אנטומיה ופיזיולוגיה- חלק א' - מצגת 3 - הרקמות PDF

‫רקמות‬ ‫ד"ר נאדר טרביה‬  ‫מה זה היסטולוגיה‬ ‫היסטולוגיה‪:‬הוא תחום בביולוגיה ורפואה החוקר את מבנה ותפקוד‬ ‫הרקמות (תורת הרקמות)‪.‬‬ ‫‪Histology:‬‬ ‫רקמה – ‪ Histos‬‬ ‫מדע – ‪ Logos‬‬  ‫רקמה‬ ‫התא הוא...

‫רקמות‬ ‫ד"ר נאדר טרביה‬  ‫מה זה היסטולוגיה‬ ‫היסטולוגיה‪:‬הוא תחום בביולוגיה ורפואה החוקר את מבנה ותפקוד‬ ‫הרקמות (תורת הרקמות)‪.‬‬ ‫‪Histology:‬‬ ‫רקמה – ‪ Histos‬‬ ‫מדע – ‪ Logos‬‬  ‫רקמה‬ ‫התא הוא היחידה הקטנה ביותר המקיימת את כל פעולות החיים‪,‬‬ ‫ ‬ ‫כגון יצור אנרגיה‪ ,‬עיבוד מזון‪ ,‬פירוק חלבונים‪ ,‬התרבות‪ ,‬סילוק תוצרי‬ ‫לוואי ועוד‪...‬‬ ‫הגוף שלנו בנוי ממערכות‪ ,‬וכל מערכת בנויה מאוסף של איברים‪ ,‬כל‬ ‫ ‬ ‫איבר מורכב מאוסף רקמות בעלות תפקיד משותף‪ ,‬רקמה מהווה‬ ‫אוסף של תאים בעלי מבנה דומה ותפקיד משותף‪.‬‬ ‫בחלק מן הרקמות התאים צמודים ומחוברים ובחלק התאים‬ ‫ ‬ ‫מרוחקים ומתקשרים בעזרת הפרשה של חומרים‪.‬‬ ‫בגוף שלנו יש בערך ‪ 30‬טריליון תאים‪ ,‬אותם ניתן לחלק ‪ 265‬סוגים‬ ‫ ‬ ‫של רקמות‪ ,‬המשויכים ל ‪ 4‬קבוצות היסוד‪.‬‬  ‫ממקרוסקופי למיקרוסקופי‪:‬‬ ‫רקמה‬ ‫תא‬ ‫איבר‬ ‫(ריאה )‬ ‫מערכת אברים‬ ‫(מערכת הנשימה)‬ ‫‪Human body‬‬  ‫רקמה‬ ‫כל רקמה בנויה‪:‬‬ ‫‪.1‬תאים‪.‬‬ ‫‪.2‬חומר חוץ תאי )‪Extracellular matrix (ECM‬‬ ‫למה צריך להכיר את הרקמה?‬ ‫‪ -‬הכרת הרקמות מסייע בהבנת הקשר בין מבנה‪ -‬תפקוד של האיבר‪.‬‬ ‫‪ -‬כל רקמה מאופיינת בכמות של תאים וכמות מסוימת של מטריקס‪.‬‬ ‫חומר חוץ תאי ‪Extracellular matrix (ECM) -‬‬ ‫החומר שנמצא מחוץ לתאים וביניהם שנקרא‪ ,‬מטריצה החוץ‪-‬תאית‬ ‫(מטריקס)‪.‬‬ ‫מבנה‪:‬‬ ‫מורכב מחלבונים‪ ,‬פרוטאוגליקנים‪ ,‬מים ומלחים שונים‪.‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫שומר על צורתו של הגוף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ממלא חללים בין תאים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מקנה לרקמה את התכונות המבניות והתפקודיות שלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫משמשת מצע להיצמדות וגדילה של תאים‪ ,‬וחיץ המבודד בין הרקמות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תפקיד ביצירת תקשורת בין תאי הרקמה וכן בין רקמה אחת לשכנתה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫קשרים בין תאים‬  ‫קשרים בין תאים‬ ‫‪Cell junction‬‬ ‫קשרים מצמידים‬ ‫מחברים בין סיב אקטין המרכיבים את‬ ‫חגורות ההדבקה של התאים השכנים‪.‬‬ ‫נפוצים ברקמות אפיתל הנדרשות לעמוד‬ ‫בלחצים שמאיים להפריד תאים‪ ,‬כגון‬ ‫מערכת עיכול‪.‬‬ ‫קשרים הדוקים‪:‬‬ ‫קשרים הדוקים מונעים‬ ‫מעבר החומרים במרווח‬ ‫דיסמוזומים‪:‬‬ ‫בין תאי‪.‬נפוצים ברירית‬ ‫מחברים בין‬ ‫מערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪Intermediate filaments‬‬ ‫של התאים השכנים‪.‬‬ ‫חלבון שלד התא הנקרא קרטין‪.‬‬ ‫קשרי מרווח‪:‬‬ ‫נפוצים באיפדרמיס (שכבה‬ ‫מאפשרים מעבר חופשי‬ ‫חיצונית של העור)‪.‬‬ ‫של מולקולות קטנות‪,‬‬ ‫לדוגמה בשריר הלב‪-‬‬ ‫מעבר מהיר של יונים בין‬ ‫המידסמוזומים‪:‬‬ ‫הציטופלזמות של התאים‪.‬‬ ‫מחברים בין‬ ‫‪Intermediate filaments‬‬ ‫לממברנה הבזלית‬ ‫‪Basement membrane‬‬ ‫קשרים בין תאים‬ Cell junction  ‫הרקמה‬ ‫ישנם ‪ 4‬קבוצות רקמות היסוד בגוף‪:‬‬ ‫רקמת האפיתל )‪.(epithelial tissue‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫רקמת החיבור )‪.(connective tissue‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫רקמת השריר )‪.(muscular tissue‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫רקמת העצבים )‪.(nervous tissue‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫סוגי הרקמות‬  ‫רקמת האפיתל‬ ‫ ביחיד‪ :‬אפיתליום ‪ epithelium -‬וברבים אפיתליה ‪.epithelia -‬‬ ‫ רקמת אפיתל נמצאת בשתי צורות‪:‬‬ ‫א‪.‬אפיתל הרירי ‪ -‬כיסוי וציפוי (‪(Membranous epithelium‬‬ ‫ב‪.‬בלוטות )‪(Glandular epithelium‬‬ ‫אפיתל הרירי ‪ -‬כיסוי וציפוי (‪(Membranous epithelium‬‬ ‫סוגי הריר המופרשים על תאי אפיתל שונים‪:‬‬ ‫ ריר מימי )‪ -(serous‬הרירית נקראת סרוזה )‪ ,(serosa‬הרירית‬ ‫המצויה בקרום הלב או בצפק המערכת העיכול‪.‬‬ ‫ ריר סמיך וצמיג )‪ – (mucusa‬הרירית נקראת מוקוזה‬ ‫)‪ ,(mucosa‬לדוגמה הרירית במערכת העיכול או הנשימה‪.‬בד"כ‬ ‫ריריות המרפדות חללים הבאים במגע עם הסביבה החיצונית הן‬ ‫ריריות מוקוזיות‪.‬היות והריר הסמיך משמש להגנה‪.‬‬ ‫רקמת האפיתל‪:‬‬ ‫ הרקמה המצפה את כל המשטחים‬ ‫החיצוניים של הגוף (כמו העור)‬ ‫ומרפדת מבנים חלולים (כמו המעיים‬ ‫ומערכת הנשימה)‪.‬‬ ‫ התאים ברקמה צפופים ויוצרים‬ ‫משטחים עם מעט מטריצה חוץ תאית‬ ‫ביניהם‪.‬לעומת זאת‪ ,‬ברקמת חיבור‬ ‫התאים מרוחקים זה מזה ומסת‬ ‫הרקמה מורכבת בעיקר מחומר חוץ‬ ‫תאי‪.‬‬  ‫תפקידי רקמת האפיתל‬ ‫תפקיד כללי‪ :‬שמירה על האיזון הפנימי הפיזיולוגי של הגוף (הומאוסטזיס)‪ ,‬ומהותו‬ ‫משתנה לפי סוג האפיתל‪.‬‬ ‫תפקידים ספציפיים של רקמת האפיתל‪:‬‬ ‫הגנה על הגוף (אפיתל העור) – מקנה הגנה על רקמות עמוקות מפני זיהום‪ ,‬פגיעה‬ ‫‪.1‬‬ ‫ודליפה בלתי מבוקרת‪.‬לדוגמה רקמת אפיתל בוושט‪.‬‬ ‫חישה (אפיתל עור‪ ,‬אף עין)‪ -‬מכילות קצוות עצבים (בנויים משילוב של עצב ותאי‬ ‫‪.2‬‬ ‫אפיתל)‪.‬‬ ‫ספיגה (אפיתל המעיים)‪ -‬חומרים נספגים בעזרת תאי אפיתל עתירי סיסונים‬ ‫‪.3‬‬ ‫(‪.(microvilli‬‬ ‫הפרשה של חומרים מהבלוטות בגוף המורכבות מרקמת האפיתל‪ ,‬שגם מייצרת את‬ ‫‪.4‬‬ ‫החומרים המופרשים‪.‬חיצונית (זיעה‪ ,‬רוק) והפרשה פנימית (ההורמונים‪ /‬בלוטות‬ ‫אנדוקריניות)‪.‬‬  ‫מבנה תא אפיתל‬ ‫‪Apical surface‬‬ ‫‪Lateral surface‬‬ ‫המשטח הקודקודי‬ ‫המשטח הלטרלי‬ ‫גרעיני התאים שנמצאים באותה שכבה‬ ‫נמצאים פחות או יותר באותו גובה‪.‬‬ ‫‪Epithelium‬‬ ‫גרעין התא‬ ‫איפתליום‬ ‫‪Basal lamina‬‬ ‫‪Basement membrane‬‬ ‫‪Reticular lamina‬‬ ‫קרום בסיס‬ ‫‪Connective tissue‬‬ ‫רקמת חיבור‬  ‫רקמת אפיתל‬ ‫מבנה תא אפיתל‪:‬‬ ‫רקמת אפיתל היא יריעה רציפה של תאים צפופים‪ ,‬בשכבה בודדת או רב שכבתיים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הרקמה מתאפיינת בתאים מאוד צמודים (צפופים) ובניהם מעט נוזל (מטריצה חוץ תאית ‪-‬‬ ‫▪‬ ‫‪.)ECM‬‬ ‫המשטח העליון (פני השטח הקודקודים) של רקמת אפיתל חשופה בדרך כלל לסביבה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫למשל‪ ,‬משטח העור‪ ,‬פנים חלל הפה‪ ,‬חלל גוף פנימי‪.‬המשטח התחתון שלו נדבק לרקמת‬ ‫החיבור הבסיסית באמצעות קרום הבסיס )‪.(basement membrane‬‬ ‫ברקמות אפיתל אין כלי דם (דקה מכדי להכיל כלי דם)‪ ,‬והיא מוזנת בפעפוע על ידי‬ ‫▪‬ ‫קשרים לרקמת החיבור הצמודה אליה (מתחתיה)‪ ,‬כגון חמצן וחומרי הזנה‪.‬‬ ‫מתחת לשכבה הפנימית של האפיתל נמצאת תמיד רקמת חיבור (‪.(connective tissue‬‬ ‫▪‬ ‫התחדשות תאים מתמדת – קצב מיטוזה גבוה‪.‬‬ ‫▪‬  ‫המשך‬ ‫מבנה תא אפיתל‪:‬‬ ‫קרום הבסיס )‪ - (basement membrane‬היא שכבה חוץ‪-‬תאית (לא תאית) דקה‬ ‫▪‬ ‫המורכבת בדרך כלל משתי שכבות ומאפשרת פעפוע (דיפוזיה) של חומרים בין הרקמות‪.‬‬ ‫שתי השכבות הן‪:‬‬ ‫‪.1‬שכבה בסיסית )‪ - (basal lamina‬קרובה יותר לתאי האפיתל ומכילה חלבונים‪.‬‬ ‫‪.2‬שכבה רשתית )‪ - (reticular lamina‬קרובה יותר לרקמת החיבור‪ ,‬מכילה חלבונים כגון‪,‬‬ ‫קולגן המיוצר על ידי תאי רקמת חיבור הנקראים פיברובלסטים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תמונות לא ללמידה‬ ‫להכרות בלבד!!!!!!‬ ‫רקמת האפיתל‬ ‫התאים מונחים על קרום בסיס (‪)basement membrane, basal lamina‬‬ ‫המפריד בין האפיתל לרקמת החיבור מתחתיו‪.‬‬  ‫שקופית לא ללמידה‬ ‫להכרות בלבד‬ ‫‪Basement membrane‬‬ ‫מבנה רקמת אפיתל‬  ‫ללא צנרת ‪Avascularity -‬‬ ‫▪ תאי אפיתל הם א‪-‬וסקולריים‪.‬‬ ‫▪ לרקמת אפיתל אין כלי דם‪ ,‬והיא מוזנת בפעפוע על ידי קשרים לרקמת החיבור‬ ‫הצמודה (שהיא רקמה וסקולרית) אליה שמכילה כלי דם משלה‪.‬‬  ‫אפיתל ניתן לסווג על פי שני מאפיינים‪:‬‬ ‫א‪.‬צורת התאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬מספר השכבות ברקמה‪.‬‬ ‫שילוב שני המאפיינים הנ"ל יוצר מגוון של רקמות אפיתל בגוף‪.‬‬  ‫רקמת אפיתל‬ ‫רקמת האפיתל מחולקת ל‪ 2-‬קבוצות עיקריות ‪:‬‬ ‫אפיתל חד שכבתי )‪ - (Simple epithelium‬רקמה העשויה משכבה אחת של תאים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫אפיתל רב שכבתי )‪ - (Stratified epithelium‬רקמה העשויה ממספר שכבות של תאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬  ‫רקמת אפיתל‬ (Simple epithelium) ‫אפיתל חד שכבתי‬ (Simple squamous epithelium) ‫אפיתל קשקשי פשוט‬.1 (Simple cuboidal epithelium) ‫אפיתל קובייתי פשוט‬.2.cilia ‫ ועם‬cilia ‫( ללא‬Simple columnar epithelium) ‫אפיתל עמודי פשוט‬.3 (Pseudostratified columnar epithelium) ‫אפיתל דמוי רב שכבתי עמודי‬.4.cilia ‫ ועם‬cilia ‫ללא‬ (Stratified epithelium) ‫אפיתל רב שכבתי‬ (Stratified squamous epithelium) ‫אפיתל קשקשי רב שכבתי‬.1 (Stratified cuboidal epithelium) ‫אפיתל קובייתי רב שכבתי‬.2 (Stratified columnar epithelium) ‫אפיתל עמודי רב שכבתי‬.3 (Stratified transitional epithelium) ‫מעבר‬/‫אפיתל רב שכבתי משתנה‬.4  ‫אפיתל קשקשי פשוט‪:‬‬ ‫‪Simple squamous epithelium‬‬ ‫‪ -‬אפיתל בעל תאים שטוחים המרפדים חללים‬ ‫פנימיים‪.‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫אפיתל דק ועדין ומאפשר מעבר גבוהה של‬ ‫חומרים דרכו‪.‬‬ ‫סינון‪ ,‬פעפוע (דיפוזיה)‪ ,‬אוסמוזה‪ ,‬הפרשה‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪-‬נאדיות הריאה )‪ –.(alveoli‬מתקיים חילוף‬ ‫גזים בין אוויר לדם‪.‬‬ ‫‪ -‬מרפד את חלל כלי הדם ובונה את נימי הדם‪-‬‬ ‫)‪.(Endothelium‬‬ ‫אפיתל קשקשי פשוט נמצא גם בנימי הדם‪:‬‬ ‫אפיתל זה אחראי על חילוף הגזים בריאה‪-‬‬ ‫בתמונה ניתן לראות שדרך נימי דם עובר פחמן‬ ‫דו חמצני לתוך הנאדיות הריאה‪ ,‬וחמצן עובר‬ ‫מנאדיות הריאה לנימי הדם‪.‬מעבר דו כיווני של‬ ‫פחמן דו חמצני וחמצן‪.‬‬ ‫נודית ‪(alveolae( -‬‬ ‫נים דם ‪.(capillary) -‬‬  ‫אפיתל קובייתי פשוט‪:‬‬ ‫‪Simple cuboidal epithelium‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫ספיגה והפרשה‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪-‬דפנותיהם של צינורות של איברים מוצקים‪.‬‬ ‫‪-‬פני השטח של השחלות‪.‬‬ ‫‪-‬הצינוריות של הכליות‪.‬‬ ‫בשילוב עם קשרים הדוקים יוצר אטימות ומונע דליפה של חומרים‬ ‫חד שכבתי מרובע‬  ‫אפיתל עמודי פשוט‪:‬‬ ‫‪Simple columnar epithelium‬‬ ‫א‪.‬ללא ריסים )‪ - (non-ciliated‬אפיתל עמודי פשוט לא ריסני‪:‬‬ ‫אפיתל בעל תאים מאורכים דמויי עמודים‪.‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫מגן על התאים שמצפים את הקיבה מהחומציות של האזור‪.‬‬ ‫שכבת האפיתל עשויה להכיל תאי גביע )‪.(Goblet cells‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫ קיבה וכיס המרה‬ ‫‪Goblet cells:‬‬ ‫המלאים בשלפוחיות שמפרישות ריר‬ ‫שמגן על הרירית של איברים שונים‬ ‫כמו הקיבה והמעיים‪.‬‬ ‫היעדר מספיק ריר או שהחומצה‬ ‫מרוכזת מדי‪ ,‬יכולה לגרום לכיב‬ ‫קיבה‪.‬‬ ‫הסיסונים באפיתל‪ ,‬מגדילים שטח הפנים של התא ומאפשרים לו לפעול כתא‬ ‫סופג‬  ‫‪Goblet cells‬‬ ‫ תאי גביע ‪-‬תא דמוי גביע הנמצא בתאי אפיתל במערכת‬ ‫עיכול שמפרישים ריר (מוקוזה)‪.‬‬ ‫תפקיד‪ -‬מגן על דפנות הקיבה מפני החומציות‪.‬‬ ‫ב‪.‬עם ריסים (‪ - )ciliated‬אפיתל עמודי פשוט ריסני‪:‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪ -‬חצוצרות‬ ‫‪ -‬רחם‬ ‫‪ -‬קנה הנשימה‪.‬‬ ‫תאים שמכילים ריסים )‪ (cilia‬המסייעים‬ ‫בהנעת חומרים שונים‪ ,‬למשל בחצוצרות ‪-‬‬ ‫הנעת הביצית לכיוון הרחם‬ ‫‪ -‬הריסים בעלי יכולת תנועה אופיינית‪.‬‬ ‫‪ -‬במערכת הנשימה העליונה ותפקידם‬ ‫להרחיק גופים זרים‪.‬‬  ‫אפיתל דמוי רב שכבתי עמודי‪:‬‬ ‫‪pseudostratified columnar epithelium‬‬ ‫באפיתל מסוג זה ‪ -‬כל התאים מונחים על קרום הבסיס‪,‬‬ ‫אבל גרעיניהם נמצאים בשני מפלסים‪ ,‬המפלס הראשון‬ ‫קרוב לקרום הבסיס והשני רחוק‪.‬אפיתל זה חד שכבתי על‬ ‫אף שמייצר רושם של דו‪-‬שכבתי‪.‬‬ ‫תפקיד‪ :‬הפרשה והנעה‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪-‬דרכי הנשימה העליונות (קנה הנשימה‪ ,‬הסמפונות)‪.‬‬ ‫‪-‬חלק מהשופכה של הגבר‪.‬‬  ‫אפיתל קשקשי רב שכבתי‪:‬‬ ‫‪stratified squamous epithelium‬‬ ‫מבנה ותפקיד‪:‬‬ ‫‪-‬אפיתל זה עשוי משכבות בכדי להגן על התאים‬ ‫ולמניעת נזק – בזכות הצפיפות והשכבות הרבות‪.‬‬ ‫‪-‬התאים בשכבות העליונות של הרקמה זו מקבלים‬ ‫צורה של קשקש‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪ -‬העור (אפידרמיס)‪.‬‬ ‫‪ -‬הושט (‪.(Esophagus‬‬ ‫‪-‬חלל הפה והלשון‪.‬‬ ‫‪-‬פי הטבעת‪.‬‬ ‫תאים שנושרים מרקמה זאת‬ ‫מתחדשים מהר‪.‬‬  ‫אפיתל קובייתי רב שכבתי‪:‬‬ ‫‪stratified cuboidal epithelium‬‬ ‫אפיתל בעל ‪ 2-3‬שכבות של תאים קובייתיים‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫הפרשה והגנה‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪ -‬בלוטות זיעה‬ ‫‪ -‬בלוטות חלב‬  ‫אפיתל עמודי רב שכבתי ‪:‬‬ ‫‪Stratified columnar epithelium‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫הפרשה והגנה‪.‬‬ ‫איפה נמצא?‬ ‫צינורות של בלוטות הרוק‬  ‫אפיתל רב שכבתי משתנה‪/‬מעבר‪:‬‬ ‫‪stratified transitional epithelium‬‬ ‫רקמה רב שכבתית‪ 10 ,‬שכבות תאים או יותר‪.‬‬ ‫תאי אפיתל ברקמה זו משנים את צורתם לפי המצב‬ ‫הפיזיולוגי של האיבר‪ ,‬כגון מאפשר מתיחה והתרחבות‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪-‬שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫‪ -‬חלק מהשופכה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫כאשר שלפוחית השתן ריקה‪ ,‬התאים עגולים יחסית‪ ,‬כאשר‬ ‫שלפוחית השתן מתמלאת התאים הופכים להיות שטוחים‪.‬‬ ‫השכבות יוצרות מבנה אטום המונע דליפה ויותר עמיד בלחץ‬ ‫כשהשלפוחית מלאה‪.‬‬  :‫מעבר‬/‫אפיתל רב שכבתי משתנה‬ stratified transitional epithelium  ‫האפיתל הבלוטי‬ ‫‪Glandular Epithelium‬‬ ‫אפיתל בלוטות‬ ‫‪Exocrine glands‬‬ ‫‪Endocrine glands‬‬ ‫בלוטות אקסוקריניות‬ ‫בלוטות אנדוקריניות‬  ‫בלוטות‬ ‫בלוטות מתפתחות מרקמת אפיתל‪.‬במהלך ההתפתחות נוצר צבר של תאי אפיתל‬ ‫שגדל עד שדומה לגבעול ‪ /‬גביע‪ ,‬בתוכה יש חלל‪.‬לאחר מכן יש ‪ 2‬אפשריות‪.‬‬ ‫‪.1‬בתוך הגבעול נוצר חלל שהופך לחלק מפריש‪ ,‬וצינור שמוביל את החומר אל פני‬ ‫השטח ‪ -‬בלוטה להפרשה חיצונית ‪.(Exocrine glands)-‬כגון‪ :‬בלוטות זיעה‪,‬‬ ‫רוק (משחרר אל תוך הפה)‪ ,‬בקיבה (מפרישות מיצי עיכול)‪.‬‬ ‫‪.2‬בבלוטות מסוימות נעלם בשלב מסוים הצינור‪ ,‬ונוצרת בלוטה אנדוקרינית‬ ‫להפרשה פנימית )‪.(Endocrine glands‬הפרשת ההורמונים ישירות לזרם‬ ‫הדם‪.‬אין לבלוטה צינור‪ -‬לא מוציאה חומר לסביבה החיצונית‪.‬כגון ‪ :‬בלוטת‬ ‫התירואיד‪.‬‬  ‫בלוטות‪:‬‬ ‫רקמת אפיתל‬ ‫רקמת חיבור‬ ‫התפתחות‬ ‫הבלוטה‬ ‫צינור‬ ‫תאים‬ ‫מפרישים‬ ‫חלק מפריש‬ ‫כלי דם‬ ‫‪Exocrine glands‬‬ ‫‪Endocrine glands‬‬  ‫סוגי בלוטות‪:‬‬ ‫צינור‬ ‫הפרשה‬ ‫תאים‬ ‫מפרישים‬ ‫תאים‬ ‫כלי דם‬ ‫מפרישים‬ ‫‪Exocrine glands‬‬ ‫‪Endocrine glands‬‬  ‫דוגמאות לבלוטות הפרשה חיצונית‪:‬‬ ‫‪Exocrine glands‬‬ ‫בלוטת זיעה‪:‬‬ ‫צינור‬ ‫הפרשה‬ ‫בלוטת‬ ‫זיעה‬ ‫תאים‬ ‫מפרישים‬  ‫דוגמאות לבלוטות הפרשה חיצונית‪:‬‬ ‫חלל הפה‬ ‫צינור‬ ‫בלוטת רוק‪:‬‬ ‫בלוטת רוק‬ ‫חלק מפריש‬ ‫חלל הקיבה‬ ‫בלוטת‬ ‫קיבה‬ ‫בלוטת קיבה‪:‬‬  ‫דוגמאות לבלוטות הפרשה פנימית‪:‬‬ ‫בלוטה להפרשה פנימית מפרישה הורמונים לזרם הדם‪:‬‬ ‫בלוטת ההיפופיזה‬ ‫בלוטת התירואיד‬ ‫יותרת הכליה‬ ‫לבלב‬ ‫תאים מפרישים‬ ‫בשחלה‬ ‫תאים מפרישים‬ ‫באשך‬  ‫הלבלב‪:‬‬ ‫מכיל שני אלמנטים‪:‬‬ ‫א‪.‬בלוטה להפרשה חיצונית – מפריש מיצי עיכול דרך צינור אל‬ ‫תוך התריסריון‪,‬‬ ‫ב‪.‬בלוטה להפרשה פנימית ‪ -‬איי לנגרהנס ‪ -‬מפרישים אינסולין‬ ‫לדם דרך כלי הדם‪.‬‬  ‫הלבלב‪:‬‬ ‫צינור של הלבלב‬ ‫לבלב‬ ‫תריסריון‬ ‫רקמה של הלבלב‬ ‫להפרשה חיצונית‬ ‫צינור הלבלב‬ ‫להפרשה חיצונית‬ ‫"אי הלבלב" –רקמה‬ ‫להפרשה פנימית‬ connective tissue -‫רקמת חיבור‬  ‫רקמת חיבור‪connective tissue -‬‬ ‫רקמת חיבור‪:‬‬ ‫ היא אחת הרקמות הנפוצות ביותר בגוף‪.‬לרקמה יש מגוון גדול של צורות‪.‬נבדלות‬ ‫זו מזו באופיו של החומר חוץ תאי )‪ ,(ECM‬המהווה רוב המסה של הרקמה‪.‬‬ ‫ כל רקמות החיבור בנויות מ‪ :‬תאים‪ ,‬חומר חוץ תאי )‪ ,(matrix‬וסיבים‪.‬‬ ‫ סוג רקמת החיבור נקבע על פי כמות התאים וכמות סיבי החלבון‪.‬הכמויות‬ ‫מותאמות לאופייה ותפקודה של הרקמה הספציפית‪.‬‬ ‫ רקמת החיבור היא וסקולריות‪ ,‬מכילה כלי דם‪ ,‬כלי לימפה ועצבים‪.‬פרט לרקמת‬ ‫סחוס (א‪-‬וסקולרית)‪.‬רקמת סחוס ניזונה באמצעות פעפוע של חומרים מהרקמות‬ ‫השכנות‪.‬‬ ‫ לרקמת חיבור יכולת התחדשות גבוהה כגון‪ ,‬רקמת חיבור של עור (דרמיס)‪.‬‬ ‫ויכולת התחדשות בקצב איטי כגון גידים ורצועות‪.‬‬ ‫ החומר הבין תאי מהווה כ‪ 50-70% -‬מנפח הרקמה להבדל שברקמת אפיתל‬ ‫מהווה רק כ ‪ 5%‬מנפח הרקמה‪.‬‬  ‫רקמת חיבור‪connective tissue -‬‬ ‫תפקידי רקמת חיבור‪:‬‬ ‫חיבור וקשירה ע"י חומר קולגני – לדוגמה בין עצם לעצם‬ ‫‪.1‬‬ ‫או בין שריר לעצם‪.‬‬ ‫עטיפה ובידוד באמצעות קולגן למטרה הגנה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫משען ותמיכה במבנים שונים ע"י עצמות השלד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫אגירת אנרגיה ‪( -‬בתאי שומן) והגנה חיסונית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הגנה מפני גופים זרים באמצעות תאים נודדים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הובלת חומרים וגזים באמצעות הדם‪.‬‬ ‫‪.6‬‬  ‫רקמות חיבור‬ ‫רקמות החיבור בנויות מתאים‪ ,‬חומר חוץ תאי וסיבים‪.‬‬ ‫שלושה סוגי סיבים‪:‬‬ ‫‪.1‬סיבים קולגניים ‪ -‬עשויים מחלבון קולגן‪ ,‬עבים וחזקים‪ (.‬צרורות דמויי חבלים) – הקולגן‬ ‫יכול לספוח מים ולקבל מרקם קפיצי‪ -‬מקנים חוזק למבנה‪.‬‬ ‫‪.2‬סיבים אלסטיים ‪ -‬עשויים מחלבון האלסטין – תומכים בגמישות‪ ,‬יכולת הימתחות‬ ‫והתקצרות (דוגמה בעור)‪.‬‬ ‫‪.3‬סיבים רטיקולריים (רשתיים) –עשויים מחלבון רטיקולין – חזקים במקצת מהסיבים‬ ‫האלסטיים ‪ -‬יוצר מעטפות עדינות סביב איברים כגון נימי הדם‪ ,‬מח עצם ועצבים‪.‬‬  ‫סוגי רקמות חיבור‪:‬‬ ‫רקמות החיבור מסווגות לשלושה סוגים לפי המבנה והצורה‪:‬‬ ‫א‪.‬רקמת חיבור אמיתית‪( :‬גיד ‪,‬רצועות)‬ ‫ב‪.‬רקמת חיבור מיוחדת‪( :‬לימפה ודם)‬ ‫ג‪.‬רקמת חיבור תומכת‪( :‬עצם וסחוס)‬  ‫רקמת חיבור רופפת‪:‬‬ ‫‪Loose connective tissue‬‬ ‫ זו הרקמה הנפוצה מבין רקמות הגוף‪.‬‬ ‫ החומר החוץ תאי רך וסמיך הודות לכמות גבוהה של חומצה היאלורונית‪.‬‬ ‫ מספר תאים פיברובלסטיים גדול שמפרישים סיבים קולגניים ואלסטיים‪.‬‬ ‫ נקראת כך הודות לצפיפות הנמוכה והסידור שלא מאורגן של הסיבים החלבוניים‬ ‫במטריקס‪.‬‬ ‫קיימים מספר טיפוסי רקמת חיבור רופפת‪:‬‬ ‫‪ - Areolar tissue.1‬רקמת חיבור אראולרית‬ ‫‪ - Adipose tissue.2‬רקמת שומן‬ ‫‪ - Reticular tissue.3‬רקמת חיבור רטיקולרית‬ ‫שלפוחית‬ ‫השתן‬ ‫רקמת חיבור‬ ‫רחם‬ ‫רופפת‬ ‫חלחולת‬  ‫רקמת חיבור רופפת‪:‬‬ ‫‪Loose connective tissue‬‬ ‫רקמה אראולרית ) ‪(Areolar tissue‬‬ ‫מכילה סיבים אלסטין וקולגניים‪ ,‬נמצאת מסביב לכלי הדם‪,‬‬ ‫ ‬ ‫עצבים‪ ,‬ומפרקים‪.‬בונה את ה‪( Pleura-‬קרום הריאה)‪.‬‬ ‫סיבים ברקמה זו אינם צפופים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תמונה לא ללמידה‬ ‫‪ - areola‬מקום קטן‪ ,‬אזור קטן‬  ‫רקמת חיבור רופפת‪:‬‬ ‫‪Loose connective tissue‬‬ ‫רקמת שומן )‪(Adipose tissue‬‬ ‫רקמת שומן היא רקמה שבה תאי שומן גדולים ( אדיפוציטים)‬ ‫ יצירת "ריפוד" תומך ומגן סביב איברים בגוף‪ ,‬כמו הכליות‪.‬‬ ‫ מהווה מאגר של שומן בגוף ושמירה על חום הגוף‪.‬‬ ‫ נמצאים גם בשכיחות גבוה בעור (היפודרמיס)‬ ‫ מאגר אנרגיה‬ ‫‪Adipocytes‬‬  ‫רקמת חיבור רופפת‪:‬‬ ‫‪Loose connective tissue‬‬ ‫רקמה רשתית )‪(Reticular tissues‬‬ ‫מורכבת מתאים וסיבים רטיקולריים (חלבון ריטוקלין)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בונה חלק מרקמת הכבד‪ ,‬הטחול‪ ,‬והכליות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪Reticular fibers‬‬  :‫רקמת חיבור צפופה‬ Dense connective tissue :-‫מחולקת ל‬.(Dense regular connective tissue( ‫ רקמת חיבור צפופה עם סיבים מסודרים‬.1.(Dense irregular connective tissue( ‫ רקמת חיבור צפופה עם סיבים לא מסודרים‬.2  ‫רקמת חיבור צפופה עם סיבים מסודרים‪:‬‬ ‫‪Dense regular connective tissue‬‬ ‫ רקמת חיבור צפופה עם סיבים מאורגנים בסידור‬ ‫אורכי ומקביל של קולגן ואלסטין‪.‬חזקה מאוד‪.‬‬ ‫ איפה נמצאת?‬ ‫‪ -‬גידים ורצועות‪.‬‬ ‫‪Collagen‬‬ ‫‪fibers‬‬ ‫רקמת חיבור צפופה עם סיבים מסודרים‪:‬‬ ‫‪Dense regular connective tissue‬‬ ‫רקמת חיבור צפופה עם סיבים מסודרים‬ ‫מקנה לרקמה גמישות ואלסטיות‪:‬‬ ‫‪Elastic tissue‬‬ ‫‪ -‬נמצא בדופן כלי הדם‬  ‫רקמת חיבור צפופה עם סיבים לא מסודרים‪:‬‬ ‫‪Dense irregular connective tissue‬‬ ‫רקמת חיבור צפופה עם סיבים לא מסודרים שבה הסיבים החלבוניים פזורים‬ ‫באקראיות‪.‬גם בנויה מסיבים של קולגן‪.‬‬ ‫איפה נמצאת?‬ ‫בונה את הדרמיס של העור‪.‬‬ ‫מקנה לה חוזק ומאפשר לה לעמוד בלחצים מכל הכיוונים‪.‬‬  ‫רקמת חיבור נוזלית‬ ‫‪Fluid connective tissue‬‬ ‫רקמת חיבור נוזלית מרכיבה‪:‬‬ ‫‪.1‬רקמת דם‬ ‫‪.2‬לימפה‬  ‫רקמת חיבור תומכת‬ ‫תומכת‪:‬‬ ‫‪Supporting connective‬‬ ‫חיבור‬ ‫רקמת‬ ‫‪tissues‬‬ ‫‪Supporting connective tissue‬‬ ‫רקמת חיבור תומכת מרכיבה‪:‬‬ ‫‪.1‬סחוס )‪ (cartilage‬ועצם‪.‬‬ ‫הסחוס הוא חומר ג'לטיני עד מוצק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תאי הסחוס נקראים כונדרוציטים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫החומר החוץ תאי מרכיב כ‪ 95% -‬מהסחוס‪ ,‬ומורכב מסיבי קולגן ואלסטין‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בסחוס אין כלי דם ועצבים ולכן תהליך שיקום הסחוס במקרה של נזק הוא ארוך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הסחוס עומד בלחצים מכאניים גבוהים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הוא בדרך כלל משמש ככרית תומכת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫סיבי הקולגן מעניקים לסחוס את החוזק שלו‪ ,‬הפרוטיאוגליקנים מענקים לסחוס‬ ‫ ‬ ‫את הגמישות‪.‬‬  ‫רקמת חיבור תומכת‬ ‫‪Supporting connective tissues‬‬ ‫סוגי סחוסים‪:‬‬ ‫‪.1‬סחוס פיברוטי‬ ‫‪.2‬סחוס אלסטי‬ ‫‪.3‬סחוס היאליני‬  ‫סחוס פיברוטי )‪:(Fibrocartilage‬‬ ‫כולל הרבה סיבים מסודרים במקביל‪ -‬הרבה סיבי קולגן שמקנה‬ ‫מבנה חזק וקשיח‪.‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫תמיכה ועמידה תחת לחץ‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫בדיסק בין‪-‬חולייתי‪.‬‬ ‫במניסקוס של הברך‪.‬‬ ‫מניסקוס‬  ‫רקמת חיבור תומכת‬ ‫‪Supporting connective tissues‬‬ ‫סחוס אלסטי ‪:Elastic cartilage -‬‬ ‫מכיל כמות גדולה של סיבי אלסטין‪ -‬יוצר מבנים בעלי גמישות‬ ‫גבוהה אך עם עמידות נמוכה בפני עומס‪.‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫תמיכה ושומר על הצורה‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪ -‬באפרכסת האוזן‪.‬‬ ‫‪ -‬בצינור השמע‪.‬‬ ‫‪-‬במכסה הגרון‪.‬‬  ‫רקמת חיבור תומכת‬ ‫‪Supporting connective tissues‬‬ ‫סחוס היאליני ‪Hyaline cartilage -‬‬ ‫הסחוס הנפוץ ביותר בגוף‪ ,‬מכיל סיבי קולגן וסיבי אלסטין ביחסים‬ ‫היוצרים מבנים חזקים וגמישים‪.‬‬ ‫תפקיד‪:‬‬ ‫גמישות ותמיכה‪ ,‬בולם זעזועים‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותו?‬ ‫‪-‬בקצוות העצמות הארוכות‪.‬‬ ‫‪-‬בחלק הקדמי של הצלעות‪.‬‬ ‫‪-‬אף‪.‬‬ ‫‪-‬סמפונות‪.‬‬ ‫‪-‬שלד העובר‪.‬‬  ‫רקמת חיבור תומכת‬ ‫רקמת עצם‬ ‫‪Supporting connective tissues‬‬ ‫עצם היא רקמה קשיחה וצפופה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תאי העצם נקראים אוסטיאוציטים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫החומר החוץ תאי מורכב בעיקר ממינרלים‪ -‬בעיקר סידן וזרחן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫יש שני סוגים נוספים של תאי עצם‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ אוסטיאובלסטים – תאים בוני עצם‪.‬‬ ‫ אוסטיאוקלסטים – תאים הורסי עצם‪.‬‬ ‫ויסות הפעולה של שני סוגי תאים אלו מביא לשמירת צורת העצם‪ ,‬גידולה‬ ‫ ‬ ‫ולתיקונה בזמן שבר‪.‬‬  ‫רקמת השריר‬ ‫‪muscle tissue‬‬ ‫רקמת שריר‪ :‬רקמה שתאיה מסוגלים‬ ‫להתכווץ ולפתח כוח בתגובה על גירוי‬ ‫המגיע אליהם מנוירון‪ ,‬ואחר‪-‬כך לשוב‬ ‫ולהתרפות‪.‬רקמות השריר מעורבות‬ ‫בתנועה‪ ,‬בהתכווצות ובהרפיה של‬ ‫איברים פנימיים‪ ,‬בשמירה על היציבה‪,‬‬ ‫בייצור חום ובתהליכים אחרים‬ ‫התורמים לתפקודו התקין של הגוף‪.‬‬  ‫רקמת השריר‪:‬‬ ‫שריר השלד ‪:‬‬ ‫ בגוף האדם יש כ‪ 650 -‬שרירי שלד‪.‬‬ ‫ שרירי השלד יכולים להתכווץ לזמן קצר ויכולים לפתח כוח רב‪,‬‬ ‫יכולים לעבוד לאורך זמן‪ ,‬בד"כ מחוברים לעצמות השלד‬ ‫ תפקידים‪:‬‬ ‫– מניעים את הגוף‪.‬‬ ‫– מאפשרים את יציבת הגוף הזקוף‪.‬‬ ‫– מגנים על איברים פנימיים‪.‬‬ ‫– מפיקים חום‪.‬‬ ‫– עוזרים בספיגת זעזועים‪.‬‬  ‫רקמת השריר‪:‬‬ ‫שריר השלד (משורטט ורצוני)‪:‬‬ ‫רצוני‪ -‬מופעל כשאנו רוצים להפעיל‬ ‫שריר משורטט‬ ‫* משורטט‪ :‬שריר משורטט מורכב מצרורות מקבילים‬ ‫של סיבים‪ ,‬כאשר כל סיב מכיל סיבוני שריר רבים‪.‬‬  ‫רקמת השריר‪:‬‬ ‫השריר החלק (=לא משורטט ולא רצוני)‪:‬‬ ‫השרירים החלקים מהווים את‬ ‫המרכיב העיקרי בדפנות איברים‬ ‫פנימיים כגון הקיבה‪ ,‬כיס המרה‪,‬‬ ‫הלימפה‪ ,‬כלי הדם והרחם‪.‬‬ ‫כלי דם‬ ‫סיבי שריר חלק‬  ‫רקמת השריר‪:‬‬ ‫שריר הלב (=משורטט ולא רצוני)‪:‬‬  ‫רקמת עצב העצבים‬ ‫רקמת עצב – מאופיינת ביכולתה לקלוט ולהעביר דחף עצבי‬ ‫ולגרום להפעלת איברים שונים כמו שרירים ובלוטות‪.‬‬ ‫רקמת העצבים מורכבת מ‪:-‬‬ ‫‪.1‬תאי העצב (נוירון‪ ,‬נוירוציט)‪.‬‬ ‫‪.2‬תאי הגלייה‪.‬‬  ‫נוירון‬ ‫‪dendrites‬‬ ‫‪cell body‬‬ ‫תאי בלוטה‬ ‫שריר‬ ‫נוירון‬ ‫האקסון יכול להתחבר לדנדריט של נוירון‬ ‫אחר‪ ,‬לתא שריר או לבלוטה‪.‬‬  ‫תאי הגליה‪:‬‬ ‫תפקידים‪:‬‬ ‫אספקת מזון‬ ‫תאי התמך‬ ‫הגנה לרקמת המוח‬ ‫שמירה על סביבה כימית נכונה‬