2024.pdf

‫‪2024‬‬ ‫פסיכולוגיה יישומית קורס‬ ‫הוראת נהיגה‬ ‫ביתה ספר למקצועות‬ ‫הנהיגה המסלול הנכון‬ ‫מנחה‪ :‬אלה אדמוני נחמיאס ‪ -‬ייעוץ ופיתוח‬ ‫ארגוני ‪. ( A.M 050 - 4924088‬אין לעשות שימוש‬ ‫בחומרים ללא...

‫‪2024‬‬ ‫פסיכולוגיה יישומית קורס‬ ‫הוראת נהיגה‬ ‫ביתה ספר למקצועות‬ ‫הנהיגה המסלול הנכון‬ ‫מנחה‪ :‬אלה אדמוני נחמיאס ‪ -‬ייעוץ ופיתוח‬ ‫ארגוני ‪. ( A.M 050 - 4924088‬אין לעשות שימוש‬ ‫בחומרים ללא אישור‬ ‫[כותרת משנה של מסמך]‬ ‫משה טל עריכת תכנים של הקורס לא לפי סדר הצגתם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פסיכולוגיה יישומית‪ -‬קורס הוראת נהיגה‬ ‫הקשר בין נפש לגוף מלמד שניתן לשנות את הקשרים במוח באימון הבנה ושיחות‪.‬‬ ‫בעת נהיגה האדם מפעיל תכונות קונטיביות רגשיות ומוטוריות כדי לעמוד על דרישות הנהיגה‪.‬‬ ‫על המורה ללוד את החלק הפסיכולוגי כדי ליצור פלטפורמה שתעזור לתלמיד להתגבר על‬ ‫האתגרים‪.‬לשם בניית אותה פלטפורמה למורה יש לנתח את הנדרש מתלמיד לעמוד על הבעיות‬ ‫השכיחות בנהיגה ואין לעזור לו‪.‬‬ ‫החוק קבע שמגיל ‪ 15.5‬יכול בן נוער ללמוד תיאוריה ולעשות תיאוריה ומגיל ‪ 16.5‬ללמוד לימודי‬ ‫נהיגה מעשיים‪ ,‬מגיל ‪.16‬יכול לקבל רישיון נהיגה‪.‬מחקר סטטיסטי מלמד ש‪ 70-‬אחוזים ממקבלי‬ ‫הרישיון בני ‪ 15‬ועד ‪. 24‬רוב הנהגים החדשים הינם בני נוער‪ ,‬זהו גיל פסיכולוגי מאתגר מבחינה‬ ‫התפתחותית ריגשית פיזית ומצריך עיון מיוחד במאפייניו‪.‬‬ ‫גורמים המשפיעים על הנהג‬ ‫‪.1‬פסיכולוגיים‪-‬מצב רוח מוטיבציה‬ ‫‪.2‬פזיולוגיים‪-‬עיפות רעב‬ ‫‪.3‬חברתיים צפיות ממשפחה וחברים‬ ‫‪.4‬סביבתיים‪ -‬מזג אויר תנאי דרך‬ ‫ארבע מיומנויות החשובות בנהיגה‬ ‫‪.1‬ויסות ריגשי‪.‬‬ ‫‪.2‬קבלת החלטות‪.‬‬ ‫‪.3‬התעלמות מהסחות דעת‪.‬‬ ‫‪.4‬קשב וריכוז‪.‬‬ ‫הגורמים ומיומנויות שפורטו לעיל הנם שלד לבניית הידע הנושא נהיגה ומשם נעמוד על האתגרים‬ ‫ועל השיטות כיצד נכון ומומלץ לעזור לתלמיד להתגבר על האתגרים‬ ‫תחילה מהם הגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על הנהיגה לחיוב‬ ‫א‪.‬כלים תומכי נהיגה ארבעה קטגוריות ‪ :‬שיכלי‪ ,‬תפיסה וזיכרון ‪,‬רגשות והתנהגות ‪,‬למידה‬ ‫והתפתחות‬ ‫‪ 1.‬קוגניציה‪ :‬שיכלי‬ ‫תהליכי חשיבה ועיבוד מידע במוח‪.‬כולל פעולות כמו חשיבה‪ ,‬הבנה‪ ,‬למידה‪ ,‬זכירה ופתרון בעיות‪.‬‬ ‫‪. 2‬זיכרון קצר טווח‪ :‬תפיסה וזיכרון‬ ‫מערכת זיכרון זמנית המחזיקה מידע לפרק זמן קצר )שניות עד דקות(‪.‬מוגבל בכמות המידע שהוא‬ ‫יכול‬ ‫להכיל‪ 3.‬תפיסה‪ :‬תפיסה וזיכרון‬ ‫תהליך פירוש וארגון המידע החושי שנקלט מהסביבה‪ ,‬ומתן משמעות לגירויים אלה‬  ‫‪ 4.‬זיכרון ארוך טווח‪ :‬תפיסה וזיכרון‬ ‫מאגר זיכרון גדול המאחסן מידע לתקופות ארוכות‪ ,‬לעתים למשך כל החיים‪.‬מכיל ידע‪ ,‬מיומנויות‬ ‫וחוויות‪.‬‬ ‫‪ 5.‬קלט‪ :‬רגשות והתנהגות‬ ‫תהליך קליטת מידע מהסביבה באמצעות החושים )ראייה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬מגע‪ ,‬טעם‪ ,‬ריח(‪.‬‬ ‫‪ 6.‬פלט‪ :‬רגשות והתנהגות‬ ‫תגובות והתנהגויות שאנו מפיקים כתוצאה מעיבוד המידע במוח‪ ,‬כגון דיבור תנועה או פעולה‪.‬‬ ‫‪.7‬למידה‪ :‬למידה והתפתחות‬ ‫תהליך רכישת ידע‪ ,‬מיומנויות או התנהגויות חדשות כתוצאה מניסיון או תרגול‪.‬‬ ‫‪.8‬מוטיבציה‪ :‬למידה והתפתחות‬ ‫הכוח הפנימי המניע אותנו לפעול‪ ,‬להשיג מטרות ולספק את הצרכים שלנו‪.‬‬ ‫ישנם ארבעה סוגי קשב המשמשים לנהיגה ושתרגולם שזור בלימוד הנהיגה‬ ‫ב‪.‬קשב‪:‬‬ ‫הפרקטית‬ ‫‪.1‬קשב ממושך ‪ :‬קשב לאורך זמן לנסיעות ארוכות זוהי היכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן תוך‬ ‫ערנות ומיקוד‪.‬‬ ‫‪.2‬קשב מחולק ‪ :‬היכולת לבצע מספר משימות במקביל או לעקוב אחרי מספר מקורות בו זמנית‪.‬‬ ‫‪.3‬קשב מעבר ‪ :‬היכולת לעבור במהירות וביעילות בין משימות או מקורות מידע שונים בנהיגה‪.‬‬ ‫‪.4‬קשב מכוון או סלקטיבי‪ :‬מיקוד במשימה ספציפית תוך התעלמות ממידע אחר סביב ‪,‬למעשה‬ ‫המוח מסנן מידע לא רלוונטי למשימה ומתייחס רק למה שהוא ממוקד בו‪.‬מושג עיוורון מכוון‬ ‫מתייחס לניסוי שנקרא ניסוי הגורילה ומראה שאנשים שעקבו אחר כדור שנמסר בין שחקנים‬ ‫התעלמו לחלוטין מגורילה שנכנסה למעגל מכוון שלא היתה רלווניטת למשימה‪.‬‬ ‫מנגנוני קשב במוח‪:‬‬ ‫‪ -‬קליפת המוח הקדמית )‪ :)Cortex Prefrontal‬אחראית על ניהול קשב‪ ,‬תכנון וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫בעת הסחת דעת‪ ,‬פעילותה עשויה להיפגע אזור בקרה אצל בני נוער מתפתחת מאוחר יותר ממערכת‬ ‫קשב הרשתית ולכן נוצר פער בין הבקרה והתכנון ליכולת הקוגניטיבית של עיבוד המידע‪.‬‬ ‫‪ -‬מערכת הקשב הרשתית )‪ :)System Activating Reticular‬מסננת מידע חושי ומווסתת ערנות‪.‬‬ ‫הסחות דעת עלולות להפריע לתפקודה התקין‪.‬‬ ‫אסטרטגיית לימוד למורה‬ ‫בתאמה אישית ‪ :‬התאמה אישית של התמודדות עם אתגר הנהיגה לתלמיד לפי ההבחנה‬ ‫הפסיכולוגית של המורה לכן כדאי ללמוד פסיכולוגיה של הנהיגה‬ ‫ניהול רגשות ‪ :‬נהיגה יכולה לעורר רגשות חזקים כמו לחץ חרדה מורה יכול לעזור עם הבנה של‬ ‫הפסיכולוגיה של ניהול וויסות ריגשי‪.‬‬ ‫קבלת החלטות‪ :‬מתקבלת באור באזור הקוגניטיבי מורה שמבין בפסיכולוגיה יכול לבנות בטחון‬ ‫עצמי בריא לתלמיד‬ ‫התמודדות עם כשלון ‪ :‬יש כשלים בדרך להצלחה מורה מסייע לתלמיד לתפוס את הכשלון כשיעור‬ ‫נוסך ונותן משוב חיובי לשיפור והצלחה‬ ‫יצרת הרגלים ‪ :‬הרגלים נשמרים שנים לכן כדאי לבנות אותם נכון לתלמיד שישמשו אותו‬  ‫גורמים המפריעים לנהיגה‬ ‫ישנם שלושה סוגי הפרעות מרכזיית‬ ‫א‪.‬הסחת דעת ‪ -‬כל פעילות שמסיטה את תשומת הל של הנהג מהמשימה העיקרית של‬ ‫הנהיגה הבטוחה ‪.‬זו מהעברת קשב מהכביש ומתנאי הנהיגה מפעילות‪ ,‬אובייקט‪ ,‬אדם‪ ,‬או אירוע‬ ‫אחר‪.‬ישנם ארבע סוגי הסחות דעת ‪:‬‬ ‫א‪.‬הסחות דעת ויזואליות‪:‬‬ ‫‪ -1‬הסתכלות על הטלפון הנייד‪,‬‬ ‫‪ -2‬קריאת מפה או ניווט ‪GPS‬‬ ‫‪ -3‬הבטה בנוף או בשלטי פרסומת‬ ‫‪ 4-‬חיפוש חפצים בתוך הרכב‬ ‫ב‪.‬הסחות דעת שמיעתיות‪:‬‬ ‫‪ -1‬שיחות טלפון )גם עם דיבורית(‬ ‫‪ -2‬מוזיקה רועשת‬ ‫‪ -3‬ויכוח או שיחה סוערת עם נוסעים‬ ‫‪ -4‬התראות קוליות מהטלפון או ממערכות הרכב‬ ‫ג‪.‬הסחות דעת מנטליות‪:‬‬ ‫‪ -1‬חלימה בהקיץ‬ ‫‪ -2‬דאגה או מתח לגבי עניינים אישיים‬ ‫‪ -3‬תכנון פעילויות עתידיות‬ ‫‪ -4‬ניסיון לפתור בעיות מורכבות תוך כדי נהיגה‬ ‫ד‪.‬הסחות דעת פיזיות‪:‬‬ ‫‪ -1‬הקלדת הודעות בטלפון‬ ‫‪ 2-‬אכילה או שתייה תוך כדי נהיגה‬ ‫‪ -3‬איפור או טיפוח אישי‬ ‫‪ -4‬חיפוש חפצים בתא הכפפות או בתיק‪.‬‬ ‫הסחת הדעת השכיחה אבל המסוכנת ביותר היא השימוש בטלפון נייד תוך כדי נסיעה ‪,‬לדוגמה‬ ‫שליחת ‪( sms‬הקלדת הודעה) תוך כדי נסיעה מגדילה פי ‪ 10‬את הסיכוי לתאונת דרכים‪.‬אף צליל‬ ‫הודעה הוא מסיח רציני בהתחשב בתופעת " הפונו "הפחד לפספס בעולם הגירויים היום אנשים‬ ‫מחוברים למדיה החברתית והדיגיטלית שהפכה למודל התקשורת שלהם עם הסביבה ומהווה‬ ‫קשר הכרחי לסביבה ומכריחה מעקב רציף כד להיות רלוונטי חברתית‪.‬לבני נוער הנוטים‬ ‫לסיכונים ממלא מהווה צליל ההודעה גירוי שלעיתים לא יוכלו לעמוד בו‪.‬בעת שמיעת צליל‬ ‫הטלפון המוח מפריש דופמין שגורם לנו לרצות לראות את הודעה מאוד‪.‬בין הסחת הדעת לקשב‬  ‫טלפון מצלצל‬ ‫קשר הדוק בניתוח הסכנה וזה מבטל את זה ‪ ,‬ננתח את מקרה הטלפון המצלצל לאור מה שלמדנו‬ ‫על קשב‬ ‫הסטת מאגרי הקשב ממשימת‬ ‫עיכוב זמן תגובה‬ ‫הנהיגה‬ ‫ירידה במודעות‬ ‫הפרעה לעיבוד ויזואלי‬ ‫פגעה בביצועי נהיגה וסיכון מוגבר לתאונה‬ ‫השלכות של הסחות דעת בנהיגה‪:‬‬ ‫‪ -.1‬זמני תגובה ארוכים יותר‪-‬זמן תגובה ‪:‬הוא הזמן שלוקח לנהג עירני לאתר סכנה כגירוי קלט ועד‬ ‫פלט שהרגל שלו לוחצת על הדבשה‪ ,‬הזמן הזה הוא זמן שאין שינוי בתרחיש ‪ ,‬הרכב ממשיך‬ ‫להתקדם ‪,‬למרחק שהרחב מתקדם קוראים מרחק תגובה הוא תלוי מהירות ובמזמן תגובה של‬ ‫הנהג‪.‬אצל נהג ערני הזמן הזה נע שלושת ריבעי השנייה ועד שניה ‪ ,‬שניה וחצי אצל נהגים מבוגרים‬ ‫או עייפים‪.‬מרחק בלימה מרגע הבלימה ועד עצירה מוחלטת של הרכב תלוי במהירות הרכב‬ ‫וכשירותו בלבד‪.‬מרחק עצירה זה מרחק תגובה ‪+‬מרחק בלימה‪.‬המוטיב היחיד שנהג יכול לשנות‬ ‫זה זמן התגובה שלו ובזה אנו עוסקים‪.‬‬ ‫‪ -.2‬פגיעה ביכולת לזהות סכנות‪ -‬יכולת לנהל סיכונים ולהגיב נכון מתחילה בזיהוי גורמי סיכון‬ ‫‪,‬תכנון הדרך ‪,‬ריכוז וקשב‪.‬‬ ‫‪ -.3‬סטייה מנתיב נסיעה ‪-‬ניתוק מהכביש‬ ‫‪ -.4‬החלטות שגויות‪ -‬החלטות לא מבוקרות מחשבתית תגובה ללחץ וחרדה פגיעה בזיכרון עבודה‬ ‫לזמן קצר‪.‬‬  ‫תהליכים מוחיים בעת הסחת דעת‪:‬א‪.‬מנגנוני קשב במוח‪:‬‬ ‫‪ -‬קליפת המוח הקדמית )‪ :)Cortex Prefrontal‬אחראית על ניהול קשב‪ ,‬תכנון וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫בעת הסחת דעת‪ ,‬פעילותה עשויה להיפגע‪.‬‬ ‫‪ -‬מערכת הקשב הרשתית )‪ :)System Activating Reticular‬מסננת מידע חושי ומווסתת ערנות‪.‬‬ ‫הסחות דעת עלולות להפריע לתפקודה התקין‪.‬‬ ‫ב‪.‬תהליך עיבוד המידע בזמן הסחת דעת‪:‬‬ ‫‪.1‬קליטת גירוי מסיח‪ :‬המוח קולט גירוי חדש למשל‪ ,‬צליל הודעה נכנסת‪-‬קלט‪.‬‬ ‫‪.2‬הפניית משאבים קוגניטיביים‪ :‬משאבי קשב מופנים לגירוי החדש‪ ,‬על חשבון המשימה‬ ‫העיקרית היא הנהיגה קשב מחולק‬ ‫‪ 3.‬עיבוד הגירוי המסיח‪ :‬המוח מעבד את המידע החדש‪ ,‬מה שדורש משאבים נוספים‪.‬תפיסת‬ ‫זיכרון לזמן קצר‬ ‫‪ 4.‬החלטה על תגובה‪ :‬המוח מחליט אם להגיב לגירוי החדש או להתעלם ממנו‪.‬פלט‬ ‫‪ 5.‬חזרה למשימה העיקרית‪ :‬נדרש זמן נוסף להחזרת הקשב למשימת הנהיגה‪.‬קשב מעבר‬ ‫ג‪.‬השפעות נוירוכימיות‪ :‬שחרור דופמין‪ :‬הסחות מסוימות(כמו הודעות טקסט)יכולות לגרום‬ ‫לשחרור דופמין‪ ,‬מה שמחזק את הרצון להגיב להן וגם עלייה ברמות קורטיזול‪ :‬הסחות דעת יכולות‬ ‫לגרום ללחץ‪ ,‬המוביל לעלייה ברמות הקורטיזול ופגיעה ביכולת הריכוז‪.‬‬ ‫ד‪.‬השפעה על זיכרון עבודה‪ :‬הסחות דעת מעמיסות על זיכרון העבודה‪ ,‬מה שיכול להוביל לאובדן‬ ‫מידע חשוב על מצב הנהיגה‬ ‫הנוכחי‪.‬‬ ‫ה‪.‬תופעת "עיוורון מכוון" )‪:)Blindness Inattentional‬‬ ‫‪ -‬המוח עלול "להתעלם" מגירויים חשובים בסביבת הנהיגה כאשר הוא מרוכז בהסחת הדעת‪.‬‬ ‫ו‪.‬השפעה על זמני תגובה‪ -:‬הסחת דעת מאריכה את זמן העיבוד במוח‪ ,‬מה שמוביל לזמני תגובה‬ ‫ארוכים יותר לאירועים בכביש‪.‬‬ ‫ז‪.‬עומס קוגניטיבי‪:‬‬ ‫‪ -‬הסחות דעת מגבירות את העומס הקוגניטיבי‪ ,‬מה שיכול להוביל לעייפות מנטלית מהירה יותר‬ ‫ולירידה ביכולת הנהיגה לאורך זמן‪.‬‬ ‫ח‪.‬השפעה על תפיסה מרחבית‪:‬‬ ‫‪ -‬הסחות דעת יכולות לפגוע ביכולת המוח לעבד מידע מרחבי‪ ,‬מה שמשפיע על הערכת מרחקים‬ ‫ומהירויות‪.‬‬ ‫דרכי התמודדות של הסחת הטלפון‬ ‫לעניין הסחות הדעת יש השלכות רחבות כל בתחומים רבים ביניהם אנושיות כלכליות וטכנולוגיות‪,‬‬ ‫הרגולטורים בעולם מצאו שרבים מהתאונות הם תוצאה של טעויות אנוש וחלק מכריע כתוצאה‬ ‫מהסחות דעת‪.‬‬ ‫כבר נקבע שהסחת הדעת המרכזית היא הטלפון הנייד‪ ,‬חברות בעולם כבר מצאו פתרונות ‪,‬מהקל‬ ‫לכבד הציעו מערכות תחליפיות לטלפון כמו הקאר קיט שמולטימדיה שמחליפה את הטלפון‬ ‫ומאפשרת דיבור במקום מגע‪ ,‬גם פה יש הסחת דעת קוגניטיבית ונגיעה במסך הניווט אחרים הציעו‬ ‫אפליקציות טלפון במצב נסיעה ‪ ,‬המשמעות היא תגובה אוטומטית אני בנסיעה לכל פניה והשתקת‬ ‫הודעות‪.‬פתרונות חריפים יותר היו השבתת קליטת הטלפון בנסיעה ברכב‪.‬‬ ‫אסטרטגית למידה למורה המלצות מעשיות למורה‬ ‫‪.2‬המליצו על אפליקציית השתקה‬ ‫‪.3‬למדו את התלמיד להתעלם מצליל ההודעה ולהישאר ממוקד בכביש‬ ‫‪.4‬תרגלו תגובה אוטומטית לא לגעת בטלפון‬ ‫‪.5‬מידי פעם עצרו כדי שהתלמיד יבדוק הודעות כך יתרגל לבדיקה בטוחה‪.‬‬ ‫‪.6‬נהלו הסחות דעת ‪,‬הסבירו הסכנה של הסטת המבט מהכביש אפילו לשנייה אחת שבחו את‬ ‫התלמיד כשהוא מצליח‬ ‫‪.7‬בצעו תרגילים מעשיים להדגמת השפעת הסחות דעת על זמני תגובה ויכולת שליטה ברכב‪.‬‬ ‫‪.8‬עודדו תלמידים לזהות הסחות דעת פוטנציאליות לפני תחילת הנסיעה‪.‬‬ ‫‪.9‬למדו תלמידים לסרוק את סביבת הנהיגה באופן קבוע לזיהוי הסחות אפשריות‪.‬‬ ‫‪.10‬למדו תלמידים להגדיר את הטלפון למצב "נהיגה" או "שקט" לפני תחילת הנסיעה‪.‬‬ ‫‪.11‬תרגלו טכניקות לשמירה על ריכוז‪ ,‬כמו נשימות עמוקות או מיקוד מחדש על הכביש‪.‬‬ ‫‪.12‬עודדו תכנון מראש של הנסיעה‪ ,‬לפני היציאה לדרך‪.‬‬ ‫‪.13‬תרגלו מעברי קשב מהירים בין משימות שונות בנהיגה )למשל‪ ,‬בין מראות‪ ,‬לוח מחוונים‬ ‫וכביש‪.‬‬ ‫‪.14‬פתחו תרגילים לשיפור קשב מתמשך‪ ,‬כמו מעקב אחר רכב מסוים לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪.15‬תרגלו קשב מחולק על ידי ביצוע משימות משניות פשוטות תוך כדי נהיגה )רק בסביבה בטוחה‬ ‫ומבוקרת(‪.‬‬ ‫‪.16‬יישום לקחי ניסוי הגורילה‪:‬‬ ‫‪.17‬הדגישו את חשיבות הסריקה האקטיבית של הסביבה‪ ,‬גם כשמתמקדים במשימה ספציפית‪.‬‬ ‫‪.18‬למדו תלמידים לפתח מודעות רחבה לסביבת הנהיגה‪ ,‬גם כשמתמקדים בפעולה מסוימת‪.‬‬ ‫פיתוח הרגלי נהיגה בטוחים‪:‬‬ ‫‪.19‬עודדו יצירת סביבת נהיגה נקייה מהסחות (למשל‪ ,‬אחסון חפצים לפני תחילת הנסיעה)‪.‬‬ ‫‪.20‬למדו תלמידים לקבוע כללים ברורים לנוסעים ברכב לגבי התנהגות שאינה מסיחה את דעת‬ ‫הנהג‪.‬‬ ‫ב‪.‬מסיח הלחץ‪ -‬תגובה פיזיולוגית ופסיכולוגית למצבים חדשים ומאתגרים בתהליך הלמידה‬ ‫כאשר הוא יכול להיות חיובי כמניע למידה‪ ,‬או שלילי כמעכב למידה‪.‬זוהי תגובה טבעית של הגוף‬ ‫לאתגרים או איומים המתבטאת בשינויים פיזיולוגיים ורגשיים‬ ‫ארבע סיבות ללחץ‬ ‫‪.1‬חוסר וודאות ‪-‬לגבי מה לצפות ‪,‬למה להתכונן‪.‬‬ ‫‪.2‬עומס משימות עם או בלי זמן ראוי לבצע אותם‪.‬‬ ‫‪.2‬מעברים‪:‬שינוי במצב אישי ‪,‬יום הולדת מעבר דירה ועוד‬ ‫‪. 4‬חוסר תמיכה חברתית ‪,‬מוביל ללחצים לעמוד בציפיות חברתיות ומשפחתיות או להתמודד עם‬ ‫קונפליקטים אישיים‪.‬ממה לחץ יכול להגרם?‬ ‫חוסר שליטה ‪,‬לחץ בזמן פקקים‪ ,‬התנסות אישית קרובה ‪,‬תנאי מזג אויר‪ ,‬תנאי דרך מכבידים‪,‬‬ ‫אחריות על אנשים נוספים‪ ,‬אירוע חירום אישי או ציבורי‪ ,‬רגשות בסערה ‪,‬התנהגות של משתמשי‬ ‫דרך אחרים ‪,‬נסיעה לא מורשית‪ ,‬נסיעה תחת השפעת סמים ואלכוהול ‪,‬נסיעה בלילה יותר מסוכנת‬ ‫מנסיעה ביום פי ‪, 1.5‬חוסר התמצאות טעות בדרך מאריכה את הדרך‪.‬‬ ‫ג‪.‬מסיח החרדה ‪ -‬תחושת דאגה או פחד מודברת המופיעה גם ללא איום ברור‪ ,‬ובהקשר‬ ‫של נהיגה ‪,‬היא מתבטאת כפחד מוגזם או דאגה לגבי מצב נהיגה מסוים‪.‬החרדה יכולה להשפיע‬ ‫האופן משמעותי על תהליך הלמידה ‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 2‬סוגי חרדות‪:‬‬ ‫‪.1‬חרדה נורמטיבית ‪ :‬יכולה לשמש כגורם ממריץ ושומרת על ערנות מתבטאת במתח קל ‪.‬‬ ‫‪.2‬חרדה פתולוגית ‪ :‬זו היא תגובה מוגזמת שמפריעה לתפקוד יום יומי ועלולה למנוע למידה יעילה‬ ‫או להוביל להימנעות מנהיגה‪ ,‬לדוגמה פחד מנהיגה בכביש נהיר או להיכנס לרכב‪.‬‬ ‫בין חרדה ולחץ יש קשר הדוק‪ ,‬חרדה יכולה לבוא מלחץ והפוך והן גורמות זו לזו ואותו מודל‬ ‫התנהגות הילחם או ברח מופעל( עם הפרשת אנדרנלין וקורטיזול בגוף המכין לתוצאה מהירה) ‪.‬‬ ‫בשתי התופעות ישנה תגובה גירוי סיכון אם אמיתי יותר או פחות בשניהם יש תגובה פיזיולוגית‬ ‫של הפרשת קורטיזול שפוגע ביכולת הריכוז ואנדרנלין שמכין לפעולה מהירה‪ ,‬במצב זה המערכות‬ ‫דרוכות ועיוורון מכוון יכול לפעול בנהיגה‪.‬בזמן חרדה ולחץ פועל מנגנון הילחם או ברח היום‬ ‫הוסיפו קפא‪.‬‬ ‫הילחם ‪ :‬נהיגה אגרסיבית‬ ‫ברח‪ :‬הימנעות ממצב נהיגה מאתגר‬ ‫קפא‪ :‬היסוס בצמתים קושי בקבלת החלטות‪.‬‬ ‫מודל זה הובא על ידי וולטר קנון בשנת ‪ 1915‬ומסביר תגובת לחץ‬ ‫השפעות הלחץ וחרדה על למידת נהיגה‬ ‫לחץ וחרדה משפיעים באופן משמעותי על תהליך למידת הנהיגה במספר אופנים‪:‬‬ ‫‪.1‬פגיעה ביכולת הריכוז וקבלת החלטות‪ ,‬מה שעלול להוביל לטעויות בשיפוט מצבי תנועה‪.‬‬ ‫‪.2‬קושי בזכירת הוראות ומידע חשוב‪ ,‬דבר שעלול לפגוע ביכולת ליישם כראוי את חוקי התנועה‪.‬‬ ‫‪.3‬ירידה בביצועים מוטוריים‪ ,‬המתבטאת בקושי בשליטה ברכב ובביצוע תמרונים מדויקים‪.‬‬ ‫‪.4‬פגיעה בביטחון העצמי‪ ,‬שעלולה להוביל להססנות יתר או לקבלת החלטות שגויות בזמן נהיגה‬ ‫המלצות מעשיות למורה הנהיגה‬ ‫‪.1‬זיהוי סימני לחץ וחרדה אצל תלמידים‬ ‫מורה הנהיגה צריך להיות ערני לסימנים הבאים‪:‬‬ ‫**סימנים פיזיים**‪ :‬הזעה מוגברת‪ ,‬נשימה מהירה‪ ,‬רעד בידיים‪.‬‬ ‫**סימנים קוגניטיביים**‪ :‬קושי בריכוז‪" ,‬חסימה מנטלית"‪ ,‬שכחת הוראות פשוטות‪.‬‬ ‫**סימנים התנהגותיים**‪ :‬היסוס מוגזם‪ ,‬תגובות איטיות או מהירות מדי‪ ,‬הימנעות ממצבי‬ ‫נהיגה מסוימים‪.‬‬ ‫‪.2‬יצירת סביבת למידה תומכת‬ ‫על מורה הנהיגה ליצור סביבת למידה תומכת באמצעות‪:‬‬ ‫בניית אמון עם התלמיד דרך שיחות פתוחות ואמפתיות‪.‬‬ ‫מתן משוב חיובי ועידוד לאורך כל תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫ונינוחה בתוך הרכב‪.‬‬ ‫‪.3‬התאמת קצב יצירת אווירה רגועה הלמידה‬ ‫מורה הנהיגה צריך להתאים את קצב הלמידה לצרכי התלמיד‪:‬‬ ‫חלוקת תהליך הלמידה למשימות קטנות וברות‪-‬השגה‪.‬‬ ‫הדרגתיות בחשיפה למצבים מאתגרים‪ ,‬תוך התחשבות ברמת הלחץ של התלמיד‪.‬‬ ‫מתן זמן נוסף לתרגול ולהטמעה של מיומנויות חדשות‪.‬‬ ‫‪.4‬לימוד טכניקות הרגעה‬ ‫מורה הנהיגה יכול ללמד את התלמיד טכניקות הרגעה‪:‬‬ ‫תרגילי נשימה עמוקה לפני ובמהלך הנהיגה‪.‬‬ ‫שימוש בדמיון מודרך לפני כניסה למצבי נהיגה מאתגרים‪.‬‬ ‫לימוד טכניקות של הרפיית שרירים מתקדמת‪.‬‬ ‫‪.5‬מודלינג של התמודדות רגועה‬ ‫מורה הנהיגה צריך לשמש כמודל להתמודדות רגועה עם מצבי לחץ‪:‬‬ ‫הדגמת תגובות רגועות ומחושבות במצבי תנועה מאתגרים‪.‬‬ ‫שיתוף בחוויות אישיות של התמודדות עם לחץ בנהיגה‪.‬‬ ‫הסבר על תהליכי קבלת החלטות רציונליים בזמן נהיגה‪.‬‬ ‫‪. 6‬תקשורת יעילה עם תלמידים חרדים‬ ‫מורה הנהיגה צריך לפתח תקשורת יעילה עם תלמידים חרדים‪:‬‬ ‫שימוש בשפה מרגיעה ומעודדת לאורך כל השיעור‪.‬‬  ‫הקשבה אקטיבית לחששות התלמיד ומתן לגיטימציה לרגשותיו‪.‬‬ ‫‪ -‬מתן יצירת "תכנית פעולה" משותפת הסברים ברורים ומפורטים לכל פעולה ותמרון‪.‬‬ ‫‪ -‬להתמודדות עם מצבי לחץ ספציפיים‪.‬‬ ‫מרכיבי התפקיד ‪ -‬מורה נהיגה לאור כל הנלמד עד כה‬ ‫‪ 1.‬מדריך טכני‪:‬‬ ‫‪ -‬הוראת מיומנויות נהיגה בסיסיות‬ ‫‪ -‬הסברת חוקי תנועה ותמרורים‬ ‫‪ -‬לימוד תפעול הרכב‬ ‫‪ 2.‬מנהל בטיחות‪:‬‬ ‫‪ -‬הקניית הרגלי נהיגה בטוחים‬ ‫‪ -‬זיהוי והתמודדות עם מצבי סיכון‬ ‫‪ -‬לימוד טכניקות נהיגה מונעת‬ ‫‪ 3.‬מנטור ומאמן‪:‬‬ ‫‪ -‬בניית ביטחון עצמי של התלמיד‬ ‫‪ -‬עידוד והנעה ללמידה‬ ‫‪ -‬התאמת קצב הלימוד לתלמיד‬ ‫‪ 4.‬פסיכולוג מעשי‪:‬‬ ‫‪ -‬התמודדות עם חרדות נהיגה‬ ‫‪ -‬ניהול לחץ ורגשות בזמן נהיגה‬ ‫‪ -‬פיתוח מודעות עצמית של התלמיד‬ ‫‪ 5.‬מודל לחיקוי‪:‬‬ ‫‪ -‬הדגמת התנהגות נהיגה נכונה‬ ‫‪ -‬הצגת גישה מקצועית ואתית‬ ‫‪ -‬שמירה על סבלנות וקור רוח‬ ‫‪ 6.‬מומחה בהערכה‪:‬‬ ‫‪ -‬זיהוי חוזקות וחולשות של התלמיד‬ ‫‪ -‬מתן משוב בונה ואפקטיבי‬ ‫‪ -‬הערכת מוכנות התלמיד למבחן‬ ‫‪ 7.‬מנהל זמן ותכנון‪:‬‬ ‫‪ -‬תכנון שיעורים אפקטיביים‬ ‫‪ -‬ניהול זמן יעיל במהלך השיעור‬ ‫‪ -‬התאמת תכנית לימודים אישית‬  ‫‪ 8.‬מתקשר‪:‬‬ ‫‪ -‬הסברת מושגים מורכבים בצורה פשוטה‬ ‫‪ -‬התאמת סגנון תקשורת לכל תלמיד‬ ‫‪ 9.‬מומחה בחוקים ותקנות‪:‬‬ ‫‪ -‬ידע מעמיק בחוקי תנועה ותקנות‬ ‫‪ -‬עדכון שוט‪ -‬שימוש בתקשורת מילולית ולא מילולית‬ ‫ף בשינויי חקיקה‬ ‫‪ -‬הסברת ההיגיון מאחורי החוקים‬ ‫‪ 10.‬טכנולוג‪:‬‬ ‫‪ -‬שימוש בטכנולוגיות חדשניות בהוראה‬ ‫‪ -‬הכרת מערכות בטיחות מתקדמות ברכב‬ ‫‪ -‬התאמה לשינויים טכנולוגיים בתחום הרכב‬ ‫רשימה זו מקיפה את המרכיבים העיקריים של תפקיד מורה הנהיגה‪ ,‬המשלבים מיומנויות טכניות‪,‬‬ ‫פדגוגיות‪,‬‬ ‫פסיכולוגיות וחברתיות‪.‬‬ ‫נהגים צעירים‬ ‫כפי שיגוע רוב הנהגים הצעירים כ‪ 70%-‬מהם בין הגילאים ‪ 16.5‬ל‪ ,24-‬רובם בני נוער איתך צריך‬ ‫המורה ליישם את טכניקות הקניית הידע בנהיגה תוך הכרת האתגרים השונים והמיוחדים להם‪,‬‬ ‫אותם בני נוער נמצאים בגיל פסיכולוגי במסגרתו חלים שינויים בגופם בתהליך ההתבגרות המביא‬ ‫מאפיינים מיוחדים להתנהגותם ועל כך נדון בפרק זה‪.‬‬ ‫חשיבות ההבנה לקשר בין פסיכולוגיה לפיזיולוגיה חשובה ביותר לבניית פלטפורמה ללימוד נהיגה‬ ‫ולשם כך יש להכיר את מאפייני המתבגר‪.‬‬ ‫גיל פסיכולוגי מופיע פעמיים בחייו של האדם הפעם הראשונה בהיותו בגן ילדים והשני בגיל‬ ‫התבגרות‪.‬‬ ‫את כללי היסוד של כלים תומכי נהיגה ומסיחים יש ליישם על מתבגר בשינויים הדרושים‪.‬‬ ‫תחילה יש לקבוע שיש קשר בין גוף לנפש או בין פסיכולוגיה לפיזיולוגיה‪.‬‬ ‫מחקרי מוח גילו שיש שינוי במוח בעת למידה ותרגול ואפשר לשנות תגובה לחרדות ולחץ בעזרת‬ ‫לימוד ממשמע יש שינוי במצב הרוח על התפקוד הפיזי ממש‪.‬‬  ‫המשמעות לעובדות אלה היא שלמורה יש כלים להבין ולעזור למתבגר להתגבר על אתגרי הנהיגה‬ ‫ולשנות את התמונה להצלחה‪ ,‬פה מובאת החשיבות של הבנת הלימוד הפסיכולוגי כנטבח חשוב‬ ‫והכרחי למורה לנהיגה ובהמשך נבכך עד כמה‪.‬‬ ‫השפעות על המתבגר ומשם להשפעות על הנהיגה‬ ‫תחילה נעמוד על מאפייני גיל ההתבגרות‬ ‫לבסוף נעמוד על אסטרטגיות למידה למורה לנוכח מה שנלמד‪.‬‬ ‫תחילה נעמוד על מאפייני גיל ההתבגרות‬ ‫השפעות על המתבגר‬ ‫להשפעות על הנהיגה ניישם מסיחי נהיגה על מאפייניו ומצבו‬ ‫אסטרטגיות למידה למורה לנוכח מה שנלמד‬ ‫מאפייני גיל ההבגרות‬ ‫א‪.‬שינויים פיזיולוגיים והורמונליים‪:‬‬ ‫‪.1‬התפתחות לא אחידה של המוח‪ :‬אזורים רגשיים מתפתחים מהר יותר מאזורי בקרה‪.‬‬ ‫בגיל ההתבגרות ישנה התפתחות של המוח‪ ,‬אזור אמיגדילה אחראי על רגשות תגמול ועיבוד חושי‪,‬‬ ‫משמע לוקח את הקלט מעבד אותו ומפיק פלט תגובות רגשיות ומעשיות לקריאה שקיבל‪.‬‬ ‫אזור נוסף שמתפתח במקביל הוא אזור קורטקס פרה הוא אחראי על תכנון ושליטה עצמית ‪,‬ויסות‬ ‫ריגשי‪.‬זהו אזור הבקרה ‪,‬משמע הוא הבקרה של אותם רגשות שמפיקות בסופו של דבר החלטות‬ ‫ומעשים‪.‬אזור זה מתפתח מאוחר יותר‪ ,‬המשמעות היא חוסר איזון בהתפתחות שמביא לחוסר‬ ‫בוויסות ריגשי על הרגשות שמפיק הפלט דבר שמשפיע על ישירות על קבלת ההחלטות שלו בתוכן‬ ‫תכנון ובקרה‪ ,‬מצב מסוכן זה מביא לשורה של התנהגויות מסוכנות בנושא נטילת סיכון ותחושת‬ ‫חוסר פגיעות קבלת החלטות שגויה ‪.‬‬ ‫אז איך המתבגר הזה לומד נהיגה ? התשובה בעזרת אינטליגנציה גבוהה ומוטיבציה‪.‬‬ ‫מכוון שעיבוד המידע החושי מתפתח מהר יותר (במעטפת העצבים ) הקרויה המיאלין מוויסות‬ ‫הרגשות באיזור האמיגדילה ישנה יכולת קוגניטיבית גבוהה וגמישות מחשבה בנוסף לזה‬ ‫מוטיבציה (כוח פנימי) הדוחפת להצליח כחלק המחלק החברתי המציב צפיה חברתית שנקראת‬ ‫קבוצת השווים‪.‬‬ ‫‪ -.2‬עלייה בהורמוני מין משפיעה על התנהגות ומצבי רוח‪.‬התפתחות המינית מפרישה הורמוני מין‬ ‫ואוסטרון וטסטוסטרון‪ ,‬השפעה על מצב הרוח בעיקר בתנודות מגיע מהפרשה פחותה של הורמון‬ ‫הסרוטנין שאחראי על השימחה ‪,‬סיפוק‪ ,‬הנאה מינית‪ ,‬תאבון ושובע ירידה בסרוטנין מסבירה‬ ‫מצבי רוח ירודים עצבות דכאון חרדה ולחץ (אלה מייצרים הפרשה של אדרנלין וקורטיזול במודל‬ ‫הילחם או ברח כאמור)‪.‬הורמון נוסף הוא דופמין הוא אחראי על קשב גבוהה וריכוז לאורך זמן‬ ‫(קשב מתמשך)‪,‬פעילות מוטוריות מכוונת מטרה הנאה וגמול‪ ,‬כאשר הוא מופרש באזורים מסוימים‬ ‫במוח הוא גורם לי שקט ‪,‬נטייה לחפש ריגושים וסיכונים ולהתמכרויות‪.‬שתי הורמונים האלה‬ ‫מופרשים בצורה לא אחידה אצל בני נוער‪.‬‬ ‫‪.3‬שינויים גופניים משפיעים על תפיסת המרחב ושליטה ברכב‪.‬ישנה התפתחות פיזיולוגית‬ ‫בצמיחה משקל שומן ומסת שריר וכוח לכן יש לבדוק את תנוחת הישבה של ההגה והדוושות באופן‬ ‫דחוף משיעור לשיעור‪.‬תפיסת המרחב היא היכולת להעריך מרחק ומהירות משתנה עם השינויים‬ ‫הפיזיולוגיים והמנטליים‪.‬‬ ‫‪.4‬התפתחות המיאלין משפרת מהירות עיבוד מידע‪.‬המיאלין היא מעטפת העצבים האחראית על‬ ‫עיבוד המידע החושי מתפתחת מאוד ומאפשרת גמישות מחשבה קוגניטיבית ‪,‬נכון יהיה למורה‬ ‫לנצל את היכולת הזו בלמידה‪.‬‬ ‫ב‪.‬שינויים קוגניטיביים‪:‬‬ ‫‪.1‬פיתוח חשיבה מופשטת מאפשר הבנה טובה יותר של חוקי תנועה מורכבים‪ ,‬התפתחות המיאלין‪.‬‬ ‫‪.2‬שיפור בזיכרון עבודה (זיכרון לטווח קצר) ויכולת ריבוי משימות (קשב מחולק)‪ ,‬חשוב לנהיגה‪.‬‬ ‫‪".3‬קהל דמיוני"‪ :‬תחושה שכולם צופים בהם‪ ,‬יכולה להשפיע על התנהגות בנהיגה‪.‬‬ ‫‪".4‬אגדת האישיות"‪ :‬אמונה בייחודיות עלולה להוביל להערכת יתר של יכולות נהיגה‪.‬‬ ‫ג‪.‬שינויים רגשיים‪:‬‬ ‫‪.1‬תנודתיות במצבי רוח יכולה להשפיע על התנהגות בכביש‪.‬תנודות אלה מגיעות מהפרשה לא‬ ‫אחידה של הורמוני הדופמין שאחראי על השימחה ‪,‬סיפוק‪ ,‬הנאה מינית‪ ,‬תאבון ושובע‬ ‫והסרוטנין שאחראי על קשב גבוהה וריכוז לאורך זמן (קשב מתמשך)‪,‬פעילות מוטוריות מכוונת‬ ‫מטרה הנאה וגמול ‪ ,‬הפרשה לא אחידה שלהם תגרום להיפוך התחושות במקום שמחה עצב במקום‬ ‫ריכוז פיזור וכן הלאה‪.‬‬ ‫‪.2‬רצון לעצמאות כחלק מהתפתחות חברתית המתבגר שואף להפרדות מההורים ומכניס לעדיפות‬ ‫קבוצת שווים מוביל לעיתים לקבלת סיכונים בנהיגה‪.‬‬ ‫‪".3‬סערה רגשית" כהכרח התפתחותי‪ ,‬הסערה הרגשית טומנת בחובה את האפשרות להתפתחות‬ ‫‪,‬לצמיחה אישית אישיותית ולארגן מחדש את תפקיד האני למיטבי ובגרותי זהו שלב‬ ‫האינדיבואליה השני הראשון בגיל גן זהו מרד בהורים רצון לעצמאות בלבול רב ותנודות במצב‬ ‫הרוח משפיעה על קבלת החלטות בנהיגה‪.‬‬ ‫ד‪.‬שינויים חברתיים‪:‬‬ ‫‪.1‬השפעה מוגברת של קבוצת השווים על התנהגות נהיגה‪.‬שלב השווים הוא שלב בהתפתחות בו‬ ‫יש הפרדות מההורים ובניית אישיות עצמאית בין החברים והעדפה של הקבוצה על המשפחה‪ ,‬את‬ ‫הקבוצה קשה לרצות‪ ,‬כשמתכלילים את העובדה שהמתבגר סובל מחוסר איזון בין מערכת הרגשית‬ ‫למערכת הבקרה והדבר דוחף לחיפוש ריגושים ותגמולים מיידיים‪ ,‬חוסר שליטה על דחפים וויסות‬ ‫ריגשי ומשם קבלת החלטות אימפולסיביות תביא לקושי בהערכת סיכונים לטווח ארוך‬  ‫‪.2‬קושי בהתנגדות ללחץ חברתי לנהוג באופן מסוכן‪.‬‬ ‫‪.3‬חשיבות מוגברת לתגמול חברתי יכולה להוביל להתנהגויות סיכון‪.‬קבוצת השווים‬ ‫השלכות המאפיינים של המתבגר על הנהיגה‬ ‫‪.1‬צורך בהתאמה תכופה של מיקום הישיבה ברכב עקב שינויים גופניים מהירים‪.‬‬ ‫‪.2‬חשיבות לתרגול מוגבר של קואורדינציה עדינה בשל שינויים בשליטה המוטורית‪.‬‬ ‫‪.3‬נטייה מוגברת לנטילת סיכונים בשל תחושת חוסר פגיעות‪.‬‬ ‫‪.4‬קושי בהערכת סיכונים לטווח ארוך בשל התפתחות לא מלאה של אזורי קבלת החלטות במוח‪.‬‬ ‫‪.5‬אתגרים בוויסות רגשי בזמן נהיגה‪ ,‬במיוחד במצבי לחץ‪.‬‬ ‫אסטרטגיות הוראה מומלצות‪:‬‬ ‫‪..1‬שימוש בתרגילים המפתחים גמישות קוגניטיבית‪ ,‬כמו ניתוח מצבי נהיגה מזוויות שונות‪.‬‬ ‫‪..2‬עידוד חשיבה ביקורתית על הנהיגה לפיתוח הערכת סיכונים‪.‬חשיבה ביקורתית‪ :‬היא היכולת‬ ‫לנתח ולהעריך מידע באופן אובייקטיבי ולזהות בעיות ולשקול חלופות ולקבל החלטות מושכלות על‬ ‫בסיס ניתוח נתונים הגיוני ולא על בסיס רגשות או דעות קדומות‬ ‫‪..3‬פיתוח אמפתיה ומודעות חברתית להפחתת השפעת לחץ חברתי שלילי‪.‬האמפטיה מאפשרת‬ ‫להיכנס לנעלו של האחר ולחוש את צרכיו ומהמקום הזה לאמוד את מצבו ולגלות בהבנה‪.‬‬ ‫‪.5‬התמודדות עם "אגדת האישיות" דרך דוגמאות ותרגילים המדגישים מגבלות אנושיות‪.‬‬ ‫‪.6‬שילוב אסטרטגיות למידה המנצלות את היכולות הקוגניטיביות המתפתחות‪.‬תרגול התלמיד לפי‬ ‫יכולתו במספר משמות בו זמנית בהדרכה ובהדרגה‬ ‫תרגילים מעשיים‪:‬‬ ‫‪.1‬ניתוח סרטוני נהיגה‪ :‬לימוד זיהוי סכנות ופיתוח מודעות למצבים מורכבים‪.‬‬ ‫‪.2‬תרגילי "מה אם"‪ :‬פיתוח יכולת חשיבה על תרחישים שונים ותכנון מראש‪.‬‬ ‫‪.3‬תרגילי אמפתיה‪ :‬הבנת נקודות מבט שונות‪ ,‬כמו של הולכי רגל או נהגים אחרים‪.‬‬ ‫‪.4‬סימולציות מצבי נהיגה‪ :‬תרגול‬  ‫התנהגות מסוכנת של בני נוער‬ ‫עמדנו אל המאפיינים של גיל הפסיכולוגי של בני הנוער במובנים של שנויים פסיכולוגיים פיזיולוגים‬ ‫חברתיים וסביבתיים‪.‬‬ ‫שינויים בגיל ההתבגרות‬ ‫שינויים רגשיים‬ ‫שינויים פיזיולוגיים והורמונליים‬ ‫‪.1‬תנודתיות במצבי רוח‬ ‫התפתחות לא אחידה של המוח יוצרת חוסר‬ ‫‪ 2‬סערה ריגשית ‪.3‬רצון לעצמאות‬ ‫‪.1‬איזון בין הרגשות לבקרה תוצאה‪. :‬‬ ‫‪.2‬חוסר ויסות רגשי – חיפוש ריגושים וסגנות ‪.‬‬ ‫רצון לעצמאות‬ ‫‪.3‬תחושת חוסר פגיעות‬ ‫‪.4‬עלייה בהורמוני מין משפיעה על התנהגות ומצבי רוח‬ ‫‪.5‬מחסור בסרטין ודופמין גורם למצבי רוח חרדות‬ ‫פגיעה בקשב גבוהה וריכוז לאורך זמן (קשב מתמשך)‪,‬‬ ‫פעילות מוטוריות מכוונת מטרה הנאה וגמול‬ ‫‪.6‬שינויים גופניים משפיעים על תפיסת המרחב ושליטה ברכב‪.‬‬ ‫‪.7‬התפתחות המיאלין משפרת מהירות עיבוד מידע‬ ‫שינויים חברתיים‪:‬‬ ‫שינויים קוגניטיביים‪.‬‬ ‫‪.1‬השפעה מוגברת של קבוצת השווים על‬ ‫‪.1‬פיתוח חשיבה מופשטת מאפשר הבנה טובה‬ ‫‪.2‬קושי בהתנגדות ללחץ חברתי לנהוג‬ ‫יותר של חוקי תנועה מורכבים‪ ,‬התפתחות המיאלין‪.‬‬ ‫‪.3‬חשיבות מוגברת לתגמול חברתי‬ ‫‪.2‬שיפור בזיכרון עבודה (זיכרון לטווח קצר) ויכולת‬ ‫ריבוי משימות (קשב מחולק)‪ ,‬חשוב לנהיגה‪.‬‬ ‫‪".3‬קהל דמיוני"‪ :‬תחושה שכולם צופים בהם‪ ,‬יכולה‬ ‫להשפיע על התנהגות בנהיגה‪.‬‬ ‫‪".4‬אגדת האישיות"‪ :‬אמונה בייחודיות עלולה להוביל‬ ‫להערכת יתר של יכולות נהיגה‪.‬‬ ‫התנהגות מסוכנת לא מאוזנת של בני מוער‪.‬‬  ‫כלים למיתון חוסר ויסות של בני נוער‬ ‫חשיבה ביקורתית ‪:‬היא היכולת לנתח ולהעריך מידע באופן אובייקטיבי ולזהות בעיות ולשקול‬ ‫חלופות ולקבל החלטות מושכלות על בסיס ניתוח נתונים הגיוני ולא על בסיס רגשות או דעות‬ ‫קדומות‬ ‫חשיבה זו מאפשרת לתלמיד לחפש פתרונות וחלופות בניתוח מצב בכביש באופן אובייקטיבי‪.‬‬ ‫ניתוח מצב מזוויות שונות‬ ‫שקילת ההשלכות על הפעולות השונות‬ ‫הערכת סיכונים‬ ‫משחקי וידאו והשפעתם על למידת נהיגה‪:‬‬ ‫א‪.‬השפעות חיוביות‪:‬‬ ‫‪ -‬שיפור מיומנויות ויזואליות‪-‬מרחביות‪ :‬משחקי וידאו מפתחים את היכולת לעבד מידע חזותי‬ ‫במהירות‬ ‫ולהבין יחסים מרחביים‪.‬בנהיגה‪ ,‬זה מתורגם ליכולת טובה יותר להעריך מרחקים‪ ,‬לזהות סכנות‬ ‫פוטנציאליות‪,‬‬ ‫ולנווט בסביבות מורכבות‪.‬‬ ‫‪ -‬שיפור בזמני תגובה ומיומנויות מוטוריות‪ :‬משחקים מאמנים את המוח לתגובות מהירות‬ ‫ומדויקות‪.‬‬ ‫בנהיגה‪ ,‬זה יכול לשפר את היכולת להגיב במהירות למצבי חירום או שינויים פתאומיים בתנאי‬ ‫הדרך‪.‬‬ ‫‪ -‬יכולת משופרת לעקוב אחר מספר אובייקטים במקביל‪ :‬משחקים מפתחים את היכולת לשמור‬ ‫על‬ ‫מודעות למספר גורמים בו‪-‬זמנית‪.‬בנהיגה‪ ,‬זה מסייע בניטור התנועה‪ ,‬הולכי רגל‪ ,‬תמרורים ומצב‬ ‫הרכב במקביל‪.‬‬ ‫ב‪.‬יתרונות פוטנציאליים‪:‬‬ ‫‪ -‬שיפור קואורדינציה יד‪-‬עין‪ :‬משחקים מחדדים את התיאום בין מה שהעיניים רואות לבין‬ ‫תגובות הידיים‪.‬בנהיגה‪ ,‬זה מתבטא בשליטה טובה יותר בהגה ובדוושות‪.‬‬ ‫‪ -‬יכולת משופרת לקבלת החלטות מהירות‪ :‬משחקים מאלצים את השחקן לקבל החלטות מהירות‬ ‫תחת לחץ‪.‬בנהיגה‪ ,‬זה מסייע בהתמודדות עם מצבים משתנים במהירות ובקבלת החלטות קריטיות‬ ‫בזמן אמת‪.‬‬ ‫‪ -‬הגברת מודעות למצבי תנועה מורכבים‪ :‬משחקים מפתחים את היכולת לנתח ולהגיב למצבים‬ ‫מורכבים‪.‬בנהיגה‪ ,‬זה עוזר בהבנה וניהול של סיטואציות תנועה מסובכות‪ ,‬כמו צמתים עמוסים או‬ ‫מיזוגי נתיבים‪.‬‬  ‫ג‪.‬חסרונות אפשריים‪:‬‬ ‫‪ -‬תפיסה מעוותת של סיכונים‪ :‬משחקים עלולים ליצור תחושת חוסר פגיעות‪.‬בנהיגה אמיתית‪ ,‬זה‬ ‫יכול להוביל להערכת חסר של סכנות אמיתיות ולנטילת סיכונים מיותרים‪.‬‬ ‫‪ -‬פיתוח הרגלי נהיגה מסוכנים‪ :‬חשיפה לנהיגה פרועה או לא חוקית במשחקים עלולה להשפיע על‬ ‫התנהגות בפועל‪.‬נהגים צעירים במיוחד עלולים לנסות לחקות התנהגויות מסוכנות שראו‬ ‫במשחקים‪.‬‬ ‫‪ -‬ציפיות לא מציאותיות לגבי התנהגות כלי רכב‪ :‬משחקים לעיתים מציגים פיזיקה לא מציאותית‬ ‫של כלי רכב‪.‬זה עלול ליצור ציפיות שגויות לגבי איך רכב אמיתי יתנהג בתנאים שונים‪.‬‬ ‫ד‪.‬הבדלים בין נהיגה במשחק לנהיגה במציאות‪:‬‬ ‫‪ -‬הבדלים בתוצאות של טעויות‪ :‬במשחק‪ ,‬טעויות לרוב ניתנות לתיקון ללא השלכות אמיתיות‪.‬‬ ‫בנהיגה מציאות‪ ,‬טעויות יכולות להוביל לתוצאות חמורות ובלתי הפיכות‪.‬‬ ‫‪ -‬מורכבות פיזית בנהיגה אמיתית‪ :‬נהיגה אמיתית כוללת תחושות פיזיות כמו כוחות ‪ ,G‬רעידות‪,‬‬ ‫ותנאי מזג אוויר שלא ניתן לדמות במשחק‪.‬אלה משפיעים משמעותית על חווית הנהיגה‬ ‫והביצועים‪.‬‬ ‫‪ -‬גורמי סביבה בלתי נשלטים בנהיגה אמיתית‪ :‬בעוד שבמשחק הסביבה מתוכנתת ועקבית‪,‬‬ ‫בנהיגה אמיתית יש אינספור משתנים בלתי צפויים כמו התנהגות נהגים אחרים‪ ,‬מזג אוויר משתנה‪,‬‬ ‫ומצבי חירום‪.‬‬ ‫‪ 2.‬מיומנויות פסיכולוגיות בנהיגה‪:‬‬ ‫א‪.‬ויסות רגשי‪:‬‬ ‫‪ -‬השפעת רגשות על נהיגה‪ :‬רגשות כמו כעס‪ ,‬חרדה‪ ,‬או אפילו שמחה מופרזת יכולים להשפיע‬ ‫משמעותית על איכות הנהיגה‪.‬הם יכולים לשנות את תפיסת הסיכון‪ ,‬זמני התגובה‪ ,‬ואיכות קבלת‬ ‫ההחלטות‪.‬‬ ‫‪ -‬זיהוי סימנים פיזיים של רגשות‪ :‬חשוב ללמוד לזהות סימנים כמו דופק מהיר‪ ,‬הזעה‪ ,‬או מתח‬ ‫שרירים כאינדיקציות למצב רגשי שעלול להשפיע על הנהיגה‪.‬‬ ‫‪ -‬טכניקות לשליטה ברגשות‪:‬‬ ‫א‪.‬כוללות שיטות כמו נשימות עמוקות‪ ,‬יינדמפולנס‪ ,‬ושימוש בדיבור פנימי חיובי לווסת רגשות‬ ‫ולשמור על מיקוד בנהיגה‪.‬‬ ‫ב‪.‬קבלת החלטות‪ - :‬מודל קבלת החלטות בנהיגה‪ :‬כולל זיהוי הבעיה‪ ,‬הערכת אפשרויות‪ ,‬בחירת‬ ‫פעולה‪ ,‬וביצוע‪.‬בנהיגה‪ ,‬תהליך זה צריך להתרחש במהירות ובדיוק‪.‬‬ ‫ג‪ -‬השפעת לחץ זמן על קבלת החלטות‪ :‬לחץ זמן יכול להוביל להחלטות פזיזות או שגויות‪.‬חשוב‬ ‫להבין כיצד לחץ משפיע על התהליך הקוגניטיבי ולפתח אסטרטגיות להתמודדות‪.‬‬ ‫ד מודעות עצמית‪ - :‬זיהוי חוזקות וחולשות בנהיגה‪ :‬הבנה עצמית מובילה לנהיגה בטוחה יותר‪.‬זה‬ ‫כולל הכרה במיומנויות שדורשות שיפור ובמצבים שמאתגרים אותנו כנהגים‪ -.‬השפעת מצב פיזי‬ ‫ונפשי על נהיגה‪ :‬מודעות לעייפות‪ ,‬מצב רוח‪ ,‬או אפילו השפעת תרופות יכולים להשפיע על יכולת‬ ‫הנהיגה‪.‬‬ ‫ה‪.‬ניהול לחץ‪ -:‬גורמי לחץ נפוצים בנהיגה‪ :‬כוללים עומס תנועה‪ ,‬לחץ זמן‪ ,‬נהגים אגרסיביים‪ ,‬או‬ ‫נהיגה בתנאים לא מוכרים‪.‬‬ ‫ו‪ -‬אסטרטגיות להתמודדות עם לחץ‪ :‬כוללות תכנון מראש‪ ,‬טכניקות הרפיה‪ ,‬ושמירה על‬ ‫פרספקטיבה חיובית‪.‬‬  ‫‪ 3.‬חשיבה ביקורתית בנהיגה‪:‬‬ ‫‪ -‬הגדרה‪ :‬היכולת לנתח מצבים‪ ,‬להעריך סיכונים‪ ,‬ולקבל החלטות מושכלות על בסיס ניתוח הגיוני‪.‬‬ ‫‪ -‬חשיבותה בנהיגה‪ :‬מסייעת בהתמודדות עם מצבים מורכבים ובלתי צפויים בכביש‪.‬‬ ‫‪ -‬יישום‪ :‬למשל‪ ,‬בניתוח צומת מורכב‪ ,‬הערכת התנהגות נהגים אחרים‪ ,‬או תכנון מסלול נסיעה‪.‬‬ ‫‪ 4.‬רפלקציה‪:‬‬ ‫‪ -‬חשיבות בתהליך למידת הנהיגה‪ :‬מאפשרת למידה מניסיון‪ ,‬זיהוי דפוסי התנהגות‪ ,‬ושיפור‬ ‫מתמיד‪.‬‬ ‫‪ -‬תהליך ביצוע רפלקציה אפקטיבית‪ :‬כולל תיאור האירוע‪ ,‬ניתוח מה קרה ומדוע‪ ,‬הסקת מסקנות‬ ‫ותכנון‬ ‫לשיפור עתידי‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ :‬יישום מעשי עם התלמיד‬ ‫‪ 1.‬דיון על משחקי וידאו והשפעתם‪:‬‬ ‫‪ -‬שאלו את התלמידים על ניסיונם במשחקי נהיגה וכיצד הם חושבים שזה משפיע על נהיגתם‪.‬‬ ‫‪ -‬דונו בהבדלים בין נהיגה במשחק לנהיגה במציאות‪ ,‬תוך שימוש בדוגמאות מוחשיות‪.‬‬ ‫‪ -‬הדגישו את החשיבות של הבנת המגבלות של משחקים בהקשר של נהיגה אמיתית‪.‬‬ ‫‪ 2.‬פיתוח מיומנויות פסיכולוגיות‪:‬‬ ‫א‪.‬ויסות רגשי‪:‬‬ ‫‪ -‬תרגלו זיהוי רגשות במהלך שיעור נהיגה(למשל‪" ,‬איך אתה מרגיש כרגע?")‪.‬‬ ‫‪ -‬למדו טכניקת נשימה פשוטה לשימוש בזמן נהיגה‪.‬‬ ‫‪ -‬עודדו שימוש במשפטי "אני מרגיש" במקום האשמות‪.‬‬ ‫ב‪.‬קבלת החלטות‪:‬‬ ‫‪ -‬צרו תרחישים היפותטיים ובקשו מהתלמיד לתאר את תהליך קבלת ההחלטות שלו‪.‬‬ ‫‪ -‬נתחו החלטות שהתקבלו במהלך השיעור‪ ,‬תוך דיון על השיקולים השונים‪.‬‬ ‫ג‪.‬מודעות עצמית‪:‬‬ ‫‪ -‬בקשו מהתלמיד להעריך את ביצועיו בסוף כל שיעור‪.‬‬ ‫‪ -‬עודדו את התלמיד לזהות מצבים שבהם הוא מרגיש פחות בטוח בנהיגה‪.‬‬ ‫ד‪.‬ניהול לחץ‪:‬‬ ‫‪ -‬זהו יחד מצבים מלחיצים במהלך השיעור ודונו בדרכי התמודדות‪.‬‬ ‫‪ -‬למדו טכניקת הרפיה מהירה שניתן ליישם בזמן עצירה ברמזור‪.‬‬ ‫‪ 3.‬פיתוח חשיבה ביקורתית‪:‬‬ ‫‪ -‬בקשו מהתלמיד לנתח מצבי תנועה מורכבים שנתקלתם בהם במהלך השיעור‪.‬‬ ‫‪ -‬עודדו את התלמיד לחשוב על תרחישים אפשריים ואיך להתמודד איתם‪.‬‬  ‫‪ 4.‬יישום רפלקציה‪:‬‬ ‫‪ -‬בסוף כל שיעור‪ ,‬הקדישו זמן לרפלקציה קצרה על החוויות והלמידה‪.‬‬ ‫‪ -‬עודדו את התלמיד לנהל יומן נהיגה ולרשום תובנות אחרי כל שיעור‪.‬‬ ‫זכרו‪ ,‬המטרה היא לא רק ללמד נהיגה טכנית‪ ,‬אלא לפתח נהגים בטוחים‪ ,‬מודעים ואחראיים‪.‬‬ ‫שילוב‬ ‫המיומנויות הפסיכולוגיות בהוראת הנהיגה יסייע בהשגת מטרה זו‪.‬‬ ‫תקשורת בין אישית‬ ‫א‪.‬יסודות התקשורת הבינאישית‬ ‫‪ 1.‬הגדרת תקשורת בינאישית‬ ‫תקשורת בינאישית היא תהליך מורכב של העברת מידע‪ ,‬רעיונות‪ ,‬רגשות ומחשבות בין שני אנשים‬ ‫או יותר‪.‬היא מהווה את הבסיס ליחסים בין‪-‬אישיים ומקצועיים ומשפיעה על כל היבט של חיינו‬ ‫החברתיים‪.‬‬ ‫‪ 2.‬מרכיבי התקשורת‬ ‫א‪.‬שולח‪ :‬האדם המעביר את המסר‪.‬תפקידו לקודד את המסר באופן ברור ומובן‪.‬‬ ‫ב‪.‬מסר‪ :‬התוכן המועבר‪ ,‬הכולל מידע‪ ,‬רעיונות או רגשות‪.‬המסר יכול להיות מילולי או לא מילולי‪.‬‬ ‫ג‪.‬ערוץ‪ :‬האמצעי דרכו עובר המסר‪ ,‬כגון שיחה פנים אל פנים‪ ,‬שיחת טלפון‪ ,‬או תקשורת כתובה‪.‬‬ ‫ד‪.‬מקבל‪ :‬האדם הקולט את המסר‪.‬תפקידו לפענח ולהבין את המסר‪.‬‬ ‫ה‪.‬משוב‪ :‬תגובת המקבל למסר‪ ,‬המאפשרת לשולח להעריך את יעילות התקשורת‪.‬‬ ‫ו‪.‬הקשר‪ :‬הסביבה או המצב שבו מתרחשת התקשורת‪ ,‬המשפיע על פירוש המסר‪.‬‬ ‫‪ 3.‬סוגי תקשורת‬ ‫א‪.‬תקשורת מילולית‪:‬‬ ‫‪ -‬שימוש במילים‪ ,‬בעל פה או בכתב‪.‬‬ ‫‪ -‬כוללת בחירת מילים‪ ,‬טון דיבור‪ ,‬וקצב הדיבור‪.‬‬ ‫‪ -‬חשובה להעברת מידע מדויק ומורכב‪.‬‬ ‫ב‪.‬תקשורת לא מילולית‪:‬‬ ‫‪ -‬כוללת שפת גוף‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬מרחק פיזי‪ ,‬ומגע‪.‬‬ ‫‪ -‬מעבירה רגשות וכוונות שלעתים קשה לבטא במילים‪.‬‬ ‫‪ -‬מהווה חלק משמעותי מהמסר הכולל )לעתים עד ‪ 93%‬מהתקשורת(‪.‬‬ ‫‪ 4.‬חשיבות התקשורת הבינאישית‬ ‫‪ -‬מאפשרת בניית יחסים ושיתוף פעולה‪.‬‬  ‫‪ -‬מסייעת בפתרון קונפליקטים ובקבלת החלטות‪.‬‬ ‫‪ -‬חיונית להעברת ידע ולמידה אפקטיבית‪.‬‬ ‫‪ -‬משפיעה על הצלחה אישית ומקצועית‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ :‬מיומנויות תקשורת מרכזיות‬ ‫‪ 1.‬הקשבה פעילה‬ ‫הקשבה פעילה היא תהליך שבו המאזין מתמקד באופן מלא בדברי הדובר‪ ,‬מבין את המסר‪ ,‬ומגיב‬ ‫באופן מתאים‪.‬היא כוללת‪:‬‬ ‫‪ -‬הקדשת תשומת לב מלאה לדובר‪ ,‬ללא הסחות דעת‪.‬‬ ‫‪ -‬שיקוף תוכן ורגשות‪ ,‬כגון "אני שומע שאתה מרגיש מתוסכל מ‪."...‬‬ ‫‪ -‬שאילת שאלות הבהרה לעידוד המשך השיחה ולהבנה מעמיקה יותר‪.‬‬ ‫‪ -‬הימנעות משיפוטיות ומהפרעות לדובר‪.‬‬ ‫‪ 2.‬אמפתיה‬ ‫אמפתיה היא היכולת להבין ולהזדהות עם רגשותיו וחוויותיו של האחר‪.‬היא מתבטאת ב‪:‬‬ ‫‪ -‬זיהוי והכרה ברגשות האחר‪.‬‬ ‫‪ -‬מתן לגיטימציה לרגשות אלה‪ ,‬גם אם אינם תואמים את נקודת המבט שלנו‪.‬‬ ‫‪ -‬תגובה רגישה ותומכת‪ ,‬המראה הבנה והתחשבות‪.‬‬ ‫‪ 3.‬מתן משוב בונה‬ ‫משוב בונה הוא כלי חשוב לשיפור ולמידה‪.‬הוא צריך להיות‪:‬‬ ‫‪ -‬ספציפי ומיידי‪ ,‬מתייחס להתנהגויות או ביצועים מסוימים‪.‬‬ ‫‪ -‬מאוזן בין היבטים חיוביים לבין תחומים הדורשים שיפור‪.‬‬ ‫‪ -‬מתמקד בהתנהגות ולא באישיות‪ ,‬למשל "הדרך שבה טיפלת במצב הזה הייתה יעילה" במקום‬ ‫"אתה טוב בזה"‪.‬‬ ‫‪ -‬מלווה בהצעות קונקרטיות לשיפור‪.‬‬ ‫‪ 4.‬תקשורת ברורה‬ ‫תקשורת ברורה מבטיחה שהמסר מועבר ומובן כראוי‪.‬היא כוללת‪:‬‬ ‫‪ -‬שימוש בשפה פשוטה ומובנת‪ ,‬הימנעות מז'רגון מקצועי מורכב שלא נחוץ‪.‬‬ ‫‪ -‬ארגון רעיונות באופן לוגי וקוהרנטי‪.‬‬ ‫‪ -‬וידוא הבנה על ידי בקשת משוב או סיכום מהמאזין‪.‬‬ ‫‪ -‬התאמת סגנון התקשורת לקהל היעד ולהקשר‪.‬‬ ‫חלק ג'‪ :‬אסרטיביות‬ ‫הגדרת אסרטיביות‬  ‫אסרטיביות היא היכולת לבטא את רגשותינו‪ ,‬מחשבותינו וצרכינו באופן ישיר‪ ,‬כן ומכבד‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על זכויותינו וכיבוד זכויות האחרים‪.‬זוהי דרך תקשורת המאזנת בין צרכינו לצרכי‬ ‫האחרים‪.‬הבדלים בין אסרטיביות‪ ,‬תוקפנות ופסיביות‬ ‫‪ 1.‬אסרטיביות‪:‬‬ ‫‪ -‬מבטאת צרכים ורגשות באופן ישיר ומכבד‪.‬‬ ‫‪ -‬מכבדת את זכויות האחר‪.‬‬ ‫‪ -‬מובילה לפתרונות של ‪.win-win‬‬ ‫‪ -‬דוגמה‪" :‬אני מבין את דאגתך‪ ,‬אבל אני חושב שאני מוכן לנסות‪.‬נוכל להתקדם בקצב איטי‬ ‫יותר?"‬ ‫‪ 2.‬תוקפנות‪:‬‬ ‫‪ -‬מבטאת צרכים ורגשות באופן פוגעני‪.‬‬ ‫‪ -‬מתעלמת מזכויות האחר‪.‬‬ ‫‪ -‬מובילה לעימותים ופגיעה ביחסים‪.‬‬ ‫‪ -‬דוגמה‪" :‬אתה לא יכול להגיד לי מה לעשות! אני אנהג איך שאני רוצה!"‬ ‫‪ 3.‬פסיביות‪:‬‬ ‫‪ -‬נמנעת מביטוי צרכים ורגשות‪.‬‬ ‫‪ -‬מוותרת על זכויות עצמיות‪.‬‬ ‫‪ -‬מובילה לתסכול ולחוסר סיפוק‪.‬‬ ‫‪ -‬דוגמה‪" :‬בסדר‪ ,‬מה שתגיד‪(...‬למרות שאני ממש לא מרגיש מוכן")‬ ‫חשיבות האסרטיביות בהוראת נהיגה‬ ‫‪ -‬מאפשרת למורה לקבוע גבולות ברורים תוך שמירה על יחסים חיוביים עם התלמיד‪.‬‬ ‫‪ -‬מסייעת בהתמודדות עם מצבים מאתגרים או מסוכנים בכביש‪.‬‬ ‫‪ -‬מעודדת תקשורת פתוחה וכנה בין המורה לתלמיד‪.‬‬ ‫חלק ד'‪ :‬גורמים המשפיעים על תקשורת בינאישית‬ ‫‪ 1.‬רושם ראשוני‬ ‫הרושם הראשוני הוא התרשמות מהירה שנוצרת בפגישה הראשונה עם אדם חדש‪.‬רושם זה‬ ‫מתגבש תוך שניות ספורות ומבוסס על מאפיינים חיצוניים כמו לבוש‪ ,‬שפת גוף‪ ,‬וטון דיבור‪.‬הבעיה‬ ‫עם הרושם הראשוני היא שהוא עלול להיות מוטה או לא מדויק‪ ,‬אך בכל זאת להשפיע על המשך‬ ‫האינטראקציה‪.‬‬ ‫‪ 2.‬דעות קדומות‬ ‫דעות קדומות הן אמונות או עמדות שליליות כלפי קבוצה מסוימת‪ ,‬המבוססות על הכללות ולא על‬ ‫מידע אמית או ניסיון אישי‪.‬דעות קדומות יכולות להשפיע מאוד על התקשורת הבינאישית כי הן‬ ‫גורמות לאנשים לפרש מידע חדש באופן שמתאים לאמונות הקיימות שלהם‪ ,‬גם אם הן שגויות‪.‬‬  ‫‪ 3.‬מצב נפשי‬ ‫המצב הנפשי של האדם‪ ,‬כולל רגשות‪ ,‬מצב רוח‪ ,‬ורמת לחץ‪ ,‬משפיע באופן משמעותי על יכולתו‬ ‫לתקשר ביעילות‪.‬כשאדם נמצא במצב נפשי שלילי‪ ,‬כמו כעס או חרדה‪ ,‬היכולת שלו להקשיב‪ ,‬לעבד‬ ‫מידע‪ ,‬ולהגיב באופן מתאים נפגעת‪.‬‬ ‫‪ 4.‬הטיות קוגניטיביות‬ ‫הטיות קוגניטיביות הן דפוסי חשיבה שיטתיים שסוטים מהשיפוט הרציונלי והלוגי‪.‬הטיות אלו‬ ‫משפיעות על האופן שבו אנו מעבדים מידע ומקבלים החלטות‪ ,‬ולכן משפיעות גם על התקשורת‬ ‫הבינאישית‪.‬‬ ‫‪ 5.‬פערי תרבות ושפה‬ ‫פערים תרבותיים ולשוניים יכולים ליצור אתגרים משמעותיים בתקשורת בינאישית‪.‬הבדלים‬ ‫בנורמות תרבותיות‪ ,‬ערכים‪ ,‬או אופני ביטוי עלולים להוביל לאי‪-‬הבנות או פרשנויות שגויות של‬ ‫מסרים מילוליים ולא מילוליים‪.‬‬ ‫‪ 6.‬סביבה פיזית‬ ‫הסביבה הפיזית שבה מתרחשת התקשורת יכולה להשפיע משמעותית על איכותה‪.‬גורמים כמו‬ ‫רעש‪ ,‬צפיפות‪ ,‬או טמפרטורה לא נוחה עלולים להסיח את הדעת ולהקשות על ריכוז והקשבה‪.‬‬ ‫חלק ה'‪ :‬המלצות מעשיות לתקשורת יעילה‬ ‫‪ 1.‬פתח מודעות עצמית‪ :‬שים לב לדפוסי התקשורת שלך וזהה מצבים שמעוררים בך תגובות לא‬ ‫אסרטיביות‪.‬‬ ‫‪ 2.‬תרגל הקשבה פעילה‪ :‬הקדש את מלוא תשומת הלב לדובר והימנע מלקטוע או להכין תשובה‬ ‫בזמן שהאחר‬ ‫מדבר‪.‬‬ ‫‪ 3.‬השתמש במשפטי "אני"‪ :‬במקום "אתה תמיד‪ ,"...‬אמור "אני מרגיש‪...‬כאשר‪."...‬זה מפחית‬ ‫עימותים ומעודד דיאלוג פתוח‪.‬‬ ‫‪ 4.‬פתח אמפתיה‪ :‬נסה להבין את נקודת המבט של האחר והכר ברגשותיו‪ ,‬גם אם אינך מסכים‬ ‫איתם‪.‬‬ ‫‪ 5.‬תרגל אסרטיביות‪ :‬התחל בסיטואציות פחות מאיימות והגדר גבולות ברורים תוך כבוד‬ ‫לאחרים‪.‬‬ ‫‪ 6.‬שפר את התקשורת הלא מילולית‪ :‬שמור על קשר עין והיה מודע לטון הדיבור ולשפת הגוף שלך‪.‬‬ ‫‪ 7.‬בקש משוב‪ :‬שאל אחרים כיצד הם תופסים את התקשורת שלך והיה פתוח לביקורת בונה‪.‬‬ ‫‪ 8.‬התאמן במצבים שונים‪ :‬צפה מראש מצבים מאתגרים ותכנן תגובות אסרטיביות‪.‬תרגל עם‬ ‫חברים או בני משפחה‪.‬זכרו‪ :‬תקשורת יעילה ואסרטיביות הן מיומנויות שניתן‬ ‫אלה אדמוני נחמיאס ‪ -‬ייעוץ ופיתוח ארגוני ‪. ( A.M 050 - 4924088‬אין לעשות שימוש בחומרים‬ ‫ללא אישור‬  ‫מילון מושגים‬ ‫‪.1‬עוורון מכוון ניסוי הגורילה – התרכזות באובייקט אחד במשימה יכול להשמיט פרטים חשובים‬ ‫אחרים בנהיגה‬ ‫‪.2‬פונו‪-‬פחד מלפספס‪ -‬מניע אנשים בעידן הדיגיטלי לעקוב אחרי המדיה ברצף כאשר פספוס‬ ‫פירושו ניתוק חברתי‪.‬‬ ‫‪.3‬תפיסה מרחבית‪ :‬יכולת להעריך מהירות ומרחק במרחב‪.‬‬ ‫‪.4‬חרדה נורמטיבית‪ :‬יכולה לשמש כגורם ממריץ ושומרת על ערנות מתבטאת במתח קל ‪.‬‬ ‫‪.5‬חרדה פתולוגית‪ :‬זו היא תגובה מוגזמת שמפריעה לתפקוד יום יומי ועלולה למנוע למידה יעילה‬ ‫או להוביל להימנעות מנהיגה‪ ,‬לדוגמה פחד מנהיגה בכביש נהיר או להיכנס לרכב‬ ‫‪.6‬לחץ ‪:‬תגובה פיזיולוגית ופסיכולוגית למצבים חדשים ומאתגרים בתהליך הלמידה כאשר הוא‬ ‫יכול להיות חיובי כמניע למידה‪ ,‬או שלילי כמעכב למידה‪.‬זוהי תגובה טבעית של הגוף לאתגרים או‬ ‫איומים המתבטאת בשינויים פיזיולוגיים ורגשיים‬ ‫‪.7‬המיאלין היא מעטפת העצבים האחראית על עיבוד המידע החושי מתפתחת מאוד ומאפשרת‬ ‫גמישות מחשבה קוגניטיבית ‪,‬נכון יהיה למורה לנצל את היכולת הזו בלמידה‪.‬‬ ‫‪.8‬אזור אמיגדילה אחראי על רגשות תגמול ועיבוד חושי‬ ‫‪.9‬קורטקס פרה הוא אחראי על תכנון ושליטה עצמית ‪,‬ויסות ריגשי‪.‬זהו אזור הבקרה‬ ‫‪.10‬הורמון הסרוטנין שאחראי על השימחה ‪,‬סיפוק‪ ,‬הנאה מינית‪ ,‬תאבון ושובע‬ ‫‪.11‬הורמון דופמין הוא אחראי על קשב גבוהה וריכוז לאורך זמן (קשב מתמשך)‪,‬פעילות מוטוריות‬ ‫מכוונת מטרה הנאה וגמול‪,‬‬ ‫‪.12‬הורמוני מין ואוסטרון וטסטוסטרון‪ ,‬השפעה על מצב הרוח‬ ‫‪.13‬אדרנלין וקורטיזול‪ -‬הורמונים שמופרשים בזמן לח וחרדה במודל הלחם או ברח אנדנלין‬ ‫ממריץ לפעולה מיידית וקררטיזול משבש יכול ריכוז במצב זה הזיכרון עבודה לזמן קצר נפגע‪.‬‬ ‫‪.14‬מודלינג‪ ,‬מודל לחיקוי בדוגמה אישית‬ ‫‪".15‬קהל דמיוני"‪ :‬תחושה שכולם צופים בהם‪ ,‬יכולה להשפיע על התנהגות בנהיגה‬ ‫‪".16‬אגדת האישיות"‪ :‬אמונה בייחודיות תחושת עליונות וחוסר פגיעות מה שמביא לנטילת סיכון‬ ‫לא מבוקרת‬ ‫‪.17‬שלב האינדיבואליה השני( הראשון בגיל גן) זהו מרד בהורים רצון לעצמאות בלבול רב ותנודות‬ ‫במצב הרוח משפיעה על קבלת החלטות בנהיגה‪.‬‬ ‫‪.18‬אמפטיה מאפשרת להיכנס לנעלו של האחר ולחוש את צרכיו ומהמקום הזה לאמוד את מצבו‬ ‫ולגלות בהבנה‪.‬‬ ‫‪".19‬סערה רגשית" כהכרח התפתחותי‪ ,‬הסערה הרגשית טומנת בחובה את האפשרות להתפתחות‬ ‫‪,‬לצמיחה אישית אישיותית ולארגן מחדש את תפקיד האני למיטבי ובגרותי זהו שלב‬ ‫האינדיבואליה השני הראשון בגיל גן זהו מרד בהורים רצון לעצמאות בלבול רב ותנודות במצב‬ ‫הרוח משפיעה על קבלת החלטות בנהיגה‪.‬‬ ‫‪.20‬חשיבה ביקורתית היא היכולת לנתח ולהעריך מידע באופן אובייקטיבי ולזהות בעיות ולשקול‬ ‫חלופות ולקבל החלטות מושכלות על בסיס ניתוח נתונים הגיוני ולא על בסיס רגשות או דעות‬ ‫קדומות‬ ‫‪.21‬שלב השווים הוא שלב בהתפתחות בו יש הפרדות מההורים ובניית אישיות עצמאית בין‬ ‫החברים והעדפה של הקבוצה על המשפחה‪ ,‬את הקבוצה קשה לרצות‪.‬‬ ‫‪ 22.‬קוגניציה‪ :‬שיכלי תהליכי חשיבה ועיבוד מידע במוח‪.‬כולל פעולות כמו חשיבה‪ ,‬הבנה‪ ,‬למידה‪,‬‬ ‫זכירה ופתרון בעיות‪.‬‬ ‫‪. 23‬זיכרון קצר טווח‪ :‬תפיסה וזיכרון‬ ‫מערכת זיכרון זמנית המחזיקה מידע לפרק זמן קצר )שניות עד דקות(‪.‬מוגבל בכמות המידע שהוא‬ ‫יכול להכיל‪ 3.‬תפיסה‪ :‬תפיסה וזיכרון תהליך פירוש וארגון המידע החושי שנקלט מהסביבה‪ ,‬ומתן‬ ‫משמעות לגירויים אלה‬ ‫‪ 24.‬זיכרון ארוך טווח‪ :‬תפיסה וזיכרון מאגר זיכרון גדול המאחסן מידע לתקופות ארוכות‪ ,‬לעתים‬ ‫למשך כל החיים‪.‬מכיל ידע‪ ,‬מיומנויות וחוויות‪.‬‬ ‫‪ 25.‬קלט‪ :‬רגשות והתנהגות תהליך קליטת מידע מהסביבה באמצעות החושים )ראייה‪ ,‬שמיעה‪,‬‬ ‫מגע‪ ,‬טעם‪ ,‬ריח(‪.‬‬ ‫‪ 26‬פלט‪ :‬רגשות והתנהגות תגובות והתנהגויות שאנו מפיקים כתוצאה מעיבוד המידע במוח‪ ,‬כגון‬ ‫דיבור תנועה או פעולה‪.‬‬ ‫‪27‬למידה‪ :‬למידה והתפתחות תהליך רכישת ידע‪ ,‬מיומנויות או התנהגויות חדשות כתוצאה‬ ‫מניסיון או תרגול‪.‬‬ ‫‪.28‬מוטיבציה‪ :‬למידה והתפתחות הכוח ה?