רקמת חיבור מבוא PDF

**Marfan syndrome** פגיעה בגן ליצור פיברין יכולה לגרום למחלה שהתסמינים העיקריים שלה הם גפיים ואצבעות ארוכות במיוחד, פקיעה קשה בראייה מקרוב, נטייה למפרצות בכלי דם גבוהים ואלא לרוב אצל אנשים גבוהים ורזים. בתתקין הזה נעשה צביעה מסוג לא ידוע. קולגן נבצעים בכחול עבה, הסיבים הרטיקולריים יהיו כחול דק ובאד...

**Marfan syndrome** פגיעה בגן ליצור פיברין יכולה לגרום למחלה שהתסמינים העיקריים שלה הם גפיים ואצבעות ארוכות במיוחד, פקיעה קשה בראייה מקרוב, נטייה למפרצות בכלי דם גבוהים ואלא לרוב אצל אנשים גבוהים ורזים. בתתקין הזה נעשה צביעה מסוג לא ידוע. קולגן נבצעים בכחול עבה, הסיבים הרטיקולריים יהיו כחול דק ובאדום סיבים אלסטיים. הגרעינים הם סביר להניח הפיברובלסטים או מיקרופאגים. **חומר ביניים (ground substance)** חומר מימי ושקוף שממלא את המרווח בין תאים וסיבים, מאפשר דיפוזיה יעילה ברקמה ומתפקד כמסננת. מורכב מ-Glycosaminoglycans (GAGs), Proteoglycans ו-Adhesive glycoproteins. **Glycosaminoglycans (GAGs)** פולימר המורכב מחזרות של דו-סוכרים שונים כך שלפחות אחד מהסוכרים מכיל שייר אמיני ((NH-CO-CH~3~. ה-GAGs תופסים נפח רב ברקמה כי הם בעלי מטען שלילי חזק שמנוטרל על ידי מולקולות מים. האזור הזה לא יעבור קיבוע בהכנה של תתקין כי אין בו חלבונים. ייראה שקוף. **Proteoglycans** מקרומולקולות המורכבות משלד חלבוני ושרשראות של GAGs שיכולות להיות זהות או מסוגים שונים. גם המולקולות האלה סופחות כמות גבוה של מים בגלל המטען שלהן ולכן תופסות נפח משמעותי מהרקמה. הן לא עוברות קיבוע למרות השלד החלבוני, בגלל שרשראות הסוכר מפריעות לשלדי החלבון ליצור קשרים די-סולפידיים בין המקרומולקולות. נוכחות של פרוטאוגליקנים רבים ברקמה מאפשרת לרקמת החיבור להיות גמישה, להוות מאגר מים עיקרי בגוף, וביצוע של תהליכים דיפוזיה יעילים. המרכיבים האלו ביחד יוצרים רשת צפופה שמגבילה מעבר של מיקרואוגניזמים. היא גם מכילה פקטורי גדילה ומבקרת את הזמינות שלהם. **Adhesive glycoproteins** המרכיב השלישי של חומר הביניים. הגליפרוטאידים האלה הם חלבונים מסוכררים שתפקידם לאחד את כל המרכיבים ביחד ולחבר בין תאי הרקמה לחומר החוץ תאי. אם החלבונים האלה מספיק קרובים לחלבונים אחרים מחוץ או בתוך התא הם עשויים לעבור קיבוע אבל בגלל שכמותם נמוכה לא סביר שנראה אותם בצביעה רגילה. **סוגים של רקמות חיבור** רקמת חיבור מתחלקת לשני סוגים: **Specialized ו-Proper** -- כל רקמות החיבור שדיברנו עליהם עד עכשיו הן Proper. את Proper אפשר לחלק ל-**loose ו-Dense** ואת Dense אפשר לפצל **ל-Regular ו-irregular**. ב-Loose יש רק irregular. **רקמת חיבור רפה (loose connective tissue)** רקמה ענייה בסיבים. הסיבים שלה דקים ולא מאורגנים. היא נמצאת צמוד לרקמת האפיתל ויש בה יחסית הרבה תאים (לא בהכרח). היא משתמש כרקמת הזנה לתאי האפיתל ולכן גם יש בה לעיתים תאים ממערכת החיסון. **רקמת חיבור צפופה בלתי מאורגנת (dense irregular connective tissue)** רקמה עשירה בסיבים. הסבירים שלה עבים ולא מאורגנים. נצפה לראות יחסית מעט תאית, אלא אם כן יש זיהום. היא נמצאת מתחת לרקמת החיבור הרפה והיא זו שיוצרת את הקפסולות סביב איברים שמעניקות לה את התמיכה והמבנה היציב. בתתקין אפשר לראות למעלה תאי אפיתל, מתחתיהם יש (אבל לא רואים) ממברנה באזלית, מתחתיה רקמת חיבור רפה ומתחת לזו, רקמת חיבור צפופה. באדום צבועים הסיבים. אפשר לראות שברקמת החיבור הרפה הם קטנים ודקים ובצפופה הם ארוכים ועבים ותופסים את רוב נפח הרקמה. בשניהם התאים לא מאורגנים במסודר, לכן הם irregular. **רקמת חיבור צפופה מאורגנת (dense regular connective tissue)** בונה מבנים מיוחדים כמו גידים ורצועות. גידים מחברים בין שריר לעצם ורצועות בין עצם לעצם. תפקיד הסיבים לתת כוח על ציר אחד מסויים לכן הם כולם יהיו מסודרים על גבי קו אחד. אפשר לראות שהתאים מסודרים ומאורגנים לעומת רקמת החיבור הלא מאורגנת בה אין חוקיות וסדר. גם התאים ברקמה מסודרים בכיווניות ספציפית. **Specialized connective tissue** סוגי הרקמות האלה נחשבות רקמת חיבור כי יש להן מרכיב חוץ תאי שמשחק תפקיד חשוב בתכונות ומאפייני הרקמה. מסווגים את סוג רקמת החיבור הזו ל-5: **רקמת דם**: תאי דם שוכים בפלסמה שהיא החומר החוץ תאי של התאים האלו ומשפיעה משמעותית על תכונות הדם. **רקמת שומן,** **השלד:** עצמות וסחוסים. ההבדל בין השניים נובע מהתכונות של החומר החוץ תאי **ורקמות לימפתיות והמפואטיות** כמו מח העצם, בלוטות לימפה וטחול. **רקמת שומן** אם יש צבר של תאים בודדים של שומן ברקמה, זהו רקמת חיבור. רקמת שומן מורכבת כמעט ורק מתאי שומן. רקמת שומן מהווה 10% ממשקלו של גבר בריא ו-15% אצל אישה. **תפקידים** 1. מאחסנת שומנים (טריגליצרידים) כמקור אנרגטי. 2. מעורבת בשמירה על המאזן המטבולי בגוף, לכן נחשבת איבר אנדוקריני. 3. בידוד תרמי לגוף באמצעות רקמת שומן תת עורית. 4. ריפוד לאזורים הנתונים ללחץ כמו כפות רגליים וידיים. **שומן לבן** תאי שומן לבן נפוצים ומתמחים באגירת שומן כמקור אנרגיה. הם תאים גדולים (mµ100\~) המכילים טיפה אחת גדולה של ליפידים, הממלאה את רוב נפח התא ודוחקת את הגרעין ומעט הציטופלזמה להיקף. בתתקין יראו כתאים גדולים ריקים וחתומים. יכולים להופיע כתאים בודדים או כרקמה שלמה. לרוב יהיו סמוכים לכלי דם. **שומן חום** **תכונה** **רקמת אפיתל** **רקמת חיבור** -------------------- ---------------- ---------------- **קוטביות** יש אין **כלי דם** אין יש **עצבים** יש יש **צמתים בין תאים** יש אין **חומר חוץ תאי** מעט הרבה מהווה כ-5% ממשקל גופו של וולד. בבוגר, ניתן למצוא אותם באזורים בודדים כמו סביב הכליות, האאורטה ובלוטת האדרנל. הצבע החום נובע מריבוי כלי דם ברקמה. הם מכילים כמות גדולה של טיפות שומן קטנות ומטרתם לנצל שומן ליצירת חום במקום ATP, וחימום הדם, לכן הם מוקפים ברשתות של כלי דם. **סיכום**