תפקיד היועצת בגיל הרך

ייעוץ חינוכי

• ייעוץ חינוכי מכוון לקדם את התפקוד והרווחה הנפשית של תלמידים וצוותי חינוך, בהתאם לשינויים במציאות (כמו מגפת הקורונה או מלחמה).
• תהליך הייעוץ הפרטני מאפשר לנעץ (התלמיד) לחקור, לגלות ולהבהיר דרכים לחיים בעלי רווחה נפשית גבוהה יותר.
• אסטרטגיות ייעוץ מגוונות, אין תשובה אחת.
• למבחן, יש לקרוא את כל המאמר בסילבוס - מבחן אמריקאי.

התפתחות מקצוע הייעוץ החינוכי

• הייעוץ החינוכי החל בסוף המאה ה-19 בארה״ב.
• תחילה היה ייעוץ לבחירת מקצוע, מגמת לימוד וייעוץ מקצועי.
• תוכנית "הכוון" הותקנה בבתי ספר בסן פרנסיסקו.
• הצוות החינוכי ניתוח את כישוריו האישיים של התלמיד.
• מתן ייעוץ בנוגע לאפשרויות התלמיד.
• השמה למקומות עבודה.
• מתן ייעוץ במהלך תהליך ההשמה.
• כניסה משמעותית יותר לעולם הייעוץ התרחשה ב-1908 בבוסטון.
• הוא נתן שירות לבוגרי בתי ספר, לבחור מסלול לימודי.
• טען שתהליך הייעוץ כולל 3 שלבים:
  • הבנה עצמית של הנועץ: כישוריו, נטיותיו, תחומי עניין, כוחות ומגבלות.
  • הבנה של הסביבה: מקצועות קיימים, אפשרויות הצלחה.
  • התאמת נטיותיו ו הכישורים של הנועץ לאפשרויות בסביבתו.

נקודות משמעותיות בהתפתחות הייעוץ החינוכי בעולם (תחילת המאה ה-20)

• צורך להתמודד עם הטרוגניות בבתי ספר: בארה״ב, התפתחה גישה של חינוך לכולם, אולם נפתחו בתי ספר ציבוריים. נוצרה הטרוגניות גדולה. היועצים לקחו על עצמם משימות נוספות לתפקיד.
• התפתחות כלי מיון ומבחני משכל להשמה: הגישה קיבלה עידוד אחרי מלחמת העולם הראשונה. כלי מיון שימשו לבחירה באנשים לתפקידים במלחמה ולשימוש בבתי ספר למיון למגמות לימוד.
• התפתחות תנועת בריאות הנפש: תנועה הומניסטית לפיתוח חיי אנשים עם בעיות נפשיות. הופיעה משימה למנוע בעיות נפשיות ולטפל בהן עוד בגיל צעיר בבית ספר.
• ההכרה בצורך להבין רבדים עמוקים של האישיות: עלו מבחנים השלכתיים שמטרתם להבין את האישיות. התפתח השיח הייעוצי באמצעות שיחה.
• הצורך ביועצים בחינוך: המורים נדרשים להתמקד בהוראה, היועצים מטפלים בבעיות פרטניות שדרושות עזרה מקצועית.
• ביקורת על בתי ספר שלא פיתחו מספיק את המחוננים: הובילו להקצאת תקציבים לייעוץ בבית הספר, לפיתוח יועצים ולתכניות מתאימות.

התפתחות הייעוץ החינוכי בארץ

• התפתח בתוך המערכת החינוכית.

• התפשט ממוסדות לימוד לגופים אחרים כמו אקדמיה ועמותות.

• לאום היה גורם משפיע על מערכת החינוך בראשית ימיה.

• כיום מיצוי הפוטנציאל האישי עומד במרכז.

• תכניות בתי ספר שונות עוזרות לתלמידים למצוא את עצמם.

• בשנות ה- 50 עידן הגירה המונית לישראל השפיעה על מערכת החינוך. היועצים התמודדו לא רק עם מספר התלמידים הגבוה, אלא גם עם ההטרוגניות התרבותית שונה.

• שנות ה-60 הכשרת יועצים שהתבססה על הבסיס המוכשרים.

• הגדרה ראשונית של המטרות.

מטרות הייעוץ החינוכי

• איסוף מידע על התלמידים.

• איסוף ומידע מקצועי והפצתו: ייעוץ לימודי ו/או יציאה לעבודה.

• עזרה למורה בהבנת קשיי הסתגלות של ילדים.

• שימוש במבחנים.

• עזרה להתגבר על קשיי הסתגלות.

• סיוע להבנה עצמית.

• פיתוח הבנה על אפשרויות לימוד והכשרה מקצועית.

• עזרה להגעה למסקנה מוגדרת לגבי נטיות, כשרונות וערכים.

• פיתוח תכנית מציאותית להגשמתם.

• סיוע בבעיות יחסי אנוש.

• עזרה לחבר המורים, היועצים התעסוקתיים ומוסדות קהילתיים בהכרת התלמידים.

• עזרה להורים בהבנה ילדיהם.

• הצעת תכניות להמשך לימודים או לכניסה לעבודה.

• פיתוח מגע עם מוסדות אחרים.

• סיוע בקליטת ילדים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת.

• התייחסות ישירה לתלמידים.

• הגברה של מודעות עצמית.

• התייחסות ליחסי אנוש.

• הכרה בחשיבותם של גורמים בקהילה.

• חשיבות ההורים בתהליכי הייעוץ.

תחילת המאה ה-20- התפתחות במערכת הלימודים

• שיעור ייעוץ בתוכנית הלימודים.
• בחירה להשתתף.
• נגע בעיקר בהכוונה מקצועית.
• הרצאות על אפשרויות תעסוקה ולימודים.
• סיורים בשדה.
• חומרי קריאה.

שונויים במודל הייעוץ החינוכי

• התייחסות לילדים מתבגרים, לבתי ספר ולחטיבות ביניים.

• התבססות על ייעוץ פרטני.

• התפתחות פרדיגמת המיטביות, שנות ה-90.

• קידום רווחה נפשית לכל אדם.

• ראיית הפרט בסביבתו הסביבתית; 3 עקרונות:

  • זכות ליכולת עצמית מירבית.
  • יצירת סביבה תומכת ומוגנת.
  • יצירת תכניות לקידום מיטביות.

תפיסת עולם ייעוצית

• גישה סלוטוגנית - שמקור מיוונית ופירוש זה "מקור הבריאות".
• מחפשת לקדם בריאות, כוחות וחוזקות לאדם, לאו דווקא את הטיפול בקשיים קיימים.
• התפיסה הייעוצית היא מערכתית, לאו דווקא פרטנית.

שנות ה-70

• מודל טיפול קליני: מטרת היועץ החינוכי "לרפא" בעיות וקשיים של תלמידים.
• התמקדות בתלמידים לא מתסגלים.
• עבודה פרטנית בחדר ייעוץ.

שנות ה-80

• מודל מניעה: מניעת בעיות טרם הופעתן.

• זיהוי גורמי סיכון טרם הופעת ההפרעות.

• התערבות מוקדמת.

שנות ה-90 וה-2000

• התפתחות פרדיגמת המיטביות: קידום רווחה נפשית אצל כל אדם.
• קידום פרטים אישיים וכישורים.
• השפעה על משתנים סביבתיים.
• התמקדות במערכת בית הספר כולה.
• התרחבות נושאים מטופלים בייעוץ חינוכי, למגזר חרדי ומגזר בדואי.
• ייעוץ בגיל הרך.

כישורים ומיומנויות ייעוץ

• אמפתיה: להבין את הצד השני.
• הקשבה פעילה: להקשיב ולחזור על דברי המתייעץ.
• רגישות לידע ומשלים של המתייעץ: לשוחח בשפה נגישה.
• שאילת שאלות מיומנות: שאלות פתוחות, לא סגורות.
• הבנה ומטרת ההתייעצות : תמיכה רגשית, ידע מקצועי, חוסר ביטחון
• התמקדות ברמות שונות
  • פרט
  • קבוצה
  • מערכת

השוואה בין ייעוץ להיוועצות

• ייעוץ: קשר ישיר בין יועץ לנועץ.
• היוועצות: קשר עקיף (טריאדי). מטרות: מקצועיות, חברתיות (הורה, מורה).
• הבדלי חוזה, ציפיות, אתיקה.

הדרכה לעומת היוועצות

• הדרכה: יחסי גומלין בין איש מקצוע בכיר לבעל פחות ניסיון.
• הדרכה: שם מקצועי זהה, קוד אתי זהה.
• הדרכה: יחסים היררכיים.
• היוועצות: יחסים הדדיים, ללא היררכיה, מקצועות שונים.

מודלים לייעוץ יישומי

• ייעוץ מבוסס ראיות - יצירתי, כלי הערכה, מחקרי תוצאות.

מצבי לחץ

• אירוע מלחיץ.
• התגובה יכולה להיות פסיכולוגית, רגשית, התנהגותית.
• מתווך קוגניטיבי.
• הערכה קוגניטיבית (לנזרוב): הערכה ראשונית, שניונית ושלישונית.
• גורמים הקשורים למצב: עמימות, מרחק, זמן.
• מיומנויות התמודדות, סביבה תומכת.

ייעוץ מבוסס ראיות

• השתלבות בין מחקרית לפרקטיקה של הייעוץ.
• שימוש במחקר תוצאות.
• שיפור אפקטיביות התכניות הייעוציות.
• שיתוף פעולה בין יועצים.
• קידום גישה מבוססת ראיות.
• אתגרים ביישום הפרקטיקה הזו.
• הזדמנות לקידום גישות ייעוציות אפקטיביות.