מבנה תאים - רקמות אפיתל PDF

**צמתים** **tight junctions** (zonula occludens)**:** מונעים מעבר של חומרים בין תאים, נמצא בצד האפיקלי של התאים. נקראים גם צמתי אטימה. **zonula adherens:** נקראים גם צמתי אחיזה. מחברים שני תאים אחד לשני בצדדים הלטראליים כך שלא יהיה אפשר להפריד ביניהם. **desmosomes** (macula adherens): נקראים גם צ...

**צמתים** **tight junctions** (zonula occludens)**:** מונעים מעבר של חומרים בין תאים, נמצא בצד האפיקלי של התאים. נקראים גם צמתי אטימה. **zonula adherens:** נקראים גם צמתי אחיזה. מחברים שני תאים אחד לשני בצדדים הלטראליים כך שלא יהיה אפשר להפריד ביניהם. **desmosomes** (macula adherens): נקראים גם צמתי אחיזה. מחברים שני תאים אחד לשני בצדדים הלטראליים כך שלא יהיה אפשר להפריד ביניהם. **gap junctions:** חלבונים שמייצרים צינורות שחוצים בין תאים וכך מאפשרים מעבר של מולקולות בין התאים. **hemidesmosomes:** נמצאים בחלק הבזאלי וקושרים אלמנטים מהממברנה הבזלית אל התאים וכך מקבעים אותם לבסיס מסויים. יש חשיבות גבוהה לפולריות של התאים כי עליה מתבססים מיקומי הצמתים בתאים כמו גם החלבונים שבונים אותם והשלד התאי. **מיקרובילי (microvilli)** נמצאים בצד האפיקלי של התאים. בעזרתם יש הגדלה של שטח הפנים ובכך מתאפשרת ספיגה ביעילות גבוהה יותר. בנויים מסיבי אקטין. כל מיקרובילי עטוף בממברנה ציטופלסמטית ובגליקוקליקס. אי אפשר לראות את המבנה הזה בבירור במיקרוסקופ אור אלא רק במיקרוסקופ אלקטרונים. נקרא גם **brush border.** **סיליה (cilia)** גם נמצאים בצד האפיקלי של התאים וגדולים יותר במבנם מהמיקרובילי. בניגוד למיקרובילי שבנויים מאקטין, הסיליה בנויה ממיקרוטובולס ותפקידה להזיז נוזלים ולא לספוג. הם גדולים מספיק כדי לראות אותם במיקרוסקופ אור למרות שיהיה די קשה להבדיל ביניהם. **Immotile Cilia Syndrome** הסיליה מורכבת מזוגות של מיקרוטובולוס והם אלו שמאפשרים לה לנוע. קיימת מוטציה שבה חסרים סיבים וכתוצאה מכך הסיליה לא זזה ולא מבצעת את תפקידה. המחלה הגנטית הזו באה לידי ביטוי בדלקות ריאות חוזרות כי הריר המזוהם לא יוצא החוצה מקני הנשימה. בגלל שהסיליה לוקחת חלק במערכת הרבייה כמו הזזה של הביצית דרך החצוצרה, המחלה יכולה לגרום גם לחוסר פוריות. תנועת הסיליה גם אחרית על קביעת כיווניות צירי הגוף בזמן התפתחות העובר, לכן אם הסיליה לא זזים, הלב יכול להיצמד לימין במקום לשמאל. **Stereocilia** למרות השם, המבנה הזה הוא **לא סיליה אלא מיקרובילי גדול**. המבנה הזה, כמו מיקרובילי, נועד להגדיל את שטח הפנים ונמצא אותו רק במערכת הרבייה הזכרית. **התחדשות רקמת אפיתל** התאים שמרפדים רקמת אפיתל מתחדשים כל 4-6 ימים, תאי עור כל 28 ימים. רקמת אפיתל חייבת להתחדש, כתלות ברמת החשיפה שלהם לגורמים פוגעניים כימיים או פיזיקליים. התחדשות מתרחשת באופן טבעי כל הזמן אבל היא יכולה כמובן להתרחש גם במקרים של פציעה. הכבד למשל מורכב מרקמת אפיתל לכן אפשר להוציא עד 80% מהכבד והוא יתחדש ויבנה את עצמו בחזרה למבנה התקין. התחדשות התאים מתרחשת באמצעות מיטוזה: התאים בשכבה הבזלית אחראים לחלוקה, כך שהתאים החדשים עוברים התמיינות ויוצרים שכבה חדשה בתחתית שדוחפת את השכבה העליונה. **אפיתל כרקמה מפרישה glandular epithelium** כל רקמה מפרישה בגוף היא רקמה אפיתליאלית. למשל אם מסתכלים על עור ועל הפרשה של זיעה, אפשר לראות צינור שעובר דרך שכבת האפתיל ומגיע להסתלסלות שגם היא מורכבת מרקמת אפיתל והיא זו שמייצרת את החומר המופרש. **בלוטה אקזוקרינית:** בלוטה שמייצרת חומר שיוצא את מחוץ לגוף. תמיד תהיה מורכבת מחלק מפריש ומחלק מוביל. החלוק המוביל צבוע בכתום והחלק המפריש באדום. ההפרשה תהיה תמיד דרך הצד האפיקלי של התאים אל חלל משותף. כאשר בלוטה בנויה ממספר תאים, היא נקראת בלוטה **רב-תאית**. **בלוטה אנדוקרינית:** היא בלוטה שהחומר המופרש שלה עובר אל זרם הדם. לא מורכבת ממברנה מאורגן כלשהו אלא צבר של תאים. בשונה מבלוטה אקזוקרינית, ההפרשה היא לא מהצד האפיקלי של התאים אלא מהצד הבזאלי לכיוון רקמת החיבור שם יש כלי דם. החומרים שמופרשים מבלוטות כאלה הם בדרך כלל הורמונים. שני סוגים הבלוטות נוצרות בזמן ההתפתחות העוברית אבל באופן מעט שונה: בלוטה אקזוקרינית מהווה המשכיות ישירה של שכבת האפיתל העורית שעברה התמיינות לחלק מפריש וחלק מוביל. בלוטה אקזוקרינית גם תיוותר על ידי שקיעה של שכבת האפיתל העורית אבל היא תתנתק ממנה ולא תיצור אזור מוביל ותבנה סביב כלי דם. בלוטות אנדוקריניות מפרישות חומרים לתוך זרם הדם ובלוטות אקזוריניות קולטות חומרים מזרם הדם שנספגים על ידי התאים ומאפשרים להם לסנתז את החומר המופרש. **שיטות הפרשה** **הפרשה מרוקרינית (merocrine)** נקראת גם הפרשה אקרינית ועובדת לפי מנגנוני האקזוציטוזה. ההפרשה נחשבת פולרית כי היא תמיד תהיה לצד האפיקלי. דוגמה לקח היא בלוטות הזיעה. **הפרשה אפוקרינית (apocrine)** המנגנון ההתחלתי שלה דומה לזה של הפרשה אקרינית -- מתחיל ב-ER ואז עובר לגולג׳י ויוצא ממנו בווזיקולות לכיוון האפיקלי. ההבדל הוא שהווזיקולות לא מתנתקות מהממברנה אלא שכל החלק האפיקלי מתנתק. התא לאחר מכן יבנה את עצמו מחדש. הפרשה מהסוג הזה אפשר למצוא בבלוטת חלב (שד). חלב אם הוא מאוד שומני כי הוא מורכב מהרבה ממברנות שומניות. הרכב החלב משתנה בהתאם לגדילה של התינוק. **הפרשה הולוקרינית (holocrine)** בבלוטה הזו התאים מתחלקים ובסוף תהליך ההתמיינות שלהם הם עוברים מוות תאי (אפופטוזיס) כך שכל תחולת התא היא תכולת ההפרשה. נמצא תאים כאלה בבלוטות עור. החומר המופרש הוא החלק השומני שיוצא מזקיקי השיער. **אופי ההפרשות** **הפרשה סרוזית:** בדרך כלל חומר מימי, מלחים ואנזימים. לרוב נמצא במזותל. **הפרשה מוקוזית:** בדרך כלל חומר רירי, שומנים וסוכרים. לרוב נמצא במוקוזה. **מבנה -- מספר תאים** **Unicellular** כאשר יחידת ההפרשה מורכבת מתא בודד, כמו תאי גובלט. בתמונה למטה אפשר לראות את הגרעין ובירוק נצבעות ווזיקולות גדולות שמוכנות להפרשה. ההפרשה היא מוקוזית ואקזוקרינית על ידי תאי אפיתל מסוג pseudostratified במערכת הנשימה ו-simple במעי. תפקיד ההפרשה היא הגנה על ידי יצירה של תווך רטוב שמסייע בספיגה. התאים נצבעים טוב בצביעת PAS בזכות הסוכרים שבריר אבל נשטפים בצביעת H&E לכן התאים יראו ריקים. בצד האפיקלי יש סיליה. **Multicellular** כאשר יחידת ההפרשה מורכבת ממספר תאים. יש מגוון רחב של צורות בלוטות אבל לכולם יש יחידה מובילה ויחידה מפרישה. בלוטות יכולות להיות מורכבות עם כמות ענקית של התפצלויות. האפיתל באזור הצינור הגדול יהיה stratified וככל שההיקף של הצינור נהיה דק יותר הוא הופך ל-simple. בלוטה יכולה להיות כה גדולה שהיא תהיה מחולקת לאונות כמו איבר. בכל אונה יהיו עוד תתי יחידות ועוד פיצולים. החלוקה לאונות מתבצעת על ידי רקמת חיבור שמחלקת את האונות למדורים.