אתיקה עסקית PDF - מחברת קורס

‫בס"ד‬ ‫אתיקה עסקית‬ ‫ענבר בלום ושחר מימון‬ ‫‪2024-2025‬‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר רון ברגר‬ ‫מסלול ניהול משאבי אנוש‪ ,‬שנה ב'‬ ‫יחידה ראשונה‪ :‬מושגי יסוד ושבעת התאוריות המרכזיות בתחום ‪4.............................................................‬‬ ‫הקדמה ‪...

‫בס"ד‬ ‫אתיקה עסקית‬ ‫ענבר בלום ושחר מימון‬ ‫‪2024-2025‬‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר רון ברגר‬ ‫מסלול ניהול משאבי אנוש‪ ,‬שנה ב'‬ ‫יחידה ראשונה‪ :‬מושגי יסוד ושבעת התאוריות המרכזיות בתחום ‪4.............................................................‬‬ ‫הקדמה ‪4..........................................................................................................................................‬‬ ‫למה ללמוד אתיקה? ‪4.............................................................................................................................................‬‬ ‫ניפוץ מיתוסים ‪4......................................................................................................................................................‬‬ ‫אתיקה היא החלטה רציונאלית ‪5.............................................................................................................................‬‬ ‫ניהיליזם ‪6...............................................................................................................................................................‬‬ ‫האבולוציה של אתיקה ‪7....................................................................................................................‬‬ ‫תורות האתיקה ‪7................................................................................................................................‬‬ ‫אתיקה מול מוסר ‪7..................................................................................................................................................‬‬ ‫אתיקה מול החוק ‪8..................................................................................................................................................‬‬ ‫למה בכלל צריך אתיקה? ‪9.......................................................................................................................................‬‬ ‫המבחן האתי‪ ,‬מבחן המראה ‪11.................................................................................................................................‬‬ ‫ארבעת מגזרי השוק ‪12......................................................................................................................‬‬ ‫‪ 7‬תיאוריות מרכזיות רלוונטיות לאתיקה ‪12..........................................................................................‬‬ ‫התאוריה הראשונה‪ :‬התאורייה הקפיטליסטית ‪12....................................................................................................‬‬ ‫התאורייה השנייה‪ :‬תאוריית בעלי עניין ‪14...............................................................................................................‬‬ ‫התאורייה השלישית‪ :‬התאורייה הדאונטולוגית ‪18...................................................................................................‬‬ ‫התאורייה הרביעית‪ :‬התיאוריה התועלתנית ‪21.........................................................................................................‬‬ ‫התאוריה החמישית‪ :‬התיאוריה של המידות הטובות ‪23............................................................................................‬‬ ‫התאורייה השישית‪ :‬תאוריית הזכויות ‪24.................................................................................................................‬‬ ‫תאורייה שביעית‪ :‬שיתוף ערכים ‪26.........................................................................................................................‬‬ ‫מקדונלד'ס‪ -‬המחשת התאוריות ‪26..........................................................................................................................‬‬ ‫יחידה שנייה‪ :‬גישות להגדרת אחראיות מוסרית ומהי דילמה‪ ,‬טיפוסים של בעיות מוסריות והתרצה ‪28.........‬‬ ‫מבוא ‪28............................................................................................................................................‬‬ ‫מהו תאגיד עסקי? ‪28...............................................................................................................................................‬‬ ‫גישות להגדרת האחריות המוסרית של הארגון ‪29.................................................................................‬‬ ‫כהנמן ועמיתיו (‪32................................................................................................................... )2005‬‬ ‫דילמת האסיר ‪33...............................................................................................................................‬‬ ‫טיפוסים של בעיות מוסריות בעסקים ‪35.............................................................................................‬‬ ‫יחידה שלישית‪ :‬למידה ארגונית וצרכנות אכפתית ‪38...............................................................................‬‬ ‫|‬ ‫אחריות חברתית סביבתית ‪38..............................................................................................................‬‬ ‫ציות ‪39.............................................................................................................................................‬‬ ‫למידה ארגונית ‪40.............................................................................................................................‬‬ ‫הקדמה‪ -‬סיפור מסגרת ‪40........................................................................................................................................‬‬ ‫חמשת השלבים של למידה ארגונית ‪40...................................................................................................................‬‬ ‫צרכנות אכפתית ‪43............................................................................................................................‬‬ ‫יחידה רביעית‪ :‬אחראיות תאגידית ‪45......................................................................................................‬‬ ‫רקע ‪45.............................................................................................................................................‬‬ ‫שנות ה‪45.......................................................................................................................................................... 50-‬‬ ‫שנות ה‪45.......................................................................................................................................................... 60-‬‬ ‫שנות ה‪45.......................................................................................................................................................... 70-‬‬ ‫שנות ה‪46.......................................................................................................................................................... 80-‬‬ ‫שנות ה‪47.......................................................................................................................................................... 90-‬‬ ‫גלוקליזציה של אחריות תאגידית בישראל ‪48......................................................................................‬‬ ‫ארגונים שפועלים נכון ‪50..................................................................................................................‬‬ ‫ששת הדפוסים של אחריות חברתית ‪51...............................................................................................‬‬ ‫הדפוס הראשון‪ :‬אחריות חברתית כלכלית‪ ,‬הגישה הקלאסית ‪51..............................................................................‬‬ ‫הדפוס השני‪ :‬אחריות חברתית אתית ‪51..................................................................................................................‬‬ ‫הדפוס השלישי‪ :‬אחריות חברתית פילנתרופית ‪51...................................................................................................‬‬ ‫הדפוס הרביעי‪ :‬אחריות חברתית אסטרטגית ‪51.......................................................................................................‬‬ ‫הדפוס החמישי‪ :‬אחריות אינסטרומנטלית ‪52..........................................................................................................‬‬ ‫הדפוס השישי‪ :‬הרמת מסך ‪52.................................................................................................................................‬‬ ‫ניהול סיכונים ‪52...............................................................................................................................‬‬ ‫מושגים חשובים ‪54...........................................................................................................................‬‬ ‫קיימות ‪54................................................................................................................................................................‬‬ ‫גרין וואשינג ‪54........................................................................................................................................................‬‬ ‫ממשל תאגידי ‪54.....................................................................................................................................................‬‬ ‫קוד אתי ‪55..............................................................................................................................................................‬‬ ‫יחידה חמישית ‪ :‬דת – תרבות – ומוסר‪ ,‬התפתחות מוסרית‪ ,‬ניהול סיכונים ‪58.............................................‬‬ ‫מודל תאוריית שלבי ההתפתחות המוסרית‪ ,‬לורנס קולברג ‪58.................................................................‬‬ ‫שלושת השלבים להתפתחות המנטלית האתית ‪58..................................................................................................‬‬ ‫הנאה חיצונית והנאה פנימית ‪60..............................................................................................................................‬‬ ‫|‬ ‫מודל הערכים של‪ ,‬אריסון וויקס ‪60.....................................................................................................‬‬ ‫מהו ערך? ‪60............................................................................................................................................................‬‬ ‫ערך מנקודת מבטו של מחזיק עניין לפי האריסון וויקס ‪61.......................................................................................‬‬ ‫תרבות ומוסר ‪62.................................................................................................................................‬‬ ‫דת ומוסר ‪62......................................................................................................................................‬‬ ‫ערך‪ ,‬אתיקה ומוסר ‪63........................................................................................................................‬‬ ‫|‬  ‫אין כאן מקום של שכנוע להיות אתיים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אין שוני בין משאבי אנוש לבין תחומי מימון או השקעות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אין כאן שכנוע לעשות כסף אבל כסף הוא טוב לארגונים וההשערה היא שכולם רוצים כסף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫צריך ללמוד איך לעשות כסף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החלטות חייבות להיות מבוססות על רציונל כלשהו‪ ,‬אין מקום לרגשות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כשדנים בתחומי האתיקה צריך להיות בסיס הגיוני שמבוסס על אחת מהתאוריות המרכזיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הדיון לא יהיה מבוסס על רציונל אלא על עולם הרגשות האישי זה הופך לקוטבי‪ ,‬אישי‪ ,‬מבולגן ויש‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר הקשבה בין כול הצדדים‪.‬‬ ‫רוב האנשים רוצים להיות רציונליים יותר ורגישים פחות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חוק האבולוציה ‪ -‬צריך לזכור שהאתיקה והרציונליזציה משתנים כל הזמן‪ -‬זה תלוי תקופה ונורמות‪ -‬חוקי‬ ‫‪‬‬ ‫היסוד בחברה משתנים כול הזמן‪.‬‬ ‫התפקיד של אתיקה הוא להגיע לקונצנזוס רציונלי בהיקשר לדרך שבה צריך לחיות יחד‪.‬כלומר‪ ,‬לכל אדם יש‬ ‫ ‬ ‫את אמות המוסר שלו והתפקיד של האתיקה למצוא את האמצע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צריך להגיע קודם כול להסכמה כללית חברתית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צריך לקבוע חוקי יסוד (‪ )ground rules‬שיגדירו מה הם בסיסי התרבות של החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להגדיר מה מותר ומה אסור‪.‬החוקים לא חייבים להיות מוגדרים בספר החוקים‪ ,‬אלא יכול‬ ‫»‬ ‫להיות הסכמה כללית בחברה‪.‬‬ ‫אי אפשר רק "להצביע" כשמגיע רגע ההחלטה‪ ,‬צריך לאט‪-‬לאט להסכים מתוך הבנה ושכנוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לרוב הולכים עם טיעון מסוים‪ ,‬למרות שהוא לא הנטייה הטבעית כי הוא הכי משכנע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המטרה של אתיקה היא לשכנע איפה נמצא דרך האמצע‪ ,‬לבנות אמון כי אמון הוא ‪ DNA‬של אנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫|‬ ‫לא נכון‪.‬אתיקה הוא תהליך הקשור באבולוציה הנלמד עם ההתפתחות לאורך זמן‪.‬‬ ‫בשביל ללמוד אתיקה צריך בשלות אתית שצומחת יחד עם בגרות קוגניטיבית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ככל שאנחנו גדלים ומבינים את העולם בצורה יותר טובה‪ ,‬צוברים עוד ניסיון ומבינים שיש עוד רבדים‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫דילמות ובעיות שקשה לפתור אותם‪.‬אין שחור או לבן‪ ,‬יש אמצע‪.‬‬ ‫|‬  ‫קבלת החלטות אתיות דורשות כוח מוחי‪.‬מדובר על נושא קשה ומורכב עם רבדים עמוקים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ככל שמתבגרים‪ ,‬קבלת ההחלטות הופכת לטובה יותר עקב הניסיון והבשלות שנצברים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנהיגים מוצלחים נוטים להיות בעלי כישורים אתיים הגיוניים יותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫כלומר‪ ,‬חוויות או פידבקים חיוביים משמרים את ההתנהגות וחוויות או פידבקים שליליים משפרים או מבטלים את‬ ‫ההתנהגות‪.‬‬ ‫לא נכון‪.‬אם ככה‪ ,‬מה הטעם בכול המוסדות ללימודי עסקים? למידת הכלים האתיים מספקת נק' מבט נוספת‬ ‫שתסייע‪.‬‬ ‫למידת אתיקה מנגישה כלים לקבלת החלטות ומחשבה ביקורתית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫למידת אתיקה מאפשרת להבין מה נכון ומה לא‪ ,‬מספקת דרך לתרץ מעשים מסוימים ומספקת דרך להסביר‬ ‫ ‬ ‫לאחר בצורה הגיונית את הדברים הלא נכונים שהוא עושה‪.‬‬ ‫|‬ ‫לא נכון‪.‬אם ככה‪ ,‬אז למה אף פעם אין הסכמה?‬ ‫יש המון סוגיות מהותיות‪ ,‬כמו הפלה או עונש מוות‪ ,‬שעליהם אין הסכמה מה הדבר הנכון לעשות‪.‬יהיו טיעונים‬ ‫ ‬ ‫לכאן או לכאן‪.‬‬ ‫|‬ ‫לא נכון‪.‬אתיקה היא לא עניין של ערכים אישיים אלא עניין של ערכים בינאישיים‪.‬‬ ‫אין סטנדרטים אובייקטיבים או קבועים של מה נכון או לא נכון לעשות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תמיד יש שחור או לבן ובאמצע הרבה גוונים של אפור‪ -‬החלטות צריכות להתקבל בתחום האפור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקביעת סטנדרטים יש רק ערכים אישיים של אותה החברה‪.‬לכן סטנדרט מסוים בחברה מסוימת לא יהיה‬ ‫‪‬‬ ‫מקובל בשנייה‪ ,‬כנ"ל לגבי בני אדם‪.‬לדוג' בחלק מהמדינות בעולם מותר להרוג על כבוד המשפחה‪.‬‬ ‫העברת ביקורת על מעשים‬ ‫|‬ ‫‪‬‬ ‫לעולם לא להעביר ביקורת על האדם שעשה את המעשה אלא אך ורק על המעשה עצמו!‬ ‫הבסיס של אתיקה הם ערכים בינאישיים לא ערכים אישיים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪‬‬ ‫ערכים אישיים‪ -‬מטרתם היא הטובה האישית של האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערכים בינאישיים‪ -‬מטרתם היא טובת הכלל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל המטרה של האתיקה היא למצוא קונצנזוס‪ ,‬זה הדבק שמחזיק את האוכלוסייה‪ ,‬את החברה יחד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתיקה לא יכולה לעשות את העבודה שלה במידה והיא מבוססת על משהו אישי או ערכים אישיים בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אתיקה= רציונליזציה‬ ‫|‬ ‫וויכוח אתי חייב להיות מבוסס על הגיון ולא על רגש‪.‬ברגע שרגש נכנס לתמונה‪ ,‬מאבדים הרבה מאוד מהיכולת‬ ‫ ‬ ‫לבצע דו‪-‬שיח‪ ,‬יוצר קוטביות‪ ,‬מוביל לאלימות וחוסר ביטחון בצד השני‪.‬‬ ‫אתיקה באה לידי ביטוי בוויכוחים‪ ,‬בדילמות כי שם צריך לבחור לפי אמות המוסר והאתיקה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫איך בונים קונצנזוס?‬ ‫|‬ ‫לפי הגישה המערבית קונצנזוס מבוסס על יסודות מוסכמים הפתוחים לדיון‪-‬‬ ‫נוהג משפטי (‪ – )Legal tradition‬ביסוס לפי אקטיביזם חוקתי‪.‬כלומר על שיטות חקיקה‪ ,‬איפה הגבול של‬ ‫ ‬ ‫המחוקק ובהמ"ש העליון‪.‬‬ ‫נוהג דתי‪ -‬כמו לדוג' מערב מול מזרח‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הגיון אתי מתקדם של האדם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שוכחים כיצד למצוא קונצנזוס רציונאלי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מתרחש בלבול בין רגשות לאידאולוגיה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התוצאה‪ -‬קוטביות וחוסר ביטחון לכול הצדדים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫איך מייצרים קונצנזוס? איך מתווכחים בצורה אובייקטיבית?‬ ‫|‬ ‫על מנת להגיע להסכמה כוללת שהדילמה ושהיא תיפתר בצורה אובייקטיבית וטובה חייבים להתקיים‬ ‫ ‬ ‫המאפיינים הבאים‪-‬‬ ‫‪.1‬לא לקחת אישית את הנאמר בוויכוח או בשיחה‪.‬‬ ‫‪.2‬אתיקה שופטת מעשים ולא אנשים‪.‬‬ ‫‪.3‬הנחת היסוד היא שהמטרה היא לבחור בחירה נכונה או טובה יותר בפעם הבאה‪.‬כלומר‪ ,‬מותר לטעות אבל‬ ‫צריך לתת נימוק הולם‪ ,‬ללמוד מהטעות הזו ולעבור הלאה‪.‬לדוג' חיל האוויר אלוף בשיטה הלמידה מטעויות‬ ‫ולעבור הלאה‪.‬‬ ‫‪.4‬לא לזנוח את האינטרסים של האחר ולהסתכל רק על עצמנו (מהלך אגואיסטי)‪.‬‬ ‫‪.5‬להתמקד באידאולוגיה ובמטרה ולא ברגש‪.‬‬ ‫עד עכשיו דובר על מצבים נורמטיביים‪ ,‬בניהיליזם מדובר על מצב קיצון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניהיליזם‬ ‫|‬ ‫מתאר מצב קיצון אדם שאין לו שום יכולות מוסריות ואינו כפוף לשום סולם ערכים‪ ,‬אדם שלא מבדיל בין טוב לרע‪.‬‬ ‫לדוג' אנשים שיכולים להרוג ולא להבין מה לא טוב או אתי במעשה שלהם‪.‬‬ ‫|‬  ‫אתיקה היא נושא מדובר הרבה מאוד שנים אחורה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אחריות חברתית התחילה לפני שנים רבות אבל היא תורגמה בדרכים שונות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מקרה לדוגמא‪ ,‬רצון ליישום אחריות חברתית‬ ‫|‬ ‫‪‬‬ ‫" היה מאוד בעז זכויות העובדים‪.‬הוא רצה להעלות את שכר העובדים‬ ‫‪ ,‬הבעלים של חברת המכוניות "‬ ‫כך שיהיה להם מספיק כסף לקנות מכונית מהחברה מכספם‪.‬לבסוף הוא לא הצליח להכניס את המהלך הזה כי‬ ‫טענו שזה גוזל מבעלי המניות וכי מטרתו היחידה צריכה להיות מיקסום הרווחים‪.‬‬ ‫הספר הראשון באחראיות חברתית פורסם בשנות ה ‪.50‬‬ ‫‪‬‬ ‫אותם דילמות שאנו מדברים עליהם היום התחילו לשוחח עליהם לפני יותר מ ‪ 70‬שנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאתיקה יש הרבה שמות כי מדובר על תחום משתנה‪ ,‬יש ריבוי מונחים‬ ‫ ‬ ‫שנכנסים ויוצאים מהאופנה (לא להתרגש מזה)‪ ,‬אבל בסוף מדובר על‬ ‫פחות או יותר אותו הדבר‪.‬‬ ‫מוסר יתבסס על אתיקה‪.‬אתיקה היא הסבר והמוסר הוא המעשה‪.‬אתיקה מכילה בתוכה את המוסר‪.‬‬ ‫| הפילוסופיה‬ ‫אתיקה היא הפילוסופיה של המוסר‪.‬‬ ‫אתיקה משתנה בין תרבויות‪ -‬לכול תרבות אתיקה שונה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫האתיקה מסייעת ומספקת כלים להבחנה בין טוב לרע‪ ,‬כיצד ראוי להתנהג‪ -‬כלומר‪ ,‬מה המעשה הנכון והראוי‬ ‫ ‬ ‫ביותר ומה המידה הנכונה‪ -‬וכיצד להחליט בין אלטרנטיבות שונות‪.‬במילים אחרות‪ ,‬האתיקה עוסקת בשאלות‬ ‫"מה המעשה הראוי שחובה לעשות?" (לומדים את זה בתאוריות ובמודלים)‪" ,‬מהי המידה הטובה?"‪" ,‬מה טוב ומה‬ ‫רע?"‪.‬‬ ‫האתיקה לא תמיד תבחר בהתנהגות טובה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫האתיקה היא הכללים וההסברים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ההבחנה הברורה‪ ,‬הפרקטיקה‬ ‫|‬ ‫מוסר הוא ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה הנחשבות "רעות"‪.‬‬ ‫מוסר יבחר תמיד בהתנהגויות טובות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫|‬  ‫ההבנה שהמעשה הוא לא טוב הוא ביטוי למוסר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מוסר הוא החשיבה העצמית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מציב את הרף להתנהגות האנושית המקסימלית‪.‬‬ ‫אתיקה קובעת כיצד להחליט בין אלטרנטיבות לפעולה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתיקה מתעסקת בשיקולים של מוסר וצדק בשאלה כיצד ראוי לנהוג‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתיקה היא ערכים וחובות מוסריות בעסקים‪ -‬קובעת מה הם הערכים ואיך הם נמדדים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתיקה מתמקדת בשאלה מהן הזכויות השונות של בעלי העניין (המעורבים) בתהליך מסוים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתיקה יוצרת הגנה אתית וחוקית מפני ניצול לרעה של זכויות אזרחיות מודרניות ע"י אחרים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתיקה עסקית‪ -‬יישום של עקרונות האתיקה בהקשר העסקי‪.‬מתייחסת לעקרונות והסטנדרטים שקובעים מהי‬ ‫ ‬ ‫פעולה מקולת בארגון עסקי‪.‬איך שאדם מתנהל יכול להשפיע על צורת עבודתו וכן על סביבת עבודתו והעובדים‬ ‫סביבו‪.‬‬ ‫מציב את הרף להתנהגות האנושית המינימלית‪.‬‬ ‫חוק קובע את הסטנדרטים למי נחשב עבריין ומי לא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ראוי=אתי‬ ‫הרף העליון‪ -‬חוקי ואתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אתיקה מציבה את הרף העליון להתנהגות האנושית הראויה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זה המקום אליו צריך לשאוף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנהגות ראויה= למעל המצופה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרף התחתון‪ -‬לא חוקי ולא אתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫החוק מציב את הרף התחתון ‪ ,‬הסף התחתון להתנהגות האנושית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוא קובע קו שמתחתיו המעשה הוא לא חוקי ולכן האדם חייב להיות‬ ‫מעל הקו – זהו המינימום להתנהגות ומתחת לזה האדם ייחשב לעבריין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אזור האמצע‪ -‬חוקי ולא אתי‪ ,‬לא חוקי ואתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התחום האפור בין שני ספי הקיצון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם מתקבלות ההחלטות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדובר על שיכולים לקרות בכול תחום בחיים‪.‬‬ ‫|‬  ‫דילמה‬ ‫|‬ ‫דילמה צריכה להיות החלטה שתפגע בערכים‪ ,‬בהכנסה‪ ,‬בתרבות וכדו' של מישהו אחר‪.‬‬ ‫מצבי שטח שחור או לבן‪ -‬אין דילמה‪.‬שני מצבים‪ -‬חוקי ואתי ‪ ,‬לא אתי ולא חוקי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מצבי שטח אפור‪ -‬יש דילמה‪.‬חוקי ולא אתי‪ ,‬לא אתי וחוקי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לא חוקי אבל אתי‬ ‫לדוג' המתת חסד‪" ,‬רובין הוד"‪ ,‬הפרדת גזעית‪ ,‬אי‪-‬ציות‬ ‫גם חוקי וגם אתי‬ ‫אזרחי‪.‬‬ ‫גם לא חוקי וגם לא אתי‬ ‫חוקי אבל לא אתי‬ ‫לדוג' גניבה ממעביד‪ ,‬שוחד‪ ,‬הסכם כובל‪ ,‬הפליה בין‬ ‫לדוג' אי גילוי אמת‪ ,‬תכנון מס חוקי אבל בלתי ראוי‪ ,‬מתן‬ ‫עובדים בניגוד לחוק‪.‬‬ ‫פרוטקציה ללקוח (מיקום במדף)‬ ‫אתיקה ואנשי ציבור‬ ‫|‬ ‫‪‬‬ ‫עפ"י חוק‪ ,‬איש ציבור המפר את תחום האתיקה‪ ,‬יתייחסו אליו בחומרה יתרה כי מצופה ממנו להיות אתי מעל‬ ‫המצופה‪.‬‬ ‫מקרה לדוגמא‪ ,‬שטח אפור (חוקי ולא אתי‪ ,‬לא חוקי ואתי)‬ ‫|‬ ‫‪‬‬ ‫הודו הייתה קולוניה בריטית‪.‬בהודו כול הודי יכל להפיק מלח לפי רצונו לצרכיו האישיים‪.‬בריטניה החליטה לגבות‬ ‫מס על הפקת מלח ולדרוש השת רישיון על מנת לעסוק בזה‪.‬‬ ‫ההודים לא היו מעוניינים בחוק החדש‪ ,‬הם החליטו לעשות צעדה במהלכה הייתה הרבה אלימות מצד‬ ‫נהיה ראש ממשלה‪.‬‬ ‫הבריטים‪.‬בסופו של דבר ההודים ניצחו‪ ,‬הממשל הבריטי נפל ו‬ ‫לפי החוק של אותו הזמן לצעוד ולהפיק מלח מהים היה לא חוקי‪.‬בראייה הבריטי החוק היה אתי אבל‬ ‫בראייה ההודית החוק היה לא אתי‪.‬לכן מהזווית ההודית‪ -‬המעשה היה לא חוקי אבל אתי‪.‬‬ ‫לא הכול כתוב בחוק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫המשפט הוא לא תמיד שחור או לבן ולפעמים צריך לשפוט בצורה אחרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫המהלך המשפטי הוא ארוך מאוד‪ ,‬יקר‪ ,‬מסורבל‪ ,‬איטי ומענה‪.‬לכן‪ ,‬עדיף להיות אתיים ולא להגיע לבתי משפט‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מקרים חריגים‪-‬‬ ‫ ‬ ‫יש מקרים בהם לא כתוב מפורשות וביהמ"ש יכול לפרשן את החוק כרצונו‪ ,‬יכול לא לשפוט גם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש מצבים או מקרים שהחוק כלל לא עוסק בהם ולעיתים קרובות אנשים מנצלים זאת כדי לעשות כפי‬ ‫‪‬‬ ‫שהם רוצים‪.‬לדוג' מקרה "העוברית" באסותא‪.‬‬ ‫יש כאלה המנצלים את החוק לעשיית מעשים בלתי ראויים‪ ,‬כי כול מה שמעניין אותן זה הפחד מסנקציה‬ ‫‪‬‬ ‫או עונש ואם לא כתוב שום דבר בחוק אף אחד לא יוכל להטיל עליהם סנקציות ומכאן (לדעתם) המעשה‬ ‫מותר‪.‬‬ ‫|‬  ‫דילמה או מקרה לדוגמא‪ ,‬התנהגות שהיא לא אתית אבל אולי חוקית‬ ‫|‬ ‫‪‬‬ ‫האם מה שהוא עשה לא חוקי? זו דילמה‪.‬‬ ‫הוא סוכן דוגמניות מוכרות ומפורסמות‪.‬במהלך הקריירה שלו הוא‬ ‫ניצל את הכוח שלו ואת הקשרים שלו לניצול נשים‪.‬כול מה שנעשה‪ ,‬נעשה‬ ‫בהסכמה‪.‬‬ ‫ייצג את אותן הדוגמניות אבל לא היה המעסיק‬ ‫חשוב לציין כי‬ ‫שלהן‪.‬האם יש פה יחסי מרות? אין ספק שהמעשים שלו מריחים לא טוב‬ ‫אבל האם נעשה כאן משהו לא חוקי שבגינו הוא יכנס לכלא? בספק‪.‬‬ ‫מה שכן יפגע כאן זה הרישיון האזרחי שלו‪ -‬אף אחד לא ישכור את‬ ‫שרותיו‪ ,‬הוא פשט את הרגל‪.‬‬ ‫רישיון עסקי‬ ‫|‬ ‫רישיון שהמדינה נותנת לאדם על מנת שיקים עסק‪.‬‬ ‫רישיון אזרחי ‪Social license to operate‬‬ ‫|‬ ‫הרישיון שהאזרחים נותנים לעסק על מנת שיכול להמשיך לפעול‪.‬אם יצא שם רע לעסק‪ -‬אף אחד לא ישכור את‬ ‫שירותיו ולהיפך‪.‬לדוג' חברת רמדיה‪ -‬מזון לתינוקות ששלטה בכ‪ 70%-60%-‬מהשוק‪ -‬שבעקבות פגם במוצר אחד‪,‬‬ ‫המפעל הגרמני שכח להוסיף ויטמין מסוים‪ ,‬נהייתה סדרה של מקרי מוות ותחלואה חמורה בקרב תינוקות (המון‬ ‫מקרים של נזקים נוירולוגיים‪ ,‬בעקבות המחסור בוויטמין המסוים שהם היו אמורים לקבל מהחלב)‪ ,‬נהרס להם‬ ‫המוניטין ואף אחד לא יקנה אף מוצר שלהם גם אם הוא טוב וכך החברה נפלה‪.‬‬ ‫כמדינה חופשית ודמוקרטית‪ ,‬יש לאזרחים חופש קנייה כול עוד זה חוקי‪.‬כלומר‪ ,‬כול עוד לא מדובר‬ ‫ ‬ ‫באוטוקרטיה‪ -‬לציבור מותר לקנות מה שיבחר‪.‬‬ ‫| דילמה או דוגמא‪ ,‬התנהגות שהיא אולי לא אתית אולי לא חוקית (שטח אפור)‬ ‫‪‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2022‬פורסם כי התגלה בבדיקה גנטית שלאישה בהריון מתקדם‪,‬‬ ‫שבוע ‪ , 30‬שהעובר שהוחזר לרחמה באסותא ראשל"צ אינו קשור לה או לבן‬ ‫זוגה באופן גנטי‪.‬מה שנחשב על פי החוק היבש פונדקאות‪ -‬דבר שהוא לא‬ ‫חוקי בישראל‪.‬‬ ‫עולות כאן הרבה מאוד שאלות‪ -‬האם היא פונדקאית? של מי‬ ‫העוברית? מי אשם? מה בעצם קרה פה? האם נעשו פה עבירות פליליות? רק‬ ‫ביהמ"ש יוכל להחליט‪ -‬זה חסר תקדים‪ ,‬האימא הייתה בעצם פונדקאית‬ ‫ללא רצונה וללא ידיעתה‪.‬איך פותרים את הדילמה הזו?‬ ‫המחדל הזה ירד מהכותרות‪ ,‬למה? כי לא יודעים איך להתמודד עם זה גם תקשורתית לכן העדיפו שקט‪.‬אבל‬ ‫היום כעבור שנתיים‪ ,‬שהאישה שהתעברה גידלה את הילדה במשך כול הזמן הזה‪ ,‬בהמ"ש החליט להחזיר את הילדה‬ ‫להוריה הביולוגיים‪.‬‬ ‫|‬ ‫ההחלטה התבססה על הסתכלות טובת הילדה בפן הפסיכולוגי‪.‬כלומר מה יותר נכון להגיד לילדה‪" -‬עשינו טעות‬ ‫בבית חולים ונשארת אצל ההורים המאמצים" או "אמנם עשינו טעות בבית החולים אבל אחרי שנתיים החזרנו אותם להורים‬ ‫הביולוגיים"? ביהמ"ש החליט שהכי פחות נזק פסיכולוגי לילדה יהיה להחזיר אותה להוריה הביולוגיים‪.‬‬ ‫דוגמאות נוספות לדילמות חסרות תקדים שירדו מהכותרות וביהמ"ש הוא זה שיצטרך להתמודד איתם‪-‬‬ ‫ ‬ ‫‪ChatGPT‬‬ ‫‪‬‬ ‫רכבים אוטונומיים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן שבודק‪ -‬האם מה שנעשה הוא מוסרי או לא?‬ ‫בעצם מבחן שמסכם את היחס בין החוק לאתיקה‪ ,‬כלל אצבע שכל אדם צריך להשתמש בו‪.‬‬ ‫| האם זה חוקי? האם זה מאוזן? האם זה יגרום לי להרגיש טוב עם עצמי?‬ ‫|‬ ‫אם זה לא חוקי זה לא אתי‪.‬‬ ‫האם האדם מאמין שהחוקים של המדינה הם אתיים ומייצגים אותו? אם כן‪ ,‬הוא יקשיב להם‪.‬זה הרף‬ ‫ ‬ ‫התחתון‪.‬‬ ‫צריך לבדוק‪-‬‬ ‫ ‬ ‫האם זה פוגע בחוק האזרחי או הפלילי?‬ ‫‪‬‬ ‫האם זה פוגע במדיניות הארגון‪-‬כולל הקוד האתי‪ ,‬תרבות‪ ,‬כללי התנהגות וכו'‪ -‬הכתובה או המקובלת?‬ ‫‪‬‬ ‫|‬ ‫האם המעשה שנעשה הוא מאוזן או מידתי יחסית לאחר? האם המעשה מעודד ומקדם יחסים של ‪?WIN-WIN‬‬ ‫דוגמא‪ -‬הרבה אירופאים מסתכלים על מה שקורה עכשיו‪ ,‬על ההתנהלות של צה"ל וטוען שצה"ל מגיב בצורה‬ ‫ ‬ ‫לא מידתית‪.‬כלומר‪ ,‬צה"ל לא עבר את מבחן המידתיות של אותם האירופאים‪.‬‬ ‫|‬ ‫האדם צריך לבדוק עם עצמו‪ -‬אם הוא יבחן את המעשה מהצד או מישהו אחר ידע על המעשה‪ ,‬האם הוא יהיה גאה‬ ‫בעצמו?‬ ‫השאלות שצריכות להישאל‪-‬‬ ‫ ‬ ‫מבחן המראה ‪ -‬האם אהיה גאה בעצמי?‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן הפומביות‪ -‬האם ארגיש טוב אם יתפרסם בכלי התקשורת?‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן הכרית‪ -‬האם ארגיש טוב אם ידעו על כך בני משפחתי או ידידי?‬ ‫‪‬‬ ‫האם אוכל להגן בכנות על מעשיי‪ -‬כלפי עמיתיי‪ ,‬מנהליי‪ ,‬כפיפיי או בעלי עניין רלוונטיים אחרים?‬ ‫‪‬‬ ‫דוגמא‪ -‬הנוח'בות‪.‬אם הם ישאלו את עצמם את השאלה‪ ,‬אם ישאלו אותם אם ההורים שלהם גאים בהם? כנראה‬ ‫ ‬ ‫שכן‪ ,‬כנראה שזה יעבור את המבחן‪.‬לזה הם התחנכו‪.‬לדוג' עדות המחבל עליו ועל אבא שלו‪.‬‬ ‫דונאלד רמספלד‪ ,‬מזכיר ההגנה בארה"ב בין השנים ‪ 1975-1977‬ו‪ 2001-2006-‬אמר משפט שעוזר לנו להבחין‬ ‫ ‬ ‫אם מדובר בדילמה אתית‪.‬‬ ‫|‬  ‫"אל תאמר או תעשה דברים שלא תרצה לראות בעמוד הראשי של הוושינגטון פוסט‪".‬‬ ‫בשוק יש ארבע מגזרים שקיימים‪-‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬מדינה‬ ‫‪.2‬חברות בע"מ למטרות רווח‬ ‫‪.3‬מוסד ללא מטרות רווח‪ -‬גופים מקבצי נדבות ושעוזרים לגופים שצריכים‪.‬‬ ‫‪.4‬חברות שמרוויחות כסף על מנת לעשות טוב לאחרים‪ -‬יעזרו אם יבקשו אבל יבקשו החזרות בריבית ואז‬ ‫הכסף יעזור לעוד אנשים‪ -‬גלגל‪.‬‬ ‫לא מדובר על תרומות‪ ,‬הארגון מרוויח כסף ועם הרווח הוא עושה טוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התאוריה זה הרציונליזציה של המעשים‪ ,‬ההסבר למה המעשה הוא אתי על אחת התאוריות‪.‬‬ ‫התאוריות הם מופרדות וכול חברה לוקחת לעצמה תאוריה או מספר תאוריות שיהפכו לקונצנזוס‪.‬‬ ‫ ‬ ‫צריך לבדוק את המעשה לפי התאוריה המקובלת באותה החברה ולפי מבחן המראה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לכל תאוריה יש כשלים‪ -‬צריך לזכור את זה שאף תאורייה היא לא מושלמת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הסבר של המציאות‪ -‬מה מוביל למה‪ ,‬אם אין הוכחה לאותה התאורייה היא מתנפצת‪.‬היא מודל שמחקה את‬ ‫ ‬ ‫המציאות‪.‬תיאוריה קיימת כל עוד היא לא הופרכה בצורה מדעית‪.‬‬ ‫הוגה התאורייה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫מקְסו ּם הרווח של בעל המניות‪ ,‬מטרת המנהל לבצע זאת בלבד‪.‬‬ ‫ההשקפה‪ -‬מהות העסק היא ִ‬ ‫ ‬ ‫נק' ההסתכלות המוצגת היא ‪ ,value maximization‬כלומר‪ ,‬המנהל צריך למקסם את הערך לבעלי העניין שלו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫משפט מאוד מאוד חשוב בתחום הזה‪.the business of business is business ,‬כלומר‪ ,‬המטרה של‬ ‫עסקים זה עסקים בלבד‪.‬‬ ‫מביא שורה של טענות לביסוס ההשקפה הזו‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.1‬בעלי המניות הם הבעלים של התאגיד ולכן רווחי התאגיד שייכים להם‪.‬למנהל אין סמכות או יכולת‬ ‫" שנופל בדיוק תחת הקטגוריה הזו‪.‬‬ ‫לחלק את הרווחים לשום גורם אחר‪.‬לדוג' מקרה חברת "‬ ‫|‬ ‫‪.2‬הרווח מגיע לבעלי המניות כתמורה לסיכון שהם נטלו על עצמם‪.‬אדם שקונה מניה יכול להרוויח או‬ ‫להפסיד‪ ,‬זה סיכון‪ ,‬לכן בעלי המניות הם הזכאים הבלעדיים לרווח‪.‬כלומר‪ ,‬במידה וההשקעה נפלה או‬ ‫השוק משתנה בעלי המניות נמצאים בסיכון כספי‪.‬‬ ‫‪.3‬הבעלים הפקידו בידי המנהל את השקעותיהם כדי שיגדיל את התשואות‪ ,‬הרי לשם כך הוא מקבל שכר‬ ‫והוא מחויב רק כלפי בעלי המניות שהם שולחיו‪.‬‬ ‫בעיית השליח‪ -‬בעל מניות שוכר את שירותיו של מנהל או מנכ"ל ומצופה מאותו שכיר למקסם את‬ ‫‪‬‬ ‫הרווחים ‪ ,‬לשם זה משלמים לו משכורת‪.‬אבל הבעיה היא שלפעמים אין הפרדה ויש כאן הרבה‬ ‫הוא התחום האפור‪ ,‬הוא גם המנכ"ל וגם בעל המניות לכן כשהוא‬ ‫תחומים אפורים‪.‬לדוג'‬ ‫לא הייתה מניעה לכך והוא לא היה צריך לתת‬ ‫חילק מיליון דולר מחברת‬ ‫דין וחשבון לאף אחד‪.‬‬ ‫‪.4‬שימוש בכספי אחרים‪ -‬אם המנהל רוצה לפעול למען מטרות חברתיות שאינן תורמות לרווחי התאגיד‪,‬‬ ‫רצה לתת תרומה‪ ,‬הוא לא‬ ‫הוא יכול לעשות זאת על חשבונות אך לא בכספי אחרים‪.‬לדוג'‬ ‫(למרות שזו הוצאה מוכרת)‪ ,‬הוא פתח עמותה נפרדת ומשם נתן את התרומה‪.‬‬ ‫נתן אותה דרך‬ ‫אדם סמית‪ ,‬איך הקפיטליזם בא לידי ביטוי בשוק עצמו?‬ ‫|‬ ‫ממייסדי הגישה הקפיטליסטית הגה את המושג‪.‬‬ ‫היד הנעלמה‬ ‫|‬ ‫אין פיקוח והתערבות ממשלתית‪ ,‬השוק מחליט מה הם אמות המוסר שלו לפי מידת הרווח שמעניק לו המעשה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫היד הנעלמה מכוונת את השוק וטוענת שכול בני האדם הם אגואיסטים ויעשו טוב לאחרים כי זה טוב להם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫היד הנעלמה מסייעת לארגונים לשלוט על ארגונים אחרים אשר לא פועלים בהלימה לשוק ומסכנים ארגונים‬ ‫ ‬ ‫אחרים במעשיהם‪.‬זה נהלים שפשוט קורים‪ ,‬אין חובה לציית אבל במידה ולא זה יגבה מחיר חברתי‪.‬כלומר‪,‬‬ ‫כוחות השוק יישרו את כולם לצד האתי הנכון בעיניהם‪ -‬גוף שלא יפעל בצורה הזו יאבד את הרישיון האזרחי‪.‬‬ ‫אין צורך במנגנוני כפייה ואכיפה‪ -‬השוק יעשה את שלו‪.‬‬ ‫קפיטליזם מבטיח את מירב היעילות ממערכת הייצור‪ -‬מקסום התועלת‪ ,‬האינטרס העצמי הוא זה שמניע את‬ ‫ ‬ ‫הפעילות הכלכלית‪.‬‬ ‫טוען‪-‬‬ ‫ ‬ ‫"איננו מצפים שנקבל את ארוחתנו בגין טוב לבם של הקצב‪ ,‬האופה והמוזג‪ ,‬אלא בגין דאגתם לתועלתם‬ ‫וצרכיהם הם‪.‬אין אנו סומכים על יחסיהם האנושי‪ ,‬אלא על תועלתם הם‪.‬אין אנו פונים אליהם לעולם כדי‬ ‫)‬ ‫להציג בפניהם את צרכנו‪ ,‬כן צרכנו אנו‪ ,‬אלא את היתרונות שיפילו בחלקם" (‬ ‫מנסה להסביר שכל העולם אגואיסטי ואף אחד לא פועל מטוב ליבו בלבד‪ ,‬כל אדם דואג רק‬ ‫‪‬‬ ‫לאינטרסים שלו‪.‬לדוג' הסרטון של "חברים"‪.‬‬ ‫|‬  ‫דוגמאות‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעל תאגיד ש נותן הנחה ללקוח שלו זה לא מתוך טוב ליבו אלא כי הוא רוצה לשמר אותו כלקוח‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הוא ייתן ללקוח שירות טוב הלקוח יחזור‪.‬‬ ‫מרצה ש נחמד לסטודנטים שלו זה בגלל שהוא רוצה לקבל משוב טוב כדי לקבל יותר הערכה ושכר‬ ‫‪‬‬ ‫במקום העבודה‪.‬‬ ‫מתן תרומה‪ -‬הרבה מאוד תאגידים יתנו תרומה על מנת לקדם את העסקים ולהראות שהם דואגים‬ ‫‪‬‬ ‫לחברה ומרגישים אחריות על האחר‪.‬הגישה הקפיטליסטית טוענת שהיצרן עצמו עושה מה שטוב‬ ‫לו ואם לתרום עושה לו טוב אז הוא יבצע זאת‪ ,‬אבל לפי הגישה האדם היחיד לא יכול לצפות‬ ‫לטובות או פילנתרופיה‪.‬‬ ‫השוק כתחליף מוסר‪ -‬השוק הוא זה שיכתיב מה הנורמות להתנהגות‪ ,‬מה נכון ומה לא נכון‪.‬בסוף השוק הוא זה‬ ‫ ‬ ‫שמחליף את המחוקק‪.‬למעשה‪ ,‬היד נעלמה היא זאת שמחליטה ולא המחוקק‪.‬‬ ‫הנחות היסוד‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‬ ‫חופש‪ -‬האדם חופשי לבחור בכול אמצעי שנחשב יעיל להשגת מטרתו (‬ ‫‪‬‬ ‫זכויות קניין‬ ‫‪‬‬ ‫צדק – תגמול של החרוץ והיעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדדיות – שערי החליפין – אין ניצול ואין מתנות חינם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שוויון – תנאי השוק קבועים מראש ובלתי תלויים בזהותם של השחקנים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמת – שקיפות כל אחד יכול להשיג כל מידע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪stakeholder theory‬‬ ‫התאורייה החברתית‪.‬‬ ‫לקפיטליזם‪.‬‬ ‫גישת המראה של‬ ‫הוגה הגישה‪-‬‬ ‫ ‬ ‫הטענה המרכזית‪ -‬הארגון לא חי בבועה והוא צריך לקחת בחשבון את דעותיהם של בעלי העניין שיכולים‬ ‫ ‬ ‫להשפיע עליו מקוב או מרחוק‪.‬‬ ‫מי יכולים להיות בעלי העניין? צרכנים‪ ,‬עובדים‪ ,‬ספקים‪ ,‬קהילות‪ ,‬המדינה‪ ,‬הממשלה‪ ,‬מועצות מקומיות וכו'‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכל אלו יש עניין בארגון‪ ,‬אם הם לא יילקחו ברצינות זה יכול להשפיע על הארגון‪.‬‬ ‫מנהל חייב למצוא את האיזון בין בעלי המניות‪ ,‬הספקים‪ ,‬הלקוחות והעובדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היד הגלויה‬ ‫|‬ ‫יש התערבות ממשלתית ופיקוח‪.‬‬ ‫ ‬ ‫|‬  ‫השוק הוא המחליט מה מוסרי‪ ,‬ארגונים משפיעים אחד על השני וכך השוק מתנהל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בעולם היד הגלויה החברות מרסנות את עצמן ואת האחרות בצורה גלויה‪.‬לדוג' נושאי זיהום סביבתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ארגונים פועלים לא רק לפי מה שטוב להם אלא לפי מה שטוב גם לסביבה‪ -‬הם מחזיקים בדעות פוליטיות על‬ ‫ ‬ ‫נושאים שונים‪ ,‬לוקחים אחריות על מה שקורה סביבם‪.‬לכן‪ ,‬יהיו הרבה מקרים של אקטיביזם חברתי‪.‬לדוג'‬ ‫חברת ‪ Airbnb‬החליט ללכת נגד ההתנחלויות ועשה חרם על דירות בהתנחלויות ומעבר לקו הירוק‪.‬‬ ‫העניין הוא איזון בעולם‪ ,‬שלכולם יהיה טוב בעולם הזה אפילו במחיר של הפסד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הארגון פועל כיד הגלויה והוא מעצב את החיים הכלכליים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫דוגמא חשובה‬ ‫|‬ ‫&‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Ben & Jerrys‬היא חברה בשוק הגלידות למטרות רווח שצריכה להתמקד בעולם התוכן שלה‪ -‬גלידות‪.‬למרות זאת‬ ‫ולמרות שזה יכול לפגוע ברווחים שלה‪ ,‬החברה החליטה שכחלק משמעותי מ"האני מאמין" שלה היא תתערב לטובת‬ ‫קהילות ומקומות שבהם המדינה לפי טעמה אינה מתנהגת כראוי‪ -‬כמו הלהט"בים‪ ,‬פלסטין‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬שטחים‬ ‫כבושים וכדו'‪ -‬היא כותבת את המסרים שלה על הגלידות‪ ,‬פעילה ברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫יש שיאמרו ‪" :‬מי את בן אנד ג'ריס שיש לך בכלל דעה? אם יש לך דעה תביעי אותה בקלפי‪.‬מי את שתחליטי מה טוב ומה‬ ‫רע?"‬ ‫הארגון הוא בירוקרטיה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫למנהל אין הרבה מקום לקבלת החלטות‪ ,‬כל דבר שהוא עושה זה לפי נוהל מסוים בארגון‪.‬המנהל עושה‬ ‫‪‬‬ ‫מה שצריך ואין לו דילמות‪ ,‬הוא יודע מה לעשות והכול עובד כמו פס ייצור‪.‬המנהל הוא כבר לא אדם פרטי‬ ‫עם רצונות פרטיים אלא הוא לוקח בחשבון את האינטרסים והעדפות של הארגון עצמו (‪ ,)fiduciary‬אם‬ ‫המנהל יפעל בניגוד לנהלים ידעו אוטומטית‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך יש בארגון המון שקיפות‪ ,‬עבודה לפי נהלים‪ ,‬אחריות אישית הוגנות ומחויבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש גם את דעת הנגד ששואלים האם זה המקום של הארגון להיות המוסר? האם הארגון יכול לבוא ולהטיף‬ ‫ ‬ ‫לאדם אחר מה לעשות או לא לעשות‪.‬‬ ‫לפי גישת בעלי העניין הארגון יכול וצריך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעיית הנציג‪ - Agency problem ,‬מצב שבו הארגון מתעדף את האינטרסים הארגוניים הלא אישיים שלו על‬ ‫ ‬ ‫פני האינטרסים האישיים שלו‪.‬תפקיד המנהל לשרת את בעלי המניות ולא את עצמו‪.‬‬ ‫הדגם הטהור של הארגון הבירוקרטי מסוגל להביא ליעילות גבוה יותר והפעלת סמכות טובה יותר על העובדים‪-‬‬ ‫ ‬ ‫כי אלו ארגונים יציבים‪ ,‬בעלי משמעת ועבודה על פני נהלים‪.‬‬ ‫אחת הדרכים בהם הארגון הבירוקרטי משמש כתחליף מוסר הוא הנאמנות‪.fiduciary ,‬כלומר‪ ,‬נאמנות היא‬ ‫ ‬ ‫הפרדה בין האינטרס הארגוני הלא אישי על פני אינטרס העצמי‪ -‬הפרדה בין רשות הפרט לרשות הארגון‪.‬‬ ‫שתי גישות‬ ‫|‬ ‫ישנו הבדל בין בעל עניין למחזיק עניין וישנן שתי גישות להסתכלות על מיהם בעלי העניין‪.‬‬ ‫|‬ ‫|‬  ‫מחזיקי עניין‬ ‫|‬ ‫הגורמים שאיתם הארגון בא במגע‪.‬כלומר‪ ,‬שיש להם עניין כלשהו בחברה והם מושפעים מפעילותה או לחילופין‬ ‫משפיעים על הארגון‪.‬‬ ‫הארגון משפיע על הסביבה והצרכנים‪ ,‬הספקים וכו' והמדינה משפיעה על הארגון‪.‬‬ ‫ישנן שתי קבוצות של מחזיקי עניין‪-‬‬ ‫ ‬ ‫‪ -‬עובדים‪ ,‬בעלי מניות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ -‬לקוחות‪ ,‬ספקים‪ ,‬מדינה‪ ,‬משווקים‪ ,‬נציגי הסביבה ‪ ,‬קהילות‪ ,‬עירייה‪ ,‬מועצה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫|‬ ‫בעל עניין‪ -‬אדם קרוב יותר לארגון‪.‬בעל עניין הוא אדם או עסק שמושפע באופן ישיר מהארגון עצמו‪.‬לדוג'‬ ‫ ‬ ‫בעלי מניות‪ ,‬עובדים‪ ,‬צרכנים וכדו'‪.‬‬ ‫מחזיקי עניין‪ -‬אדם רחוק יותר מהארגון‪.‬מחזיק עניין לא מושפע או לא משפיע בצורה ישירה‪.‬אנשים‬ ‫ ‬ ‫שמשפיעים על קיום הקהילה בצורה עקיפה‪ -‬לדוג' בלוגרים‪ ,‬בני זוג או משפחות של העובדים‪ ,‬ארגונים חברתיים‬ ‫וכדו'‪.‬מחזיקי עניין משפיעים על קיום הקהילה או מושפעים מהפעילות הקהילתית‪.‬גם אם מה שהארגון עושה‬ ‫לא משפיע ישירות על מחזיקי העניין הם יכולים להביע דעה על עשיית הארגון‪ -‬לדוג' סטודנט שלא קשור‬ ‫לקורס אבל מפריעה לו הדרך שבה המרצה מלמד אז הוא יביע על כך דעה‪.‬‬ ‫למידה‪ ,‬זיהוי והבנה‪-‬‬ ‫ ‬ ‫מחזיקי עניין יכולים לסייע לארגון בלזהות ולהבין את הצרכים‪ ,‬הציפיות והתפיסות של הציבור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחזיקי עניין יכולים להביא רעיונות טובים על הזדמנויות בשוק או על אתגרים ודרכי התמודדות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול סיכונים‪-‬‬ ‫ ‬ ‫בגלל שמחזיקי עניין נמצאים מחוץ לארגון הם רואים דברים שהארגון לא בהכרח רואה ולכן הם יכולים‬ ‫‪‬‬ ‫להתריע על תקלות‪ ,‬פערים ותיאום ציפיות שלא מומש‪.‬‬ ‫הארגון צריך כול הזמן לשים לב ולדאוג לניהול הסיכונים שלו על מנת לרצות את בעלי העניין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חדשנות‪-‬‬ ‫ ‬ ‫מחזיקי העניין מחזיקים בדעות ותובנות חוץ ארגוניות שיכולות לסייע ביזמות חדשה‪ ,‬המצאות חדשות או‬ ‫‪‬‬ ‫של שינוי כיוון השוק‪.‬‬ ‫הארגון יכול לפתח דברים על מנת לענות על צרכי פיתוח קיימים בשוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביצוע‪-‬‬ ‫ ‬ ‫שיפור ביצועים‪ -‬מחזיקי עניין מבקרים את המוצרים והפיתוחים השונים של הארגון ועוזרים לו לבחון את‬ ‫‪‬‬ ‫המוצרים המשווקים ולבצע בהם בקרת איכות‪.‬‬ ‫|‬ ‫טען‪-‬‬ ‫ ‬ ‫שמטרת המנהל היא למצוא את האיזון הבריא בין האינטרסים‪ ,‬היעדים והאתגרים של הארגון לבין‬ ‫‪‬‬ ‫האינטרסים והיעדים של מחזיקי העניין כדי לנהל דיאלוג אתי‪ ,‬שיבטא פתיחות ושקיפות בין שני הצדדים‪.‬‬ ‫לקיחה בחשבון של כלל העמדות של מחזיקי העניין מבטיחה מודל עסקי נכון יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫|‬  ‫למרות שתאוריית בעלי העניין היא מראה לתאורייה הקפיטליסטית הן שונות במהותן‪.‬‬ ‫תאוריית בעלי העניין בגישתה רוצה למצוא איזון בעולם ושיהיה לכולם טוב‪.‬היא אינה אגואיסטית וטוענת‬ ‫ ‬ ‫שצריך לעשות הכול על מנת שהעולם יהיה קיומי יותר‪ ,‬מקבל את החלשים והשונים ומאוזן‪.‬התאורייה‬ ‫הקפיטליסטית היא מאוד אגואיסטית‪ -‬הארגון עושה מה שטוב לו בלבד ללא התחשבות באף אחד‪.‬‬ ‫סיווג הפעולות שהארגונים עושים לתאוריות השונות נשען על מניע‪ -‬אם המניע הוא שהעולם יהיה טוב יותר‬ ‫ ‬ ‫מה שטוב לכולם מדובר בתאוריית בעלי העניין והיד הגלויה‪ ,‬אם המניע הוא אגואיסטי מדובר בתאורייה‬ ‫הקפיטליסטית והיד הנעלמה‪.‬הכול שאלה של‪ -‬למה עושים את מה שעושים?‬ ‫תאוריית בעלי העניין נכנסת לעוד תחומים מחוץ לרדיוס של הארגון‪ ,‬יש לה עניין לעצב את האחר‪.‬התאורייה‬ ‫ ‬ ‫הקפיטליסטית לא מעוניינת להיכנס לעוד תחומי חיים מחוץ לרדיוס של הארגון‪ ,‬אין לה עניין כזה‪.‬‬ ‫הוכחות בשטח לטובת התאורייה‬ ‫|‬ ‫לתאוריית מחזיקי עניין יש שלושה טיעונים או שלוש הצדקות לטובתה‪ -‬הצדקה תיאורטית‪ ,‬הצדקה‬ ‫ ‬ ‫אינסטרומנטלית והטיעון הנורמטיבי‪.‬‬ ‫|‬ ‫אין פה קשר לעסקים עצמם‪.‬‬ ‫עסקים פועלים בעולם תוך שהם מביאים בחשבון את האינטרסים והצרכים של מחזיקי העניין השונים שלהם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫עסקים מנסים לבדוק ולהגביר את שביעות רצון הלקוחות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הרצון הוא להיות הקול המוסרי של בעלי העניין‪ ,‬לשקף את האני מאמין‪ -‬העובדים בארגון חושבים ופועלים‬ ‫ ‬ ‫בצורה שבוחנת מה מחזיקי העניין שלהם רוצים וכיצד ניתן גם להשפיע עליהם‪.‬‬ ‫|‬ ‫עושים טוב מקבלים פידבק טוב‪.‬‬ ‫אותם עסקים שלוקחים בחשבון את מחזיקי העניין שלהם ישרדו וישגשגו יותר מעסקים אחרים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אם ארגון עושה משהו טוב‪ ,‬כלומר הוא ארגון אכפתי שמעניין אותו העולם‪ ,‬הוא יקבל גם פידבק חיובי על זה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫מרכיב הניהול בגישת מחזיקי העניין הוא הכרחי והדבר הנכון לעשות‪ ,‬כיוון שארגונים ועסקים מחזיקים בכול‬ ‫ ‬ ‫רב שנושא בתוכו הרבה אחריות על מי שמושפע ממנו‪.‬‬ ‫בעלי עניין רוצים לעשות טוב בעולם או במדינה‪ ,‬אם המדינה לא מאפשרת טוב הארגון ידאג לזה‪.‬לדוג' אם‬ ‫ ‬ ‫המדינה לא מאפשרת להורים להיות עם הילדים שלהם בחופש הגדול הארגון ידאג לדרך שהילדים וההורים‬ ‫יבלו יחד גם אם זה במסגרת העבודה אבל העיקר שיהיה להורים ולילדים יותר טוב‪.‬‬ ‫כשמסתכלים על תאורייה בעלי עניין רואים שני כשלים עיקריים‪-‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬לקיחת עמדה פוליטית שלא תמיד מתכתבת עם הממשל‪ -‬ארגונים הרבה פעמים נוקטים בעמדה פוליטית‪,‬‬ ‫אם יש להם הרבה כסף הם יכולים להשפיע על המדינה אבל אם נבחרת ממשלה שלא מסכימה איתם‬ ‫ומעבירה חוקים נגדם זה יכול לגרום לבעיות‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪.2‬ארגון בראש ובראשונה הוא למטרות רווח‪.‬הרבה פעמים ארגונים חזקים‪ ,‬ריווחים יכולים להיות הרבה יותר‬ ‫‪.‬‬ ‫חכמים ומשפיעים מהממשל והם יכולים לנצל את זה למטרת רווחתם‪.‬לדוג'‬ ‫תורת האתיקה של עמנואל קאנט‬ ‫תיאוריית הדאונטולוגיה הצו הקטיגורי‬ ‫התאורייה הדאונטולוגית מייחסת חשיבות לכוונה ולא לתוצאה‪.‬‬ ‫(מאה ‪ , 18‬גרמניה)‬ ‫| רקע על מייסד התאורייה‬ ‫נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים בעת החדשה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אחד ממשפטיו הידועים ביותר שהשפיעו רבות על תקופות ואף על יָמֵינו ּ‪-‬‬ ‫"העז לדעת‪ ,‬אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך"‬ ‫בשביל שמעשה יהיה אתי הוא חייב לענות על כולם‬ ‫|‬ ‫בשביל שמעשה יחשב לאתי‪ ,‬הוא צריך לעמוד בכול חמשת העקרונות‪ -‬אם נפל אפילו על אחד המעשה לא אתי‪.‬‬ ‫|‬ ‫העקרון הראשון מתייחס לבחינת המניע והכוונה (הרצון הטוב) שעמדו מאחורי המעשה ולא התוצאה‪.‬כלומר‪,‬‬ ‫ ‬ ‫מעשה הוא מוסרי הוא זה שהמניע שלו הוא מניע טוב‪ ,‬שיש מאחורי כוונות טובות‪.‬בודקים מה משוש הלב של‬ ‫העושה‪ ,‬האם המניע טוב או רע‪ ,‬התוצאה לא חשובה‪.‬‬ ‫לדוג' כשרון גר בחו"ל הוא נסע לחופשה‪.‬הימים היו מאוד קרים וצינורות הבית קפאו והתחיל טפטוף בגינה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגיעה השכנה וסגרה את הצינור‪ ,‬במקום שהמים יצאו החוצה הם נכנסו לתוך הבית וכול הבית הוצף‪.‬‬ ‫המעשה שלה היה מלא כוונות טובות לכן אי אפשר להאשים אותה והמעשה עובר את המבחן‪ -‬הכוונה טובה‬ ‫התוצאה לא‪ ,‬אבל התוצאה לא מעניינת‪.‬‬ ‫בשביל לבדוק האם המעשה עובר את עקרון הדאונטולוגיה צריך לבחון את שני המרכיבים הבאים‪-‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬הרצון הטוב והכוונה של עושה הפעולה‪.‬‬ ‫‪.2‬מבחן הכוונה או מבחן המניע של המעשה‪.‬‬ ‫|‬ ‫העיקרון השני בוחן האם המעשה נעשה מתוך בחירה חופשית‪.‬‬ ‫או‬ ‫עושים אבחנה בין שני מרכיבים חשובים‪-‬‬ ‫ ‬ ‫כלומר‪ ,‬האם המעשה נעשה מתוך רצון חופשי או מתוך אין ברירה‪.‬‬ ‫אם הדבר נעשה מתוך רצון חופשי המעשה עובר את המבחן לפי העיקרון הזה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הדבר נעשה מתוך חובה המעשה לא עובר את המבחן לפי העיקרון הזה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצוות‪ -‬אם אדם עושה מצוות כמו כיבוד הורים‪ ,‬מעשר לפי הגישה הזו זה לא אתי‪ -‬זה נעשה מתוך חובה ולכן‬ ‫ ‬ ‫זה לא אתי‪.‬‬ ‫דוגמאות‪-‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫בעל מסעדה הוריד מחירים‪.‬צריך לבדוק האם זה נעשה מתוך רצון להיטיב עם הלקוחות או האם זה נעשה‬ ‫‪‬‬ ‫בגלל המתחרה ממול‪.‬‬ ‫אם זה נעשה מתוך רצון להיטיב עם הלקוחות המניע טוב והמעשה אתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם זה נעשה בגלל המתחרה ממול המניע לא טוב והמעשה לא אתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שני בעלי חנויות סמוכות המוכרות את אותם המוצרים‪.‬האחד‪ :‬מוכר במחירים הוגנים וסבירים מתוך תחושה‬ ‫‪‬‬ ‫פנימית וצורך פנימי להיות ישר והגון‪ ,‬השני‪ :‬מוכר באותו מחיר כי אין לו ברירה אחרת‪.‬‬ ‫המעשה של הראשון אתי לפי העקרון הזה‪ ,‬והמעשה של השני לא אתי לפי עיקרון זה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גביית מחירים לא ריאליים‬ ‫|‬ ‫‪‬‬ ‫עסק שגובה מחיר לא ריאלי זה לא מוסרי כי זה לא מתוך חובה לפעול בצורה הוגנת‪.‬‬ ‫איך יודעים אם המניע טוב או לא ע"י שאילת שאלות אחת מחולשות התאורייה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫‪.Generalizability‬‬ ‫צו‪ -‬כלומר הוראה‪ ,‬קטגורי ‪ -‬כלומר חל על כולם ללא יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הכללה‪ -‬אם משהו יהפוך לנחלת הכלל‪-‬כלומר‪ ,‬כולם יעשו את זה‪ -‬אז זה טוב‪.‬לדוג' העתקה כוללת של כול‬ ‫ ‬ ‫הכיתה‪.‬‬ ‫לפני שעושים איזושהי פעולה צריך לבדוק האם מוכנים שכולם ינהגו ע"י אותו הכלל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טבע את המשפט‪" -‬עשה מעשיך רק עפ"י אותו הכלל אשר בקבלך אותו תוכל לרצות כי יהיה לחוק כללי"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אדם צריך לבדוק האם הוא מוכן שכולם ינהגו על פי הכלל שלפיו הוא פועל‪".‬מה ששנוא עלייך אל תעשה‬ ‫‪‬‬ ‫לחברך"‪.‬לדוג' אם אני רוצה למכור כריך ב‪ ₪ 36-‬האם אתה תסכים לקנות בעצמך כריך ה‪.₪ 36-‬‬ ‫על דוגמאות‬ ‫|‬ ‫‪‬‬ ‫מה לא בסדר בלהעתיק במבחן?‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫בחינת כוונת ומניע ללא קשר לתוצאה‪.‬‬ ‫מה יכולה להיות הכוונה‪ -‬להוציא ציון טוב‪ ,‬למצוא עבודה טובה‪ ,‬להיות עשיר‪ ,‬חיים טובים וכדו'‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הכוונה היא טובה‪ -‬לכן עובר את העיקרון הראשון ‪.V‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫האם מישהו הכריח מישהו להעתיק במבחן?‬ ‫באופן עקרוני לא‪ ,‬אף אחד לא הכריח‪ -‬לכן עובר את העיקרון השני ‪.V‬‬ ‫|‬ ‫במידה וכולם יקבלו ‪ 100‬במבחן‪ -‬לא יהיה ערך לציונים ולכל מהות ההערכה או תעודה אינפלציה של ציונים‪.‬‬ ‫אף אחד לא ירוויח מהעתקה ולכן נכשל במבחן זה‪ -‬לכן נכשל בעיקרון השלישי ‪.X‬‬ ‫הימנעות מפעולה שתחתור להרס‬ ‫|‬ ‫‪‬‬ ‫יש להימנע מפעולה אשר תחתור להרוס עיסוק שהוא בא למדוד‪.‬‬ ‫דבר נוסף‪ -‬המעשה לא חוקי‪ -‬זה הבסיס למעשה המוסרי!‬ ‫ ‬ ‫|‬  ‫| האם זה בסדר לא לשלם אם אין פיקוח?‬ ‫בהולנד אין פקחים על תחב"צ‪ ,‬יש שיטת אמון בתחב"צ‪ ,‬הסיכוי להיתפס הוא אפסי‪.‬האם זה בסדר לא לשלם למרות‬ ‫שאין שם פיקוח?‬ ‫|‬ ‫בחינת כוונת ומניע ללא קשר לתוצאה‪.‬‬ ‫יכול להיות שהמניע של הנוסע הלא משלם הוא טוב‪ ,‬יכול להיות שאין לו כסף כלומר אין פה מניע רע‪.‬אז יכול‬ ‫ ‬ ‫להיות שיעבור‪.‬‬ ‫הכוונה היא אול טובה‪ -‬לכן יכול להיות שהיה עובר את העיקרון הראשון ‪.V‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫האם מישהו הכריח מישהו לשלם או לא לשלם?‬ ‫בגלל שיטת האמון ואין פיקוח‪ ,‬אף אחד לא הכריח אף נוסע לא לשלם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫באופן עקרוני אף אחד לא הכריח‪ -‬לכן עובר את העיקרון השני ‪.V‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫במידה וכולם לא ישלמו‪ -‬השיטה תפשוט רגל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אף אחד לא ירוויח מאי התשלום ולכן נכשל במבחן זה‪ -‬לכן נכשל בעיקרון השלישי ‪.X‬‬ ‫| האם זה בסדר להתחייב למשרה ואז לבטל?‬ ‫שרה היא בחורה מאוד חכמה‪.‬היא החליטה ללמוד רפואה באונ' רייכמן‪ ,‬ההורים היקרים שלה מימנו לה את‬ ‫הלימודים בסכום של ‪ 90‬אלף ‪ , ₪‬היא למדה ועבדה קשה‪.‬הגיעה השנה השלישית ללימודים‪ ,‬כול חבריה התחילו‬ ‫למצוא עבודה והיא התחילה להילחץ‪ ,‬כולם שואלים אותה מתי היא כבר תמצא‪.‬‬ ‫היא החליטה לשלוח את הקו"ח שלה לחברה תל אביבית צפונבונית ובזמן שהמתינה לתשובה החליטה‬ ‫לשלוח גם לחברה בדימונה‪.‬‬ ‫החברה התל אביבית החזירה לה תשובה כי בעקבות הקורונה הם מקפיאים את המשרות שלהם ולכן הם‬ ‫לא יוכלו לקבל אותה‪.‬החברה בדימונה החזירו לה תשובה חיובית‪ ,‬בגלל שהיא כבר הייתה נואשת לעבודה היא‬ ‫החליטה לקחת את ההצעה אבל ביקשה מהם להמתין עד שתסיים ללמוד‪.‬‬ ‫הקורונה עברה‪ ,‬הלימודים הסתיימו היא תכננה להתחיל לעבוד עם החברה הדימונאית אבל אז החברה התל‬ ‫אביבית פנתה אליה שוב וביקשה שתתחיל לעבוד אצלם‪.‬‬ ‫היא בבעיה‪ ,‬היא כבר אמרה כן לדימונאים אבל בפועל היא לא רוצה את המשרה היא רוצה את המשרה בת"א‪ ,‬אולי‬ ‫היא כבר לא יכולה?‬ ‫|‬ ‫בחינת כוונת ומניע ללא קשר לתוצאה‪.‬‬ ‫שרה רוצה למצוא עבודה טובה שתתאים לה‪ -‬מניע רציונלי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הכוונה היא טובה‪ -‬לכן הייתה עוברת את העיקרון הראשון ‪.V‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫אף אחד לא הכריח את שרה לחתום או לעבוד בשום מקום‪ ,‬מה גם שהיא לא חתמה על שום הסכם מול‬ ‫ ‬ ‫הדימונאים ולכן אין פה שום הכרח‪.‬‬ ‫באופן עקרוני אף אחד לא הכריח‪ -‬לכן עוברת את העיקרון השני ‪.V‬‬ ‫ ‬ ‫|‬  ‫|‬ ‫כאן יש בעיה‪ -‬אם המעסיקים ידעו שמילה של מועסקים עתידיים לא שווה כלום ומצד שני אם מועסקים‬ ‫ ‬ ‫עתידיים ידעו שמילה של מעסיקים לא שווה כלום זה יהרוס את כול התעשייה של חיפושי העבודה‪.‬‬ ‫המעשה של שרה שובר את האמון בין מעסיקים למועסקים‪ -‬היא יכולה להגיע ולעשות הכול כדי שיפטרו‬ ‫‪‬‬ ‫אותה (ההמלצה של רון להתקשר ולהגיד שהוא קיבל הצעה טובה יותר ולהיפרד כידידים)‪.‬‬ ‫אף אחד לא ירוויח ממשב האמון הזה ולכן נכשל במבחן זה‪ -‬לכן נכשל בעיקרון השלישי ‪.X‬‬ ‫ ‬ ‫|‬ ‫אוטו= עצמי‪ ,‬נומיה= חקיקה‪.‬‬ ‫החלטות צריכות להתקבל עפ"י כללים אחידים ורציונליים המבוססים על מוסר או תרבות מסוימים ולא על‬ ‫ ‬ ‫כפייה‪.‬‬ ‫האם הפעולה שנעשתה במידה ותהפוך לנורמה או חוק תהיה טובה?‬ ‫ ‬ ‫לדוג' סוגיית גיוס חרדים‪ ,‬יש גיוס כללי ויש גיוס משלהם עם נורמות משלהם והתאמה משלהם וגם יש את עניין‬ ‫ ‬ ‫אי‪-‬גיוס חרדים‪.‬‬ ‫|‬ ‫האמין בבני אדם וטען שאינם כלי להשגת מטרות או רווחים‪ ,‬הם תכלית בפני עצמם וראויים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אסור להשתמש באדם ככלי למימוש אינטרסים אישיים‪.‬כלומר להקריב את הרצונות של הצד השני לטובת‬ ‫‪‬‬ ‫הרצונות האישיים‪.‬‬ ‫האדם הוא מעל הכול‪ ,‬האדם הוא המטרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנשים הם בעלי יכולת מוסרית והם יכולים להסביר את ההחלטה בצורה רציונלית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.‬פיתח את תיאוריית התועלתנות בתחום פילוסופיית המוסר‪.‬‬ ‫מייסד התאורייה‪-‬‬ ‫ ‬ ‫בסיס התאורייה‪ -‬התאורייה מבטאת ערך עליון שהוא אושרם של הרבים‪.‬לכן‪ ,‬המעשה המוסרי ביותר הוא זה‬ ‫ ‬ ‫שהתוצאה שלו היא טובה יותר עבור אנשים שיוביל למיקסום אושרם‪.‬המטרה של הפילוסופיה היא לחשוב‬ ‫איך ניתן לעשות כמה שיותר אנשים עשירים‪ ,‬מאושרים ושמחים יותר‪.‬‬ ‫כדי לדעת באיזה מעשה לבחור בהתלבטות בין כמה חלופות לפעולה צריך לבחור את המעשה שיגרום‬ ‫‪‬‬ ‫לכמה שיותר תועלת לכמה שיותר אנשים‪.‬‬ ‫התאוריה התועלתנית מסתכלת על התוצאה ולא על המניע‪.‬אם התוצאה טובה ויש אושר לרבים אז הדבר‬ ‫‪‬‬ ‫הוא מוסרי ונכון‪.‬כלומר‪ ,‬יכול להיות שהמניע היה רע אבל התוצאה בסוף הייתה טובה‪.‬‬ ‫צריך להסתכל על מה יגרום הכי הרבה תועלת‪ ,‬איפה ולמי ובדיוק לשם לכוון את האנרגיות‪.‬לדוג' אם אני קונה‬ ‫ ‬ ‫גלידה לילד שלי אז אני צריכה לחשוב שאולי ילד אחר צריך את הגלידה הזאת יותר או אם עכשיו אני יודעת‬ ‫שיש אדם שצריך את הכליה שלי ואני יכולה חיות עם כליה אחת אז אני חייבת לתת לו את זה‪ ,‬זה לא אתי לא‬ ‫לתת‪.‬‬ ‫גישה תאורטית נאיבית ויש לה הרבה בעיות ולכן תיקנו אותה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫|‬  ‫|דוגמת הקרונית‪ -‬הקלאסית‪ ,‬והאיש השמן‬ ‫‪.1‬גרימת אושר לרוב‪-‬‬ ‫דוגמא ראשונה‬ ‫|‬ ‫‪‬?