שיעור על התפתחות הייעוץ החינוכי

הייעוץ החינוכי- פועל לקידום התפקוד הרווחה הנפשית של התלמידים וצוותי החינוך, תוך התאמה למציאות משתנה (מציאות משתנה במיוחד בישראל- למשל קורונה, מלחמה\...). משימת היועץ בתהליך פרטני- לאפשר לנועץ הזדמנות לחקור, לגלות ולהבהיר דרכים לחיים בעלי רווחה נפשית גדולה יותר. אנחחנו נוביל את הנועץ (מטפל-מטופל, יו...

הייעוץ החינוכי- פועל לקידום התפקוד הרווחה הנפשית של התלמידים וצוותי החינוך, תוך התאמה למציאות משתנה (מציאות משתנה במיוחד בישראל- למשל קורונה, מלחמה\...). משימת היועץ בתהליך פרטני- לאפשר לנועץ הזדמנות לחקור, לגלות ולהבהיר דרכים לחיים בעלי רווחה נפשית גדולה יותר. אנחחנו נוביל את הנועץ (מטפל-מטופל, יועץ-נועץ) במגוון תהליכים ובמגוון אסטרטגיות. אין תשובה אחת. למבחן- צריך לקרוא את כל המאמרים שבסילבוס. מבחן אמריקאי התפתחות מקצוע הייעוץ החינוכי: התחיל בארהב בסוף המאה ה19. התחיל מייעוץ לבחירת מקצוע, למגמת לימוד, הכוונה מקצועית. תוכנית \"הכוון\" בתוך בתי הספר בסן פרנסיסקו. הצוות החינוכי ניתחו את כישוריו האישיים של התלמיד, נתנו לו ייעוץ לגבי האפשרויות שלו, השמה למקום העבודה וגם במהלך תהליך ההשמה נתנו לו ייעוץ. את הכניסה המשמעותית יותר לעולם הייעוץ הוא בוסטון ב1908. הוא נתן שירות לבוגרי בתי ספר שמתלבטים מה להמשיך ללמוד. הוא אמר שתהליך הייעוץ הוא תהליך עם 3 שלבים.\ 1. הבנה של הנועץ את עצמו, את כישוריו, נטיותיו, תחומי העניין שלו, כוחותיו ומגבלותיו.\ 2. הכנה והבנה של הנועץ את הסביבה על הקיים בה איזה מקצועות יש בסביבה ואפשרויות להצלחה במקצועות אלו\ 3. הנועץ יתאים בין נטיותיו וכישוריו לאפשרויות הקיימות. בתכנית הראשונה הצוות היה במרכז, אצל בוסטון הנועץ הוא במרכז. התשובות הן לא אצל איש החינוך אלא אצל הנועץ עצמו. בוסטון מאמין בכוחות של האדם, מעביר את האדם תהליך של למידה עצמית. תחילת המאה העשרים- התפתחות במערכת הלימודים. פתאוןם היה שיעור ייעוץ בתכנית הלימודים. אבל עדיין היה בחירה, הם לא היו חייבים להשתתף בו. זה עדיין נגע בעיקר בנושא של הכוונה מקצועית. מה שהיה בשיעור הזה זה הרצאות על אפשרויות תעסוקה ולימודים, סיורים בשדה בכל מיני עבודות וחומרי קריאה. נקודות משמעותיות בתחילת המאה העשרים בהתפתחות הייעוץ החינוכי בעולם:\ - הצורך להתמודד עם הטרוגניות בבתי הספר- בארהב יצאה קריאה חינוך לכולם עם ניסיון להתעלם ממצב סוציו אקונומי אז נפתחו בתי ספר ציבוריים. נוצרה הטרוגניות מאוד גדולה והיא יצרה אתגרים שדרשו מענה ולכן היועצים לקחו על עצמם את המשימה שנתנה נפח נוסף למשימת היועץ.\ - התפתחות כלי מיון ומבחני משכל למטרות השמה בבית ספר (גישת הפסיכומטריקה)- הגישה קיבלה חיזוק נוסף אחרי מלחמת העולם הראשונה כי היה צריך לדרוג מי מתאים לאיזה תפקיד במלחמה. אז בנו כל מיני כלים למיפוי. ואז לקחו את זה לבתי ספר כדי לבחון מי מתאים לאיזו מגמת לימוד.\ - התפתחות תנועת בריאות הנפש- תנועה שמטרתה היתה הומנית- לפתח את חייהם של אנשים שהוגדרו עם בעיות נפשיות. אבל עם הזמן התפקיד של היועץ היה לנסות למנוע בעיות נפשיות ולטפל בהם. הבינו שאם מזהים מוקדם יותר בעיות נפשיות יותר קל לטפל בהם ולהעלים אותם ולכן היה צריך לעשות את זה כבר בבית ספר בגיל צעיר.\ - התפתחות ההכרה בצורך להבין רבדים עמוקים של האישיות כדי להבין בעיות הסתגלות אז מפתחים מבחנים השלכתיים כמו שנותנים לבן אדם גירוי ואומרים לו להתייחס לגירוי והוא בעצם משליך לגירוי הזה כל מיני התנהגויות פנימיות של התת מודע וכל מיני דברים שמאפיינים את האדם ברובד העמוק. ומכאן התפתח השיח הייעוצי באמצעות שיחה ונכנס גם לתוך בתי הספר.\ - הכרת מקצוע הייעוץ החינוכי במסגרות החינוכיות בארה\"ב- המורה בכיתה עסוק בהוראה ולכן צריך את היועץ כדי לטפל בבעיות הפרט. אין למורה את הכישור לזה ואת הזמן ולכן צריך פה איש מקצוע. נוצרת ביקורת בארהב על בתי הספר שלא מפתחים מספיק את המחוננים את התלמידים, ואז בעקבות הביקורת הזאת הוענקו המון תקציבים לייעוץ בבית הספר. לפיתוח תכניות בבית ספר, לפיתוח היועצות כדי שיתנו מענה לביקורת הזו. התפתחות הייעוץ החינוכי בארץ:\ גם בארץ הייעוץ התפתח בתוך המערכת החינוכית. הייעוץ החינוכי יותר ויותר פורש כנפיים ויוצא מבתי הספר והגנים למרחבים חדשים- לדוגמא באקדמיה, עמותות\...\ מקום המדינה מה שהשפיע על מערכת החינוך היה הלאום. היום מה שעומד במרכז הוא מיצוי הפוטינציאל, מיצוי אישי. אנחנו רואים את זה במגוון תכניות בבתי הספר כמו מגמות שונות שכל תלמיד יכול למצוא את עצמו, תכניות אישיות וכן הלאה.\ שנות החמישים- התמודדות עם גלי הגירה המוניים. נכנסו הרבה מאוד ילדים צעיקים למערכת החינוך. ההתמודדות היתה לא רק עם כמויות הילדים שהגיעו אלא גם עם ההטרוגניות הרבה של הילדים בכיתות- שפות שונות תרבויות שונות. היה צריך להתמודד עם זה ובתוך כל זה היה צריך גם לעשות הכוון לתיכון מי מאים ללימודים מקצועיים וכל מיני סוגים. אז היתה דרישה למבחן סקר כמו פסיכוטכני שבעקבות הציון שקיבלו אמרו מה הם צריכים ללמוד. ברגע שהאוכלוסייה כל כך הומוגנית נוצרה מציאות לא שיוויונית. יש פה ילדים דוברי עברית צברים, הם עושים את המבחן והילד שיושב לידו עלה לארץ לפני כמה חודשים יכול להיות שהIQ דומה אבל ההבדלים כרגע מנציחים את הפער. היה ברור שצריך למצוא דרך אחרת למיין אותם. ואז עלה הרעיון לבצע את ההכוון לא בנקודת זמן של מבחן אלא כאיזה תהליך חינוכי. מה שזה אומר שהאחריות עברה לבית ספר עצמו. בעצם עשו תהליך גם של המבחן סקר וגם תהליך חינוכי. מי שביצעו את התהליך הזה היו מורים-יועצים. שנות השישים- התבססה תכנית ראשונית של הכשרת יועצים והוחלט לקחת מורים מתוך המערכת, יזהו מי המורים שמתאימים לעבוד עם הפרט והם יעברו השתלמות של שנתיים. החליטו שחלק מזמנם יהיו מורים וחצי יהיו יועצים. ראשית הגדירו את המטרות המאוד ראשוניות של הייעוץ ועם הזמן נראה אם צריך נוסיף עוד.\ אלו המטרות:\ 1. איסוף מידע על התלמיד\ 2. איסוף מידע מקצועי והפצתו- ייעוץ בדבר המשך לימודים ו/או יציאה לעבודה\ 3. עזרה למורה בהבנת קשיי הסתגלות של ילדים\ 4. שימוש במבחנים\ (שוב המורה הוא במרכז הוא מקור הידע)\ לא עברו שנתיים והתרחבה ההגדרה:\ 1. עזרה לתלמיד להתגבר על קשיי הסתגלות בבית הספר ובסביבה\ 2. סיוע לתלמיד להגיע לכלל הבנה עצמית טובה\ 3. עזרה לפרט בפיתוח ההבנהה והידע על אפשרויות הפתחוחות בפניו (להמשך לימודים והכשרה מקצועית)\ 4. עזרה לפרט להגיע לכלל מסקנה מוגדרת באשר לנטיותיו, כשרונותיו וערכיו, ופיתוח תכנית מציאותית להגשמתה.\ 5. סיוע לפרט לטפל בבעיות של יחסי אנוש\ 6. עזרה לחבר המורים, היועצים התעסוקתיים ומוסדות קהילתיים בהכרת התלמידים, תכונותיהם וצורכיהם.\ 7. עזרה להורים בהבנת ילדיהם, בניתוח ובפירוש של קשיי הסתגלות שלהם ובהצעת תכניות להמשך לימודיהם או לכניסתם לעבודה\ 8. פיתוח המגע עם המוסדות השונים בהם נקלטו התלמידים, והגשת עזרה בקליטת התלמידים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת. אלו השינויים בעיקרם בהגדרת היועץ:\ - התייחסות ישירה אל התלמיד עצמו\ - הגברת מודעות עצמית של התלמיד\ - התייחסות לתחום יחסי האנוש\ - הכרה בחשיבותם של גורמים בקהילה\ -הכרה בחשיבות ההורים בתהליכי הייעוץ\ - מעקב וסיוע לאחר קליטתם של התלמידים במסגרות הבאות רק מגיע יועץ לבית ספר והופס כל הצרכים עולים ופתאום צריך אותו לכל כך הרבה דברים. ברגע שהוגדרו ההגדרות הרחבות הרחיבו את אוכליוסית היעד- כבר לא רק ז-ח לתיכון אלא א-ו.\ פתיחתן של חטיבות הביניים הגדירו מחדש את תפקידי היועץ. המטרה של פתיחת חטיבות הביניים היתה רצון לעשות אינטגרציה. היסודי בתוך השכונה אז הכל מאוד הומוגני. אז בואו נעשה חטיבת ביניים ואליה נביא 3 יסודיים שונים, נעשה אינטגרציה חברתית. זה לא הצליח. החטיבות הם בין היסודי לתיכון- גיל ההתבגרות והמעבר לתיכון- היה חייב יועץ לכל שכבה. הגדירו את היועץ גם בסיוע למתבגר והתווספו נושאים נוספים. המקרה של דנה- מתקשר למעבר לחטיבת ביניים:\ הקשיים שעלו- בתחום החברתי היא מבודדת, לא מצאה את עצמה. קשיי הסתגלות, קשיי ריכוז\ הכוחות שניתן לזהות- מוטיבצייה ורצון, כישורים חברתיים יש עם מה לעבוד, יכולות לימודיות, יכולת התארגנות ללימודים שזה אומר שאין בעיות תפקוד. (חשוב לזהות את הכוחות של הפרט כשבאים לטפל) על פי הפסיכולוגיה החיובית אדם צריך להכיר את החוזקות שלו ולהיות מודע אליהם כי זה מה שמוביל אותו קדימה.\ כיצד ניתן לסייע (באופן כללי)- לדבר עם דנה להכיר את עולמה לשאול לשלומה. תהליך פרטני עם דנה. לקחת את המחנכת של דנה ולדבר איתה. בואי נחשוב יחד מה את רואה בכיתה אני אגיד לך מהידע המקצוע איך אפשר לסייע, בואי נעשה משהו ברמההכיתתית שיעזור. קבוצת התסגלות רגשית בהכוונת היועצת.. שני תהליכים המסבירים את התרחבות הנושאים בהם מטפל היועץ החינוכי:\ 1. כשבית הספר נפתח זה היה רק ללימודים אבל ככל שעבר הזמן התחזקה ההבנה שבית ספר זה לא רק מקצוע ולא רק לימודים, יש הבטים וצרכים חברתיים, התפתחותיים. כל ההתפתחויות האלו קורות בתוך סביבה, והסביבה הזו צריכה להיות סביבה מיטבית כדי שזה יקרה בה, והסביבה הזו היא בית הספר. לבית הספר יש אחריות ומחוייבות לתת מענה להיבטים האלה. ככל שהייעוץ יותר התבסס בנושאים האלו התפתח הרצון להמשיך לסייע בנושאים האלו. תלמידים ביקשו להתייעץ עם היועצץ, הורים פנו.. ככל שהייעוץ נגע בשלל נושאים ככה יותר אנשים באו להתייעץ.\ 2. החברה כל הזמן משתנה ומכאן עולים צרכים חדשים בריאותיים, כלכליים.. (מלחמה, קורונה, רשתות חברתיות..) הייעוץ התרחב ולקח את זה על עצמו. עם התהליכים קמו מגמות שונות בייעוץ החינוכי: היבטים התפתחותיים: שנות ה70: הייעוץ החינוכי מונחה על ידי מודל הטיפול הקליני- כלומר, מטרת היועץ החינכוי הוא \"לרפא\" בעיות וקשיים של תלמידים. הייעוץ התמקד בתלמידים הבלתי מסתגלים והוא מוקד העשייה של היועץ החינוכי. מודל העבודה היה מפגש פרטני בחדר יועץ. שנות ה80: הדגש מוסת ממודל הטיפול למודל המניעה- מניעת בעיות טרם הופעתן. הבינו שמאוד קשה לטפל בבן אדם לא מתסגל מאשר לטפל בבעיה בתחילת הדרך או בכלל לפני שהיא התחילה.  כשאנחנו באים לעשות מניעה אנחנו קודם מזהים את גורמי הסיכון- למשל התלמידים חשופים לסמים זה גורמי סיכון. כמו שמחלה מוםיעה ונותנים חיסון או הסברה לפני כדי למנוע אותה, גם כאן, בואו נלך אחורה וגם בבית הספר ננסה למנוע גורמי סיכון.\ אוכלוסיית היעד היא כלל האוכלוסייה הבריאה כדי למנוע מצב של \"חולי\". מסירת מידע וקידום כישורים ומיומנויות המאפשרים התמודדות עם מצבים. פותחו תכניות מניעה רבות שהופעלו על ידי היועצים או על ידי המחנכים אשר הוכשרו למשימה על ידי היועצים. וזה שינוי מהותי שהכניסו עכשיו גם את המחנכים למהלך הזה. המחנכים הם נכס לתהליכים הייעודיים וצריך להכניס אותם לתהליכים האלו. היועצת עשתה סדנה של כמה מפגשים כדי ללמד את המחנכים איך ללמד את התכניות האלו. התערבויות ברמה ראשונית- התערבויות שפונות אל כלל האוכלוסייה הבריאה בטרם יש בעייה לכלל. התערבות ברמה שניונית- אדם כבר נמצא במצב מסוים ואיתו עובדים גם כשהבעיה קיימת. ההבדלים- אוכלוסיית היעד, תהליכי מניעה לעומת וטיפול והוספת המחנכים. שנות ה90 התפתחות פרדיגמת המיטביות- חתירה לרווחה הנפשית של כל אדם. להוביל את האינדיבידואל למקום הכי טוב שלו. הפרדיגמה המובילה ועומדת בבסיס כל החשיבה והעשייה הייעוצית גם היןם! הפרדיגמה המיטבית רואה את הפרט בסביבה בה הוא חי ויש שלושה עקרונות לפרדיגמה זו: 1\. לכל אדם יש את הזכות ליכולת העצמי המירבי שלו. לתת את כל מה שצריך לאדם כדי להעניק לו להעצים את עצמו. 2\. יצירת סביבה תומכת, מקדמת עצמאות, יוצרת תחושת מוגנות ושייכות. מתוך רצון להבין את מצבם של התלמידים בבית הספר העבירו שאלונים- אח\"מ- אקלים חינוכי מיטבי- שאלות על מוגנות ביטחון והבית ספר מקבל תמונה איך הילדים רואים את הדברים בבית ספר שלהם. מי שמקבל את השאלון זה בית ספר שביקש וזה אומר שזה בית ספר שמוכן לעשות עבודה. 3\. יצירת תכניות יעוציות לקידום מיטביות בקרב התלמידים והצוות החינוכי- התערבויות מערכתיות של היועץ- לכלל באי בית הספר- הקניית כישורי חיים לכלל התלמידים (התמודדות עם מצבי לחץ, ניהול זמן, מדיטציה, מצבים חברתיים,\....) , העצמת הצוות החינוכי, ייעוץ להנהלת בית הספר.. הפרדיגמה המיטבית היא השקפת עולם שמעצבת את החשיבה הייעוצית והעשייה הייעוצית. ההנחה היא שניתן לקדם מרכיבים אישיים כמו כישורים ומיומנויות וניתן להשפיע על משתנים סביבתיים. התפיסה היא תפיסה מערכתית- כלל מערכת בית הספר. שוני גדול מהמודל של שנות ה70. הייעוץ החינוכי בתהליך מתמיד של צבירה והוספה של תחומים מטלות, נושאים. זה לא שכל עשור בא במקום קודמו, אלא זה בהוספה. מתפקיד צר ומוגדר- לתפקיד רחב, רב תחומי ורב מימדי בתרגיל- לחלק את הסיכום לשניים שלושה תתי פרקים. הייעוץ בזמן מלחמה, הייעוץ בהקשר לפרדיגמה המיטבית, אתיקה מקצועית.. לפחות 3 שאלות על הפרדיגמה המיטבית ושיהיה תת פרק של זה! לעשות פתיחה בסיכום של מי שראיינו. אורך הסיכום עד 2 עמודים. הגישה הסלוטוגנית: מקור השם הוא לטיני ואומר \"מקור הבריאות\". הגישה הרפואית מחפשת להפחית את גורמי המחלה של האדם לעומת גישת הבריאות שהיא לא מתעסקת עם גורמי המחלה אלא מחפשת לקדם את הבריאות, קידום מקדמי הבריאות.\ בהיבט הייעוצי- היגה הסלטוגנית מדגישה את חקר הבריאות. מה הן הכוחות שעוזרים לאדם להתמודד. מבחינה יישמוית הגישה לא תחפש כיצד לטפל בקושי קיים, אלא היא תחפש כיצד לקדם את בריאות האדם, את חוזקותיו, ותקנה לו כישורים ומיומנויות.\ הגישה הטיפולית היא אלו שנחסחפו בנהר, יש להם בעיה וצריך לטפל בה ולהציל אותם מטביעה.\ הגישה המניעתית- נמצאים בסיכון להיסחפות- יש גורמי סיכון, נזהה אותם וננסה למנוע.\ שתי הגישות האלו לא מספיקות כדי להתייחס לרבים שבכלל נמצאים על הקרקע, ושם נמצאת הגישה לקידום הבריאות- הקניית כישורים ומיומנויות לאנשים שכרגע לא נמצאים בסיכון. כמו שמלמדים תלמידים טכניקות על איך לנשום איך להירגע עוד לפני שקורה משהו בכלל. ילמדו איך לנהל זמן נכון, כישורים חברתיים, דרכי התמודדות במצבי לחץ- שלל התמודדויות שההנחה שיעשה בהם שימוש ואז המצב המלחיץ יהיה םחות מלחיץ. שנות ה2000 ואילך- התרחבות הייעוץ- אוכלוסייות ותחומים\ אנחנו רואים את ההתפתחות של הייעוץ שיש לו פרדיגמות שונות.\ הייעוץ החינוכי נכנס למגזר החרדי (הייעות היה נחשב ליברלי יותר וברור שהיה צריך ולכן היה צריך את זה. התפתחו תכניות לייעוץ במגזר) אותו דבר במגזר הבדואי.\ הייעוץ החינוכי נכנס לגיל הרך. זה לא היה כך לפני. בשנת 2003 הביאו סקר בקרב גננות על צרכים ועלה נורא חזק שהן מרגישות בידוד מקצועי- הן לבד, מתמודדות לבד עם צרכים של ילדים, לחץ של הורים.. חסר לה איזשהו איש מקצוע שיסייע מבחינת העשייה ורווחת הפרט ומתוך זה התפחה החשיבה שצריך לעשות ייעוץ חינוכי פורמלי ובתוך שפי בגיל הרך. זה התחיל בקטן- יועצת אחת לעיר ענקית, היום יש כמה יועצות לכל עיר. בשונה מבית ספר שהיועצת עובדת הרבה עם הילדים, היועצת בגיל הרך עובדת עם קבוצות של גננות ונותנת כישורים ומיומנויות לגננת.\ בנוסף, התרחב תפיסת האקלים החינוכי ומניעת אלימות, תוך קידום תהליכים מבוססי אבחון.\ היתה התרחבות בכל מה שקשור לסיוע לתלמידים עם לקויות למידה. היום לא הכל רק על היועץ החינכוי כי אי אפשר שהוא יעשה הכל אז מאז ישתנה ההגדרת תפקיד של היועצת מבחינת תלמידי הלקויות למידה. השירות הפסיכולוגי ייעוצי שפי- הוא מכיל את כל היועצים והפסיכולוגים החינוכיים שפועלים כיום. היועץ החינוכי ומשלימי התפקיד:\ צוות המורים- דמויות מאוד משמעותיות כי בסופו של דבר מי שרואה את התלמיד כל בוקר ומכיר אותו הכי טוב זה המורה. המורה מכיר את המשפחה, התנהגות אופיינית, מצב חברתי, רגישויות. כי אם בוקר אחד הילד יגיע עם התנהגות לא אופיינית ניתן לזהות. לפעמים כשיש קושי מסוים המורה משלים ליועץ מידע ולפעמים הוא גורם הרבה יותר משמעותי. לפעמים יותר נכון שהמחנך יעשה דברים ולא היועץ כמו שיחה עם הילד אחרי התנהגות כלשהי. אולי לילד יהיה יותר נוח לדבר עם המחנכת ולא היועצת (איתן!). זה מאוד מעצים את המורה כי על הדרך היועץ נותן כלים למורה איך להקשיב איך לדבר עם הילד איך לייעץ.\ הנהלת בית הספר- היועץ הוא חלק מההנהלה ולכן הוא שותף לישיבות הנהלה ולקבלת החלטות לגביי בית הספר. הנהלת בי הספר מתפקידה בין השאר להיות אחראית על מדיניות חינוכית של המסגרת להובלת רווחה נפשית. אם רוצים להעביר תהליכים ייעוציים הנהלת בית הספר צריכה להחליט על תקציבים, משאבים, שמקצים שעות במערכת לכך\...\ ההורים- הורים הם תמיד משמעותיים ולא משנה באיזה גיל. היועץ יחפש לעדכן את ההורים, יש מחוייבות לעדכן מבחינה חוקית אבל גם סתם בלשתף ושימשיכו את התהליך בבית. אני רוצה לעדכן את ההורים במה שאני יודעת על הילד לשמוע מה קורה בבית כדי לקבל תמונה שלמה. אנחנו יודעים שהורים פונים רבות ליועצים.\ גורמי הסיוע בקהילה- גורמים שקשורים למערכת הבריאות, לרווחה, לעמותות, פסיכולוגים, מטפלים, עובדים סוציאליים.. מובחנות וייחודיות היועץ החינוכי:\ -היועץ ולא אף אחד אחר הוא איש בריאות הנפש הפנים מערכתי- הוא היחיד בבית ספר. הפסיכולוג מגיע פעם אחת לאיזה שלוש שעות.. וזה אומר זמינות. זה אומר שאם קורה משהו לילד היועץ יכול לתת עזרה ראשונית מיידית, תגובה מיידית, לא צריך לזמן אותו לעוד שבועיים.\ -היועץ הוא הגורם המקשר בעל מבט מערכתי בתוך הבית ספר ובים הבית ספר לקהילה- הוא מכיר את הפרט ואת צרכיו אבל גם את הצרכים של הקהילה- את קלינאית התקשורת, את המאבחנים, את העובדת סוציאלית\... הוא יודע לקשר בין המשאבים לצרכים.\ - יש לו זווית ראייה לכלל התלמידים (לעומת פסיכולוג של בית ספר..). הוא רואה את כל הכיתות. זה מאפשר לו לראות שוניות בתוך האוכלוסייה ומתוך זה לזהות צרכים ולתת מענה הולם.\ - היועץ נמצא בצומת שהוא גם רואה את כל המערכת. גם את התלמידים, הוא גם חלק מהצוות הנהלה ומכיר את הצרכיםש של צוות הנהלה, הוא גם רואה את צוות המורים, ההורים, יש לו ראייה מערכתית של צרכים. לפעמים יש גם צרכים מנוגדים. למשל המנהלת בית ספר רוצה שהמורות יישארו עד 18 וחצי ומורה אחת לא מוכנה והיועצת נמצאת באיזשהו מקום שהיא מבינה את צרכי ההנלה והמערכת וגם את הפרט. המקום האמפתי שלה יכול לסייע בניגודיות כזו. ילד שהגיע לחטיבה זורק כיסאות לא לומד מפריע לכולם, והבית ספר החליט שהמסגרת לא מתאימה לו, שילך למקום אחר, ומכנסים ישיבה גדולה, והיועצת נמצאת כשהיא גם מבינה את צרכי המערכת אבל גם את צרכי הילד. היועצת יודעת שאם יעיפו את הילד הזה הוא ילך לרחובות, ימשיך להתפרע ולהחמיר.. היועצת נמצאת באמצע. ארבעה מודלים מרכזיים בעבודת הייעוץ שנדבר עליהם- ייעוץ היוועצות תאום- תיאום בין שירותים בבית ספר ומחו לבית ספר כחלק מתהליך הטיפול הצרכים של התלמידים מורים בית הספר כארגון והורים ניהול תוכניות- הפעלה של תוכניות התפתחותיות ומניעתיות, באמצעות הכשרת צוותים חינוכיים ויישומן בקרב התלמידים, בליווי מערך בקרה והערכה. 3 רמות ביצוע מטלות הייעוץ החינוכי:\ 1. הרמה הפרטנית\ 2. הרמה הקבוצתית\ 3. הרמה המערכתית עשייה פרו אקטיבית- חשיבה ותכנון מוקדמים, לפני שהיה משבר\ עשייה רה אקטיבית- התערבות אחרי שהיה משבר הפרדיגמה המערכתית בייעוץ: מה זה פרדיגמה בכלל? מקור המילה מיוונית והמשמעות זה תכנית, מתכונת. פרדיגמה היא השקפת עולם, המבטאת הנחות בסיסיות ביחס לאדם ולעולם, ממנה נגזרות תפיסות המגדירות את הראוי, החשוב וההגיוני. פרדיגמה באוריינטציה מקצועית- שלושה היבטים:\ - ההיבט הקוגניטיבי- החשיבה, העיבוד מידע ובא לידי ביטוי בעמדות ותפיסות של אותה פרופסיה, שנובעים מתוך הפרדיגמה הזו.\ - ההיבט ההתנהגותי- דפוסי פעולה, עשיה שנגזרים ממערכת האמונות שבבסיס הפרדיגמה\ - ההיבט היישומי הכשרתי- רכישת טכניות שיטת כלים ומיומנויות התואמים להנחות היסוד של הפרדיגמה. איך מופיעה פרדיגמה חדשה? הפרדיגמה המיטבית התחילה בשנות ה90..\ שינוי של פרדיגמה מתרחש או כשיש פתאום איזשהי פריצת דרך מדעית או מה שבדכ קורה שבקרב אנשי הפרופסיה ובקרב הקהילה המקצועית עולים ספקות ביחס ליכולתה של הפרדיגמה הקיימת לתת מענה לביות שקיימות עכשיו או בעיות שהצטרפו לאחרונה, ואז מתוך זה מתעצבת פרדיגמה חדשה שרוכשת את מעמדה בכך שהיא מצליחה לתת מענה לבעיות החדשות האלו. מזה ניתן להבין ששינוי פרדיגמתי לא קורה ביום אחד, אלא מדובר בתהליך הדרגתי, מתמשך.. ולכן לפרופסיה מסויימת יש יותר מפרדיגמה אחת בכל זמן. הפרדיגמה החדשה לא מבטלת את הקודמת אלא מצטרפת אליה. החינוך הייעוצי הוא פרופסיה שעובר שינויים פרדיגמתיים. הייעוץ התרחב והתרחב כי החברה משתנה כל הזמן וצרכים חדשים עולים והייעות מחפש את הצרכים ולתת מענה וככה מתקדמים לפרדיגמות חדשות שמחפשות לתת מענה. הייעוץ בתחילתו הייתה הייעוץ הפרטני, עם הזמן החלו לצוץ עוד ועוד צרכים בחברה המערבית, שהתקדמה גם המודעות לגביהם, למשל עלה שיעור משפחות הגירושים, מומדעות לאלימות במשפחה, אחוז בני הנוער שמשתמשים בחומרים ממכרים, רשתות חברתיות, והיה צריך לתת מענה לצרכים שהפרדיגמה הפרטנית כבר לא הצליחה לתת מענה. התבססה בנוסף התפיסה שאם אשב בחדר ואעסוק בהיבטים אישיים שלו אני מתעלמת מהיבטים פסיכו חברתיים, סביבתיים כמו הכיתה שלו המשפחה שלו, ועלה כי הפרדיגמה הזאת לא נותנת מענה מספיק וכך התפתחה הפרדיגמה המערכתית. סימני שאלה המעמידים בספק את בלעדיותה של הפרדיגמה המסורתית בייעוץ:\ - ההתעלמות מההקשר החברתי הרחב של הפרט\ - שאלת יעילותו של היעוץ המסורתי (פרטני) בהקשר למשאבי זמן יקרים. אני לא אספיק לגעת בהכל. היגשה המערכתית הנחות יסוד:\ - אנשים אינם חיים בבידוד אלה הם חלק ממערכות חברתיות מורכבות- ילד חי בתרבות מסויימת בבית ספר מסויים..\ - קיימת פעילות גומלין הדדית בין הפרט לבין המערכות החברתיות תרבותיות המקיפות אותו. הילד מושפע ומשפיע חזרה.\ - ההתפתחות האנושית הינה תהליך מתמשך של הסתגלות והתאמה הדדית בין האדם לסביבתו.\ - הבנת התנהגותו של הפרט כרוכה בהבנת מרקם המערכות התרבותיות, הערכיות והחברתיות המקיפות אותו. המודל האקולוגי- המודל אומר שסביב הפרט מסתובבות 4 טבעות קונצנטריות וכל תת מערכת משפיעה על המערכת שמעליה ומתחתיה.\ 1. הילד בטבעת הראשונה עם המטען הגנטי שלו\ 2. הסביבה הקרובה של הילד- הצעצועים שלו ובני אדם שסובבים אותו\ 3. הסביבה החברתית כלכלית- מה טיב החומרים שהילד זוכה להן, איזה תכניות יעוציות הוא זוכה להם, איזה העשרה הוא זוכה- האם הילד הולך לחוגים..האם הסביבה החברתית כלכלית שלו מאפשרת לו הזדמנויות להתפתחות..? באיזו מידה? האם הסביבה הכלכלית חברתית שלו יכולה לאפשר לו לעבור אבחון, לקבל סיוע כמו טיפול אם צריך..\ 4. הסביבה התרבותית- איזה ערכים יש בתרבות של אותו ילד שמשפיעות ומובילות אותו. אם אני רוצה להבין את הפרט, מתוך החשיבה של הפרדיגמה המערכתית, אני חייבת להכיר את המערכות שמקיפות אותו. אם לא אבין את הסביבה הקרובה של הפרט ואת הערכים שסובבים אותו לא באמת אבין אותו.\ אם הפרדיגמה הפרטנית אומרת שאני אשב עם הילד ואעשה איתו תהליך, הפרדיגמה המערכתית אומרת שאעשה השפעה על הילד באמצעות המערכות שמקיפות אותו. כדי ליצור שינוי אצל הפרט שנמצא במרכז המעגלים, אני יכולה ליצור שינוי במערכות המקיפות את הפרט וככה ליצור שינוי. איך המערכת המערכתית השפיעה על עבודת הייעוץ?\ - היועץ יחפש אחר מיפוי וזיהוי המערכות המקיפות את הפרט.\ - שיתפוי פעולה והיוועצות גם גורמים בבית הספר ןמחוץ לבית ספר- עם הורים, פסיכולוג\...\ - הקניית כישורים ומיומנויות לצוות החינוכי, כגורם בעל השפעה משמעותית, כדי שהם בתור מערכת תוביל לשינוי אצל הילד\ - יצירת אקלים מיטבי בבית ספר כדי שהוא גם ישפיע על הבית ספר\ - הגברת מעורבות ההורים בתהליכים החינוכיים והייעוציים הפרדיגמה מאפשרת מענה יעיל למגוון הצרכים הקיימים באמצעות השפעה על המערכות שמקיפות את הפרט. היישום שלה מקדם דפוסי עבודה שיתופיים בין מקצועיים, מנגנונים של עבודת צוות, הערת מידה, שיתוף וגיוס משאבים (בתוך בית ספר ומחוץ לבית ספר).\ הפרדיגמה המערכתית עובדת במקביל לפרדיגמה המסורתית (הייעוץ הפרטני). יש יועצים שעובדים יותר על פי זה וחלק יותר על פי זה\...\ כל זה מרחיב את עבודת היועץ החינוכי. דוגמא לשאלה- היועצת בחרה להיפגש ההורים של הילד- איזה פרדיגמה זה מייצג? המערכתית. תהליכי היוועצות: ייעוץ פרטני זה לא כמו תהליך היוועצות. על פי ההגדרה של קפלן, היוועצות הוא תהליך של אינטרקציה בין שני אנשי מקצוע, המייעץ, שהוא המומחה בתחומו, והמתייעץ, המבקש את עזרתו של המייעץ, בבעיית עבודה שהוא מאמין כי היא נמצאת בתחום המומחיות של היועץ. היוועצות מתוך ההגדרה הראשונית הזו, קשורה לתפקיד של המתייעץ- יכול להיות תפקיד מקצועי, או תפקיד חברתי, כמו הורות. הורה שבא ליועצת לפגישה, זה לא ייעוץ פרטני, אלא תהליך היוועצות (כי בעצם המושא, הנושא של המפגש, לא נמצא בחדר בכלל..). השימוש במילה \"בעיה\" מאוד מצמצם לנו את טווח הנושאים שאפשק לעסוק בהם בהיוועצות, זה לא חייב להיות בעיה, כל סוגיה, מצב, התרחשות עתידית שאנחנו נערכים לה, בריאותף חינוך, הכל יכול להיות סוגיה ולאוו דוקא בעיה. למשל, רכזצ שכבה שאמורה לקלוט 7 כיתות י חדשות ורוצה להכין תכנית לקידום האקדלים החברתי של השכבה הנכנסת. אז היא רוצה להיכנס ליועצת לשיחה היוועצות איך לבנות תכנית כזו- אין פה בעיה! והיוועצות היא לאוו דוקא עוסקת בנושאים שליליים או רק כשיש בעיה. אחרי שהתפתחה התפיסה שאפשר לעזור לילד על ידי המערכות שמקיפות את הילד, הייעוץ הרב מערכתי בעצם מאמין ששינוי יעיל וארוך טווח היא ליצור שינוי במערכות של הילד. אם יועצת תשמע את הסיטואציה בבית עם ההורים ותדבר עם ההורים, תיתן להם עקרונות פעולה, כלים, היועצת תשפיע על ההורים של הילד שנמצאים בסביבה הקרובה ביותר לילד וישפיעו עליו. מתוך תהליך היוועצות על ילד כלשהו אנחנו נשפיע עליו. היוועצות הוא בעצם מכשיר רב עוצמה ליצירת שינוי. לפעמים אין צורך להתערב ישירות אצל הפרט. לפעמים עדיף להשפיע על המערכות שמקיפות אותו כדי להשפיע על הפרט. לעיתים היוועצות טובה אף יותר מתהליכי ייעוץ אחרים כי היא משפיעה לעתיד- מי שמקבל את ההיוועצות יכול לקבל כלים שישמשו אותו לטווח הארוך. אני יכולה לתת לילד עקרונות איך לשוחח עם ילדים לגבי חששות לקראת מעבר דירה- הכלי שנתתי לכם כרגע, זה נכון למעבר הזה אבל זה נכון גם להמשך. למשל לקראת המעבר לחטיבת בינייים, לקראת בגרויות, צבא.. חששות לאורך הדרך. ברגע שההורה קיבל את הכלי הזה זה להורות בכלל.. גם בשבילם. ולכן להיוועצות יש עוצמה.\ למפגשי היוועצות מגיעים הורים, מורים, צוות, אנשי מקצוע כמו עובדים סוציאלים, פסיכולוגים\... שני מאפיינים ייחודיים למפגש היוועצות:\ 1. מפגש הנתייחס למשולש יחסים (טריאדה): המתייעץ, המייעץ, וגורם שלישי שאינו נוכח פיזית במפגש. בעוד שבייעוץ פרטני יש לנו דיאדה- היועץ והנועץ בתהליך ייעוצי ישיר, בהיוועצות יש לנו טריאדה- המייעץ שמשפיע באופן ישיר על המתייעץ שהוא בתורו משפיע באופן ישיר משפיע על הגורם השלישי, והיועץ בעצם משפיע באופן עקיף על הגורם השלישי.\ הגורמים המייעצים הם בדרך כלל אנשים מתחומי הסיוע ורווחת הפרט, המתייעצים יכולים להיות הורים, אנשי חינוך, שינשינים.. המתייעץ הוא כל גורם שרלוונטי לתהליכי הסיוע של הפרט.\ מושא ההייוועצות יכולה להיות ילד, פרט כלשהו, יכול להיות קבוצה, שכבה, ארגון מסויים, אקלים בית הספר..\ 2. להיוועצות מטרה מוגדרת, בזיקה לביצוע התפקיד התעסוקתי או החברתי של המתייעץ- למשל, אני אמא של רונן, מתוקף תפקידי כשאמא שלו באתי למפגש, אני מחכנת כיתה א\' מתוך תפקידי כמחנכת אני מגיעה למפגש. מקומה של ההיוועצות בהקשר לחיי הנפש של המתייעץ אמא שמדברת על הבן שלה ואומרת שגם היא חווה קשיים חברתיים ורוצה לפרוק במפגש ולשתף בקשייה. נשאלת השאלה האם יש לזה מקום במפגש היוועצות.\ היוועצות איננה מכוונת לחיי הנפש של המתייעץ, אלא לתפקוד התעסוקתי או החברתי של המתייעץ אל מול מושג ההיוועצות.\ זיקתה של ההיוועצות לרווחתו הנפשית של המתייעץ היא בעלת חשיבות משינית בלבד. במקרים מסויימים היועץ יאפשר מידה מסויימת של עיסוק בחיי הנפש של המתייעץ בסיבות הבאות:\ - כשאנחנו מדברים עם ההורים או עם מי שבא להיוועצות, אנחנו רוצים אותם כשותפים, יש לנו מטרה משותפת. לפעמים אתן כלי להורה או למתייעץ שיהיה לו קשה לקבל אותוץ אני בסך הכל רוצה להועיל לגורם השלישי, אני רוצה שיהיה נוחות במפגש, אז יהיה לי קשה לעצור את ההורה או המתייעץ לגבי גלישה למקומות פחות רלוונטים שבנפש שלו כדי כן לייצר יחסים של אמון הקשבה וקבלה ושיתוף פעולה. בנוסף, לצורך היכרות מעמיקה יותר עם כוחותיו וקשייו האישיים של המתייעץ, לשם התאמת סגנון ואופני ההתערבות. אבל במקרה זה אני אגביל את כמות הזמן, ואגדיר את האחריות שלי למצבו הנפשי של המתייעץ ואצטרך לשים גבול. \"תשמעי אני יועצת חינוכית של רונן.. אני חושבת שבמקרה הזה אני הייתי פונה לאיש מקצוע ש\...\" מודל ההייוועצות- הנחות יסוד נוספות:\ - איכות הקשר הבין אישי בין המייעץ למתייעץ היא בעלת חשיבות קריטית להצלחת תהליך ההיוועצות. אנחנו רוצים שיהיה פתיחות, שלא יהיה ביקורת על התפקוד של המתייעץ, שתהיה מוטיבצייה ליישם את הדברים.\ - ההיוועצות מושתת על הדדיות ושיוויון ערך, ללא יחסי סמכות היררכיים. כלומר, לפעמים נראה לנו שהיועצת היא בעלת הידע והיא זאת שתגיד להורים מה לעשות, אבל היוועצות זה מפגש של שיוויון, אין היררכיה, יש כאן שני אנשי מקצוע. היועצת מומחית בייעוץ חינוכי של הנפש והאמא מומחית בלהיות אמא ושתיהן שוות ערך ללא היררכיה. כשפסיכולוג ידבר עם היועצת הוא מומחה בקליניקה והיא מומחית בבית ספר ויש היוועצות שווה ערך.\ - תהליך ההיוועצות יסתכם במפגש קטן של מפגשים. אנחנו לא רוצים ליצור תלות. אם מחנך שצריך היוועצות על מצב יבוא כל פעם יהיה לו תלות ביועצת ועל כל מצב הוא יכול לתהליך היוועצות. או הורה מסויים שיבוא כל פעם.. גם כשיש מפגש אחד או שניים יש התמקדות בסוגייה.\ - האחריות על היישום היא על המתייעץ. למשל אמא שבאה לדבר עם היועצת והיועצת נתנה לה כלים לעבודה עם הילד, האחריות על ההורים ליישם את הכלים. אבל זה לא חד משמעי, כי לפעמים היועץ והמתייעץ שייכים לאותה מערכת. למשל, יועצת שכבת י ורכזת שכבת י.. למשל אם הן יושבות על אקלים השכבה, האחריות על היישום היא על שני המשתתפים. כישורים ומיומנויות בקרב מייעצים:\ אמפתיה- היכולת להבין את האדם השני, לראות את הדברים מהעיניים שלו\ מיומנויות הקשבה פעילה- איך להקשיב, איך עושים שיקופים, פראפרזות..\ רגישות לעולם המושגים והידע של המייעצים, התאמה לשפה התרבותית- כמייעצים בתהליך ההיוועצות, אנחנו חייבים לעבוד בשפה שמתאימה למתייעץ. אם יש מפגש היוועצות של שלושה יועצות אז אפשר לדבר בשפה מקצועית, אבל אם יועצת נפגשת עם הורים היא צריכה להתאים את השפה למשתתפים בפגישה.\ שאילה מיומנת של שאלות- חשוב שהשאלות יהיו פתוחות ולא סגורות.. אנחנו רוצים שידברו כמה שיותר, שיפרטו את הדברים. כדאי לא ליצור שיח של שאלה תשובה שאלה תשובה ושזה לא יהיה שיחה שנראית כאילו היועץ מוביל את השיחה. להיזהר עם שאלות שלא חודרות מדיי לעולמם הפרטי.. מדוע אנשים מבקשים להתייעץ?\ חוסר בידע- הסיוע למתייעץ יכוון להקניית ידע אשר יאפשר התמודדות יכילה יותר עם הסוגיה. למשל, הורים לילד קטן מכניסים פעם ראשונה את הילד לגן. זה מעבר חד שגם ההורים לחוצים ממנו מאוד. ההורים באים להתייעץ כי הם רוצים ידע איזה תגובות נורמטיביות יש לילד כשהוא נכנס לגן פעם ראשונה או איזה תגובות כן צריך לשים לב אליהם..\ חוסר בכישורים- יש פעמים שלמתייעץ יש ידע אבל לא יודעים איך, ואז ההיוועצות יתמקד בהקניית דרכים, עקרונות ומיומנויות תגובה יעילות\ חוסר ביטחון (מצבי)- סיוע על ידי מתן אישור, תמיכה ועידוד לקראת ביצוע ההתערבות המתוכננת. למשל מחנכת שרוצה לבנות תכנית התערבות על נושא מסויים, כדי לקדם לדוגמא אקלים כיתתי. היא בנתה בעצמה תכנית ורצתה להיוועץ עם היועצת לקבל אישור מאיש מקצוע שזה בסדר\... היוועצות זה מודל שלפעמים יש טשטוש בהבחנה בינו לבין תהליכי ייעוץ אחרים.\ הבחנה בין היוועצות לייעוץ-\ דומה- בשניהם מתקיים קשר מסייע, בשניהם באות לידי ביטוי מיומנויות ייעוציות כמו אמפתיה, מיומנויות הקשבה.., בשניהם מדובר על יצירת יחסים המבוססים על אמון וקבלה.\ מה שונה? -- דבר ראשון מבחינת מבנה הקשר- קשר ישיר (דיאדי) לעומת קשר עקיף (טריאדי)\ החוזה שונה בתכלית, על החוזה מושתתות הציפיות של הפרט מהמפגש הזה, האסטרטגיות של המפגש הזה.. החוזה בייעוץ מדובר על אדם שמגיע מתחתחילה לתהליך של ייעוץ, בידיעה שהוא יודע שהוא הולך לחשוף דברים מעולמו האישי והולך לוותר על הפרטיותשלו. אבל בהיוועצות החוזה הוא שונה לגמרי, הוא ל אמכוון לחיי הרגש של המתייעץ, אלא תעסוק בסוגייה על מישהו אחר. היוועצות לעומת הדרכה-\ אנשי מקצועות הסיוע מקבלים הדרכה, ליווי מעמיק, במיוחד בשנים הראשונות.\ הדרכה- יחסי גומלין בין איש מקצוע בכיר ובעל הסמכה לבין איש מקצוע בעל פחות ניסיון.\ אז לפעמים יש טשטוש בין הדרכה לבין היוועצות.\ בהדרכה המדריך והמודרך שניהם באותו המקצוע. יש להם תשתית של ידע דיספצילינארי זהה. שניהן מחוייבים לאותו קוד אתי, הפרופסיה משותפת.\ לעומת זאת בהיוועצות יש בעלי תפקידים ממקצועות שונים, ולכן הם בעלי משאבי ידע שונים וזיקות ארגוניות שונות.\ בהדרכה יש מבנה היררכי ברור בין המודרך למדריך. בהיוועצות יש שאיפה ליצירת מערכת יחסים הדדית ללא היררכיה בין המייעץ למתייעצים. היוועצות כשירות עקיף לתלמידים היא אחת מהמודלים השכיחים ביותר בעבודת הייעוץ החינוכי. מודל הקובייה-  מניעה ראשונית- מזהים גורמי סיכון- מוכרים סמים מחץ לבית ספר, בנות מדברות על דיאטות..\ עושים איזשהי התערבות כבר שיש זיהוי של גורמי הסיכון. (עוד ברמת היועץ)\ מניעה שניונית- ילד שכבר דורש טיפול אחר כי הוא כבר בסיכון. בדרך כלל עובר לאנשי מקצוע אחרים\ מניעה שלישונית- הילד סיים את הטיפול הוא חוזר לבית הספר רק למעקב עם היועצת, בסיום של המשבר. חזר לפינה הרגילה שלו, את המניעה שבעיצומו של המשבר. מה ההבדל בין שיחת ייעוץ לשיחה עם חבר רגילה:  הייעוץ הפרטני הוא תהליך מובנה של תקושרת בין אישית א סימטרית שמטרתו היא לסייע לנועץ.\ דגשים:\ - קיומו של תהליך - מפגש אחד בלבד או מספר מפגשים- גם במפגש אחד עדיין יש תהליך.\ - הבנייה- בייעוץ החינוכי יש שלבים- היועצות נעזרות בתיאוריות שבנויות על ידי שלבים שמכווינים אותן. השלבים עוזרים לסדר, להתמקדות, מה אני אמורה לעשות בכל שלב. ישנה גם משמעות לרווחים בין המפגשים. הרווח הוא חלק מהתהליך. עיבוד של המפגשים, \"שיעורי בית\"..\ - תפקידים- כל אחד יודע מה תפקידו- יועץ ונועץ. אין הדדיות.\ - אינטרקציה בין אישית- אחד המרכיבים החשובים זה לייצר אינטרקצית יועץ נועץ שמבוססת על קבלה- שהנועץ יודע שמקבלים אותו כאדם (גם אם אותו נועץ עשה מעשה נורא, כמו רצח). אנחנו רוצים שהאדם ירגיש בטוח לשתף. אמפתיה, אמון כדי ליצור תהליך. ליועץ מטרה לראות את יחסי היועץ נועץ- הוא צריך להמשיך לשמר אותה כדי שלא תדאך.\ - תהליכי עידוד- אנחנו רוצים להוביל את האדם לשינוי, שיעשה מאמץ וישנה משהו בחשיבה, בהתנהגות. הוא צריך להסתמך על החוזקות והיכולות שלו. תהליכי העידוד צריכים לזרוק זרקור על היכולות שלו שיגייס אותם לתהליך.\ - מטרות- בכל תהליך ייעוצי יש מטרות. כשיועץ מתחיל להכיר את הנועץ הוא רוצה לסמן לעצמו מטרות. לעיתים המטרות לא זהות בין היועץ לנועץ.\ - שיפור לכיוון רווחה נפשית, התפתחות אישית, התסגלות- כדי שיהיה תהליך. מרכיבים גנריים בתהליך הפרטני: היועץ מביא איתו תיאוריות, ידע מקצועי, אמפתיה, גישות שונות (גישה הומניסטית לעומת גישת CBT), סגנון עבודה שונה.. עבודה מערכתית לעומת עבודה יותר פרטנית..\ כל אלו משפיעים על התהליך עם הנועץ. גישות והנחות על טבע האדם- יש מאות תיאוריות וכל תיאויה מבנה מסגרת תירואטית ושלבים אחרים. בבסיס כל תיאוריה כזו מונחות בסיס התיאוריה של מיהו האדם. כל תיאורטיקן הביאו את התיאוריה שלהם על מיהו האדם (\"אדם הוא אדם באשר הוא אדם..\"). הגישות מאוד שונות. על בסיס התיאוריה על מיהו אדם נבנות מטרות. מטרה של לעשות שינוי בתהליכי החשיבה למשל. מה שמשפיע על האדם זה הפרשנות שהוא נותן לאירוע, ואם הפרשנות שלו היא מוקצנת כמו כולם חייבים לאהוב אותי הכל חייב להיות מושלם, אני חייב לקבל 100, אז יהיה לו יותר קשה להתנהל בעולם. בעקבות המטרות האלו יש את אסטרטגיית הפעולה ואת התוצאה. אסטרטגיית הפעולה הן שונות מאוד זו מזו בהתאם לגישות השונות. אמפתיה: מיומנות מקצועית המאפשרת ליועץ לקחת חלק בעולמו הפנימי של הזולת מבלי לאבד את עצמיותו שלו. היועץ כאילו נכנס לתוך עולמו של הנועץ ורואה את זה מתוך העיניים שלו. עדיין הוא מסוגל לשמור על עצמו מחוץ לעולם של הנועץ. אני ממש מבינה את הנועץ שעומד מולי אבל שומרת על עצמי מחוץ לעולמו. אם אאבד את העצמיות שלי, זה כאילו כבר אין יועץ בחדר. הוא חייב לשמור על הזהות שלו כדי להמשיך לתפקד כיועץ. אתגרים ביישום האמפתיה יכולים להיות הזדהות, תרבויות שונות.. מאפייני הייעוץ הפרטני בבית ספר: - ייעוץ קצר מועד- היתרון שיש פחות נשירה במהלך הטיפול. - ממוקד בהשגת שינוי תפקודי, רגשי או חברתי, תוך הדגשת כוחות ומשאבים שקיימים אצל הנועץ. זה לא שהייעוץ החינוכי לא מכיר שצורך בשינויים ברבדים עמוקים יותר, אבל הוא לא יעסוק בזה בטווח הקצר שיש לו. שינוי תפקודי מסויים בחוויות הנלוות לו יכולות להוביל לשינוי עמוק יותר וזה כן היתרון של הייעוץ חינוכי. - מערכת יחסים יועץ נועץ- קשר המבוסס על אמפתיה, קבלה ואמון. יש גם מקום בטוח יותר אצל היועצת שיכולה אפילו לצאת עם הכיתה לטיול השנתי. זה נקודה נוחה יותר מאשר בטיפול בקליניקה. - זיהוי צורך בתהליך טיפולי אחר. אם היועץ מזהה גורמים המקדמים את תהליך הייעוץ הפרטני בבית הספר: - היועץ נתפס כחלק מצוות בית הספר- לגיטימיות למפגש פרטני. - הייעוץ נערך במסגרת טבעית ומוכרת - אפשרויות הערכת התהליך הרב מימדיות ומגוונות - לאור הקשר ההדוק בין היועץ למורים- מתאפשר איתור מוקדם של קשיים, ולעבודת היועץ יש המשך במסגרת הכיתתית והבית ספרית. אתגרים ייחודיים בעבודה הפרטנית בבית הספר- - חשש לתיוג שלילי בבית הספר - היעדר מרחב מיידי לעיבוד פנימי של נושאי המפגש הייעוצי. אחרי טיפול יש לי את הזמן שלי לעשות מה שאני רוצה לעבד את הדברים. בבית ספר ישר אחרי שיחה עפ היועצת הוא צריך להיכנס לשיעור בכיתה. אז לפעמים אפשר לתת רבע שעה ככה להפסקה אחרי השיחה. - אומרים לילד שהוא צריך ללכת למפגש ייעוצי, ולא בהכרח זה בא ממנו. - קשיים פיזיים וארגוניים כגון: רעש, צלצולים, הפסקות, עומס רב עקב ריבוי תלמידים הפונים או מופנים לייעוץ. - יש להתבסס על ראיות או נתונים בבואנו להגדיר בעיה. - בעת הגדרת הבעיה [יש להציב מטרה] או מטרות באופן שיאפשר לנו בהמשך לבדוק ולזהות האם השגנו מטרות אלה. (למשל מטרה להפחית את רמות החרדה ממבחנים ולשפר את הציונים). הגישה המכוונת לשימוש בנתונים על מנת להבין את מהותה של הבעיה ובהתאם לכך להתאים את ההתערבות. הגדרת הבעיה באמצעות ראיות או נתונים [מקורות מידע אפשריים במערכת החינוכית:] -  נתונים הקיימים במוסד החינוכי, אודות מצבו של התלמיד, הכתה, השכבה. - נתונים מסקרים הנערכים בביה\"ס, כגון: סקר אקלים חינוכי-מיטבי, מבחני מיצב. - זיהוי והערכת הצרכים הקיימים (מתצפיות, משיחות). על פי גישת הייעוץ הזו מומלץ לעשות אינטגרציה של כמה מקורות נתונים כדי להגדיר בעיה ולהתאים מטרה. [דוגמאות למערכי נתונים הקיימים בביה\"ס:] - סקר אקלים ביה\"ס - שאלון אח\"מ - נתונים על הישגים לימודיים - מידת נוכחות בביה\"ס - מידת הכנת שיעורי בית - סקרים על התנהגויות תלמידים (עישון, אלימות) - נתוני אוכלוסייה שונים כגון: מגדר, מצב סוציו-אקונומי - התבססות על ספרות מקצועית וממצאי מחקרי תוצאה (outcome research) אודות התערבויות ייעוציות- מתפרסמים באתרים ייעוציים. - בדיקת המידה בה ניתן ליישם את ההתערבות במערך הרקע הספציפי שבו אנחנו מתכננים לקיים את התהליך הזה. האם יש לנו את המשאבים לשם כך? - בחירה מבין אלטרנטיבות שונות את ההתערבות המתאימה לאוכלוסייה, למצב, למערך הרקע הספציפי. לא כל תכנית תתאים לכל בית ספר. - מומלצת עבודת צוות כדי לקדם זיהוי ובחירה בהתערבות המתאימה למערך הקיים, והתאמת יישומה. כדי שיהיה כמה זוויות ראייה להתאמה בבית ספר הספציפי. - מומלץ להתרשם מהמלצות יועצים אשר ביצעו את התכנית או לקשר להתנסויות קודמות של היועץ. - מחקרי תוצאה מספקים ראיות שהתערבות מסויימת יעילה. אם אין ראייה שהתערבות מסויימת יעילה, אין הדבר מעיד שאיננה יעילה, אלא שעדיין לא נמדדה. - הערכת השפעת/יעילות התכנית (אחריות להסברת התוצאה). - החלטה האם התכנית צריכה להימשך. - זיהוי האם יש צורך בשיפור התכנית. - תיעוד ההשפעות החיוביות של התערבויות עבור קהל היועצים ומקבלי ההחלטות. - לעיתים יעדיף יועץ לפעול על-פי תחושתו וניסיון העבר שלו, מאשר בהתאם לתכנית שנמדדה ונמצאה יעילה. -  יועצים רבים בשטח חסרים את ההכשרה והיכולת לקיום פרקטיקה מבוססת ראיות. - לעיתים לא ניתן ליישם התערבות באופן מדוייק כפי שנמדדה במחקר המקדים (צרכי שדה שונים, קשיים טכניים, חוסר באמצעים). - יועצים לעיתים עובדים באופן מנותק זה מזה, דבר המקשה על שיתוף ממצאי הערכת תכניות ייעוציות. גם אם מתבצעת הערכה לא תמיד זה עובד לכלל היועצים. זו תיאוריה קוגניטיבית והוא רואה בלחץ תהליך שבו מבצע הםרט 3 תהליכים קוגניטיבים.\ יש איזשהו גירוי שמופנה אל הפרט למשל הודיעו שהטיול עם לילה. השלב הראשון זה שהפרט שואל את עצמו האם הוא ניצב בפני לחץ. בעקבות ההערכה הזו האדם יגיד \"אוקי אין לי בעיה אני לא לחוץ מזה\" או שהוא יגיד \"יש פה לחץ, יש פה מצב שצריך לפתור את העניין\"- זו הערכה ראשונית.\ הערכה שניונית זה להגיד לעצמי מה יש בי שיאפשר לעצמי להתמודד ביעילות עם המצב. כתוצאה מהשלב הזה האדם בעצם יאמץ לעצמו דרך תגובה שנראית לו מתאימה יותר לבעיה שבה הוא נמצא. יש לציין שהערכה הראשונית והשניונית הם מתרחשות במקביל בתהליך דיאלקטי, הדדי. לאחר מכן מתקיימת התגובה ואחרי התגובה יש הערכה שלישונית- האם עניתי בתגובתי על הבעיה שלפני נתקלתי. אם כן, אז כנראה שמידת הלחץ ירדה, שהתגובה סייעה לרמת הלחץ, אבל אם לא אז בעצם הפרט חוזר חזרה להערכה הראשונית.\ למשל טיול עם לילה- הערכה ראשונית- כן יש פה בעיה שמטרידה אותי, אני לא יודע איך זה הולך להיות, האם אשאר לבד בחדר, האם יש שירותים בחדר\...\ הערכה שניונית- האם יש משהו שאני יכול לעשות כדי להתמודד? אולי הוא יגיד שהוא יכול ללכת למחנכת ולשאול את כל השאלות שיש לו. אם עשה את זה הוא מגיע לתגובה שלישונית- המורה הסבירה לו שקובעים את החדרים מראש ויש שירותים וענתה לו על כל השאלות שלו וכעת הוא רגוע יותר. אפשרות אחרת שיואב יגיד בהערכה השניונית שאין לו מה לעשות ושהוא במצב של חוסר אונים והוא לא יכול לעשות שום דבר כדי להקל על עצמו, ואז לא תהיה תגןבה ואז בתגובה השלישונית הוא יהיה עדיין בלחץ ואז הוא חוזר להערכה הראשונית. כלומר מצב הלחץ הוא תוצאה של הערכה קוגניטיבית שמבצע האדם. הדגש הוא על הערכה קוגניטיבית של הפרט ביחד עם דרישות המצב ולתגובות ולמשאבים שהוא מרגיש שיש ביכולתו כדי להתמודד עם המצב. 1. מודעות לקיומו של הנושא- הילדים חשופים למקורות לחץ רבים וצריך להיות מודעים לזה ולהכיר את מקורות הלחץ של הילדים. 2. רמה פרטנית- סיוע ליחיד- הייעוץ נותן תמיכה, הקשבה, הקניית דרכי התמודדות, תחושה שיש מי שמקשיב ורוצה לסייע, כל אלו הייעוץ רוצה לקדם.\ ארגון ברמה המערכתית- לעדכן את המורה על רמת הלחץ של התלמיד, למצוא יחד דרכים בהן המערכת יכולה לסייע לתלמיד מסויים. 3. ברמה קבוצתית- תכניות לקידום כישורי התמודדות, קבוצות תהליכיות לתמיכה רגשית, יועצות רבות עורכות תהליכים קבוצתיים כאלו סביב נושא מעורר לחץ- למשל חרדת בחינות. 4. ברמה המערכתית- ליידע את המערכת כולה על מגוון מצבי לחץ של תלמידים, העלאת מודעות, דרכים בהן ניתן לסייע, בניית תכניות לסיוע במצבי לחץ, ליצור אקלים מיטבי שיקדם תחושת מוגנות, הקשבה אמפתיה סיוע..