חומר למבחן פסיכולוגיה של התקשורת PDF

‫חומר חובה שהוגדר ע״י המרצה‬ ‫חומר נוסף והסברים נוספים שהוספתי‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪1‬‬ ‫פסיכולוגיה של התקשורת – הכנה למבחן‬ ‫מהי פסיכולוגיה?‬...

‫חומר חובה שהוגדר ע״י המרצה‬ ‫חומר נוסף והסברים נוספים שהוספתי‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪1‬‬ ‫פסיכולוגיה של התקשורת – הכנה למבחן‬ ‫מהי פסיכולוגיה?‬ ‫פסיכו – נפש‪ ,‬נשמה‪.‬‬ ‫לוגוס – לימוד‪ ,‬חקירה‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה היא מדע העוסק בחקר התנהגות ותהליכים מנטליים‪.‬‬ ‫מבחינה אקדמית שדה הפסיכולוגיה מחולק למספר תחומים כגון‪:‬‬ ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ ,‬חברתית‪ ,‬התפתחותית‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה חברתית – עיסוק ביחסי הגומלין בין הפרט לסביבתו‬ ‫)הקשר בין האדם לסביבה אך תמיד בהקשר החברתי‪ ,‬אינטראקציות‬ ‫חברתיות(‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה של האישיות – המחשבות‪ ,‬הרגשות וההתנהגות‬ ‫המגדירות את סגנון האישיות באינטראקציה עם העולם‪).‬ההתנהגות‬ ‫משתנה בהתאם לאדם שאיתו מתקשרים ולרמת הקרבה(‪.‬‬ ‫הקשר בין פסיכולוגיה לתקשורת‪:‬‬ ‫ הפסיכולוגיה כמדע היא תחום צעיר יחסית‪.‬‬ ‫ המאה ה‪ ,19-‬פרויד – חקר ההתנהגות הסמויה‪.‬‬ ‫פרויד ייסד את תיאוריה של הפסיכואנליזה‪ ,‬שעסקה במאבק‬ ‫הפנימי בין התודעה לתת‪-‬ההכרה‪.‬הוא טען שהתנהגויות רבות‬ ‫נובעות לא רק מהמניעים המודעים של האדם‪ ,‬אלא גם מכוחות‬ ‫סמויים בתודעתו‪ ,‬כמו דחפים‪ ,‬תשוקות ודחפים לא מודעים‪.‬‬ ‫פרויד התעניין במיוחד בתופעות כמו סתירות בתודעה‪,‬‬ ‫פנטזיות‪ ,‬ושגיאות במילים או במעשים‪ ,‬שלדבריו שימשו‬ ‫כ"חלונות" לתודעה הלא מודעת‪.‬הוא פיתח את המודל של‬ ‫שלושת המרכיבים של האישיות‪ :‬האיד‪ ,‬האגו והסופר‪-‬אגו‪ ,‬כל‬ ‫אחד מהם מייצג רמות שונות של הכרה ומאבק פנימי בין‬ ‫תשוקות ותודעה מוסרית‪.‬הפסיכואנליזה‪ ,‬שהציעה טיפול דרך‬ ‫ניתוח חלומות‪ ,‬אסוציאציות חופשיות‪ ,‬וחקירה של תודעה בלתי‬ ‫מודעת‪ ,‬הייתה גישה פורצת דרך‪.‬היא סייעה להבין את הקשר‬ ‫בין התודעה לתחושות פנימיות ותנאים נפשיים‪ ,‬והייתה אבן‬ ‫דרך בהתפתחות חקר ההתנהגות הסמויה‪.‬‬  ‫‪.1‬האיד‪(Id):‬‬ ‫‪ o‬מייצג דחפים בסיסיים והנאות מיידיות‪.‬‬ ‫‪ o‬פועל לפי עקרון ההנאה – לשאוף לסיפוק מיידי‪ ,‬ללא‬ ‫חשש מההשלכות‪.‬‬ ‫‪.2‬האגו‪(Ego):‬‬ ‫‪ o‬פועל לפי עקרון המציאות‪.‬‬ ‫‪ o‬מווסת את ההתנהגות כדי לאזן בין הדחפים של האיד‬ ‫לבין דרישות המציאות והחברה‪.‬‬ ‫‪.3‬הסופר‪-‬אגו‪(Superego):‬‬ ‫‪ o‬מייצג את הערכים והמוסריות של האדם‪.‬‬ ‫‪ o‬שואף להימנע מהתנהגויות לא מוסריות ולפעול לפי‬ ‫עקרונות מוסריים‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬האגו מנסה לאזן בין האיד לסופר‪-‬אגו‪ ,‬תוך‬ ‫התחשבות במציאות‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ :20-‬הגישה הביהביוריסטית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הגישה הביהביוריסטית מתמקדת בהתנהגות ניתנת למדידה‬ ‫וצפייה‪ ,‬וטוענת שכל התנהגות נלמדת דרך חוויות של חיזוקים‬ ‫ועונשים‪.‬היא דוגלת בכך שניתן לשנות התנהגות על ידי שינוי‬ ‫בתנאים סביבתיים‪.‬‬ ‫היום – שילוב הגישות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תקשורת כוללת פעולות הנעשות לשם קשר עם הזולת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תקשורת היא תהליך שבו בני אדם מעבירים זה לזה מסרים‬ ‫ ‬ ‫בעלי משמעות משותפת‪.‬‬ ‫בתקשורת מתקיימת העברת מסרים‪ ,‬מכוונת או לא מכוונת‪ ,‬בין‬ ‫ ‬ ‫מוען לנמען‪ ,‬שמשפיעים על המחשבות‪ ,‬העמדות וההתנהגויות‬ ‫של שניהם‪.‬‬ ‫ מרשל מקלוהן טען בספרו ״להבין את המדיה״ כי המדיה הם‬ ‫הרחבה של עצמנו‪.‬הוא טוען שהמדיה )התאגידים‪ ,‬הטכנולוגיות‬ ‫והתקשורת( אינה רק כלי להעברת מידע‪ ,‬אלא היא‬ ‫למעשה הרחבה של עצמנו ‪.‬הוא מתאר את המדיה כמשהו‬ ‫שמעצם טבעו משפיע על הדרך שבה אנו חושבים‪ ,‬מרגישים‬ ‫ומבנים את העולם סביבנו‪.‬לדוגמה‪ ,‬מדיה כמו הטלוויזיה או‬ ‫האינטרנט לא רק מעבירות מסרים אלא גם מעצבות את‬ ‫התפיסות שלנו על מציאות‪ ,‬תודעה ותקשורת‪.‬‬  ‫ חקר תקשורת בין אנשים מקובל ונטוע היטב בפסיכולוגיה‬ ‫בינאישית‪ ,‬חקר התקשורת )האינטראקציה( דרך אמצעי‬ ‫תקשורת )כמתווכים( או עם אמצעי תקשורת נתון בוויכוח‬ ‫מתמשך‪.‬‬ ‫שלושה מחקרים מפורסמים ומשפיעים במיוחד בתחום‬ ‫הפסיכולוגיה‪:‬‬ ‫הניסוי של אש )‪(1951‬‬ ‫נבדקים הוצגו עם קווים באורכים שונים ונדרשו לזהות איזה מהם‬ ‫דומה באורכו לקו אחר‪.‬כאשר שאר המשתתפים נתנו תשובות‬ ‫שגויות‪ ,‬נבדקו הנבדקים האם יצטרפו אליהם או יעמדו על דעתם‪.‬‬ ‫הממצאים של אש ביחס לקונפורמיות מגלים )לבד מהממצא הכללי‬ ‫שהתופעה מתרחשת בקבוצה( שלמספר המשתתפים השפעה על‬ ‫הנטייה לקונפורמיות‪.‬‬ ‫קונפורמיות היא תופעה חברתית שבה אדם משנה את התנהגותו‪,‬‬ ‫דעותיו או עמדותיו כך שיתאימו לנורמות או לציפיות של קבוצת‬ ‫אנשים או חברה מסוימת‪.‬היא יכולה להיות גלויה )כגון לבוש מתאים‬ ‫לאירוע( או סמויה )כגון שינוי עמדות כדי להתאים לקבוצה(‪.‬‬ ‫קונפורמיות )בעברית=תלמנות( היא ההליכה בתלם‪.‬כלומר‪ ,‬הנטייה‬ ‫של בני אדם לשנות ולהתאים את המחשבות‪ ,‬האמונות ‪,‬הערכים‬ ‫וההתנהגות שלהם לאלו של הקבוצה‪.‬‬ ‫ באיזו מידת לחץ חברתי – אמיתי או מדומה‪ ,‬מוביל‬ ‫לקונפורמיות?‬ ‫ באיזו מידה מתקיימת קונפורמיות כאשר אדם חושב שהקבוצה‬ ‫טועה?‬ ‫ מה עשו להשפיע על הנטייה לקונפורמיות?‬ ‫גורמים המשפיעים על הנטייה לקונפורמיות‪:‬‬ ‫ גודל הקבוצה ‪:‬ככל שהקבוצה גדולה יותר‪ ,‬הלחץ להתאים את‬ ‫עצמך לנורמות הקבוצה עשוי להיות חזק יותר‪.‬‬ ‫ תמימות הדעים בקבוצה ‪:‬כאשר כל חברי הקבוצה מסכימים על‬ ‫נושא מסוים‪ ,‬הלחץ להתאים את עצמך לדעה זו גובר‪.‬‬ ‫ מעמד חברתי ‪:‬אנשים בעלי מעמד חברתי נמוך יותר עשויים‬ ‫להיות יותר נוטים לקונפורמיות‪ ,‬בעוד שאנשים בעלי מעמד‬ ‫גבוה יותר עשויים להרגיש פחות צורך להתאים את עצמם‪.‬‬ ‫ תרבות ‪:‬תרבויות המדגישות את חשיבות הקבוצה וההשתייכות‬ ‫עשויות להוביל לרמות גבוהות יותר של קונפורמיות‪.‬‬ ‫חשיבות ההחלטה ‪:‬כאשר ההחלטה נתפסת כחשובה או בעלת‬ ‫ ‬ ‫השלכות משמעותיות‪ ,‬אנשים עשויים להיות פחות נוטים‬ ‫לקונפורמיות‪.‬‬ ‫ מול משתתף אחד )שאומר הפוך מהאמת( אין קונפורמיות‪.‬‬ ‫ מול שני משתתפים‪ 14% ,‬נוטים לקונפורמיות‪.‬‬ ‫ מול שלושה משתתפים כשליש נטו לקונפורמיות‪ ,‬אבל‬ ‫כשמבצעים סבבים רבים מגלים ש‪ 75%-‬נוטים בסוף להסכים‬ ‫עם הרוב לפחות פעם אחת )על אף שהאמת ברורה להם(‪.‬‬ ‫ קבוצות מעל ‪ 4‬משתתפים משפיעות באופן זהה‪.‬‬ ‫ המסקנה המרכזית – רק רבע מהאנשים הם לא קונפורמיסטיים‬ ‫בכל מצב לאורך זמן‪.‬‬ ‫הניסוי של מילגרם )‪(1961‬‬ ‫הניסוי של מילגרם‪ ,‬שנערך בשנת ‪ 1961‬על ידי הפסיכולוג סטנלי‬ ‫מילגרם מאוניברסיטת ייל‪ ,‬בחן את מידת הציות של אנשים להוראות‬ ‫סמכות‪ ,‬גם כאשר הן מנוגדות למצפונם האישי‪.‬הניסוי נערך על רקע‬ ‫משפט אייכמן‪ ,‬במטרה להבין כיצד אנשים רגילים יכולים לבצע‬ ‫מעשים אכזריים תחת פקודות‪).‬שוק חשמלי(‬ ‫ המחקר של מילגרם נתון מאז ועד היום במחלוקת )האם מותר‬ ‫בכלל לבצע מחקר מעין זה(‪.‬גם במחקרים עכשוויים כאשר‬ ‫מהצד השני נמצאת דמות וירטואלית ולא אדם ממשי‪,‬‬ ‫פסיכולוגים חוששים למשתתפים‪.‬‬ ‫ מה משפיע על הציות?‬ ‫ המרחק מן הקורבן )מרחק פיזי ומרחק על בסיס הכרות‪/‬רגשי(‪.‬‬ ‫ המרחק ממקור הסמכות )עומד לצידך או מעביר לך הוראות‬ ‫בטלפון(‪.‬‬ ‫ לגיטימיות ומעמד מקור הסמכות‪.‬‬ ‫הניסוי של זימברדו )‪(1971‬‬ ‫ניסוי הכלא של סטנפורד‪ ,‬שנערך באוגוסט ‪ 1971‬על ידי פרופ' פיליפ‬ ‫זימברדו מאוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬בחן את השפעת הסמכות והכוח על‬ ‫התנהגות האדם‪.‬במהלך הניסוי‪ 24 ,‬סטודנטים נבחרו באופן אקראי‬ ‫לתפקידים של "אסירים" ו"סוהרים" במתקן דמוי‪-‬כלא שהוקם במרתף‬ ‫המחלקה לפסיכולוגיה‪.‬הניסוי תוכנן להימשך שבועיים‪ ,‬אך הופסק‬ ‫לאחר שישה ימים בלבד בשל התנהגויות אכזריות מצד הסוהרים‬ ‫והתסכול והדיכאון של האסירים‪.‬ממצאי הניסוי הדגישו את הכוח‬  ‫המשחית של סמכות ואת הנטייה של אנשים רגילים לאמץ תפקידים‬ ‫של כוח או חולשה בסיטואציות מסוימות‪.‬‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪2‬‬ ‫״הרי ידעתי זאת כבר ממזמן‪...‬״‬ ‫הרצח של קיטי ג׳נובזה‬ ‫קיטי ג׳נובזה הייתה אישה ניו‪-‬יורקית שנדקרה למוות מספר פעמים‬ ‫ליד ביתה בקווינס ב‪.1964-‬הניו‪-‬יורק טיימס דיווח בהרחבה על‬ ‫האירוע לאחר שעשרות אנשים היו עדים לדקירה )למשל שמעו את‬ ‫צעקותיה( אך לא חשו לעזרה‪.‬האירוע עורר תגובה ציבורית עזה לגבי‬ ‫האדישות וחוסר האכפתיות‪.‬‬ ‫מחקרם של לטנה ודרלי בחן ב‪ 1968-‬את התופעה שנודעה כ״אפקט‬ ‫הצופה מהצד״‪.‬‬ ‫לפי הגישה האינטואיטיבית – אדם הרואה אדם אחר הזקוק לעזרה‬ ‫נוטה לעזור יותר כאשר אחרים נוכחים בחברתו )מה יחשבו עליי?(‪.‬‬ ‫החוקרים לא הסתפקו בתחושות האינטואיטיביות שלהם וערכו מחקר‬ ‫מדעי‪.‬הם הזמינו נבדקים למעבדה לענות על שאלות‪.‬מחצית בודדים‬ ‫ומחצית זוגות‪.‬במהלך המענה נשמעה צעקה של אישה נופלת בחדר‬ ‫השני‪.‬‬ ‫התוצאה‪ 70% :‬מהבודדים עזרו‪ 20% ,‬מהזוגות‪.‬‬ ‫המסקנה‪ :‬נוכחות אחרים מעכבת הגדרת עזרה )פיזור אחריות(‪.‬‬ ‫פיזור אחריות ‪ -‬פיזור אחריות הוא תופעה פסיכולוגית שבה אדם‬ ‫נוטה להרגיש פחות מחויב לפעול או להתערב במצבים מסוימים‬ ‫כאשר הוא נמצא בקבוצה‪ ,‬בהנחה שמישהו אחר ינקוט בפעולה‬ ‫הנדרשת‪.‬תופעה זו נובעת מכך שהאחריות אינה ממוקדת בפרט‬ ‫אחד‪ ,‬אלא מפוזרת בין רבים‪ ,‬והפרט מניח שמישהו אחר ייקח אחריות‬ ‫או כבר עשה זאת‪.‬‬ ‫אילו תיאוריות‪/‬מודלים‪/‬הסברים בתקשורת נובעים‪/‬מתבססים על‬ ‫פסיכולוגיה?‬ ‫שימושים וסיפוקים‬ ‫״מתמקדת במקורות החברתיים והפסיכולוגיים של צרכים‪ ,‬היוצרים‬ ‫ציפיות מתקשורת ההמונים או ממקורות אחרים‪ ,‬אשר מובילות‬ ‫לדפוסים שונים של חשיפה למדיה )או עיסוק בפעילויות אחרות(‪,‬‬  ‫ומכך נובעים סיפוק הצרכים ותוצאות אחרות‪ ,‬שרובן אולי בלתי‬ ‫מכוונות״‪.‬‬ ‫תיאוריות אישיות הומניסטיות בפסיכולוגיה‬ ‫ נקודת ההשקה של הגישה ההומניסטית לתיאורית השימושים‬ ‫והסיפוקים היא תפישת האדם כמתפקד באופן רציונלי‪.‬כלומר‪,‬‬ ‫האדם בוחר באופן מודע‪ ,‬מכלל האלטרנטיבות הקיימות בפניו‪,‬‬ ‫את אלו אשר יביאו על פי ראייתו‪ ,‬לסיפוק צרכיו‪.‬‬ ‫הגישה ההומניסטית מבחינה בין שני סוגים של מניעים )ע״פ‬ ‫רוג׳רס‪:(1970 ,‬‬ ‫‪.1‬מניעי חסך‪/‬גרעון )‪ (Deficit‬הפועלים על מנת למלא חסכים‬ ‫החיוניים לאד מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית‪.‬סיפוקם של‬ ‫חסכים אלו נעשה בעיקר באמצעות מקורות חיצוניים‪.‬‬ ‫‪.2‬מניעי הגדילה )‪ (Being‬השונים מאדם לאדם‪.‬מניעים אלו אינם‬ ‫חיוניים לעצם קיומו של האדם‪ ,‬אך הם מספקים את התוכן‬ ‫והמשמעות האישית עבורו‪.‬‬ ‫תיאוריית ניהול מצב הרוח‬ ‫ צריכה של מידע ומדיה מבוצעת בהתאמה למצב הרוח של‬ ‫הפרט‪.‬‬ ‫ צילמן ובראיינט מתבססים על התיאוריה של הדיסוננס‬ ‫הקוגניטיבי לפי בני האדם רוצים לשמור על עקביות ולפתור‬ ‫פערים בין התנהגותם בפועל לעמדותיהם‪/‬מחשבותיהם‪.‬‬ ‫ הצריכה מבוצעת באמצעות בחירה מודעת )חשיפה סלקטיבית‬ ‫‪ -‬נטייתם של אנשים לבחור באופן מודע את התכנים והערוצים‬ ‫התקשורתיים אליהם הם נחשפים‪ ,‬בהתאם להעדפותיהם‬ ‫האישיות‪ ,‬עמדותיהם ותחומי העניין שלהם‪.‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫הצרכנים בוחרים את המידע שהם צורכים‪ ,‬מה שמוביל‬ ‫לחשיפה לתכנים התואמים את השקפת עולמם‪ ,‬ובכך מחזק‬ ‫את עמדותיהם הקיימות‪ (.‬מתוך מגוון אפשרויות בכדי להוביל‬ ‫לאופטימיזציה של מצב הרוח‪.‬‬ ‫הבניית המציאות )טיפוח(‬ ‫מבחינה קוגניטיבית התהליך המתרחש העת ׳הבניית המציאות׳‬ ‫)טיפוח( מתבסס על היוריסטיקות )קיצורי דרך מנטליים( – העוזרים‬ ‫לנו לבצע במהירות שיפוטים שונים על העולם במינימום מאמץ‪.‬‬ ‫ צפייה בטלוויזיה מעלה את הנגישות לנושאים מסוימים‪.‬‬ ‫ צפייה בטלוויזיה מעלה את הזמינות של הנושאים בראשנו‪.‬‬  ‫תיאורית הצרכים של מאסלו‬ ‫תיאוריית הצרכים של אברהם מאסלו‪ ,‬הידועה גם כפירמידת הצרכים‪,‬‬ ‫מציעה מודל הממחיש את ההיררכיה של הצרכים האנושיים‪ ,‬החל‬ ‫מהבסיסיים ביותר ועד המורכבים ביותר‪.‬לפי מאסלו‪ ,‬כל אדם שואף‬ ‫לממש את הצרכים הללו בסדר מסוים‪ ,‬כאשר סיפוק צורך ברמה‬ ‫נמוכה יותר מאפשר לאדם להתמקד בצרכים ברמה גבוהה יותר‪.‬‬ ‫חמשת רמות הצרכים בפירמידה‪:‬‬ ‫ צרכים פיזיולוגיים ‪:‬הצרכים הבסיסיים ביותר להישרדות‪ ,‬כגון‬ ‫מזון‪ ,‬מים‪ ,‬שינה‪ ,‬חמצן ומין‪.‬ללא סיפוק צרכים אלו‪ ,‬האדם לא‬ ‫יוכל להתמקד בצרכים גבוהים יותר ‪.‬‬ ‫ צרכי ביטחון ‪:‬הצורך בתחושת ביטחון פיזי ורגשי‪ ,‬כולל יציבות‬ ‫כלכלית‪ ,‬קורת גג‪ ,‬הגנה מפני סכנות וחופש מפחד ‪.‬‬ ‫ צרכים חברתיים ‪:‬הצורך בשייכות‪ ,‬אהבה‪ ,‬חברות וקשרים‬ ‫חברתיים‪.‬הצורך להרגיש חלק מקבוצה או קהילה ‪.‬‬ ‫ צרכי הערכה ‪:‬הצורך בהערכה עצמית‪ ,‬הכרה והערכה מאחרים‪,‬‬ ‫תחושת הישגיות ומעמד חברתי ‪.‬‬ ‫ מימוש עצמי ‪:‬הצורך לממש את הפוטנציאל האישי‪ ,‬להתפתח‬ ‫ולהגשים את העצמי במלואו‪.‬זהו הצורך הגבוה ביותר‬ ‫בפירמידה‪ ,‬והוא מתייחס למימוש הפוטנציאל האישי‬ ‫והיצירתיות‪.‬‬ ‫השפעות המדיה‬ ‫השימוש במדיה‪ /‬למה תורמת‬ ‫האפקט‬ ‫החשיפה?‬ ‫תהליכים מנטאליים – רכישה‪,‬‬ ‫הכרתי‬ ‫עיבוד ואחסון מידע‪.‬‬ ‫)‪(Cognitive‬‬ ‫הענקת ייחוס והערכת סיכוי‬ ‫אמונה‬ ‫ביחס לאירועים ואובייקטים‪.‬‬ ‫)‪(Belief‬‬ ‫השפעה על עיצוב דעה‪ ,‬שיפוט‬ ‫עמדה‬ ‫והערכה‪.‬‬ ‫)‪(Attitudinal‬‬ ‫השפעה על תחושות ומצב הרוח‪.‬‬ ‫רגשי‬ ‫)‪(Affective‬‬ ‫השפעה על תגובות גופניות‬ ‫גופני‬ ‫אוטומטיות תגובה לעירור‪.‬‬ ‫)‪(Physiological‬‬ ‫השפעה על האופן שבו עושים‬ ‫התנהגותי‬ ‫בפועל דברים‪.‬‬ ‫)‪(Behavioral‬‬  ‫שיעור‪/‬יחידה ‪3‬‬ ‫מהו שכנוע?‬ ‫ שינוי המחשבות‪ ,‬הרגשות או ההתנהגות של האחר‪.‬‬ ‫ גרימה למישהו לחשוב כמו שאני רוצה‪.‬‬ ‫ שינוי ההתנהגות‪.‬‬ ‫ כפיית העמדה שלי על האחר‪.‬‬ ‫ שינוי עמדת האחר‪.‬‬ ‫מהי עמדה?‬ ‫ הערכה חיובית או שלילית ביחס למשהו או מישהו‪.‬על פי רוב‬ ‫מושרשת באמונותיו של האדם ובאה לידי ביטוי בהרגשותיו‬ ‫ובמעשים שהוא מתכוון לעשות‪.‬‬ ‫ הגישה התלת רכיבית‬ ‫מרכיב קוגניטיבי )‪.(Cognition‬‬ ‫ כולל אמונות‪ ,‬ידע ומחשבות לגבי האובייקט‪.‬‬ ‫ לדוגמא‪ :‬אני מאמין שהפעילות הגופנית בריאה לגוף‪.‬‬ ‫מרכיב רגשי )‪.(Affect‬‬ ‫ כולל רגשות ותחושות כלפי האובייקט‪ ,‬חיוביות או שליליות‪.‬‬ ‫ לדוגמא‪ :‬אני אוהבת לעשות פעילות גופנית כי זה גורם לי‬ ‫להרגיש טוב‪.‬‬ ‫מרכיב התנהגותי )‪.(Behavior‬‬ ‫ כולל נטייה או כוונה לפעול או להגיב כלפי האובייקט באופן‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫ לדוגמא‪ :‬אני מתעמל ‪ 3‬פעמים בשבוע‪.‬‬ ‫למה צריך עמדות?‬ ‫ סדר וארגון‪).‬איזשהו נורמה מקובלת ‪,‬כשיש לנו עמדה כלפי‬ ‫דבר משהו זה משרת את הצרכים האישיים שלנו‪ ,‬עושה לנו‬ ‫סדר‪.‬לדוגמא‪ :‬דעה על מישהו(‬ ‫ צרכים אישיים )לדעת מי טוב ומי רע ומה טוב לי(‬ ‫ הגנה על האגו והאדרתו‪).‬הגנה או חיזוק דימוי עצמי(‬ ‫ אפיק לביטוי ערכים חשובים לנו )הפגנות‪ ,‬דרך להביע מי אנחנו‬ ‫ומה אנחנו(‬ ‫ צורך חברתי )שייכות(‬ ‫תהליכי שכנוע )‪(Kelman, 1961‬‬ ‫סוגי עמדות‪:‬‬ ‫ התרצות – רצון לרצות‪/‬לספק מישהו‪.‬‬  ‫ הזדהות – רצון לחקות‪/‬להזדהות עם האנשים המחזיקים‬ ‫בדעה‪.‬‬ ‫ הפנמה – מאמין בצדקה של הדבר הזה‪.‬‬ ‫קראתי‪/‬חונכתי‪/‬ביררתי עליו‪.‬חלק מעולם הערכים שלנו ואפשרי‬ ‫אך יותר מורכב לשנות אותם‪.‬‬ ‫ תהליך השכנוע צריך להיות מותאם לעמדה אותה רוצים לשנות‪.‬‬ ‫מתי תתבטא‬ ‫מניעיו של‬ ‫כוחו של סוכן‬ ‫התהליך‬ ‫העמדה?‬ ‫מקבל‬ ‫ההשפעה‬ ‫ההשפעה‬ ‫בנוכחות הסוכן‬ ‫תועלת‬ ‫שכר ועונש‬ ‫התרצות‬ ‫או תחת‬ ‫השגחתו‪.‬‬ ‫כל עוד האדם‬ ‫משיכה‪ ,‬הערצה הגדרת‬ ‫הזדהות‬ ‫רוצה להידמות‬ ‫ה״עצמי״‬ ‫לסוכן‬ ‫לפי שייכות‬ ‫מבחן המציאות‬ ‫אמינות –‬ ‫הפנמה‬ ‫העניין‬ ‫מומחיות‬ ‫מרכיבים‪:‬‬ ‫א‪.‬סוכן ההשפעה‪.‬‬ ‫ב‪.‬תוכן המסר‪.‬‬ ‫ג‪.‬ערוץ התקשורת‪.‬‬ ‫ד‪.‬קהל היעד‪.‬‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪4‬‬ ‫סוכן ההשפעה – מקור המסר‬ ‫ אמינות ומומחיות‪.‬‬ ‫ מומחיות נתפסת‪.‬‬ ‫ טשטוש ההשפעה‪.‬‬ ‫ סמכות‪.‬‬ ‫ סגנון הדיבור‪.‬‬ ‫ ללא כוונת שכנוע‪.‬‬ ‫ עמדות מנוגדות לאינטרס אישי‪.‬‬  ‫ אטרקטיביות‪.‬‬ ‫ משיכה פיזית‪.‬‬ ‫ דמיון‪.‬‬ ‫ פנייה לרגש או להגיון?‬ ‫ סיפור אישי – שכנוע נרטיבי‪.‬‬ ‫ טיעונים מדעיים‪.‬‬ ‫ מה יעיל יותר?‬ ‫ אינטליגנציה‪.‬‬ ‫ מוטיבציה ועניין‪.‬‬ ‫ אווירה נעימה לעומת הפחדה ואיום?‬ ‫ הפחדה‪.‬‬ ‫ נושאים מסוימים‪.‬‬ ‫ גבול מסוים‪.‬‬ ‫למה בישראל עדיין אין תמונות זוועה על הסיגריות?‬ ‫ פער עמדות‬ ‫ מהימנות המקור )מומחה‪/‬הדיוט(‪.‬‬ ‫ מידת העניין בנושא‪.‬‬ ‫מסר קיצוני – מומחה ‪ +‬מוטיבציה‪.‬‬ ‫מסר חד צדדי או דו צדדי?‬ ‫ גניבת הרעם‪).‬גניבת הרעם היא טכניקת שכנוע ואסטרטגיה‬ ‫בתקשורת שבה אדם או ארגון חושפים מידע בעייתי או שלילי‬ ‫בעצמם‪ ,‬לפני שמישהו אחר עושה זאת‪.‬המטרה היא לצמצם‬ ‫את ההשפעה השלילית של החשיפה על ידי שליטה בנרטיב‬ ‫ובהקשר(‪.‬‬ ‫ גניבת הברק‪).‬גניבת הברק היא טקטיקה שבה אדם או ארגון‬ ‫מסיטים את תשומת הלב מאדם‪ ,‬אירוע או סוגיה מסוימת‪ ,‬על‬ ‫ידי כך שהם תופסים את מרכז תשומת הלב לעצמם‪.‬לדוגמא‪:‬‬ ‫אדם שמספר על הישגיו או חוויותיו כדי להסיט את תשומת הלב‬ ‫מביקורת או שיחה לא נוחה(‪.‬‬ ‫אפקט הראשונות או אפקט האחרונות?‬ ‫ אפקט הראשונות ‪ -‬אפקט הראשונות מתאר את הנטייה לזכור‬ ‫בצורה טובה יותר את הפריטים הראשונים ברשימה או ברצף‬  ‫מידע‪.‬ההסבר לכך הוא שלמידע שמוצג בהתחלה יש יותר זמן‬ ‫להיקלט ולעבור עיבוד בזיכרון לטווח ארוך‪.‬‬ ‫ אפקט האחרונות ‪ -‬אפקט האחרונות מתאר את הנטייה לזכור‬ ‫בצורה טובה יותר את הפריטים האחרונים ברשימה או ברצף‬ ‫מידע‪.‬ההסבר לכך הוא שמידע שמוצג בסוף נשאר בזיכרון‬ ‫לטווח קצר ונגיש יותר‪.‬‬ ‫אפקט האחרונות‬ ‫אפקט הראשונות‬ ‫מאפיין‬ ‫טווח קצר‬ ‫טווח ארוך‬ ‫זיכרון‬ ‫פריטים שמופיעים‬ ‫פריטים שמופיעים‬ ‫מיקום ברצף‬ ‫בסוף‪.‬‬ ‫בהתחלה‪.‬‬ ‫זכירת ההתחלה של זכירת הסוף של‬ ‫דוגמא עיקרית‬ ‫המצגת‪.‬‬ ‫הנאום‪.‬‬ ‫קרבה לזמן השליפה‪.‬‬ ‫עיבוד מעמיק‪.‬‬ ‫גורם משפיע‬ ‫ אז להתחיל או לסיים עם המסר המשכנע?‬ ‫ מרווח זמן‪.‬‬ ‫ מועד קבלת המסר‪.‬‬ ‫אופן העברת המסר‬ ‫ בעל פה או בכתב?‬ ‫ התנסות פעילה או קבלה סבילה?‬ ‫ השפעה אישית או השפעה של אמצעי התקשורת?‬ ‫ שכנוע אישי –‬ ‫ פרסום ויראלי‪.‬‬ ‫ דוגמאות‪ :‬המעיל האבוד‪ ,‬הולכים על המים‪ ,‬מתנשקים‪.‬‬ ‫למי מועבר המסר?‬ ‫ טווח קבלה וטווח דחייה‪.‬‬ ‫טווח קבלה‬ ‫מהו טווח קבלה?‬ ‫ טווח הדעות או הרעיונות שאדם מוכן לקבל או להעריך בצורה‬ ‫חיובית‪.‬‬ ‫ כאשר מסר נופל בתוך טווח הקבלה‪ ,‬האדם עשוי להשתכנע או‬ ‫להתייחס למסר כקרוב לעמדתו‪.‬‬ ‫מאפיינים‪:‬‬ ‫‪.1‬קרבה לעמדה הקיימת‪:‬‬ ‫‪ o‬מסרים בטווח זה דומים לעמדות שכבר יש לאדם‪.‬‬ ‫‪.2‬פתיחות‪:‬‬  ‫‪ o‬אנשים פתוחים יותר לשקול את הרעיונות הנמצאים‬ ‫בטווח זה‪.‬‬ ‫‪.3‬שינוי עמדות‪:‬‬ ‫‪ o‬מסרים בטווח הקבלה יכולים להוביל לשינוי עמדות‪ ,‬אך‬ ‫רק כאשר הם נתפסים כהגיוניים ותואמים לערכים‬ ‫הקיימים‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫ אדם שמאמין בשמירה על איכות הסביבה עשוי לקבל מסר‬ ‫המעודד מחזור‪ ,‬אך לא בהכרח תמיכה מוחלטת באיסור על‬ ‫שימוש במוצרים חד‪-‬פעמיים‪.‬‬ ‫טווח דחייה‬ ‫מהו טווח דחייה?‬ ‫ טווח הדעות או הרעיונות שאדם מסרב לקבל‪ ,‬רואה כלא‬ ‫מתקבל על הדעת‪ ,‬ולעיתים מגיב אליהם באופן שלילי‪.‬‬ ‫ מסרים בטווח זה נתקלים בהתנגדות חזקה ולעיתים מחזקים‬ ‫את העמדה הנוכחית של האדם )מה שידוע כאפקט הבומרנג(‪.‬‬ ‫מאפיינים‪:‬‬ ‫‪.1‬ריחוק מעמדה קיימת‪:‬‬ ‫‪ o‬מסרים בטווח הדחייה נחשבים שונים או מנוגדים לעמדות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫‪.2‬התנגדות‪:‬‬ ‫‪ o‬האדם מגיב לדחיית המסר ולעיתים מחזק את עמדתו‬ ‫המקורית‪.‬‬ ‫‪.3‬חוסר השפעה‪:‬‬ ‫‪ o‬ניסיונות שכנוע בטווח זה כמעט ואינם מצליחים‪ ,‬ולעיתים‬ ‫אפילו פוגעים‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫ אדם שמתנגד לחלוטין לעונש מוות יראה הצעה להחמיר את‬ ‫עונשי המוות כבלתי מתקבלת על הדעת‪.‬‬ ‫אפקט הבומרנג‬ ‫ ‬ ‫אפקט הבומרנג מתאר מצב שבו פעולה‪ ,‬מסר או ניסיון‬ ‫ ‬ ‫להשפיע על אנשים גורמים לתוצאה הפוכה מהכוונה המקורית‪.‬‬ ‫במקום לשכנע‪ ,‬המהלך גורם לאנשים לדחות את המסר‪ ,‬לאמץ‬ ‫דעה הפוכה‪ ,‬או להתנהג באופן מנוגד למטרות השכנוע‪.‬‬ ‫גיל‪:‬‬ ‫ ‬ ‫מחזור חיים‪.‬‬ ‫ ‬  ‫ פער בין דורי‪.‬‬ ‫ הנטייה לחשוב ולנתח‪.‬‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪5‬‬ ‫שכנוע ושינוי עמדות‬ ‫תחבולות שכנוע‬ ‫ הסחה – להעביר מסר שכנועי מבלי לדעת שמישהו מנסה‬ ‫למכור‪/‬להעביר לך משהו‪.‬‬ ‫ רגל בדלת – האדם המשכנע מבקש מהצד השני בקשה שהוא‬ ‫יכול לעמוד בה‪ ,‬כשהצד השני נענה‪/‬מבצע‪ ,‬הצד השני מגדיל‬ ‫את הבקשה‪ ,‬נוצר מצב בו לא נעים לצד השני לסרב אחרי‬ ‫שנענה פעם אחת‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬נותנים לאנשים לחתום את הפרטים שלהם על טפסים‬ ‫ביום פתוח והם מרגישים יותר מחויבות ודחף להירשם‪.‬‬ ‫ דלת בפרצוף – לבקש ממישהו משהו גדול שהוא לא יכול‬ ‫לעמוד בו ונראה הזוי ולא הגיוני והצד השני נאלץ לסרב כי לא‬ ‫יכול לעמוד בו ולאחר מכן הצד השני מבקש בקשה קטנה‪/‬צנועה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫ כדור – נמוך – בזמן שהצד השני מתלבט‪ ,‬להתחיל להוסיף כל‬ ‫מיני הטבות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬מצעים בקופה במחיר מוזל שמציעים להוסיף לעגלה‪.‬‬ ‫ זה עוד לא הכול – לאחר שהסכמת לעסקה‪ ,‬מציעים עוד‬ ‫דברים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬לאחר שסוגרים ביטוח לחו״ל‪ ,‬סוכנת הביטוח מציעה‬ ‫ללקוח עוד דברים שלא נכללים בעסקה המקורית שלו והוא‬ ‫רוכש עוד מכיוון שכבר התחיל ברכישה‪.‬‬ ‫ התנגדות לשכנוע‬ ‫ קריאת תיגר על אומנות‬ ‫ טפיל רעיל‪:‬‬ ‫‪ o‬הטפיל כמטאפורה ליצירה אמנותית או תרבותית‬ ‫שמשפיעה באופן שלילי על החברה‪ ,‬כמו רעיון שמופץ‬ ‫ומחלחל מבלי שהאנשים מודעים להשפעתו‪.‬‬ ‫‪ o‬״רעיל״ משמש כאן לתיאור השפעה מזיקה‪ ,‬כמו שיבוש‬ ‫ערכים‪ ,‬הפצת רעיונות מסוכנים‪ ,‬או עידוד תפיסות‬ ‫מוטעות‪.‬‬  ‫ ‪ – Reactance‬תגובה קוגניטיבית‪ ,‬פיזית רעה נגד ניסיונות‬ ‫השכנוע‪.‬מחסנת אותו מהדברים שיגיעו בעתיד‪ ,‬מזהירה אותו‬ ‫כדי לפעול בסיטואציה‪.‬‬ ‫ ‪But You Are Free To Say No‬‬ ‫ אזהרה מראש – קשור לתהליך של התנגדות‪.‬ברגע שאנשים‬ ‫יודעים שהולך להגיע מסר משכנע הם פחות ישתכנעו‪.‬‬ ‫כשמזהירים אנשים שהמסר הוא במטרה למכור או שיש‬ ‫אינטרס‪ ,‬הם פחות ישתכנעו ויקשיבו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬כשיש פרסומות‪ ,‬כשמתריעים לאדם שזה הולך להגיע‪.‬‬ ‫מזהירים שיש אינטרס כלשהו והאדם בוחר אם להיחשף‪.‬‬ ‫ הימנעות סלקטיבית – אנשים בד״כ ימנעו מלהיחשף למסרים‬ ‫שכנועיים‪.‬‬ ‫מהי עמדה?‬ ‫הערכה חיובית או שלילית ביחס למשהו או למישהו; על פי רוב‬ ‫מושרשת באמונותיו של האדם ובאה לביטוי בהרגשותיו ובמעשים‬ ‫שהוא מתכוון לעשות‪.‬‬ ‫העמדה היא מעין אשכול המצרף בתוכו דעות מסועפות ומגוונות‬ ‫בעלות מכנה משותף כלשהו‪.‬‬ ‫לאדם עמדות בתחום הפוליטי‪ ,‬הדתי‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬החברתי‪ ,‬ולמעשה‬ ‫בכל תחום מתחומי חייו‪ ,‬אשר יש לו כלפיו התייחסות כלשהי‪.‬אולם‬ ‫בל נטעה לחשוב שעמדה היא אוסף של דעות; הדעה היא רק אספקט‬ ‫אחד בעמדה אינה בהכרח החשוב שבהם‪.‬‬ ‫מרכיבי העמדה‬ ‫דיסוננס קוגניטיבי‬ ‫ התנהגות‬ ‫‪ o‬דוגמא‪:‬‬ ‫אדם מאמין שחשוב לאכול בריא‪ ,‬אך ממשיך לצרוך מזון‬ ‫מהיר מדי יום‪.‬‬ ‫‪ o‬התוצאה‪:‬‬ ‫סתירה בין ההתנהגות )אכילת מזון מהיר( לאמונה )חשיבות‬ ‫האכילה הבריאה( יוצרת דיסוננס‪.‬‬ ‫ קוגניציה‬ ‫‪ o‬דוגמא‪:‬‬ ‫‪ o‬מחשבה ראשונה‪" :‬אני מאמין שחיסכון הוא ערך חשוב‪".‬‬ ‫‪ o‬מחשבה מנוגדת‪" :‬אני מבזבז הרבה כסף על מותרות‪".‬‬ ‫‪ o‬התוצאה‪:‬‬  ‫תחושת דיסוננס מתעוררת כי המחשבות האלו סותרות זו‬ ‫את זו‪.‬‬ ‫ רגש‬ ‫‪ o‬דוגמא‪:‬‬ ‫אדם שמעשן מרגיש גאווה על היכולת שלו להירגע בזכות‬ ‫הסיגריות‪ ,‬אך גם מרגיש אשמה וחרדה כי הוא יודע‬ ‫שהעישון מזיק לבריאותו‪.‬‬ ‫‪ o‬התוצאה‪:‬‬ ‫רגשות מנוגדים גורמים לאי – נוחות פסיכולוגית‪.‬‬ ‫דוגמה‬ ‫איך‬ ‫איך נוצר‬ ‫מרכיב‬ ‫מתמודדים עם‬ ‫הדיסוננס?‬ ‫הדיסוננס?‬ ‫שינוי מחשבה "אני מאמין‬ ‫כשיש סתירה‬ ‫קוגניציה‬ ‫במחזור" אבל‬ ‫או הוספת‬ ‫בין שתי‬ ‫הסבר שיצדיק "אני לא ממחזר‬ ‫מחשבות או‬ ‫בקבוקי‬ ‫את הסתירה‪.‬‬ ‫אמונות‪.‬‬ ‫פלסטיק‪".‬‬ ‫"אני אוהב‬ ‫ניהול רגשות‬ ‫כשיש רגשות‬ ‫רגש‬ ‫עישון כי זה‬ ‫באמצעות‬ ‫סותרים‬ ‫רציונליזציה או מרגיע אותי"‪,‬‬ ‫שמלווים את‬ ‫אבל "אני‬ ‫הדחקה‪.‬‬ ‫הקוגניציה או‬ ‫מרגיש אשם‬ ‫ההתנהגות‪.‬‬ ‫על הנזק‬ ‫הבריאותי‪".‬‬ ‫"אני רוצה‬ ‫כשיש פער בין שינוי‬ ‫התנהגות‬ ‫ההתנהגות או לאכול בריא"‪,‬‬ ‫ההתנהגות‬ ‫אבל "אני אוכל‬ ‫לבין המחשבות הצדקתה‬ ‫באמצעות שינוי ג'אנק פוד כל‬ ‫או הרגשות‪.‬‬ ‫יום‪".‬‬ ‫המחשבה‪.‬‬ ‫ דיסוננס קוגניטיבי בקוגניציה מתמקד בחשיבה ובאמונות‪,‬‬ ‫ודורש התאמת דעות‪.‬‬ ‫ דיסוננס קוגניטיבי ברגש מתמקד באי – נוחות נפשית ודורש‬ ‫ניהול רגשי‪.‬‬ ‫ דיסוננס קוגניטיבי בהתנהגות מתמקד בפער בין מה שעושים‬ ‫לבין מה שחושבים ומרגישים‪ ,‬ודורש שינוי פעיל או הצדקה‪.‬‬  ‫עמדות כניבוי התנהגות‬ ‫באיזו מידה עמדות מכתיבות את התנהגותנו?‬ ‫וויקר )‪ :(1969‬סקירת מחקרים מרמזת כי העמדות שאנשים מבטאים‬ ‫כמעט אינן מנבאות את מגוון ההתנהגויות שלהם‪.‬‬ ‫יש פער בין מה שאומרים למה שעושים‪:‬‬ ‫תלוי בעוצמת העמדה‪ ,‬ברגש והאמונה המעורבים בה ובמגוון תנאים‬ ‫חיצוניים‪.‬‬ ‫מתי עמדות משפיעות על ההתנהגות?‬ ‫ עמדות מנבאות התנהגות כאשר‪...‬‬ ‫ ההשפעות האחרות מזעריות‪.‬‬ ‫ללא הטיה חברתית – בחינת ממוצע התנהגויות ולא מצב‬ ‫ייחודי‪.‬‬ ‫ העמדות נוגעות להתנהגות מסוימת‪ ,‬כוונות ודרכי פעולה‬ ‫ספציפיות‪.‬‬ ‫ העמדה מוצקה )חזקה‪/‬איתנה(‪.‬‬ ‫לאור זמינותה בתודעה והתנסות קודמת‪.‬‬ ‫מדדים גלויים וחבויים‬ ‫ מדדים גלויים – שאלון‪ ,‬ראיון‪.‬שואלים אנשים על העמדה‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫ מדדים חבויים –‬ ‫‪ o‬מדידת שינוי בשרירי הפנים )‪.(Petty & Cacioppo‬‬ ‫חיברו לאנשים אלקטרודות לפנים ובדקו ניואנסים קטנים‬ ‫בפנים ובכך הבינו אם העמדות שונו‪.‬‬ ‫‪ o‬מבחן האסוציאציות המרומזות‪.(IAT).‬‬ ‫מה מודדים במבחן האסוציאציות המרומזות?‬ ‫‪.1‬עמדות חבויות‪:‬‬ ‫‪ o‬תחושות או העדפות שאינן נגישות במודע או שקשה לבטא‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬דעות קדומות על קבוצה על קבוצות אתניות‪ ,‬מגדרים‪,‬‬ ‫גיל או משקל‪.‬‬ ‫‪.2‬הטיות בלתי מודעות‪:‬‬ ‫‪ o‬נטייה לפעול או לחשוב בצורה מסוימת על בסיס דפוסים‬ ‫אוטומטיים ולא מודעים‪.‬‬ ‫‪.3‬קשרים אסוציאטיביים‪:‬‬ ‫‪.4‬המבחן בוחן את הקלות שבה אנשים מקשרים בין מושגים‬ ‫מסוימים )למשל‪" ,‬גבר" ו"מדע" לעומת "אישה" ו"מדע"(‪.‬‬ ‫ סקירות מוחיות‪.‬‬ ‫תיאוריית ההתנהגות המתוכננת ‪Theory of Planned Behavior‬‬ ‫‪ -‬היא מודל פסיכולוגי המנבא את כוונות ההתנהגות של אנשים‬ ‫בהתבסס על שלושה מרכיבים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬עמדות כלפי ההתנהגות‪ :‬הערכת האדם את ההתנהגות‬ ‫הרצויה‪ ,‬האם הוא רואה בה חיובית או שלילית‪.‬‬ ‫‪.2‬נורמות סובייקטיביות‪ :‬האמונה של האדם לגבי הציפיות‬ ‫החברתיות ממנו לבצע את ההתנהגות‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם הוא‬ ‫מרגיש לחץ חברתי לבצע או להימנע מהתנהגות מסוימת‪.‬‬ ‫‪.3‬תפיסת שליטה התנהגותית‪ :‬האמונה של האדם לגבי יכולתו‬ ‫לבצע את ההתנהגות‪ ,‬כלומר‪ ,‬עד כמה הוא מרגיש שיש לו‬ ‫שליטה על ביצוע ההתנהגות‪.‬‬ ‫שלושה מרכיבים אלו משפיעים על כוונת ההתנהגות ‪,‬שהיא המנבא‬ ‫העיקרי לביצוע ההתנהגות בפועל‪.‬תיאוריה זו‪ ,‬שהוצגה על ידי אייזק‬ ‫אייזן בשנת ‪ ,1991‬משמשת להסביר ולנבא התנהגויות במגוון‬ ‫תחומים‪ ,‬כולל בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬סוציולוגיה ופסיכולוגיה ‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אם אדם מאמין שעישון מזיק לבריאות )עמדה שלילית(‪,‬‬ ‫מרגיש שלחבריו יש ציפיות שהוא לא יעשן )נורמה סובייקטיבית‬ ‫חיובית( ומרגיש שיש לו שליטה על הימנעות מעישון )תפיסת שליטה‬ ‫גבוהה(‪ ,‬סביר להניח שהוא לא יעשן‪.‬‬ ‫תיאוריית ההתנהגות המתוכננת מספקת מסגרת להבנת הגורמים‬ ‫המשפיעים על כוונות ההתנהגות‪ ,‬ומאפשרת לפתח התערבויות‬ ‫לשינוי התנהגותי על ידי התמקדות במרכיבים אלו‪.‬‬ ‫נוירומרקטינג ‪ -‬תחום שמשלב מדעי המוח עם שיווק‪ ,‬כדי להבין איך‬ ‫גירויים שיווקיים משפיעים על ההתנהגות האנושית‪.‬הוא משתמש‬ ‫בטכנולוגיות כמו ‪ MRI‬ומעקב אחרי תנועות עיניים כדי ללמוד כיצד‬ ‫המוח מגיב לפרסומות ומסרים שיווקיים‪.‬‬ ‫העקרון המרכזי הוא להבין את הדרך שבה התודעה הלא מודעת‬ ‫שלנו מושפעת ממה שאנחנו רואים‪ ,‬שומעים‪ ,‬ומרגישים בעת‬ ‫קמפיינים שיווקיים‪ ,‬ואיך גירויים כמו צבעים‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬או תמונות‬ ‫יכולים לעורר תגובות רגשיות שיכולות להשפיע על החלטות רכישה‪.‬‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪7‬‬ ‫העצמי החברתי‬ ‫מי אני?‬ ‫ זהות אישית )תכונות‪ ,‬תחביבים‪ ,‬מאפיינים‪(...‬‬ ‫ זהות חברתית )משפחה‪ ,‬דת‪ ,‬חוג לימודים‪(...‬‬  ‫אילו גורמים משפיעים על מושג העצמי?‬ ‫א‪.‬קשרים עם בני אדם אחרים – תיאוריית האינטראקציה‬ ‫הסימבולית‪.‬תיאוריית האינטראקציה הסימבולית טוענת‬ ‫שהמשמעות שאנחנו מעניקים לדברים נבנית דרך‬ ‫אינטראקציות עם אחרים‪.‬היא מדברת על איך אנחנו‬ ‫משתמשים בסמלים כמו שפה ומחוות כדי להבין ולהביע את‬ ‫עצמנו‪ ,‬ושהזהות שלנו מתפתחת מתוך הקשר החברתי שבו‬ ‫אנחנו פועלים‪.‬‬ ‫ב‪.‬ההקשר התרבותי – אינדיבידואליזם לעומת קולקטיביזם‪.‬‬ ‫תרבות אינדיבידואליסטית – התפתחות עצמי עצמאי‪.‬תרבות‬ ‫מערבית שמקדמת הישגיות‪/‬תחרותיות‪.‬שמה את האדם‬ ‫במרכז‪.‬‬ ‫תרבות קולקטיביסטית – התפתחות עצמי מקוצר‪.‬‬ ‫ג‪.‬ההקשר החברתי מידי – סיטואציה שנמצאים בה עכשיו‪.‬‬ ‫הקבוצה יכולה להבליט את הדמיון לקבוצה או להפך‪ ,‬השוני‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫האני במראה‬ ‫אני לא מי שאני חושב שאני‪.‬‬ ‫אתה לא מי שאתה חושב שאני‪.‬‬ ‫אני מי שאני חושב שאתה שאתה חושב‪.‬‬ ‫מורכבות העצמי‬ ‫)‪(Linville, 1985‬‬ ‫ מספר ההיבטים שאדם רואה בעצמו‪.‬‬ ‫ מידת הקשר בין ההיבטים השונים של העצמי‪.‬‬ ‫ עצמי מורכב )מתאר אדם שמבנה הזהות שלו מורכב ממגוון‬ ‫תפקידים‪ ,‬עמדות‪ ,‬וחוויות שהוא חווה בחברה‪.‬העצמי הזה‬ ‫משתנה ומתפתח תוך אינטראקציה עם הסביבה‪ ,‬ויש בו יותר‬ ‫עומק ושכבות של משמעות(‪.‬‬ ‫ עצמי פשוט )מתאר אדם עם זהות ברורה ופשוטה‪ ,‬שהוא‬ ‫פחות משתנה או פחות משתף בתפקידים שונים‪.‬זהו אדם עם‬ ‫תחושת עצמי יותר ישירה וחד‪-‬משמעית‪ ,‬שאין בה הרבה חיכוך‬ ‫או שינוי מתוך אינטראקציות חברתיות(‪.‬‬  ‫פערי העצמי‬ ‫ עצמי ממשי – איך אני תופס את עצמי היום‪.‬‬ ‫יתרונות‪/‬חסרונות‪/‬תכונות בולטות‪.‬‬ ‫מנחי העצמי‬ ‫ עצמי אידיאלי – איך אני חושב שצריך להיות‪.‬מה הדבר הכי‬ ‫נכון בגילי‪/‬מעמדי‪.‬מי אני חושב שאני צריך להיות?‬ ‫ עצמי נדרש – מה אחרים מצפים ממני? איך אחרים חושבים‬ ‫שאני צריך להיות? ע״פ נורמות וכללים בחברה‪.‬‬ ‫ עצמי מסוגל – איפה אני מסוגל להיות? ע״פ יכולות ומסוגלות‪.‬‬ ‫ עצמי עתידי – מי אני חושב שאני אהיה בעתיד‪.‬‬ ‫ מודעות לעצמי כאובייקט – כשאני במרכז‪ ,‬כרואים‬ ‫סרטון‪/‬תמונה של עצמנו‪.‬פערי העצמי בולטים כשיש מודעות‬ ‫לאובייקט‪.‬כשרואים את עצמנו אוטומטית עושים את ההשוואה‬ ‫לאחרים‪.‬‬ ‫ מודעות לעצמי כסובייקט – פערי העצמי פחות בולטים‪.‬‬ ‫הרגעים שיושבים בסרט‪ ,‬שיעור כקהל‪...‬הפוקוס לא עלינו‪.‬‬ ‫להסיט את תשומת הלב מעצמי כדי שנהיה פחות בולטים‪.‬‬ ‫ הערכה עצמית )יכולה לתת לעצמי ציון‪.‬כמה אני שווה ומה‬ ‫הערך שלי(‪.‬‬ ‫ חוללות עצמית )חוללות עצמית היא האמונה של אדם ביכולתו‬ ‫להשיג מטרות או להתמודד עם אתגרים‪.‬היא משפיעה על‬ ‫המאמץ‪ ,‬ההתמדה וההצלחה של אדם במשימות(‪.‬‬ ‫מה משפיע על ההערכה העצמית?‬ ‫הערכה עצמית גלובלית‪:‬‬ ‫קשרים עם ההורים – ‪Coopersmith‬‬ ‫קשרים עם ההורים‪ ,‬לפי ג'ון קופרסמית ‪' (John Cooper Smith),‬‬ ‫מתייחסים לאופן שבו תופסים בני אדם את עצמם על פי‬ ‫האינטראקציות עם ההורים במהלך הילדות‪.‬קופרסמית' טוען שהאדם‬ ‫מפתח את תחושת הערך העצמי שלו )‪ (self-esteem‬והביטחון‬ ‫העצמי דרך קשרים עם דמויות משמעותיות‪ ,‬במיוחד עם ההורים‪.‬‬ ‫בהקשר הזה‪ ,‬קופרסמית' מדבר על החשיבות של תמיכה‪ ,‬עידוד‬ ‫ואהבה מצד ההורים‪ ,‬ועל איך חוויות חיוביות או שליליות עשויות‬ ‫להשפיע על ההתפתחות האישית והחברתית של הילד‪.‬קשרים חמים‬ ‫ותומכים יכולים לחזק את הערך העצמי‪ ,‬בעוד קשרים מזיקים או‬ ‫מתעלמים יכולים לגרום לפגיעות ולחוסר ביטחון עצמי בעתיד‪.‬‬  ‫הערכה עצמית של יכולת ספציפית‪:‬‬ ‫השוואה חברתית –‬ ‫‪.1‬השוואה בין הצלחתי להצלחת אחרים וביחס לקבוצות אחרות‪.‬‬ ‫‪.2‬השוואה בין הצלחתי בתחומים שונים‪.‬‬ ‫‪.3‬השוואה בין הצלחתי לבין שאיפותיי‪.‬‬ ‫ מידת היכולת לשלוט ברושם שמשאירים על הזולת‪.‬‬ ‫סניידר )‪ :(1974‬קיים פער בין אופן שהאנשים מציגים את עצמם לבין‬ ‫מהותם כשהם בינם לבין עצמם‪.‬‬ ‫ ניטור עצמי גבוה‬ ‫אנשים שיכולים להתאים את עצמם לסביבה‪.‬קולטים רמזים‬ ‫וסיטואציות‪.‬מצליחים יותר‪.‬‬ ‫ ניטור עצמי נמוך‬ ‫ניטור עצמי נמוך מתאר אנשים שלא מתאימים את ההתנהגות‬ ‫שלהם לפי סיטואציות חברתיות ולא מודעים להשפעה שלהן על‬ ‫אחרים‪.‬הם פועלים בצורה יותר ישירה ואותנטית‪.‬‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫ אנשים המאופיינים במודעות עצמית גבוהה נוטים להרבות‬ ‫במיקוד קשב בעצמם‪.‬אנשים בעלי מודעות עצמית נמוכה‬ ‫להפנות קשב לסביבה‪.‬‬ ‫שני היבטים של מודעות עצמית גבוהה‪:‬‬ ‫ מודעות עצמית גבוהה פרטית )בוחנים את עצמם לפי‬ ‫השאיפות שלהם‪.‬הם רוצים לעמוד בסטנדרטים של עצמם‪(.‬‬ ‫ מודעות עצמית גבוהה ציבורית )גם מודעים לעצמם אך חשוב‬ ‫להם מה אחרי חושבים עליהם‪.‬רוצים שיחשבו עליהם דברים‬ ‫טובים ולהשאיר רושם טוב‪.‬מתעסקים במה חושבים עליהם(‬ ‫ ניסוי האות ‪).E‬לפי הדרך בה אנשים מציירים את האות על‬ ‫עצמם אפשר לדעת מהם הסטנדרטים שלהם מעצמם‪.‬אם‬ ‫מציירים כדי שאחר יבין זה אומר שאכפת להם ממה שחושבים‬ ‫ואם מציירים כדי שהם עצמם יבינו זה אומר שאכפת להם‬ ‫מעצמם ושהם בעצמם יבינו(‬ ‫ שכנוע ומודעות‪).‬ככל שיותר חשוב לך מה יגיד ככה יותר קל‬ ‫לשכנע אותך(‪.‬‬ ‫ ניטור עצמי ומודעות‪).‬אנשים עם מודעות עצמית גבוהה‬ ‫ציבורית רוצים שיאהבו אותם וצריכים להציג את מה שמצפים‬  ‫מהם ולהשתנות יותר מהר‪ ,‬להתאים את עצמם לסטנדרטים‬ ‫לקבוצה‪ ,‬לכן יש להם ניטור עצמי גבוה יותר(‪.‬‬ ‫היבטים מוטיבציוניים‬ ‫אילו צרכים קשורים לעצמי שלנו?‬ ‫ צורך במדע מדויק – רוצים לדעת מי אנחנו‪ ,‬כמה אנחנו שווים‪,‬‬ ‫מה היכולות שלנו‪.‬ללמוד על עצמנו‪.‬‬ ‫ השערת הדמיון – אפקט ההילה‪ ,‬לומד מאחרים‪ ,‬סביבה קרובה‬ ‫על עצמי‪.‬‬ ‫אפקט ההילה ‪ -‬אפקט ההילה הוא תופעה פסיכולוגית שבה‬ ‫התרשמות חיובית או שלילית מאדם או תופעה אחת משפיעה‬ ‫על איך שאנחנו תופסים את יתר המאפיינים שלו‪.‬לדוגמה‪ ,‬אם‬ ‫מישהו נראה מאוד אטרקטיבי‪ ,‬יש נטייה לחשוב שהוא גם חכם‪,‬‬ ‫נחמד ומצליח‪ ,‬למרות שאין קשר ישיר בין התכונות האלה‪.‬זהו‬ ‫עיוות קוגניטיבי שבו רושם ראשוני טוב או רע משפיע על כלל‬ ‫ההערכה של אותו אדם או תופעה‪.‬‬ ‫ השוואה חברתית – לומדים על עצמנו דרך השוואה לחברים‪.‬‬ ‫ צורך בהאדרת העצמי )מתאר את הרצון של אדם לשפר‬ ‫ולהעצים את תחושת הערך העצמי שלו‪.‬אנשים עם צורך גבוה‬ ‫בהאדרת העצמי מחפשים אישורים חיוביים מאחרים ומנסים‬ ‫להבליט את עצמם כדי להרגיש חשובים ומוערכים‪.‬הצורך הזה‬ ‫יכול להתבטא בניסיון להראות הצלחה‪ ,‬כוח או ייחודיות‬ ‫בסיטואציות חברתיות‪.‬בדרך כלל‪ ,‬צורך מוגזם בהאדרת העצמי‬ ‫יכול להוביל לתחושת תלות בהערכה חיצונית ולהגברת החרדה‬ ‫או חוסר הביטחון כאשר הם לא מקבלים את ההכרה שהם‬ ‫מצפים לה(‪.‬‬ ‫ הטיה לטובת העצמי – ברגע שנכשלנו במשהו אנחנו מחפשים‬ ‫הסברים חיצוניים לזה‪.‬לתת תירוצים סביבתיים וסיבתיים‬ ‫לכישלונות שלנו‪.‬להאשים את הסביבה‪.‬כשמצליחים לוקחים‬ ‫את זה על עצמנו‪ ,‬גם אם מדובר במשהו קל‪.‬‬ ‫ חבלה עצמית – הנטייה שלנו לעשות פעולה שפוגעת‬ ‫ביכולות‪/‬תפקוד שלנו כדי שאם יהיה כישלון אז יהיה לנו תירוץ‬ ‫מוכן‪.‬‬ ‫ צורך להימנע מעמימות )צורך להימנע מעמימות מתייחס‬ ‫לנטייתם של אנשים לחפש ודאות ולהימנע ממצבים לא ברורים‬ ‫או מעורפלים‪.‬הם מעדיפים מידע חד‪-‬משמעי וברור‪ ,‬ומרגישים‬ ‫אי נוחות במצבים של חוסר ודאות‪.‬נטייה זו משפיעה על קבלת‬ ‫החלטות‪ ,‬פתרון בעיות ויכולת להתמודד עם שינויים‪.‬במקרים‬  ‫מסוימים‪ ,‬צורך גבוה בהימנעות מעמימות יכול להוביל לנטייה‬ ‫להימנע מקבלת החלטות או להסתמך על מידע חלקי כדי‬ ‫להימנע מחוסר ודאות(‪.‬‬ ‫ אימות העצמי – הצורך לדעת מי אנחנו בצורה מדויקת‪ ,‬להכיר‬ ‫את עצמנו‪.‬‬ ‫ צורך בייחודיות‪.‬‬ ‫ הקבוצה – ייחודיות אופטימלית )הצורך שלנו להיות שונים(‪.‬‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪8‬‬ ‫סכמות ויוריסטיקות‬ ‫עיבוד מידע‬ ‫מערכת עיבוד המידע החברתי נועדה להתמודד עם עומס המידע‬ ‫העצום שמקיף אותנו‪.‬‬ ‫היא פועלת בשני אופנים‪:‬‬ ‫‪.1‬מסננת את הגירויים‪.‬‬ ‫‪.2‬מארגנת ומסדרת את המידע בצורה יעילה‪.‬‬ ‫סכמה – מכלול הידע לגבי אדם או אובייקט‪.‬‬ ‫סכמה חברתית – הידע וציפיות ההתנהגות של אנשים על מצבים‪,‬‬ ‫בני אדם‪ ,‬קבוצות או כל מרכיב חברתי‪.‬‬ ‫תסריט – סכמה המארגנת ידע אודות אירועים או מצבים‪.‬‬ ‫בולטות חברתית‬ ‫ מי מושך תשומת לב?‬ ‫ בולטות – התמקדות‪ ,‬הנטייה לשים לב למישהו‪.‬‬ ‫ גורמים‪:‬‬ ‫‪ o‬מאפייני תפיסה – אפקט סולו )אוהד מכבי חיפה בקהל של‬ ‫הפועל(‪.‬‬ ‫‪ o‬שונות וחריגה מהציפיות )אדם עליז בלוויה(‪.‬‬ ‫‪ o‬מטרות האדם )נשים בהריון(‪.‬‬ ‫ האם כדאי לבלוט?‬ ‫ ניסוי‪:‬‬ ‫אנשים בולטים יותר נתפסים משפיעים יותר‪.‬‬ ‫הקצנה של הערכות ראשוניות – סטריאוטיפים‪.‬‬ ‫״איננו מגיבים למציאות כפי שהיא אלא למציאות כפי שאנחנו מבינים‬ ‫אותה״ )אפיקורוס(‪.‬‬  ‫הבניית המציאות )גרבנר(‬ ‫מרבית הידע שיש לאדם על טיבו של העולם לא בא בעקבות התנסות‬ ‫ישירה אלא באמצעות מתווכים‪.‬‬ ‫עיבוד מידע‬ ‫ הערוץ המרכזי – הסיסטמתי – ‪mindful‬‬ ‫ הערוץ הפריפריאלי – היוריסטי – ‪mindless‬‬ ‫מתי משתמשים באיזה ערוץ?‬ ‫הערוץ המרכזי‪:‬‬ ‫כאשר הנושא חשוב לנו ואנחנו מוכנים להשקיע מאמץ מנטלי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הצבעה בבחירות‪ ,‬בחירת קריירה‪.‬‬ ‫הערוץ הפריפריאלי‪:‬‬ ‫כאשר הנושא פחות חשוב או כשאנחנו עייפים‪ ,‬עסוקים או מוסחים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬החלטה לקנות ממתק בקופה של סופרמרקט בעקבות‬ ‫פרסומת‪.‬‬ ‫סוגי סכמות‬ ‫ סכמות אישיות – מארגנות את הידע על אנשים אחרים‪.‬‬ ‫ מטרתן‪:‬‬ ‫עוזרות לנו להבין‪ ,‬לצפות ולהתמודד עם אנשים בסביבתנו‪.‬‬ ‫לדוגמה‪" :‬דני הוא אדם חרוץ" – אם אני יודע זאת‪ ,‬אצפה שדני‬ ‫יסיים את העבודה בזמן‪.‬‬ ‫ דוגמא יומיומית‪:‬‬ ‫אם פגשתי מישהו שהוא ידידותי‪ ,‬ייתכן שאצפה שימשיך להיות‬ ‫ידידותי גם במפגשים הבאים‪.‬‬ ‫ סכמות על העצמי – מארגנו את הדימוי העצמי‪.‬‬ ‫ מטרתן‪:‬‬ ‫משפיעות על הדרך שבה אנו מבינים את עצמנו‪ ,‬מקבלים‬ ‫החלטות‪ ,‬ומגיבים לסיטואציות שונות‪.‬‬ ‫מסייעות לנו להתאים את ההתנהגות למצבים ולהבין את‬ ‫מקומנו בעולם‪.‬‬ ‫ דוגמא יומיומית‪:‬‬ ‫אם אני חושב שאני "לא טוב בספורט‪ ",‬כנראה לא אנסה‬ ‫להצטרף לקבוצת כדורסל‪.‬‬ ‫ סטריאוטיפים – סכמות על קבוצה חברתית‪ ,‬הנוגעות‬ ‫למאפיינים‪ ,‬לתכונות אישיות או לעמדות של הקבוצה‪.‬‬  ‫ מטרתן‪:‬‬ ‫לעזור לנו לעבד מידע במהירות במצבים שבהם אין לנו ידע‬ ‫אישי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪" :‬כל הרופאים הם חכמים" – אמירה שמארגנת מידע‬ ‫במהירות אך אינה בהכרח נכונה לגבי כולם‪.‬‬ ‫ בעיה‪:‬‬ ‫סטריאוטיפים מובילים להטיות ודעות קדומות‪ ,‬שעלולות לפגוע‬ ‫בקבוצות או באנשים‪.‬‬ ‫ דוגמא יומיומית‪:‬‬ ‫ נשים לא טובות בטכנולוגיה" – סטריאוטיפ שמוביל להכללה לא‬ ‫מוצדקת על פי מגדר‪.‬‬ ‫סכמות קוגניטיביות‬ ‫יוריסטיקה‪/‬היוריסטיקה‬ ‫ מחקרים של כהנמן וטברסקי )שנות ה‪ 70‬וה‪.(80‬‬ ‫ אסטרטגיית חשיבה המאפשרת שיפוטים מהירים ויעילים‪.‬‬ ‫ מבוססת על הגיון פשוט‪ ,‬אינטואיציה‪.‬‬ ‫מדוע משתמשים ביוריסטיקות?‬ ‫ היוריסטיקה – כלל חשיבה פשוט‪ ,‬קיצורי דרך המציעים דרך‬ ‫קלה ומהירה להגיע לתשובה הדרושה‪.‬כללים שהאדם מגיע‬ ‫אליהם בכוחות עצמו על סמך הניסיון‪.‬‬ ‫ מאמץ מנטלי – היכולת המנטלית שלי מוגבלת )כמה שעות‬ ‫אפשר לשבת בדיון? כמה הרצאות אפשר להעביר ביום?(‬ ‫אנחנו אנשים בעלי יכולת מוגבלת‪.‬‬  ‫היוריסטיקת הייצוגיות‬ ‫ דמיון קטגוריאלי‬ ‫ ״האם התופעה נתונה שייכת לקטגוריה מסוימת״‪.‬‬ ‫ משמעויות בחיים‪:‬‬ ‫שיפוט מוטעה של האדם שנמצא מולנו )סטריאוטיפים‪ ,‬דעה‬ ‫קדומה(‪.‬‬ ‫היוריסטיקת הזמינות‬ ‫ מה שזמין יותר בזיכרון הוא הסביר‪ ,‬השכיח ואף החשוב יותר‪.‬‬ ‫ דוגמאות‪ :‬״הערכת אלימות של בני נוער כרבה יותר לאחר‬ ‫אירוע ירי בבית ספר״‪ ,‬תחושת ביטון לאחר ‪ 7‬באוקטובר‪,‬‬ ‫״פרסומת למפעל הפיס״‪.‬‬ ‫״עדויות עשויות להיות משכנעות יותר מהררי עובדות‬ ‫ודיאגרמות )כפי שהררי עובדות ודיאגרמות בפסיכולוגיה‬ ‫חברתית מדגימים בצורה כה משכנעת״‪.‬‬ ‫היוריסטיקת ההדמיה – מחשבות אלו‬ ‫ מחשבה נוגדת עובדות‬ ‫ משמח יותר לקבל מדליית ארד מאשר מדליית כסף‪.‬‬ ‫ פחות מאכזב לקבל ‪ 81‬מאשר ‪.89‬‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪9‬‬ ‫אספקטים פסיכולוגיים של צפייה בטלוויזיה‬ ‫ מי רואה טלוויזיה בכלל?‬ ‫מבוא לתקשורת‬ ‫׳הבניית המציאות׳‬ ‫׳הבניית הטיפוח׳‬ ‫נקודת מבטה של הפסיכולוגיה החברתית‬ ‫ מאמרו של סילברסטון ״טלוויזיה‪ ,‬אונטולוגיה ואובייקט מעברי״‬ ‫)‪:(2003‬‬ ‫ ״אובייקט מעברי״ – חפץ‪ ,‬כמו שמיכה או בובה‪ ,‬שהתינוק מאמץ‬ ‫כדי להתמודד עם תהליך ההיפרדות מהאם ולפתח זהות‬ ‫עצמאית‪.‬החפץ מספק לתינוק תחושת ביטחון ונחמה‪ ,‬במיוחד‬ ‫במצבים של פרידה או מתח‪.‬הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט‬ ‫טבע את המונח‪ ,‬והסביר כי אובייקט המעבר נמצא במרחב‬ ‫ביניים בין הממשי לדמיוני‪ ,‬ומסייע לתינוק לעבור מהתלות‬ ‫לעצמאות‪.‬‬ ‫ הטלוויזיה – מאפשרת לנו להימצא מרחב דמיוני‪ ,‬מעברי‪ ,‬המקל‬ ‫עלינו את ההתמודדות עם המציאות‪.‬‬ ‫ הטלוויזיה תמיד שם‪ ,‬זמינה‪ ,‬נגישה‪ ,‬כל ערב אנו צופים באותן‬ ‫תוכניות‪.‬‬ ‫ סדר‪ ,‬שגרה‪ ,‬חזרתיות‪ ,‬שמייצרים עבורנו תחושת ביטחון‪.‬‬ ‫ הקביעות מבטיחה שהטלוויזיה תמיד תהיה שם ותיתן לנו‬ ‫פרשנות למציאות‪.‬‬ ‫ הטלוויזיה מתווכת‪ ,‬עוזרת‪ ,‬לנו להתמודד עם המציאות‪.‬‬ ‫ הסכנה ע״פ סילברסטון היא שהטלוויזיה הופכת למציאות עצמה‬ ‫– פאסיביות‪ ,‬אפאטיות‪ ,‬חוסר תפקוד חברתי‪.‬‬ ‫״לגדול עם הטלוויזיה – המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער‬ ‫)‪ ,(2002‬פרופ׳ למיש עוסקת בהשפעות השונות שניתן לייחס‬ ‫לטלוויזיה על קהליה הצעירים‪.‬‬ ‫ ההשפעות השליליות של הטלוויזיה‪ ,‬נמצא כחזקות יותר‬ ‫מההשפעות החיוביות )ויש גם כאלה!(‪.‬‬ ‫ ילדים ובני נוער נתפסים כאוכלוסייה פגיעה במיוחד להשפעות‬ ‫הטלוויזיה‪.‬מדוע זה המצב‪ ,‬לדעתכם?‬ ‫כמה תיאוריות בפסיכולוגיה חברתית מציעות הסברים שונים‬ ‫להשפעות הללו‪:‬‬ ‫ תאוריית הלמידה החברתית של בנדורה‪ :‬ילדים לומדים‬ ‫בעיקר מחיקוי התנהגויות שהם רואים בסביבתם הקרובה‪.‬‬ ‫ תיאוריית העוררות‪ :‬צפייה באלימות מעלה את רמת העוררות‬ ‫הרגשית של הצופים ומגרה להתנהגות אלימה‪.‬‬ ‫ השערת הקתרזיס‪ :‬דרמה היא אמצעי יעיל לפורקן רגשי של‬ ‫פחדים‪ ,‬מתחים ודחפים‪.‬חשיפה לאלימות טלוויזיונית עשויה‬ ‫לתפקד דווקא כאמצעי יעיל לפריקת דחפים אלימים‪.‬‬ ‫התנהגות אלימה‬ ‫ההשפעות השליליות שנחקרו הן בעיקר בתחום ההתנהגות האלימה‪.‬‬ ‫ממצאים אלה אפשר לסייג בכמה דרכים‪:‬‬  ‫‪.1‬השפעת הטלוויזיה היא משתנה אחד מבין כמה משתני רקע‬ ‫שעלולים להביא צעירים להתנהגות אלימה‪.‬‬ ‫‪.2‬צעירים בעלי נטייה להתנהגות אלימה יבחרו מלכתחילה‬ ‫להיחשף לתכנים אלימים יותר מאשר אחרים‪.‬‬ ‫פרסום בטלוויזיה‬ ‫השפעות שליליות נוספות המיוחסות לצפייה בטלוויזיה‪:‬‬ ‫פרסום בטלוויזיה‪:‬‬ ‫ילדים צעירים מתקשים לזהות מסרים פרסומיים כתכנים נבדלים‬ ‫מהתכנים שאותם ביקשו לצפות‪.‬‬ ‫הפרסומת מייצרות מניפולציות רגשיות ואחרות‪ ,‬שלצעירים קשה‬ ‫במיוחד לזהות ולנטרל‪.‬‬ ‫הן עלולות לעוות את תפיסת המציאות‪ ,‬לייצר לחצים מיותרים עליהם‬ ‫ועל הוריהם‪ ,‬ולפתח הרגלים מסוכנים )כמו צריכת יתר של סוכר‪,‬‬ ‫חשיפה לאלכוהול בגיל צעיר ועוד(‪.‬‬ ‫טלוויזיה ומיניות‬ ‫הטלוויזיה בעולם המערבי רוויה בתכים מיניים‪ ,‬בדיוק כמו תכנים‬ ‫אלימים ופרסומות‪ ,‬וילדים ובני נוער נחשפים לתכנים אלה בתדירות‬ ‫גבוהה ביותר כבר מגיל צעיר‪.‬‬ ‫עבור רבים מהילדים‪ ,‬בוודאי בעידן שקדם לימי האינטרנט והרשתות‬ ‫החברתיות‪ ,‬הטלוויזיה היא במקום הראשון שבו ייפגשו תכנים בעלי‬ ‫אופי מיני‪ ,‬על פי רוב כאלה שאינם מותאמים לגילם ולרמת‬ ‫ההתפתחות הנפשית שלהם‪.‬‬ ‫על אף שלא נחקר דיו‪ ,‬מקרה הבוחן המדאיג ביותר הוא כמובן‬ ‫החשיפה לתכנים פורנוגרפיים בגילאים צעירים‪.‬‬ ‫השפעות חיוביות‬ ‫ תכני ״טלוויזיה לימודית‪/‬חינוכית״ – תכנים שנוצרו במיוחד כדי‬ ‫להשיג את אותן השפעות חיוביות‪.‬‬ ‫ סוכן חברות ממנו לומדים הילדים מהי התנהגות חברתית‬ ‫רצויה‪.‬‬ ‫יחסים פארה‪-‬חברתיים‬ ‫ מושג מרכזי בחקר הטלוויזיה ופסיכולוגיה התקשורתית‪.‬‬ ‫ הצופה חש כי הוא מכיר את הדמויות הטלוויזיוניות‪ ,‬חש‬ ‫תחושות שמרגישים כלפי אנשים שהוא פוגש בחיי היום יום‪,‬‬ ‫ויכול לשפוט את מאפייני האופי שלהם מבלי להכיר אותם‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫ מערכת יחסים חברתית חד צדדית‪.‬‬  ‫ נתפס בתחילה כביטוי לבעיה נפשית ממשית‪ ,‬אולם בהמשך‬ ‫הורחבה ההבנה לגבי מהות היחסים הפארה‪-‬חברתיים‪ ,‬וכיום‬ ‫היא נתפסת כתופעה פסיכולוגית שגרתית ונפוצה‪.‬‬ ‫מאפייני הקשרים עם הדמויות‬ ‫ התכנים סדרתיים‪.‬‬ ‫ מאפייני האישיות של כוכבי טלוויזיה – ״אנשים רגילים״‪.‬‬ ‫ עשוי להוות גם אשליה של קשר שבא על חשבון קשרים עם‬ ‫אנשים במציאות היומיומית‪.‬‬ ‫למה אנחנו מתרגשים‪ ,‬מפחדים‪ ,‬שמחים מהתרחשויות בדיוניות?‬ ‫ תקשורת מתווכת טלוויזיונית‪ ,‬בדיונית‪ ,‬היא כמו תקשורת‬ ‫׳ישירה׳‪.‬‬ ‫ הורטון ו‪-‬ווהל‪ :‬יחסים פארה‪-‬חברתיים הם שונים יחסים רגילים‪,‬‬ ‫ואפילו מחליפים אותם‪ ,‬בעיקר אצל אנשים בודדים במיוחד‪,‬‬ ‫״חסרי המיומנויות החברתיות‪ ,‬הזקנים והנכים‪ ,‬הביישנים‬ ‫והדחויים חברתית״‪.‬‬ ‫ יחסים פארה‪-‬חברתיים לא מחליפים יחסים אמיתיים‪ ,‬אלא‬ ‫משלימים אותם‪.‬‬ ‫פרידה מדמויות אהובות‬ ‫ כהן ואייל )‪ ,(2006‬בחנו את יחסם של צופים אדוקים בסדרה‬ ‫׳חברים׳ אל סיום השידורים ו׳הפרידה׳ ממנה ומהדמויות‬ ‫המזוהות איתה‪.‬‬ ‫ מצד אחד‪ ,‬עוצמת היחסים‪ ,‬המחויבות שלנו אליהם והמידה‬ ‫שבה אנו חושבים שהדמות אטרקטיבית משפיעים על עוצמת‬ ‫הפרידה‪.‬כמו בפרידה ׳אמיתית׳‪.‬‬ ‫ מצד שני‪ ,‬אנשים מודעים לכך שמדובר בדמות בדיונית‪ ,‬ולכן‬ ‫עוצמת הכאב מהפרידה היא פחותה בהרבה מעוצמת הפרידה‬ ‫ביחסים אמיתיים‪.‬‬ ‫ שיתוף החוויה מקל על הפרידה‪.‬‬ ‫שיעור‪/‬יחידה ‪11‬‬ ‫לוחמה פסיכולוגית אז והיום‬ ‫למה יצרו את ה״פייק ניוז״ על ג׳סיקה לינץ׳?‬ ‫מהי לוחמה פסיכולוגית?‬ ‫לוחמה פסיכולוגית היא סוג של תעמולה הממוקדת באויב‪.‬‬ ‫הצירוף בין ״לוחמה״ לבין ״פסיכולוגיה״ מעיד על התפיסה כי מדובר‬ ‫בנשק המנצל כלים פסיכולוגיים לשם פגישה ברוחו של האויב‪ ,‬באמון‬  ‫הציבור במנהיגיו‪ ,‬וברוח הגייסות כלומר במורל הלוחמים של האויב‬ ‫ובעורף האזרחי והלוגיסטי שלו‪.‬‬ ‫יתרונותיה של הלוחמה הפסיכולוגית‬ ‫החכם הסיני סון דזה כתב כבר לפני כ‪ 2300-‬שנים כי‪:‬‬ ‫״‪...‬מאה ניצחונות בקרב אינם הטוב שבטוב‪.‬הכנעת צבא האויב ללא‬ ‫קרב היא הטוב שבטוב״‪.‬‬ ‫ מיעוט נפגעים‬ ‫ קיצור משך לחימה‬ ‫ שמירה על התשתיות‪.‬‬ ‫ שמירה על תדמית הומאנית‬ ‫ חיסכון במשאבים‬ ‫מדוע מתגבר השימוש בל״פ בעת הנוכחית?‬ ‫ עימות א‪-‬סימטרי – טרור או ארגון נגד מדינה‪.‬‬ ‫ הבנה כי המלחמה מתנהלת כיום ב‪ 2‬מישורים‪:‬‬ ‫ פיזי‬ ‫ תודעתי‬ ‫ מלחמה באמצעות שליח‬ ‫ התחזקות תפקידה של המדיה בעימותים החדשים‪.‬‬ ‫ המלחמה כמאבק נרטיבים‪.‬‬ ‫ תפיסת המלחמה כעימות בין אידיאולוגיות מנוגדות‪:‬‬ ‫ דמוקרטיה מול קומוניזם‪ ,‬מערב מול מזרח‪ ,‬אסלאם קיצוני מול‬ ‫השאר‬ ‫ עליית מעמד העורף במלחמה‪.‬‬ ‫התפתחות המונחים‬ ‫ תעמולה נגד האויב או תעמולה קרבית )מלחמת העולם‬ ‫הראשונה(‪(.‬‬ ‫ לוחמה פסיכולוגית )ארה״ב‪ ,‬מלחמ״ע ה‪(2‬‬ ‫ מבצעים פסיכולוגיים )משנות ה‪ 50-‬ואילך(‬ ‫ לוחמת מידע )בערך ‪(1991-1996‬‬ ‫ מבצעי מידע )משנת ‪ 1996‬ועד היום(‬ ‫ ניהול תפיסות )אחרי ‪ 11‬בספטמבר(‬ ‫ תקשורת אסטרטגית )מ‪ 2004-‬ואילך(‬ ‫שלושה סוגים של לוחמה פסיכולוגית‬ ‫ ל״פ טקטית – פונה לקבוצת אויב ספציפית‪ ,‬במטרה לגרום להם‬ ‫לבצע פעולה מסוימת שתשפיע על מצב הלוחמה הנוכחי או‬ ‫קצר טווח‬  ‫ ל״פ אסטרטגית – מכוון לקהל רחב יותר; מופעל באמצעות‬ ‫קמפיין מתוכנן בקפידה‪.‬‬ ‫ ל״פ מאוחדת – מטרתו לסייע לרשויות האזרחיות והצבאיות‬ ‫בגיבוש הישגיהן‪ ,‬על ידי ביסוס ושמירה על חוק וסדר‪ ,‬וכן‬ ‫באמצעות הקמה מחדש של ממשלה אזרחית באזור כבוש או‬ ‫משוחרר‪.‬‬ ‫שלושת הסוגים של ‪ PSYOP‬יכולים להיות מיושמים כדי להפיק את‬ ‫ההשפעות הרצויות הבאות‪:‬‬ ‫ לפגוע במורל וביעילות הקרבית של האויב‪.‬‬ ‫ לפגוע במורל של חזית הבית של האויב‪.‬‬ ‫ להפיץ ספק‪ ,‬פסימיות‪ ,‬תבוסתנות‪ ,‬חוסר אמון ואובדן אמון‬ ‫בקרב הציבור האויב‪.‬‬ ‫ לקדם פילוג ועריקות משורות הקרב של האויב‪.‬‬ ‫ערוצי הפצה‬ ‫ תקשורת פנים אל פנים‪ ,‬אמצעים אורקוליים )טלוויזיה(‪ ,‬אמצעי‬ ‫שמע )רדיו או רמקול(‪ ,‬אמצעים חזותיים )עלונים‪ ,‬עיתונים‪,‬‬ ‫ספרים‪ ,‬מגזינים ופוסטרים(‪ ,‬פלטפורמות מקוונות )אתרים‪,‬‬ ‫רשתות חברתיות(‪.‬‬ ‫מהם התנאים להצלחה של לוחמה פסיכולוגית?‬ ‫ חשיפה‪ :‬בלי להגיע לקהל יעד לא ניתן להשפיע‪.‬‬ ‫ אמינות‪ :‬אם לא מאמינים למסרים‪ ,‬הם ?