עקרונות ותהליכים של הנאורות

זרם בתנועה הציונית שהתמקד בבניית יסודות מדינה יהודית בארץ ישראל באמצעות פעילות מעשית כמו חקלאות, יישובים וקידום תעשייה.

רב יהודי שחי במאה ה-19 בסרביה ופעל למען הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הוא האמין שחשוב לארגן אסיפה של יהודים מכל העולם כדי לתכנן את הקמת המדינה ולנסות להשיג תמיכה ממדינות אירופה. הוא גם עצמו עלה לארץ ישראל כדי לעודד יהודים אחרים לעשות כן.

תנועה שהחלה להתפתח לפני הציונות, היא קידמה את הרעיון של שיבה לארץ ישראל וקידמה פעולות מעשיות לקראת כך. היא האמינה שעם ישראל זכאי להקים מדינה עצמאית לאומית, כמו כל העמים האחרים.

זרם בתנועה הציונית שטען כי קודם כל צריך לקבל רשיון מהמעצמות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

הקונספט של שיבה לארץ ישראל, הנקבע על ידי מבשרי הציונות, קובע כי העם היהודי צריך לחזור לחיים כלכלים נורמלים ולעבוד בעבודות של מסחר. הוא טוען שזהו תנאי עבור הקמת מדינה עצמאית לאומית

שתי שאלות מרכזיות שהטרידו את קבוצות התנועה הציונית.

הציונות המדינית טענה כי ללא רשיון מוקדם להקמת מדינה, כל צעד אחר יהיה בזבוז זמן, משאבים ויהווה גורם להתנגדות.

מבשרי הציונות הציעו תכנית שלבית להקמת מדינה יהודית; השלב הראשון כלל עלייה לא

הדמות המשמעותית שהובילה את הציונות המדינית.

מבשרי הציונות האמינו כי ההקמה של מדינה יהודית צריכה להיות תהליך טבעי ומתון; ה' ישחק תפקיד בלהביא את הגאולה

תיאוריה לפיה העם היהודי זקוק למדינה עצמאית משלו על מנת לפתור את הבעיה של האנטישמיות.

מעשי איבה, קנאה, ואפליה נגד יהודים

סופר, עיתונאי ומשפטן יהודי-הונגרי. ידוע בעיקר כמי שייסד את התנועה הציונית המודרנית

פרשה שהתרחשה בצרפת בשנת 1894, בה קצין צבא יהודי-צרפתי, אלפרד דרייפוס, הואשם בריגול לטובת גרמניה.

המשפט של דרייפוס נועד להוכיח כי היהודים אינם נאמנים למדינתם. הוא נדון לאשמה והוגלה לצרפת

טקס ציבורי שנערך בצרפת בו הושפל אלפרד דרייפוס. הרצל היה נוכח באירוע.

עיתונאי יהודי-הונגרי שביקר את המשפט של דרייפוס. הרצל כתב כתבות מרכזיות בנושא.

הרצל ראה בכמות הקהל שהגיע למשפט של דרייפוס הוכחה לכך שיש צורך בפיתרון לבעיית האנטישמיות.

זרם בציונות שדוגל בכך שצריך להקים מדינה יהודית דמוקרטית שתכלול גם מוסדות חינוך דתיים

זרם בציונות ששמו דגש על עלייה לארץ ישראל ובניית ישובים יהודיים לפני קבלת תמיכה מהמדינות

זרם בציונות שאמין בכך שצריך להשיג את עצמאות ישראל באמצעות משא ומתן מדיני

הזרם הזה חותר להשתמש בכוח של התנועה הציונית להשפיע על תוכניות ועל מסלולים שיתאימו לערכים דתיים

זרם בציונות ששמו דגש על עלייה לארץ ישראל ובניית ישובים יהודיים

שמירה על ידי יהודים בלבד, בעקבות העלייה השנייה, ארגונים חדשים הוקמו כמו "השומר החדש".

הצעירים הסוציאליסטים של העלייה השנייה הצטרפו לבני העלייה הראשונה והחליטו לדבר רק בעברית. שימוש בעברית בבתי הספר, בקבוצות ובחיי היום יום.

חיים משותפים באותה קרקע, החלטות משותפות, חלוקת רווחים משותפת.

הקבוצה של אנשי העלייה הראשונה. קבוצת יהודים צעירים שעלו לארץ ישראל ופעל, בין היתר, להקמת היישובים הראשונים, שדרשו לדבר בעברית.

עלייה משמעותית של יהודים מאירופה ומתימן. כ- 35 אלף איש.

רוב היהודים התמקמו בערים הגדולות בארץ, ניסו לשפר את מצבם הכלכלי וליצור עתיד חדש.

הזרם הסוציאליסטי במיוחד התעניין במסחר ופיתוח הכלכלה, בניגוד לעבודת האדמה של אנשי ביל"ו.

העלייה השנייה הצטרפה לבני העלייה הראשונה ותמכה בהתאמת הקבוצות. ניסיון לשיתוף פעולה בין שתי העליות.

אנשי המושבות הראשונים היו עולים חדשים מרוסיה (ומזרח אירופה) שהגיעו לארץ ישראל בתקופה של קושי רב. הוא עסקו בעיקר בחקלאות, אבל לא היה להם ניסיון בעבודת אדמה או בהקמת יישובים.

השלטון העות'מאני באותה תקופה לא אפשר ליהודים לקנות קרקעות בבקלות. הדבר הזה הקשה על אנשי המושבות להקים את היישובים שלהם.

רוב הכסף שהגיע לארץ ישראל שימש לרכישת קרקעות, ולכן לא נשאר מספיק כסף להוצאות בסיסיות כמו אוכל, שכר עבודה או ביגוד.

מחלה קשה שפגעה קשות באנשי המושבות, העבירה חרקים זעירים והתפשטה דרך מים מזוהמים.

הערבים המקומיים היו עוינים ליהודים והם לעיתים תוקפו אותם, הרסו את שדותיהם וגנבו את יבולם

היה איש עשיר ותורם חשוב למושבות. הוא תרם כסף במשך 18 שנים, ניסה לחבר את אנשי המושבות וליצור מושבות רווחיות

חברה צרפתית שהובאה על ידי הברון רוטשילד כדי לנהל את המושבות. התמקדו בפיתוח כלכלי וחקלאי, וחיפשו הזדמנויות להרוויح מהמושבות

כתוצאה מההשפעה של יק"א, החלה נוכחות צרפתית חזקה במושבות. הצרפתים דיברו צרפתית, וזה יצר שינוי מרכזי בהתפתחות שפה עברית.