אנטומיה של העור PDF - מבוא

**עור** עור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף והוא מתפקד ככסות -- הוא מכסה אותנו. **תפקידי העור** 1. מחסום 2. הגנה מכאנית 3. הפרשה ותרמורגולציה (בלוטות זיעה) 4. מטבוליזם כללי של הגוף 5. חישה (מישוש) **העור מרכב מ-3 שכבות:** 1. Epidermis -- השכבה החיצונית שמורכבת מרקמת אפיתל. 2. Dermis -- ה...

**עור** עור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף והוא מתפקד ככסות -- הוא מכסה אותנו. **תפקידי העור** 1. מחסום 2. הגנה מכאנית 3. הפרשה ותרמורגולציה (בלוטות זיעה) 4. מטבוליזם כללי של הגוף 5. חישה (מישוש) **העור מרכב מ-3 שכבות:** 1. Epidermis -- השכבה החיצונית שמורכבת מרקמת אפיתל. 2. Dermis -- השכבה האמצעית של העור שמורכבת מרקמת חיבור proper (irregular). 3. Hypodermis -- השכבה השלישית התת-עורית, ״העור העמוק״ שמורכב ברובו משומן. **טפולות העור (skin appendages)** תוספות כלשהן על גבי העור שלא מהוות את העיקר ואפשר להסתדר בלעדיהן, כמו שיער, ציפורניים, בלוטות חלב ובלוטות זיעה. **האפידרמיס** מורכב מ-stratified keratinized squamous epithelium -- אפיתל קשקשי רב שכבתי קרני (cornified). כל השכבות בנויות מסוג אחד של תא אפיתל שנקרא **keratinocyte.** תא הגזע ימצא בשכבה הבזלית. התאים יתחלקו, יתמיינו וידחפו את השכבה העליונה כלפי מעלה. בכל פעם שתא עובר בין שכבה לשכבה, הוא עובר תהליך של התמיינות לכן הוא מאבד חלק מהתכונות שלו ורוכש אחרות. שכבת האפידרמיס אמנם המשכית אבל אפשר לחלק אותה ל-5 תת-שכבות: **השכבה הבזאלית Basale** נמצאת ראשונה, אחריה שכבת ה-**spinosum,** לאחר מכן **granulosum, lucidum** והאחרונה **corneum**. **Stratum Basale - (Stratum Germinativum)** בשכבה הזו יש את תאי הגזע. התאים נמצאים בשכבה יחידה הממוקמת על הממברנה הבזלית. צורתם יכולה להיות עמודית (Columnar) או קובייתית (Cuboidal), והם בעלי יכולת להתחלק. חיבור בין התאים מתבצע באמצעות דסמוסומים, בעוד שהקישור לממברנה הבזלית מתבצע דרך המידסמוסומים. כאשר תא כזע מתחלק, הוא נשאר בשכבה הזו ותא הבת המתקבל עולה למעלה וממשיך את תהליך ההתחלקות. נשים לב שיש צמתי אחיזה בלבד ולא צמתי חסימה (tight junctions). **Stratum Spinosum** הרקמה מורכבת משכבות רבות של תאים (3-5). התאים בשכבות העמוקות הם בעלי צורה מצולעת ושלוחות דמויות קוצים, ומאופיינים בריבוי של דסמוסומים המחברים ביניהם. בשכבות האפיקליות, התאים משתטחים והופכים לשטוחים יותר ככל שמתקרבים לפני השטח. בגלל הקרבה שיש בין התאים והקשרים ביניהם, הרקמה מאוד חזקה ועמידה להפרעות מכאניות בכל הכיוונים. בחלקים הנמוכים של השכבה הזו עדיין יש חלוקה של תאים לרוב שרוב החלוקות מתרחשות בשכבה מתחת. **Stratum Granulosum** השכבה הגרנולרית מורכבת מכשלוש עד חמש שורות של תאים שטוחים המאופיינים בריבוי **גרנולות קרטוהיאלין וגופיפים למלריים (Lamellar Bodies).** השכבה הזו בולטת בפיגמנט גבוה יותר (ללא צביעה). **אטימת האפידרמיס באמצעות גופיפים למלריים** גופיפים למלריים, הנקראים גם membrane coating granules, מכילים גליקוליפידים המופרשים בתהליך אקסוציטוזה לאזור הבין-תאי וסביב ממברנות התאים. הפרשה זו יוצרת מחסום בלתי חדיר למים, שמסייע באטימת האפידרמיס ומונע איבוד מים מהעור. מהגולג׳י יוצאות מולקולות קטנות של גליקוליפידים, נוצרת ואזיקולה גדולה שמתאחה עם הממברנה הפלסמידים ותוכן הגליקוליפידים נשפך אל המרווח הבין תאי. הם מסתדרים סביב התאים הסמוכים ויחד עם הממברנה הפלסמידית יוצרת את מעטפת התא (cell envelope). **אטימת האפידרמיס באמצעות מעטפת תא:** מעטפת התא מורכבת מחלבונים בלתי מסיסים, כגון לוריקרין (Loricrin) ואינבולוקרין (Involucrin), המעצבים ומעבים את קרום התא ומספקים הגנה נוספת. **גרנולות קרטוהיאלין:** גרנולות אלו הן צברים של חלבונים המעורבים בתהליך הבשלת הקרטין, הנחוץ ליצירת שכבות הקרטין המגנות על העור. הקרטין מסתדר בפילמנטים כמו שלד תוך תאי אבל הוא ממלא את התא לגמרי בסיבים האלו, לכן התאים הופכים לשקי קרטין. השכבה הגרנולרית ממלאת תפקיד חשוב בתהליך ההתמיינות של האפידרמיס ובשמירה על מחסום ההגנה של העור. **Stratum Lucidum** שכבה מאוד שקופה של תאים שלא נמצאת בכל סוגי העור. התאים הם מתים ושטוחים לגמרי. בגלל שתאים ממשיכים להתחלק מתחתיהם, הם נדחפים כלפי מעלה ויוצרים את השכבה הבאה. **Stratum Corneum** השכבה הזו היא השכבה החיצונית ביותר של העור. היא מורכבת מאינספור של תאים מתים והיא זו שמספקת את ההגנה לעור. עובי השכבה משתנה בהתאם לסוג העור. גם בשכבה האחרונה יש קשרים בין התאים באמצעות דסמוסומים. כדי למנוע קילוף לגמרי של העור ולאפשר רק לשכבה החיצונית ביותר לנשור ככשכשים, יש אנזימים שמופעלים רק בשכבה זו. האנזימים האלה הופכים פעילים בזכות ה-pH שהולך ועולה ככל שמתקרבים לפני השטח והם מיוצרים על ידי התאים בשכבה של **Granulosum**. אנזימים שמפרקים נקראים **פרוטאזות** כמו טריפסין לדוגמה. בנוסף להפרשה של האנזים, מופרש גם פפטיד שמעכב את הפעילות שלו. בגלל שהאינטראקציה הזו היא תלויית pH, בשכבה העליונה המעכב משתחרר והאנזים הופך פעיל. **השוואה בין עור עבה לעור דק** -------------------------------- ------------------------------------------------------------------ ----------------------------------------------- **מאפיינים** **עור עבה** **עור דק** **מיקום** ימצא במקומות שנחשפים לנזק מכאני גדול, כמו בכפות הידיים והרגליים. שאר הגוף **עובי** בין 0.6 ל-4.5 מ״מ בין 1 ל-5.2 מ״מ **תכונות האפידרמיס** עבה, יש בו friction ridges ושכבת corneum עבה. דק, אין בו friction ridges ושכבת corneum דקה. **עובי האפידרמיס** בין 0.5 ל-1.5 מ״מ בין 0.1 ל-0.15 מ״מ **עובי הדרמיס** בין 0.1 ל-0.3 מ״מ בין 0.5 ל-5.0 מ״מ **שיערות** אין יש **בלוטות חלב** אין יש **תפקידי העור בהגנה** העור משמש כקו הגנה ראשון כנגד פולשים זרים כמו חיידקים, נגיפים וגורמים מזיקים אחרים. באפידרמיס, תפקיד חשוב בהגנה ממלאים **תאי לנגרהנס** (Langerhans cells), המצויים בעיקר בשכבת ה-Stratum Spinosum ומהווים כ-2%-8% מתאי האפידרמיס. תאים אלו מקורם במח העצם, והם מתפקדים כתאים מציגי אנטיגנים (antigen-presenting cells), ובכך משתתפים בתגובה החיסונית המקומית ובשמירה על הגנת הגוף מפני זיהומים. **הגנה מפני קרינת UV** העור מגן מפני קרינת UV באמצעות המלנין, פיגמנט המיוצר על ידי **מלנוציטים** הנמצאים בעיקר בשכבת ה-Stratum **Basale**. מלנוציטים הם תאים עגולים בעלי שלוחות החודרות ל-**Spinosum**, והם מקושרים לממברנה הבזאלית באמצעות המידסמוסומים, אך חסרי הם דסמוסומים. פיזורם בגוף אינו אחיד. קרינת UV מעוררת יצירת מלנין באמצעות חמצון של טירוזין בריאקציות ביוכימיות המתקיימות בתוך מלנוזומים (אברון במלנוציט) בעזרת האנזים Tyrosinase. המלנין שנוצר מועבר (בתוך מלונוזומים) לקרטינוציטים סמוכים באמצעות מנגנון של הפרשה ציטוקרינית (Cytocrine Secretion). צבע העור של כל אדם נקבע על ידי כמות המלנין המיוצרת, אך מספר המלנוציטים דומה בבהירי עור ובכהי עור. קרינת UV מביאה תועלת בכך שהיא מעודדת יצירת ויטמין D החשוב לבניית העצמות, אך יש לה גם חסרונות משמעותיים כמו גרימת פגמים ב-DNA, פגיעה בסיבי הדרמיס וירידה במספר תאי Langerhans, החשובים למערכת החיסון בעור. בעור כהה, המלנין נוצר באופן תמידי ונפוץ יותר במלנוזומים. בעור בהיר, לעומת זאת, ייצור המלנין מתרחש בעיקר בתגובה לקרינת UV, עם מעט מלנוזומים פעילים. בנוסף, בעור כהה המלנין מפוזר בכל שכבות האפידרמיס, בעוד שבעור בהיר הוא נמצא בעיקר בשכבות העליונות. **דרמיס** שכבת של proper connective tissue -- בתמונה היא הבהירה. השקעים שבין אפידמיס לדמיס נקראים **Epidermal ridges** (רכסים אפידרמליים). לעומת זאת, הבליטות של הדמיס כלפי האפידרמיס נקראות **Dermal papillae**. שכבת האפיתל היא א-בסקולרית לכן שטח הפנים שנוצר מאפשר הזנה טובה יותר של השכבה הזו באמצעות דיפוזיה. בעור עבה, הפיתולים האלה מתורגמים לפיתולים על גבי השכבה החיצונית והם טביעת האצבע. מחלקים את הדרמיס ל-2 שכבות: **Papillary Layer** שהיא השכבה שנמצאים צמוד לרכסים ו-**Reticular Layer** שהיא שאר הדרמיס מתחת. **שכבת ה-Papillary** של הדרמיס היא השכבה הקרובה ביותר לאפידרמיס. היא מורכבת מ-Loose Connective Tissue, הכולל מספר גבוהה יחסית של תאים, אך פחות סיבי קולגן וסיבים אלסטיים. בשכבה זו יש ריבוי של כלי דם המספקים חמצן וחומרים מזינים לאפידרמיס, עצבוב המעביר תחושות לעור, ותאי מערכת החיסון המסייעים בהגנה מפני פתוגנים. **שכבת ה-Reticular** של הדרמיס היא השכבה העמוקה יותר, המאופיינת ב-Dense Irregular Connective Tissue. שכבה זו מכילה פחות תאים אך כמות רבה של סיבי קולגן וסיבים אלסטיים, התורמים לחוזק וגמישות העור. בנוסף, היא כוללת כלי דם, עצבוב, תאי מערכת החיסון, בלוטות שונות (כגון בלוטות זיעה ובלוטות חלב) ושערות. שתי השכבות יחד מספקות לעור תמיכה מבנית, גמישות, אספקת חומרים חיוניים והגנה על הגוף מפני נזקים חיצוניים. **בדרמיס העור פועל קו הגנה שני כנגד פולשים זרים, הכולל תאי מערכת החיסון:** **תאי פיטום (Mast Cells):** משחררים חומרים כמו היסטמין ליצירת תגובה דלקתית. **מאקרופאג'ים (Histiocytes):** בולעים ומשמידים פתוגנים ושיירים תאיים. **לימפוציטים (Lymphocytes):** מזהים ומחסלים מזהמים באופן ספציפי. מערכת זו מספקת שכבת הגנה נוספת ומשלימה למנגנוני ההגנה של האפידרמיס. **טפולות העור (Skin Appendages)** טפולות העור הן מבנים הנוצרים מאפיתל האפידרמיס ומתמיינים לשימושים שונים, בהתאם לתפקידיהם הייחודיים בגוף: - **שיער:** מבנים קראטיניים המגנים על העור, משמשים לבידוד ושומרים על טמפרטורת הגוף. - **ציפורניים:** לוחות קראטיניים קשיחים בקצות האצבעות המספקים הגנה ומסייעים באחיזה. - **בלוטות חֵלֶב (Sebaceous Glands):** מפרישות חומר שומני שמסכך ומגן על העור והשיער מפני יובש וזיהומים. - **בלוטות זיעה (Sweat Glands):** אחראיות להפרשת זיעה המסייעת בקירור הגוף ובויסות חום, וכן בהוצאת רעלים. **שיער** השיער הוא מבנה הנוצר כהמשך של האפידרמיס ומורכב מקרטינוציטים מתים המכילים קרטין קשה, המספק לשיער את קשיחותו ועמידותו. השיער מצוי בעיקר בעור דק, ומשמש להגנה ולשמירה על טמפרטורת הגוף. **מבנה זקיק השיער:** - **זקיק השיער (Follicle):** נגזרת של האפידרמיס החודרת לעומק שכבת הדרמיס, שם מתרחש תהליך יצירת השיער. - **בסיס הזקיק (Bulb):** בבסיס זקיק השיער ממוקמת ה-Dermal Papilla, המכילה כלי דם המספקים חומרי הזנה לתאי השיער. - **חלוקת תאים והתמיינות:** הקרטינוציטים הנמצאים בבסיס ה-Bulb מתחלקים, מתמיינים, ומתמלאים בקרטין קשה, מה שיוצר את השיער. **בלוטות חֵלֶב (Sebaceous Glands)** בלוטות החֵלֶב ממוקמות בעיקר בעור הפנים, הקרקפת, המצח, מרכז החזה והגב. הן מפרישות את תכולתן אל החלק העליון של זקיקי השיער. תכולת ההפרשה כוללת **Sebum**, שהוא תערובת של כולסטרול וטריגליצרידים. תפקיד ה-Sebum הוא לספק מעטה שומני ששומר על גמישות השיער ולחות העור. **צורת ההפרשה** של הבלוטות היא מסוג **Holocrine**, תהליך שבו התאים הבזאליים מתחלקים, מתמיינים, מתמלאים בחֵלֶב, מתפרקים ותוכנם מופרש לזקיק השערה. **מבנה הבלוטות** כולל מספר אונות באזור המפריש, המחוברות לזקיקי השיער. המבנה והתפקוד שלהן מסייעים בשמירה על עור ושיער בריאים, עם גמישות ולחות מתמדת. כאשר בלוטה כזו נסתמת, עשויים להיווצר פצעים בעור. **בלוטות זיעה אקריניות (Eccrine Glands)** בלוטות אלו ממוקמות על פני כל שטח הגוף ומפרישות זיעה מימית וצלולה ישירות אל מחוץ לגוף. החלק המוביל שלהן מורכב משכבת אפיתל **Stratified Cuboidal**, בעוד שהחלק המפריש מורכב לרוב מאפיתל **Simple Cuboidal** או לעיתים מ-**Pseudostratified Epithelium**. **בחלק המפריש ישנם שלושה סוגי תאים עיקריים:** - **Dark Cells**, אשר מפרישים גליקופרוטאינים. - **Clear Cells**, האחראים על הפרשת נוזלים ומלחים. - **Myoepithelial Cells**, המסייעים בהתכווצות וגורמים להזרמת הנוזל המופרש. בלוטות אלו הן בעלות מבנה של **Simple Coiled Gland**, ומתבצעת בהן ספיגה חלקית של מלחים ומים בצינור ההובלה. הזיעה המופרשת מהן היא **היפוטונית**, כלומר מכילה בעיקר מים, מלחים, אוריאה, אמוניה וכמות קטנה של חלבונים. **בלוטות זיעה אפוקריניות (Apocrine Glands)** בלוטות אלו ממוקמות באזורים מוגדרים בגוף, כגון בית השחי והמפשעה. פעולתן נשלטת על ידי הורמוני מין, והן מפרישות את תכולתן אל זקיקי השיער. החלק המוביל של הבלוטות מורכב מאפיתל **Stratified Cuboidal**, ואילו החלק המפריש מורכב מאפיתל **Simple Cuboidal** או **Low Columnar Epithelium**. בדומה לבלוטות האקריניות, גם כאן קיימים **Myoepithelial Cells**, המסייעים בהתכווצות והזרמת ההפרשה. הבלוטות הן בעלות מבנה **Simple Coiled Tubular**, ותכולת ההפרשה כוללת חלבונים, סוכרים, אמוניה ושומנים. למרות שמן, מנגנון ההפרשה שלהן אינו אפוקריני אלא מתבצע במנגנון שונה, המותאם לתפקידיהן המיוחדים. **תפקידי העור בחישה - מגע** תאי **Merkel's Disk** אחראים לחישה מדויקת של מגע. הם ממוקמים בשכבת **Stratum Basale** של האפידרמיס. קצות עצבים חסרי מיאלין מתחברים לתאים אלו, מה שמאפשר חישה ברורה ועדינה של מגע. **Meissner's Corpuscle** הוא מכנו-רצפטור הרגיש במיוחד למגע עדין. הוא ממוקם בעיקר בעור עבה, כמו באצבעות ובשפתיים, בתוך שכבת ה-**dermal papillae** הסמוכה לאפידרמיס. מבנהו כולל קצה אקסון חסר מיאלין שחודר לקפסולה העשויה מתאי Schwann. מבנה זה מעניק לו רגישות גבוהה למגע קל ומדויק. **Pacinian Corpuscles** מתמקדים בחישה של לחץ ותנודות. הם ממוקמים בדרמיס העמוק, בהיפודרמיס, וברקמות חיבור שונות באיברים נוספים בגוף. מבנהו כולל קצה אקסון בעל עטיפת מיאלין, החודר לקפסולה המורכבת משכבות קונצנטריות של תאים. בתוך הקפסולה האקסון מאבד את המיאלין, ובין השכבות נמצא נוזל דמוי לימפה, אשר משפר את העברת התחושה.