פרקים בחשיבה הומניסטית - גל ספיר - PDF

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫© דילמת החיים שראוי לחיותם‪ :‬ע״א ‪ 518/82‬זייצוב נ׳ כץ )‪ – (1986‬בסוף שנות השמונים של המאה החולפת דן בית‬ ‫המשפט העליון בערעור של משפחה אשר נולד לה בן בעל מום‪.‬בפסק דין תקדימי‪ ,‬עוגנה ל...

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫© דילמת החיים שראוי לחיותם‪ :‬ע״א ‪ 518/82‬זייצוב נ׳ כץ )‪ – (1986‬בסוף שנות השמונים של המאה החולפת דן בית‬ ‫המשפט העליון בערעור של משפחה אשר נולד לה בן בעל מום‪.‬בפסק דין תקדימי‪ ,‬עוגנה לראשונה זכותם של הורים‬ ‫לילד שנולד עם מומים אשר לא זוהו במהלך ההיריון כמו גם זכותו של הילד עצמו לתבוע את הרופא בגין רשלנותו‬ ‫במסגרת עילת "הולדה‪ /‬חיים בעוולה"‪.‬בעקבות הלכה זו התקבלה הטענה העקרונית לפיה ישנם מקרים שבהם המוות‬ ‫עדיף על החיים‪.‬סוגיה מהותית שנותרה בצריך עיון והשופטים נחלקו בה הייתה איזה נזק אשר לא אובחן בהיריון‬ ‫מצדיק תביעה? כלומר מהי דרגת החומרה של המום או הפגיעה שבגינם ניתן לטעון לחיים בעוולה?‬ ‫מדובר על תינוק עם תוחלת חיים מאוד קצרה כתוצאה מהתרשלות הרופאה בליווי ההיריון‪.‬הפיצוי תמיד ביחס למצב‬ ‫ללא נזק אזי איך אפשר להשוות חיים ומומים?‬ ‫© התפיסה היא שהטבע צריך עזרה והמדינה שותפה לזה‪.‬הרעיון שגנים שליליים לא צריכים לעבור הוא כשלעצמו לא‬ ‫רעיון בעייתי‪ ,‬אבל הוא מנוצל לרעה‪.‬למשל‪ ,‬זה דבר מקובל בהרבה מאוד מדינות לבצע הפלה כשהבדיקה הגנטית‬ ‫מצביעה על כך שלעובר יש מומים‪.‬יש גם דברים טובים בחשיבה הזו של למנוע סבל אנושי באמצעות מניעה של הפצת‬ ‫גנים שגורמים למחלות קשות‪ ,‬אבל הבעיה שזה מנוצל לרעה; ייאמר כי מוגבלותם של אנשים היא עניין יחסי‪.‬יש‬ ‫דברים שפעם היו נחשבים למוגבלות והיום הם חלק מהגיוון האנושי‪.‬‬ ‫© בקנדה ובשוויץ התנהלו תביעות נזיקיות של מאות מיליוני דולרים של אנשים שעברו עיקור כפוי‪.‬קנדה ושוויץ הן‬ ‫מדינות נאורות לכל הדעות‪ ,‬אבל יש שם דברים שלא היינו רוצים שיהיו פה‪.‬עד שנות ה‪ 70-‬ביצעו עיקור כפוי לאנשים‬ ‫עם מוגבלויות שכליות מסוימות במדינות מערביות מתוקנות לכאורה‪.‬‬ ‫מה באשר לבינה מלאכותית‪:‬‬ ‫הבינה המלאכותית יותר ויותר מעסיקה אותנו כיום בהקשרי אחריות‪.‬אנחנו מדברים על מושג האדם‪.‬שאלה שעולה‬ ‫במיוחד מאז נובמבר האחרון היא המעמד של הבינה מלאכותית‪ ,‬כל העולם סער כשנחשף הבוט‪.‬אפילו גוגל ומייקרוסופט‬ ‫השיקו בוט משוכלל‪.‬עולה השאלה מהי האחריות במצבים שבהם הבינה המלאכותית גרמה למוות של אדם? בשנת ‪2018‬‬ ‫מכונית אוטונומית של וולו )מונית של הובר( דרסה אישה למוות‪.‬מי עומד פה לדין? בנוסף הרעיון הוא שקבלת ההחלטות‬ ‫לא נעשתה ע׳׳י בן אדם‪.‬אז האם זה הוגן להעמיד לדין את המתכנת? הדברים הללו כבר קורים‪ ,‬זה לא מדע בדיוני‪.‬זה לא‬ ‫העתיד‪.‬אחריות זה משהו שאנחנו תמיד חושבים עליו כבני אדם‪ ,‬אך זה הולך ומתפתח‪.‬העתיד הוא מאוד מפחיד והוא‬ ‫כבר כאן‪.‬עולם המשפט הוא אחד המועמדים הראשונים להחלפה ע"י מכונות‪ ,‬כמו גם רו"ח‪ ,‬מקצועות הצווארון הלבן‬ ‫)אנשים בעלי השכלה אקדמית ממעמד הביניים ‪ ,(+‬וזאת בניגוד למקצועות הצווארון הכחול )מעמד הפועלים‪ ,‬עבודות‬ ‫כפיים‪ ,‬שכר נמוך‪ ,‬סרבלי עבודה כחולים(‪.‬‬ ‫ילדים וילדות‪ :‬בני אדם חלקיים או פגומים?‬ ‫אחד ההקשרים החשובים ביותר של הבנת האנושיות‪ ,‬ומה הוא אדם או מה הוא בן אנוש‪.‬האם ילדים יכולים להיות‬ ‫נשאים של זכויות מלאות‪ ,‬אותן זכויות כמו אנשים בוגרים? אם התשובה היא לא‪ ,‬אז למה‪ ,‬ולגבי אילו זכויות יש הצדקה‬ ‫לשלול אותן מילדים? האם ילדים הם בני אדם‪ ,‬זו שאלה שמטרידה הוגים כבר במשך כ‪ 300/400-‬שנים‪ ,‬עד אמצע המאה‬ ‫ה‪ ,20-‬ילדים נחשבו במקרה הטוב לבני אדם בהתהוות )לא שלמים(‪ ,‬ובמקרה פחות טוב לרכוש של הוריהם‪.‬רק בסוף‬ ‫המאה ה‪ 19-‬מתחילה התפיסה שצריך להגן על ילדים ולחוקק חוקים שיגנו עליהם מפני אלימות ועבודה כפויה‪.‬כמו כן‪,‬‬ ‫חובת שליחת ילדים לביה״ס‪.‬‬ ‫המסע מתחיל גם בפילוסופיה של ג'ון לוק וג'ון סטיוארט מיל‪.‬הם אומרים שילד הוא הכנה לבן אדם‪ ,‬הוא בא עם כל‬ ‫הפוטנציאל להיות אדם אבל הוא לא אדם מלא‪.‬מצד אחד הם יצורים אנושיים ומצד שני יש הצדקה להגן עליהם מפני‬ ‫עצמם‪.‬אין כוונה להתעמר בהם ‪ß‬‬ ‫ג׳ון לוק כותב במסכת השנייה של הממשל המדיני )‪ – (1690‬״הילדים לא נולדים שווים למבוגרים‪ ,‬הם נולדים לקראת‬ ‫שוויון״ – ההצדקה היא שמצב הילדות חסר שלמות‪ ,‬מי שעוד לא מסוגל להשתמש בשכלו‪ ,‬עיקרון השוויון לא חל עליו‬ ‫באופן זמני‪ ,‬עד שילמד להשתמש בשכלו‪.‬במאה ה‪ ß 19-‬ג׳ון סטיריואט מיל ״על החירות״ )‪ – (1859‬אומר משהו מודרני‬  ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫יותר‪ ,‬״עקרון החירות חל רק על בוגרים״‪ ,‬ההצדקה לשלילת החירות מילדים; יש להגן על ילדים לא רק מפני אחרים אלא‬ ‫גם מפני עצמם‪ ,‬מתוך תפיסה של הגנה‪.‬‬ ‫הביקורת על תפיסת הילד כאדם פגום או חלקי‬ ‫אחת המובילות המרכזיות של הביקורת הזו היא מפורסמת – אחת האמהות המייסדות של התנועה לאיכות הילד‪ ,‬ולהכיר‬ ‫בילדים כבני אדם מבוגרים ‪ ß‬הילארי רודהאם )קלינטון( )‪– children under the law (1973‬‬ ‫פרסמה לא מעט מחקרים אקדמיים עד שנכנסה לפוליטיקה – ספרה ״‪it takes a village‬״ – בספר זה היא טוענת שילדים‬ ‫הם לא בני אדם פגומים‪ ,‬הם לא הכנה לבן אדם‪ ,‬אלא הם בני אדם לכל דבר ועניין ולכן המשפט צריך לקחת את זה בחשבון‪.‬‬ ‫ש כ ן ‪ ,‬ה י א ל א מ ד ב ר ת ע ל כ ך ש צ ר י ך ל ת ת ל י ל ד י ם ל ה ת ח ת ן ב ג י ל ‪ 9‬למשל‪ ,‬אלא על כך שכאשר מקבלים החלטות בנוגע לחייו‬ ‫של ילד – כמו לדוגמה‪ ,‬משמורת בגירושין ‪ ß‬חייב לשמוע את רצון הילד )לא בהכרח להכריע לפיו(‪ ,‬אבל לפחות לשמוע‪.‬‬ ‫רצונו הוא חלק מקבלת ההחלטות‪.‬כיום – בנסיבות מתאימות ולפי גיל‪ ,‬יש לא מעט חוקים והסדרים מדינתיים שמקנים‬ ‫זכויות לילדים‪.‬הגישה של קלינטון התקבלה באמנות בינלאומית וגם במשפט הישראלי‪ ,‬היא אומרת שקודם כל מה‬ ‫שמאפיין את בני האדם זה ששואלים לדעתם‪.‬זה משהו שלא היה קיים עד השנים האחרונות‪.‬הגישה של קלינטון אומצה‪,‬‬ ‫ככל שהילד או הילדה מסוגלים להבין יש לאפשר להם להשתתף‪ ,‬לאו דווקא לומר את השורה האחרונה אבל להשתתף‬ ‫בהחלטות לגביהם‪.‬לדוגמה‪ ,‬ילדה עם בעיה רפואית שישנם שני סוגי טיפול‪ :‬זריקה חודשית או כדורים‪ ,‬ביהמ"ש אומר‬ ‫בואו נשאל את הילדה מה היא מעדיפה‪.‬זה נותן לה תחושת ערך עצמי שהיא שולטת בגורלה‪.‬פטרנליזם קיים גם לגבי‬ ‫בגירים – החוק בישראל אוסר עליי למכור איברי גוף להשתלה‪.‬גם אם אני חיה ברווחה כלכלית אבל אני רוצה למכור‬ ‫כליה‪ ,‬אני לא יכולה‪ ,‬זו עבירה פלילית‪.‬תרומה אפשרית רק אם היא אלטרואיסטית‪ ,‬לא למטרות מסחריות והשיקול הוא‬ ‫פטרנליסטי‪.‬בחוק העונשין יש סעיף שקובע שעל האדם חל איסור למכור את עצמו לעבדות‪.‬יש הצדקות לפטרנליזם‪ ,‬כמו‬ ‫לדוגמה החובה לחגור חגורת בטיחות‪.‬‬ ‫תמונות של בשר‪ /‬דרור בורשטיין‪ ,‬פרנסיסקו דה גויא‪ ,‬״טבע דומם״ )‪(1812-1810‬‬ ‫דרור בורשטיין הוא סופר ישראלי‪ ,‬פרופ׳ לספרות באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫הסופר דרור בורשטיין הוא טבעוני ]אם תהינו בטעות[‪.‬הוא מתאר בספרו "תמונות של בשר"‪ ,‬בחלק הראשון תמונה‬ ‫שרואים בה כבש מפורק‪.‬הוא מדבר על המסחור של גוף החיה כדי להסתיר את האכזריות‪ ,‬אנחנו לא אומרים "אכלתי‬ ‫פרה‪/‬תרנגולת"‪ ,‬השפה כוללת מנגנונים של הסוואת האכזריות )אומרים – אכלתי בקר‪/‬עוף(‪.‬‬ ‫בספרו הנ״ל מנתח תמונות של בעלי חיים – או מתים או בדרך למות‪.‬הוא מדבר על כך שבע״ח הופך מיצור חי לבשר‪.‬‬ ‫בסיפור הוא מתאר את עקדת יצחק ]שנפרט בהמשך[‪.‬הוא מדבר על הסיפור בו בע״ח הופך מיצור חי עם רגשות למגש של‬ ‫חלקי גוף‪ ,‬עטוף בניילון נצמד על המדף בסופר‪.‬שכן‪ ,‬באיזו קלות מכחישים את העובדה שמדובר ביצור חי‪ ,‬ושוב‪ ,‬להבדיל‪,‬‬ ‫כמו שצמחה התנועה לזכויות הילד‪ ,‬צמחה התנועה לזכויות בעלי חיים‪.‬זו לא תנועה אחידה‪ ,‬זה ספקטרום – יש כאלו‬ ‫שיגידו שלא צריך לצרוך בכלל‪/‬יש כאלה שאומרים שמוצרי חלב זה בסדר ובשר לא‪ ,‬ויש כאלה שאומרים שאנחנו יצורים‬ ‫שביולוגית רגילים לאכול בשר ולכן מנרמלים את זה לכך שזה ״הומני״‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כותב על כך שאנחנו מכחישים כבני אדם את הניצול של בע״ח‪ ,‬שהם הורים של מישהו‪.‬אם מסתכלים על התא‬ ‫המשפחתי – בני אדם פשוט מתעלמים מכך שהם מפרקים תא משפחתי של בע״ח‪.‬דברים השתנו ב‪ 40-‬שנים האחרונות‬ ‫בעולם המערבי‪ ,‬אפילו לא בעת העתיקה‪.‬התרבות המערבית הוציאה מכלל ההגנה את הזכות לחיים של בעלי החיים‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל – טריגר אומר שאנו לא נגד צריכת בשר אבל אנחנו כן בעד רפורמה שתוביל לכך שעד מותם חייהם יהיו טובים‪.‬‬ ‫תמונות של בשר‪/‬דרור בורשטיין‪ ,‬קווג׳ו ״עקדת יצחק״ )‪(1602-1601‬‬ ‫מדבר על תמונת האייל שמסתכל על הרגע בו המלאך אומר לאברהם לא לשחוט את בנו יצחק ומסתכל אל תוך העתיד‪,‬‬ ‫האייל מסתכל על המוות שלו עצמו ‪ ß‬ט ר י ג ר מ מ ל י ץ ל ה ס ת כ ל ע ל ה ה ב ח נ ה ה ז ו ‪.‬בסיפור כאשר הוא מתאר את עקדת יצחק‬ ‫‪ -‬ומתמקד בציור של קרוואג'יו – אברהם אומר למלאך אל תשלח ידך אל הנער ומקריב את האייל‪.‬ההיסטוריה של‬ ‫האומנות ומטבע הדברים ההיסטוריה האנושית מתעניינת ביחסים שבין אברהם‪ ,‬יצחק והאל ומזניחה את העובדה שחייו‬