🎧 New: AI-Generated Podcasts Turn your study notes into engaging audio conversations. Learn more

Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...
Loading...

Full Transcript

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫של יצחק ניצלו כי הוקרבו חייו של האייל‪.‬כל הפרק עוסק במבט של האייל בהתרחשות‪.‬מדובר בטקסט מאוד מאיר עיניים‬ ‫ויפה‪ ,‬אנחנו יכולים לחשוב על האופן שבו למשל האנושו...

‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫של יצחק ניצלו כי הוקרבו חייו של האייל‪.‬כל הפרק עוסק במבט של האייל בהתרחשות‪.‬מדובר בטקסט מאוד מאיר עיניים‬ ‫ויפה‪ ,‬אנחנו יכולים לחשוב על האופן שבו למשל האנושות יצרה כללים וחוקים שמגנים על קדושת החיים של בני האדם‪,‬‬ ‫אבל לא על החיים של יצורים חיים אחרים‪.‬האם זאת גישה הומניסטית? על החמלה הרבה שאנחנו נוקטים כלפי חיות‬ ‫המחמד שלנו‪ ,‬בו‪-‬זמנית אחנו או מעלימים עין מאכזריות כלפי בעלי חיים אחרים‪.‬‬ ‫״ההפיכה של בע״ח לבשר היא בימינו תהליך מהיר של המרה‪.‬יצור חי בעל תכונות ורגשות‪ ,‬יצור שיש לו הורים ולפעמים‬ ‫צאצאים‪ ,‬הופך למוצר ארוז‪ ,‬פרוס ומוקפא״‪.‬״זה שינוי קיצוני – מחי לדומם‪ ,‬מחיים לחיי‪-‬מדף‪.‬אכילת הבשר היא השלב‬ ‫הבא‪ :‬המוצר הופך למזון‪ ,‬האכילה מנצלת חיים כדי לבנות את חיינו״ )עמ׳ ‪.(14‬‬ ‫נועה שקרג׳י‪/‬תעשיית הבשר‬ ‫סופרת‪ ,‬מתוך ספרה‪ :‬״חותמת חום״ כותבת שיר ‪ֲ ß‬אַנְחנוּ ַהנּוָֹלִדים ְלַתֲעִשַׂיּת ַהָבָּשׂר ֻמְשָׁלִכים ִעם ְבִּקיָעֵתנוּ ְלַמְחָסִנים‬ ‫ִמְשַׁפְּחִתִּיּים ֲחשׂוֵּכי ַחלּוֹנוֹת ָשׁם ְנַבֶלּה ֶאת ַחֵיּינוּ ַהְקָּצ ִרים‪ְ.‬גִּדיָלֵתנוּ ְמִהיָרה וִּבְלִתּי ִטְבִעית — ַהִטּפּוַּח ַהֶגֶּנִטי גּוֵֹרם ְלָכ‪ֶ z‬שֵׁמַּעל‬ ‫‪ֵ 90%‬מִאָתּנוּ סוְֹבִלים ִמָנֻּכיּוֹת‪ַ ,‬הָפּלוֹת וַּמֲחלוֹת ָקשׁוֹת‪ִ.‬עם ַה ְגִּדיָלה‪ַ ,‬הְצִּפיפוּת עוָֹלה ְוָאנוּ ֶנֱאָלִצים ִלְדֹר‪ֶ z‬זה ַעל ֶזה ְכֵּדי ְלַה ִגּיַע‬ ‫ַלָמּזוֹן‪ֵ.‬סֶבל ֶזה ִמְתַעֵצּם ְבֶּשׁל ְתָּנֵאי ַההוָֹבָלה ְוֵנרוֹת ַעל עוּגוֹת ֶשֵׁיּשׁ ְלַכבּוֹת‪.‬‬ ‫חֶפשׁ וַּמֲחַנק ִמַוָּדּאוּת ָהעוָֹלם‪ַ.‬רִבּים נוְֹשׁ ִרים ְבָּכל ָשָׁנִה‬ ‫ְבַמֲהַל‪ַ z‬הִשּׁנּוַּע‪ִ ,‬נ ְגָרִמים ְנָקִעים וְּשָׁב ִרים ֶבָּחֶזה וַּבְכָּנַפִים ְכּמוֹ ַגּם ָצָמא ְל ֹ‬ ‫לּוּל ַהִתּינוֹקוֹת ֶאל ַהִמּיָתה‪ַ ,‬הנּוָֹת ִרים מוָּבִאים ֶאל ַהשּׁוֵֹחט ַהחוֵֹת‪ֶ z‬את ַצָוּאָרם וֵּמִטיל אוָֹתם ְלַדֵמּם וְּלַפ ְרֵכּס ְלתוֹ‪ְ z‬דִּלי אוֹ‬ ‫ְכֶּשֵׁהם ְתּלוִּיים ְבַּנֲעֵליֶהם ִמַמּסּוַֹע‪ְ ,‬מעוְֹפִפים ַבֲּחלוֹמוֹת‪ָ.‬אנוּ גּוְֹסִסים ְבַּהָכָּרה ִמְסַפּר ַדּקּוֹת ֵעֶקב ְז ִריַמת ִתְּקָוה ַלמּוַֹח ִמְכֵּלי ָדּם‬ ‫ֶהֵקִּפִיּים‪..‬‬ ‫אורי רפּ‪ ,‬הומאניזם – הרעיון ותולדותיו‪ ,‬עמ' ‪ – 32-17‬שניר הציגה‬ ‫תקציר‪ :‬ההומאניזם מתואר כאקלים רוחני‪ ,‬שרווח בתרבות המערב זה כ‪ 600-‬שנה וניזון ממקורות של התרבות העתיקה‬ ‫)יון‪ ,‬רומא‪ ,‬ישראל(‪ ,‬ומהתמודדות עם הנצרות ועם השקפת עולם דתית בכלל ‪ -‬ותוך עימות עם הממסדים הדתיים ועם כל‬ ‫ממסד טוטאליטארי‪.‬לאחר סקירה של תולדות ההומאניזם לשלוחותיו‪ ,‬והשפעת הרעיונות ההומניסטיים על הפילוסופיה‬ ‫ועל ההגות המדינית והחברתית‪ ,‬נידונות כאן שתי מגמות עיקריות‪ :‬רעיונות בתחום האינטלקטואלי‪ ,‬בתחום ההשכלה‬ ‫וחיי התרבות‪ ,‬ומאבקים על חירותם של בני אדם ועמים ועל זכויות האדם‪.‬הספר כולל דיון במספר נושאים מרכזיים‬ ‫להומניזם‪ ,‬כגון פלורליזם‪ ,‬יחסי האדם והמדינה‪ ,‬יחס התרבות המודרנית לתרבויות אחרות‪ ,‬ערכים מוסריים ודילמות‬ ‫מוסריות‪ ,‬והקשר בין העם היהודי לבין התנועה ההומאניסטית‪.‬‬ ‫שניר מציגה‪ :‬אורי רפ ד״ר וסופר איש מדע התנהגות וסוציולוגיה‪ ,‬חלק ממאמריו וספריו תורמו למחזות בתיאטרון‪.‬בפתח‬ ‫דבר‪ ,‬מבקש להשאיר את הדיון בגבולות המדע וההיסטוריה ולא לגלוש למחלוקות פוליטיות ואקטואליות בנושאים‬ ‫שבספר‪.‬‬ ‫מספר על ה ו מ נ י ז ם כ א ק ל י ם ר ו ח נ י ב ת ר ב ו ת ה מ ע ר ב ש מ ו ש פ ע ב ת ר ב ו י ו ת ע ת י ק ו ת ‪ ,‬ה ת מ ו ד ד ו ת מ ו ל ת פ י ס ו ת ד ת י ו ת ) ב פ ר ט‬ ‫הנצרות(‪ ,‬וממדים טוטליטריים‪.‬סקירת תולדות ההומניזם והאופן בו משפיע על הפילוסופיה המדינית – חברתית והוגי‬ ‫הדעות‪.‬רעיונות בתחום האינטלקטואלי‪.‬‬ ‫הומניזם – רפ ממקד את זה למחלוקת‪ ,‬שההומניזם מכיל בתוכו מחלוקת בין רציונליזם לבין לבקר את הקיים אל מול‬ ‫מסורות‪.‬הוא מדבר בפרקו על שני אנשים מרכזיים ‪ ß‬אנשי סמל להומניזם‪ :‬מרטין לותר קינג ואנדריי סחרוב‪.‬‬ ‫אנדריי סחרוב – קידם את הביקורות על הנישואים שנעשים ברוסיה‪ ,‬שכן‪ ,‬הם מסכנים את חיי האדם‪.‬הפך להיות פעיל‬ ‫למען זכויות האדם‪.‬אלמנט בסיסי שדיבר עליו במסורת ההומוניסטית – פולמוס‪ ,‬מדובר בעצם על כמה טענות שמשוגרות‬ ‫אחת אחרי השנייה‪.‬זה מקור ההומניזם‪ ,‬מבלי זה‪ ,‬לא מדובר בהגדרת הומניזם‪.‬‬ ‫אמנת הלסינקי )‪ – (1975‬מדינות אירופה ‪ +‬ארה״ב ‪ +‬קנדה; אמנת זכויות אדם מחייבת; ; סע׳ ‪ 1‬לאמנה – בטחון אירופה‬ ‫והכרתה בגבולות הארצות; סע׳ ‪ – 2‬שת״פ בנ״ל בין הארצות באמנה‪.‬סע׳ ‪ – 3‬כניסה ויציאה חופשית מכל ארץ באמנה;‬ ‫שכן‪ ,‬רפ אומר ״הצביעות היא המס שהשקר משלם לאמת״ ‪ -‬מצטט את הנשיא ברג׳נייב – ״בפורום בלתי רגיל ונשגב זה‪,‬‬ ‫אנחנו מבקשים להדגיש הדגשה יתרה את התכונה האיתנה‪ ,‬ללא כל פגימה‪ ,‬של מדיניות החוץ הסובייטית‪ ,‬של מדיניות‬ ‫השלום הלניניסטית ושל מדיניות הידידות בין העמים‪ ,‬הרי זה ההומניזם״‪.‬‬ ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫המסורת ההומניסטית – חסכונית ובטוחה; רייס מיילס מדבר על כך שיש מיעוט של אנשי רוח שגם נתנו ביטוי למוסכמות‬ ‫ומקובלות )מסורת( אך גם התמרדו בהם;‬ ‫למה הביטוי ״מסורת הומניסטית״ מכיל פרדוקס? מסורת מדעית‪ :‬דוגמה על מוזיאון ]פירטה בהמשך[‪.‬לסיכום‪ :‬מסורת‬ ‫הומניסטית חייבת להכיל צירוף של ״הישן והחדש״‪.‬מסורת כשלעצמה היא יעילה‪ ,‬אנשים נשענים על המסורת והיא‬ ‫בעצם פותרת בעיות‪ ,‬זה מאגד את בני אדם לפעול במסורת מסוימת – אולם מצד שני צריך לבקרה כל הזמן‪.‬‬ ‫מסורת צריכה להכיל רציונליזם )התבונה והרצון לפתור בעיות( ‪ vs‬מסורות אחרות;‬ ‫מציג רפ ‪ 2‬גישות‪.(1 :‬גטה אומר שיש מעמסה של דורות רבים על כתפייך; ‪.(2‬ניוטון אומר איני גדול בפיזיקה אני גמד‬ ‫העומד על כתפי ענקים‪.‬‬ ‫התגבשות נושאים מרכזיים בזכויות אדם באמנות בינ״ל ועד היום – דיסקורס ]שיח[ )ג׳ון סטיוראט מיל –אמר שאחד‬ ‫ממאפייני ההומניזם ז ה ה י ד ב ר ו ת ב י ן ‪ 2‬צ ד ד י ם ש ה מ ט ר ה ה י א ל ה ג י ע ל ה ס כ מ ה ב י נ י ה ם ‪.‬ש כ ן ‪ ,‬א ם מ ב י א י ם ב ן א ד ם ש א י נ ו‬ ‫נכון לשמוע‪ ,‬מדובר על בן אדם שאינו הומניסט‪.‬הומניסטים חייבים לעבוד בדיסקורס‪ ,‬מצד אחד הם מאמינים במשהו אך‬ ‫מצד שני הם חייבים שיהיו להם טיעונים מבססים(;‬ ‫מ ו ש ג י ם ע כ ש ו ו י י ם ש ה ת פ ת ח ו מ ר ע י ו נ ו ת ה ו מ נ י ס ט י ם – כמו המילה אנציקלופדיה למשל‪ ,‬שכן‪ ,‬במקור המסורת ההומניסטית‬ ‫התפתחה בעיקר במוסד לימוד שדיבר על התנהגות ועיצוב האדם באופן כללי ולא לימד חומר לימודי‪.‬‬ ‫היחס אל הספר – הוא אומר שההומניסטים הגדולים מאוד העריכו את הספר‪ ,‬הם שאבו השראה אך הטילו ספק‪.‬יש‬ ‫הערצה כלפי הספר‪.‬סוגר את פרק ב׳ בכך שדיבר על ההתלבטות בין מסורת ליצירה מקורית – הריב בין עתיקים לחדשים‪,‬‬ ‫היינו‪ ,‬שעלתה השאלה ״מי מנצח״‪ ,‬התשובה שהוכרעה – לחדשים‪.‬כיוון שהם היו עם נכונות לחדש אותם‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל ‪ -‬ההומניסטים חייבים לדעת מה היה ע״מ לדעת מה יהיה‪.‬‬ ‫בפרק ג׳ – דיבר על מקורות ההומניזם ‪ ß‬הזרם האליטיסטי – האדם כפי שצריך להיות‪.‬אך מה הביקורת?; הזרם הפולטי‬ ‫ציבורי – בני אדם חייבים להיות תחת שלטון‪ ,‬אולם‪ ,‬האדם כפי שהוא עכשיו צריך להיאבק ע״י הפרישה; התמזגות במאה‬ ‫ה‪ – 20-‬האדם כפי שהוא אדם כמו שצריך להיות; קיקרו ]טען כי מעצר או הגליה של הקושרים יחמירו את הסכנה[;‬ ‫הבעיה‪ :‬גישור בין המסורת הנוצרות למורשת היוונית‪-‬רומית‪-‬אלילית; פלורליזם‪.‬‬ ‫ה מ ש ך – ש נ י ר ] ב ש י ע ו ר מ ס ׳ ‪: [4‬‬ ‫חזרה על הנאמר‪ :‬דיברנו על פרק ב׳ בספרו של אורי רפ‪ ,‬אשר בספרו מדבר על המסורת ההומניסטית‪.‬שכן‪ ,‬אומר שמסורת‬ ‫זה דבר שהוא מאוד ״נוח״‪.‬מסורת מבחינתו זה דבר שמנוגד להומניסט כיוון שהוא לא אוהב את הרעיון הזה‪.‬הוא מאזכר‬ ‫את אנדריי סחרוב שעם הזמן התחיל לפתח רעיונות של זכויות אדם‪.‬דיברנו על ועדת אלסינקי ששם נקבעה אמנת זכויות‬ ‫אדם‪ :‬סע׳ ‪ – 1‬הכרה בגבולות אירופה; סע׳ ‪ – 2‬שת״פ בין כל הארצות הללו; סע׳ ‪ – 3‬כניסה ויציאה חופשית מגבולות‬ ‫המדינה ‪.‬ש כ ן ‪ ,‬ה ב י נ ו ש ס ע י פ י ם א ל ו ה כ ר ח י י ם ע ״ מ ל ה ג ש י ם א ת ה מ ט ר ו ת ‪.‬ה ז כ י ר א ת ה צ ב י ע ו ת ה ה ו מ נ י ס ט י ת – נתן לדוגמה‬ ‫את הנאצים ואמר שלומר על האנשים הללו שהם כלל לא בני אדם‪.‬היינו‪ ,‬הצביעות זה להזכיר שהם בני אדם אולם בפועל‬ ‫להתכוון לכך שהם בכלל לא בני אדם‪].‬תזכורת חשובה – מבחינתו הם כן בני אדם[‪.‬‬ ‫מזכיר את הנשיא ברז׳נייב – ״בפורום בלתי רגיל ונשגב זה‪ ,‬אנו מבקשים להדגיש הדגשה יתרה את התכונה האיתנה‪ ,‬ללא‬ ‫כל פגימה‪...‬״; שכן‪ ,‬מציין שמסורת זה חסכוני ובטוח – לכן הומניסט אמיתי תמיד יסתקרן מתרבות אחרת‪.‬נתן את‬ ‫דוגמאת קיקרו כאחד כזה‪.‬הומניזם רוצה שתמיד נבקר ונטען‪ ,‬שכן‪ ,‬כדוגמה לכך נותן את דוגמת המוזיאון‪ :‬נותן את‬ ‫הדוגמה של מסורת מדעית‪ ,‬שהרי היא לא מובנת מאליה‪.‬במוזיאון יש חדרים בהם הציורים הם לפי תקופות‪ ,‬שכן‪ ,‬ע״מ‬ ‫להסביר את ההווה אמנים היו מציירים לפי רוח התקופה‪.‬גישות לרציונליזם‪ :‬כפי שציינו‪.‬כיום‪ ,‬רואים התגבשות של‬ ‫נושאים מרכזיים בזכויות אדם ]לפי דוגמאות של פיראטים‪ ,‬עינוי אסירים[‪.‬הומניסטים תמיד דגלו בחיקוי‪.‬‬ ‫בפרק ג׳ – מדובר על פרק שהוא יותר טכני‪ ,‬על מקורות ההומניזם‪ ,‬שכן – פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ' מגדיר את ההמוניזם‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬דיברנו על הזרם האליטיסטי והזרם הפוליטי‪-‬ציבורי‪.‬בהמשך‪ ,‬יש התמזגות בין ‪ 2‬הזרמים במאה ה‪ ,20-‬והמזיגה‬ ‫מוגדרת כ‪-‬השאיפה לעשות מן האדם כפי שהוא אדם‪ ,‬כפי שהוא אמור להיות‪.‬היינו‪ ,‬מסתכלים על האדם כאינדיבידואל‪,‬‬ ‫כיחיד‪ ,‬זה בא לידי ביטוי בניסוח‪.‬אחרי מלחמת העולם זה צבר תאוצה וצמח‪ ,‬שכן‪ ,‬מודעים לכך שלא כל אדם יגיע‬ ‫לפוטנציאל שלו‪ ,‬אולם על המדינה לאפשר לו להגיע לכך בכלל‪.‬היינו‪ ,‬שוויונם של אנשים הוא השוני שלהם‪.‬‬ ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫הזרם האליטיסטי – התפתח מאליטא‪ ,‬הם הביאו משהו שונה; עם כמה שהיו אליטא‪ ,‬הם לא הביאו את שפתם לכולם‬ ‫אלא רק האנשים המלומדים הבינו‪.‬לעניין קיקרו – היה עו״ד ופוליטיקאי מסוך הרפובליקה הרומית‪ ,‬שכן‪ ,‬פיתח עקרונות‬ ‫ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך‪ :‬ש ל ע ר כ י ם ו נ י מ ו ס י ם ‪.‬ה ד ו ר ו ת ש ל א ח ר ק י ק ר ו ‪ ,‬ע ס ק ו ב ל פ ר ס ם א ת מ ה ש כ ת ב ק י ק ר ו ‪ ,‬מ ה ש ה ו ב י ל ל ב ע י ה‬ ‫‪ ß‬הצורך לגשר בין הדת לבין האמונה האלילית‪.‬זאת כיוון שההומניסטים הראשונים היו דתיים ]ארסמוס[‪ ,‬ובעצם רצו‬ ‫להגיע לפשרה בין הדת לבין האמונה האלילית‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל – ישעיהו ליבוביץ' אמר שאם רעיונות הומניסטיים יגיעו לדת‪ ,‬הם עלולים לפגוע בדת כיוון שאנשים יתחילו לבקר את‬ ‫הדת וכו׳‪.‬‬ ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫שיעור מס׳ ‪28/03/2024 – 4‬‬ ‫בהמשך למאמר של אורי רפ‪ ,‬טריגר מוסיף‪:‬‬ ‫המקור של המילה הומניסט – הוא במאה ה‪ ,15-‬מי שטבע את המילה הוא המשורר פרנצ׳סקו פטראקקה‪ ,‬שגילה כמה‬ ‫ממכתביו של קיקרו‪.‬שכן‪ ,‬המילה הומאניזם – נוצרה במאה ה‪.19-‬‬ ‫אורי רפ מביא כמה הגדרות מתחרות מכמה מקורות נוספים‪:‬‬ ‫‪.(1‬האנציקלופדיה העברית ‪" -‬כל מערכת של מחשבות ומעשים‪ ,‬המייחסת מעמד יתר לענייניו של האדם לגבי כל עניינים‬ ‫אחרים ומדגישה את האוטונומיה של האדם"‪.‬מערכת מחשבות ששמה את האדם בראש הפירמידה‪.‬‬ ‫‪.(2‬אריך פרום ]‪ - [Erich Fromm‬״הומאניזם במובניו הפשוטים ביותר הוא אמונה באחדות המין האנושי ובפוטנציאל‬ ‫של האדם לשכלל את עצמו במאמציו שלו‪ ".‬אריך פרום היה פסיכואנליטיקאי גרמני )מטפל בנפש(‪ ,‬זה זרם של טיפול נפשי‬ ‫שמגיע מפרויד‪.‬פסיכואנליזה = תורת הנפש‪ ,‬שוכבים על ספה‪ ,‬המטפל יושב מאחוריי ואני מדבר בלי לראות אותו‪ ,‬נפגשים‬ ‫‪ 4-5‬ימים בשבוע‪.‬זה הטיפול הנפשי "המקורי" שהמציא פרויד‪.‬‬ ‫‪.(3‬פרופ' ון פראג ]‪ - [van Pragg‬ההומאניזם הוא ההשקפה המתאפיינת בניסיון להבין את החיים ואת העולם‪ ,‬ולפעול‬ ‫בתוכו‪ ,‬ניסיון המבוסס אך ורק על הכישורים האנושיים‪ ,‬ומכוון להגדרה עצמית של כל יחיד בתוך אנושות משותפת"‪.‬‬ ‫המסורת ההומניסטית‪:‬‬ ‫המסורת ההומניסטית בת כ‪ 600-700-‬שנים – החלה בתקופת הרנסנס‪.‬מקורותיה‪ :‬חשיבה על האדם כפי שהוא צריך‬ ‫להיות ]הוגים משכילים‪ ,‬אנשי אקדמיה ואומנים[ ‪.‬‬ ‫החשיבה ההומניסטית מדברת על איך אנחנו אמורים וצריכים להיות‪ ,‬אולם גם לוקחת בחשבון שהאדם בפועל רחוק‬ ‫מלהיות מושלם‪.‬שכן‪ ,‬הוא צריך לשאוף להיות מושלם ומתחשב‪ ,‬אך יש לנו חולשות כבני אדם ולכן צריך להסתכל על‬ ‫אנשים כמו שהם‪ ,‬ולא רק על איך האדם האידיאלי צריך לנהוג‪.‬‬ ‫האידיאל – חשיבה על האדם כפי שהוא צריך להיות‪ :‬משכיל‪ ,‬איש אקדמיה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ו מ צ ד ש נ י –מ ה י ש ל נ ו ו מ ה א י ן ל נ ו ? צ ר י ך ל ח ש ו ב ע ל ה א ד ם כ פ י ש ה ו א ‪ ,‬ע ל ח ו ל ש ו ת י ו ] מ ל מ ט ה ‪ ,‬מ ה ע ם ‪ ,‬ל א ב ה כ ר ח כ א ד ם‬ ‫משכיל ואיש אקדמיה[‪.‬‬ ‫מהזרם השני ‪ -‬צמחה החשיבה על זכויות האדם‪ ,‬התנגדות לקיפוח‪ ,‬אפליה‪ ,‬ניצול‪ ,‬עיוותי דין‪.‬למה אנחנו צריכים משפט‬ ‫וחוקים? למה אנחנו צריכים מחסומים בפני אפליה‪ ,‬ניצול ואכזריות? כי בני אדם לא מושלמים‪ ,‬ויש בהם לא רק טוב אלא‬ ‫גם רע‪.‬למה יש משפט? אם היינו יכולים להתחבר רק לצד הטוב שלנו ולממש רק אותו לא היינו צריכים חוקים‪.‬זאת מתוך‬ ‫ידיעה שיש בקרב בני האדם אנשים שהם חוטאים והם עבריינים ‪ ß‬צומחת התפיסה שצריך להגן על זכויות נאשמים ויש‬ ‫להתאים את התפיסה הפילוסופית לתפיסה המשפטית ]זאת לא לפי המחשבה האידיאלית[‪.‬החשיבה‬ ‫על האדם כיצור עם חולשות היא עומדת בשורש החשיבה של עיגון זכויות אדם‪ ,‬איסורי הפליה‪ ,‬ניצול על פרוצדורה‬ ‫משפטית שתמנע עיוותי דין‪.‬המשפט נתפס כדבר הכרחי נוכח החולשות של האדם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬העם הראשון שהפך את היציאה מעבדות לחירות‪ ,‬הם בני ישראל שיצאו ממצרים ]דוגמה של אורי רפ במאמרו[‬ ‫‪ ß‬הדוגמה של אורי רפ לראשונים שהפכו את היציאה מעבדות לחירות לחג לאומי – בני ישראל שיצאו ממצרים‪ ,‬חגיגה‬ ‫של דרך החירות )גם אם הדרך של אורי רפ הייתה דרך בעייתית אולי(‪.‬העם הראשון שהפך את חיסול העבדות לחג לאומי‬ ‫אלו היהודים‪ ,‬העלו על ראש שמחתם את החירות‪.‬החירות כעקרון לאומי וככזה הנובע מהתפיסה ההומניסטית היא משהו‬ ‫שמאפיין את התפיסה היהודית מראשיתה‪ ,‬אנחנו העם הראשון שיש לו חג לאומי שכולו מוקדש ליציאה מעבדות לחירות‪.‬‬ ‫יש לא מעט זרמים שונים של דת ]כפי שציינו גם ביהדות[‪.‬שכן‪ ,‬ניתן למצוא במקורות היהודים חשיבה הומניסטית‬ ‫מתקדמת ומתחכמת‪.‬‬ ‫גל ספיר ‪ -‬פרקים בחשיבה הומניסטית – פרופ׳ צבי טריגר‬ ‫מי הוא הומניסט‬ ‫כולם אוהבים לחשוב על עצמם כהומניסטים ]אורי רפ[; אולם‪ ,‬בפועל‪ ,‬גם מי שהם אנטי‪-‬הומניסטים הגדירו עצמם‬ ‫כהומניסטים‪ ,‬ולכן ההגדרה העצמית לא מספיק טובה‪.‬‬ ‫כמה מהאנשים האיומים ביותר בהיסטוריה – הגדירו עצמם כהומניסטים‪.‬שכן‪ ,‬נותן דוגמאות של כמה מהמשטרים‬ ‫״האפלים״ ביותר‪:‬‬ ‫© הסובייטים ‪.‬‬ ‫© הנאצים‪.‬‬ ‫© האירופים שכבשו ארצות באפריקה וטבחו באפריקאים ]כפי שמתאר לינדקוויסט בספרו – שמצטט שם הוגים‬ ‫מתקופת הקולוניאליזם שעשו רציונליזציה וניסו להסביר למה הטבח בשחורים באפריקה‪ ,‬מכירתם לעבדות‪ ,‬שוד‬ ‫הזהב והיהלומים של מדינות אפריקה – למה כל אלו נעשו לטובתם? אותם פראים שנתפסו ככאלה והם רצו להציל‬ ‫אותם מפני עצמם‪.‬כאשר שדדו את האפריקאים ולקחו להם את הנפט‪ ,‬הפחם וכו׳‪.‬כל אלו ששדדו אותם‪ ,‬ראו עצמם‬ ‫כאנשי תרבות הומניסטים[‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל ‪ -‬זו לא שאלה של הגדרה עצמית‪ ,‬אלא זו שאלה של פרקטיקה בפועל‪.‬גם אם אדם רואה עצמו הומניסט‪ ,‬אם הוא לא‬ ‫מתנהג ככה בפועל ‪ ß‬ה ו א פ ש ו ט ל א ‪; J‬‬ ‫© לכן‪ ,‬המילה הומניסט או התיאור הומניסט הרבה פעמים ריק מתוכן כי אפשר להשתמש בו לכל מיני כיוונים‪.‬אין‬ ‫לנו את הרשות העליונה לסיווג הומניסטי‪ ,‬זה עניין של הגדרה‪.‬‬ ‫פרדוקס המסורת ההומניסטית‪:‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬המסורת וההומניזם לא מסתדרים זה עם זה‪.‬חשיבה הומניסטית היא חשיבה שמתבססת על ידע‪ ,‬רציונל‪ ,‬כבוד‬ ‫לאדם באשר הוא אדם‪ ,‬על הכלה של אי הסכמה והכלה של ויכוח‪.‬חשיבה מסורתית מתבססת ייתכן שגם על כבוד‪ ,‬אבל‬ ‫היא מתבססת על אמונה‪ ,‬סיפורים מיתולוגיים שהם לאו דווקא בהכרח נכונים עובדתית‪ ,‬וגם מסורת היא דבר שמעוניין‬ ‫להנציח את עצמו‪ ,‬בעוד שההומניזם‪ ,‬בגלל הרגל החזקה שיש לו בתוך המדע הוא דבר שפתוח לחידושים ולהתחדשות‪.‬לכן‪,‬‬ ‫הכבוד למסורת הוא חלק בלתי נפרד מהחשיבה ההומניסטית‪.‬זה אחד הפרדוקסים‪ ,‬כי מי שלא מכבד מסורת לא יכול‬ ‫להיות הומניסט‪.‬שכן‪ ,‬חשיבה מסורתית יכולה לעתים להיות חשיבה מפלה ]למשל גברים ונשים[‪ ,‬על זה אומר רפ‪:‬‬ ‫לכאורה‪ :‬יש פרדוקס ‪ ß‬מסורת >‪

Use Quizgecko on...
Browser
Browser