידה וקיים‬ ‫ספק באשר לדו‪-‬מהותיות של הגוף‪ ,‬נפנה למודל התחולה העקיפה ונשתמש במושגי שסתום דוגמת‬ ‫הפרת חובה חקוקה‪ ,‬תקנות הציבור או תום לב‬ ‫ישנם ארבעה מודלים של החלת המשפט החוקתי במשפט הפרטי‪.1 :‬מודל התחולה הישירה –‬ ‫זכויות האדם מוחלות במשפט הפרטי במישרין מן החוקה ‪.‬מוכר בחנות יחויב לנהוג שוויון בין קוניו‬ ‫כשם שמשרד ממשלתי ינהג בפוניו ‪.2‬מודל היעדר התחולה – זכויות האדם אינן חלות במשפט‬ ‫הפרטי ‪.‬החוקה מכוונת כלפי רשויות השלטון בלבד ותפקידה בהגנת הפרט מפני הרשות‪.‬מודל זה‬ ‫שם דגם על האוטונומיה של הפרט‪.‬להבדיל מפקיד במשרד ממשלתי‪ ,‬זכותו של מוכר בחנות שלא‬ ‫למכור לנשים ‪.3‬מודל התחולה העקיפה – אמנם זכויות האדם חלות במשפט הפרטי‪ ,‬אך התחולה‬ ‫היא בעקיפין; בין החוקה לבין המשפט הפרטי קיים כלי דרכו זכויות האדם מחלחלות אל המשפט‬ ‫הפרטי בתהליך של התאמה‪.‬הכלי הוא למעשה דוקטרינות המצויות בתוך המשפט הפרטי – אלה‬ ‫הם מושגים בתוך החוק‪ ,‬אשר פרשנותם מהווה פתח לערכי היסוד להיכנס אל תוך המשפט הפרטי‬ ‫באצטלה אחרת‪.‬כך לדוגמה‪ :‬חוק החוזים קובע כי חוזה הנוגד את תקנת הציבור בטל‪".‬תקנת‬ ‫הציבור" – מהווה מושג שסתום דרכו ניתן להזרים נורמות של המשפט החוקתי אל המשפט הפרטי‪.‬‬ ‫מוכר בחנות יהיה חייב לנהוג שוויון בלקוחותיו‪ ,‬אך לא מפני כפיפותו הישירה לחוקה – אלא מפני‬ ‫כפיפותו לחוק החוזים המחייבת "תום לב"‪ ,‬מושג אשר ערכים מן החוקה חוסים בו‪.‬מודל זה הוא‬ ‫המודל החל בישראל ‪.4‬מודל התחולה על הרשות השופטת – אמנם זכויות האדם אינן חלות על‬ ‫המשפט הפרטי ‪,‬אך הן חלות על ביהמ"ש כרשות ציבורית‪.‬לפיכך‪ ,‬בבואו לפסוק את הדין‪ ,‬חייב‬ ‫ביהמ"ש לנהוג על פי ערכי החוקה ואינו יכול להוציא תחת ידיו פסק דין שאינו עומד בקנה אחד עם‬ ‫זכויות האדם החוקתיות‪.‬כאן‪ ,‬שני מוכרים שהתנו ביניהם שאין הם מוכרים לנשים – אף אחד מהם‬ ‫לא יוכל לתבוע את חברו אם הוא הפר את ההסכמה ומכר לאישה‪ ,‬כיוון שאין ביהמ"ש יכול להכשיר‬ ‫חוזה בלתי חוקתי‪.‬מודל זה הוא תיאורטי בלבד ואינו מיושם באף שיטת משפט; הוא מרוקן למעשה‬ ‫מתוכן את אוטונומיית הפרט לנהוג בניגוד לחוקה ‪,‬בהיותו מונע את אכיפתה על ידי הרשות‬ ‫השופטת‪.‬‬ ‫בישראל חל מודל התחולה העקיפה‪ -‬לפי המודל‪ ,‬יש צורך במושגי שסתום אשר יהוו צינור בין‬ ‫המשפט החוקתי למשפט הפרטי‪.‬מושגי שסתום שכאלה ניתן למצוא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בחוק החוזים הכולל‬ ‫מושגים כמו תום לב ותקנת הציבור‪.‬פקודת הנזיקין הכוללת ראש נזק בשם הפרת חובה חקוקה‬ ‫ורשלנות‬ ‫‪19‬‬ ‫פס"ד קסטנבאום – מדובר בחוזה אחיד בין אם שביקש לקבור את יקירתו לבין חברת קדישא‪.‬אחד‬ ‫מסעיפי החוזה מחייב כיתוב עברי בלבד על המצבה‪.‬כאשר קסטנבאום דורש לחרוט בלועזית הוא‬ ‫מסורב‪.‬הטענה היא כי הסירוב מהווה פגיעה בכבוד האדם (או כבוד המת)‪.‬אהרון ברק מיישם ערך‬ ‫כללי זה בתוך דיני החוזים על דרך מודל התחולה העקיפה ‪,‬בקישורו בין עיקרון השוויון והכבוד‬ ‫לבין הדרישה לתקנת הציבור‬ ‫פס"ד נעמנה – משפחה של ערבים ישראלים מנועים מלהיכנס לתוך פארק מים יום לאחר‬ ‫התרחשותו של פיגוע‪.‬אותם ימים טרם חוקק החוק הספציפי שיכול היה לשמש את המשפחה ועל‬ ‫ביהמ"ש היה להשתמש בתחולה עקיפה של המשפט החוקתי על דיני הנזיקין – הפרת חובה חקוקה‪.‬‬ ‫המושג חובה חקוקה מתייחס לחיקוק שנועד להגנתו או טובתו של אדם‪ ,‬כך שהנזק שנגרם בגין‬ ‫ההפרה הוא אותו נזק שהחוק ביקש למנוע‪.‬במקרה זה החיקוק הוא כבוה"א‪ ,‬אשר מבקש למנוע‬ ‫מצב בו נפגע כבודו או שוויונו של אדם‪.‬מצב זה נגרם בשל ההפרה –מנעה מהמשפחה להיכנס‬ ‫פס"ד ניבי אטיאס – הילדה ניבי אטיאס מבקש לסעוד במסעדה אשר מתירה כניסה לבני ‪ 16‬ומעלה‪.‬‬ ‫גם כאן היה ניסיון לקשור בין הזכות הכללית לשוויון לבין הפרת חובה חקוקה ‪.‬אולם‪ ,‬ביהמ"ש קבע‬ ‫שלא הייתה כאן הפרה של הזכות לשוויון מפני שלא מדובר בהפליה פסולה אלא בהבחנה מותרת‪.‬‬ ‫גיל אינו מהווה אחד מאותם קריטריונים בגלעין השוויון‪ ,‬אשר התייחסות שונה לאדם בגינם מהווה‬ ‫הפלייה פסולה‪.‬גיל אינו קבוע‪ ,‬הוא משתנה‪ ,‬בגרות היא שלב שכל אדם יגיע אליו‪.‬‬ ‫הרעיון של מודל התחולה העקיפה הוא שזכויות האדם מאוזנות עם הזכות לחירות‪.‬המקום הנכון‬ ‫לבצע את האיזון הוא במשפט הפרטי‪.‬הזכויות עוברות התאמה למשפט הפרטי והן אינן מוחלות‬ ‫באופן ישיר‪ ,‬אלא דרך מושגי שסתום‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫החלת המשפט החוקתי באמצעות גוף מעין ציבורי‪( -‬דו מהותי)‬ ‫על הסקאלה שבין גוף פרטי לבין גוף ציבורי ממוקמים גופים דו מהותיים המכונים בפסיקה "גופים‬ ‫מעין ציבוריים"‪.‬אלו הם למעשה גופים פרטיים אשר מאפיינים שבהם משכו אותם לאמצע‬ ‫הסקאלה‪.‬הכרה בגוף פרטי כמעין ציבורי היא הכרה לעניין מסוים‪ ,‬ולא באופן כללי‪.‬על גוף "מעין‬ ‫ציבורי" חלה שתי מערכות של נורמות בו זמנית‪ -‬המשפט הפרטי עם חלקים מהמשפט הציבורי‪.‬‬ ‫בניגוד למודל התחולה העקיפה‪ ,‬הכרה בגוף פרטי כמעין ציבורי תחיל עליו זכויות אדם מן החוקה‬ ‫למישרין‪ ,‬בדומה למודל התחולה הישירה‪.‬גוף פרטי שמבצע פעולות בעלות אופי ציבורי לא יכול‬ ‫להסתתר בצל עקרון הקניין הפרטי‪.‬‬ ‫פס"ד קסטנבאום ‪ -‬נקבעו המאפיינים להפיכת גוף פרטי לגוף דו מהותי‪.‬נידון גם מעמדה של חברה‬ ‫קדישא כגוף מעין ציבורי‪.‬האם שירות מטרות ציבוריות ללא מטרות רווח יחשב למאפייניו של גוף‬ ‫דו מהותי? לא עליו לבדו‪ ,‬שאם היה כן‪ ,‬היה הדבר מרתיע כל עמותה המעוניינת לפעול למען הציבור‬ ‫בחשיפתה לחובות ציבוריות‪.‬גם בקשת רישיון אינה מאפיין מספיק‪ ,‬בהיות רישיון ניתן גם לעוסקים‬ ‫פרטיים כמו נהגי מוניות ‪.‬המאפיין המרכזי שאותר הוא‪ :‬סמכויות סטטוטוריות‪.‬היינו‪ ,‬סמכות‬ ‫רחבה של גוף המעוגנת בחוק לקידום עניין כלשהו‪.‬במקרה זה‪" ,‬כל פעולה סבירה לשם קבורה" וכן‬ ‫"גביית אגרה"‪.‬זו סמכות הדומה לזו של רשות שלטונית‪.‬‬ ‫במאמרו של אסף הראל "גופים מעין ציבוריים"‪ ,‬זיקק את המאפיינים של גופים דו מהותיים‪:‬‬ ‫‪.1‬הפעלת סמכות שלטונית על פי דין ‪.2‬מילוי פונקציה שלטונית שהופרטה ‪.3‬זיקה מוסדית לשלטון‬ ‫באה לידי ביטוי במימון ציבורי‪ ,‬פעילות מול מוסד שלטוני‪.‬‬ ‫החלת המשפט החוקתי מכוח חקיקה של הכנסת‪-‬‬ ‫ישנם מקרים בהם זכות חוקתית הוחלה ע"י המחוקק במישרין על המשפט הפרטי‪.‬במקרים אלו‬ ‫אין צורך במודלים המחילים את המשפט החוקתי במשפט הפרטי‪ ,‬מכיוון שהמחוקק עשה זאת‬ ‫במישרין במסגרת חוק‪.‬העילה לתביעה תהיה מתוך החוק ולא מתוך ערכי המשפט החוקתי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או חוק איסור הפלייה במוצרים‪ ,‬בשירותים‬ ‫ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים )מכונה חוק המועדונים(‪.‬החוק מגדיר ברשימה מה‬ ‫ייחשב להפליה‪.‬בישראל קיימת חקיקה ספציפית המטילה חובות חוקתיות על גופים פרטיים‪.‬‬ ‫פס"ד פרוז'נסקי‪( -‬חוק המועדונים) עסק בקביעת גיל שונה בכניסה למועדון מתוך סטריאוטיפים‬ ‫הנוגעים לגברים‪.‬נשאלת השאלה‪ -‬האם מדובר על אותו שוויון בחוק איסור הפליה? דעת הרוב‪-‬‬ ‫דנצינגר‪ :‬חוק היסוד וחוק האפליה זה לא אותו דבר‪.‬האיזון בין השוויות לחירות אינו שווה‪.‬מעמד‬ ‫השוויון בספירה הפרטית הוא נחות מאשר במשפט הציבורי‪ ,‬כי החירות עולה על השוויון‪.‬דעת‬ ‫המיעוט‪ -‬גובראן (הגישה המקובלת)‪ :‬יש שוויון אחד שמיושם באופן שונה‪.‬ההבדל הוא שהחוק‬ ‫‪21‬‬ ‫מקנה כלים וסעדים אופרטיביים פרטקולריים במשפט הפרטי‪.‬המחוקק משקף באמצעות חוק‬ ‫איסור אפליה את האופן שבה החליטו שראוי להתמודד במשפט הפרטי‪.‬המחוקק רוצה להביא את‬ ‫השוויון למשפט הפרטי‪ ,‬זה בא לידי ביטוי גם בדברי ההסבר לחוק‪.‬‬ ‫הסייג הקבוע בחוק המועדונים להפליה הוא כאשר ההבחנה מתבקשת לפי אופיו או מהותו של‬ ‫המוצר או השירות‪.‬סייג אחר הוא קיומן של מסגרות נפרדות לגברים ולנשים‪ ,‬כאשר אי קיומה של‬ ‫הפרדה תימנע מחלק מהציבור את האספקה של השירות‪.‬‬ ‫ס' ‪ 6‬לחוק המועדונים דן בנטל ההוכחה‪.‬הס' מניח מספר חזקות אשר די בהוכחתן להעביר את נטל‬ ‫ההוכחה על הצד השני להראות שלא הפלה‪.‬לדוגמה ‪:‬א‪.‬סירוב לספק שירות לאחר שאילת שאלה‬ ‫הנוגעת לאחד מהקריטריונים המהווים הפליה ‪.‬החזקה העוסקת בהוכחה זו היא חזקת "בירור‬ ‫הפרטים"‪ ,‬אשר הוכחתה תעביר את נטל ההוכחה לצד השני להוכיח שלא התשובות על השאלות הן‬ ‫שגרמו לו להפלות‪.‬ב‪.‬חזקה אחרת קובעת כי די בסירוב לתת שירות למי שנמנה עם אחד‬ ‫הקריטריונים המפלים בעוד לא קיים סירוב דומה כלפי אחרים ג‪.‬דרישת מי שנמנה עם אחד‬ ‫הקריטריונים לעמוד בתנאי אשר לא נדרש מאחר ‪.‬ד‪.‬חזקה נוספת להפליה שהוכנסה לחוק כתיקון‬ ‫היא חזקת "העיכוב"‪.‬מקומות ציבוריים המודעים לאיסור ההפליה‪ ,‬החלו לנקוט בטקטיקה של‬ ‫"עיכוב כניסה" במקום איסור כניסה‪ ,‬או "עמדת המתנה" שאין לה סוף‪.‬החזקה שנוספה לס' ‪6‬‬ ‫לחוק המועדונים באה לפתור עקיפה זו על ידי קביעה כי עיכוב כניסה או אספקת מוצר רק כלפי מי‬ ‫שנמנה עם אחד הקריטריונים רואים אותו כאילו הפלה לכל דבר ועניין‪.‬השופט דנצינגר‪ :‬לשון החוק‬ ‫לא מבחין בין קבוצות שלא מופלות היסטורית‪ -‬אפליה אסורה בכל מקרה‪.‬הש' ג'ובראן לא מכריע‬ ‫בשאלה הזו‪.‬לדעתו מי נוצרת מציאות במועדון שהנשים נתפסות כחלשות לעומת הגברים‪ ,‬ולכן‬ ‫הסטריאוטיפ הוא כלפיהן‪.‬לדעתו הש' דנצינגר אימץ את העיוורו לשונות‪.‬‬ ‫סע' ‪ " -3‬מי שעיסוקו באספקת מוצר או שירות ציבורי‪ "...‬סע' ‪(3‬א)‪ -‬תוספת נוספת‪ -‬הפליה על‬ ‫בסיס מקום מגורים‪.‬‬ ‫ישנן עילות שלא מפורשות‪ :‬פס"ד גלי גיל‪ -‬האם רשאי בעל מועדון ספורט לאסור כניסתו של אדם‬ ‫לבריכה‪ /‬מועדון בגלל מחלת הפסוריאזיס? התובעת ביקשה לבסס את התביעה על סע' ‪ ,3‬אלא‬ ‫שבסע' לא מופיע קריטריון של מחלה‪ -‬האם מותר להפלות אם הקריטריון לא מופיע? בית המשפט‬ ‫קובע שתכלית החוק לאסור הפליה על רקע מאפיין שרירותי כלשהו‪ ,‬הפליה על רקע מחלה היא על‬ ‫רקע השתייכות לקבוצה‪.‬בית המשפט מיישם את החוק בהרחבה‪ ,‬על פי מטרת החוק אין מקום‬ ‫להפליה‪.‬פס"ד צבע הקשת הנתבעת‪ ,‬בית דפוס‪ ,‬סירבה לתת שירות ולהדפיס פירסום הקשור‬ ‫בקהילת הלהט"ב‪.‬הניסיון לעקוף את החוק במקרה זה היה ע"י פירוש המילה "מוצר" בדרך‬ ‫מצומצמת‪ ,‬לטענתם החוק חל על מוצרים מוגמרים ולא על מוצרים הדורשים הכנה‪.‬בי המשפט‬ ‫דוחה את הפרשנות הזו בטענה שזה יעקר את החוק מתוכן‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פס"ד רונן מירב נדון המושג "שירות ציבורי"‪ -‬חברת הביטוח נתבעה בגלל שירות החלפת גלגל‬ ‫שניתנה חינם לנשים ולגברים בתשלום של ‪ ,₪ 80‬לטענתו השירות מפלה בין גברים לנשים‪.‬בית‬ ‫המשפט קבע שתכלית החוק מרחיבה ולכן זה נחשב כשירות ציבורי‪.‬שירות ביטוח נחשב כשירות‬ ‫פיננסי‪ -‬חלק מהקריטריונים הנכללות בחוק‪ ,‬הפרשנות היא לטובת הפרט ונועדה להגן עליו‪ ,‬ולכן‬ ‫מדובר בהפליה‪.‬החוק קובע שגם עמותה שלא למטרת רווח השירות צריך להיות בשוויון‪.‬ההגנה‬ ‫משתמשת בסע' ד(‪ -)1‬מתחייב מאופיו של המוצר‪ ,‬העדפה מתקנת לנשים‪.‬בית המשפט קובע ששירות‬ ‫החלפת הגלגל לא משיגה העדפה מתקנת‪ ,‬אלא מקבעת את הסטריאוטיפ ולא מטפלת בו‪.‬מדובר‬ ‫באקט שיווקי בלבד‪.‬‬ ‫פס"ד דוידיאן דן במקרה בו נמנע מאישה להספיד את אביה מעצם היותה אישה‪.‬קדישא מבקשים‬ ‫להתגונן מפני הטענה להפליה באמצעות סייג המסגרות הנפרדות סע' ד(‪.)3‬ביהמ"ש קבע כי אי‬ ‫הפרדה בהלוויה לא תימנע מהציבור "ליהנות" משירות ההלוויות של קדישא‪.‬‬ ‫מבוא לזכויות אדם‪-‬‬ ‫לצד השאלה מי חייב בזכויות אדם‪ ,‬דיון בנושא מעלה את השאלה העיקרית השנייה‪ :‬מי זכאי‬ ‫לזכויות אדם‬ ‫הבחנה בין זכויות אדם לזכויות אזרח‪ :‬זכויות האדם‪ ,‬המוענקות לכל אדם מטבע היותו אדם‪ ,‬לבין‬ ‫זכויות האזרח ‪,‬אשר מצריכות זיקה משפטית למדינה כגון אזרחות‪.‬רוב הזכויות הבסיסיות ניתנות‬ ‫לכל אדם באשר הוא אדם‪.‬ניתן ללמוד זאת מנוסח החוק הנוקט לשון "אדם"‪ ,‬דוגמת ח"י כבוד‬ ‫האדם וחירותו‪.‬לצד זאת‪ ,‬בני אדם המקיימים זיקה מסוימת עם המדינה זכאים לזכויות נוספות‬ ‫מעבר לזכויות הבסיסיות‪ ,‬אשר קשורות לניהול המדינה‪ ,‬כגון‪ :‬הזכות לבחור ולהיבחר‪.‬זכות‬ ‫הכניסה לארץ ניתנת לאזרחים בלבד‪ ,‬בעוד זכות היציאה ממנה ניתנת לכל אדם‪.‬כך אף חופש‬ ‫העיסוק מגדיר את זכותו של כל אזרח או תושב‪ ,‬אך לא כל אדם‪.‬זכויות אדם מתמלאות תוכן אשר‬ ‫משתנה בהתאם לזמן ולמקום‪.‬כך לדוגמה‪ ,‬הזכות לחיים יכולה להתבטא בהעדר עונש מוות או‬ ‫בהגנה על הביטחון‪.‬כך גם חופש העיסוק אשר יכול לקבל פנים סוציאליות אם משמעו רגולציה‬ ‫ענפה או לחלופין פנים קפיטליסטיות אם משמעו תחרות חופשית‪.‬מעמדן של זכויות האדם מתרחב‬ ‫עם התקדמות החברה‪ ,‬ובייחוד ניתן לראות זאת במישור המשפט הבינלאומי‪ ,‬שם ניכר הרצון לקבוע‬ ‫זכויות אקסיומטיות (שאינן תלויות במקום ואשר אין עליהן עוררין)‪ ,‬ואשר ימנעו מכל מדינה‬ ‫לחוקק דבר הסותר אותן‪.‬זכויות אדם במשפט הבינלאומי מחלחלות לתוך המשפט המדיני על דרך‬ ‫האמנה עליה חתומה כל מדינה‪.‬ניתן לומר כי זו היא גם שאיפתה של כל מדינה להעניק לזכויות‬ ‫האדם שבה מעמד פוזיטיבי בהכללתן בחוקה‪ ,‬מתוך ראייה כי מדובר בזכויות טבעיות‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הבחנה בין זכויות אדם פוזיטיביות לזכויות אדם טבעיות‪-‬‬ ‫זכות פוזטיבית‪ :‬זכות כתובה‪.‬זכויות שמערכת המשפט מגינה עליהן ברגע נתון‪.‬זכויות אדם טבעיות‬ ‫או מוסריות‪ :‬הטענה לגביהן נובעת ממוסר‪.‬עד שנת ‪ 92‬זכויות כבוד האדם לא היו מעוגנות‪ ,‬אך‬ ‫למרות זאת הייתה הבנה שהן מגיעות לאדם מעצם היותו אדם‪.‬‬ ‫הבחנה בין זכויות אזרחיות פוליטיות‪ ,‬חברתיות וקיבוציות‪ :‬הבחנה זו מבוססת על ההתפתחות‬ ‫ההיסטורית של זכויות האדם‪ -‬זכויות מדור ראשון – זכויות אזרחיות פוליטיות‪ :‬התפתחו בסוף‬ ‫המאה ה‪ ,18‬על רקע מאבקים לדמוקרטיזציה‪.‬הזכויות הראשונות התפתחו על רקע ההבנה‬ ‫שלשלטון יש כוח‪ ,‬ולכן צריך לעגן את הכוח של השלטון בחוקה בפעולות אל תעשה‪.‬כלומר השלטון‬ ‫לא יכול להתערב בחיי הפרט‪ ,‬במעשיו או להגביל את חירותו‪.‬ב‪.‬זכויות מדור שני – הן יותר בעלות‬ ‫אופי כלכלי‪-‬חברתי‪.‬כאן ניתן לזהות את הזכות לקניין‪ ,‬זכות לחופש עיסוק‪.‬כמו כן זכויות חברתיות‬ ‫דוגמת הזכות לבריאות‪ ,‬לדיור‪ ,‬לחינוך‪ ,‬ביטחון סוציאלי‪ ,‬חיי משפחה ‪.‬אם זכויות מדור ראשון נוטות‬ ‫להתנסח על דרך השלילה‪ ,‬הרי שזכויות אלו מדור שני הן זכויות חיוביות‪ ,‬היינו המצריכות את‬ ‫המדינה לפעול באופן אקטיבי על מנת לשמרן‪.‬חובות אקטיביות של עשה‪ -‬הזכות לקיום מינמאלי‬ ‫בכבוד‪.‬זכויות אלה בקושי ניתן למצוא בחוקות‪.‬זכויות אלו מחייבות הקצאת משאבים‪.‬לאורך‬ ‫שנים היתה תפיסה שיש מאבק בין דורי בעדיפות שיש לתת לכל אחד מהדורות‪.‬עם השנים הבינו‬ ‫שהגישה המפרידה ניתנת לביקורת בגלל ההבנה שגם זכויות אזרחיות עולות כסף‪.‬פס"ד סלאח‬ ‫חסן ג‪.‬זכויות מדור שלישי – הן בעיקר זכויות קיבוציות‪ ,‬כלומר זכויות הניתנות לקבוצה ולא‬ ‫לפרט‪ :‬איגוד בעלי מלאכה‪ ,‬קהילת בני מיעוט‪.‬זכויות שניתנות למיעוט ומעניקות להן את האפשרות‬ ‫לנהל את חייהם על פי תפיסתם ואמונתם‪.‬הביקורת על חוק הלאום‪ :‬לא מגן על קבוצות המיעוט‪.‬‬ ‫פס"ד סלאח חסן‪ -‬הש' בייניש‪ :‬העתירות תוקפות את חוקתיותו של סעיף ‪9‬א(ב) לחוק הבטחת‬ ‫הכנסה‪.‬הטענה המרכזית המועלית בעתירות היא כי סעיף ‪9‬א(ב) קובע חזקה חלוטה לפיה רואים‬ ‫במי שבבעלותו או בשימושו כלי רכב כמי שיש לו הכנסה בגובה הגמלה‪ ,‬ולפיכך נשללת זכאותו‬ ‫לגמלת הבטחת הכנסה‪.‬חזקה זו‪ ,‬מכוחה נשללת הגמלה‪ ,‬נטען בעתירות‪ ,‬פוגעת פגיעה שאינה‬ ‫חוקתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד‪.‬מצאנו כי הוראת סעיף ‪9‬א(ב) לחוק הבטחת‬ ‫הכנסה‪ ,‬לפיה יש לראות בבעלות ברכב או שימוש בו כהכנסה שסכומה אינו נמוך מגובה הגמלה‪,‬‬ ‫פוגעת בזכות לקיום מינימאלי בכבוד פגיעה שאינה מידתית‪.‬שלילתה של רשת המגן האחרונה‬ ‫ה דרושה להבטחת קיום אנושי בכבוד מאלה הזקוקים לה ביותר‪ ,‬ובאופן גורף וכוללני‪ ,‬סותרת את‬ ‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬התוצאה המתבקשת היא כי יש להכריז על בטלותו של סעיף ‪9‬א(ב)‬ ‫לחוק הבטחת הכנסה‪.‬‬ ‫יחסיות הזכויות‪ -‬זכויות הן לעולם יחסיות‪.‬הזכויות מתאזנות עם זכויות ואינטרסים אחרים‪.‬‬ ‫השאלה המשפטית היא תמיד של איזונים‪ :‬האם הפגיעה היא מידתית‪ ,‬האם זה האמצעי שפגיעתו‬ ‫‪24‬‬ ‫פחותה‪.‬כששתי זכויות נפגעות יש לעשות איזון אופקי‪ -‬שתי הזכויות שוות מעמד (הזכות להפגין‬ ‫מול הזכות לפרטיות)‪.‬כשזכות נפגעת מאינטרס של המדינה יש לעשות איזון אנכי (הזכות להפגין‬ ‫מול אינטרס שלום הציבור)‪.‬‬ ‫מבוא כללי כבוד האדם‪ -‬המושג כבד האדם מופיע בחוק יסוד כבוד האדם בשני סעיפים‪ :‬סע' ‪-2‬‬ ‫פאסיבי‪ ,‬סע' ‪ -4‬אקטיבי‪.‬זכויות אלה הן הגרעין החשוב של זכויות האדם‪.‬מצד אחד אסור לפגוע‪,‬‬ ‫מצד שני זכות להגנה על החיים‪ ,‬הכבוד והגוף‪.‬חובת המדינה היא לא רק בהימנעות‪ ,‬אלא גם‬ ‫באקטיביות‪.‬זכויות אלה הן טבעיות ומגיעות לכל אדם‪.‬הזכות לכבוד היא בסיסית והייתה גם לפני‬ ‫שנת ‪.92‬מהמאה ה‪ 20-‬יש שיח משפטי ברמה הבינלאומית בעניין כבוד האדם‪ ,‬יש שלושה טקסטים‬ ‫חשובים בתחום‪ -1945 :‬מבוא למגילת האומות המאוחדות‪ 1948 ,‬הכרזה לכל באי עולם‪ 1949 ,‬חוק‬ ‫היסוד הגרמני המעגן את הזכות לכבוד כזכות נצחית‪.‬בישראל עוד לפני חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‬ ‫התפתחה זכות הלכתית בנושא כבוד האדם‪.‬פס"ד קטלן‪ -‬ביצוע חוקן באסיר ללא הסכמה‪.‬לפני ‪92‬‬ ‫קבע הש' ברק‪ :‬כל אדם בישראל נהנה מזכות יסוד לשלמות גופנית‪ "..‬ביצוע חוקן ללא הסכמה יש‬ ‫בה פגיעה בכבודו ובזכות לשלמות הגוף‪ ,‬ולכן היא אסורה‪.‬‬ ‫מה נכלל בזכות החוקתית לכבוד האדם? פרשנות רחבה של המושג כוללת כמעט הכל‪.‬מודל רחב‪-‬‬ ‫כבוד האדם הוא הבסיס לכל זכויות האדם (המודל לא אומץ בישראל)‪.‬מודל מצומצם‪ -‬כבוד האדם‬ ‫משתרע רק על פגיעות מובהקות בכבוד הקשורות לאנושיותו של אדם‪ -‬ביזוי השפלה (לא אומץ‬ ‫בישראל)‪.‬מודל הביניים‪ -‬לא מצמצם את כבוד האדם רק להשפלה וביזוי‪ ,‬אך גם אינו מרחיק לכת‬ ‫לכלל הזכויות‪.‬ההכרה היא באדם כיצור חופשי‪.‬המושג "כבוד" הוא עמום ובית המשפט נדרש‬ ‫להבינו מפסיקה לפסיקה‪.‬‬ ‫פס"ד התנועה לאיכות השלטון‪ -‬עוסק בדחיית השירות של תלמידי ישיבה‪.‬השאלה המשפטית‪:‬‬ ‫האם חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות הוא חוקתי? הש' ברק‪ :‬בחינת חוקתיות החוק נעשית‬ ‫בשלושה שלבים‪.1 :‬בחינה אם החוק פוגע בזכויות אדם המעוגנות בחוק יסוד‪ -‬חוק טל פוגע בשוויון‪,‬‬ ‫פגיעה בכבוד האדם‪.2.‬האם הפגיעה בזכויות האדם היא כדין (בחינה על פי פסקת ההגבלה)‪.3.‬‬ ‫בחינת תוצאות אי החוקתיות‪.‬ביקורת שיפוטית‪ :‬חוק טל אינו פוגע בליבת הדמוקרטיה‪.‬הוא אינו‬ ‫שולל את תכונות המינימום הדרושות למשטר דמוקרטי‪.‬הש' גרוניס‪ -‬יש לצמצם את הביקורת‬ ‫השיפוטית על חקיקה רק למצבים שבהם יש להגן על מיעוט ועל יחידים מפני עריצותו של הרוב‪ ,‬זה‬ ‫לא המקרה‪.‬‬ ‫הזכות לחופש ביטוי‪-‬‬ ‫הזכות לביטוי היא אחת הזכויות הבסיסיות בחברה דמוקרטית‪ ,‬אך יחד עם זאת היא אינה מעוגנת‬ ‫בח"י כבוה"א‪ ,‬אלא נגזרת ממנו בהליכים פסיקתיים‪.‬בספרות שמנתחת את חופש הביטוי יש ארבע‬ ‫הצדקות להגנה על חופש הביטוי‪:‬‬ ‫‪.1‬גילוי האמת – ביטוי זה מיוחס לג'ון סטיוארט מיל בחיבורו 'על החירות'‪ ,‬ולפיו אם משתיקים‬ ‫את בעליה של דעה מסוימת אי אפשר לומר בוודאות כי היא אינה נכונה ‪.‬מבחנה הטוב ביותר של‬ ‫האמת היא כוחה של המחשבה להתקבל בתחרות החופשית בשוק הרעיונות‪.2.‬הבטחת ההליך‬ ‫הדמוקרטי – נימוק המיוחס למייקל ג'והן ולפיו‪ ,‬זרימה של מידע היא חיונית לקיום הדמוקרטיה‬ ‫המקדשת חופש דעה ומידע‪ ,‬שכן דמוקרטיה מבוססת על נציגים ויש ליצור הזדמנות לקלוט דעה על‬ ‫אודותיהם כדי לבצע בחירה טובה יותר‪.‬גורם זה הוא אמצעי להגשמת הדמוקרטיה ‪.3‬הגשמת‬ ‫‪25‬‬ ‫ה'אני' – הביטוי הוא מכשיר להגשמה עצמית‪.‬ביטוי זה משמש בעיקר להגנה על החופש האומנותי ‪.‬‬ ‫‪.4‬שכנוע בדרכי נועם‪ -‬שחרור הקיטור –מיוחס לאמרסון‪.‬חופש הביטוי מעניק אפשרות נוחה‬ ‫להמרת שכנוע בכוח לשכנוע בנועם‪.‬צידוק זה מציג תפיסה לפיה מניעת ביטוי בדרכי נועם תגרור‬ ‫ביטוי בדרכי כוח‪.‬‬ ‫הבחנה בין היקף ההגנה להיקף ההשתרעות‪ :‬היקף ההשתרעות‪ -‬אילו ביטויים נכללים בתוך חופש‬ ‫הביטוי המוגן במשפט‪.‬היקף ההגנה‪ -‬באיזו מידה מוגן כל ביטוי‪.‬הבחנה בין היקף ההגנה להיקף‬ ‫ההשתרעות‪.‬היקף ההשתרעות מתייחס לשאלה האם הביטוי נכנס לרשימת הביטויים שביהמ"ש‬ ‫מגן עליהם‪ :‬אומנותי‪ ,‬מסחרי ‪,‬פורנוגרפי וכו'‪.‬היקף ההגנה מתייחס לשאלת מידת ההגנה הניתנת‬ ‫לאותם ביטויים החוסים בהיקף ההשתרעות‪.‬הבחנה בין מניעה מראש לענישה בדיעבד‪ :‬ביהמ"ש‬ ‫מבצע הבחנה בין מניעת ביטוי מראש‪ ,‬בה הפגיעה קשה יותר לביטוי אשר נמנע לחלוטין כמו‬ ‫בצנזורה‪ ,‬לבין סנקציה בדיעבד‪ ,‬בה ניתן פיתחון לביטוי אך נקבעה סנקציה בגינו (לשון הרע)‪.‬‬ ‫הבחנה בין הזכות להתבטא לבין הזכות לקבל מידע‪-‬‬ ‫היבט נוסף בחופש הביטוי הוא הזכות לקבל ולצרוך מידע‪.‬ההצדקות סביב צורך זה הן בעיקר הטעם‬ ‫הדמוקרטי שעל בסיסו אדם יוכל לקבל החלטות מושכלות‪.‬וטעם הבעלות‪ ,‬משמע לאף אחד אין‬ ‫בעלות על המידע‪.‬פס"ד עיתון הארץ נ' שירות בתי הסוהר‪ :‬עיתון הארץ מבקש צו לשב"ס שיסביר‬ ‫את הסירוב לאשר ראיון עם מרואן ברגותי‪.‬העיתון טוען שלציבור יש עניין בדמות‪ ,‬ויש ערך רב‬ ‫לדעות והעמדות שלו‪.‬השב"ס טוען שהוא גורם לאי סדרים בבית הסוהר‪ ,‬ובעיות ביטחוניות‪.‬ברגותי‬ ‫מצידו לא מתנגד להתראיין‪.‬השאלה המשפטית‪ :‬מי הגורם שצריך לעצור נגד האיסור של שב"ס‪,‬‬ ‫של מי הזכות לעתור? (האסיר או העיתון)‪.‬דעת הרוב‪ -‬דוחה את העתירה וקובעת שהאסיר עצמו‬ ‫צריך לעתור‪.‬דפנה ברק ארז (מיעוט)‪ :‬מדגישה את תפקיד העיתונות במדינה דמוקרטית‪.‬היא‬ ‫מדגישה את חופש הביטוי מבחינת השומע‪ ,‬לציבור יש זכות לדעת‪.‬לגישה של דעת הרוב‪ ,‬יש השפעה‬ ‫שלילית על חופש העיתונות‪.‬‬ ‫הבחנה בין הגבלה על תוכן לבין הגבלה על צורה‪-‬‬ ‫המחוקק יכול להחליט להגביל תוכן מסוים‪.‬לדוג' תוכן גזעני‪.‬לעומת זאת מגבלה על צורה מכוונת‬ ‫כלפי צורת הביטוי‪ ,‬ולא כלפי התוכן‪.‬פס"ד המפקד הלאומי נ' היועמ"ש ורשות השידור העותרת‬ ‫היא חברה פרטית הפועלת לקידום הסכסוך הישראלי פלסטיני‪ ,‬קונה זמן שידור לפרסומת המפנה‬ ‫את המאזינים לטלפון ולאתר כדי לקבל מידע על הפעולות שלהם‪.‬השאלה המשפטית‪ :‬האם ניתן‬ ‫להגביל אותם מלבטא ביטוי פוליטי‪.‬הש' פורקצ'ה‪ :‬אין פגיעה בחופש הביטוי‪.‬אין להם זכות‬ ‫מוקנית להתבטא דווקא בזמן הפרסומות‪.‬מגבלה על צורה‪ -‬אין זכות מוקנית להתבטא בכל צורה‪.‬‬ ‫הזכות להתבטא לא מולידה את הזכות להתבטא דרך פרסומות‪.‬מבחינה משפטית‪ -‬מגבלה על צורה‬ ‫חלשה יותר ממגבלה על תוכן‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הבחנה בין הגבלות מסוג "כלל" לבין הגבלות מסוג "סטנדרט"‪-‬‬ ‫המחוקק משלב בחקיקה סטנדרטים (קביעה כללית ורחבה) וכללים (קביעה מדויקת וספציפית)‬ ‫מטעמים של יעילות ועלויות‪.‬בחופש הביטוי יש מקרים בהם המחוקק משתמש בסטנדרטים לדו'‬ ‫טעם טוב‪ ,‬פגיעה ברגשות ואז בית המשפט נדרש ליצוק תוכן‪.‬בשימוש בסטנדרט‪ ,‬תפקידו של בית‬ ‫המשפט משמעותי בהגנה על חופש הביטוי‪.‬ההבנה היא שאי א

Use Quizgecko on...
Browser
Browser