מערכת השלד - מצגת 5 PDF

‫מערכת השלד‬ ‫‪SKELETEL SYSTEM‬‬ ‫ד"ר נאדר טרביה‬ ‫החוג לסיעוד‬ ‫מכללת עמק יזרעאל‬ ‫חלוקת השלד‬ Axial skeleton Appendicular skeleton  ‫השלד מתחלק לשניים‬ ‫שלד אקסיאלי (הציר)‬ ‫שלד אפנדיקולרי (הגפיים)‬ ‫‪ 80‬עצמות‬ ‫‪ 126‬עצמות‬...

‫מערכת השלד‬ ‫‪SKELETEL SYSTEM‬‬ ‫ד"ר נאדר טרביה‬ ‫החוג לסיעוד‬ ‫מכללת עמק יזרעאל‬ ‫חלוקת השלד‬ Axial skeleton Appendicular skeleton  ‫השלד מתחלק לשניים‬ ‫שלד אקסיאלי (הציר)‬ ‫שלד אפנדיקולרי (הגפיים)‬ ‫‪ 80‬עצמות‬ ‫‪ 126‬עצמות‬ ‫גולגולת‬ ‫חגורת הכתפיים‬ ‫עמוד שדרה‬ ‫חגורת האגן‬ ‫סטרנום‬ ‫גף עליון‬ ‫צלעות‬ ‫גף תחתון‬ ‫עצם הזנב‬  ‫מערכת השלד‬ ‫מערכת השלד מורכבת מעצמות וסחוסים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 206‬עצמות בגופנו הבוגר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בילודים כ‪.270-‬‬ ‫ ‬ ‫בקשישים מספרן יורד לכ‪ 180-‬בשל אוסיפיקציה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫המשקל המוערך של סך משקל העצם בגופנו הוא בממוצע ‪.20%‬‬ ‫ ‬  ‫תפקידי העצמות‬ ‫‪.1‬מסגרת לתנועת הגוף‪ -‬בפרט בגפיים‪.‬‬ ‫‪.2‬הגנה על איברים פנימיים‪ -‬כגון הגולגולת שמגנה על המוח‪ ,‬עמוד השדרה‬ ‫שמגן על חוט השדרה‪.‬‬ ‫‪.3‬ייצור כדוריות דם במח העצם‪ ,‬בכל רקמת עצם יש מח עצם ( ‪bone‬‬ ‫‪ (marrow‬המייצר את ההתחלתית של תאי דם‪.‬‬ ‫‪.4‬אחסון של מולקולות קלציום (סידן) ופוספאט (זרחן)‪ ,‬העצם היא‬ ‫מאגר ענק לסידן‪ 98-99% ,‬מיוני הסידן בגוף‪ ,‬נאגר במטריקס של רקמות‬ ‫העצם‪.‬חשוב לכיווץ שרירים‪ ,‬חוזק העצם‪ ,‬ובניית אלמנטים בגוף‪.‬‬  ‫מערכת השלד‬ ‫ אוסיפקציה ‪ /‬התגרמות (‪ -)Ossification‬תהליך של איחוי עצמות‪.‬‬ ‫למה הן מתחברות?‬ ‫ הסחוס מתגרם‪ ,‬הופך להיות גרמי בשל תהליך עיצוב מחדש‬ ‫)‪ ,(Remodeling‬שזה השקעת סידן בעצמות ובסחוסים‪.‬‬ ‫ תהליך משמעותי כזה נמצא בבית החזה‪ ,‬בחיבור העצמות דרך‬ ‫הסטרנום בכלוב בית החזה‪.‬‬ ‫ אנשים קשישים קשה להם לנשום עמוק‪ -‬עקב איבוד מגמישות של‬ ‫בית החזה‪.‬‬ ‫סוגי עצם בגוף‬ ‫‪.1‬עצמות ארוכות (‪:(long bone‬‬ ‫‪-‬עצם הזרוע )‪(humerus bone‬‬ ‫‪-‬עצמות האמה (‪(radius & ulna‬‬ ‫‪-‬עצמות השוק (‪)tibia & fibula‬‬ ‫‪-‬עצמות הבריח ( ‪...(claviculae‬בנוסף עצמות האצבעות והבהונות‪.‬‬ ‫‪.2‬עצמות קצרות (‪:)short bone‬‬ ‫‪-‬עצמות שורש כף הרגל (‪(torsal bones‬‬ ‫‪-‬עצמות שורש כף היד (‪(carpal bones‬‬ ‫‪.3‬עצמות שטוחות (‪:)flat bone‬‬ ‫‪-‬עצמות קופסת המוח )‪, (cranium‬‬ ‫‪-‬עצמות השכם ) ‪,(scapulae‬‬ ‫‪-‬הצלעות )‪,(costal bones‬‬ ‫‪-‬ועצם החזה )‪(sternum‬‬ ‫‪.4‬עצם מיוחדת )‪:(irregular bone‬‬ ‫‪-‬החוליות )‪ (vertabrae‬ועצמות הפנים‬  ‫עצמות ארוכות‪:‬‬ ‫עצמות שטוחות‪:‬‬ ‫בעלות גוף מוארך ושתי קצוות‪,‬‬ ‫בעלות מבנה רחב‪ ,‬לרוב נמצאות‪,‬‬ ‫נמצאות ברוב הגפיים‬ ‫עצמות הגולגולת‪ ,‬עצמות השכם‬ ‫והצלעות‬ ‫עצמות קצרות‪:‬‬ ‫עצמות קטנות מרובעות‪,‬‬ ‫מעוגלות‪ ,‬נמצאות בשורש כף‬ ‫עצמות מיוחדות‬ ‫היד ובשורש כף הרגל‬ ‫עצמות שטוחות מאופיינות‬ ‫בצורתן החריגה‪.‬‬ ‫עצמות ארוכות‬ ‫העצם הארוכה הטיפוסית‪.‬‬ ‫‪ -‬גוף העצם חלול בצורת תעלה‪.‬‬ ‫‪ -‬בעלת חלל מדולרי המכיל מח עצם‪.‬‬ ‫‪ -‬בעלת שני קצוות אפיפיזה המכוסים‬ ‫בשכבה דקה של סחוס הייאליני‪.‬‬  ‫אזורי העצם הארוכה ‪Long bone‬‬ ‫ דיאפיזה )‪ :)diaphysis/Shaft‬גוף העצם‪ ,‬מבנה חלול‪ ,‬חלק מרכזי‪.‬‬ ‫ אפיפזה (‪ :)epiphyses‬אלה שני ראשי העצם ‪ /‬קצוות המרוחקים בשני‬ ‫קצוות העצם‪.‬מורכבים בעיקר מרקמת עצם ספוגית‪.‬‬ ‫ סחוס המפרק (‪ :)articular cartilage‬ציפוי‪ /‬רקמה דקה של סחוס על‬ ‫גבי האפיפיזה אשר יוצר מפרק עם סחוס של עצם אחרת‪ ,‬מאפשר‬ ‫תנועה ומפחית את החיכוך בין העצמות במפרק‪.‬‬ ‫המפרק מסוג ‪ -hyaline cartilage‬תפקידו לסכך את המגע עם עצמות נוספות‪.‬‬ ‫ ‬ Long Bone ‫‪Femur bone‬‬ ‫עצם הירך‬ ‫עצם הירך היא העצם הארוכה‬ ‫ביותר בגוף‪.‬‬  ‫המשך אזורי העצם הארוכה ‪Long bone‬‬ ‫מיסב העצם ‪ /‬פריאוסטיאום (‪:)periosteum‬‬ ‫‪ -‬רקמת חיבור קשיחה מקיפה הדיאפיזה של העצם‪.‬‬ ‫‪ -‬מכילה כלי דם המזינים את העצם ועצבים המעצבבים את העצם‪.‬‬ ‫‪ -‬מיסב העצם הוא משמש גם נקודת אחיזה לרצועות וגידים‪.‬‬ ‫מבנה‪:‬‬ ‫בעלת שתי שכבות של רקמת חיבור (חיצונית ופנימית)‪:‬‬ ‫‪.1‬השכבה החיצונית‪ :‬רקמת חיבור צפופה‪.‬‬ ‫‪.2‬השכבה הפנימית‪ :‬רקמה המכילה את תאי הגזע ( ‪ -)Osteogenic cells‬בעלי יכולת‬ ‫להתבגר לתאי בוני עצם‪.‬תאים אלו תורמים לעיבוי העצם ולתיקון‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬כשמיסב העצם נפגע‪ ,‬כגן אחרי שבר‪ ,‬הוא מאותת לגוף שמשהו חמור קרה‪.‬‬  ‫המשך אזורי העצם הארוכה ‪Long bone‬‬ ‫ חלל מח העצם (‪ :(medullary cavity‬חלל פנימי‪ /‬מדולרי בו נמצא מח‬ ‫העצם‪.‬הוא ייחודי לעצמות ארוכות‪.‬חלל זה מפחית את משקל‬ ‫העצמות‪.‬‬ ‫ פנימית העצם (‪ :(endosteum‬שכבה דקה של רקמת חיבור‬ ‫שעוטפת את הדופן הפנימית של העצם בחלל המדולרי (חלל מח‬ ‫העצם)‪.‬עוסקת בייצור תאי עצם (מכילה תאי גזע ותאים בוני עצם)‪,‬‬ ‫כמו מיסב העצם‪.‬‬ Long Bone structure ‫מבנה עצם ארוכה‬ ‫דוגמאות לעצמות ארוכות בגוף‬ ‫המשך עצמות ארוכות‬ ‫עצם הזרוע‪humerus bone -‬‬ ‫עצמות האמה‪:‬‬ ‫‪.1‬החישור )‪(radius‬‬ ‫‪.2‬הגומד )‪(ulna‬‬ ‫עצם הבריח )‪(clavicula‬‬ ‫‪-‬עצם ארוכה המהווה חלק מחגורת‬ ‫הכתף‪.‬‬ ‫‪-‬ישנן שתי עצמות בריח‪ ,‬אחת ימנית‬ ‫ואחת שמאלית‪.‬‬ ‫‪-‬מחברת את הכתף אל עצם החזה‪.‬‬  ‫עצמות קצרות‪:‬‬ ‫ עצמות קטנות מרובעות‪ ,‬מעוגלות‪ ,‬נמצאות‬ ‫בשורש כף היד ובשורש כף הרגל‬  ‫עצמות שטוחות‪:‬‬ ‫בעלות מבנה רחב‪ ,‬לרוב נמצאות‪ ,‬עצמות הגולגולת‪,‬‬ ‫עצמות השכם והצלעות‪.‬‬  ‫עצמות מיוחדות‪:‬‬ ‫עצמות שטוחות מאופיינות בצורתן החריגה‪.‬‬ ‫מכיל את החוליות )‪ (vertabrae‬ועצמות הפנים‬ ‫גוף החוליה מכיל מח עצם וקשת החוליה עשויה מעצם דחוסה‪.‬‬  ‫מח העצם‬ ‫מח העצם )‪:(bone marrow‬‬ ‫‪-‬בעצמות גדולות ישנו חלל מדולרי ובו רקמת (מח העצם) שמייצרת את‬ ‫תאי גזע של רקמת דם בתהליך המטופואיזיס )‪.(hemtopoiesis‬‬ ‫בתהליך המטופואיזיס נוצרים תאי הדם הלבנים והאדומים‪ ,‬בנוסף‬ ‫לטסיות דם‪.‬‬ ‫‪-‬מח העצם נמצא בעצמות השטוחות ובקצוות של העצמות הארוכות‪.‬‬ ‫‪-‬עצמות הגוף מכילות ברובן מח עצם‪.‬‬  ‫מח העצם‬.‫ הוא תהליך יצור כדוריות דם אדומות (אריתרוציטים) בפרט‬:‫ אריטרופואיזיס‬ Red blood cell “Birth of the red blood cell”, The Sunday Times Magazine, February 26, 2006, p. 38 ‫ביופסיה של מח עצם‬  ‫דגימת מח עצם (באמצעות שאיבה וביופסיה)‪:‬‬ ‫בבדיקה זו מחדירים מחט מיוחדת אל חלקה האחורי של עצם האגן או אל עצם החזה‬ ‫ושואבים דגימה קטנה של מח עצם על מנת לאבחן הפרעות בייצור תאי הדם כגון‬ ‫לוקמיה – סרטן הדם‬  ‫חומר חוץ תאי )‪(matrix‬‬ ‫‪ -‬רקמת העצם‪ ,‬כמו שאר הרקמות‪ ,‬בנויה מתאים שביניהם ישנו חומר חוץ‬ ‫תאי‪.‬‬ ‫‪ -‬המאפיין של רקמות החיבור (וביניהן גם רקמת העצם) שהן בנויות‬ ‫מתאים מעטים ומחומר חוץ תאי רב‪.‬‬ ‫המטריקס מופרש מתאים שהם בוני עצם ‪ -‬אוסטאובלסטים‪.‬‬ ‫המטריקס של רקמת העצם מקנה לה את התכונות הבאות‪:‬‬ ‫‪.1‬קשיות וחוזק‪ :‬המטריקס מכיל משקעים של חומרים אנאורגניים‬ ‫(סידן וזרחן)‪ ,‬מינרלים ומקנים את הקשיות ואת החוזק‪.‬‬ ‫‪.2‬אלסטיות‪ :‬החומר האורגני (קולגן וחלבון) שמצוי בחומר במטריקס‪,‬‬ ‫מקנה לעצם אלסטיות שמאפשרת גמישות ויכולת לבלום זעזועים‪.‬‬ ‫יחסי החומרים האורגאני והאנאורגני ברקמת העצם‬ ‫היחס בין החומר האורגני (חלבון וקולגן) לבין החומר האנאורגני‬ ‫(סידן וזרחן) משתנה במהלך החיים‪.‬‬ ‫בעצמות של ילדים יש כמות גדולה של חומר אורגני (חלבון‬ ‫וקולגן)‪ ,‬ולכן עצמותיהם גמישות יותר‪.‬‬ ‫"שבר ענף ירוק" מושג רפואי המגדיר שברים בעצמות רכות‪/‬‬ ‫הגמישות של ילדים‪.‬לרוב פחות חמור כיוון העצם לא נשברת‬ ‫במלואה‪.‬‬ ‫בזקנה‪ ,‬אין הרבה חומר אורגני והיא מאבדת מגמישות שלה‪,‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬רמות הסידן בעצמות פוחתות‪ ,‬כך שהיא מאבדת מהחוזק‬ ‫שלה‪ ,‬עקב יותר שברים‪.‬‬ ‫אוסטאופורוזיס‪ -‬תהליך של היחלשות העצמות עקב איבוד חומר‬ ‫אנאורגני‪.‬‬  ‫סוגי תאי בוני עצם‬ ‫תאים אוסטגוניים )‪:(Osteogenic cells‬‬ ‫‪-‬תאים גזע המצויים בשכבה הפנימית של העצם‪ ,‬בעלי יכולת להתבגר‬ ‫לתאים בוני עצם‪.‬‬ ‫‪-‬בעת צמיחת העצם ‪ -‬תאי הגזע תורמים (מהווים מאגר) לתהליך עיבויה‪/‬‬ ‫תיקון‪ /‬הזנה והגנה‪.‬‬ ‫‪-‬האוסטאוגנים עוברים חלוקת תא (מיטוזה) ותוך כדי הם מתפתחים‬ ‫לתאים בונה עצם פעילים שנקראים‪ -‬אוסטאובלסטים‪.‬‬ ‫ישנם שלושה סוגים של תאי עצם בעלי תפקידם‬ ‫שונים‪:‬‬ ‫‪.1‬אוסטאובלסטים‬ ‫‪.2‬אוסטאוציטים‪.‬‬ ‫‪.3‬אוסטאוקלסטים‪.‬‬  ‫‪.1‬אוסטאובלסטים (‪(osteoblast cells‬‬ ‫‪ -‬אלה תאים יוצרי עצם‪.‬‬ ‫‪ -‬מייצרים סיבי קולגן ומפרישים אותם אל מחוץ לתא‪.‬ולאחר מכן שואבים יוני סידן וזרחן‬ ‫מהדם ומשקיעים אותם על גבי סיבי הקולגן‪.‬‬ ‫‪ -‬האוסטאובלסטים הם תאי סחוס בעלי פוטנציאל להפוך לתאי עצם –אוסטואוציטים‪.‬‬ ‫בתהליך התגרמות‪.‬כלומר מפסיקים להיות פעילים‪.‬‬ ‫‪.2‬אוסטאוציטים (‪)osteocyte cells‬‬ ‫‪ -‬תאי עצם בוגרים שמסביבם החומר בין תאי קשיח‪.‬‬ ‫‪ -‬תאים שאינם מתחלקים וגם אינם פעילים‪.‬‬ ‫‪ -‬בעצם הבוגרת רוב התאים הם אוסטאוציטים‪.‬‬ ‫‪ -‬תפקידם‪ :‬לפקח על הבניה וההרס של רקמת העצם‪.‬‬  ‫‪.3‬אוסטאוקלסטים (‪(osteoclast cells‬‬ ‫‪ -‬תאי הורסי עצם המשתתפים בתהליך גדילתה‪ ,‬התפתחותה‪ ,‬תחזוקתה ותיקונה של‬ ‫העצם (‪.(Remodeling‬‬ ‫‪ -‬מקורם בתאי מונוציטים הנוצרים במח העצם‪.‬‬ ‫‪ -‬בעת תהליך ההריסה של העצם מתרחש פירוק החומר החוץ תאי של העצם‬ ‫וגרימת לפעפוע המינרלים אל הדם‪ ,‬באמצעות אנזימים ליזוזומליים מפרקי חלבונים‬ ‫עם חומצות המסיסות המינרלים‪.‬‬ ‫האיזון העדין בין פעילותם של האוסטאוקלסטים לבין פעילותם של‬ ‫האוסטאובלסטים נעשה על ידי בקרה הורמונלית‪.‬‬ ‫תאי עצם מקיימים מסביב לשעון וללא הפסקה תהליך של הרס ובניית העצם‬ ‫(‪ ,(remodelling‬תהליך אשר מאפיין את ההזדקנות‪.‬ככל שתהליך זה מתרחש‬ ‫לאורך זמן העצם מזדקנת‪ ,‬הופכת לפריכה ומאבדת סידן‪.‬במקרה של שבר‪ ,‬מצב‬ ‫פתולוגי בעצם‪ ,‬התהליך מואץ‪.‬‬  ‫מרכיבי העצם‬ Cortical / Compact bone - ‫עצם קומפקטית‬ Spongy / Trabecular bone - ‫עצם ספוגית‬ ‫עצם קומפקטית ‪Cortical / Compact bone‬‬ ‫עצם קומפקטית = דחוסה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רקמת עצם צפופה (דחוסה) היוצרת את הקשר עם כל החלקים‬ ‫ ‬ ‫שמתחברים לעצם ומקנה לה עמידות בפני זעזועים מכניים‪.‬‬ ‫גוף העצמות הארוכות והקצוות‪ ,‬משטחי העצם בעצמות השטוחות‬ ‫ ‬ ‫ומעטפת העצמות הקצרות בנויים מקליפת עצם קומפקטית קשיחה‪.‬‬ ‫שמאפשרת הגנה מפני עומסים אליהם אנו נתונים בשל כוח‬ ‫המשיכה‪.‬‬ ‫העצם הקומפקטית מצויה בחלקה ההיקפי של העצם‪ ,‬ושכבת‬ ‫ ‬ ‫הפריסטנאום עוטפת אותה מבחוץ‪.‬‬  ‫מבנה עצם קומפקטית‬ ‫ עצם דחוסה מתאפיינת במבנה צפוף של תאים המאורגנים במבנה‬ ‫צפוף של תאים המאורגנים בגלילים רב שכבתיים הנקראים‬ ‫אוסטאונים‪.‬‬ ‫ אוסטאונים )‪ :(osteons‬גלילים ארוכים דחוסים‪ ,‬רב שכבתיים‪ ,‬מהם‬ ‫עשויה הרקמה הקומפקטית‪.‬‬ ‫פריאוסטיאום‬ ‫עצם קומפקטית‪/‬דחוסה‬ ‫עצם ספוגית‬ ‫חלל מדולרי‬ ‫בו נמצא מח‬ ‫העצם‬ ‫מבנה עצם קומפקטית‬  ‫עצם ספוגית ‪Spongy /Trabecular bone‬‬ ‫בנויה משכבות גליליות (טרבקולות) רבות‪ ,‬דקות וצפופות המקיפות תעלות קטנות‬ ‫‪‬‬ ‫הקשורות זו לזו‪.‬‬ ‫בחללי התעלות עוברים כלי דם המובילים דם לתאי העצם החיים ולעצבים‬ ‫‪‬‬ ‫המעצבבים אותם‪.‬‬ ‫רקמת העצם הספוגית נמצאת בחלקן הפנימי של רוב העצמות‪ ,‬ובעיקר בקצוות‬ ‫‪‬‬ ‫העצמות הארוכות‪ ,‬במרכז העצם הקצרה‪.‬‬ ‫רקמת העצם הספוגית מקנה חוזק תוך שמירה על משקל נמוך ואלסטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עצם ספוגית ‪Spongy /Trabecular bone‬‬ ‫‪ ‬עצם הספוגית נמצאת באזורים הדורשים קלילות‪ ,‬ועצם קומפקטית‬ ‫נמצאת באזורים הדורשים קשיחות ועמידות‪.‬‬ ‫‪ ‬העצם הספוגית מפחיתה את משקלן של העצמות ויוצרות מקום‬ ‫לרקמת מח העצם‪.‬‬ ‫‪ ‬כ‪ 80% -‬ממסת העצמות בגוף בנויים מעצם דחוסה ו‪ 20% -‬מעצם‬ ‫ספוגית‪.‬‬ ‫‪ ‬העצם הספוגית בלתי נראית מבחוץ‪.‬‬ ‫‪ ‬בחללים עצמם נמצא מח עצם‪.‬‬ Spongy vs. Compact  ‫העצם הספוגית בנויה‪:‬‬ ‫משכבות גליליות (טרבקולות) רבות‪.‬‬ ‫‪Trabeculae of‬‬ ‫‪spongy bone‬‬  ‫התפתחות העצם‬ ‫‪ -‬התפתחות העצם נקראת "התגרמות" או )‪.(ossification‬‬ ‫‪ -‬מתחילה בעובר ונמשכת עד סוף גיל הצמיחה ( לרוב בין גיל ‪ 18-20‬שנים)‪.‬‬ ‫‪ -‬לאחר גיל זה נמשך תהליך של עיצוב ותחזוקה‪ ,‬במקרה של הצורך תיקון‪ ,‬לדוגמה‬ ‫בעת שבר‪.‬‬ ‫‪ -‬העצמות נוצרות ומתפתחות באחת משתי צורות התפתחות‪:‬‬ ‫‪.1‬התגרמות תוך סחוסית )‪(Endochondral ossification‬‬ ‫‪.2‬התגרמות תוך קרומית )‪(Intramembranous ossification‬‬  ‫התגרמות תוך סחוסית‪:‬‬ ‫‪ -‬בצורה הזאת מתפתחות העצמות הארוכות והקצרות‪.‬‬ ‫‪ -‬סוג ההתגרמות הנפוץ ביותר‪.‬‬ ‫‪-‬תהליך זה מתחיל כבר בהריון (התפתחות עוברית)‪ ,‬עד שעובר נולד הוא בנוי מחצי‬ ‫סחוס וחצי עצם‪.‬‬ ‫‪ -‬במהלך שבועות ההיריון‪ ,‬כלי דם נכנסים לעצם‪ ,‬הם מעבירים מסר שמתחיל תהליך‬ ‫הפיכת תאי אוסטאובלסטים לאוסטאוציטם‪.‬‬ ‫‪ -‬אחרי לידה‪ ,‬תא סחוס נהפך לעצם בשלושה מרכזי התגרמות‪ :‬שניים באפיפיזיות‬ ‫ואחד גדול בדיאפיזה‪.‬‬  ‫התגרמות תוך סחוסית‪:‬‬ ‫ התפתחות מסחוס הייאליני‬ ‫ העצם מחליפה את הסחוס )‪(long bone‬‬ ‫ תהליך ההתגרמות מתחיל מההיקף‪ ,‬ביצירת מעטפת פריסטנואום‬ ‫סביב תבנית הסחוסית‪ ,‬נמשכת לכיוון פנים‪.‬‬ ‫)‪(6.10‬‬ ‫שקף רק להיכרות‬  ‫התגרמות תוך קרומית‬ ‫‪-‬זו צורת ההיווצרות של העצמות השטוחות‪ ,‬בפרט גולגולת‪ ,‬רוב עצמות הפנים‪.‬‬ ‫‪-‬בתהליך זה‪ ,‬תאים מזנכימיים עובריים )‪ ,(mesenchyme cells‬תאי גזע עובריים שנועדו‬ ‫להיות ממברנות‪ ,‬עוברים התמיינות ונהפכים לאוסטאוגנים‪ ,‬ולאחר מכן לאוסטאובלסטים‬ ‫בוני עצם‪.‬‬ ‫‪-‬אין את המעבר לסחוס‪ ,‬אלא ישירות מתא גזע לעצם‪.‬‬ ‫‪-‬התגרמות התוך קרומית מגיעה לסיומה סביב גיל שנתיים‪.‬‬ ‫)‪(6.9‬‬  ‫גדילת עצם לאורך‬ ‫גדילת העצם לאורך תלויה בגורמים הבאים‪:‬‬ ‫‪.1‬תורשה‪.2.‬מין (זכר‪ ,‬נקבה) ‪.3‬ותנאי החיים (תזונה)‪.‬‬ ‫בתקופת העוברית העצם מלאה בתאי סחוס (אוסטאובלסטים)‪.‬במהלך תקופת‬ ‫הגדילה תאי הסחוס עוברים תהליך של התגרמות ‪ -‬הפיכה לתאי עצם‪.‬‬ ‫התהליך מתחיל בשלושה מרכזי התגרמות‪.‬‬ ‫עם השנים נותרים בעצם שני אזורי סחוס‪ ,‬שבהם חל גידול העצם לאורך (אזורי‬ ‫צמיחה) אשר נקראים לוחות האפיפיזה‪ /‬מטפיזות‪ -‬שתי לוחיות גדילה שנותרות‬ ‫בעצם לאורך תקופת הגדילה‪ ,‬בהן חל גידול העצם לאורך‪.‬‬ ‫בתקופת הגדילה ממשיכים תאי הסחוס שבלוח האפיפיזה‪ /‬מטפיזה להתרבות‪,‬‬ ‫ובמקביל נמשך תהליך ההתגרמות של תאי הסחוס הוותיקים משני צדדיו של אזור‬ ‫ההתגרמות‪.‬‬ ‫גדילת עצם לאורך – שלושת מרכזי ההתגרמות‪ ,‬כווני תהליך‬ ‫ההתגרמות ולוחות האפיפיזה‬  ‫גדילת עצם לרוחב‬ ‫ תהליך הגדילה לרוחב מאופיין‪:‬‬ ‫א‪.‬בהתעבות העצם ודפנות העצם‬ ‫ב‪.‬בעלייה בצפיפות ובמסת העצם‪.‬‬ ‫ התעבות רקמת העצם נמשכת עד גיל ‪ ,25‬ויש הטוענים שאף מעבר‬ ‫לכך ‪ -‬עד שנות ה‪ 30 -‬הראשונות‪.‬‬ ‫ התהליך נגרם כתוצאה מהצטברות של שכבות תאי עצם חדשים‬ ‫בהיקף ובמקביל הריסה של שכבות פנימיות על‪-‬ידי תאים הורסי עצם‬ ‫‪ -‬אוסטאוקלסטים‪.‬‬  ‫גדילת עצם לרוחב‬ ‫ גדילת העצם לרוחב גורמת להתחזקות העצם תוך שמירה על‬ ‫משקל נמוך‪.‬‬ ‫ חוק גידול העצם‪ /‬חוק וולף‪ :‬גדילת העצם לרוחב חלה על פי חוק‬ ‫גידול העצם‪ ,‬שלפיו עצם גדלה ביחס ישר לעומס המכאני‬ ‫שמופעל עליה בתנאי שעומס זה הוא עומס פיזיולוגי ואינו‬ ‫מתמיד‪.‬‬ ‫ מחוק גידול העצם ניתן להבין שפעילות גופנית המלווה בהפוגות‬ ‫מנוחה מתאימות‪ ,‬תעודד את בנית העצם לרוחב ואת התחזקותה‬ ‫ותמנע שברי הליכה‪.‬‬ ‫תהליך גדילת עצם לרוחב‬ ‫העלייה הגדולה ביותר בצפיפות העצם שמתבטאת בהגדלת מסת העצם‪ ,‬מתרחשת‬ ‫ ‬ ‫בתקופת ההתבגרות‪.‬במחקרים נמצא שפעילויות הכוללות קפיצות וכן פעילויות‬ ‫לפיתוח כוח המבוצעות כנגד משקל גוף או באמצעות מכשירים קטנים‪ ,‬כגון‬ ‫משקוליות‪ ,‬גרמו להגדלת מסות העצם אצל צעירים‪.‬‬ ‫ילד שמבלה את רוב שעות היום בישיבה מול המחשב ונמנע מריצה וממשחק‪ ,‬איננו‬ ‫ ‬ ‫פוגע בגדילת עצמותיו לאורך‪ ,‬אך הן יהיו דקות וחלשות מאוד‪.‬הדבר עלול לגרום‬ ‫לכאבי עצמות ומפרקים‪ ,‬כאשר הילד יידרש לבצע מאמצים גופניים אינטנסיביים‪.‬‬ ‫חשוב לזכור שעל‪-‬פי חוק גידול העצם יש להימנע ממאמץ רציף‪.‬עומס‪ -‬יתר רציף‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ללא הפוגה ומנוחה‪ ,‬עלול לגרום לא ‪ -‬סימטריה (לחוסר איזון) בין תהליך ההרס‬ ‫לבין תהליך הבנייה‪ ,‬שתגרום להיחלשות העצם עד למצבים של שבר מאמץ‪.‬‬  ‫הבקרה על צמיחת העצם‬ ‫ויטמינים‪:‬‬ ‫סידן )‪ (C‬וזרחן )‪ :(P‬נדרשות לבניית העצמות ולעיצובן‬ ‫ ‬ ‫לאחר הצמיחה‪.‬‬ ‫ויטמין ‪ :A‬מעורר פעילותם של האוסטאולבסטים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ויטמין ‪ :C‬מגביר את זרימת הדם ומשתתף ביצירת קולגן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ויטמין ‪ :D‬הכרחי לתהליך ספיגת הסידן במערכת העיכול‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ויטמינים ‪ B12‬ו ‪ :K‬הכרחיים לבניית חלבונים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ההורמונים המשפיעים על התארכות העצם בגיל הילדות‪:‬‬ ‫‪.1‬גורמי גדילה דמויי אינסולין (‪.)IGFs‬‬ ‫מיוצרים על ידי הכבד לאחר הפרשת הורמון הגדילה )‪(Growth hormone‬‬ ‫ ‬ ‫מבלוטת יותר המוח (היפופיזה)‪.‬‬ ‫שיא ההפרשה בגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תפקידם‪:‬‬ ‫הפרשת הורמונים אלו מגבירים התארכות העצם וצמיחתה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מעוררים פעילות אוסטאובלסטים ברקמות העצם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מגבירים חלוקת האוסטאוגניים בפריסטנואם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מגבירים חלוקת הכונדרובלסטים (תאי סחוס)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬  ‫‪.2‬הורמוני בלוטת התריס‬ ‫ הורמונים )‪ (T3 & T4‬המופרשים מבלוטת התריס‪ ,‬מגבירים את קצב‬ ‫המטבולי של התאים בגוף כולל האוסטאובלסטים‪.‬‬ ‫‪.3‬אינסולין‬ ‫ מעורר כניסת גלוקוז וחומצות אמינו לתוך תאי עצם ומגביר יצירת‬ ‫החלבונים‪.‬‬  ‫ההורמונים המשפיעים על קצב הצמיחה‬ ‫וההתארכות בגיל ההתבגרות‬ ‫‪.1‬הורמוני הרבייה אסטרוגן וטסטוסטרון‪:‬‬ ‫‪-‬המשפיעים העיקריים על צמיחת העצמות בגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫‪-‬שני ההורמונים מופרשים כבר בילדות מקליפת יותרת הכליה ברמה נמוכה‪.‬‬ ‫‪-‬בהמשך בגיל ההתבגרות מתחילה הפרשתם מבולטות הרבייה‪ :‬הטסטוסטרון‬ ‫מופרש מהאשכים אצל הנוער‪ ,‬והאסטרוגן מופרש מהשחלות אצלה הנערה‪.‬‬ ‫‪-‬שני ההורמונים מגבירים את פעילותם של האוסטאובלסטים והכונדרוציטים בלוחית‬ ‫האפיפיזיאלית‪.‬‬ ‫‪ -‬אסטרוגן מעורר הפרשה של ‪ ,GH‬הוא אחראי לשינויים במבנה השלד‪.‬‬ ‫‪ -‬הירידה הדרמטית ברמת אסטרוגן אצל נשים בתקופת המנופאוזה משפיעה‬ ‫באופן שלילי על חוזק העצמות‪.‬‬  ‫ההורמונים המשפיעים על קצב הצמיחה‬ ‫וההתארכות בגיל ההתבגרות‪:‬‬ ‫‪.2‬קורטיזול‬ ‫‪-‬הורמון המופרש מקליפת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל)‪.‬‬ ‫‪-‬מאיט קצב הצמיחה‪ ,‬על ידי האטה בקצב ההתמיינות של הכונדרוציטים בלוחית‬ ‫האפיפיזיאלית‪,‬‬ ‫‪-‬האטה בקצב הספיגה של הסידן במעי‪.‬‬ ‫תפקיד השלד בהומאוסטזיס של סידן‬ ‫תפקיד הסידן‪:‬‬ ‫סידן הוא המינרל החשוב והפעיל ביותר בגוף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 99%‬מיוני הסידן מצויים בתוך העצמות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מעורר כיווץ שרירים‪ ,‬כולל שריר הלב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מבקר את פעילותם של גורמי קרישה בדם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הוא מרכיב חשוב במעבר הדחף העצבי במרווחים (סינפסות) שבין תאי העצב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ככל שרמת הסידן בדם יורדת‪ ,‬התאים האוסטאוקלסטים ממיסים את החומר‬ ‫ ‬ ‫החוץ תאי בעצם ומשחררים סידן אל זרם הדם‪.‬‬ ‫כאשר רמת יוני הסידן בדם עולה‪ ,‬נשאבים על ידי האוסטאובלסטים אל תוך‬ ‫ ‬ ‫העצמות‪.‬‬ ‫שני הורמונים אחראים לבקרה על יוני הסידן בדם‪:‬‬ ‫‪.1‬הורמון יותרת התריס )‪(PTH‬‬ ‫העיקרי והחשוב המבקר את רמת הסידן בגוף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הורמון זה מופרש מ ‪ 4‬בלוטות קטנות הנמצאות בצידה האחורי של בלוטת‬ ‫ ‬ ‫התריס ונקראות "בלוטות יותרת התריס" ‪.Parathyroid gland‬‬ ‫ירידה ברמת יוני הסידן בדם היא הגירוי שמעורר את הבלוטה להפריש את‬ ‫ ‬ ‫ההורמון ‪ PTH‬לדם‪.‬‬ ‫אתרי המטרה של ‪ :PTH‬עצמות‪ ,‬כליות‪ ,‬והעור‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בעצמות‪ :‬ה ‪ PTH‬מעלה את מספר האוסטאוקלסטים ואת רמת פעילותם‪ ,‬ובכך‬ ‫ ‬ ‫מגביר את התהליך התמוססות העצם והעברת יוני סידן לדם‪.‬‬ ‫בכליות‪ :‬ה ‪ PTH‬מגביר את תהליך ספיגה החוזרת של יוני סידן אל הדם‪ ,‬ומקטין‬ ‫ ‬ ‫את רמת האיבוד של יוני סידן בשתן‪.‬‬ ‫בעור‪ :‬ההורמון מגביר את יצירתה של המולקולה קלציטריול‪ ,‬הצורה הפעילה של‬ ‫ ‬ ‫ויטמין ‪ D‬על ידי תאי העור‪.‬ויטמין ‪ D‬מגיע אל רירית המעיים‪ ,‬ומגביר את קצב‬ ‫ספיגת הסידן מהמזון אל הדם‪.‬‬  ‫‪.2‬קלציטונין‪:‬‬ ‫הורמון נוגד או אנטאוגניסט להורמון ‪. PTH‬‬ ‫ ‬ ‫כאשר רמת יוני הסידן בדם עולה‪ ,‬בלוטת התריס מפרישה לדם קלציטונין‪ ,‬אשר‬ ‫ ‬ ‫מגביר את פעילותם של האוסטאובלסטים ומוריד את קצב פעילותם של‬ ‫אוסטאוקלסטים בעצמות‪ ,‬שזה מוביל לירידת סידן בדם ועליה בעצם‪.‬‬