דימויים PDF

‫דימויים‬ ‫‪.1‬מהות האנושיות‬ ‫הקורס עוסק בשאלות יסוד על מהות האדם‪ ,‬במיוחד ביחס לחוק וצדק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אלו שאלות ייחודיות לבני אדם‪ ,‬שמבדילות אותנו מבעלי חיים אחרים‪.‬‬ ‫‪o‬‬...

‫דימויים‬ ‫‪.1‬מהות האנושיות‬ ‫הקורס עוסק בשאלות יסוד על מהות האדם‪ ,‬במיוחד ביחס לחוק וצדק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אלו שאלות ייחודיות לבני אדם‪ ,‬שמבדילות אותנו מבעלי חיים אחרים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬אנושיות כהישג‬ ‫המרצה מציג את האנושיות כהישג ולא כדבר מובן מאליו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫יש ציפייה מבני אדם להתגבר על יצרים ולהתנהג באופן מוסרי‪ ,‬בניגוד לחיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬שלושה דימויים מרכזיים‬ ‫א‪.‬ציורי מערות ‪ -‬מדגימים את היכולת האנושית לתקשר‪ ,‬ליצור ולחשוב על מקומנו בעולם‪.‬‬ ‫ב‪.‬אוניה טובעת ‪ -‬מעלה שאלות על מה באמת חשוב לאדם מעבר לצרכים החומריים‪.‬‬ ‫ג‪.‬משל "לפני החוק" של קפקא ‪ -‬מעלה שאלות על טבע החוק והצדק‪.‬‬ ‫‪.4‬שאלות מרכזיות על החוק‬ ‫המתח בין חוק אוניברסלי לפרטיקולרי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫היחס בין כוח וסמכות החוק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנגישות והמשמעות של החוק עבור בני אדם‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬קריאה ביקורתית ‪ -‬המרצה מעודד את הסטודנטים לקרוא באופן ביקורתי‪ ,‬לשאול שאלות על מקור‬ ‫הטקסט‪ ,‬מטרתו וההקשר שלו‪.‬‬ ‫המרצה מנסה להעביר את הרעיון שחשיבה הומניסטית כרוכה בהתמודדות עם שאלות מורכבות על טבע‬ ‫האדם‪ ,‬החברה‪ ,‬החוק והצדק‪ ,‬ושאלות אלו דורשות קריאה מעמיקה וחשיבה ביקורתית‪.‬‬ ‫המרצה משתמש בשלושה דימויים מרכזיים כדי להמחיש רעיונות שונים על האנושיות והחשיבה‬ ‫ההומניסטית‪:‬‬ ‫‪.1‬ציורי המערות‪:‬‬ ‫מייצגים את היכולת האנושית הייחודית ליצור‪ ,‬לתקשר ולחשוב באופן מופשט‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מדגימים כיצד בני אדם מנסים להבין את מקומם בעולם ביחס לטבע ולחיות אחרות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מראים את המתח בין הצורך האנושי לצוד ולהרוג חיות לבין ההערצה והפאר שבני אדם מייחסים‬ ‫ ‬ ‫להן‪.‬‬ ‫מדגישים את היכולת האנושית לחשוב על העולם הנראה לעין ועל עולם בלתי נראה של אלים וכוחות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.2‬האוניה הטובעת‪:‬‬ ‫מבוסס על סיפור על הפילוסוף זנון מקיטיאון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מעלה את השאלה ‪ -‬מה באמת חיוני לאדם מעבר לצרכים החומריים?‬ ‫ ‬ ‫מדגיש את החשיבות של תכונות פנימיות כמו קור רוח‪ ,‬תבונה‪ ,‬יכולת חשיבה ומיומנויות חברתיות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מרמז שהמחשבה ההומניסטית עצמה נמצאת במצב של "אוניה טובעת" ומנסה לשמר ערכים‬ ‫ ‬ ‫חשובים בזמן משבר‪.‬‬  ‫‪".3‬לפני החוק" של קפקא‪:‬‬ ‫מתאר אדם המנסה להיכנס לשער החוק אך נמנע ממנו על ידי שומר סף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מעלה שאלות מורכבות על טבע החוק והצדק‪:‬‬ ‫ ‬ ‫א‪.‬האם החוק צריך להיות אוניברסלי או פרטיקולרי?‬ ‫ב‪.‬מה היחס בין כוח וסמכות החוק?‬ ‫ג‪.‬עד כמה החוק נגיש ומובן לבני אדם?‬ ‫מדגיש את המתח בין הציפייה שהחוק יהיה כללי לבין הרצון שיעשה צדק פרטני‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מעלה שאלות על הכוח המושך של החוק ומדוע אנשים ממשיכים לחפש אותו למרות הקשיים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫דרך דימויים אלו‪ ,‬המרצה מנסה להראות כיצד שאלות על אנושיות‪ ,‬חוק וצדק הן מורכבות ומרכזיות לחוויה‬ ‫האנושית‪ ,‬ושהן דורשות חשיבה מעמיקה וביקורתית‪.‬‬ ‫הרחבה על הדימויים‪:‬‬ ‫‪.1‬ציורי המערות‪:‬‬ ‫משמעות עמוקה יותר ‪ -‬ציורי המערות מייצגים את תחילת היכולת האנושית לייצר תרבות וסמלים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זו נקודת מפנה בהתפתחות האנושית‪.‬‬ ‫טכניקה ומשמעות ‪ -‬המרצה מדגיש שהציורים אינם רק אמנות‪ ,‬אלא גם טכנולוגיה מתקדמת לזמנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫השימוש באש ליצירת אנימציה מדומה מראה חשיבה מורכבת ויצירתיות‪.‬‬ ‫יחס לטבע ולאלים ‪ -‬הציורים מראים את המתח המתמיד בין הצורך הפיזי (ציד) לבין הצורך הרוחני‬ ‫ ‬ ‫(פולחן)‪.‬זה מדגים את המורכבות האנושית ‪ -‬היכולת לראות מעבר לקיום הפיזי גרידא‪.‬‬ ‫‪.2‬האוניה הטובעת‪:‬‬ ‫פילוסופיה מתוך משבר ‪ -‬הרעיון שדווקא ברגעי משבר (כמו טביעת אוניה) אנו מגיעים לתובנות‬ ‫ ‬ ‫עמוקות על מהות הקיום האנושי‪.‬‬ ‫ביקורת על חומרנות ‪ -‬הדימוי מעלה שאלות על ערך הרכוש החומרי לעומת ערכים ויכולות פנימיות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רלוונטיות למדעי הרוח ‪ -‬המרצה משתמש בדימוי כדי להצביע על המצב הנוכחי של מדעי הרוח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫שנמצאים במשבר מתמשך אך עדיין מנסים לשמר ערכים חשובים‪.‬‬ ‫‪".3‬לפני החוק" של קפקא‪:‬‬ ‫מורכבות החוק ‪ -‬הסיפור מדגים כיצד החוק‪ ,‬שאמור להיות נגיש וברור‪ ,‬הופך למסתורי ובלתי מושג‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פרדוקס הפרטי והכללי ‪ -‬החוק אמור להיות אוניברסלי‪ ,‬אך בסוף מתברר שהוא היה מיועד רק‬ ‫ ‬ ‫לאדם אחד‪.‬זה מעלה שאלות על היחס בין הפרט לכלל בחברה‪.‬‬ ‫כוח ומשיכה של החוק ‪ -‬הסיפור מדגים את הכוח המושך של החוק‪ ,‬למרות (ואולי בגלל) היותו בלתי‬ ‫ ‬ ‫מושג‪.‬‬ ‫פרשנויות רבות ‪ -‬המרצה מדגיש שהסיפור פתוח לפרשנויות רבות‪ ,‬כולל ראייתו כמשל על חוק‬ ‫ ‬ ‫אלוהי‪.‬‬ ‫נקודה חשובה נוספת היא שהמרצה משתמש בדימויים אלו לא רק כדי להסביר רעיונות‪ ,‬אלא גם כדי להדגים‬ ‫את חשיבות הקריאה הביקורתית והפרשנות‪.‬הוא מעודד את הסטודנטים לחשוב מעבר למובן מאליו ולראות‬ ‫את השכבות העמוקות יותר של משמעות בטקסטים ובדימויים‪.‬‬  ‫למה המרצה אומר שאלה דימויים?‬ ‫המרצה מתייחס לאלה כדימויים מכמה סיבות חשובות‪:‬‬ ‫‪.1‬ייצוג רעיוני ‪ -‬הוא משתמש בהם כאמצעי להמחשת רעיונות מופשטים על טבע האדם‪ ,‬החברה‬ ‫והחוק‪.‬כל "דימוי" מייצג מכלול של רעיונות ושאלות פילוסופיות מורכבות‪.‬‬ ‫‪.2‬כלי פדגוגי ‪ -‬הדימויים משמשים ככלי הוראה יעיל‪.‬הם מאפשרים למרצה להציג רעיונות מורכבים‬ ‫בצורה ויזואלית וסיפורית‪ ,‬מה שעוזר לסטודנטים לתפוס ולזכור את הרעיונות‪.‬‬ ‫‪.3‬נקודות מוצא לדיון ‪ -‬כל דימוי משמש כנקודת פתיחה לדיון עמוק יותר‪.‬הם מעוררים שאלות‬ ‫ומחשבות שמובילות לניתוח מעמיק יותר‪.‬‬ ‫‪.4‬רב‪-‬משמעות ‪ -‬הדימויים הללו‪ ,‬בדומה לדימויים ספרותיים‪ ,‬פתוחים לפרשנויות שונות ומאפשרים‬ ‫דיון רחב ומגוון‪.‬‬ ‫‪.5‬קישור בין תחומים ‪ -‬הדימויים מאפשרים למרצה לקשר בין תחומי ידע שונים ‪ -‬אמנות‪ ,‬פילוסופיה‪,‬‬ ‫משפט‪ ,‬אנתרופולוגיה ‪ -‬ולהראות את הקשרים ביניהם‪.‬‬ ‫‪.6‬הדגמת חשיבה ביקורתית ‪ -‬באמצעות ניתוח הדימויים‪ ,‬המרצה מדגים כיצד לגשת לטקסטים‬ ‫ורעיונות באופן ביקורתי ומעמיק‪.‬‬ ‫‪.7‬יצירת הקשר היסטורי ותרבותי ‪ -‬הדימויים מייצגים תקופות ותרבויות שונות‪ ,‬מה שמאפשר לדון‬ ‫ברעיונות הומניסטיים בהקשר היסטורי רחב‪.‬‬ ‫בקוראו לאלה "דימויים"‪ ,‬המרצה מזמין את הסטודנטים לראות מעבר למשמעות המילולית או הוויזואלית‬ ‫הפשוטה‪ ,‬ולחשוב על המשמעויות העמוקות והסמליות שהם מייצגים בהקשר של חשיבה הומניסטית‪.‬‬ ‫נושא השיעור ‪ -‬הומניזם‪ ,‬אנושיות‪ ,‬משפט וצדק‬ ‫‪.1‬מהות האנושיות ‪:‬‬ ‫האדם מוגדר כיצור ששואל שאלות מהותיות על חוק‪ ,‬צדק ומשמעות החיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שאלות אלו מבדילות את האדם מבעלי חיים אחרים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אנושיות נתפסת כהישג ולא כדבר מובן מאליו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬אנושיות בזמנים אל‪-‬אנושיים ‪:‬‬ ‫המושג "לא אנושי" מתייחס להתנהגות שחורגת מהציפיות המוסריות מבני אדם‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫יש ציפייה מבני אדם להתגבר על יצרים ולהתנהג באופן מוסרי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬החיים הטובים ‪:‬‬ ‫‪ o‬בני אדם עסוקים בשאלה מהם "החיים הטובים" (להשכיל‪ ,‬להקים משפחה‪ ,‬להיות עשיר‬ ‫וכו')‪.‬‬ ‫זוהי שאלה ייחודית לבני אדם‪ ,‬שאינה מעסיקה בעלי חיים אחרים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬שלושה דימויים מרכזיים‪:‬‬ ‫א‪.‬ציורי המערות‪:‬‬ ‫מייצגים את תחילת היכולת האנושית ליצור תרבות וסמלים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מדגימים את היחס המורכב בין האדם לטבע ולאלים‪.‬‬ ‫‪o‬‬  ‫מראים יכולות טכנולוגיות ויצירתיות מתקדמות (שימוש באש ליצירת אנימציה)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫משקפים את המתח בין הצורך הפיזי (ציד) לבין הצורך הרוחני (פולחן)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ב‪.‬האוניה הטובעת (מבוסס על סיפור על זנון מקיטיאון)‪:‬‬ ‫מעלה שאלות על מה באמת חיוני לאדם מעבר לצרכים החומריים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מדגיש את חשיבות התכונות הפנימיות (קור רוח‪ ,‬תבונה‪ ,‬יכולת חשיבה)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מרמז על מצבם של מדעי הרוח כ"אוניה טובעת" המנסה לשמר ערכים חשובים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ג‪".‬לפני החוק" של קפקא ‪:‬‬ ‫מתאר אדם המנסה להיכנס לשער החוק אך נמנע ממנו על ידי שומר סף‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מעלה שאלות על טבע החוק והצדק‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫האם החוק צריך להיות אוניברסלי או פרטיקולרי?‬ ‫▪‬ ‫מה היחס בין כוח וסמכות החוק?‬ ‫▪‬ ‫עד כמה החוק נגיש ומובן לבני אדם?‬ ‫▪‬ ‫מדגים את הפרדוקס בין הציפייה לחוק כללי לבין הרצון לצדק פרטני‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫פתוח לפרשנויות רבות‪ ,‬כולל ראייתו כמשל על חוק אלוהי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬חשיבות הדימויים בשיעור‪:‬‬ ‫משמשים להמחשת רעיונות מופשטים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מהווים כלי פדגוגי יעיל להצגת רעיונות מורכבים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מעודדים חשיבה ביקורתית ופרשנות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מקשרים בין תחומי ידע שונים (אמנות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬משפט‪ ,‬אנתרופולוגיה)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫יוצרים הקשר היסטורי ותרבותי רחב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬נקודות מפתח לדיון‪:‬‬ ‫המתח בין חוק אוניברסלי לפרטיקולרי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫היחס בין כוח וסמכות החוק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנגישות והמשמעות של החוק עבור בני אדם‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫חשיבות הקריאה הביקורתית והפרשנות בחשיבה הומניסטית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬מטרות הקורס‪:‬‬ ‫לעורר חשיבה על שאלות יסוד הנוגעות לאנושיות‪ ,‬חוק וצדק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ללמד קריאה ביקורתית של טקסטים מגוונים (מהתנ"ך ועד ספרות מודרנית)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לפתח יכולת ניתוח והבנה של רעיונות מורכבים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫זכור שהמרצה מעודד חשיבה ביקורתית ופרשנות אישית‪.‬בבחינה‪ ,‬חשוב לא רק לזכור את העובדות‪ ,‬אלא‬ ‫גם להפגין הבנה מעמיקה של הרעיונות ויכולת לנתח אותם באופן ביקורתי‪.‬‬