סיכום כללי מהוואצפ PDF

**פו״מ דברים שבא לי לזכור** **פרק 1: יחסי עוצמה** **רוברט דהאל: גישת הדמוקרטיה הפלורליסטית** A. בעל העוצמה B. מושא העוצמה - הגדרת עוצמה: ל-A יש עוצמה מול B אם הוא יכול לגרום ל- Bלעשות משהו שלא היה עושה מרצונו. - **מבנה הדמוקרטיה:** - תחרות בין קבוצות אינטרס שונות במערכת פוליטי...

**פו״מ דברים שבא לי לזכור** **פרק 1: יחסי עוצמה** **רוברט דהאל: גישת הדמוקרטיה הפלורליסטית** A. בעל העוצמה B. מושא העוצמה - הגדרת עוצמה: ל-A יש עוצמה מול B אם הוא יכול לגרום ל- Bלעשות משהו שלא היה עושה מרצונו. - **מבנה הדמוקרטיה:** - תחרות בין קבוצות אינטרס שונות במערכת פוליטית פתוחה. - פיזור עוצמה בין שחקנים שונים ללא הגמוניה מוחלטת. - השפעה על קבלת החלטות דרך בחירות, לובי פוליטי והשתתפות אזרחית. - **ביקורת על דהאל:** נטען כי כוח אינו מפוזר בצורה שווה ושיש קבוצות עוצמה השולטות יותר מאחרות. **סטיבן לוקס: שלושת מימדי העוצמה** כל שלושת המימדים יכולים להתקיים בבת אחת על ידי בעל העוצמה   **הממד הראשון - בתחום הנראה. מה שקיים.** כשבעל העוצמה כופה על מושא העוצמה לעשות משהו שלא היה רוצה לעשות. **שינוי התנהגות** (וגם אכיפה בפועל של המדינה) **דרך כוח פיזי** - לעקוב אחר **חוקים** (נהיגה לדוגמה) שמירה על החוק בכדי לא לקבל דוח. \- שימוש בכוח ישיר כדי לגרום לשינוי בהתנהגות (חוקים, משטרה, ענישה) \- ניתן למדוד ולצפות ישירות **המימד השני-non decision making** כשבעל העוצמה מכתיב למושא העוצמה את סדר היום הציבורי. מושא העוצמה כלל לא יודע אילו בחירות עומדות לרשותו. **היעדר דיווח, שקיפות, היעדר מידע.** יש לי עוצמה לא רק על שינוי התנהגות אלא על מה מדובר בסדר יום הציבורי, לדוגמה - צנזורה. דרך כך יכולים לצבור עוד עוצמה \- שליטה על סדר היום הציבורי. \- הסתרת מידע מהמוני העם כך שלא יהיו מודעים לאופציות שלהם. **המימד השלישי והסמוי - ideology power** שליטה רוחנית , אידיאולוגית, רגשית וקוגניטיבית במושאי העוצמה. בעל העוצמה מייצר מערכות חברות (סוציאליזציה - חיברות) באמצעות סוכנים שונים כמו מערכת החינוך, התקשורת והמשפחה, קבילה דתית. לכן, זה לא קונפליקט בין העדפות, אלא ממש עיצוב העדפות על מושאי העוצמה. \- שליטה על תודעת הפרטים דרך חינוך, תקשורת ומוסדות חברתיים. \- משפיעה על תפיסת המציאות כך שהכפופים כלל אינם מודעים לשליטה בהם. \- לדוגמה, חינוך אידיאולוגי המדגיש השקפת עולם מסוימת על פני אחרת. **מקורות וביטוי העוצמה -- ברוך קימרלינג** קימרלינג אומר שלכל מדינה יש דרך לבצע את שלושת המימדים - **כוח פיזי** - המימד הנראה - צבא, משטרה חוקים. - **יכולת הסמלה** - קימרלינג טוען שזו עליית מדרגה. הוא מדבר על היבטים של עוצמה סמויה ונראית ביחד דרך סממנים ולא הפגנה של הכוח עצמו. לדוגמה - נושאות המטוסים של ארה״ב אחרי ה7.10 או פצצת הגרעין של איראן. להפוך את העוצמה של המדינה לסמל מרתיע - ״**הסוד**״ - שליטה בידע ומומחיות. כמו מדענים, משפטנים - אנשים בעלי שליטה.\ המדינה רוצה לקדם את הדמויות האלה. לדוגמה - צנזורה, אבטחת מידע וכו. - **שליטה בצווארי בקבוק** - עוצמה גלויה. שליטה בשרשראות אספקה. - **יכולת תיאום -** מיקרו עוצמה בתוך מקרו עוצמה. יחסי עוצמה אישיים בתוך קבוצות קטנות שיש להן קבלת החלטות. מבוסס על קשרים אישיים. זהו אחד ממקורות העוצמה החזקים ביותר שיש לדמויות פרטיות בתוך מערכות גדולות על פי מקס וובר.   **חקר העוצמה במדעי החברה:** **העור ולא הבגד** במאמר העור ולא הבגד הכותבים מנסים להסביר שהבחירה לנתח עוצמה גלויה או סמויה היא לא בגדר בגד שאני לובשת על עצמי אלא חלק ממי שאני. במילים אחרות - או שאתה מאמין בעוצמה סמויה או שאתה לא מאמין בעוצמה סמויה.   המאמר \"העור, לא הבגד: אונטולוגיה ואפיסטמולוגיה במדע המדינה\" של דיוויד מארש ופרלונג עוסק במתח שבין אונטולוגיה (תיאוריה של היש) ו-אפיסטמולוגיה (תיאוריה של ידע) במסגרת מדע המדינה, תוך שימוש במטפורת העור ו-הבגד כדי לתאר את יחסי הגומלין בין \"המהות\" (העור) לבין ה\"ביטוי החיצוני\" (הבגד) של תופעות פוליטיות וחברתיות.   **עיקרי המאמר:** המטפורה של העור והבגד: העור משמש כסמל ל״מהות״ של תופעות פוליטיות -- הכוחות, האינטרסים, וההסדרים החברתיים והפוליטיים שמאחורי המראות החיצוניים. הבגד, לעומת זאת, משדר את הייצוג החיצוני של התופעות הפוליטיות: איך הן נתפסות או מיוצגות. כל תופעה פוליטית, כמו כל פעולה או סיטואציה פוליטית, משדרת את ה\"מהות\" שלה (העור) דרך הביטוי החיצוני שלה (הבגד). **אונטולוגיה** - שואלת ״מה יש בעולם?״ האם אני רואה אתכם ויש לי וודאות שאתם כאן. האם מה שיש בעוולם הם דברים סמויים מהעין שאני לא מסוגלת להכיר בקיום שלהם **אפיסטמולוגיה**- איך אני מכירה ויודעת מה יש בעולם- להסתכל על העולם או לחפש שיטות אחרות כדי לדעת מה יש בעולם. היא גם שואלת שאלה על רמת הוודאות שיש לי. האם אני יכולה לדעת ב100 אחוז שאתם קיימים - לדוגמה.     **מהם יצאו 3 שיטות מחקר משמעותיות:** 1. **פוזיטיביסטית** - נולד כסוג של מחאה נגד תיווך הידע באמצעות כמרים ואנשי דת.\ הוא מאמין ברציונליות של האדם והיכולת שלו לדעת. במילים אחרות - **יש עולם אובייקטיבי שקיים בלי קשר לידע שלי לגביו גם לפניי וגם אחרי.** הרצון לפתח שיטות מדעיות להבין אותו יותר טוב. להתחיל לנסח אוסף של חוקים ולפתח שיטות מדעיות. היא טוענת שכמו שאני יכולה להבין את הטבע אני יכולה להבין את האדם והחברה. מכיוון שהעולם כביכול אובייקטיבי גם אני כחוקרת צריכה להיות אובייקטיבית. לנטרל דעות ופרשנות. **הזרם הפוזיטיביסטי במדעי החברה:** **אפשר להבין אדם כמו שמבינים אטומים.** 1. **הזרם הפרשני** - נובע מסיבות פוסט מודרניות. מגיע ממישל פוקו. **הזרם הפרשני במדעי החברה:** **אין לי שום דרך לנבא את המציאות** 2. **הזרם הריאליסטי** יש אמת שאפשר להתבונן בה, יש מצבים שמסתירים ממני את האמת ויש אמת שהיא סמויה מהעין. **הזרם הריאליסטי במדעי החברה:** **הכרה בשלושת ממדי העוצמה של לוקס.** [תפיסה אונטולוגית]: משולבת. יש עולם תופעות אובייקטיבי ויש גם מבני כוח סמויים מהעין שמשפיעים על עולם התופעות ויוצרים אותו. [תפיסה אפיסטמולוגית]: יש להסתמך על החושים, אמנם לחפש טכניקות נוספות שמתמקדות בממדים הסמויים של העוצמה והשפעתם על הפוליטיקה. כלי מחקר מעורבים. [תפיסת החוקר:] סובייקטיבי, אבל פועל לנטרול העמדה שלו ככל הניתן [תיאוריה:] יש ידע מדעי כי יש מציאות אובייקטיבית שאינה תלויה בידע שלנו לגביה. ההבניה החברתית מעצבת תופעות אובייקטיביות. [תחומי המחקר:] בתופעות גלויות שיש להן גורמים סמויים. לדוגמה- לאומיות **בסיסי לגיטימציה:** כיצד בעל העוצמה מקבל לגיטימציה וסמכות? משטרים יכולים לנוע בין בסיסי הלגיטימציה ולגייס אותם כדי לשמר את העוצמה שלהם ולהמשיך ולקבל לגיטימציה. ישנם שלושה טיפוסי סמכות ע״פ ובר - לכל אחד מהם מקור היסטורי אחר ומקור לגיטימציה שונה (הסיבה שאנחנו מצייתים תהיה אחרת) ובר בוחן כיצד כל אחד מטיפוסי הסמכות משפיע על המבנה החברתי ויכולת לשנות או לשמר אותו - הבנת המתודה של טיפוסי הסמכות מסייעת להבנת דפוסי מנהיגות והשפעות פוליטיות לאורך ההיסטוריה. **שום ציות לא קורה בכפייה.** **מושגים מרכזיים:** - שלושה טיפוסי סמכות - סמכות כריזמטית , סמכות מסורתית וסמכות רציונאלית חוקית. - תיאום מחייב, סמכות לגיטימית, ציות - אידיאל טיפוס (מאפשר לחפש תכונות מסוימת לפי אידיאל כמו חיפוש תכונות בבן זוג)   **תיאום מחייב:** ״ההסתברות שפקודות מיוחדות, או כל הפקודות, הניתנות ע״י מקור מסוים ימולאו ע״י קבוצה נתונה של בן אדם״ מידת הלגיטימציה שניתן למקור הסמכות שמולנו. - כדי שמערכת כלשהי תפעל צריכה להיות **הסכמה** (**תיאום מחייב**) לגבי מיקום ותפקידו של כל אדם בהיררכיה, **קבלת ״כללי המשחק״**. מדובר במערכות שאינן נשענות על הכפפה לאור הפעלת כוח ישיר אלא על יחסי כפיפות המתקיימים בהסכמה. לרוב התיאום המחייב קשור ליצירת פיקוח של מטה מנהלי, דורשות מינימום מסוים של קבלת מרות= **אינטרס לציית.** **סמכות לגיטימית:** **התנאים ליצירת תיאום מחייב:** - תועלתנות, מניעים רגשיים, ערכיים, וכו. - האמונה בלגיטימיות: כל מערכת (החינוך, הדת וכו) צריכה לטפח את האמונה בלגיטימיות שלה.   **ציות:** במושג ציות הכוונה שהפעולה של האיש המציית מבוצעת ביסודה באופן שהתוכן של הפקודה יכול להיחשב לבסיס הפעולה לשם ביצועה.   **למה אנשים מצייתים?** אינטרס תועלתני - לא לקבל קנס, לא להיענש, להישאר בריא (קורונה) - קבלת כללי מהשחק והזדהות עם עקרונות - האמונה שמקבלי ההחלטות יודעים טוב יותר, שיש מומחים/יות מביני עניין (קורונה, מלחמה) - תחושת השייכות לקולקטיב - כולם עושים אז אני גם אעשה.   **אידיאל הטיפוס ((ideal type** - איך אני מגדירה מושג מסוים - האידיאל יכול להיות אינדיווידואלי (איך אני רואה את האידיאל) ועל כן צריך להגדיר אותו. - זהו כלי מחקר אנליטי באמצעותו בוחנים ומנתחים תופעות חברתיות - מושג המקצין תכונות של תופעה כלשהי שלרוב לא קיימת במציאות. - ההתגלמות המושלמת של תופעה מסוימת. האידיאל. **למשל - מודל הדמוקרטיה הטהורה.** - החוקר הוא זה שמגדיר את אידיאל הטיפוס ותכונותיו. - התגלמות ה-x - הטיפוס הטהור הקיצוני והמושלם ביותר המתאר תופעה כל שהיא. - מהווה כלי מדידה אנליטי המעניק **אמת מידה** או **נקודת ייחוס** - ביחס לאידיאל טיפוס ניתן למדוד תופעה נחקרת או לחקור **טווח של תופעות** חברתיות **[בסיסי הלגיטימציה של מקס וובר: ]** - **שליטה כריזמטית -** שליטה שמתבססת על כריזמה- אוסף של תכונות שנתפסות כנעלות. שמים את המנהיגים בפוזיציה של אמון. גם תלוי באמצעי הטכנולוגיה הרלוונטיים לאותה תקופה - ברדיו היו מנהיגים שונים לחלוטין מהמנהיגים בטלוויזיה. לרוב היא לא מספיקה - היא טובה לסלילת הדרך בהתחלה. לרוב המנהיג הכריזמטי הופך לסמל אחרי לכתו כדי להעניק לגיטימציה לממשיכים שלו. - **שליטה מסורתית** - נובעת מכוח המסורת. נראה לרוב בחברות שבטיות או קהילות דתיות. המסורת חזקה מספיק כדי לשמר אותה לאורך זמן. - **שליטה לגלית- רציונלית** - מתאימה אך ורק במשטר דמוקרטי. מאחורי חוקי המדינה עומדים שורה של **אנשים רציונליים** שנבחרו ע״י אנשים רציונליים. החוק במדינה דמוקרטית מגלם חוקים וסדר של אנשים רציונליים ומתוק ההיגיון שדרכו הם פועלים הם קובעים **כללי משחק מוסכמים.** גם אם בעל העוצמה לא לרוחי ישנם כללים שמגנים עלי ושומרים על הזכויות שלי. אלו חוקים שמגנים עלי ועל הרכוש שלי - ועל כן אני חייבת לקבל את חוקי המשחק. **[ההרחבה של קימרלינג:]**  - **שליטה כוחנית** - ממד הכי גלוי של העוצמה אך גם פרימיטיבי במידה מסוימת. הכי ראשוני. שליטה כוחנית פועלת אך לא מחזיק הרבה זמן מעמד. בשלב מסוים תבוא עוצמת נגד (ממושאי העוצמה). - **יעילות ואפקטיביות -** בסיס עוצמה חשוב שנראה לרוב במשטרים דיקטטורים. כי יעילות ואפקטיביות נוגעת ליכולת של הממשל לקבל החלטות, להוציא אותן **לפועל ולדאוג לרמת ואיכות חיים מסוימת של מושאי העוצמה**. מטרתה לספק חיים טובים. דוגמה: פוטין ברוסיה לפני הסנקציות הכלכליות הכבדות. יכול להישען על ביטחון אישי ולאו דווקא על כלכלה. - **שליטה דתית-אידיאולוגית** - משטרים אידיאולוגים ינסו ליצור אדם חדש ברוח האידיאולוגיה. אם החברה מקדמת את האידיאולוגיה - השלטון יקבל תוקף. היא יכולה להיות או רק דתית או רק אידיאולוגית או שניהם.   +-----------------+-----------------+-----------------+-----------------+ |   | **כריזמטית** | **מסורתית** | **רציונלית** | +=================+=================+=================+=================+ | **מקור | **סמכות אישיות | **סמכות אישיות | **סמכות שאינה | | לגיטימיות** | תלויה** | לא תלויה** | אישית** | | | | | | | | הלגיטימיות | הלגיטימיות | הלגיטימיות | | | נובעת מאישיות | נובעת מאמונה | נובעת מהחוק | | | (גבורה, מופת) | במסורת אותה הוא | | | | וחזונו של האדם | מייצג | | +-----------------+-----------------+-----------------+-----------------+ | **מתי מופיעה** | **מהפכנית** | **שגרתית** | **שגרתית** | | | | | | | | עם הזמן עלולה | | | | | להיעלם או להפוך | | | | | לשגרתית | | | | | | | | | | ע״י הפיכה | | | | | לרציונלית/ | | | | | מסורתית | | | +-----------------+-----------------+-----------------+-----------------+ | **יחס לעבר** | דוחה את העבר | מהללת את העבר | גמישות כעיקרון | | | | | מפתח | | | | | | | | | | מתאימה עצמה | | | | | למגוון מצבים | | | | | וסיבות | +-----------------+-----------------+-----------------+-----------------+ | **ייחוס של | אמונה בעל- טבעי | אמונה בעל טבעי | אמונה בטבעי | | כוחות** | | ובמסורת | וברציונלי | | | \- יחוס | | | | | אמוציונלי מאדיר | | -העדר בעלות של | | | למנהיג | | אמצעי הייצור | | | | | | | | | | -הרדה בין רכוש | | | | | פרטני לארגוני | +-----------------+-----------------+-----------------+-----------------+ | **מידת יציבות** | מהפכנית | יציבה וכמעט לא | יציבה ואינה | | | | משתנה | מהפכנית | | | \- אך ישנה | | | | | נטייה להתמסדות | מינוי קבוע | משתנה לאט | | | | לאורך זמן | | +-----------------+-----------------+-----------------+-----------------+   **טבלה מסכמת פרק 1:** +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **נושא** | **הוגה** | **מושגים מרכזיים** | +=======================+=======================+=======================+ | **עוצמה** | רוברט דהאל | דמוקרטיה פלורליסטית: | | | | תחרות בין קבוצות | | | | אינטרס, פיזור עוצמה, | | | | השתתפות אזרחית. | | | | ביקורת: העוצמה אינה | | | | מחולקת באופן שוויוני. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | סטיבן לוקס | שלושה ממדי עוצמה: | | | | | | | | **1**. פיזית (כוח | | | | ישיר, חוקים, ענישה): | | | | כשבעל העוצמה כופה על | | | | מושא העוצמה לעשות | | | | משהו שלא היה רוצה | | | | לעשות. | | | | | | | | **2**. קביעת סדר יום | | | | (שליטה במידע, היעדר | | | | שקיפות): כשבעל העוצמה | | | | מכתיב למושא העוצמה את | | | | סדר היום הציבורי | | | | | | | | **3**. אידיאולוגית | | | | (עוצמה סמויה, שליטה | | | | על תודעה דרך חינוך | | | | ותקשורת): שליטה | | | | רוחנית , אידיאולוגית, | | | | רגשית וקוגניטיבית | | | | במושאי העוצמה. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | ברוך קימרלינג | **מקורות וביטוי | | | | עוצמה:** | | | | | | | | \- כוח פיזי (צבא, | | | | משטרה, חוקים). | | | | | | | | \- סמלים מרתיעים (נשק | | | | גרעיני, נושאות | | | | מטוסים). | | | | | | | | \- שליטה בידע | | | | (מדענים, משפטנים, | | | | צנזורה). | | | | | | | | \- שליטה בצווארי | | | | בקבוק (אספקה, | | | | לוגיסטיקה). | | | | | | | | \- יכולת תיאום (עוצמה | | | | אישית בתוך מערכות | | | | גדולות). | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **גישות מחקר במדעי | דיוויד מארש ופרלונג | **המטפורה של העור | | החברה: העור ולא | | והבגד:** | | הבגד** | | | | | | \- העור: המהות של | | | | תופעות פוליטיות. | | | | | | | | \- הבגד: הייצוג | | | | החיצוני שלהן. | | | | | | | | \- אונטולוגיה: מה | | | | קיים בעולם? | | | | | | | | \- אפיסטמולוגיה: כיצד | | | | אנו יודעים מה קיים? | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | פוזיטיביזם | **הגדרה:** מציאות | | | | אובייקטיבית קיימת | | | | וניתן למדוד אותה. | | | | המדע מאפשר ניבוי של | | | | תופעות. החוקר חייב | | | | להיות אובייקטיבי | | | | וניטרלי. | | | | | | | | **[תפיסה | | | | אונטולוגית:]{.underli | | | | ne}** יש | | | | עולם **אובייקטיבי** | | | | שאינו תלוי בידע שלי | | | | עליו.\ | | | | **[תפיסה | | | | אפיסטמולוגית:]{.under | | | | line}** | | | | ניתן להכיר את העולם | | | | האובייקטיבי באמצעות | | | | החושים ופרט תצפית. יש | | | | אפשרות **לוודאות | | | | מלאה** בנוגע לידע. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | הזרם הפרשני | **הגדרה:** המציאות | | | | היא **הבניה חברתית**. | | | | הידע תלוי בנרטיבים | | | | ותרבות. יש לחשוף מבני | | | | עומק דרך ניתוח טקסטים | | | | ושיח. | | | | | | | | **[תפיסה | | | | אונטולוגית:]{.underli | | | | ne}** | | | | העולם מובנה חברתית. | | | | כל מה שאנחנו יודעים | | | | על העולם תלוי בתהליכי | | | | חברות שעברנו מגיל | | | | צעיר.\ | | | | **[תפיסה | | | | אפיסטמולוגית:]{.under | | | | line}** אני | | | | לא יכול להכיר את | | | | העולם דרך ההתבוננות, | | | | אני כן יכול לנתח | | | | טקסטים, ספרות ראיונות | | | | וכו\'. תמיד נצא | | | | מנקודת הנחה **שאין לי | | | | דרך לייצר ידע מדעי עם | | | | וודאות מוחלטת.** | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | הזרם הריאליסטי | **הגדרה:** הכרה | | | | בשלושת ממדי העוצמה של | | | | לוקס. שילוב בין | | | | מציאות אובייקטיבית | | | | לכוחות סמויים. שימוש | | | | בכלי מחקר מעורבים. | | | | | | | | **[תפיסה | | | | אונטולוגית:]{.underli | | | | ne}** משולבת, | | | | יש עולם אובייקטיבי | | | | ויש גם מבני כוח | | | | סמויים מהעין, | | | | שמשפיעים על העולם | | | | התופעות ויוצרים | | | | אותו.\ | | | | **[תפיסה | | | | אפיסטמולוגית:]{.under | | | | line}** יש | | | | להסתמך על החושים, | | | | אמנם לחפש טכניקות | | | | נוספות שמתמקדות | | | | במדדים הסמויים של | | | | העוצמה והשפעתם על | | | | הפוליטיקה. כלי מחקר | | | | מעורבים. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **בסיסי לגיטימציה** | מקס וובר | **תיאום מחייב:** | | | | ההסכמה החברתית | | | | שמאפשרת למערכת | | | | פוליטית לפעול, בכך | | | | שאנשים מקבלים את | | | | הסמכות של מקבלי | | | | ההחלטות ומצייתים | | | | לכללי המשחק, לא מתוך | | | | כפייה ישירה אלא מתוך | | | | הכרה בלגיטימיות של | | | | הסמכות. | | | | | | | | **אידיאל טיפוס**: כלי | | | | מחקר אנליטי המשמש | | | | לבחינת תופעות | | | | חברתיות, באמצעות | | | | הקצנה של תכונות | | | | מסוימות של התופעה. | | | | זהו מודל מושלם | | | | ותיאורטי של תופעה, | | | | אשר לרוב אינו מתקיים | | | | במציאות בשלמותו, אך | | | | מאפשר למדוד ולהשוות | | | | תופעות שונות. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | | **טיפוסי סמכות:** | | | | | | | | **1.** כריזמטית | | | | (מבוססת על אישיות | | | | ומנהיגות יוצאת דופן). | | | | | | | | **2.** מסורתית (נובעת | | | | ממסורת והמשכיות | | | | היסטורית). | | | | | | | | **3.** רציונלית-חוקית | | | | (מבוססת על חוקים, | | | | מערכת בירוקרטית). | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | ברוך קימרלינג | **הרחבת בסיסי | | | | הלגיטימציה:** | | | | | | | | **1**. שליטה כוחנית: | | | | שימוש בכוח ישיר, אך | | | | אינו מחזיק מעמד לאורך | | | | זמן. | | | | | | | | **2**. יעילות | | | | ואפקטיביות: שליטה דרך | | | | ניהול אפקטיבי ושיפור | | | | איכות החיים, נפוץ | | | | בדיקטטורות. | | | | | | | | **3**. שליטה | | | | דתית-אידיאולוגית: | | | | יצירת אדם חדש ברוח | | | | אידיאולוגית/דתית, | | | | מחזקת את הלגיטימציה | | | | של השלטון. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ **פרק 2: לאומיות ואזרחות** **חלק א: לאומיות** בהקשר לפרק 1, לאומיות היא ביטוי אולטימטיבי לעוצמה סמויה. גישה שתואמת לכלל חוקרי הלאומיות: הלאומיות כרגש רב עוצמה שמניע אנשים לפעולה פוליטית. ההקרבה האולטימטיבית. **מהי מדינת לאום: מקס וובר** מדינת לאום מודרנית מורכבת ממספר קריטריונים: 1. **קהילה**- המדינה היא קודם כל האנשים שמרכיבים אותה, מיהי הקהילה? - קהילת לאום. לאומיות - הקהילה שולטת על עצמה. אידיאל הטיפוס של מדינת לאום היא דמוקרטיה. מי שמגלם את הריבונות של הקהילה הם הנציגים שבחרנו מטעמה. הכוח הכלכלי של המדינה צריך להיות מופרד מהמנהיג. 2. **טריטוריה מוגדרת ומגודרת** - המדינה כמיכל מוגדר של כוח 3. **ריבונות ודמוקרטיה-** סמכות עליונה שלא ניתנת לחלוקה, היא בלעדית. מי שמגלם את הריבונות של הקהילה הם הנציגים שבחרנו מטעמה. הכוח הכלכלי של המדינה צריך להיות מופרד מהמנהיג. 4. **מונופול על אמצעי האלימות הלגיטימיים-** יש נציגים מטעם הקהילה בתוך מוסדות ורק להם מותר להפעיל אלימות (לדוגמה: משטרה, שב״ס וכו.) **מאפייני הלאומית על פי ברוך זיסר:** - לאומיות מתאימה לממד השלישי של העוצמה - **היא סמויה** - מכיוון ואנחנו לא מצליחים במבחן האמפירי שאנחנו בוחנים קהילות לאומיות שונות, לא מוצאים קריטריונים אובייקטיבים וברורים. אם לוקחים מלא קהילות שונות ושואלים מה הופך אותן ללאום - אי אפשר לדעת בדיוק מה הוא. אין קריטריונים אובייקטיבים - רק סובייקטיביים. המוצא האתני הוא לא הדבק שיוצר קהילה בכל אחת מהמדינות. - הלאומיות כרגש רב עוצמה שמניע אנשים לפעולה פוליטית ההקרבה האולטימטיבית. הלאומיות היא רגש. **קריטריון סובייקטיבי- לא ניתן לראות את הרגש עצמו.** - האומה מבחינה בין ״אנחנו״ לבין ״האחר״. **יש גבול-** גבול פיזי **וגבול מדומיין.** מחוץ לאומה יש אומות אחרות שהן תמונת ראי ההופכי לה, או בהשוואה אליה. עלולים להיות אויבים שמאיימים על שלמות המולדת, מבחוץ ומבפנים. **לאומיות היא הכוח הפוליטי החזק ביותר - האולטימטיבי.** - הלאומיות היא **הגורם המרכזי להופעת הדמוקרטיה**. תהליך של מעבר מגיוס שכירי חרב לצבא העם, מתחיל אצל נפוליאון. גיוס ההמונים גרם להם לדרוש זכויות - יש משולש שמגדיר את היחסים בליבה של מדינת הלאום - הצבא (התגלמות המונופול על האלימות הלגיטימית) , האזרח והמדינה. ישנה גישה של ״אני הקרבתי את עצמי ואת זמני לצבא ועל כן אני דורש להיות חלק מקבלת ההחלטות ולקבל זכויות״ - הלאומיות עלולה להוביל לשני תהליכים סותרים לכאורה: דמוקרטיזציה מחד, ומאידך ל**״אגואיזם קדוש״** - שלמות הקהילה מצדיקה מעשי אלימות וכיבוש, סכנת הלאומנות. שלמות הקהילה ובטחונה קודמת לפני הכל. אבל אם יש שליט מסוים שמשכנע אותך **ששלמות הקהילה** תלוי בחיסול של קבוצות לאום מסוימות שהן חלק מהקהילה הלאומית, פה אנחנו נכנסים לצרות. האגואיזם הקדוש עובד גם כנגד אנשים שמאיימים עליה מתוך הקהילה וגם מחוץ לקהילה כ- ״תירוץ״ לכבוש שטחים נוספים. - בקרב אומות רבות, הלאומיות היא ביטוי של אתנוס או סופר-אתנוס. (התלכדות כמה שבטים שיש להם מכנה תרבותי - שפתי משותף) פוליטיזציה של האתנוס. - הקהילה האתנית מתחילה **לדרוש יותר ויותר ריבונות וזכויות.** היא דורשת הגדרה עצמית, הכרה מעמים אחרים ולמשול על עצמה. הלאומיות היא מפלט מאלימות. קהילה אתנית היא קהילה שטוענת שיש לה מאפיינים אובייקטיבים. מבחינת המדע אין באמת יכולת להגדיר את האתניות הזאת עד הסוף. **שתי גישות העוסקות בלאומיות:** **לאומיות פרימורדיאלית-** הלאומיות הפרימורדיאלית אומרת **שהלאומיות קיימת משחר ההיסטוריה כקבוצה אתנית**. היא אומרת שאנחנו יכולים לחקור ולהוכיח שיש עמים ואומות קדמוניות שיש להם גלגולים מודרניים. נשען על דמויות מפתח שמגלמות את הסגולה הטובה של הלאומיות, את ההקרבה למען המולדת. **עבר משותף שצריך לבטא אותו בהווה.** הלאומיות האירופאית צומחת במאה ה-18 וה-19 תחת תנאים של כיבוד אימפריאלי פנימי, ובתגובה גם לשלטון מלוכה או עריצות, שגורמים לאוכלוסייה לכרוע תחת החלטות שרירותיות ולפעמים גם טרור שלטוני. קבוצות אתניות שלמות שעל בסיס שפה משותפת מורדות במנהיגים שלהם. משתמשים בדמויות היסטוריות כדי להצדיק את המאבק על עוצמה.\ תפיסה אורגנית של הקהילה: הלאומיות היא אורגנית, טבעית, חלק מהטבע ומהאלוהות, גוף חי שיש לו איברים. **המכנה המשותף הלאומי קיים משחר ההיסטוריה, הזהות הלאומית קודמת לכל צורה שלטונית.** **[הוגים בראייה הפרימורדיאלית:]** [ ] **פיכטה:** הלאומיות מבוססת על קריטריונים אובייקטיביים כמו אתניות, דם וטריטוריה, והיא מתעצבת מול אויבים חיצוניים (כובש צרפתי) ופנימיים (יהודים מתבוללים). זיקת העם לאדמתו נובעת ממאבקי אבותיו עליה **רנאן:** האומה אינה מבוססת על מאפיינים אובייקטיביים אלא על תהליך היסטורי של הקרבה ומאבק. ככל שהאבות הקדמונים הקריבו יותר, כך הסולידריות הלאומית מתחזקת. קיומה של אומה תלוי בהסכמת חבריה להמשיך את דרכה מדי יום. **עזר גת:** עזר גת עונה לארנסט גלנר. גלנר טוען כי החפיפה בין התרבות לאתניות מגיעה רק בעת המודרנית וגת מסתייג ואומר כי לחפיפה שורשים עמוקים בעבר והיא תלויה בהיסטוריה. הוא אומר שאי אפשר להתכחש לכך שיש אומות שלא קיימות משחר ההיסטוריה. אבל **הרצון לשייכות קיים עוד משחר ההיסטוריה גם אם האומה עצמה לא הייתה קיימת.** הרגשות האלה חקוקים בטבע האנושי - זה חלק מהאבולוציה האנושית. יש פה תפיסה אורגנית של **האדם שזקוק לקהילה גדולה ממנו** הרעיון שמושג האומה היה בלתי ידוע, או נטול משמעות פוליטית בעולם הטרום מודרני - הוא שגוי מיסודו בדיוק בגלל הסיבה הזאת האתניות והזיקה הקהילתית היא כן פרימורדיאלית גם אם האומה לא. **[הטענה המרכזית היא]** : אין קריטריונים אובייקטיבים מוסכמים לקהילה אתנית אבל כן יש לה מאפיינים מסוימים כמו סיפורים בע״פ או דמיון משותף של שורשים של האומה שאליהם אי אפשר להתכחש ומעל הכל תחושת השייכות המשותפת **גת טוען שכאשר יש חיבור בין אתניות ללאום הזיקה הלאומית היא החזקה ביותר**. ללאומיות ולזיקה אתנית יש שורשים עמוקים בנפש האנושית. תופעת החיבור הלאומי על בסיס אתני התקיימה לפני העידן המודרני. לכן גת לא מסכים עם אנדרסון לכך שהדת הייתה הגורם המאחד לפני הלאומיות המודרנית ומתייחס לחיבור של המסגרת הפוליטית עם המסגרת האתנית כחלק מבסיסו של הטבע האנושי אנשים חיים בקהילה פוליטית מבחירה עם קרוביהם ובני התרבות שלהם, ומגלים סולידריות כלפיהם. רוב האומות אינן מנותקות מאתניות. \- חוקרים צריכים להבין באמת את התופעה הלאומית, ולא להתכחש לה )בדומה לגישתו של גלנר(. גת **מאמץ את תפיסתו של גלנר** לפיה \"האומה\" בהגדרתה היא **חפיפה בין תרבות או אתניות לבין מדינה**. אך מבקר אותו וגם מודרניסטים אחרים על ההנחה שחפיפה זו נוצרה בעת המודרנית. **אנתוני סמית** סמית אומר שללאומיות יש שורשים פרימורדיאליים בעבר אבל זה לא מסביר את הדבק שמחזיק אותן היום אלא את הדבק שהחזיק אותן בעבר. [הביקורת על המודרניסטים -] שהם כל הזמן מתעקשים שהלאומיות החליפה את הדת. הוא הכי מבקר את אנדרסון למרות שהוא הכי דומה לו. הוא טוען כי **הלאומיות היא גלגול חדש של הדת** - הדת החדשה, כל הדתות באשר הן יתמזגו בצורה כזאת או אחרת עם הלאום. המקורות הלאומים נשענים על מנהגים דתיים, אלמנטים דתיים ושפה. **הדת שזורה בתוך הלאומיות** , **הלאומיות היא ברית קדושה**. גם במדינות שהייתה להם מסורת קומוניסטית (מסורת שרודפת את הדת) אנשים התחברו עם הדת שלהם. **זה שהמשטר הוא אנטי דתי לא אומר שהאנשים לא דתיים או שהקהילה היא לא דתית.** ההפך, אם אתה רוצה לייצר משטר אפקטיבי יש צורך להשתמש לא רק בלאומיות אלא גם בדת הנאמנות הלאומית היא לא פחות מלהט דתי. **מוות על קידוש השם הפך למוות למען האומה.** ההגנה על הטריטוריה הופכת להיות הגנה מקודשת, המדינה צריכה לקבוע מועדים לאומיים מיוחדים שיש להם מעמד של קדושה לכל דבר ועניין. **יש המון שילובים בין דת ללאום ולקהילתיות** - יום הזיכרון המדבר על קדושת המת ומיד לאחר מכן יום העצמאות - יום המקדש את הקהילה. הוא טוען שהטענות האחרות מלבישות בכוח את התאוריות שלהם, אי אפשר לתלות הכל בהמצאת הדפוס קפיטליזם וקדמה. יש תהליכים אחרים שקרו כתוצאה מהיסטוריה בעל פה נגיד. מדינות הלאום בעולם המתפתח גם לאו דווקא מאוגדות יחדיו ואף מפוצלות, ישנם גבולות מלאכותיים לחלוטין שחותכים קבוצות אתניות בצורה חדה. המודל האירופאי לא קורה בכל העולם. סמית מסתכל על הלאומיות כעוצמה סמויה - היא מניעה אנשים לקיצוניות. היא תואמת אותן הגדרות של דת ברמה המהותית שיש משהו מקודש - וגם היא הולכת אחרי השלבים הפונקציונליים של הדת.סמית אומר שהאומה היא קהילה מדומיינת אך חברי הקהילה לא רק מדמיינים אותה אלא גם רוצים ומרגישים אותה. **לאומיות מודרניסטית --** מודרניסטים - הם אומרים שהלאומיות לא הייתה קיימת משחר ההיסטוריה. מבחינתם המדינה כמערכת שהחליפה את המלוכה הייתה צריכה ליצור את האומה. התפרקה המלוכה והיה צורך במסגרת אלטרנטיבית ורק לאחר הקמתה התחלנו לצקת תוכן לדבר הזה שנקרא אומה. **לאומיות היא תופעה מודרנית שתלויה במהפכה התעשייתית והתפתחות הקפיטליזם** לאומיות היא תופעה מאוחרת, תלוית תרבות לאומית ובעיור תיעוש וקפיטליזם. \- סמלים: המנון, דגל, חגים לאומיים, סיפורים, נרטיבים, אתרים היסטוריים מכוננים. \- גיבורים לאומיים וסיפורי הגבורה, לצד מרטירים שמתו למען הכלל. \- סיפורת ושירה. \- תרבות לאומית גבוהה: מלמדים אותה בבית יצירת הספר, האוכלוסייה יודעת קרוא וכתוב, חברה משכילה כחלק ממערכת של עוצמה סמויה. \- תרבות לאומית וצמיחת מדינת הלאום כרוכות בתיעוש ובעיור. - **ארנסט גלנר-** ניאו מרקסיסט. טוען שהמדינה קדמה לאומה. בלי אומות אין לנו קפיטליזם. - **אנדרסון-** הצורך בשייכות הייתה קיימת משחר ההיסטוריה. המדינה קמה ביחד עם האומה - הן צמחו ביחד ושלובות אחת בשנייה. הלאומיות היא תופעה מודרנית והיא לא בהכרח הפוליטיזציה של האתניות אבל היא כן הפוליטיזציה של הצורך בשייכות. **פוליטיזציה של אתנוס-** הדרישה לממשל עצמי - האתניות שלי הופכת לפוליטית **פוליטיקה**- מאבק על עוצמה. **[הוגים בראייה המודרניסטית:]** **ארנסט גלנר:** גלנר טוען כי יש בעיה - אין מספיק חלקות אדמה אדמוניות ביחס לכל הדרישות על הקרקע הזאת. בלאומיות יש חפיפה בין הקהילה למדינה ולבין התרבות המדינה היא מערכת שמייצרת ומייצבת תרבות. אומות לא יכולות להיות כולן קיימות משחר ההיסטוריה מפני שחלקן הן חדשות, אחרות הן ללא טריטוריה מוגדרת ואין להן יכול אובייקטיבית להוכיח שהן אכן קיימות משחר ההיסטוריה. אפשר להסביר את התופעה הזאת כתוצר תרבותי וסוציאליזציה של המדינה. הוא טוען שכדי לשמר את השליטה של המדינה היה צורך לבסס את מעמדן משחר ההיסטוריה. האנשים עזבו את הקהילות הכפריות והתחילו להיות פועלים במפעלים והיה צורך למצוא דרך לשמר את התהליך הזה שאנשים ימשיכו להיות פועלים ולצרוך ובכל זאת להיות נאמנים למדינה. **תפקיד המדינה היה לייצר מערכות השכלה מתקדמות בהן מלמדים את הקהילה קרוא וכתוב** כי אז היא תוכל לקרוא את המיתוסים, הסיפורים והשירה הלאומית. כך מייצרים תחושת נאמנות למדינה. ארנסט גלנר מושפע מהאידיאולוגיה המרקסיסטית שטוען כי כל התפתחות אנושית תלויה בהתפתחות טכנולוגית כלומר הטכנולוגיה מעצבת את המציאות ודרכי האמונה שלנו. **מרקסיזם זה היסוד לקומוניזם.** בכל תקופה מתפתחת תרבות גבוהה שמטרתה לשמר את שיטת הייצור. בתקופה האגררית היה אינטרס לשמר את האוכלוסייה בבורות לעומת הכנסייה והאצולה. כיום, לצורך התיעוש והכלכלה המפותחת, רווחי יותר לספק השכלה לכולם תוך הפצה של התרבות הלאומית הגבוהה. \"החברה התעשייתית מחזקת את הגבולות בין הלאומים ולא את הגבולות בין המעמדות\". **טשטוש הגורל המעמדי המשותף, הלאומיות מיועדת להסוות את ענינו מיחסי העוצמה האמיתיים.** מי שמעצב את תהליכי העוצמה האלה הוא זה שאחראי לאותם תהליכים של מערכת החינוך שלנו. לאומיות היא עוצמה סמויה לפי התיאוריה הזאת. גלנר שובר את הנאיביות שלנו אל מול המדינה. המדינה יכולה לעצב את תפיסת המציאות שלנו ואי אפשר להתעלם מזה. התרבות הגבוהה היא קוד חברתי ואי אפשר בלעדיה. **התרבות הגבוהה משמשת לכך שנרגיש ביחד.**   הביקורת המרכזית על גלנר תמיד תהיה שהוא מתעלם מהצרכים הרגשיים של בני אדם בקינון אותה מדינת לאום.  **תפיסת הלאומיות של גלנר:** - הוא רואה בלאומיות עיקרון פוליטי - צריכה להיות זיקה בין היחידה הפוליטית (מערכות בירוקרטיות שמגדירות את המדינה- משטרה, חוקים, טריטוריה) ליחידה הלאומית. **העיקרון הלאומי יכול להיפגע בדרכים שונות:** - הגבול של המדינה לא כולל את כל חברי הלאום - הגבול של המדינה כולל את כל חברי הלאום, אבל גם זרים. - שילוב של שני הגורמים הללו - הלאום יחיה בכמה מדינות ללא זרים , כך ששום מדינה אינה מדינת הלאום. - הפגיעה הקשה ביותר בעקרון הלאומיות: השתייכות השליט למיעוט הלאומי. **עקרון הלאומיות מול המצב בפועל** - מספר הלאומים הפוטנציאלים גבוה בהרבה ממספר היחידות הפוליטיות העצמאיות האפשרי, לכן אי אפשר לספק את כל העקרונות הלאומיים - סיפוק לאומיות אחת תביא לתסכול לאומיות אחרת. - יחידה פוליטית טריטוריאלית לא יכולה להפוך הומוגנית מבחינה אתנית ללא אלימות או כפייה, הריגה גירוש או מחיקה של זהות.   **בנדיקט אנדרסון : קהילות מדומיינות** אנדרסון גם מדבר על כך שהלאומיות היא תופעה מודרנית ולא הייתה קורית בלי קפיטליזם ותיעוש. הוא אומר שמדובר ברגש שקיים משחר ההיסטוריה ומהבחינה הזאת האומה היא זאת שיצרה את המדינה. לא הייתה מדינה בלי הקהילה שדרשה מדינה. **בלב הקהילה הלאומית עומדת השפה.** אנדרסון מסכים עם גלנר שלתיעוש וקפיטליזם יש תפקיד מרכזי בהתגבשות האומות. עם זאת, הוא מסכים עם גת שמדובר ברגש משחר ההיסטוריה, והמדינה היא לא זו שיצרה את האומה, אלא האומה את המדינה. לאחר שקמה, המדינה מאששת את קיומה של האומה באמצעות התרבות, בדגש על השפה המשותפת. **שפה משותפת כצורך בסיסי של חיזוק יום יומי של תחושת השייכות** הלאומיות היא לא אוסף של רעיונות אלא יותר כמו קרבה משפחתית. **אומה היא קהילה פוליטית מדומיינת -- ומדומיינת כמוגבלת וכריבונית מעצם הגדרתה.** המילה מדומיינת לא מיועדת להקטין או לזלזל. היא **קהילה שהחברים בה מאמינים שאנשים שהם לא מכירים הם שותפים לגורל.** בליבו של התהליך ההיסטורי עומדת התגבשותה והפצתה של התרבות הלאומית (באמצעות קפיטליזם) , כתרבות שמגלמת את הצורך בשייכות ובזהות משותפת. הפצת התרבות הלאומית התחילה מלמטה- זה לא תהליך שהמדינה קידמה. **הפצת התרבות הלאומיות תלויה בכמה תהליכים מקבילים, חופפים ומשלימים:** \- ערעור המונופול על שפת הקודש והידע \- טכנולוגיה, המצאת הדפוס, קפיטליזם. \- התפוררות המערכות הדתית והממלכה השושלתית כתוצאה מתיעוש וחילון. התרבות הגבוהה צומחת מלמטה דרך ההתפתחות של הדפוס. הקפיטליזם מונע מאינטרס שיהיו כמה שיותר אנשים שיודעים לקרוא כי רק כך הם יוכלו לרכוש דברים מתעשיית הדפוס, כתבי הקודש. **קהילה מדומיינת - מדמיינים שאנחנו שייכים לאנשים מסוימים שאנחנו לא מכירים.** **לשייכות תמיד היינו זקוקים אבל הלאומית צמחה מהאנשים ולא מהמדינה.** הפרוטסטנטים מאמינם שאדם יכול ללמוד לבד את כתבי הקודש והוא לא צריך תיווך לאלוהים וזה מערער על הדמות הסמכותית הכי חשובה - הכומר. הוא זה שמעצב חיים חברתיים, ההתפתחות הטכנולוגית היא התחלה של המהפכה התעשייתית. **ברגע שיש את הדפוס כבר אין לכנסייה את המונופול על ייצור הידע**. הכנסייה ניסתה לשמור אנשים בבורות, הפרוטסטנטים נלחמו בזה ולאט לאט אנשים ידעו לקרוא את השפה המדוברת שלהם ונחשפו ליותר כתבים וטקסטים - הם מתחילים להטיל ספק בסמכות של המערכת הקיימת, בכומר לדוגמה. וזה עניין של זמן עד שיטילו ספק בכנסייה. [אנדרסון מציין 3 התפוררויות: ] 1. התפוררות שפת הקודש (הלטינית) וכתבי הקודש, המונופול על הידע. 2. התפוררות הכנסייה והסמכות שלה, גם של הכומר ואפילו האפיפיור - הם כבר לא בעלי העוצמה. 3. התפוררות השושלת הממלכתית - כפועל יוצא מהתפוררות הכנסייה כי גם מלכים הם כביכול מוקצים מהאל. בעקבות כל אלו נוצר לנו ריק - שאליו נכנסת הלאומיות.   במקביל נוצרה שיטה כלכלית חדשה שמצליחה למלא את החלל באמצעות הפצה של השפות המדוברות. הביקוש הראשוני הוא כתבי הקודש - ישנם תהלכים ראשונים של ליברליזם. נהייתה הפצה של ספרות יפה וספרי פילוסופיה דרך בתי הדפוס. - ההוגים גון לוקס תומס הובס. הקהל יעד הכי גדול היה נשים שהיו צמאות לידע כי עד עכשיו הרחיקו אותן ממוקדי הידע. האוכלוסייה והנשים מגלות שאפשר לא רק לצרוך ידע אלא גם ניתן ליצור תוכן מבדר. הרומן רומנטי הוא גם רומן היסטורי שמבטא את הרומן לאבות ההיסטוריים שלנו. ללא המצאת הדפוס והשיטה הכלכלית של הפצה המונית זה לא היה קורה. הקפיטליזם צריך לייצר מוצר שאנחנו אוהבים ועונה על ביקוש רגשי מסוים ואנשים היו צמאים לסיפורים שמחזקים את תחושת הביחד. ככל שתעשיית הדפוס מתפתחת - יש ביקוש לז׳אנרים חדשים - רומן, הסוף הוא העיתון. הלאומיות היא אוסף של תהליכים היסטוריים שקרו במקביל ויצרו מציאות מסוימת. תהליכים שצמחו מלמטה וקרו באופן טבעי. כל שינוי טכנולוגי מוביל למהפכה חברתית.   **גלנר ואנדרסון שניהם מתייחסים לתיעוש, מודרניות ולחילון כמוביל ללאומיות,** **אבל אנדרסון טוען שצריך לצקת תוכן למדינה קיימת, וגלנר מדבר על צמיחה מלמטה והתלכדות של נסיבות**   מוצרי תרבות תלויי שפה הם אלה שהחליפו את המערכות הכפריות והדתיות   **הופעת העיתון** הופעת העיתון הייתה מהפכנית מבחינת אנדרסון, כי לבני האדם עדיין הייתה חסרה תחושת ההתכנסות. לדוגמה- הדרשות של הכומר בימי ראשון בכנסייה שנעלמה כשכולם עברו לערים. מה שהחליף את התחושה הזאת היא העיתון שמקבץ שורה של אירועים שעומדים בלב ההתחרשות האקטואלית. זה מחזק את הדמיון הלאומי. \- כשאני קוראת עיתון יש לנו את אותם האירועים לדבר עליהם, זה יוצר מכנה משותף. לדוגמה - שני אנשים הקוראים עיתון בו זמנית והם כביכול בחוויה משותפת. - זה גורם להרגשה שאני לא לבד בעולם. העיתון הוא שינוי רדיקלי בתפיסה האונטולוגית של האנושות בלב תחושת הלאומיות עומדת תחושת הבו - זמניות שניתן לספק אך ורק באמצעי תרבות אקטואלית. מדי יום חווים את העולם ביחד. **הופעת העיתון חיסלה סופית את התפיסה האונטולוגית - הדתית - הנוצרית** **העיתון גורם לנו לחיות בהווה. להווה יש משמעות.** **הפרדוקסים שיש בלאומיות:** - ההיסטוריון רואה אומות כתוצר מודרני אובייקטיבי - אך האומות רואות את עצמן באופן סובייקטיבי כעתיקות. המחקר לא מספיק מחובר לשטח - לא מתחשב ברגשות הפנימיים של בני האדם. - באופן אוניברסלי, העולם נע לכיוון יצירת לאומים אבל כל לאום נתפס בייחודי ומדגיש את ייחודיותו. - הגות פוליטית פילוסופית בתקופה שהוא כותב כמעט ולא קיימת.   **מהי אומה לפי אנדרסון?** האומה היא קהילה פוליטית מדומיינת - כמוגבלת וריבונית. **מדומיינת** - תחושת השייכות מנותקת מהיכרות אישית - **מדומיינת כמוגבלת** - לכל אומה יש גבולות עם אומה אחרת. - **מדומיינת כריבונית** - מעניקה חירות בשטח מוגדר- (דוגמה- דת) איזה זכויות דתיות יקבלו קבוצות כאלה ואחרות מבחינת שטח. - **מדומיינת כקהילה** - רגשות אחווה עמוקה ושייכות בין זרים. **למרות היותה מדומיינת - הלאומיות ממשית וקיימת**   **הרקע להיווצרות תודעה לאומית**: שלושה מושגים איבדו מכוחם - שיקעת הקהילה הדתית, שקיעת המשטרים המלוכניים ושינוי תפיסת הזמן והמרחב. מקביל - תופעות חדשות התפתחו - התפתחות הדפוס והקפיטליזם, תהליכים מקביליו אלו היוו בסיס ליצירת צורה חדשה של קהילות מדומיינות ולצמיחת האומה. **שפה** - דחיפה קפיטליסטית ופוליטית אל השפות המדוברות, במקביל לשקיעת הלטינית. **קפיטליזם** - ההוצאות לאור כאחת הפעילויות הקפיטליסטיות הראשונות. **טכנולוגיה -** התפתחות הדפוס - עידו השעתוק המכני. זה שינוי שבא ונשען אחד על השני באותה הקטגוריה באותו הזמן. משולש שיושב על צורך(קפיטליזם), כלי פיזי (טכנולוגיה) ואמצעי (השפה)   [התפתחות הלאומיות לפי הגישה המודרניסטית: ] התמקדות בגורמים סיבתיים חילוניים (עליית הקפיטליזם) אידיאולוגיה חילונית מנותקת מהדת (השפעות הנאורות) שקיעת הדת ועליית הפוליטיקה - מרכזיות הקהילה הלאומיות. **הביקורת הפוסט קולוניאלית** זוהי ביקורת על הדרך שבה אירופאים תופסים את הלאומיות במדינות הפוסט-קולוניאליות. בעוד שהאירופאים רואים את הלאומיות שלהם כמודל חיובי שהוביל לדמוקרטיה, הם מתארים את הלאומיות במדינות לשעבר קולוניאליות ככישלון, כיוון שהיא הובילה לדיקטטורות. הביקורת על אנדרסון וגלנר היא שהם מתמקדים באליטה ולא מצליחים להסביר את ההזדהות הלאומית של העם הפשוט. במדינות הפוסט-קולוניאליות צמחו אינטלקטואלים אורגניים, שהובילו את ההמונים לעצמאות, אך לאחר מכן שמרו על אותן היררכיות חברתיות מהעבר הקולוניאלי. **הביקורת הפוסט קולוניאלית- אמריקה הלטינית:** באמריקה הלטינית הלאומיות יצרה זהות גזעית חדשה המבוססת על כיבוש, והמאבק לעצמאות הוליד \"אבות קדמונים\" לאומיים חדשים. בסופו של דבר, גם לאחר השחרור מהקולוניאליזם, הרעיונות של השליטים הקולוניאליים המשיכו לעצב את החברה במדינות החדשות. אחרי שהלאום החל לשלוט על עצמו קרה תהליך כואב. הלאום החדש הפעיל את אותה אלימות ודיכוי כלפי העם שלו פנימה. מדינות שהצליחו לצאת מכיבוש קולוניאלי החלו להרוג אחד את השני ועל כן הלאומיות של האחדות והתרבות לא תופסת כחלק מהתהליך שלהם. זה תהליך שונה לחלוטין. **סיכום חלק א:** הלאומיות מציבה אתגר מיוחד לחקר הפוליטיקה והחברה, משום שבחלקה היא שייכת בעיקר לממד הסמוי של העוצמה. אפשר לראות תוצאות של רגש, אבל לא את הרגש עצמו. בתחום הנראה: היעדר קריטריונים אובייקטיביים מוחלטים. בגישות הפרימורדיאליות: התקדמות מקידוש האתנוס להישענות על זיכרון משותף, סבל משותף, אבות מייסדים. תופעה פרה-מודרנית. בגישות המודרניות: האם האומה המציאה את המדינה, או האם המדינה המציאה את האומה. הביקורת של סמית על החוקרים המודרניסטים ומקומה של הדת בגיבוש הזהות הלאומית. גישות קולוניאליות: השליטה הפיזית של תרבות המערב באה לידי ביטוי גם בייצור הידע האקדמי. המערב לא מסוגל להבין את הלאומיות במדינות לא-אירופאיות. למדינות לאום פוסט-קולוניאליות קיים קושי להשתחרר ממערכות הדיכוי הקודמות ולייצר אחווה אמיתית מושתת על שוויון.   **חלק ב: לאומיות ואזרחות** **מדינת לאום מודרנית ריבונית:** לפי וובר: קהילה שחיה על טריטוריה ושיש לה מונופול על אמצעי האלימות הלגיטימיים.\ אך מהי הקהילה של המדינה? איך המדינה נותנת זכויות לאנשים? אילו זכויות מקבלים חברי הקהילה? **[כל זה נקבע לפי:]** - בירוקרטיה - אזרחות היום נבין למה הבירוקרטיה כל כך חשובה לנו? מדינה היא רעיון שהתגבש במשך מאות שנים. 1684 החל התהליך למדינות לאום 1684 - הסכמי ווסטפליה - מסמן את סופן של מלחמות הדת (המאבק בין פרוטסטנטים לקתולים דיברנו באנדרסון) למדינות אירופה נמאס להילחם אז הן מתחילות בתהליך פרגמטי לסיים אותה. גם אם הגבולות לא נראים פיזית - עדיין יש וחשוב להם שיהיה הבדל בלאום באותה תקופה מתחילה הפצה של פרסומים פילוסופיים שמתחילים לערער על המלוכה ושליטה אבסולוטית.   **מדינת לאום: תהליכי הבידול (מאידיאל טיפוס) לפי אייזנשטדט** - הפרדה מוחלטת בין סמכות דתית לחילונית - בידול בין האדם השולט למשרת השליט - בידול בין רכוש השליט לרכוש המדינה - פעם התקציב של המלך היה אוצר המדינה. היום במדינת לאום מודרנית צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין כספי השליט לכספי המדינה. - בידול בין זכויות הפרט לזכויות קולקטיביות (אזרחות) - בידול בין המלך (השלטון) לצבא. להכפיף את הצבא לדרג המדיני. לצבא לא יכולה להיות אוטונומיה.   **אייזנשטדט: מאפיינים נוספים של המדינה המודרנית.** **א.** אחידות שלטונית, טריטוריאלית ואדמיניסטרטיבית - הכוח הפוליטי לא נתון לשכבה אריסטוקרטית של אצילים. לאצולה היו זכויות יתר. מדינת לאום חייבת מרכז משרדי שבו היא מנהלת את כל התהליך הבירוקרטי של ניהול חיי האזרחים (ת״ז) בירוקרטיה צוברת מידע ומנהלת אזרחים - באה לידי ביטוי בתקנות וטפסים. אין מדינה בלי בירוקרטיה - אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של המדינה. במדינה במודרנית כל אחד יכול להתמנות או להגיש מועמדות לתפקידים בבירוקרטיה הציבורית (להיות עובדי מדינה).   **ב.** פיזור הכוח הפוליטי וביטול ההשפעה הפוליטית בידי מעמדות מיוחסים (לאומיות, אזרחות)   **ג.** זכויות פוליטיות לכל האזרחים, במיוחד לבחור ולהיבחר (לאומיות, אזרחות)   **ד.** הפרדה בין הפקידות הבירוקרטית לבין הדרג הפוליטי.   **ה.** ניהול החיים באמצעות מנגנונים בירוקרטיים ואדמיניסטרטיביים, של החיים האזרחיים והביטחוניים.   **ו.** תחרות פתוחה על השלטון ככל הניתן (דמוקרטיה). התחרות יכולה להיות לאו דווקא באמצעים המקובלים של בחירות אלא גם בהפגנות.   **ז.** התרחבות הפעולה הפוליטית הבלתי-אמצעית להשפעה על השלטון: חינוך, הפגנות, אוניברסיטאות (ואי ציות אזרחי).   **הבירוקרטיה הציבורית כסמכות רציונלית** **בירוקרטיה ציבורית - כל הגופים הכפופים לרשות המבצעת.** המודל הטהור של הבירוקרטיה לפי מקס וובר: דרך הניהול היעיל ביותר של ארגון מדינה (אידיאל טיפוס) סמכות לגאלית רציונלית - הבירוקרטיה הציבורית היא חלק מהסמכות לגאלית רציונלית של המדינה - ההסכמה של העם על השלטון. 1. **חלוקת אחריות ותחום אחריות מוגדר** - כל אחד יודע מה הוא צריך לעשות 2. **הכשרה ממוקדת וכישורים** **מתאימים** 3. **היררכיה, תבנית פירמידאלית** - ניתן להתקדם בהיררכיה. 4. **חוקים ונהלים פנימיים** שמכתיבים את סדר העבודה 5. **יחסים לא אישיים -** שוויון ביחס לכולם, שירות אחיד ללא משוא פנים. 6. **עצמאות של דרג הפקידות מהשפעה פוליטית -** פקידות זה כל הגופים הכפופים לממשלה. המשטרה והצבא נחשבים בירוקרטיה ציבורית - פקידי רווחה. עצמאות בדרג הפקידות משתנה ממדינה למדינה - בישראל אין עצמאות בדרגות הגבוהות. מנכלים של משרדי ממשלה יועצים אישיים וכו הם מינויים פוליטיים וזה חוקי. ההצדקה היא שלא יהיו נציגים ציבוריים שישמו רגליים ויפריעו לתפקוד הממשלה.   **הביקורת על מודל הבירוקרטיה הרציונלית -** **הביקורת הפוזיטיביסטית** - קיימים כשלי ממשל רבים שהופכים את המערכת הבירוקרטית ללא יעילה, חסרת גמישות וכגורם שמעכב את הצמיחה במשק. ישנה זריקת אחריות, והרבה אנשים שלא קשורים לתפקיד נמצאים שם. הם מתקדמים כל הזמן למלא משרות שלא מתאימות להם/גדולות עליהם. הבירוקרטיה היא חסרת גמישות, לא יעילה, ומעכבת צמיחה כלכלית   **הביקורת המטריאליסטית / פרשנית -** הבירוקרטיה היא חלק מהעוצמה הסמויה של המדינה. היא עוקבת אחרי הנתונים - יודעת מי קיבלת חיסון, מי שילם מיסים. הבירוקרטיה לפי פוקו היא אחד הכלים המרכזיים לשימור השליטה של המדינה באוכלוסייה שלה. הבירוקרטיה היא חלק ממערכות המדינה שמיועדת לשליטה, ניהול, קטלוג ולשימור הניצול של האוכלוסייה. הבירוקרטיה איננה רק כלי ניהול יעיל, אלא, **היא משכללת את השליטה באוכלוסייה, היא לא יעילה ואף מסוכנת.**   **אזרחות**\ **מבוא לצמיחת האזרחות**\ אזרחות היא בעצם בירוקרטיזציה של שייכות, לקבל מעמד בירוקרטי של שייכות. **יגיל לוי-** הצבא הוא אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בהיסטריה שהובילו לצמיחת הלאום ולצמיחת האזרחות, יש לזה קשור לצמיחה טכנולוגית, שינוי באופן הלחימה. בין המאה 17 למאה ה19 מתחיל תהליך - ככל שהעולם יותר ליברלי וטכנולוגי צומחת הלאומית. היא צומחת גם על רקע של מלחמה וכיבושים והמדינות רוצות להתגונן בפניו. דור חדש של שליטים עולה שמפטר את כל שכירי החרב ומגייס את כל הגברים בגיוס המוני- ולכן ישנו דור מלחמות המסה- מסות של אנשים שנפגשים בשדה הקרב. מכיוון שהם נלחמים מלחמות ארוכות והם הרבה זמן בשדה הקרב וביציאה ממנה יש להם ולמשפחותיהם דרישות - הם ומשפחתם סבלו מהיעדרם והתוצאה היא שבעבור הלחימה כדי להציל את הקהילה מכיבוש נוצרה דרישה לקחת חלק בקבלת ההחלטות, **הם תובעים לעצמם את הזכות להצביע.** צבא ההמונים בעתיד הופך לקהילת המונים. זה תהליך שמוביל למשטר דמוקרטי. **בעבור למה שנתתי- אני דורש זכויות**. **בירוקרטיה- לאומיות- מדינה** זה משולש שבליבו עומדת האזרחות.   **אזרחות מהי?** \- אזרחות היא **אמצעי של זיהוי וחפיפה בין הקהילה הפוליטית למדינה**. \- אזרחות מגדירה מי חבר ומי לא בקהילה ע״פ גבולות , ולפי בירוקרטיה. אזרחות היא זהות חברתית פוליטית שתלויה בזמן ובמקום. אזרחות היא הבירוקרטיזציה של השייכות ללאום ולמדינה, הביטוי המוסדי לרגש השייכות הלאומי. **- כניסה לקהילה דרך זכויות וחובות** \- האזרחות מבנה חוזה. חוזה של זכויות וחובות - ישנו חוזה בין הפרטים לריבון חוזה שמכיל תשלום מיסים , כיבוד החוקים, גבולות ההשתתפות הפוליטית - דמוקרטי או דיקטטורי. האזרחות מתווה ומעצבת את ההשתתפות בשלטון (מוגבלת) והיא מכשיר להקצאה של זכויות **האזרחות קובעת מי שייך לקהילה ואיך נכנסים אליה. (כללים)** **האזרחות היא גם מכשיר להקצאה של זכויות ומשאבים - כמה ומה המדינה חייבת לתת לי ועל פי מה?**  **אזרחות לפי מרשל:** האזרחות מקנה 3 סוגים של זכויות: 1. זכויות אזרחיות - הזכות של הגנה בפני החוק. זכויות עובדים, זכות לעתור לבית המשפט. 2. זכויות פוליטיות - הזכויות לשמור ולהיאבק על השלטון בתחרות פתוחה וחופשית. האם אני יכולה כאזרחית להיות נציגת ציבור או אפילו נבחרת ציבור? 3. זכות חברתית - מדינת הרווחה והשירותים הציבוריים, מנהל ציבורי   **פערי אזרחות: בין הכלה להדרה -- קמפ ויונה** הביקורת היא שמדינה בפועל מנסה לייצר בהמון דרכים את התפיסה שהקהילה היא הומוגנית. הריבון תמיד ינסה לייצר קהילה הומוגנית ככל הניתן - גם תרבותית וערכית. קמפ ויונה אומרים כי בניסיון לייצר הומוגנית ובצורך לשמר על אחידות בקהילה בפועל הריבון מייצר היררכיה פנימית של קבוצות שפחות תואמות או את המחנה האתני הרצוי או את העולם הערכי הרצוי (נטייה פוליטית/תרבותית). בפועל האזרחות משמשת כמכשיר שאולי מחבק חלק מהקבוצות אבל גם דוחק החוצה קבוצות שלא תואמות את הזהות הדומיננטית של הריבון מדינת לאום מסתירה את זה שיש לה תמיד זהות לאומית רצויה - הישראלי הרצוי - בהתאם למי שבשליטה באותו רגע.   **פלד ושפיר: דינמיקה של אזרחות מורכבת** **\ **פלד ושפיר אומרים שאין מדיניות אחת. יש כמה סוגים של מדיניות באותה מדינה. כמה כוחות שפועלים באותה מדינה ויש ביניהן דינמיקה תחרותית. לכל מדינה יש כל מני מטרות לאומיות, המטרות האלה לפעמים מתחרות או סותרות. מוסד האזרחות נועד לשרת את המטרות הלאומיות של המדינה. הלאומיות בכלל והלאומיות הישראלית בפרט, מייצרת מטרות לאומיות סותרות. סתירות אלו מתבטאות במשטרי אזרחות מודרניים. לישראל הייתה מטרה אחת בימיו של הרצל - ישראל אמורה לשמש מקלט ציוני להציל את היהודים. להקים בית לאומי ליהודים לברוח מהפרעות והפוגרומים, מנגד- הייתה לה עוד מטרה. להקים משטר דמוקרטי ליברלי אבל בליבו של המשטר הזה זה אומר לתת זכויות שוות לחלוטין לאוכלוסייה שהיא לא יהודית. הייתה עוד מטרה מאוד חשובה- ליישב את השטחים הנטושים. פלד ושפיר קוראים לזה קולוניאליזם במובן של להקים התיישבויות. לפעמים המטרות האלה מתחרות אחת בשנייה יש סדרי עדיפות, לפעמים הן מתנגשות מהותית.\ - **אזרחות היא התנאים לכניסה לקהילה הפוליטית, נגישות למשאבים ולזכויות.**\ - האזרחות נוצרת ברוח המטרות הלאומיות \- קיימת דינמיקה תחרותית בין המטרות ובין שיחי האזרחות: \- [דמוקרטיה] -- שיח אזרחות ליברלי: מדגיש זכויות פרט, חופש ושוויון לכולם -- בלי קשר למוצא, דת או לאום. \- [קולוניאליזם] -- שיח אזרחות רפובליקני: מתמקד במעורבות אזרחית ושירות למען המטרה הלאומית, כמו בניית יישובים חדשים. \- [לאומיות-אתנית] -- שיח אזרחות אתנו-לאומי יהודי: נותן **עדיפות לזהות היהודית** במדינה ומבוסס על רעיון שהמדינה שייכת לעם היהודי. **שלושת שיחי האזרחות יכולים להתקיים במקביל אבל כל פעם אחד יותר דומיננטי מהשני.** זאת בהתאם למצב הפוליטי והחברתי. למשל, בתקופות של מלחמה אולי שיח האזרחות הרפובליקני (שמתמקד בשירות למען המדינה) יהיה חזק יותר, ובתקופות של יציבות דמוקרטית שיח זכויות האדם יכול להיות בולט יותר. **שיחי אזרחות:** על בסיס מה אני מקבלת את הזכויות האזרחיות שלי **ליברליזם:** אחד העקרונות מקום המדינה הוא ליברליזם. זהו שם של אידיאולוגיה שצמחה מהמאה ה-17 באירופה. יש קשר ישיר בין צמיחת הליברליזם להתפתחות הלאום. **ליברליזם זה אידיאולוגיה שמורדת במלוכה. נגד שלטון אבסולוטי וריכוז כוח בידי אדם אחד.** מתפתח הרעיון שהאדם הוא יצור רציונלי וזה אומר שהוא אדון לעצמו והוא לא צריך שום מלך שישלוט עליו. הליברליזם **שם את הפרט במרכז**, מתוך התפיסה של **האדם** **הרציונלי** **ושמגיעות לו זכויות טבעיות.** בגלל שאני יצור רציונלי- מגיעות לי זכויות טבעיות מעצם היותי אדם ובלי קשר ללאום שלי. יש דרישה לצמצם את הכוח הריבוני והעוצמה של הריבון ככל הניתן - לצמצם את הכוח של המלך**.** הליברלים דורשים הפרדה בין התחום הפרטי לציבורי. כל מה שאני עושה במרחב הפרטי שי זה לא עניינך. מפה צומח חופש הדת (הפרדה של דת ומדינה) אזרחות ליברלית אומרת שמעצם המגורים שלי במקום מסוים מגיעה לי אזרחות.  הליברליזם טוען כי התערבות המדינה בחיי האזרחים ובהתנהלותו של השוק צריכה להצטמצם ככל הניתן להגנה על הזכויות הטבעיות של האזרחים**. אי-שוויון על בסיס פעילות בשוק החופשי**. המדינה היא **״שומר לילה״** כי השוק יכול לאזן את עצמו, אנשים יכולים להתחרות אחד בשני בשוק החופשי. אנשים חרוצים יותר- ירוויחו יותר נכסים וזה ההיגיון הליברלי. למדינה אסור להתערב בלקיחת מיסים גבוהים על ההכנסות. לליברליזם יש פן חברתי-פוליטי שאומר שצריך ליצור שוויון זכויות פוליטי בשביל שיהיה מצע שווה לתחילת התחרות. ליברליזם היא אי תרבות של המדינה. המדינה חייבת לספק ביטחון ומערכת משפט והסדרת הענישה של פשעים כלכליים ופגיעה בקניין. המדינה צריכה לשמש נטו כביטחון ומשפט. **חירות=אי התערבות של המדינה.** **רפובליקניות:** **גישה דמוקרטית מתחרה לליברליזם** מי שהוביל את הגישה הזאת היא צרפת. הסיסמה של צרפת היא - חירות שווין אחווה ליברליזם מדבר על חירות ושוויון פוליטי. פתאום יש מרכיב חדש- אחווה, סולידריות, הכרה בקהילה. שני הזרמים מאמינים הפיזור העוצמה המוסדית ולמנוע מהריבון לצבור יותר מדי עוצמה. **הפעם הקהילה במרכז.** לעומת הליברליזם שהאינדיבידואל וההגשמה העצמית שלו היא במרכז. הגישה הזאת אומרת שהצרכים של הקהילה עולים על צרכי הפרט. המדינה מגדירה את המטרות הלאומיות בהתאם לרצון העם כי זה מנגנון דמוקרטי, ובהתאם למטרות הלאומיות האזרחים צריכים לתרום לקידום שלהם, האזרחים מגויסים למען המטרות של המדינה. שירות צבאי מגלם את הסגולה האזרחית הטובה - כשאתם מגויסים למען המטרות הלאומיות של המדינה - במקרה הזה הגנה וביטחון. התפיסה אומרת שמי שתורם לטוב המשותף נהנה מהקצאת משאבים על ידי המדינה. גם פה יש אי שוויון בהקצאת אמצעים אבל לפי התרומה לטוב המשותף ולחברה ולא לפי ההצלחה בשוק. יש **תפיסה אריסטוקרטית** - הטובים ביותר מקבלים יותר. ללא קשר ליהדות או לא, דרוזים ותרומה לצבא למשל. יש דינמיקה תחרותית בין הכוחות האלה וכל פעם מטרה לאומית וכוח אחר יותר חזק מהשני.   **אתנו- לאומיות:** אתנו-לאומיות -- עליונות וזכויות יתר לקבוצה הדומיננטית בקהילה הפוליטית הלאומית. **אי-שוויון על בסיס שייכות לקבוצה מסוימת.** חוק השבות הוא אתנו- לאומי אבל הוא גם רפובליקני במטרות הראשונות שלו. בשביל לייצר רוב דמוגרפי בישראל צריך הגדרה של מי זכאי להתאזרח אוטומטית ועל כן ישנם כמה קריטריונים שהמרכזי בו שההגדרה ההלכתית איננה מחייבת אלא מי שסבא וסבתא שלו היו יהודים, לכן חלקם לא יהודים. ישראל עוברת התחזקות של המגמה האתנו - לאומית. הרבה פעמים המדינה לא מצהירה מה הכוונות שלה כי זה יכול לגרום לנהירה לישראל מתוקף חוק השבות ולשנות אותו. **הערות מיקוד מרנן:** \- להתמקד בלאומיות פרימורדיאלית נגד מודרנית **טבלה מסכמת פרק 2:** +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **נושא** | **הוגה** | **מה נאמר/מושגים** | +=======================+=======================+=======================+ | **מהי מדינת לאום** | מקס וובר | מדינת לאום מורכבת | | | | מקהילה עם ריבונות | | | | עצמאית, טריטוריה | | | | מוגדרת, ומונופול על | | | | אמצעי האלימות | | | | הלגיטימיים. הקהילה | | | | מבוססת על זהות | | | | משותפת, והריבונות | | | | ממומשת על ידי נציגים | | | | נבחרים. ההפרדה בין | | | | הכוח הכלכלי לבין | | | | המנהיגות הפוליטית | | | | משמרת את הדמוקרטיה | | | | ומבטיחה שליטה מוסדית | | | | על הכוח. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **מאפייני הלאומיות** | ברוך זיסר (רשות) | \- הלאומיות היא רגש | | | | עוצמתי שמניע לפעולה | | | | פוליטית, לעיתים עד | | | | להקרבה אולטימטיבית.\ | | | | - היא יוצרת הבחנה חדה | | | | בין \'אנחנו\' | | | | ל\'אחר\', עם גבולות | | | | פיזיים ומדומיינים | | | | שמגדירים זהות | | | | לאומית.\ | | | | - הלאומיות נמצאת בממד | | | | סמוי, אינה מבוססת על | | | | קריטריונים | | | | אובייקטיביים אלא על | | | | תחושת שייכות | | | | סובייקטיבית.\ | | | | - הלאומיות עלולה | | | | להביא לשני תהליכים | | | | סותרים: | | | | | | | | [דמוקרטיזציה | | | | -] להיות | | | | דמוקרטיים יותר ולקבל | | | | זכויות אזרח או | | | | [אגואיזם קדוש | | | | -] שלמות | | | | הקהילה שמצדיקה מעשי | | | | אלימות וכיבוש. | | | | | | | | \- בקרב אומות רבות, | | | | הלאומיות היא ביטוי של | | | | אתנוס או סופר-אתנוס. | | | | (התלכדות כמה שבטים | | | | שיש להם מכנה תרבותי - | | | | שפתי משותף) | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **לאומיות | הגדרה | **[לאומיות | | פרימורדיאלית** | | פרימורדיאלית]{.underl | | | | ine}** | | | | היא תפיסה הרואה | | | | בלאומיות זהות טבעית, | | | | קדומה ומושרשת, | | | | המבוססת על קשרים | | | | אתניים, היסטוריים, | | | | תרבותיים ורגשיים | | | | עמוקים שקיימים משחר | | | | ההיסטוריה. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | | עזר גת | **[טענה | | | | עיקרית:]* | | | | * | | | | הלאומיות מושרשת | | | | בהיסטוריה האנושית עם | | | | שורשים עמוקים בזיקה | | | | האתנית והאבולוציה | | | | האנושית. תחושת | | | | השייכות לקהילה גדולה | | | | מהאדם הפרטי היא חלק | | | | מהטבע האנושי, והצורך | | | | בקהילה מאחד אנשים | | | | סביב זיכרונות | | | | היסטוריים, תרבות | | | | משותפת, ושורשים | | | | אתניים. | | | | | | | | **1**. אתנוס וזיקות | | |