רקמת אפיתל מבוא - PDF

**רקמת אפיתל** **אנדותל:** אנדו-בפנים, תל-תא. **מזותל:** מזו-אמצע, תל-תא. **אפיתל:** אפי-מעל, תל-תא. רקמת אפיתל מפרידה בין פנים הגוף לחוץ הגוף, היא מצפה חללים בגוף, איברים שונים וצינורות הובלה. כל רקמה מפרישה בסוף היא רקמה אפיתיליאנית. אפיתל מהווה **הגנה** ממזהמים ופתוגנים אבל גם הגנה תרמודינמי...

**רקמת אפיתל** **אנדותל:** אנדו-בפנים, תל-תא. **מזותל:** מזו-אמצע, תל-תא. **אפיתל:** אפי-מעל, תל-תא. רקמת אפיתל מפרידה בין פנים הגוף לחוץ הגוף, היא מצפה חללים בגוף, איברים שונים וצינורות הובלה. כל רקמה מפרישה בסוף היא רקמה אפיתיליאנית. אפיתל מהווה **הגנה** ממזהמים ופתוגנים אבל גם הגנה תרמודינמית ומכאנית. הרקמה יכולה לשמש **כמחסום בררני** ולקבוע איזה חומרים נכנסים ואלו לא לרקמה. כל חמשת **החושים** עוברים דרך רקמה אפיתליאנית כזו או אחרת. **ספיגה** של חומרים מתבצעת גם דרך רקמת אפיל - גזים בריאות, יונים, מים ואבני בניין במערכת העיכול. רקמת אפיתל לוקחת חלק גם **העברה, הובלה והפרשה.** **סיווג אפיתל**  מסווגים רקמת אפיתל לפי שני פרמטרים: צורת התאים ומספר השכבות. צורת התאים מתחלקת ל-2 סוגים עיקריים: **אפיתל שטחי-קשקשי (squamous),** הוא אפיתל דק מאוד, הרווח בין הממברנה העליונה לממברנה התחתונה יכול להיות אפילו 0.1 מ״מ. **קובייתי (cuboidal),** לא חייב להיות בצורת קובייה אלא עם מספר גבוה יותר של תאים, אבל בשונה מהסוג הקודם יש לתאים האלה כבר נפח. הגרעין בדרך כלל יהיה באמצע. **עמודי (columnar),** ארוך ונפחי אף יותר, בדרך כלל הגרעין נמצא קרוב יותר לחלק התחתון. ככל שהשכבה דקה יותר, היא משמשת להעברה/סינון של חומרים דרך שכבת האפיתל, שכבה עבה יותר משתמשת לספיגה או יצירה של חומרים. **Simple epithelium** -- אפיתל חד-שכבתי שמורכב משכבה אחת של תאים. **Stratified epithelium** -- אפיתל רב-שכבתי, מורכב משתיים או יותר שכבות של תאים. שם של שכבה תהיה לרוב שילוב של שני הסיווגים האלה ולרוב היא תקרא על שם השכבה האפיקלית ביותר. **קוטביות האפיתל** בזכות הקוטביות של האפיתל, התאים מסודרים אחד על גבי השני וזה ליד זה באופן סימטרי מאוד ומאורגן. השכבה שפונה לכיוון החלל נקראת **השכבה האפיקלית** (apical) והשכבה שפונה ליתר הגוף נקראת **השכבה הבאזלית** (basal). מתחת לשכבה הבאזלית תמיד תהיה basement membrane ומתחתיה האפיתל תמיד יהיה מחובר לרקמת חיבור. לכל תא מעצמו יש קוטביות והיא מגדירה גם את קוטביות הרקמה כולה. בצד האפיקלי יהיו סיליאה ומיקרובילי. למטה יחסית יהיו הגרעינים, מתחתיהם לרוב היו המיטוכונדריות ומעליהם גולג׳י. באופן דומה אפשר לסדר צמתים. **אפיתל חד שכבתי קשקשי simple squamous epithelium** חד-שכבה של תאים דקים ושטוחים. תמצא באזורים בהם צריך לשחלף יונים, נוזלים וגזים למשל בריאות, כלי הדם וחלל הבטן. **אנדותל (endothelium):** רקמת האפיתל שבונה את כלי הדם. התמונה מימין היא חתך רוחב של כלי דם. החלל בפנים הוא החלק האפיקלי דרכו זורם הדם. בנימים יכול להיות אפילו תא אנדותל אחד שסוגר על עצמו וככל שיש יותר תאי אפיתל כך אנחנו יכולים לדעת שכלי הדם הוא גדול יותר. **מזותל (mesothelium):** רקמת האפיתל שבונה את חלל הבטן. הרקמה עוטפת את השכבה החיצונית של איברים. בתמונה למשל אנחנו רואים רקמה צבוע ב-H&E, זאת אומרת, גרעינים נצבעים בסגול. אפשר לראות בצורה ברורה שורה של גרעינים של רקמת המזותל. **אפיתל חד שכבתי קובייתי simple cuboidal epithelium** נפחי יותר, הגרעין נמצא יחסית במרכז. למשל תאים שמפרישים חומרים צריכים שיהיה להם מספיק מקום כדי לייצר את חומר ההפרשה. תפקיד השכבה הזו בעיקר הפרשה כמו של דמעות או רוק אבל גם ספיגה במקרים מסוימים. נמצא תאים מהסוג הזה למשל בצינור הכליה, שם הם סופגים מים בחזרה אל הגוף לאחר שהופרשו לצינור בשלב מוקדם יותר. בגלל פיתוליות הצינור, החתך כאן חותך חלק אחד של הצינור באופן אורכי וחלק אחר האופן רוחבי. נשים לב שרואים באיור רווח בין תאים אבל בתתקין אנחנו לא רואים, אין ממברנה לא נצבעת בסוג כזה של צביעה. **אפיתל חד שכבתי עמודי simple columnar epithelium** שכבה אחת של תאים אבל הם גבוהים יותר, יש להם תפקיד של ספיגה והפרשה. הגרעין נמצא בעיקר בחלק הבאזלי של התא. נמצא את סוג האפיתל הזה במעיים, בקיבה ובכיס המרה. בתמונה הזו למשל אנחנו מסתכלים חתך רוחבי של מעיים. בצד האפיקלי יש מיקרובילי והגרעינים נמצאים בשליש התחתון. חמור נספג אל התאים דרך הצד האפיקלי או בין התאים ועובר אל רקמת החיבור שנמצאת מתחתיהם, בזמן הבאזלי. תאים דומים יש בחצוצרה, כאשר יש על גביהם סיליה, כמו אלה של החצוצרה, הם נקראים **ciliated**. הסיליה בחצוצרה מקדמת את הביצית אל הרחם. **אפיתל רב שכבתי קשקשי stratified squamous epithelium** למרות שרוב האפיתל הזה הוא קובייתי, אנחנו עדיין מתייחסים אליו כקשקשי כי השכבה האפיקאלית היא קשקשית. שכבה עבה יחסית מהסוג הזה משמשת כהגנה, למשל בחלל הפה בוושט. נקרא גם **nonkeratinized.** **אפיתל רב שכבתי קשקשי מקורן stratified squamous keratinizes epithelium** אפיתל מהסוג הזה נמצא בעיקר בעור. השם שלו גזור מהחומר שבונה את הרקמה -- קרנוטנוציט שמפריש את החלבון קרטין. החלבון הזה מאוד קשה וכך נותן שכבת הגנה מכאנית נוספת. **אפיתל רב שכבתי קובייתי stratified cuboidal epithelium** בגלל שהוא יותר משכבה אחת אנחנו יכולים להגיד שהוא רב-שכבתי. בגלל שהשכבה העליונה היא קובייתית, אנחנו קוראים לכל המבנה קובייתי. נמצא את הסוג הזה של אפיתל בצינורות ובלוטות. התמונה פה היא חתך של צינור בלוטת זיעה. אנחנו רואים צינור ובו יש שתי שכבות של תאים. בגלל שהשכבה הפנימית ביותר היא יחסית עבה, אנחנו יכולים להגיד על כל המבנה שהיא רקמת אפיתל קובייתית רב שכבתית. בפנים זו שארית של מה שהבלוטה הפרישה, במקרה הזה, זיעה. **אפיתל רב שכבתי עמודי stratified columnar epithelium** גם רב שכבתי, בו השכבה האפיקלית היא עמודים לכן כך היא נקראת. נמצא אותה גם באזורים שמפרישים בעיקר בצינורות גדולים יותר. זאת למשל בלוטת רוק. אנחנו רואים שתי שכבות של תאים כאשר האפיקלית ביותר היא עמודים. ברקמת אפיתל לעולם לא יהיו כלי דם, רק ברקמת החיבור מתחתיה. אבל הרקמה היא כן מעוצבבת. **אפיתל דמוי רב שכבתי pseudostratified epithelium** סוג יוצא דופן שלא נופל להגדרות שהגדרנו לפני כן. הוא נקרא דמוי רב שכבתי כי הוא לא רב שכבתי באמת, אלא שכבה אחת שבה הגרעינים בגבהים שונים. התאים הקובייתית בצד הבאזלי הם תאים שלאחר מכן יתמיינו לתאים של הרקמה ויעלו למעלה לכיוון הצד האפיקלי. כל התאים נוגעים בצד הבאזלי אבל לא כולם מגיעים לצד האפיקלי. התאים העמודיים מתחלקים ל-2 סוגים, כאלה עם סיליה ואחרים שהם תאי גובלט. תאי גובלט הם תאים מפרישי ריר שמורכב מסוכרים, לכן הוא נצבע טוב בצביעת pas. הגובלט מפרישים את הריר ותאי הסיליה מזיזים אותו. נמצאים תאים מהסוג הזה בדרכי הנשימה ובמערכת המין הנקבית. **אפיתל מעבר transitional epithelium** אפיתל שנמצא בשלפוחית השתן. אפשר למצוא את אותה הרקמה בשני מצבים, כתלות בתנאי הסביבה: כאשר שלפוחית השתן מלאה, הנוזל לוחץ על החלק האפיקלי של תאי האפיתל וגורם לך להשתטח ולהפוך דקים יותר. כאשר השלפוחית מתרוקנת, התאים נרפים והופכים נפחיים יותר. אנחנו יכולים להגיד בוודאות שהאפיתל הזה הוא רב שכבתי אבל אנחנו לא יכולים לקבוע אם הוא קשקשי או קובייתי כי הוא כל הזמן משנה את הצורה שלו. בצד האפיקלי של התאים יש שכבה עבה (נראית כהה) שנקראת פלאקס, והם עוזרים לתאים לעמוד בלחצים של הנוזל. לעיתים לתאים האפיקליים יש שני גרעינים (זה לא אומר שהם מתחלקים). **הממברנה הבזלית basement membrane** התתקין הבא נצבע בצביעת pas. אפשר לראות בבירור את תאי הגובלט, לידם יש עמודי סיליאה. השכבה למטה שנצבעת טוב בוורוד, היא הממברנה הבזלית. בממברנה הזאת יש תאים כלל, רק סיבים וחומר חוץ תאי והיא תמיד נמצאת בצג הבאזלי של רקמת האפיתל. השכבה הזאת נוצרת על ידי הפרשות של רקמת האפיתל עצמה והיא מהווה גבול בין רקמת האפיתל לרקמת החיבור. דרכה יכולים לעבור מים אבל תאים וחיידקים לא יכולים. השכבה נותנת תמיכה לרקמת האפיתל והיא גם נותנת לה אינפורמציה שמכתיבה את הקוטביות של התאים החדשים שמתחלקים. **Basal lamina:** היא תת שכבה בתוך הממברנה הבאזלית. היא השכבה שקרובה יותר לתאים, לצד הבאזלי שלהם. בתוך הממברנה הבזלית, השכבה הזאת נחשבת אפיקלית. **Reticular lamina:** היא תת שכבה בתוך הממברנה הבאזלית. היא השכבה שרחוקה מהתאים. בתוך הממברנה הבזלית, השכבה הזאת נחשבת באזלית. **External lamina:** דומה בהרכבה לbasal lamina אבל היא מלווה תאים שהם לא קוטביים כמו תאי שריר, שומן ותאי שוואן. הממברנה הזו מדביקה את התאים זה לזה באמצעות חלבונים (סיבים) שנקשרים בין עצמם לבין התאים וכך שומרים על יציבות. בתתקין הזה למשל אנחנו מסתכלים על גידול סרטני. מצד שמאל אנחנו מסתכלים על רקמה בריאה, לאחר מכן התאים בחלק התחתון של הרקמה מתחילים להתרבות באופן בלתי מבוקר שהם תופסים את כל חלל הרקמה ואף יוצאים ממנה אל רקמה אחרת. שלוש התמונות משמאל לא נחשבות עדיין סרטן כי התאים עדיין מתפקדים כרקמת אפיתל ושומרים על גבולות הרקמה. התאים בתמונה הימנית ביותר לעומת זאת כבר מהווים גידול לסרטני כי רקמת האפיתל חודרת את הממברנה הבזלית אל רקמת החיבור.