פרקים בחשיבה הומניסטית - גל ספיר - PDF
Document Details
Uploaded by ResourcefulRaleigh
פרופ' צבי טריגר
Tags
Summary
המסמך דן בנושאים שונים בחשיבה הומניסטית, כולל סוגיות הקשורות לזכויות ילדים וההתפתחות של בינה מלאכותית. הוא מציג ניתוחים פילוסופיים, הקשורים בין היתר למקרים משפטיים.
Full Transcript
גל ספיר -פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר © דילמת החיים שראוי לחיותם :ע״א 518/82זייצוב נ׳ כץ ) – (1986בסוף שנות השמונים של המאה החולפת דן בית המשפט העליון בערעור של משפחה אשר נולד לה בן בעל מום.בפסק דין תקדימי ,עוגנה ל...
גל ספיר -פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר © דילמת החיים שראוי לחיותם :ע״א 518/82זייצוב נ׳ כץ ) – (1986בסוף שנות השמונים של המאה החולפת דן בית המשפט העליון בערעור של משפחה אשר נולד לה בן בעל מום.בפסק דין תקדימי ,עוגנה לראשונה זכותם של הורים לילד שנולד עם מומים אשר לא זוהו במהלך ההיריון כמו גם זכותו של הילד עצמו לתבוע את הרופא בגין רשלנותו במסגרת עילת "הולדה /חיים בעוולה".בעקבות הלכה זו התקבלה הטענה העקרונית לפיה ישנם מקרים שבהם המוות עדיף על החיים.סוגיה מהותית שנותרה בצריך עיון והשופטים נחלקו בה הייתה איזה נזק אשר לא אובחן בהיריון מצדיק תביעה? כלומר מהי דרגת החומרה של המום או הפגיעה שבגינם ניתן לטעון לחיים בעוולה? מדובר על תינוק עם תוחלת חיים מאוד קצרה כתוצאה מהתרשלות הרופאה בליווי ההיריון.הפיצוי תמיד ביחס למצב ללא נזק אזי איך אפשר להשוות חיים ומומים? © התפיסה היא שהטבע צריך עזרה והמדינה שותפה לזה.הרעיון שגנים שליליים לא צריכים לעבור הוא כשלעצמו לא רעיון בעייתי ,אבל הוא מנוצל לרעה.למשל ,זה דבר מקובל בהרבה מאוד מדינות לבצע הפלה כשהבדיקה הגנטית מצביעה על כך שלעובר יש מומים.יש גם דברים טובים בחשיבה הזו של למנוע סבל אנושי באמצעות מניעה של הפצת גנים שגורמים למחלות קשות ,אבל הבעיה שזה מנוצל לרעה; ייאמר כי מוגבלותם של אנשים היא עניין יחסי.יש דברים שפעם היו נחשבים למוגבלות והיום הם חלק מהגיוון האנושי. © בקנדה ובשוויץ התנהלו תביעות נזיקיות של מאות מיליוני דולרים של אנשים שעברו עיקור כפוי.קנדה ושוויץ הן מדינות נאורות לכל הדעות ,אבל יש שם דברים שלא היינו רוצים שיהיו פה.עד שנות ה 70-ביצעו עיקור כפוי לאנשים עם מוגבלויות שכליות מסוימות במדינות מערביות מתוקנות לכאורה. מה באשר לבינה מלאכותית: הבינה המלאכותית יותר ויותר מעסיקה אותנו כיום בהקשרי אחריות.אנחנו מדברים על מושג האדם.שאלה שעולה במיוחד מאז נובמבר האחרון היא המעמד של הבינה מלאכותית ,כל העולם סער כשנחשף הבוט.אפילו גוגל ומייקרוסופט השיקו בוט משוכלל.עולה השאלה מהי האחריות במצבים שבהם הבינה המלאכותית גרמה למוות של אדם? בשנת 2018 מכונית אוטונומית של וולו )מונית של הובר( דרסה אישה למוות.מי עומד פה לדין? בנוסף הרעיון הוא שקבלת ההחלטות לא נעשתה ע׳׳י בן אדם.אז האם זה הוגן להעמיד לדין את המתכנת? הדברים הללו כבר קורים ,זה לא מדע בדיוני.זה לא העתיד.אחריות זה משהו שאנחנו תמיד חושבים עליו כבני אדם ,אך זה הולך ומתפתח.העתיד הוא מאוד מפחיד והוא כבר כאן.עולם המשפט הוא אחד המועמדים הראשונים להחלפה ע"י מכונות ,כמו גם רו"ח ,מקצועות הצווארון הלבן )אנשים בעלי השכלה אקדמית ממעמד הביניים ,(+וזאת בניגוד למקצועות הצווארון הכחול )מעמד הפועלים ,עבודות כפיים ,שכר נמוך ,סרבלי עבודה כחולים(. ילדים וילדות :בני אדם חלקיים או פגומים? אחד ההקשרים החשובים ביותר של הבנת האנושיות ,ומה הוא אדם או מה הוא בן אנוש.האם ילדים יכולים להיות נשאים של זכויות מלאות ,אותן זכויות כמו אנשים בוגרים? אם התשובה היא לא ,אז למה ,ולגבי אילו זכויות יש הצדקה לשלול אותן מילדים? האם ילדים הם בני אדם ,זו שאלה שמטרידה הוגים כבר במשך כ 300/400-שנים ,עד אמצע המאה ה ,20-ילדים נחשבו במקרה הטוב לבני אדם בהתהוות )לא שלמים( ,ובמקרה פחות טוב לרכוש של הוריהם.רק בסוף המאה ה 19-מתחילה התפיסה שצריך להגן על ילדים ולחוקק חוקים שיגנו עליהם מפני אלימות ועבודה כפויה.כמו כן, חובת שליחת ילדים לביה״ס. המסע מתחיל גם בפילוסופיה של ג'ון לוק וג'ון סטיוארט מיל.הם אומרים שילד הוא הכנה לבן אדם ,הוא בא עם כל הפוטנציאל להיות אדם אבל הוא לא אדם מלא.מצד אחד הם יצורים אנושיים ומצד שני יש הצדקה להגן עליהם מפני עצמם.אין כוונה להתעמר בהם ß ג׳ון לוק כותב במסכת השנייה של הממשל המדיני ) – (1690״הילדים לא נולדים שווים למבוגרים ,הם נולדים לקראת שוויון״ – ההצדקה היא שמצב הילדות חסר שלמות ,מי שעוד לא מסוגל להשתמש בשכלו ,עיקרון השוויון לא חל עליו באופן זמני ,עד שילמד להשתמש בשכלו.במאה ה ß 19-ג׳ון סטיריואט מיל ״על החירות״ ) – (1859אומר משהו מודרני גל ספיר -פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר יותר ,״עקרון החירות חל רק על בוגרים״ ,ההצדקה לשלילת החירות מילדים; יש להגן על ילדים לא רק מפני אחרים אלא גם מפני עצמם ,מתוך תפיסה של הגנה. הביקורת על תפיסת הילד כאדם פגום או חלקי אחת המובילות המרכזיות של הביקורת הזו היא מפורסמת – אחת האמהות המייסדות של התנועה לאיכות הילד ,ולהכיר בילדים כבני אדם מבוגרים ßהילארי רודהאם )קלינטון( )– children under the law (1973 פרסמה לא מעט מחקרים אקדמיים עד שנכנסה לפוליטיקה – ספרה ״it takes a village״ – בספר זה היא טוענת שילדים הם לא בני אדם פגומים ,הם לא הכנה לבן אדם ,אלא הם בני אדם לכל דבר ועניין ולכן המשפט צריך לקחת את זה בחשבון. ש כ ן ,ה י א ל א מ ד ב ר ת ע ל כ ך ש צ ר י ך ל ת ת ל י ל ד י ם ל ה ת ח ת ן ב ג י ל 9למשל ,אלא על כך שכאשר מקבלים החלטות בנוגע לחייו של ילד – כמו לדוגמה ,משמורת בגירושין ßחייב לשמוע את רצון הילד )לא בהכרח להכריע לפיו( ,אבל לפחות לשמוע. רצונו הוא חלק מקבלת ההחלטות.כיום – בנסיבות מתאימות ולפי גיל ,יש לא מעט חוקים והסדרים מדינתיים שמקנים זכויות לילדים.הגישה של קלינטון התקבלה באמנות בינלאומית וגם במשפט הישראלי ,היא אומרת שקודם כל מה שמאפיין את בני האדם זה ששואלים לדעתם.זה משהו שלא היה קיים עד השנים האחרונות.הגישה של קלינטון אומצה, ככל שהילד או הילדה מסוגלים להבין יש לאפשר להם להשתתף ,לאו דווקא לומר את השורה האחרונה אבל להשתתף בהחלטות לגביהם.לדוגמה ,ילדה עם בעיה רפואית שישנם שני סוגי טיפול :זריקה חודשית או כדורים ,ביהמ"ש אומר בואו נשאל את הילדה מה היא מעדיפה.זה נותן לה תחושת ערך עצמי שהיא שולטת בגורלה.פטרנליזם קיים גם לגבי בגירים – החוק בישראל אוסר עליי למכור איברי גוף להשתלה.גם אם אני חיה ברווחה כלכלית אבל אני רוצה למכור כליה ,אני לא יכולה ,זו עבירה פלילית.תרומה אפשרית רק אם היא אלטרואיסטית ,לא למטרות מסחריות והשיקול הוא פטרנליסטי.בחוק העונשין יש סעיף שקובע שעל האדם חל איסור למכור את עצמו לעבדות.יש הצדקות לפטרנליזם ,כמו לדוגמה החובה לחגור חגורת בטיחות. תמונות של בשר /דרור בורשטיין ,פרנסיסקו דה גויא ,״טבע דומם״ )(1812-1810 דרור בורשטיין הוא סופר ישראלי ,פרופ׳ לספרות באוניברסיטה העברית. הסופר דרור בורשטיין הוא טבעוני ]אם תהינו בטעות[.הוא מתאר בספרו "תמונות של בשר" ,בחלק הראשון תמונה שרואים בה כבש מפורק.הוא מדבר על המסחור של גוף החיה כדי להסתיר את האכזריות ,אנחנו לא אומרים "אכלתי פרה/תרנגולת" ,השפה כוללת מנגנונים של הסוואת האכזריות )אומרים – אכלתי בקר/עוף(. בספרו הנ״ל מנתח תמונות של בעלי חיים – או מתים או בדרך למות.הוא מדבר על כך שבע״ח הופך מיצור חי לבשר. בסיפור הוא מתאר את עקדת יצחק ]שנפרט בהמשך[.הוא מדבר על הסיפור בו בע״ח הופך מיצור חי עם רגשות למגש של חלקי גוף ,עטוף בניילון נצמד על המדף בסופר.שכן ,באיזו קלות מכחישים את העובדה שמדובר ביצור חי ,ושוב ,להבדיל, כמו שצמחה התנועה לזכויות הילד ,צמחה התנועה לזכויות בעלי חיים.זו לא תנועה אחידה ,זה ספקטרום – יש כאלו שיגידו שלא צריך לצרוך בכלל/יש כאלה שאומרים שמוצרי חלב זה בסדר ובשר לא ,ויש כאלה שאומרים שאנחנו יצורים שביולוגית רגילים לאכול בשר ולכן מנרמלים את זה לכך שזה ״הומני״. בנוסף ,כותב על כך שאנחנו מכחישים כבני אדם את הניצול של בע״ח ,שהם הורים של מישהו.אם מסתכלים על התא המשפחתי – בני אדם פשוט מתעלמים מכך שהם מפרקים תא משפחתי של בע״ח.דברים השתנו ב 40-שנים האחרונות בעולם המערבי ,אפילו לא בעת העתיקה.התרבות המערבית הוציאה מכלל ההגנה את הזכות לחיים של בעלי החיים. ת.ל – טריגר אומר שאנו לא נגד צריכת בשר אבל אנחנו כן בעד רפורמה שתוביל לכך שעד מותם חייהם יהיו טובים. תמונות של בשר/דרור בורשטיין ,קווג׳ו ״עקדת יצחק״ )(1602-1601 מדבר על תמונת האייל שמסתכל על הרגע בו המלאך אומר לאברהם לא לשחוט את בנו יצחק ומסתכל אל תוך העתיד, האייל מסתכל על המוות שלו עצמו ßט ר י ג ר מ מ ל י ץ ל ה ס ת כ ל ע ל ה ה ב ח נ ה ה ז ו .בסיפור כאשר הוא מתאר את עקדת יצחק -ומתמקד בציור של קרוואג'יו – אברהם אומר למלאך אל תשלח ידך אל הנער ומקריב את האייל.ההיסטוריה של האומנות ומטבע הדברים ההיסטוריה האנושית מתעניינת ביחסים שבין אברהם ,יצחק והאל ומזניחה את העובדה שחייו