מפגש 2 תהליך סיעודי -תכנון PDF

Document Details

HospitableCircle

Uploaded by HospitableCircle

מכללה אקדמית תל אביב-יפו

אורלי אשכנזי

Tags

nursing planning nursing process medical care healthcare

Summary

This document is a presentation/lecture about nursing planning, a crucial step in the nursing process. It details the different types of planning, such as initial, ongoing, and discharge planning, and how to prioritize patient needs and create personalized care plans. It explains the importance of patient involvement and collaboration with other healthcare providers.

Full Transcript

‫התהליך הסיעודי‬ ‫במסגרת קורס טיפול סיעודי כוללני‬ ‫החוג לסיעוד‪ -‬מכללה אקדמית תל אביב יפו‬ ‫שנה א'‬ ‫אורלי אשכנזי‬ ‫מפגש מספר ‪2‬‬ ‫בהתייחס למצגת –כל הזכויות שמ...

‫התהליך הסיעודי‬ ‫במסגרת קורס טיפול סיעודי כוללני‬ ‫החוג לסיעוד‪ -‬מכללה אקדמית תל אביב יפו‬ ‫שנה א'‬ ‫אורלי אשכנזי‬ ‫מפגש מספר ‪2‬‬ ‫בהתייחס למצגת –כל הזכויות שמורות‬ ‫אין להעביר את המצגת לגורמים מחוץ לחוג זה‬ ‫השימוש במצגת הוא לתלמידי החוג לסיעוד במכללה האקדמית תל אביב יפו בלבד‬ ‫ תכנון‬-PLANNING ‫הקדמה‬ ‫ תכנון הוא שלב מכוון ושיטתי בתהליך הסיעוד הכרוך בקבלת החלטות ופתרון בעיות‪.‬האחות מתייחסת ל‪:‬‬ ‫✓ נתוני אומדן ראשוני‬ ‫✓ אבחנות רפואיות וסיעודיות‬ ‫✓ יעדי הטיפול‬ ‫✓ תכנון ההתערבויות הסיעודיות הנדרשות למניעה‪ ,‬צמצום או ריפוי בעיות הבריאות שלו‪.‬‬ ‫ התוצר הסופי של שלב התכנון הוא תוכנית טיפול‪.‬התכנון באחריות האחות‪ ,‬המידע מהמטופל ואנשי הצוות‬ ‫חיוני לתוכנית יעילה‪.‬‬ ‫ אחיות אינן מתכננות עבור המטופל אלא מעודדות אותו להשתתף באופן פעיל ככל שניתן‪.‬במסגרת ביתית‪,‬‬ ‫אנשי התמיכה והמטפלים של המטופל מיישמים את תוכנית הטיפול‪-‬לכן יעילותו תלויה במידה רבה בהם‪.‬‬ ‫סוגים של תכנון‬ ‫ התכנון מתחיל במגע הראשון עם המטופל ונמשך עד סיום הקשר אחות‪-‬מטופל ‪ ,‬לרוב כאשר המטופל משוחרר‬ ‫מהמסגרת‪.‬‬ ‫ כל התכנון הוא רב‪-‬תחומי (כולל כל נותני שירותי הבריאות המקיימים אינטראקציה עם המטופל) וכולל את‬ ‫המטופל והמשפחה עד כמה שניתן בכל שלב‪.‬‬ ‫סוגי התכנון‪:‬‬ ‫תכנון ראשוני‬ ‫תכנון שוטף‬ ‫תכנון לקראת שחרור‬ ‫‪.‬‬ ‫תכנון ראשוני ‪:‬‬ ‫האחות שמבצעת את האומדן בקבלה בונה את תוכנית הטיפול המקיפה הראשונית‬ ‫לאחות המקבלת יתרון ‪ -‬רואה את שפת הגוף של המטופל ואוספת גם מידע אינטואיטיבי שאינו נמצא במאגר‬ ‫הכתוב‪ ,‬פוגשת את המלווים‪...‬‬ ‫יש להתחיל בתכנון בהקדם האפשרי לאחר האומדן הראשוני‬ ‫תכנון שוטף‬ ‫ ע"י השגת מידע חדש והערכת תגובות המטופל לטיפול‪ ,‬ניתן להתאים את תוכנית הטיפול השוטף‪.‬‬ ‫מטרות התכנון היומי‪:‬‬ ‫✓ לקבוע האם מצבו הבריאותי של המטופל השתנה‪.‬‬ ‫✓ קביעת סדרי עדיפויות לטיפול במהלך המשמרת ‪.‬‬ ‫✓ להחליט באילו בעיות להתמקד במהלך משמרת‬ ‫פיתוח תוכניות טיפול סיעודית‬ ‫ התוצר הסופי של שלב התכנון של תהליך הסיעוד הוא תוכנית טיפול‪(.‬רשמית כתובה‪ ,‬או בלתי רשמית‬ ‫המסתמכת על חשיבת האחות)‬ ‫ תוכנית טיפול סטנדרטית ‪-‬תוכנית רשמית המפרטת את הטיפול הסיעודי לקבוצות של מטופלים עם צרכים‬ ‫משותפים (למשל‪ ,‬כל המטופלים הסובלים מאוטם שריר הלב)‪.‬‬ ‫ תוכנית טיפול מותאמת אישית‪ -‬מותאמת לצרכים הייחודיים של מטופל ספציפי ‪ -‬צרכים שאינם מופיעים‬ ‫בתוכנית הסטנדרטית‪.‬‬ ‫ע" פ תוכנית הטיפול הרשמית יוקצה צוות רב מקצועי מתאים למטופל‪.‬‬ ‫ כאשר אחיות משתמשות באבחנות הסיעוד של המטופל כדי לפתח יעדים והתערבויות סיעודיות‪ ,‬התוצאה היא‪:‬‬ ‫תוכנית טיפול הוליסטית ומותאמת אישית שתענה על הצרכים הייחודיים של המטופל‪.‬‬ ‫תוכניות הטיפול כוללות את כל הפעולות שעל האחיות לנקוט כדי להתמודד עם‬ ‫האבחנות הסיעודיות של המטופל ולייצר את התוצאות הרצויות‪.‬‬ ‫בשלב התכנון על האחות‪:‬‬ ‫(א) להחליט אילו מהבעיות של המטופל דורשות תוכניות אינדיבידואליות ואילו בעיות ניתן‬ ‫לטפל בהן‬ ‫באמצעות תוכניות סטנדרטיות וטיפול שגרתי‬ ‫(ב) לכתוב תוצאות רצויות ומעורבות סיעודית לבעיות המטופל‪.‬תשומת לב מעבר לטיפול‬ ‫מתוכנן מראש‬ ‫ולשגרה‪.‬‬ ‫מרכיבי תוכנית הטיפול המלאה ‪:‬‬ ‫ הטיפול השגרתי הדרוש כדי לענות על צרכים בסיסיים (למשל רחצה‪ ,‬תזונה)‬ ‫ טיפולים העוסקים באבחנות הסיעוד של המטופל ובעיות שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬הפרעה בשלמות העור וטיפול בפצעים‪.‬‬ ‫ תחומי האחריות של האחות בביצוע תוכנית הטיפול הרפואית (למשל‪ ,‬הכנסת מטופל לצום לפני ניתוח‪,‬‬ ‫קביעת בדיקת מעבדה)‪.‬‬ ‫תוכנית טיפול מלאה משלבת תפקודים סיעודיים תלויים ועצמאיים במכלול משמעותי ומספקת מקור‬ ‫מרכזי למידע על מטופלים‪.‬‬ ‫תוכנית טיפול סיעודית‬ ‫תכנית הטיפול הסיעודית מאורגנת לרוב בארבעה חלקים‪:‬‬ ‫אבחנות בעיות סיעודיות‬ ‫יעדים ‪ /‬תוצאות רצויות‬ ‫התערבויות סיעודיות‬ ‫הערכה‬ ‫הנחיות לכתיבת תכניות טיפול סיעודיות‬ ‫ ‪.1‬תאריך וחתימה על התוכנית‪.‬התאריך בו נכתבת התוכנית חיוני לצורך הערכה‪ ,‬סקירה ותכנון עתידי‪.‬חתימתה של‬ ‫האחות ממחישה אחריות למטופל ולמקצוע הסיעוד אשר ניתן להעריך את יעילות הפעולות‪.‬‬ ‫ ‪.2‬השתמש בכותרות וקטגוריות‪".‬אבחנות סיעוד"‪" ,‬יעדים ‪ /‬תוצאות רצויות"‪" ,‬התערבויות סיעודיות" ו"הערכה "הן הכותרות‬ ‫הנפוצות‪.‬כלול תאריך להערכה של כל יעד‪.‬‬ ‫ ‪.3‬שימוש בקיצורים ובביטויים מקובלים (לדוגמא‪ -‬לא כותבים – עזרה למטופל בכל פעולות היומיום אלא‪ :‬עזרה בכל פעולות‬ ‫ה‪.ADL -‬לא כותבים‪ -‬לבצע בדיקת אלקטרוקרדיוגרם אלא‪ :‬ביצוע ‪...) ECG‬‬ ‫ ‪.4‬להיות ספציפי לגבי התזמון הצפוי של התערבות‪.‬לדוגמא‪ -‬שינוי תנוחה כל שעתיים‪.‬רחצת מטופל במשמרת בוקר‪.‬‬ ‫בדיקת ספיגת כלכלה כל ‪ 4‬שעות‪.‬‬ ‫ ‪.5‬פעולה לפי סטנדרט אחיד‪ -‬לעיתים אין צורך לפרט את התכנית מאחר שהיא כתובה כסטנדרט קבוע במחלקה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪" ,‬ראה נוהל יחידה לטיפול בטרכיאוסטומיה"‪ ,‬או – "ראה תוכנית סיעודית סטנדרטית לגבי טיפול לפני ואחרי ניתוח‬ ‫בהשתלת קרנית"‪.‬‬ ‫ ‪.6‬התאם את התוכנית למאפיינים הייחודיים של המטופל וההעדפות שלו למשל לגבי זמני הטיפול‪.‬זה מחזק את‬ ‫האינדיבידואליות ואת תחושת השליטה של ​​המטופל‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ההתערבות הסיעודית "לסייע ברחצה בשעת בוקר מוקדמת"‬ ‫ ‪.7‬יש לוודא שתוכנית הסיעוד משלבת היבטים של מניעה‪ ,‬בריאותיים ומשקמים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬פיזיותרפיה מידי יום לשמירה על טווחי תנועה של מפרקים‪.‬‬ ‫שינויי תנוחה כל שעתיים למניעת פצעי לחץ‪.‬‬ ‫ ‪.8‬וודא שהתוכנית מכילה הערכה שוטפת של מצב המטופל‪.‬‬ ‫ ‪.9‬כלול תוכניות לשחרור המטופל ולצרכי הטיפול הביתי‪.‬האחות מתחילה בתכנון השחרור ברגע שהלקוח אושפז‪.‬לעיתים‬ ‫קרובות יש צורך להתייעץ עם אחות הקש"ב (קשר ובקרה) הנמצאת בקשר עם הקהילה‪ ,‬העובדת הסוציאלית וכו'‪.‬‬ ‫קביעת סדר עדיפויות‬ ‫הגדרת עדיפות היא התהליך של קביעת רצף מועדף להתמודדות עם אבחנות והתערבויות סיעודיות‬ ‫למטופל יכולות להיות מספר בעיות‪ ,‬והאחות מטפלת לעיתים‬ ‫קרובות ביותר מאבחנה אחת בכל פעם‪.‬‬ ‫עדיפות גבוהה‪ -‬לבעיות מסכנות חיים‪ ,‬כמו‬ ‫פגיעה בתפקודי הנשימה או הלב‪.‬‬ ‫עדיפות בינונית‪ -‬לבעיות המאיימות על‬ ‫הבריאות‪ ,‬כמו מחלה חריפה וירידה בכושר‬ ‫ההתמודדות‪.‬הן עלולות לגרום לעיכוב‬ ‫בהתפתחות או לגרום לשינויים פיזיים או‬ ‫רגשיים הרסניים‪.‬‬ ‫עדיפות נמוכה‪ -‬בעיה שנובעת מצרכים‬ ‫לפיכך‪ ,‬אבחנות סיעודיות כמו פינוי‬ ‫התפתחותיים תקינים או הדורשת תמיכה‬ ‫דרכי הנשימה לא יעיל והפרעה‬ ‫מינימאלית של סיעוד‪.‬ע"פ היררכיה של‬ ‫בשחלוף גזים יקבלו עדיפות על פני‬ ‫מאסלו‪ ,‬צרכים פיזיולוגיים כמו אוויר‪ ,‬מזון‬ ‫אבחנות סיעודיות כמו חרדה או‬ ‫ומים הם בסיסיים לחיים ומקבלים עדיפות‬ ‫התמודדות לא יעילה‪.‬‬ ‫גבוהה יותר מהצורך בביטחון או בפעילות‪.‬‬ ‫סדרי העדיפויות משתנות בהתאם למצב המטופל המשתנה‪.‬על האחות לקחת בחשבון מגוון‬ ‫גורמים בעת קביעת סדרי עדיפויות ‪:‬‬ ‫ ‪.1‬מהם הערכים והאמונות של המטופל‪.‬‬ ‫לדוגמא אדם שרגיל בחייו לא להתקלח על בסיס יומיומי‪ ,‬ומתעקש על כך גם באשפוז‪.‬‬ ‫אדם דתי – שומר שבת שמבקש לא לבצע פעולות מסוימות שאינן הכרחיות בשבת‪.‬‬ ‫ ‪.2‬סדרי העדיפויות של המטופל ‪.‬מעורבות המטופל בתוכנית הטיפול משפרת את שיתוף הפעולה שלו בטיפול‪.‬לעיתים‪ ,‬תפיסת‬ ‫המטופל לגבי החשיבות מתנגש עם הידע של האחות על בעיות או סיבוכים פוטנציאליים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מטופל מבוגר לא מבין מדוע מסובבים אותו במיטה ומשנים לו תנוחה‪ ,‬ומעדיף שלא יפריעו לו‪.‬עם זאת‪ ,‬האחות‪ ,‬מודעת‬ ‫לסיבוכים הפוטנציאליים של שכיבה ממושכת על הגב וצריכה ליידע אותו ולהסביר לו לגבי הרציונל והחשיבות של הטיפול‪.‬‬ ‫ ‪.3‬משאבים העומדים לרשות האחות והמטופל‪(.‬כספים‪ ,‬ציוד ‪ ,‬כוח אדם)‬ ‫לאחיות במסגרת ביתית‪ ,‬למשל‪ ,‬אין משאבים של בית חולים‪.‬אם המשאבים הדרושים אינם זמינים‪ ,‬ייתכן שיהיה צורך לדחות את‬ ‫הטיפול‪ ,‬או להפנות למרפאה‪/‬מוקד‪(.‬לדוגמא‪ -‬צורך בצילום חזה בחשד לדלקת ראות)‪...‬משאבי המטופל עצמו כגון‪ -‬כספים או יכולת‬ ‫התמודדות‪ ,‬עשויים להשפיע גם על קביעת סדרי העדיפויות‪.‬לדוגמא‪ ,‬מטופל שהוא מובטל עשוי לדחות טיפול שיניים‪.‬‬ ‫ ‪.4‬דחיפות הבעיה הבריאותית‪.‬ללא קשר למסגרת הנהוגה‪ ,‬מצבים מסכני חיים דורשים מהאחות לתת להם‬ ‫עדיפות גבוהה‪.‬לעיתים עדיפות גבוהה ניתנת לבעיות שעשויות להיות הרסניות למטופל דווקא בטווח רחוק‪ ,‬ולא כעת‪.‬‬ ‫כגון‪ -‬שימוש בסמים‪.‬‬ ‫ ‪.5‬תוכנית טיפול רפואי כוללנית‪.‬העדיפויות לטיפול בבעיות בריאות חייבות להיות בקנה אחד עם הטיפול של‬ ‫אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬עדיפות גבוהה עבור המטופל עשויה להיות – מוביליזציה‪.‬ניוד‪.‬עם זאת‪ ,‬אם המצב הרפואי מחייב מנוחה‬ ‫מוחלטת במיטה‪ ,‬אז ניוד יקבל עדיפות נמוכה יותר בתוכנית הטיפול הסיעודי‪.‬‬ ‫או מצב בו הדגש והעדיפות הוא טיפול שיקומי ע"י פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק‪ ,‬ופחות על טיפול סיעודי‪/‬רפואי‪.‬‬ ‫קביעת יעדים‪ -‬תוצאות רצויות לאחר קביעת סדרי עדיפויות‬ ‫ בתוכנית טיפול‪ ,‬המטרות והתוצאות הרצויות מתארות‪ ,‬מבחינת תגובות המטופל הניתנות לצפייה‪ ,‬את מה שהאחות‬ ‫מקווה להשיג באמצעות יישום ההתערבויות הסיעודיות‪.‬‬ ‫ השימוש במונחים יעד ותוצאה רצויה מתחלפים זה בזה‪ ,‬לעיתים משתמשים גם במונחים‪ -‬תוצאה צפויה‪ ,‬תוצאה‬ ‫חזויה‪ ,‬קריטריון תוצאה ותוצאה אובייקטיבית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬המטרה‪/‬יעד‪ :‬שיפור במצב התזונה‪.‬התוצאה הרצויה‪ :‬יעלה ‪ 5‬ק"ג עד ‪ 25‬באפריל‪.‬‬ ‫תוכנית הטיפול חייבת לכלול גם מטרות וגם יעדים‪/‬תוצאות רצויות‪.‬המטרה הרחבה היא רק נקודת מוצא לתכנון‪.‬התוצאות‬ ‫הספציפיות הניתנות לצפייה צריכות להיכתב על תוכנית הטיפול והן ישמשו כדי להעריך את התקדמות מצב המטופל‪.‬‬ ‫אבחנה‪ :‬הפרעה בתנועה פיזית‪-‬‬ ‫המטרה‪ :‬שיפור‬ ‫תוצאה רצויה‪ :‬ינוע עם‬ ‫חוסר יכולת להעביר משקל‬ ‫יכולת תנועה‬ ‫קביים עד סוף השבוע‪.‬‬ ‫לרגל שמאל‪ ,‬קשור לדלקת‬ ‫בהעברת משקל על‬ ‫יעמוד ללא עזרה עד סוף‬ ‫בברך‪.‬‬ ‫רגל שמאל‬ ‫החודש‪.‬‬ ‫אז מדוע צריך להציב יעדים??‬ ‫‪.1‬הכוונה לתכנון‬ ‫‪.2‬משמשים כ‪-‬‬ ‫התערבויות סיעודיות‪.‬‬ ‫קריטריונים להערכת‬ ‫רעיונות להתערבויות‬ ‫התקדמות מצב‬ ‫מגיעים בקלות רבה‬ ‫המטופל ובחינת‬ ‫יותר אם התוצאות‬ ‫יעילות ההתערבויות‬ ‫הרצויות הן ברורות‬ ‫הסיעודיות בשלב‬ ‫וספציפיות‪.‬‬ ‫ההערכה‬ ‫‪.4‬תחושת הישגיות‪.‬‬ ‫כאשר עומדים ביעדים‪,‬‬ ‫המטופל והאחות יכולים‬ ‫‪.3‬מאפשר למטופל‬ ‫לראות כי המאמצים היו‬ ‫ולאחות לקבוע מתי‬ ‫כדאיים‪.‬נותן מוטיבציה‬ ‫הבעיה נפתרה‪.‬‬ ‫להמשיך ולעקוב אחר‬ ‫התוכנית‪ ,‬במיוחד‬ ‫כשנדרשים שינויים‬ ‫באורח החיים‬ ‫יעדים קצרים וארוכי טווח‬ ‫ יעדים עשויים להיקבע לטווח הקצר או לטווח הארוך‪.‬‬ ‫ יעד לטווח קצר עשויה להיות "המטופל ירים את היד הימנית לגובה‬ ‫הכתפיים עד יום שישי‪ ".‬באותו הקשר‪ ,‬המטרה ‪ /‬תוצאה לטווח‬ ‫הארוך עשויה להיות "המטופל יחזיר שימוש מלא בזרוע ימין בעוד ‪6‬‬ ‫שבועות‪".‬‬ ‫ יעדים לטווח הקצר מועילים עבור מטופלים אשר‪:‬‬ ‫(א) נזקקים לטיפול רפואי למשך זמן קצר‬ ‫(ב) מטופלים המתוסכלים מיעדים ארוכי טווח שנראים קשים להשגה‬ ‫וזקוקים לסיפוק בהשגת יעד לטווח קצר‪.‬‬ ‫במסגרת טיפול אקוטי‪ ,‬חלק גדול מזמן האחות מוקדש לצרכים המיידיים של המטופל‪ ,‬כך שרוב היעדים הם לטווח‬ ‫הקצר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬גם עבורם יש צורך בקביעת יעדים ‪ /‬תוצאות לטווח הארוך כדי לתכנן את השחרור הביתה או למוסד‬ ‫אחר‪(.‬בית אבות‪ ,‬שיקום‪ ,‬מוסד סיעודי)‬ ‫לדוגמא‪ -‬יעדים בהתאוששות חדר ניתוח‪.‬יש יעדים מידיים‪ ,‬ויש יעדים שיקבעו להמשך הטיפול במחלקת האשפוז‪.‬‬ ‫סיווג תוצאת הסיעוד‪THE NURSING OUTCOMES CLASSIFICATION-‬‬ ‫ מובילי מקצוע הסיעוד וחוקרים עובדים מאז ‪ 1991‬בפיתוח טקסונומיה‪ ,‬סיווג תוצאות סיעוד )‪ , (NOC‬בכדי לתאר תוצאות‬ ‫טיפול סיעודי בעקבות התערבות‪.‬‬ ‫ יש מעל ‪ 385‬תוצאות השייכות לאחד משבעה תחומים (למשל‪ ,‬בריאות פיזיולוגית או בריאות משפחתית) ולקטגוריה‬ ‫מסוימת באותו תחום (למשל תזונה תחת בריאות פיזיולוגית או רווחת משפחה תחת בריאות המשפחה)‪.‬‬ ‫ בכדי להעריך את יעילות ההתערבויות הסיעודיות התוצאות צריכות להיות מדידות‪.‬לכל תוצאת ‪ NOC‬יש הגדרה ברורה‬ ‫ומספר מזהה‪".‬תוצאה סיעודית עבור מטופל היא מצב‪ ,‬התנהגות או תפיסה פרטניים‪ ,‬משפחתיים‪ ,‬או קהילתיים הנמדדים‬ ‫( ‪(MOORHEAD, JOHNSON, MAAS, & SWANSON, 2013, P. 2).‬‬ ‫לאורך רצף זמן כתגובה להתערבות סיעודית"‬ ‫ תוצאות ה‪ NOC -‬הם מושגים משתנים – כלומר‪ -‬ניתן להעריך את ההתקדמות במצב המטופל לאורך זמן‪.‬בניגוד ממטרה‪,‬‬ ‫שהיא הושגה או לא הושגה‬ ‫הקשר בין יעדים ותוצאות רצויות לאבחנות סיעודיות‬ ‫ יעדים ותוצאות נגזרים מהאבחנות הסיעודיות של המטופל ‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬האבחנה הסיעודית היא‪:‬‬ ‫סיכון לחסר בנפח נוזלים הקשור לשלשול וצריכה לא מספקת המשנית לבחילה‪.‬‬ ‫הצהרת המטרה החיונית עשויה להיות‪:‬‬ ‫איזון נוזלים מחדש‪ ,‬ע"פ תפוקת שתן וצואה‪ ,‬טורגור עור רגיל‪ ,‬וקרומים ריריים לחים‪.‬‬ ‫בדוגמה זו‪ ,‬היעד כללי ‪ -‬איזון נוזלים‪ ,‬הוא ההיפך מהבעיה‪ -‬מחסור בנפח נוזל‪ ,‬ואחריו רשימת התוצאות‬ ‫הרצויות הניתנות לצפייה‪.‬אם יושגו‪ ,‬התוצאות יהיו עדות לכך שהבעיה‪ ,‬מחסור בנפח נוזלים‪ ,‬נמנעה‪.‬‬ ‫ לגבי כל אבחנה סיעודית‪ ,‬על האחות לכתוב את התוצאות הרצויות שכאשר מושגות‪ ,‬הן ימחישו באופן ישיר את‬ ‫פתרון הבעיה‪.‬כשאתה מפתח יעדים ‪ /‬תוצאות רצויות‪ ,‬שאל את השאלות הבאות‪:‬‬ ‫ ‪.1‬מה הבעיה של המטופל?‬ ‫ ‪.2‬מהי התגובה הבריאותית ההפוכה הרצויה?‬ ‫ ‪.3‬כיצד המטופל יראה או יתנהג אם תושג התגובה הבריאה?‬ ‫(מה אוכל לראות‪ ,‬לשמוע‪ ,‬למדוד‪ ,‬למשש‪ ,‬להריח או לבצע ‪)..‬‬ ‫ ‪.4‬מה המטופל צריך לעשות ועד כמה כדי להפגין שהבעיה נפתרה?‬ ‫מרכיבי הצהרת תוצאות יעד ‪ /‬יעד מבוקש הצהרות התוצאה‬ ‫ יעדים רצויים צריכים להיות בעלי ארבעת המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫ ‪.1‬נושא‪.‬כל דבר הקשור למטופל‪ -‬כמו הדופק שלו או תפוקת השתן‪.‬‬ ‫ ‪.2‬הפועל‪ -‬מציין פעולה שהמטופל אמור לבצע‪ ,‬יש להשתמש בפעלים המציינים התנהגויות הניתנות לצפייה ע"י האחות‪.‬‬ ‫ ‪.3‬הגדרת תנאים המסבירים את הנסיבות בהן תתקיים התוצאה‪ -‬מה‪ ,‬איפה‪ ,‬מתי‪ ,‬או איך‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫המטופלת הולכת (הפועל) בעזרת מקל הליכה (איך)‪.‬‬ ‫שיפור בתסמיני סכרת לאחר השתתפות בשתי שיעורים קבוצתיים של סוכרת‪(.‬מתי)‪.‬‬ ‫שמירה על המשקל ברמה הקיימת בבית (היכן)‪.‬‬ ‫ ‪.4‬קריטריונים לביצוע הרצוי‪ -‬על פיו נבצע את ההערכה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬קריטריון של זמן‪ -‬עד אפריל המטופל ישקול ‪ 75‬ק"ג‪.‬או‪ -‬קריטריון של מדידת איכות‪ -‬המטופל מזריק אינסולין בטכניקה אספטית‬ ‫ונכונה‪.‬קריטריון של מרחק‪ -‬המטופל מסוגל ללכת ‪ 200‬מטר ביום‪.‬‬ ‫ההנחיות לכתיבת יעדים ותוצאות רצויות‬ ‫וודא כי התוצאות הרצויות הן מציאותיות עבור מסוגלות‬ ‫כתוב יעדים ותוצאות מבחינת תגובות המטופל‪ ,‬לא‬ ‫המטופל‪ ,‬מגבלותיו ותוחלת הזמן המיועדת לו‪ ,‬אם צוין‪.‬‬ ‫פעילויות סיעודיות‪.‬ניסוח יעדים באופן כזה עוזר למקד‬ ‫המגבלות מתייחסות ל‪ -‬כספים‪ ,‬ציוד‪ ,‬תמיכה‬ ‫את המטרות‪.‬‬ ‫משפחתית‪ ,‬שירותים חברתיים‪ ,‬מצב גופני ונפשי וזמן‬ ‫לדוגמא‪ :‬ניסוח נכון‪ :‬המטופל ישתה ‪ 100‬מ"ל מים‬ ‫לדוגמה‪ ,‬התוצאה "מודד את האינסולין במדויק" עשויה‬ ‫בשעה (התנהגות המטופל)‪.‬ניסוח לא נכון‪ :‬שמור על‬ ‫להיות לא מציאותית עבור מטופל בעל ראייה לקויה‬ ‫הידרציה של הלקוח (פעולת סיעוד)‪.‬‬ ‫בגלל קטרקט‪.‬‬ ‫וודאו שכל מטרה נגזרת מאבחון סיעודי אחד‬ ‫וודא שהיעדים והתוצאות הרצויות תואמות את‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫הטיפול של אנשי מקצוע אחרים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬המטרה "המטופל יגדיל את כמות המזון‬ ‫לדוגמה‪ ,‬התוצאה "המטופל יגדיל את משך‬ ‫ויראה התקדמות ביכולת להזין את עצמו" נגזרת‬ ‫השהות מחוץ למיטה ב ‪ 15-‬דקות בכל יום" אינה‬ ‫משתי אבחנות סיעודיות‪ :‬תזונה לא מאוזנת‪:‬‬ ‫תואמת את ההוראה הרפואית של הרופא‬ ‫פחות מדרישות הגוף וירידה באכילה עצמית‪.‬‬ ‫המטפל למנוחה מוחלטת במיטה‪.‬‬ ‫וודאו שהמטופל מכיר בחשיבות המטרות‪.‬תוצאות‬ ‫השתמש במונחים הניתנים לצפייה ומדידה לתוצאות‪.‬‬ ‫מסוימות‪ ,‬כגון בעיות הקשורות להערכה עצמית‪,‬‬ ‫הימנע ממילים מעורפלות ומחייבות פרשנות או‬ ‫הורות ותקשורת‪ ,‬כרוכות בבחירות המתאימות לו או‬ ‫שיפוט על ידי המתבונן‪.‬‬ ‫בשיתוף פעולה עימו‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ביטויים כמו הגדלת פעילות גופנית יומית‬ ‫ושיפור הידע בתזונה יכולים להיות שונים בין אנשים‬ ‫ויכולים להוביל לחילוקי דעות האם התקיימה‬ ‫התוצאה‪.‬ביטויים אלה אינם מספיק ברורים‬ ‫וספציפיים בכדי למדוד את תגובת המטופל‬ ‫שמירה על הצהרת מטרה הקשורה לאבחנה אחת בלבד מקלה על הערכת הטיפול בכך‬ ‫שהיא מבטיחה שהתערבויות סיעודיות מתוכננות קשורות בבירור לאבחנה‪.‬‬ ‫בחירת התערבויות ופעולות סיעוד‬ ‫ התערבויות ועשייה סיעודית הן הפעולות שאחות מבצעת להשגת יעדי המטופל‪.‬‬ ‫ תחילה ההתערבויות הספציפיות שנבחרו מתמקדות בחיסול או הפחתה של האטיולוגיה (הסיבה) לבעיה הסיעודית‪-‬‬ ‫ כאשר לא ניתן לשנות את הגורמים לבעיה‪ ,‬האחות בוחרת בהתערבויות המטפלות בסימנים והתסמינים ע"פ ההגדרה ב‪-‬‬ ‫‪(HERDMAN & KAMITSURU, 2014). NANDA INTERNATIONAL‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬כאבים הקשורים לחתך כירורגי (החתך הוא סיבה שאינה ניתנת למניעה‪.‬ההתערבות תתמקד בסימנים הנלווים)‬ ‫חרדות הקשורות לאטיולוגיה לא ידועה‪(.‬ההתערבות תתמקד בתסמיני החרדה)‬ ‫ זיהוי נכון של האטיולוגיה בשלב האבחון נותן מסגרת לבחירת התערבויות סיעודיות מוצלחות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬לאבחנה של‪ -‬אי סבילות לפעילות עשויות להיות כמה אטיולוגיות‪ :‬כאב‪ ,‬חולשה‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬חרדה או הפרעות קצב לב‪.‬‬ ‫ההתערבויות ישתנו בהתאם לסיבת הבעיה‪.‬‬ ‫בחירת התערבויות ופעולות סיעוד‬ ‫ ישיר‪ -‬האחות‬ ‫ האחות מורשה ליזום על‬ ‫באינטראקציה ישירה עם‬ ‫סמך הידע והכישורים‬ ‫המטופל‬ ‫(טיפול פיזי‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ניהול‪,‬‬ ‫ עקיף‪ -‬האחות מערבת‬ ‫הפנית צוות רב מקצועי)‪.‬‬ ‫צוות רב מקצועי‬ ‫האחות מבצעת עצמאית את‬ ‫כל התהליך של אבחון‬ ‫התערבות והערכה‪.‬‬ ‫טיפול ישיר‬ ‫התערבות‬ ‫ועקיף‬ ‫עצמאית‬ ‫התערבויות‬ ‫התערבויות‬ ‫שיתופיות‬ ‫תלויות‬ ‫ התערבות המבוצעת לפי‬ ‫ התערבויות המבוצעות בשיתוף‬ ‫הוראה רפואית או של צוות רב‬ ‫של האחות עם צוות רב מקצועי‬ ‫מקצועי‪(.‬מתן תרופות‪,‬‬ ‫(עו"ס‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬דיאטנית)‪.‬‬ ‫פורמולות מזון‪ ,‬התערבות‬ ‫למשל‪ -‬האחות מסייעת ביישום‬ ‫פיזית‪ ,‬בדיקות אבחון‪ ,‬מעקב‬ ‫ההמלצות של פיזיותרפיה‪.‬‬ ‫ספציפי אחרי פרוצדורה)‬ ‫מאפייני תוכנית ההתערבות הסיעודית‬ ‫✓ תוכנית בטוחה ומתאימה לגיל המטופל בריאותו ומצבו הספציפי‬ ‫✓ תוכנית הניתנת להשגה בעזרת משאבים הזמינים למטופל‬ ‫✓ תוכנית מתאימה לערכי המטופל‪ ,‬אמונותיו ותרבותו‬ ‫✓ תוכנית מתאימה לטיפולים אחרים שהמטופל מקבל באותו זמן ‪.‬לדוגמא‪ -‬לא ניתן לתכנן מוביליות כאשר המטופל‬ ‫במצב רפואי שאינו מאפשר זאת‪.‬‬ ‫✓ תוכנית המבוססת על ידע וניסיון סיעודי או מידע מהספרות‬ ‫✓ מותאמת לסטנדרטים קבועים של טיפול כפי שנקבעו על ידי חוקי המדינה‪ ,‬ארגונים מקצועיים (למשל‪ ,‬אגודת אחיות‬ ‫אמריקאיות)‪ ,‬ומדיניות הארגון‪.‬‬ ‫קשר בין התערבויות סיעודיות לסוג הבעיה של המטופל‬ ‫ התערבות סיעודית מתייחסת לבעיות קיימות‪ ,‬עבור בעיות שעבורן המטופל בסיכון ‪-‬מניעה‪ ,‬וקידום בריאות‪.‬‬ ‫ התערבויות למניעה קובעות את הטיפול הנדרש למניעת סיבוכים או הפחתת גורמי סיכון‬ ‫לדוגמא ‪-‬סיבוב המטופל‪ ,‬שיעול יזום ונשימות עמוקות ימנעו סיבוכים בדרכי הנשימה‪.‬‬ ‫"שמירה על מעקה המיטה מורם ומיטה בגובה נמוך "ממזער את הסיכוי שמטופלים יפלו מהמיטה ‪..‬התערבויות‬ ‫מסוימות עשויות לבצע פונקציות מניעה או טיפול‪ ,‬בהתאם למצב הבעיה‪.‬‬ ‫התערבויות של קידום בריאות מתאימות כאשר למטופל אין בעיות בריאותיות פעילות‪.‬הן מתמקדות בסיוע‬ ‫למטופל לזהות פעילות שתוביל לרמת בריאות גבוהה יותר‬ ‫"הדרכה לתזונה עשירת סיבים וחלבון"‬ ‫לדוגמא‪" -‬הדרכה לחשיבות של פעילות גופנית יומית"‬ ‫האצלת סמכויות‬ ‫ על האחות לקבוע גם מי אמור לבצע את הפעילות בפועל‪.‬‬ ‫ היכולת להאציל משימות היא מיומנות חיונית עבור אחיות (אחיות מעשיות וכח‬ ‫עזר)‪.‬‬ ‫ על האחות להתאים את צרכי המטופל ומשפחתו לכישורים ולידע של כוחות‬ ‫העזר‬ ‫ האחות המוסמכת יכולה להאציל משימות מסוימות לאדם ללא רישיון אך אינה‬ ‫יכולה להטיל את האחריות על הטיפול הסיעודי הכולל‪.‬היא האחראית על כך‬ ‫שמשימות שהואצלו מתבצעות כראוי‪.‬‬ ‫ כח עזר כשירים לבצע משימות כמו מדידת תפוקת שתן וצריכת הנוזלים‪ ,‬אך‬ ‫האחות עדיין אחראי על ניתוח נתונים‪ ,‬תכנון הטיפול והערכת התוצאות‪.‬‬ ‫סיווג התערבויות הסיעוד‪NIC- NURSING INTERVENTIONS CLASSIFICATION -‬‬ ‫ בנוסף למאמציה של ‪ NANDA‬ליצור שפה אחידה לתיאור בעיות ואבחנות סיעודיות‪ ,‬חוקרי סיעוד הכירו גם בצורך בשפה‬ ‫סטנדרטית כדי לתאר את ההתערבויות עצמן שאחיות מבצעות ‪.‬‬ ‫ טקסונומיה של התערבויות סיעודיות מכונה‪ NIC – NURSING INTERVENTIONS CLASSIFICATION -‬פורסמה לראשונה‬ ‫בשנת ‪ 1992‬ומאז מתעדכנת כל ‪ 4‬שנים‪.‬‬ ‫ פותחו יותר מ‪ 542 -‬התערבויות‪.‬בדומה לאבחנות של ‪ NANDA‬כל התערבות כוללת‪ -‬תווית (שם)‪ ,‬הגדרה ורשימת‬ ‫פעילויות המתארות את פעולות המפתח של האחיות בביצוע ההתערבות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬התערבות של –מגע‪ ,‬אחת מכמה התערבויות שפותחו ב תחום ההתנהגות תחת קטגוריה של‪ -‬סיוע בהתמודדות‪.‬‬ ‫ כל ההתערבויות ב‪ NIC -‬קשורה לאבחנה סיעודית של ‪. NANDA‬‬ ‫ עם זאת‪ ,‬כל אבחנה סיעודית מכילה הצעות למספר התערבויות‪ ,‬ולכן אחיות צריכות לבחור את ההתערבויות‬ ‫המתאימות על סמך שיקול דעתן לגבי המטופל‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬לאבחנה הסיעודית‪ -‬הפרעה בדפוסי שינה ‪ -‬יש ‪ 10‬התערבויות ‪ NIC‬רשומות לפתרון הבעיה‪ ,‬ו‪18-‬‬ ‫התערבויות אופציונליות נוספות‪.‬לא כל הפעילויות המוצעות לצורך ההתערבות מתאימות או נחוצות לכל‬ ‫מטופל‪ ,‬ולכן האחות בוחרת בפעילויות המתאימות למטופל ולמשאבים העומדים לרשותה‪.‬‬

Use Quizgecko on...
Browser
Browser