הנאורות והלאומיות (Hebrew PDF)

‫הנאורות‪:‬‬ ‫עקרונות הנאורות‪:‬‬ ‫האדם אחראי לגורלו‬ ‫​‬ ‫כבוד...

‫הנאורות‪:‬‬ ‫עקרונות הנאורות‪:‬‬ ‫האדם אחראי לגורלו‬ ‫​‬ ‫כבוד האדם וגורלו‬ ‫​‬ ‫ערך השיוויון‬ ‫​‬ ‫ערך הזכויות הטבעיות‬ ‫​‬ ‫המדינה‪ -‬מוסד שמטרנו לפעול לטובת האזרחים‪.‬‬ ‫​‬ ‫מאפייני הנאורות‪:‬‬ ‫​ רציונליזם‬ ‫​ חילון‬ ‫​ איניבדואליזם‬ ‫​ ידע‬ ‫​ קידמה‬ ‫לאומיות‪:‬‬ ‫קבוצה גדולה של אנשים שרוצים להיות עם סביב ערכים‪ /‬עקרונות משותפים‪(.‬שפה‪ ,‬דת‬ ‫‪,‬היסטוריה‪,‬מסורת‪-‬מנהגים‪ ,‬ערכים מוצא ‪-‬לפעמים)‬ ‫הגורמים ליצירת לאומיות‪:‬‬ ‫המהפכה האמריקאית ‪-‬התקוממות ומרד של המושבות הבריטיות בצפון אמריקה נגד המלך הבריטי‪,‬‬ ‫והתחלה של מלחמת עצמאות‪.‬‬ ‫המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון‪ -‬סיסמאת המהפכה היא "חירות‪,‬שיוויון ואחווה"‪.‬פשוטי העם‬ ‫במעמדים הבינוני ונחלש מחליטים למרוד במלך ובאצילים ודורשים את הזכויות שלהם‪.‬כל מקום שנפוליאון הגיע‬ ‫עליו הוא הביא איתו את הרעיון של הזכיויות הטבעיות‪.‬‬ ‫המהפכה התעשייתית‪ -‬בעקבותה אנשים הרגישו מחוברים אחד לשני בגלל מאפיינים סביב מקום‬ ‫העבודה‪.‬אנשים עזבו את הקהילה והמקום הבטוח שלהם לטובת מעבר לעיר הגדולה ומציאת עבודה‪ -‬אנשים‬ ‫הרגישו בודדים והתחברו לאנשים לצורך תחושת של חברה ולאומיות שמחברת בין האדם לחברה‪.‬‬ ‫לאומנות‪:‬‬ ‫כשלוקחים את הלאומיות ומקצינים אותה‪.‬‬ ‫מעמד היהודים בעט החדשה‪:‬‬ ‫מעמד היהודים לפני‪:‬‬ ‫היהודים באירופה חיים בקהילות סגורות ומשלמים מיסים לשלטון כדי לקבל אוטונומיה (שלטון עצמי וניהול ע"י‬ ‫הקהילה)‪.‬ליהודים היו יותר מיסים‪ ,‬ומיסים גבוהים יותר משאר האזרחים בגלל שמעמדם היה נמוך יותר מכל‬ ‫אזרח אחר‪.‬‬ ‫למרות האוטונומיה כל שליט יכול היה להיכנס לכפרים מתי שבא לו ולעשות פרוגרומים כאהבת נפשו‪.‬‬ ‫האוטונומיה הייתה לטובת היהודים‪ -‬כי נתנה להם להמשיך לקיים את אורך חייהם מה שגרם ללאומיות שלהם רק‬ ‫להתחזק‪.‬‬ ‫התפיסה הקרב האזרחים הלא יהודים הייתה שהיהודים מתנגדים לנוצרות ולא מוכנים לקבל אותה על עצמם‪ ,‬מה‬ ‫שגרם לשנאת יהודים גדולה יותר‪.‬‬ ‫השינוי במעמד היהודים‪:‬‬ ‫השינוי במעמד מתחיל עם כניסת הנאורות‪ ,‬והרעיון של שיוויון זכויות לאזרחים (אמנציפציה)‪.‬‬ ‫במרכז ומערב אירופה‪ -‬השליטים והשלטון מתחילים לתת ליהודים זכויות טבעיות ושיוויון כבר במאה ה‪.19-‬‬ ‫במזרח אירופה‪ -‬האמנציפציה מגיע מאוחר יותר ‪ -‬רק לאחר מלחמת העולם ה‪ -1‬מה שאומר שהיהודים נשארים‬ ‫בקהילות סגורות למשך יותר זמן‪.‬‬ ‫בארצות האיסלם‪ -‬האמנציפציה לא הגיע במהלך המאה ה‪ ,19-‬אלא רק הרבה יותר מאוחר ורק אצל מדינות‬ ‫שנכבשו ע"י מדינות גדולות יותר כמו צרפת ובריטניה‪.‬‬ ‫​האמנציפציהנתנה ליהודים להיות שווים ולהשתלב בחברה‪ ,‬ומצד שני גרמה ליהודים לעזוב את היהדות‬ ‫והמסורת ולצאת מהקהילה‪.‬‬ ‫​אם לפני האמציפציה שנאו את היהודים על רקע דתית ואמונתי‪ ,‬אחרי האמנציפציה השנאה ליהודים היא‬ ‫על רקע חברתית‪-‬כלכלי‪.‬‬ ‫מעמד היהודים בארצות האיסלם‪:‬‬ ‫יהודים הארצות האיסלם נחשבים ל "עם הספר" ולכן מקבלים חסות מהמוסלמים (חסות=הגנה)‪.‬‬ ‫המוסלמים חייבות את היהודים לשלם מיסים כמו "מס גולגולת" (מס שצריך לשלם עבור כל אדם‪-‬‬ ‫גולגולת‪ -‬במשפחה)‪.‬בנוסף המוסלמים קובעים חוקים שנקראים "חוקי עומר" שמגבילים ומשפילים את היהודים‬ ‫בדרכים של‪:‬‬ ‫​ בית יהודי או בית כנסת חייב להיות נמוך יותר מבית ערבי או מסגד בהתאמה‪.‬‬ ‫​ ליהודים אסור להחזיק בכלי נשק‬ ‫​ ליהודים אסור לרכב על סוסים‬ ‫​ מס גולגולת‬ ‫גם הארצות האיסלם היהודים קיבלו "אוטונומיה קהילתית" כמו באירופה‪.‬‬ ‫הסיבות לשינוי במעמד היהודים הארצות האיסלם‪:‬‬ ‫​ מתן האמנציפציה‬ ‫​ רעיונות הנאורות‬ ‫​ המהפכה הצרפתית שדגלה בשוויון‬ ‫​ הכיבושים של נפוליאון‪ -‬שהביא את האמנציפציה לכל מקום שהגיע‪.‬‬ ‫​ אישים חשובים כמו אדולף כרמייה‪ ,‬שהיה שר המשפטים הצרפתי‪-‬יהודי שקבע חוקים חשובים וביניהם‬ ‫את "צו כרמיה"‬ ‫אלג'יריה‪:‬‬ ‫באלגיריה יש שלטון מוסלמי שלא אהב את הרעיונות של הנאורות ושויון זכויות‪.‬‬ ‫צרפת כבשה את אלג'יריה‪ ,‬ומצב זה היה לרעת השלטון המקומי אבל לטובת היהודים שקיבלו שוויון זכויות מלא‬ ‫כמו במדינות אירופה‪.‬‬ ‫הצרפתי םהכניסו לתוך אלג'יר את אריגוני כי"ח שתפקידם היה לעזור ליהודים ולדאוג שיקבלו שוויון מלא‪.‬‬ ‫מי שדאג להכנסת האירגונים לארצות איסלם היה אדולף כרמיה שר המשפטים הצרפתי‪-‬יהודי שפקד לתת‬ ‫אמנציפציה ליהודי מדינות איסלם‪ ,‬פקודה זאת נקראת צו כרמיה‪.‬‬ ‫מרגע שהיהודים קיבלו אמנציפציה מעמד היהודים עלה על מעמד הערבים‪.‬היהודים קיבלו אזרחות צרפתית‬ ‫ומפסיקים להקשיב לחוקים של השלטון הערבי‪.‬מצב זה שמעמד היהודים היה גבוה יותר גרם ליותר שנאה‬ ‫ופרעות נגד היהודים‪.‬‬  ‫השינויים במעמד היהודים מהאמניצפציה‪:‬‬ ‫היהודים נהיו דומים יותר לנוצרים ולחברה הכללית בלבוש‪ ,‬בדיבור‪ ,‬בהתנהגות ועוד…‬ ‫​‬ ‫יהודים מפסיקים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר של הקהילה‪ ,‬ושולחים אותם לבתי ספר של‬ ‫​‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫יהודי שרוצה להישתלב בחברה היה צריך לשנות את השם לשם כללי ולא יהודי‪.‬‬ ‫​‬ ‫היהודים עוזבים את הניב היהודי שבו דיברו ועוברים לדבר בשפת המדינה‪.‬‬ ‫​‬ ‫הקהילה מעבדת את הסמכויות ובעיקר את סמכות המשפט‪ >-.‬מה שכורם לקהילה להיות פחות‬ ‫​‬ ‫ופחות מחייבת‬ ‫היהודים מתחילים לעזוב את הדת ולהתנצר‪ ,‬במטרה לשבור את תקרת הזכוכית‪.‬‬ ‫​‬ ‫תנועת ההשכלה‪:‬‬ ‫משה מנדלסון‪:‬‬ ‫יהודי שחיי בגרמניה‪ ,‬קיבל חינוך יהודי והיה רב‪.‬עם תחילת הנאורות משה החליט לצאת ללמוד השכלה גבוה‪.‬בין‬ ‫לימודיו מנדלסון למד גרמנית‪ ,‬פילוסופיה ומדעים‪.‬מצד אחד היה אחד האנשים המשכילים בגרמניה ומצד שני‬ ‫היה רב יהודי ודאג לשמור מצוות‪.‬‬ ‫הרעיונות של משה מנדלסון‪:‬‬ ‫​ צריך לשמור על המצוות‪ ,‬וצריך להיות גם חופש דעות ואמונות‬ ‫​ היהדות היא לא עניין של רגש אלא גם עניין של שכל והיגיון‬ ‫​ אסור לכפות את הדת על אנשים על ידי ההנהגה הדתית‪.‬ההנהגה הדתית לא מוסמכת לשפוט על שום‬ ‫דבר שקשור לדת‪.‬‬ ‫​ מפעל הביאור‪ -‬תרגום של ספרי הקודש (תנ"ך‪ ,‬תהילים‪ ,‬שיר השירים וקהלת)‬ ‫השינויים שגרמו המשכילים‪:‬‬ ‫‪.​1‬יהודים עזבו את השפה המקובלת והתחילו לדבר בשפת המקום‪.‬‬ ‫‪.​2‬הם עודדו את היהודים להפסיק לעבוד בעבודת כפיים ולהתחיל לעבוד במקצועות ייצרניים‪.‬‬ ‫‪.​3‬הם עובילו לזה שהוקמו בתי ספר לבנים ובתי ספר לבנות‪.‬‬ ‫תנועת ההשכלה בארצות האיסלם‪:‬‬ ‫היתרונות התנועת ההשכלה בארצות האיסלם‪:‬‬ ‫הבוגרים הצרפתים של בתי הספר היו משכילים יותר‪ ,‬וככה יכלו להשתלב במקומות עבודה מכובדים ולהתפרנס‬ ‫בכבוד‪.‬היהודים השתלבו בשלטון ובמסחר‪.‬‬ ‫החסרונות התנועת ההשכלה בארצות האיסלם‪:‬‬ ‫היהודים עזבו את הקהילות והדת והפכו להיות חילונים‪.‬‬ ‫תגובת הקהילה‪:‬‬ ‫התגובות היו מעורבות‪ -‬היו צדדים בעד (בעיקר אנשי עסקים שרצו עובדים משכילים)‪ ,‬והיו צדדים נגד (שאמרו‬ ‫שבתי הספר ואירגונים כמו כי"ח גורמים לעזיבת הדת וחילון)‪.‬‬ ‫תנועת ההשכלה בארצות מזרח אירופה‪:‬‬ ‫ההשכלה הגיעה למזרח אירופה בשלב הרבה יותר מאוחר מאשר מערב ומרכז אירופה‪.‬‬  ‫רוב היהודים בשטח רוסיה (פרוסיה דאז) לא היו משכילים‪.‬הייתה קבוצה קטנה של יהודים משכילים שפנו לצאר‬ ‫וביקשו שיחייב את היהודים ללמוד בבתי ספר‪.‬הצאר פתח בתי ספר בשם "מטעם"‪.‬היהודים לא הסכימו ללכת‬ ‫לבתי הספר ולא היה חייב על פי החוק‪ ,‬אבל בכל זאת כמות התלמידים בבתי הספר הקהילתיים ירדה ואנשים‬ ‫הלכו לבתי הספר השלטוניים מפחד‪.‬‬ ‫קבוצת המשכילים פנתה שוב לצאר וביקשה שיוצא חוקים שיגרמו ליהודים להשתלב בחברה הכללית‪.‬הצאר גזר‬ ‫גזרות כמו "גזרת גיוס הנערים" (כל נער מגיל ‪ 17‬חייב להתגייס) ואיסור על הליכה בציבור לבסוש המסורתי‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫במקביל קבוצת המשכילים פעלה בתוך הקהילות לעידוד השתלבות בחברה ויציאה ללימודים‪.‬‬ ‫המצב של חוקים נגד היהודים והלחץ שהופעל גרם לכל שהיהודים התחילו להתנגד לשפה הרוסית (גרמנית)‬ ‫ומתחילים לדבר רק בעברית‪.‬‬ ‫תנועות וזרמים יהודים במאות ‪:19-20‬‬ ‫בעקבות האמנציפציה והניסיון להשתלב בחברה‪ ,‬היהודים מוצאים את עצמת מול דילמה‪:‬‬ ‫מצד אחד הם רוצים להשתלב בחברה‪ ,‬ומצד שלי הם לא יכולים לגלל היהדות והדת היהודית‪.‬‬ ‫מהדילמה הזאת מתחילים ‪ 3‬זרמים עקריים בתור היהדות‪:‬‬ ‫​ האורטודוקסים‬ ‫​ הנאו‪-‬אורטודוקסים‬ ‫​ הרפורמים‬ ‫רפורמים‬ ‫נאו‪-‬אורטודוקסים‬ ‫אורטודוקסים‬ ‫אברהם גייגר‬ ‫הרש"ר הירש‬ ‫החת"ם חופר‬ ‫מי עומד בראש‬ ‫שמואל הולדהיימר‬ ‫"גרמנים בני דת משה"‬ ‫"תורה עם דרך ארץ"‬ ‫"חדש אסור מן התורה"‬ ‫סיסמא‬ ‫בעד‬ ‫בעד‪ -‬כל עוד לא פוגע‬ ‫נגד‪ -‬אולי רק אם לא פוגע‬ ‫בעד‪/‬נגד ההשכלה‬ ‫במצוות של התורה‬ ‫בחיצוניות ובמצוות מן‬ ‫התורה‬ ‫בעד‬ ‫בעד‪ -‬כל עוד לא מוותרים‬ ‫נגד‪ -‬בכל צורה שהיא‬ ‫בעד‪/‬נגד באמנציפציה‬ ‫על הדת היהודית‬ ‫כיצד נלחמו הנאו‪-‬אורטודוקסים ברפורמים‪:‬‬ ‫הרש"ר הירש ראה ברפורמים כסכנה ליהדות‪ ,‬הוא פנה לרשויות בגרמניה וביקש אישור להפריד קהילות‪.‬החוק‬ ‫אומר שבפעם הראשונה בהיסטוריה יהודים יכולים להפריד את הקהילות לפי הזרמים‪ ,‬ולא לחיות כולם ביחד אלא‬ ‫לחיות כל קהילה לגופה‪.‬‬ ‫התנועה הציונית‪:‬‬ ‫התנועה הציונית התפתחה מהלאומיות‪.‬קבוצה של אנשים שרצו לקבץ את כל היהודים בארץ ישראל‪ ,‬וחשבו על‬ ‫רעיונות הציונות עו ד לפני הרצל‪.‬נקראים מבשרי הציונות‪.‬‬ ‫מבשרי הציונות‪:‬‬ ‫בעקבות הלאומיות גם היהודים שאפו להגדרה עצמית‪ -‬רצון להקים מדינה בא"י לעם היהודי‪.‬‬  ‫מבשרי הציונות פעלו כיחידים במקומות שונים ולא כתנועה מסודרת‪.‬‬ ‫הם נקראים "מבשרים" כי הם היו הראשונים שדיברו על הקמת מדינה יהודית‪.‬‬ ‫הרב אלקלעי‪ -‬פעל בסרביה (ארצות הבלקן)‬ ‫הרב צבי קלישר‪ -‬פעל בפולין‪.‬‬ ‫הרב צבי קלשיר‪:‬‬ ‫חיי במאה ה‪ 19-‬בפרוסיה המזרחית על גבול פולין‪.‬‬ ‫הרעיונות של הרב קלישר‪:‬‬ ‫​ להקים חברה שתהיה אחראית על הקמת מושבות חקלאיות בא"י‬ ‫​ הציע לחדש את עבודת הקורבנות בא"י‬ ‫​ לגייב נדבנים עשירים (מנדלסון‪ ,‬מונטיפיורי‪ ,‬רוטשילד) שיתנו כספים ויעזרו לממש את הרעיון של עליה‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫הרב יהודה אלקלעי‪:‬‬ ‫חיי במאה ה‪ 19-‬בסרביה‪.‬‬ ‫הרעיונות של הרב אלקלעי‪:‬‬ ‫​ לארגן אסיפה של יהודים מכל העולם שיתכננו איך צריך להקים מדינה‪.‬‬ ‫​ לנסות להשיג תמיכה של מדינות אירופה שיסכימו להקים מדינה יהודית בא"י‪.‬‬ ‫​ הרב אלקלעי בעצמו עשה עלייה‪ ,‬כדי להראות דוגמא ולעודד עליה לארץ‪.‬‬ ‫הרעיונות של מבשרי הציונות‪:‬‬ ‫לעם היהודי יש זכות כמו לכל העמים להקים מדינהעצמאית לאומית‬ ‫​‬ ‫יהודים צריכים לחזור לחיים כלכלים נורמלים ולעבוד בעבודות של מסחר‪.‬‬ ‫​‬ ‫הגאולה צריכה להיות טבעית ולא ניסית‪ -‬שלב א‪.‬עם ישראל יעלה לא"י ויפתח את הארץ‪.‬שלב ב‪.‬ה'‬ ‫​‬ ‫ידאג לעלות את שאר היהודים בגולה ביחד עם המשיח‪.‬‬ ‫האם הצליחו‪:‬‬ ‫מבשרי הציונות לא הצליחו כי פעלו כל אחד בנפרד לא ביחד‪,.‬‬ ‫הסיבות לחוסר ההצלחה של מבשרי הציונות‪:‬‬ ‫​ האמנציפציה‪ -‬היהודים חשבו שהאמנציפציה תשפר את מצבם ולא רצו לעזור את המקום שבו‬ ‫חיוץ‬ ‫​ המצב בא"י‪ -‬המצב בארץ היה רע‪ ,‬איאפשר היה לקנות קרקעות ‪,‬הארץ לא מפותחת ותנאי‬ ‫המחיה קשים מאוד‪.‬‬ ‫​ עבודה לבד‪ -‬מבשרי הציונות עבדו כלכך לבד ולכן לא הצליחו לבנות קבוצה ותנועה גדולה‪.‬‬ ‫חובבי ציון‪ -‬חיבת ציון‪:‬‬ ‫לקראת סוף המאה ה‪19-‬מתחילות פרעות בדרום רוסיב בשם פרעות בנגב‪.‬‬ ‫הפרעות התחילו בגלל שהשלטון רצה שהיהודים יעזבו את רוסיה‪.‬ואכן רוב היהודים עוזבים בגלל לארה"ב או‬ ‫למערב אירופה‪ ,‬למי שנשאר יש פרעות קשות‪.‬‬ ‫בגלל הפרעות והאנטישמיות שהלכה וגדלה ‪,‬קבוצה של יהודים החליטו להקים אירגונים בשם אירגוני חובבי ציון‪.‬‬ ‫מטרתם הייתה לכוון את היהודים לא לעזור לארה"ב או אירופה אלא לכוון אותם לענליה לארץ ישראל‪ ,‬וככה‬ ‫המשיכו את הרעיון של מבשרי הציונות‪.‬‬  ‫בשנת ‪ 1884‬פהחליטו ראשי הקבוצות שצריך להתאחד לארגון אחד שיפעל לעלות יהודים‪.‬‬ ‫ההחלטה הזאת התקבלה בועידה שהתקיימה בעיר קטוביץ' בפולין שכללה ‪ 35‬נציגים מכל הקבוצות של חובבי‬ ‫ציון‪.‬ועדה זאת נקראת "ועדת קטוביץ'"‪.‬‬ ‫המטרה של הועדה הייתה ‪ -‬להקים ארגון גג שיאחד את כל האירגונים הקטנים של חובבי ציון‪.‬‬ ‫בראש הועדה עמד אדם בשם יהודה לייב פינסקר‪.‬‬ ‫פינסקר ‪-‬היה רופא יהודי שהאמין ואמר שהפיתרון לבעית האנטישמיות יהיה ההשתלבות של היהודים בחברה‬ ‫הכללית‪.‬אבל בעקבות הפראות של סופות בנגב‪ ,‬ההשתלבות בחברה לא תעזור כי גם אלו הנקראים "המשכילים‬ ‫של רוסיה" השתתפו בפראות נגד היהודים‪.‬ולכן‪ ,‬אחרי הפרוגרומים הבין פינסקר שהפיתרון היחיד הוא עלייה‬ ‫לא"י‪.‬‬ ‫את הרעיונות שלו כתב פנסקר בספר "אוטואמנציפציה"‪.‬‬ ‫הבעיה לדעת פינסקר‪:‬‬ ‫יש אנטישמיות באופן קבוע‪ ,‬והיא נובעת מזה שהיהודים איבדו את הלאומיות שלהם‪.‬ולכן החברה לעולם לא תיתן‬ ‫להם אמנציפציה ושיוויון זכויות‪ ,‬ולא תראה אותם כחברה אלא כאנשים פרטיים‪(.‬לדעת פינסקר האמנציפציה‬ ‫כשלה)‪.‬‬ ‫הפיתרון לדעת פינסקר‪:‬‬ ‫‪.​1‬צריך לעשות אוטואמנציפציה‪ -‬שחרור עצמי‪ ,‬היהודים צריכים לדרוש את העצמאות שלהם ולשחרר את עצמם ע"י‬ ‫זכויות שהם יתנו לעצמם‪.‬השחרור יכול להיות רק במדינה בארץ משלהם‪.‬‬ ‫‪.​2‬העם צריך להחזיר לעצמו את הלאומיות‪ ,‬ולהבין שהיהדות היא גם לאום לא רק דת‪.‬‬ ‫החלטות ועדת קטוביץ'‪:‬‬ ‫​ להקים ועד מרכזי לכל הקבוצות של חובבי ציון שיקרא "חיבת ציון" ובראשו יעמוד פינסקר‪.‬‬ ‫​ לשלוח משלחת לא"י‪ ,‬שתבדוק את מצב המושבות החקלאיות בארץ ותנסה למצוא דרך לעזור להם‪.‬‬ ‫​ לשלוח משלחת לקישטא בטורקיה שתפעל כדי לתת התרי עליה לא"י‪.‬‬ ‫​ לפעול מול השלטון הרוסי שיכניס לחוק את הפעילות את חיבת ציון‪ -‬שעד אז נחשבת לא חוקית‪.‬‬ ‫הקשיים של קטוביץ' וחיבת ציון‪:‬‬ ‫​ לא היה מספיק כספים וגם מה שהצליחו לגייס לא הספיק לקנות קרקעות בארץ שהיו מאוד יקרות‪.‬‬ ‫​ התנועה לא הצליחה לשכנע אנשים לעלות לארץ‪ ,‬משום שהתנאים בארץ היו קשים מאוד‪.‬‬ ‫​ הפעילות של התנועה ברוסיה נחשבה כלא חוקית‪.‬ורק בשנת ‪ 1890‬הפכה לחוקית‪.‬‬ ‫​ בתוך התנועה היו חילונים ודתיים שלא תמיד הסכימו ביניהם‪ ,‬ויצרו מחלוקות וויכוחים מה שגרם לפעילות‬ ‫של התנועה להיות פחות יעילה‪.‬‬ ‫ההשגים של ועידת קטוביץ' וחיבת ציון‪:‬‬ ‫​ בזכות הפעילות התנועה‪ ,‬רוטשילד התחיל לתרום כספים למושבות בא"י‪.‬והוא תמך בעליה הראשונה‪.‬‬ ‫​ התנועה יצרה את התשתית לעליה הראשונה בלא"י‬ ‫​ לחיבת ציון הייתה השפעה גדולה מאוד על העיצוב התנועה הציונית של הרצל‪ ,‬משום שחלק גדול נכנסו‬ ‫לתנועה הציונית‪.‬‬  ‫חיבת ציון‬ ‫חובבי ציון‬ ‫מבשרי הציונות‬ ‫הרב יהודה לייב פינסקר‬ ‫הרב יהודה לייב פינסקר‬ ‫הרב אלקלאי‬ ‫מקימים‬ ‫הרב קלישר‬ ‫ארגון גדול מאחד של כל אירגוני חובבי‬ ‫אירגונים קטנים ברחבי רוסיה‬ ‫עובדים לבד במקומות שונים‬ ‫מבנה‬ ‫ציון‬ ‫להקים ועד מרכזי לכל‬ ‫​‬ ‫להקים ועד מרכזי לכל הקבוצות‬ ‫​‬ ‫לעם היהודי יש זכות כמו‬ ‫​‬ ‫רעיונות‬ ‫הקבוצות של חובבי ציון‬ ‫של חובבי ציון שיקרא "חיבת‬ ‫לכל העמים להקים‬ ‫שיקרא "חיבת ציון" ובראשו‬ ‫ציון" ובראשו יעמוד פינסקר‪.‬‬ ‫מדינהעצמאית לאומית‬ ‫יעמוד פינסקר‪.‬‬ ‫לשלוח משלחת לא"י‪ ,‬שתבדוק‬ ‫​‬ ‫יהודים צריכים לחזור לחיים‬ ‫​‬ ‫לשלוח משלחת לא"י‪ ,‬שתבדוק‬ ‫​‬ ‫את מצב המושבות החקלאיות‬ ‫כלכלים נורמלים ולעבוד‬ ‫את מצב המושבות החקלאיות‬ ‫בארץ ותנסה למצוא דרך לעזור‬ ‫בעבודות של מסחר‪.‬‬ ‫בארץ ותנסה למצוא דרך‬ ‫להם‪.‬‬ ‫הגאולה צריכה להיות‬ ‫​‬ ‫לעזור להם‪.‬‬ ‫לשלוח משלחת לקישטא‬ ‫​‬ ‫טבעית ולא ניסית‪ -‬שלב א‪.‬‬ ‫לשלוח משלחת לקישטא‬ ‫​‬ ‫בטורקיה שתפעל כדי לתת התרי‬ ‫עם ישראל יעלה לא"י‬ ‫בטורקיה שתפעל כדי לתת‬ ‫עליה לא"י‪.‬‬ ‫ויפתח את הארץ‪.‬שלב ב‪.‬‬ ‫התרי עליה לא"י‪.‬‬ ‫לפעול מול השלטון הרוסי שיכניס‬ ‫​‬ ‫ה' ידאג לעלות את שאר‬ ‫לפעול מול השלטון הרוסי‬ ‫​‬ ‫לחוק את הפעילות את חיבת‬ ‫היהודים בגולה ביחד עם‬ ‫שיכניס לחוק את הפעילות את‬ ‫ציון‪ -‬שעד אז נחשבת לא חוקית‪.‬‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫חיבת ציון‪ -‬שעד אז נחשבת‬ ‫לא חוקית‪.‬‬ ‫בזכות הפעילות התנועה‪,‬‬ ‫​‬ ‫בזכות הפעילות התנועה‪,‬‬ ‫​‬ ‫לא הצליחו‬ ‫בפועל‬ ‫רוטשילד התחיל לתרום‬ ‫רוטשילד התחיל לתרום כספים‬ ‫כספים למושבות בא"י‪.‬והוא‬ ‫למושבות בא"י‪.‬והוא תמך בעליה‬ ‫תמך בעליה הראשונה‪.‬‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫התנועה יצרה את התשתית‬ ‫​‬ ‫התנועה יצרה את התשתית‬ ‫​‬ ‫לעליה הראשונה בלא"י‬ ‫לעליה הראשונה בלא"י‬ ‫לחיבת ציון הייתה השפעה‬ ‫​‬ ‫לחיבת ציון הייתה השפעה‬ ‫​‬ ‫גדולה מאוד על העיצוב‬ ‫גדולה מאוד על העיצוב התנועה‬ ‫התנועה הציונית של הרצל‪,‬‬ ‫הציונית של הרצל‪ ,‬משום שחלק‬ ‫משום שחלק גדול נכנסו‬ ‫גדול נכנסו לתנועה הציונית‪.‬‬ ‫לתנועה הציונית‪.‬‬  ‫התנועה הציונית של הרצל‪:‬‬ ‫הרקע להקמת התנועה‪:‬‬ ‫הרצל נולד בהונגריה למשפחה יהודית מעורבת‪.‬הוא היה משפטן‪ ,‬עיתונאי חשוב וסופר‪.‬ככל שהוא ראה שיש‬ ‫יותר אנטישמיות באירופה הוא הבין שצריך לפתור את הבעיה של העם היהודי‪.‬הרצל נחשף לאנטישמיות בבית‬ ‫הספר ובלימודים אבל בעיקר זה היה כשסיקר כעיתונאי את "משפט דרייפוס"‪.‬‬ ‫משפט דרייפוס‪:‬‬ ‫דרייפוס היה קצין יהודי‪ -‬צרפתי הואשם בריגול מדינה אחרת‪.‬‬ ‫מטרת המשפט הייתה להסביר שדרייפוס לא נאמן וככה גם כל העם היהודי‪.‬תוצאות המשפט היו שדרייפוס אשם‬ ‫והוא צריך ללכת לכלא מבודד‪.‬לפני שהוא נשלח לכלא הצרפתית עשו טקס בכיכר המרכזית ותלשו ממנו את‬ ‫הדרגות והמדים‪.‬בטקס הזה עמד גם הרצל וראה את כמות הקהל שהגיע לראות את הטקס ולגלות מה גזר דינו‬ ‫של דרייפוס‪.‬כל העיתונאות באותה התקופה סקרה רק את משפט דרייפוס‪ ,‬גם הרצל היה אחד העיתונאים‬ ‫שסיקר ונכח במשפט‪.‬בכתבה אחרי גזר בדין‪ ,‬הרצל כתב שסוף סוף הוא מבין את כמות האנטישמיות והשנאה‬ ‫שיש כלפי היהודי‪ ,‬ושצריך למצוא פיתרון ליהודים למרות האנמציפציה‪.‬‬ ‫בעקבות התובנה שצריך לשנות את גורל היהודים הרצל כותב ספר שנקרא "מדינת היהודים"‪.‬בספרו הרצל‬ ‫מסביר איך המדינה צריכה להיות‪ ,‬בין היתר הוא אומר שהמדינה צריכה להיות סוצאליסטית‪-‬שיוויונית‪ ,‬שכולם‬ ‫עובדים בא ‪ 7‬ימים בשבוע‪.‬ולכן הדגל שלה צריך להיות עם ‪ 7‬כוכבים כנגד ‪ 7‬ימים עבודה‪.‬‬ ‫בספר הרצל מדבר על רעיונות דומים לרעיונותיו של פינסקר שדיבר על אוטואמנציפציה‪.‬אבל הרצל הוסיף שכדי‬ ‫לקהקים מדינה צריך רשיון בנלאומי‪ -‬שנקרא צ'רטר‪.‬‬ ‫הרצל אומר שצריך קודם כל לקבל אישור ממדינות העולם להקים מדינה ורק אז לעלות לארץ ולפץח אותה‪.‬לדרך‬ ‫תקומה זאת קוראים ציונות מדינית‪.‬‬ ‫הספר השני שהרצל כותב נקרא "אולטנוי לנד" שזה אומר "ארץ ישנה חדשה" ‪.‬‬ ‫הספר נקרא כך‪ ,‬כי הרצל מדבר על זה שהרעיון להקים מדינה כבר דובר אבל נדחק הצידה בגלל באמנציפציה‬ ‫והתערבבות של היהודים בחברה' ועכשיו הרצל מחדש את הרעיון וחוזר עליו‪.‬‬ ‫איך הספר של הרצל התקבל‪:‬‬ ‫ניה שינוי בקבלת הספר ודעותיו בין מזרח למערב אירופה‪.‬‬ ‫במזרח אירופה‪ -‬היהודים קיבלו את הספר ודעותיו באהדה‪ ,‬שמחה ואהבה לרעיונות‪.‬‬ ‫במערב אירופה‪-‬היהודים לא מקבלים וחושבים שהוא אדם הוזה‪ ,‬כי טוב להם איפה שהם נמצאים‪.‬‬ ‫הקונגרס הציוני הראשון ותוכנית באזל (‪)1897‬‬ ‫הרצל מחליט שהוא צריך לכנס את כך יהודי העולם בכינוס ענק‪ -‬כינוס זה נקרא "קונגרס"‪.‬‬ ‫מטרות הקונגרס‪:‬‬ ‫​ להראות לעולם שיש מטרה משותפת ליהודים‪ -‬ברגע שנציגים יהודים מכל העולם נפגשים זה מראה שיש‬ ‫אחדות ומטרה משותפת לכל היהודים‪.‬‬ ‫​ להקים גוף יהודי שיחליט איך לבצע את השאיפה של העם היהודי להקים מדינה‪.‬‬ ‫הרצל מחליט לקיים את הקונגרס הראשון בעיר באזל בשוויץ‪ ,‬ובגלל זה זה נקרא תוכנית באזל‪.‬‬  ‫הרצל דואג שהכינוס יתקיים הצורה מכובדת‪ ,‬שאנשים יגיעו בחליפות מהודרות‪ ,‬והוא דואג להוציא עיתון מיוחד‬ ‫שיפרסם את מה שקורה בקונגרס‪.‬‬ ‫מה עושים בקונגרס‪:‬‬ ‫בקונגרס יושבים ‪ 3‬ימים בישיבות‪.‬דבר ראשון החליטו על דגל לתנועה החדשה שקמה‪ ,‬שזה דגל כחול לבן עם‬ ‫מגן דוד‪.‬דבר שני‪ ,‬מחליטים על תוכנית שמדברת על איך מקימים בית לאומי ליהודים‪ ,‬רוב האנשים שישבו שם רצו‬ ‫את א"י ולכן כיוונו לשם‪.‬תוכנית זאת נקראת "תוכנית באזל"‬ ‫חשיבות הקונגרס הייתה בכך שהרצל הצליח להקים גוף אחד היצליח להחליט החלטות בשביל כל היהודים‬ ‫באירופה (במזרח ובמערב ביחד)‪ ,‬בצורה דמוקרטית כמו שאר עומות העולם ‪ -‬בקונגרס היו בערך ‪ 400‬אנשים‬ ‫שישבו ביחד ‪ 3‬ימים‪ ,‬האולם של הקונגרס היה מפואר‪ ,‬גדול ויקר‪.‬‬ ‫עיקרי תוכנית באזל‪:‬‬ ‫​ המטרה היא להקים בית לאומי ליהודים בא"י‪.‬האמצעות התנועה הציונית‬ ‫​ לארגן את היהודים בעולם לגוף אחד (התנועה הציונית)‪.‬‬ ‫​ להגדיל את הראש היהודי ואת השייכות לעם היהודי‪.‬‬ ‫​ להשיג הסכמה של מעצמות העולם‪ -‬להשיג צ'רטר להקים מדינה בא"י‪.‬‬ ‫​ לבנות ולפתח את א"י ע"י מסחר‪,‬מלאכה והקמת יישובים‪.‬‬ ‫זרמים בתנועה הציונית‪:‬‬ ‫בתוך התנועה הציונית היו ‪ 2‬זרמים‪ :‬הציונית המעשית והציונות המדינית‪.‬‬ ‫בתנועה הציונית היו מספר קבוצות של אנשים שדנו ב‪ 2‬שאלות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪.​1‬מה הדרך הנכונה להשיג מדינה?‬ ‫‪.​2‬איזה אופי יהיה למדינה שהם יקימו?‬ ‫לא הייתה הסכמה לגבי אף אחת מהשאלות האלו‪.‬‬ ‫הציונות המדינית‪ -‬ברושם עמד הרצל‪:‬‬ ‫רעיון‪ :‬צריך קודם להשיג רשיון ורק אח"כ לעלות לא"י‪.‬‬ ‫הטענה שלהם‪ :‬כל דרך אחרת שהיא בלי הסכמה יכולה להיות מסוכנת‪ ,‬לבזבז זמן ומשאבים ויכולה ליצר התנגדות‬ ‫לרעיון של מדינה‪ ,‬לכן צריך קודם רשיון ואז עלייה לא"י‪.‬‬ ‫הציונות המעשית‪ -‬ברושם עמדים לילנבוים ואוסישקין‪( :‬הם עמדו גם בראש חיבת ציון)‬ ‫רעיון‪ :‬צריך לקבוע עובדות בשטח‪ ,‬ולעלות בצורה חשאית כך שלא יעורר תשומת לב‪ ,‬ורק ברגע שכבר ממוקמים‬ ‫בארץ להתחיל לנסות להשיג רשיון‪.‬‬ ‫הטענה שלהם‪ :‬יהודים לא יכולים לחכות יותר מדי זמן בגלל האנטישמיות שמסביבם‪ ,‬ולכן לא יכולים לחכות‬ ‫להסכמה של מדינות אחרות‪.‬‬ ‫הציונות הדתית‪:‬‬ ‫מה שהיה חשוב לציונות הדתית לא היה איך יקימו מדינה אלא איזה אופי היה למדינה שיקימו‪.‬‬ ‫‪,‬ראשי הזרם היו‪ :‬הרב ריינס‪ ,‬הרב מוהליבר‪ ,‬הנצי"ב מוולוז'ין‪.‬שלושלת אלו הקימו תנועה שנקראת תנועת‬ ‫המזרחי‪.‬‬ ‫תנועת המזרחי הייתה קבוצה דתית בתוך המפלגה הגדטלה של הציונות‪.‬‬ ‫כל האנשים שהיו התנועת המזרחי והציונות הדתית היו חרדים אורטודוקסים‪.‬‬  ‫הציונות הדתית רצו שלמדינה היהודית שתקום היה אופי דתי ולכן הם הקיו תנועה‪ /‬מפלגה נפרדת שנקראת‬ ‫"תנועת המזרחי"‪.‬‬ ‫הרעיון של הפועל המזרחי‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 1901‬אדם השם "אחד העם" הקים מפלגה (סיעה) שניקראת "הסיעה הדמוקרטית"‪.‬‬ ‫הרעיון של הסיעה היה‪ :‬לפעול בשביל להקים מדינה דמוקרטית‪ ,‬ותדעתו התנועה הציונית צריכה לדרוג גם לאופי‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫אחד העם האמין הצריך מדינה דמוקרטית חילונית‪ ,‬כי מה שמאחד את העם זה הדמוקרטיה ולא הדת‪.‬‬ ‫תגבוה לאחד העם אנשי הציונות הדתית התנגדו והקימו את "הפועל המזרחי"‪.‬‬ ‫מי שהקים את הפועל המזרחי היה הרב יצחק יעקוב ריינס‬ ‫הסיסמא של הפועל המזרחי זה‪ :‬ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל‪.‬‬ ‫רעיון של התנועה היה לפעול כדי שתהיה תרבות דתית בארץ ישראל‪.‬וכדי שיקומי בתי ספר שמשלבים לימודי‬ ‫חול וקודש‪.‬‬ ‫ברגע שהפועל המזרחי הכריזו על הרעיונות דלהם כל החברים החילונים שהיו פרשו מהמפלגה‪.‬‬ ‫הקשיים של הסיעה (הפועל המזרחי)‪:‬‬ ‫​ ברגע שהכריזו על הרעיונות שלהם כל החברים החילונים יצאו מהתנועה‪.‬‬ ‫​ חלק מחברי התנועה לא התנגדו ואפילו תמכו בלהקים את המדינה באוגנדה‪.‬וכל מי שתמך יצא‬ ‫מהמפלגה‪.‬‬ ‫​ חלק מהפועל המזרחי היו חרדים‪ ,‬וגם הם החליטו לפרוש מהמזרחי והקימו מפלגה בעצמם שנקראת‬ ‫"אגודת ישראל"‬ ‫בתוך המפלגה היו שלושה גלי עזיבה גדולים‪:‬‬ ‫‪.​1‬החילונים שרצו מדינה חילונית‬ ‫‪.​2‬האנשים שתמכו במדינה באוגנדה‬ ‫‪.​3‬החרדים שהליטו הלקים מדינה משל עצמם‪.‬‬ ‫הטענות של החרדים נגד המזרחי‪:‬‬ ‫​ אסור לשתף פעולה עם חילונים ‪-‬אסור למזרחי לשתף פעולה עם החילונים התנועה הציונית‪.‬‬ ‫​ הגאולה צריכה להיות ניסית‪ -‬יש שבוע שה' השביע את עמ"י ובתנועת המזרחי אומרים לעלות לא"י וזה‬ ‫מפר את השבועה של ה'‪.‬‬ ‫התשובות של מזרחי לטענות (בהתאמה)‪:‬‬ ‫​ ‪.1‬כל המטרה של שיתוף הפעולה עם החילונים זה לטובת השגת מטרה משותפת שהיא ‪-‬עלייה לארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪.2‬ככול שהיו יותר דתיים בתוך התנועה הציונית‪ ,‬כך נוכל להשפיע יותר על התנועה הציונית וההחלטות‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫​ יש הסכמה שהגאוךה בסוף תהיה ע"י משיח‪.‬אבל הם עובדים על פתרום לבעית האנטישמיות שיש‬ ‫באירופה‪.‬‬  ‫הציונות הדתית‪/‬‬ ‫הציונות המעשית‬ ‫הציונות המדינית‬ ‫המזרחי‬ ‫הרב ריינס‪ ,‬הרב‬ ‫לילנבוים ואוסישקין‬ ‫הרצל‬ ‫מי עומד הראש‬ ‫מוהליבר‪ ,‬הנצי"ב‬ ‫מוולוז'ין‪.‬‬ ‫מה היה אופייה של‬ ‫איך צריך להקים את‬ ‫איך צריך להקים את‬ ‫שאלה ממקדת‬ ‫המדינה שתקום‬ ‫המינה‬ ‫המדינה‬ ‫צריך מדינה דמוקרטית‬ ‫קודם לעלות לארץ‬ ‫קודם להשיג צ'רטר ואז‬ ‫דרך פיתרון‪ /‬שאיפות‬ ‫דתית‪.‬ובתי ספר‬ ‫ולבנות ישובים ורק אז‬ ‫לעלות לארץ‬ ‫למדינה‬ ‫מעורבים ללימודי קודש‬ ‫לבקש אישור וצ'רטר‬ ‫וחול‬ ‫ארץ ישראל לעם‬ ‫יהודים לא יכולים‬ ‫כל דרך אחרת שהיא‬ ‫טענה‬ ‫ישראל על פי תורת‬ ‫לחכות יותר מדי זמן‬ ‫בלי הסכמה יכולה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בגלל האנטישמיות‬ ‫להיות מסוכנת‪ ,‬לבזבז‬ ‫שמסביבם‪ ,‬ולכן לא‬ ‫זמן ומשאבים ויכולה‬ ‫יכולים לחכות להסכמה‬ ‫ליצר התנגדות לרעיון‬ ‫של מדינות אחרות‪.‬‬ ‫של מדינה‪ ,‬לכן צריך‬ ‫קודם רשיון ואז עלייה‬ ‫לא"י‪.‬‬ ‫הישוב היהודי בארץ ישראל ‪:1880-1914‬‬ ‫הישוב הישן‪:‬‬ ‫היהודים שחיו בא"י עד שנת ‪ 1881‬נקראים "הישוב הישן"‪.‬‬ ‫היהודים התגוררו בעיקר ב‪ 4‬ערי בקודש (טבריה‪ ,‬חברון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬צפת) והעיסוק העיקרי שלהם היה לימוד תורה‪.‬‬ ‫הם חיו מכספים שנקראים "כספי החלוקה"‪ -‬שזה כספים שהם קיבלו בתרומות מיהודי הגולה‪.‬היהודים בחו"ל היו‬ ‫אוספים וכספים ושולחים ליהודי שחיים שא"י‪.‬הכספים נקראים כך בגלל שחילקו אותם בין היהודים‪.‬היהודים‬ ‫הארץ התחלקו לקהילה ספרדית של יהודים יוצאי מדינות ערב וקהילה אשכנזית של יהודי יוצאי אירופה‪.‬כל‬ ‫קהילה קיבלה סכום כסף מ"כספי החלוקה" וחילקה אותו בשיטתה בין אנשי הקהילה‪.‬‬ ‫רובו של הישוב הישן עסקו בלימוד תורה אך הייתה קבוצה קטנה של יהודים שהיו להם יוזמות עצמאיות והם‬ ‫מקימו מושבות‪.‬עמו פתח‪-‬תקווה שאו ראש פינה‪.‬‬ ‫האנשים האלו אמרו שהם רוצים להקים ישובים חדשים ולא רק בארבעת ערי הקודש‪.‬‬ ‫חלק מתושבי ירושלים החליטו שהם לא רוצים לשבת רק בתוך הרובע היהודי‪ ,‬אלא הם רוצים לצאת ולהקים‬ ‫שכונות חדשות מחוץ לחומות כמו "משכנות שאננים"‪.‬את השכונות הקימו בעזרתו של מונטיפיורי‪.‬‬  ‫הישוב החדש ‪:1882-1914‬‬ ‫הישוב החדש מורכב משני גלים של עליה‪ :‬העליה הראשונה ‪ 1882-1904‬והעליה השניה ‪.1904-1014‬‬ ‫העליה הראשונה (‪:)1882-1904‬‬ ‫גל העליה היה מורכב מ‪ 60-‬אלף עולים‪ ,‬שעלו בעיקר מרוסיה‪ ,‬רומניה ותימן‪.‬‬ ‫בשונה מהישוב הישן לאנשי העליה יש שאיפות לאומיות‪ ,‬הם עולים לארץ כדי לפתח אותה ‪,‬להקים ישובים‬ ‫חקלאים‪ ,‬לבדר בשפה העברית‪ ,‬לחנך את ילדיהם בדרך ציונית‪.‬העולים רצו לפתח את הארץ‪.‬‬ ‫רוב העולים‪ ,‬עלו מרוסיה והיו קפיטליסטים‪ ,‬הם האמינו בדרך של הון עצמי‪ ,‬ככול שאדם עובד יותר ככה הוא מקבל‬ ‫יותר‪ ,‬אין שוויון בין כולם‪.‬אנשי העליה הראשונה מתיישבים בערים המרכזיות כגון תל אביב ופתח תקווה‪ ,‬ועובדים‬ ‫בעיקר בעבודות של מסחר‪.‬‬ ‫בתוך אנשי העליה הראשונה הייתה גם קבוצה של אנשי ‪-‬חובבי ציון‪ -‬שהגיעו מרוסיה‪ ,‬ובתוכם הייתה עוד קבוצה‬ ‫של אנשי ה"בילו" (בית יעקוב לכו ונלך)‪.‬הקבוצה הזאת אמרה שהם רוצים להקים מושבות חקלאיות‪ ,‬בכך שקנו‬ ‫קרקע משותפת וחילקו ביניהם את השטח בצורה שווה‪.‬כל אדם שקיבל שטח מנהל אותו עצמאית ואז את‬ ‫הכנסותיו הוא שומר לעצמו ללא שיתוף‪.‬דוגמאות למושבות שאנשי ביל"ו הקימו זה‪ :‬חדרה‪ ,‬גדרה וקריית עקרון‪.‬‬ ‫בתוך המושבות‪ ,‬החיים הציבוריים היו משותפים‪ ,‬היו בתי ספר משותפים‪ ,‬הכניסו רעיונות של הציונות וחינוך ציוני‪.‬‬ ‫אנשי ביל"ו החליטו שבתוך המושבות הם מדברים רק בעברית ולא בשפות של המדינות שהגיעו מהן‪.‬‬ ‫(בין עולי העליה הראשונה היה אליעזר בן יהודה מחיה השפה העברית‪).‬‬ ‫הקשיים של אנשי המושבות‪:‬‬ ‫​ אנשי המושבות הגיעו מרוסיה (ומזרח אירופה) ואין להם ניסיון בעבודת חקלאות והקמת יישובים‪.‬‬ ‫​ הארץ יש שלטון עות'מני שלא נותן לרנות שטחי אדמה להקמת יישובים‪.‬‬ ‫​ את רוב הכסף הם משקיעים בלקנות קרקעות ולכן לא נשאר כסף למחייה יומיומית‪.‬‬ ‫​ הייתה מחלה בשם "קדחת הביצות" שהתפשטה בין המושבות ורבים מאנשי המושבות מתו‪.‬‬ ‫​ הערבים מסביב למושבות פוגעים בשדות וביבול‪.‬‬ ‫מי שעוזר לאנשי המושבות הוא הברון רוטשילד‪ ,‬שתורם כסף במשך ‪ 18‬שנים ומנסה לגרום למושבות להיות‬ ‫רווחיות ועצמאיות‪.‬כעבור ‪ 18‬שנים הברון רוטשילד מחליט להביא חברה צרפתית שלו שתנהל את המושבות‪,‬‬ ‫לחברה הזאת קוראים "יק"א"‪.‬‬ ‫בעקבות הכנסת אנשי "יק"א" למושבות‪ ,‬התחילו לדבר בתוך המושבות בצרפתית ולא בעברית כמו הרצון המקורי‬ ‫של אנשי ביל"ו ‪.‬בזכות אנשי יק"א המושבות הצליחו להתפתח ולהבנות‪.‬‬ ‫העליה השניה (‪:)1901-1914‬‬ ‫במשך השנים ‪ ,1904-1914‬עולים כ‪ 35‬אלף יהודים רובם משטח רוסיה ותימן‪.‬העולים הם קאפיטליסטים‬ ‫ומצטרפים לבני העליה הראשונה בערים הגדולות‪.‬בתוך בני העלייה השניה יש קבוצה קטנה שעושה את השינוי‬ ‫המשמעותי‪.‬‬ ‫הקבוצה הזאת נקראת צעירים סוציאליסטים‪ ,‬הם מביאים את הרעיון של שיוויון ושיתפות‪.‬הם מביאים את‬ ‫הרעיון של חיים בשותפות מלאה צורת החיים הזאת נקראת קבוצה‪.‬‬ ‫בקבוצה חיים בשתפות‪ ,‬השטח והאדמה משותפים‪ ,‬המוסדות משותפים‪ ,‬הכסף משותף והולך לקופה משותפת‪,‬‬ ‫פועלים משותפים לכל מקומות העבודה‪ ,‬בתי ילדים‪ ,‬מטבח משותף‪.‬‬ ‫השאיפה שלהם היא להקים חברה ציונית חדשה שאין לה קשר לדת‪.‬הצעירים לא רצו את הדת כי רצו לייצר‬ ‫תרבות של היהודי החדש‪ -‬יהודים עובדי אדמה וציונים‪.‬‬  ‫הצעירים הסוציאליסטיםה הם חילונים‪ ,‬צעירים‪ ,‬ללא כסף וללא משפחות‪.‬‬ ‫הרעיונות של הצעירים הסוציאליסטים‪:‬‬ ‫​ כיבוש העבודה‪ -‬בני העליה השניה האמינו שלא צריך להעסיק פועלים ערבים‪ ,‬לא כמו בני המושבות של‬ ‫העליה הראשונה‪.‬‬ ‫​ כיבוש השמירה‪ -‬במושבות השומרים היו ערבים‪.‬והצעירים הסוציאליסטים הקימו ארגונים של שמירה על‬ ‫ידי יהודי בלבד כמו "השומר החדש"‪.‬‬ ‫​ כיבוש השפה‪ -‬בני העליה השניה הצטרפו לבני העליה הראשונה שדרשו לדבר רק בעברית ולשנות את‬ ‫השפה‪.‬הצעירים מחליטים שבקבוצות ידברו וילמדו רק בעברית‪.‬‬ ‫​ התיישבות שיתופית‪ -‬חיים משותפים שמוקמים ביחד על אותה קרקע לאומית של הקבוצה‪.‬כלכלה‪,‬‬ ‫החלטות ופעולות של הקבוצה מתבעצות ביחד‪.‬‬ ‫הישוב החדש‪:‬העליה‬ ‫הישוב החדש‪ :‬העליה‬ ‫הישוב הישן‬ ‫השניה‬ ‫הראשונה‬ ‫מזרח אירופה ותימן‪.‬כ‬ ‫רוסיה‪,‬רומניה ותימן‬ ‫יוצאי מדינות ערב‬ ‫מקום מוצא‪ +‬כמות‬ ‫‪ 35‬אלף‬ ‫כ ‪ 60‬אלף‬ ‫ויוצאי אירופה‬ ‫בערים הגדולות‬ ‫בערים הגדולות‬ ‫ב‪ 4‬ערי הקודש‬ ‫התיישבות הארץ‬ ‫הצעירים הסוציאליסטים‬ ‫אנשי ביל"ו‬ ‫אין שם‬ ‫שם הקבוצה‬ ‫מסחר עם אנשי העליה‬ ‫מסחר‬ ‫לימוד תורה בעיקר‬ ‫עבודה‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫קבוצה קטנה של אנשי‬ ‫קבוצה קטנה מקימה‬ ‫קבוצה קטנה מקימה‬ ‫ביל"ו מקימה מושבות‬ ‫מושבות ויוצאת אל מוץ‬ ‫קבוצות בחיים שיתופיים‬ ‫חקלאיות‬ ‫לחומות ירושלים‬ ‫קבוצות‬ ‫מושבות חקלאיות‬ ‫מושבות‬ ‫שם ההתישבות‬ ‫סוציאליזם‪:‬‬ ‫שאיפה של מעמד הפועלים להגיע לשיוויון עם מעמד הבורגנים (העשירים)‪.‬‬ ‫סוציאליזם מהפכני (מרקסיזם‪/‬קומוניזם)‪:‬‬ ‫שינוי המציאות במצאות מהפכה‪.‬‬ ‫שינוי יחסי החברה העקבות מהפכה יוביל לכך שמעמד הפועלים המייצג את רוב החברה ישלוט באמצעי הייצור‬ ‫(מפעלי התעשייה) ויחלקת את המשאבים (ההון) בצורה שיוויונית‪.‬בחברה מהפכנית זו "כל אדם יעבוד לפי‬ ‫יכולתו ויקבל לפי צורכיו‪".‬‬ ‫סוציאליזם דמוקרטי (חוקתי)‪:‬‬ ‫גישה הטוענת כי יש להביא לשינויים סוציאליים באמצעות חקיקה ולא האמצעות מהפכה‪.‬בניגוד למרקסיזם‪,‬‬ ‫הסוציאל‪ -‬דמוקרטיה לא מבקשת לשנות את הסדר בחברתי מהיסוד‪ ,‬אלא תומכת בהתערבות הממשל בצורות‬ ‫שונות כדי למתן את הבעיות החברתיות‪.‬‬  ‫משטרים טוטליטאריים‪ -‬רומוניזם ופשיזם‪:‬‬ ‫מלחמת העולם הראשונה גרמה לכך שמשטרים טוטליטארים עלו ברחבי אירופה‪.‬‬ ‫משטרים אלו האמינה בשלטון יחיד ופולחן אישיות סביב דמותו של המנהיד‪ ,‬התנגדו לדמוקרטיה‪ ,‬עשו שימוש‬ ‫בטרור והגבילו את חירות האזרחים‪.‬‬ ‫קומוניזם‪:‬‬ ‫קומוניזם= שיתופיות‬ ‫שיטה חברתית‪-‬כלכלית שדוגלת בביטול המעמדות הכלכליים על ידי חלוקה שויונית של הנכסים והתוצרת לכל‬ ‫אדם לפי צורכיו‪ ,‬יחד עם זאת דורשמת מכל אדם לפעול חטובת החברה כפי יכולתו‪.‬‬ ‫פשיזם‪:‬‬ ‫פשיזם= אגודה‬ ‫האידאולוגיה הפשיסטית שמה במרכז את הכלל‪ ,‬הקבוצה‪.‬באידאולוגיה הפשיסטית האומה או המדינה עומדות‬ ‫מעל הפרט והאדם הפרטי מממש את עצמו רק דרך היותו משרתה של המדינה‪.‬‬ ‫המאפיינים של המשטר הפשיסטי‪:‬‬ ‫המנהיג‪ -‬כיוון שהמנהיד‪ -‬ורק הוא‪ -‬מבין את רוח האומה הוא מורם מעם והוא שמעצב את האומה ומוסדותיה‬ ‫ללא שום ערעור‪.‬‬ ‫האלטיזם‪ -‬הפשיזם מייצג את אי‪-‬השוויון על ידי חלוקת האומה לבני קבוצה האליסטית‪ -‬המנהיגים‪ ,‬שלהם יש חלק‬ ‫בשלטון ולמונהגים שצריכים לציית להם‪.‬‬ ‫דיכוי חירות הפרט‪ -‬כיוון שתמצית הפשיזם היא אחדותה של האומה או המדינה כעומדת מעל הפרטים והמדינה‬ ‫היא ערך עליון‪ ,‬אין במדינה הפשיסטית מקום ליצרה חופשית או לחופש הביטוי והמחשבה‪.‬מטבתל ערכם של‬ ‫הפרטים במדינה‪.‬‬ ‫שבח המלחמה והאלימות‪ -‬שיאה של המסירות למדינה הוא בהקרבת החיים למלחמה נגד לאומים אחרים‪ ,‬ומכאן‬ ‫שהפשיזם מקדם עימותים לאומיים שבהם יכולה האומה לרכוש לעצמה תהילה‪.‬‬ ‫לאומנות‪ -‬בין הלאומים מתקיים מאבק שבו הפרטים צריכים להיאבק על הישרדותם באמצעות מסירות למדינה‪.‬‬