מפגש 1 התהליך הסיעודי+ אומדן PDF

‫התהליך הסיעודי‬ ‫במסגרת קורס טיפול סיעודי כוללני‬ ‫החוג לסיעוד‪ -‬מכללה אקדמית תל אביב יפו‬ ‫אורלי אשכנזי‬ ‫מפגש מספר ‪1‬‬ ‫בהתייחס למצגת –כל הזכויות שמורות‬...

‫התהליך הסיעודי‬ ‫במסגרת קורס טיפול סיעודי כוללני‬ ‫החוג לסיעוד‪ -‬מכללה אקדמית תל אביב יפו‬ ‫אורלי אשכנזי‬ ‫מפגש מספר ‪1‬‬ ‫בהתייחס למצגת –כל הזכויות שמורות‬ ‫אין להעביר את המצגת לגורמים מחוץ לחוג זה‬ ‫השימוש במצגת הוא לתלמידי החוג לסיעוד במכללה האקדמית תל אביב יפו בלבד‬  ‫הקדמה‬ ‫התהליך הסיעודי הוא שיטה סיסטמתית ורציונלית לתכנון ומתן טיפול סיעודי אינדיבידואלי‪.‬‬ ‫ המטרה‪ :‬לזהות את המצב הבריאותי של המטופל‪ ,‬הבעיות והצרכים בפועל (או פוטנציאליים)‪ ,‬ולקבוע תוכניות והתערבויות‬ ‫סיעודיות ספציפיות כדי לענות על צרכים אלה‪.‬‬ ‫אינדיבידואל‬ ‫ המטופל יכול להיות‪-‬‬ ‫משפחה‬ ‫קהילה‬ ‫קבוצה‬ ‫ המונח "תהליך סיעודי" ‪ ,‬קיים מ ‪ )HALL( 1955‬ומתייחס לסדרת שלבים המתארים את העשייה הסיעודית‪.‬‬  ‫מאפייני התהליך הסיעודי‬ ‫❑ מחזורי‪ -‬הנתונים משלב ההערכה חוזרים להיות בעצמם אומדן‪..‬‬ ‫❑ המטופל במרכז‪ -‬בכל שלב משולבים הצרכים ההרגלים וההעדפות שלו‪.‬‬ ‫❑ גם התהליך הסיעודי וגם הרפואי מתחילים באיסוף וניתוח נתונים‪ ,‬אבחנה‪ ,‬התערבות‪/‬טיפול והערכה‪.‬עם זאת‪ ,‬המודל‬ ‫הרפואי מתמקד במערכות פיזיולוגיות ובתהליך המחלה‪ ,‬בעוד שהתהליך הסיעודי מכוון לתגובות של מטופל לחולי‬ ‫ולמחלה פוטנציאלית‪.‬‬ ‫❑ האחות יכולה להיות יצירתית ולהחיל את מגוון המיומנויות והידע שלה‪ ,‬ובכך להתאים באופן אישי את תוכנית הטיפול‪.‬‬ ‫❑ התהליך מחייב את האחות לתקשר באופן ישיר ועקבי עם מטופלים ומשפחות כדי לענות על צרכיהם‪.‬דורש מהאחיות‬ ‫שיתוף פעולה רב צוותי‪ ,‬במאמץ משותף לספק טיפול איכותי למטופלים‪.‬‬  ‫אומדן‬ ‫איסוף נתונים‬ ‫אובייקטיבים‬ ‫וסובייקטיביים‪.‬זיהוי‬ ‫התלונה העיקרית של‬ ‫שיקוף‪:‬‬ ‫המטופל‬ ‫האם ניתן טיפול‬ ‫אבחנה‪ :‬בהתבסס‬ ‫בזמן? האם המטופל‬ ‫הוערך נכון? האם‬ ‫על הנתונים‪-‬‬ ‫ההתערבויות היו‬ ‫ניסוח אבחנה‬ ‫מתאימות? האם‬ ‫סיעודית ובדיקת‬ ‫הושגו המטרות? האם‬ ‫המידע בספרות‬ ‫נפתרה האבחנה‬ ‫התהליך‬ ‫הסיעודית?‬ ‫הסיעודי‪-‬‬ ‫חשיבה‬ ‫ביקורתית‬ ‫הסקה קלינית‬ ‫תכנון‪:‬‬ ‫הערכה‪:‬‬ ‫פיתוח יעדים‬ ‫הערכת תגובת‬ ‫הסתמכות על ידע‬ ‫מקצועי‬ ‫המטופל לטיפול‬ ‫התייעצות עם צוות‬ ‫שניתן‬ ‫הכרת מצבים קליניים‬ ‫התערבות‪:‬‬ ‫קודמים של המטופל‬ ‫זיהוי ויישום‬ ‫התערבויות‬ ‫להשגת המטרות‬ ‫ופתרון האבחנה‬ ‫הסיעודית‬ ‫ אומדן‬ASSESMENT  ‫איסוף‪ ,‬ארגון‪ ,‬אימות ותיעוד של נתונים (מידע) באופן שיטתי ורציף‪.‬כל השלבים‬ ‫בתהליך הסיעודי תלויים באיסוף הנתונים המדויק והשלם‪.‬‬ ‫‪.4‬אומדן חוזר‪/‬חדש‬ ‫‪.1‬אומדן סיעודי‬ ‫‪.2‬אומדן ממוקד‬ ‫לאחר פרק זמן‪.‬‬ ‫‪.3‬אומדן בחירום‬ ‫ראשוני‬ ‫בעיות‬ ‫האמדן משתנה בהתאם למטרה‪ ,‬לתזמון‪ ,‬לזמינות ולמצב המטופל‪.‬‬ ‫בסיס נתונים מכיל את כל המידע על המטופל‪:‬‬ ‫היסטוריה בריאותית (אלרגיות‪,‬‬ ‫ניתוחים בעבר‪ ,‬מחלות כרוניות‬ ‫ותרופות‪)...‬‬ ‫בריאותי עכשווי (כאב‪ ,‬דפוסי‬ ‫מצב‬ ‫שינה‪ ,‬בחילות‪)...‬‬ ‫הערכה גופנית‪ -‬פיזיקלית לפי‬ ‫מערכות‬ ‫תוצאות בדיקות מעבדה‬ ‫ואבחונים‪/‬הדמיות‬ ‫צרכים וערכים‬ ‫אורח חיים והרגלי בריאות‬  ‫סוגי נתונים‬ ‫▪ סובייקטיביים או אובייקטיביים‬ ‫▪ קבועים או משתנים‬ ‫▪ ממקור ראשוני או משני‬ ‫איסוף נתונים טוב מאפשר לאחות‪ ,‬למטופל ולצוות לזהות בעיות או גורמי סיכון העלולים‬ ‫לגרום לשינויים במצבו של המטופל‪.‬‬  ‫סוגי נתונים‬ ‫נתונים אובייקטיביים‬ ‫נתונים סובייקטיביים‬ ‫ מכונים גם‪ -‬סימנים או נתונים גלויים‬ ‫ מכונים גם ‪-‬תסמינים או נתונים סמויים‬ ‫‪-‬מופיעים רק לאדם שנפגע‬ ‫ניתנים לגילוי על ידי המתבונן או –‬ ‫‪-‬מתוארים או מאומתים רק על ידי אותו אדם‪.‬‬ ‫ניתן למדוד‪/‬לבחון אותם לפי תקן מקובל‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬גירוד‪ ,‬כאב ‪,‬תחושות חרדה‬ ‫ ניתן לראות‪ ,‬לשמוע‪ ,‬להרגיש או להריח אותם‪,‬‬ ‫ נתונים סובייקטיביים כוללים את‪ -‬התחושות‬ ‫ומתקבלים ע"י התבוננות או בדיקה גופנית‪.‬‬ ‫‪-‬הרגשות‬ ‫לדוגמא‪ ,‬שינוי צבע בעור או מדידת לחץ דם‪.‬‬ ‫‪-‬הערכים‬ ‫הבדיקה הגופנית מאמתת נתונים סובייקטיביים‪.‬‬ ‫‪-‬האמונות‬ ‫‪-‬העמדות והתפיסה של המטופל את מצבו האישי והבריאותי‬  ‫ נתונים קבועים ‪ -‬מידע שלא משתנה לאורך זמן כמו גזע או סוג דם‪.‬‬ ‫ נתונים משתנים‪ -‬יכולים להשתנות במהירות‪ ,‬בתדירות גבוהה או לעיתים רחוקות‬ ‫כגון ‪ -‬לחץ דם‪ ,‬רמת כאב גיל‪.‬‬ ‫איסוף נתונים שלם מספק בסיס מידע לשם השוואת תגובות המטופל להתערבויות‬ ‫סיעודיות ורפואיות‪.‬‬  ‫מקורות הנתונים‬ ‫מקור ראשוני‪ -‬המטופל‬ ‫ המטופל‪ -‬הוא מקור הנתונים העיקרי והטוב ביותר שיכול לספק נתונים סובייקטיביים שאף‬ ‫אחד אחר לא יכול להציע‬ ‫ האחות בד"כ קרובה יותר למטופל בהשוואה לשאר צוותי הבריאות‬ ‫ חלק מהמטופלים אינם יכולים או לא רוצים לספק נתונים מדויקים‪.‬‬ ‫ אם המטופל מהסס לספק נתונים‪ ,‬חשוב להזכיר לו את הסודיות הרפואית והשמירה על‬ ‫פרטיות‪ ,‬ובאפשרותנו לשתף אותם רק עם אנשים שיש להם צורך לגיטימי הקשור בבריאותו‬ ‫מקורות משניים‪ -‬בני משפחה‪ ,‬תומכים עיקריים‬ ‫ בני משפחה‪ ,‬חברים ומטפלים שמכירים את המטופל יכולים להשלים‬ ‫או לאמת מידע‬ ‫ תומכים עיקריים הם מקור נתונים חשוב במיוחד עבור מטופל שהוא‬ ‫צעיר מאוד‪ ,‬לא מודע או מבולבל‪.‬‬ ‫ יש מקרים בהם מוסר המידע מבקש להישאר בעילום שם ‪.‬למשל‪-‬‬ ‫מידע על מטופל שעבר התעללות פיזית או נפשית‪.‬על האחות לציין‬ ‫בגיליון כי הנתונים התקבלו מאדם תומך‪.‬‬ ‫ מידע שנמסר על ידי בני משפחה‪ ,‬אחרים משמעותיים או אנשי מקצוע‬ ‫בתחום הבריאות נחשב סובייקטיבי אם אינו מבוסס על עובדה‪.‬‬  ‫ דוגמא‪ :‬אם בתו של המטופל אומרת‪" ,‬אבא מבולבל מאוד היום"‪ ,‬זה נתון סובייקטיבי‬ ‫משני מכיוון שזוהי פרשנות להתנהגות המטופל על ידי הבת‪.‬על האחות לנסות לאמת‬ ‫את הבלבול המדווח על ידי ראיון ישיר עם המטופל‪.‬עם זאת‪ ,‬אם הבת אומרת‪" ,‬אבא‬ ‫אמר שהוא חשב שזו שנת ‪ 1941‬היום"‪ ,‬זה עשוי להיחשב כנתון אובייקטיבי משני מכיוון‬ ‫שהבת שמעה את אביה מצהיר זאת ישירות‪.‬‬  ‫רשומות המטופל כוללות‪-‬‬ ‫ רשומות ומידע המתועד על ידי אנשי מקצוע שונים בתחום שירותי הבריאות‪(.‬עו"ס‪ ,‬תזונאים‪,‬‬ ‫דיאטנים או פיזיותרפיסטים)‪.‬רשומות אלה יכולות לכלול‪:‬‬ ‫‪ o‬נתונים הנוגעים לעיסוק‪ ,‬מוצא‪ ,‬מצב משפחתי‪(.‬על ידי בדיקת רשומות כאלה לפני הריאיון‪ ,‬האחות יכולה‬ ‫להימנע משאלת שאלות מיותרות‪).‬‬ ‫‪ o‬דוחות טיפוליים לדוגמא‪ -‬דוח של עו"ס על תנאי חיים של מטופל ויכולתו להתמודד בבית‬ ‫ רשומות רפואיות‬ ‫ רישומי טיפולים וייעוציים שניתנו‬ ‫ תיעוד בדיקות מעבדה‬  ‫שיתוף מידע בין אנשי מקצוע חשוב במיוחד כדי להבטיח את המשכיות‬ ‫הטיפול כאשר המטופלים מועברים בין מחלקות או מוסדות‪.‬‬ ‫תשאול חוזר יכול להיות מלחיץ ומעצבן ולגרום לחשש של חוסר תקשורת‬ ‫בקרב אנשי מקצוע בתחום הבריאות‪.‬‬  ‫הספרות כמקור מידע באומדן‬ ‫סקירת ספרות סיעודית רלוונטית מכתבי עת מקצועיים‪ ,‬יכולה לספק מידע נוסף והיא כוללת‪:‬‬ ‫ערכי סטנדרט‪/‬נורמות אליהם נשווה את הממצאים (למשל‬ ‫טבלאות גובה ומשקל‪),‬‬ ‫פרקטיקות תרבותיות וחברתיות‬ ‫אמונות רוחניות‬ ‫התערבויות סיעודיות וקריטריונים להערכה הרלוונטיים לבעיות‬ ‫בריאותיות של המטופל‪.‬‬ ‫מידע על אבחנות רפואיות‪ ,‬טיפול‪ ,‬ופרוגנוזה‪.‬‬ ‫ממצאי מחקר עדכניים‬  ‫שיטת איסוף הנתונים‬ ‫השיטות העיקריות המשמשות לאיסוף נתונים הן‪:‬‬ ‫התבוננות‬ ‫ראיונות‬ ‫בדיקה גופנית‬  ‫‪.1‬התבוננות‪ -‬הסתכלות‬ ‫איסוף נתונים באמצעות החושים זוהי מיומנות מודעת‪ ,‬מכוונת‪ ,‬לרוב –הסתכלות אך כל החושים מעורבים‪.‬‬ ‫להסתכלות יש שני היבטים‪:‬‬ ‫ הבחנת הנתונים‬ ‫ בחירה‪ ,‬ארגון ופירוש הנתונים‪.‬‬ ‫ התמקדות בנתונים ספציפיים בסביבה מרובת נתונים‬  ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫אחות המבחינה כי פניו של המטופל סמוקות חייבת להתייחס גם ל‪ :‬חום גוף‪ ,‬פעילות‪,‬‬ ‫טמפרטורה סביבתית ולחץ דם‪.‬‬ ‫אחיות המטפלות בילודים לומדות להתעלם מהצלילים הרגילים של המכשירים בחדר‬ ‫הילדים אך מגיבות במהירות לבכי או תנועת תינוק‪.‬‬ ‫אחות מנוסה מסוגלת לבצע התערבות והסתכלות בו זמנית למשל‪ -‬לעשות רחצה במיטה‬ ‫ולפקח על עירוי תוך ורידי ולשים לב לצבע עור ונשימה‪.....‬‬ ‫מרבית האחיות מפתחות רצף מסוים להסתכלות‪ ,‬בד"כ מתמקדות קודם כל במטופל‬ ‫גורמים‬ ‫סימני מצוקה‬ ‫קיום ותפקוד‬ ‫הסביבה‬ ‫המאיימים על‬ ‫הקרובה‬ ‫קליניים (חיוורון‪,‬‬ ‫תקין של‬ ‫הסמקה‪ ,‬נשימה‬ ‫בטיחות‬ ‫והאנשים‬ ‫עמוקה‪ ,‬כאב‪,‬‬ ‫המטופל (רצפה‬ ‫ציוד נלווה‬ ‫הנמצאים בה‬ ‫מצוקה רגשית)‬ ‫רטובה‪ ,‬מעקה‬ ‫(עירוי‪ ,‬חמצן)‬ ‫(בני משפחה‪)...‬‬ ‫למטה)‬  ‫‪.2‬ראיון‪ -‬תקשורת מתוכננת‪/‬שיחה עם מטרה על מנת‪:‬‬ ‫לקבל‪/‬למסור מידע‬ ‫לזהות בעיות‬ ‫להעריך שינוי‬ ‫בעקבות התערבות‬ ‫ללמד ‪ /‬להדריך‬ ‫לספק תמיכה ייעוץ‬ ‫או טיפול‬ ‫אחת הדוגמאות לראיון היא ההיסטוריה הבריאותית‪ ,‬שהיא חלק מהאומדן הכולל בקבלה הסיעודית‪.‬‬  ‫גישות לראיון‬ ‫ ראיון ישיר‪ -‬מונחה‪ -‬זהו ראיון מובנה הנותן מידע ספציפי‪.‬האחות קובעת את מטרת הריאיון ושולטת בו‪( ,‬לפחות‬ ‫בתחילתו)‪.‬המטופל מגיב לשאלות אך יש לו הזדמנות מוגבלת לשאול שאלות או לדון בחששות‪.‬בשימוש בעיקר‬ ‫לאיסוף ומסירת מידע כאשר הזמן מוגבל (למשל במצב חירום)‪.‬‬ ‫ במהלך ראיון בלתי ישיר‪ -‬או ראיון לבניית יחסי גומלין‪ ,‬האחות מאפשרת למטופל לשלוט על המטרה‪ ,‬הנושא‬ ‫והמצב‪.‬‬ ‫שילוב של שתי הגישות בד"כ מתאים לאיסוף מידע ויצירת יחסי גומלין‪.‬‬ ‫לדוגמא מטופל מביע חרדה מניתוח‪ ,‬האחות עוצרת כדי להבין את החרדה שלו ולספק תמיכה‪.‬חוסר התייחסות‬ ‫לחרדה‪ ,‬יכול להשאיר את הרושם שלאחות לא אכפת מהמטופל ‪....‬‬  ‫‪.3‬בדיקת גופנית פיזיקלית‬ ‫ שיטת איסוף נתונים שיטתית המשתמשת בתצפית (חושי הראייה‪ ,‬השמיעה‪ ,‬הריח והמגע) לאיתור בעיות‬ ‫בריאותיות‪.‬‬ ‫ גישה‪ -‬בדיקה מכף רגל ועד ראש או ע"פ מערכות גוף‪.‬‬ ‫ רושם כללי לגבי המראה של המטופל ומצב בריאותו‪ :‬לדוגמה‪ ,‬גיל‪ ,‬גודל גוף‪ ,‬מצב נפשי ותזונתי‪ ,‬דיבור והתנהגות‪.‬‬ ‫ מדידות ‪ -‬סימנים חיוניים‪ ,‬גובה ומשקל‪.‬‬  ‫‪-‬המשך‪-‬‬ ‫ במהלך הבדיקה הגופנית האחות מעריכה את כל חלקי הגוף ומשווה בין ממצאים מכל‬ ‫צד בגוף (למשל‪ ,‬ריאות)‪.‬לעיתים מתמקדים בבעיה מסוימת (למשל‪ ,‬קוצר נשימה)‬ ‫ סקירת מערכות‪ -‬סקירה קצרה של תפקודם החיוני של חלקי גוף או מערכות שונות‪.‬‬ ‫ נתונים המתקבלים מבדיקה זו נמדדים על פי נורמות או תקנים‪ ,‬כגון תקני גובה ומשקל‬ ‫אידיאליים או נורמות לטמפרטורת הגוף או לחץ הדם‪.‬‬ ‫ארגון הנתונים‪ ,‬רישום ודיווח‬ ‫האחות משתמשת בתבנית כתובה (או אלקטרונית) המארגנת‬ ‫את נתוני ההערכה באופן שיטתי – גיליון סיעודי‪ ,‬טופס הערכה‪.‬‬ ‫ניתן להתאים את הפורמט בהתאם לתחום הרפואי ממנו סובל‬ ‫המטופל‪.‬למשל‪ -‬נתונים המתמקדים בשרירים ושלד עבור‬ ‫מטופלים אורטופדיים‪ ,‬נתונים מילדותיים במחלקת נשים‪ ,‬נתונים‬ ‫על בדיקת ראייה במחלקת עיניים וכיוב'‪.‬‬  ‫אימות נתונים‬ ‫המידע שנאסף בשלב האמדן חייב להיות שלם‪ ,‬עובדתי ומדויק מכיוון שהאבחנות וההתערבויות הסיעודיות מבוססות על מידע זה‪.‬‬ ‫אימות הוא "בדיקה כפולה" שנועדה לאשר שהם מדויקים ועובדתיים‪.‬זה מאפשר לאחות ‪-‬‬ ‫ לוודא שתהליך האמדן הושלם‬ ‫ לוודא כי נתונים סובייקטיביים ואובייקטיביים תואמים‬ ‫ השגת מידע נוסף שעלול ל'התפספס'‬ ‫ הבחנה בין הנתונים המדווחים ע"י המטופל והנצפים ע"י האחות‪ ,‬לבין‬ ‫הפרשנות והמסקנות שהאחות מגיעה אליהם‪(.‬למשל‪ ,‬אחות מבחינה כי‬ ‫החתך הוא אדום‪ ,‬חם ונפוח‪ ,‬ומסיקה שהחתך מזוהם)‪.‬‬ ‫ הימנעות מקפיצה למסקנות שאינן נכונות‬  ‫לא כל הנתונים דורשים אימות‪-‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬נתוני גובה‪ ,‬משקל‪ ,‬תאריך לידה בדיקות המעבדה שניתן למדוד בסולם מדויק יכולים להתקבל כעובדות‪)!(.‬‬ ‫ לרוב אימות נתונים נדרש כאשר ישנם פערים בין נתונים שנאספו בראיון הסיעודי (נתונים סובייקטיביים) לבין הבדיקה‬ ‫הגופנית (נתונים אובייקטיביים)‪ ,‬או כאשר דיווחי המטופל משתנים בזמנים שונים של האמדן‪.‬‬ ‫ כדי לאסוף נתונים בצורה מדויקת‪ ,‬אחיות צריכות להיות מודעות להטיות‪ ,‬לערכים ולאמונות שלהן ולהפריד עובדות‬ ‫מהפרשנות וההנחות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אחות שרואה אדם אוחז את זרועו בחזהו‪ ,‬עשויה להניח שהוא סובל מכאבים בחזה‪ ,‬כשלמעשה ידו כואבת‪.‬‬ ‫לשם אימות ההנחה עליה לתשאל את המטופל‪.‬‬ ‫אי מתן תוקף של הנחות יכול להוביל להערכה סיעודית לא מדויקת או לא שלמה ועלולה לפגוע בבטיחות‬ ‫המטופל‪.‬‬  ‫רישום ודיווח‬ ‫ תיעוד מדויק הוא חשוב ביותר וצריך לכלול את כל הנתונים שנאספו על מצבו הבריאותי של‬ ‫המטופל‪.‬‬ ‫ נתונים נרשמים בצורה עובדתית ולא כפרשנות של האחות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬רישום צריכת ארוחת הבוקר של המטופל (נתונים אובייקטיביים) כ"קפה ‪ 240‬מ"ל‪ ,‬מיץ ‪ 120‬מ"ל‪ ,‬ביצה‬ ‫אחת ופרוסת טוסט "‪ ,‬ולא כ"תאבון טוב"‪.‬למסקנה כמו "תאבון טוב" עשויים להיות משמעויות שונות עבור אנשים‬ ‫שונים‪.‬כדי להגדיל את הדיוק‪ ,‬ניתן לצטט את המטופל‪.‬‬