פנחס - מחברות אונליין תשפ"ד - שיעור 5 - PDF

‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫שיעור ‪|4.4.2024 |5‬פרקים בחשיבה הומניסטית‬ ‫האידאל האנושי ברנסאנס ‪ -‬המשך שיעור קודם‬...

‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫שיעור ‪|4.4.2024 |5‬פרקים בחשיבה הומניסטית‬ ‫האידאל האנושי ברנסאנס ‪ -‬המשך שיעור קודם‬ ‫ סקרנות וחקרנות‬ ‫ עניין בכל‬ ‫ התלהבות מן הטבע‬ ‫ התלהבות מפרצופו של אדם‬ ‫ ארסמוס (עד גיל ‪ 40‬אין אדם אחראי לפרצופו אך אחרי כן הוא אחראי לו"‬ ‫הומניזם ודמקורטיה‬ ‫הזכרנו את שתי המגמות הרווחות בהתפתחות ההומניזם עד המאה ה‪:20‬‬ ‫‪.1‬המגמה האינטלקטואלית‪ :‬האדם כפי שהוא צריך להיות‬ ‫‪.2‬המגמה הדמוקרטית‪ :‬האדם כפי שהוא‬ ‫מה זו דמוקרטיה?‬ ‫ שלטון העם? [חיסרון‪ :‬סכנה לעריצות הרוב]‬ ‫ החלפת השלטון בידי העם?‬ ‫המושג המקובל בימנו‪ :‬שלטון החוק ‪ ‬השלטון אינו מעל החוק‬ ‫שלטון החוק על השלטון‬ ‫העקרון מופיע לראשונה בירושלים וביוון העתיקה; המקור הוא בדת העברית בתקופה המקראית‪.‬שתי‬ ‫התרבויות מגיעות לאותה מסקנה; ללא תיאום ציפיות שהשליט לא מעל החוק‪ -‬אי אפשר לנהל את המדינה‬ ‫בצורה תקינה‪.‬זה עקרון דתי ודמוקרטי‪.‬‬ ‫זה מופיע בתורה בשמואל ב' פרק יב'; פרשת כבשת הרש‪ -‬נאמר לדוד המלך שעל אף שהוא המלך הוא אינו‬ ‫פטור מחוקים שמחייבים את פשוטי העם‪.‬‬ ‫ביוון; הרעיון מופיע בעקרון הפרהסיה [בפומבי]‪ ,‬ביוון העקרון הוא שכולם כפופים לחופש הביטוי‪.‬‬ ‫ג'ון לוק על שלטון החוק‪:‬‬ ‫מטרת השלטון היא טובת האנושות‪ -‬קרי‪ ,‬לשרת אותנו‪.‬האנושות לא עובדת בשביל השלטון‪.‬זוהי מעין‬ ‫מהפכה‪ ,‬בעת העתיקה עד אחרי ימי הביניים [תקופת הפדאוליזם] המלך היה מרכז "היקום" וכולם היו‬ ‫צריכים לפרנס אותו‪.‬התפיסה הייתה שהעם משרת השלטון וזוהי המהפכה ההומניסטית‪.‬אם השלטון‬ ‫לא משרת את העם מותר לעם להתקומם‪.‬זו זכותו של העם אם השלטון בוגד בתפקידו ורואה עצמו כמי‬ ‫שהעם צריך לשרת אותו ולא להפך‪ ,‬אחרת השלטון יכול להשאר לנצח‪.‬אם אין לעם זכות להתקומם ולהחליף‬ ‫את השלטון הוא לא יכול לשרת את טובת האנושות‪.‬‬ ‫‪16‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫הדמוקרטיה הליברלית‬ ‫דמוקרטיה ופמינזם‪ /‬פרופ' סלביה פוגל ביזאוי‬ ‫הטענה‪ :‬לכאורה כינון הדמוקרטיה אמור היה לשים קץ להפליה נגד קב' מוחלשות‪ ,‬כמו נשים או מיעוטים‬ ‫אתניים או הפליה על בסיס סוציו‪-‬אקונמי‪.‬‬ ‫בפועל‪ :‬הליברליזם מדבר על שוויון עבור הגברים שממילא נמצאים בעמדות הפריווילגיות; במסגרתו נשללו‬ ‫מנשים זכויות רבות הן בתחום המשפט הציבורי והפרטי‬ ‫הגדרת האדם בליברליזם‪ :‬גבר‪ ,‬לבן‪ ,‬חופשי‪ ,‬בעל רכוש ‪ ‬הדמוקרטיה מלכתחילה בנתה את התפיסה של‬ ‫השוויון לפי הדגם של הגבר הלבן‪.‬נוכל לראות את זה בכל מני 'מופעים' של החוק בין אם בארץ‪ ,‬או בין‬ ‫במדינות אחרות מערביות שנחשבות כמתקדמות‪.‬המקום היחיד שבו הייתה הבטחה והתחלה של מימוש‬ ‫לשוויון מלא על בסיס מגדרי היו מדינות דנמרק שבדיה ועוד‪ ,‬אבל גם בגלל הגלובליזציה וההגירה ממקומות‬ ‫קשים נוצרים פערים מעמדיים וחברתיים ולמעשה אולי זה מקום טוב מבחינת מדד שוויון מגדרי אבל לא‬ ‫בממדי שוויון אחרים‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה יוסדה תוך חשיבה על טובתו של הגבר הלבן בעל הרכוש‬ ‫ד"ר אורית קמיר‪ /‬פמניזם וזכויות ומשפט‪ -‬פרק ‪1‬‬ ‫"נישואים בכפייה ואלימות במשפחה הפכו לנפוצים באופן מדאיג" המשפט נאמר בראיון ע"י אישה שהיא‬ ‫חלק משלטון הטאליבן‪ ,‬לא שללנו את האפשרות שמדינה ליברלית יצא ציטוט כזה;‬ ‫קמיר בספרה‪ ,‬משוייכת לקב' הפמניזם הרדיקלי‪ ,‬אשר מימשה כיוון מחשבה מלהפסיק לדבר על מונחים של‬ ‫מעמד האישה‪ -‬אלא מונחי כבוד האדם‪.‬קמיר בספרה נוגעת בבעיות החזקות שנמצאות בחברה הליברלית‪-‬‬ ‫נשים אחראיות לעוני של קטינים‪ ,‬מופקרות‪ ,‬בגירושין נשארות עם הילד אבל לא יכולות לפרנס את המשפחה‬ ‫בכבוד‪ -‬מדובר על מחלות נשיות שלא זוכות לתשומת לב מספיקה‪ ,‬אלימות במשפחה וכו'‪.‬אלו דברים‬ ‫שנמצאים בתוכנו‪ ,‬והם סמויים מן העין‪.‬‬ ‫הסיבה המרכזית שהם סמויים קשורה לדמוקרטיה; זה מזכיר לנו את קארל מרקס אנחנו מדברים על משפט‬ ‫וזכויות אבל זה למעשה משמר ומכפיל כוח של חזקים‪.‬קמיר מתייחסת למארקס מכיוון אחר‪ -‬שואלת מדוע‬ ‫עברו מאות שנים מאז המהפכה הפמיניסטית ועדיין אין תוצאה מוכחת? שהיהודים באירופה חוו‬ ‫אנטישמיות‪ ,‬נוצרו ‪ 2‬קבוצות וההבנה שיש צורך לעשות מהפכה ("פועלי העולם התאחדו")‪ -‬קל להתאחד‬ ‫ולייצר רעיון שלכולנו יש את אותה זהות‪.‬‬ ‫הבעיה בפמיניזם‪ -‬נשים קשורות קשר 'אמיץ' עם נשים; בעל‪ ,‬אבא‪ ,‬ילד והאישה לא מגדירה עצמה כישות‬ ‫נפרדת‪ ,‬להפך‪ -‬דרך הגבר‪.‬זה מקשה למחנה הנשי להתאחד סביב הרעיון‪.‬ובכל זאת‪ -‬נשאל האם המשפט‬ ‫בישראל‪ ,‬באמת שינה משהו? היחסים השתנו? לא‪.‬קיבלנו הכרעה שיפוטית שפתחה אפשרות לקב' מצומצמת‬ ‫ולכן יש תחושה שהנושא כביכול מטופל במנגנונים הליברלים אבל זה גם במובן מסוים 'מרדים' אותנו‪ -‬מעין‬ ‫אפקט מצנן‪.‬‬ ‫‪17‬‬  ‫מחברות אונליין ‪ -‬תשפ״ד‬ ‫זיו פנחס‬ ‫קמיר טוענת שצריך לחשוף את הדברים שממשיכים לגרום לנשים להעדר מהמרחב הציבורי ולקבע אותם‪.‬‬ ‫למשל‪ -‬סיפורי נסיכות ואבירים; הנסיכה רק מחכה לגיבור‪.‬‬ ‫קמיר מחלקת את הגישה הפמניסטית ל‪ 2‬היבטים‪:‬‬ ‫‪.1‬פן תרבותי תיאורטי‪ :‬היא מדברת על כמה דוגמאות שאותו פן תרבותי רוצה לחשוף‪ ,‬התפקיד‬ ‫העיקרי של ההיבט התיאורטי של הפמיניסטיות היא להגיד שיש דברים שהם קצת בסיסיים שנראים‬ ‫מובנים מאליהם ואנו מכירים אותם כמשהו מוכר אבל זה לא כל כך טבעי‬ ‫‪.2‬פן אקטיביסטי‪ :‬הדברים ברורים – התפקיד העיקרי של התיאוריה הפמיניסטית זה לחשוף את‬ ‫אותם הדברים שלמעשה מטמיעים את הרעיון של מעמד האישה כפי שנתפס כיום‪.‬העיקר זה לבוא‬ ‫ולהגיד שזה לא טבעי‪ ,‬ופה נכנס הפן האקטיביסטי – לבצע פעולות שהמטרה שלהן היא למנוע מזה‬ ‫שזה ימשיך‪ ,‬או לחשוף את היעדר הטבעיות שיש בדבר הזה‬ ‫‪18‬‬