סכמה דיני קניין רוחני PDF

‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫סכמה דיני קניין רוחני תשפ"ג‬...

‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫סכמה דיני קניין רוחני תשפ"ג‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫מבוא‪3................................................................................................................................................................‬‬ ‫בסיס תיאורטי לדיני הקניין הרוחני‪3............................................................................................................................................................ :‬‬ ‫ההגנה על הקניין הרוחני – בין שיקולי יעילות לשיקולי צדק‪3.......................................................................................................................... :‬‬ ‫השוני בין התפיסה האנגלו‪-‬אמריקאית והתפיסה הקונטיננטלית‪3.................................................................................................................... :‬‬ ‫ההסדר המשפטי העומד בבסיס דיני הקניין הרוחני‪4...................................................................................................................................... :‬‬ ‫ההגנות העולמיות על הקניין הרוחני‪4........................................................................................................................................................... :‬‬ ‫דיני פטנטים ‪5......................................................................................................................................................‬‬ ‫מבוא – רקע היסטורי לדיני קניין רוחני‪5....................................................................................................................................................... :‬‬ ‫פטנטים למול הגבלים עסקיים‪6................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫פטנטים בארה"ב‪6...................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫זכויות יוצרים‪7.....................................................................................................................................................‬‬ ‫מבוא ורקע היסטורי‪7................................................................................................................................................................................. :‬‬ ‫הגנת השימוש ההוגן‪8................................................................................................................................................................................. :‬‬ ‫ביקורת על זכויות יוצרים‪8.......................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫עיצובים תעשייתיים (דיני מדגמים) ‪8........................................................................................................................‬‬ ‫מבוא‪8...................................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫עיצוב תעשייתי לא רשום‪8........................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫סימני מסחר ‪9......................................................................................................................................................‬‬ ‫מבוא ורקע היסטורי ‪9..................................................................................................................................................................................‬‬ ‫תפקיד סימני המסחר‪9............................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫רישום סימני מסחר‪9.................................................................................................................................................................................. :‬‬ ‫סימני מסחר כדיני קניין רוחני‪9................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫איך בונים מותג‪10..................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫ההגנות המשפטיות לסימני המסחר‪10.......................................................................................................................................................... :‬‬ ‫כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים‪10............................................................................................................................‬‬ ‫ציון גיאוגרפי‪10......................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫כינויי מקור‪11........................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫זכות הפרסום ‪11...................................................................................................................................................‬‬ ‫מבוא‪11.................................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫מדוע להגן על זכות הפרסום‪11.................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫היבטים בינלאומיים של הגנה על קניין רוחני ‪12..........................................................................................................‬‬ ‫מבוא‪12.................................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫הגנה על זכויות קניין רוחני במשפט הבינלאומי‪12.......................................................................................................................................... :‬‬ ‫ידע מסורתי ‪13.....................................................................................................................................................‬‬ ‫מהות הזכות‪13.......................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫דיני פטנטים – מבט מעמיק ‪13................................................................................................................................‬‬ ‫מבוא‪13.................................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫אמצאה כשירה לפטנט‪13............................................................................................................................................................................ :‬‬ ‫תחולת דיני הפטנטים‪13............................................................................................................................................................................. :‬‬ ‫הליך רישום פטנט‪14.................................................................................................................................................................................. :‬‬ ‫‪.1‬מוצר או תהליך‪14.................................................................................................................................................................................. :‬‬ ‫‪.2‬תחום טכנולוגי‪15................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫‪.3‬חידוש‪16............................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫‪.4‬התקדמות אמצאתית – נבחן רק באם הוכח שדרישת החידוש מתקיימת‪17................................................................................................... :‬‬ ‫‪.5‬בעלת תועלת‪17...................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫‪.6‬ניתנת לשימוש תעשייתי‪18...................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫הפרת פטנט‪18........................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫סימני מסחר – מבט מעמיק ‪18.................................................................................................................................‬‬ ‫כשרות הסימן לרישום‪18............................................................................................................................................................................ :‬‬ ‫היקף ההגנה על סימני מסחר‪20................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫סוגי הפרות‪21........................................................................................................................................................................................... :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫מבוא‬ ‫ב ס י ס ת י או ר ט י לד י נ י ה ק נ י ין הר וח נ י ‪:‬‬ ‫סיפור מחלת הדֵ בר‪ ,‬הרוקח ותמיסת הפלא‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬חסרונות שמירת הסוד‪:‬‬ ‫‪.1‬אפשרות ביצוע הנדסה חוזרת לתמיסה‪ :‬ניתן לגלות את מרכיבי התמיסה באמצעים טכנולוגיים‪ ,‬ולהעתיקּה;‬ ‫‪.2‬ייצור מוגבל‪ :‬שמירת הסוד תוביל לאפשרויות ייצור מוגבלות של התמיסה‪ ,‬שימנעו את התעשרות הרוקח‪.‬‬ ‫‪ o‬השלכות התגלות הסוד‪:‬‬ ‫‪.1‬מבחינה חברתית‪ :‬ההתגלות מעולה‪ ,‬כשתוכל למנוע מוות של רבים מהמחלה;‬ ‫‪.2‬מבחינת הרוקח‪ :‬ההתגלות רעה כלכלית‪ ,‬כשתפגע ביכולתו להפיק רווחים מהתמיסה‪.‬‬ ‫ה הג נ ה על הק נ י י ן ה רו ח נ י – ב י ן ש י ק ול י יע יל ו ת ל ש יק ו ל י צד ק‪:‬‬ ‫דיני הקניין הרוחני משקפים מתח בין שני שיקולים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪.1‬צדק‪ :‬במובן של הגנה על זכויות קניין של ממציאים;‬ ‫‪ o‬זהו השיקול הדומיננטי בשיטה הקונטיננטלית‪ :‬שיטה הסבורה שצדק הוא הפסגה אותה מבקש המשפט להשיג‪.‬‬ ‫‪.2‬יעילות‪ :‬בשני מובנים‪:‬‬ ‫א‪.‬תמרוץ ממציאים עתידיים לפתח אמצאות‪ :‬כשיידעו שאמצאתם תזכה להגנה‪ ,‬ויוכלו להפיק ממנה רווח;‬ ‫ב‪.‬תמרוץ הימנעות משמירת סודות‪ :‬דבר שיתרום לשיפור אמצאות‪ ,‬באמצעות פיתוחן בידי ממציאים אחרים;‬ ‫‪ o‬זהו השיקול הדומיננטי בשיטה האנגלו‪-‬אמריקאית‪ :‬שיטה השואפת למקסם רווחה‪.‬‬ ‫ההתלבטויות הנגזרות מהשיקולים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬האם עלינו ליתן לממציאים תמריץ או תגמול‪ :‬האם אנו מתמרצים אמצאות עתידיות‪ ,‬או מתגמלים על אמצאות עבר;‬ ‫‪ o‬האם על דיני הקניין הרוחני לסייע לממציא או לחברה‪ :‬כפשוטו;‬ ‫תשובה להתלבטויות אלו תסייע במענה לשתי שאלות משנה‪:‬‬ ‫▪‬ ‫‪.1‬מתי ישנו צורך בהגנה על אמצאה‪ :‬אילו אמצאות יזכו להגנה ואילו לא;‬ ‫‪.2‬מהי ההגנה המתאימה שיש ליתן לאמצאות בדיני הקנ"ר‪ :‬שאלת היקף ההגנה שיש ליתן‪.‬‬ ‫ה שו נ י ב י ן ה ת פ י ס ה ה א נגל ו ‪ -‬אמ ר י קא י ת ו ה תפ י סה ה קו נ ט י נ נ טל ית ‪:‬‬ ‫מקרה בוחן להבנת השוני בין התפיסות – פס"ד אפילידיי‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬סיפור המקרה‪:‬‬ ‫מכשיר לתלישת שיערות באמצעות קפיץ ולולאות שהומצא בידי חברת אפיליידי‪ ,‬עליו רשמה פטנט;‬ ‫▪‬ ‫שדרוג האמצאה בידי חברת רמינגטון‪ ,‬שייצרה מכשיר לתלישת שיערות באמצעות שני מוטות עם שיניים;‬ ‫▪‬ ‫המכשיר של רמינגטון היה הן טוב‪ ,‬והן זול יותר מהמכשיר של אפיליידי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪ o‬ההכרעות בשיטות המשפט השונות‪:‬‬ ‫הפסיקה באנגליה‪ :‬אמנם רמינגטון שאבה השראה מאפיליידי‪ ,‬אך היא ביצעה 'צעד קדימה';‬ ‫▪‬ ‫אמצאתה של רמינגטון חיובית הן מבחינת טובת הכלל‪ ,‬הן מבחינת הכוונת התנהגות ממציאים לנסח בעתיד‬ ‫ ‬ ‫פטנטים בצורה טובה יותר;‬ ‫‪ ‬משמעות הפסיקה‪ :‬משקפת תיעדוף יעילות על פני צדק‪.‬‬ ‫הפסיקה בגרמניה‪ :‬רמינגטון גנבה את העיקרון שבאמצאת אפיליידי‪ ,‬ולכן עליה לפצות אותה;‬ ‫▪‬ ‫משמעות הפסיקה‪ :‬משקפת תיעדוף צדק על פני יעילות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הסיבה לשוני בין התפיסות‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬מדוע בקונטיננט מתמקדים בצדק‪ ,‬ובאנגליה מתרכזים ביעילות? הדבר קשור בתפיסות הפילוסופיות העמוקות של החשיבה‬ ‫הכלכלית‪ ,‬הפוליטית והתרבותית המקובלות בשתי המדינות‪:‬‬ ‫גרמניה – ווילהלם הגל‪ :‬מקצועו של האדם מעצב את אישיותו‪.‬האדם מוצא את מהותו בחיים באמצעות עבודתו;‬ ‫▪‬ ‫כך למשל‪ ,‬מקובל לשאול בגרמניה את השאלה 'מה אתה?'‪ ,‬שמשמעה מה המקצוע שלך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אנגליה – אדם סמית'‪ :‬רעיון של 'הון אנושי ' המתפתח לאורך חיי האדם‪.‬עבודת האדם לא מכתיבה את מהותו‪ ,‬כשהוא‬ ‫▪‬ ‫יכול שישנה מקצוע במהלך החיים;‬ ‫‪ o‬רעיון 'היד הנעלמה'‪ :‬בנוגע לשוק החופשי‪ ,‬פיתח סמית' את רעיון 'היד הנעלמה'‪ ,‬לפיו כשכל אחד פועל לפי טובתו הכלכלית‪ ,‬השוק‬ ‫מסדר את עצמו כך שההיצע יתאים בדיוק לביקוש;‬ ‫כשלי שוק‪ :‬הרעיון של סמית' אינו חף מבעיות‪ ,‬כשהשוק סובל לעיתים מכשלים עליהם לא יכול הוא להתגבר לבדו‪,‬‬ ‫▪‬ ‫דוגמת הכשל בעניין מצרכים ציבוריים;‬ ‫מצרכים ציבוריים‪ :‬מוצרים שלאחר ייצורם לא ניתן לשלוט בהם ולהפיק מהם רווחים מספקים‪ ,‬כשלא‬ ‫ ‬ ‫מתקיימת לגביהם יריבות (במובן ששימוש אדם א' בהם אינו מונע שימוש של אדם ב' בהם)‪ ,‬ולכן אין תמריץ‬ ‫לאנשים ליוצרם (דוגמת המגדלור) דבר המקים את בעיית הרוכב החופשי;‬ ‫‪ ‬נכסים בלתי‪-‬מוחשיים‪ :‬בקורס שלנו נעסוק בסוג מסוים של מצרכים ציבוריים‪ ,‬הוא נכסים בלתי‪-‬‬ ‫מוחשיים;‬ ‫מהותם של נכסים בלתי‪-‬מוחשיים‪ :‬מדובר בנכסים שמספר בלתי‪-‬מוגבל של אנשים‬ ‫יכול לעשות בהם שימוש‪ ,‬מבלי למנוע מאחרים לעשות בהם שימוש גם‪-‬כן (טקסט של‬ ‫ספר; נעימה מוזיקלית);‬ ‫הקושי עם נכסים בלתי‪-‬מוחשיים‪ :‬לאחר יצירת הנכס‪ ,‬ליוצרו אין שליטה עליו‪,‬‬ ‫כשכולם יכולים לעשות בו שימוש ולהעתיקו‪ ,‬תוך איון תמריץ האמצאה;‬ ‫✓ החרפת הקושי (ברוח הגישה התועלתנית)‪ :‬הקושי מחמיר ככל שעלויות‬ ‫פיתוח הנכס גבוהות מעלות העתקתו‪ ,‬כשבמקרים אלו דרושה הגנה רחבה‬ ‫יותר;‬ ‫‪ o‬לפיכך למשל‪ ,‬בימי הביניים לא נדרשה הגנה על זכויות יוצרים‪,‬‬ ‫היות והיה יקר מאוד להעתיק יצירות (ובדומה – בדיחות כיום)‪.‬‬ ‫✓ נכס לא חשוב לחברה (ברוח הגישה התועלתנית)‪ :‬ניתן לטעון שנכס בלתי‪-‬‬ ‫מוחשי שאינו חשוב לחברה‪ ,‬דוגמת זכויות מפורסמים‪ ,‬לא ראוי להגנה (ר'‬ ‫הרחבה בהקשר זכות הפרסום)‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫חריג סימני המסחר‪ :‬כלל זכויות הקנ"ר נוגעות למצרכים ציבוריים‪ ,‬מלבד זכות סימני‬ ‫המסחר ‪ ,‬המגנה על מוניטין‪ ,‬בו אין ניתן לעשות שימוש בידי יותר מגורם בודד מבלי‬ ‫לפגוע בערכו (ר' הרחבה בפרק סימני המסחר)‪.‬‬ ‫ה ה סד ר ה מ ש פ ט י ה עו מ ד בב ס י ס ד י נ י ה ק נ י ין הר וח נ י ‪:‬‬ ‫הגדרת הבעיה‪ :‬החברה שלנו דרושה לאמצאות ופיתוחים בשלל תחומים;‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬מן הצד האחד‪ :‬באם לא ניתן תמריץ (באמצעות הגנה) לאמצאות‪ ,‬אולי לא יהיו אמצאות;‬ ‫‪ o‬מן הצד השני‪ :‬ישנו חשש שכל הסדר שייקבע יהיה שרירותי‪.‬‬ ‫ההסדרים האפשריים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪.1‬מתן תמריץ כלכלי לאמצאה‪ :‬מתן משכורות‪ ,‬מלגות‪ ,‬פרסים וכד' על אמצאות;‬ ‫‪.2‬מתן זכויות קניין רוחני על אמצאות‪ :‬קביעה כי לפרק זמן מסוים‪ ,‬לממציא תהא זכות בעלות בלעדית על אמצאתו‪ ,‬כשתעמוד לו הסמכות‬ ‫באותו פרק זמן לעשות בה שימוש כראות עיניו;‬ ‫‪ o‬יתרונות הסדר מתן זכויות קניין רוחני‪:‬‬ ‫א‪.‬עידוד פיתוח אמצאות‪ :‬אנו מתמרצים את כולם‪ ,‬ורק המוצלחים נהנים‪ ,‬כשלא נשלם מחיר על כישלונות;‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬מציינת ד"ר אסף ‪ ,‬שאמצאות נישתיות עלולות שלא יפותחו‪ ,‬היות ותמריץ דיני הקנ"ר לא יספיק‬ ‫ ‬ ‫(דוגמא – מטריה מיוחדת)‪.‬‬ ‫ב‪.‬יעילות כלכלית‪ :‬החברה אינה דרושה להוציא משאבים לצורך עידוד אמצאות מלכתחילה;‬ ‫ג‪.‬שיפור עתידי של המוצר‪ :‬בתום תקופת ההגנה האמצאה נופלת לנחלת הכלל‪ ,‬וניתן יהיה לשפרה ולטייבה‪.‬‬ ‫הסדר דיני הקנ"ר יוצר דמיון בין נכסים מוחשיים לנכסים לא מוחשיים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬מהות הדמיון‪ :‬כמו שהחזקת אדם א' במחשב מונעת החזקת אדם ב' בו‪ ,‬כך גם ביחס לרעיונות ואמצאות;‬ ‫‪ o‬הקושי‪ :‬בניגוד לנכסים פיזיים‪ ,‬שאסדרתם דרושה לחיי חברה תקינים ומניעת סכסוכים‪ ,‬לא כך ביחס לנכסים לא מוחשיים;‬ ‫המחשת הקושי – רעיון טרגדיית ההמונים‪:‬‬ ‫▪‬ ‫הגנה על הקניין הפיזי‪ :‬אם כל רועה יגביל את רעיית פרותיו לשטחו שלו‪ ,‬הוא לא ירכוש יותר פרות ממה‬ ‫ ‬ ‫שביכולתו להאכיל באמצעות הדשא שבשטחו‪ ,‬וכך לא ייגמר הדשא בעולם (= טרגדיית ההמונים)‪ ,‬והחברה‬ ‫תשרוד;‬ ‫הגנה על הקניין הרוחני‪ :‬שיר לא יתכלה גם אם כל העולם ישיר אותו יחד (אין טרגדיית המונים)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ההגנה על הקניין הרוחני בראי שיטות המשפט השונות‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬השאלה‪ :‬מהו המחיר שאנו‪ ,‬כחברה‪ ,‬מוכנים לשלם עבור הגנה על קניין רוחני?‬ ‫תשובת השיטה האנגלו‪-‬אמריקאית‪ :‬נהיה מוכנים לשלם רק מחיר שהוא זול ממחיר היצירה ‪ /‬האמצאה;‬ ‫▪‬ ‫שינוי התפיסה האמריקאית ביחס למושא הגנת דיני הקנ"ר‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬בשנות ה‪ 20-‬וה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪ :‬אמצאה היא פרי מוח של גאון‪ ,‬ולכן התרכזה שיטת‬ ‫הפטנטים באינדיבידואל‪ ,‬ופטנט ניתן לממציא בלבד;‬ ‫‪ ‬בשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬של המאה הקודמת‪ :‬אמצאה דורשת תנאים חיצוניים‪ ,‬המסופקים בידי‬ ‫מעסיקים‪ ,‬ולכן ברירת המחדל התהפכה ופטנטים ניתנו למעסיקים‪ ,‬אלא אם נקבע מפורשות‬ ‫אחרת בחוזה העבודה האישי;‬ ‫סמליות הדבר‪ :‬השינוי משקף את הגישה האנגלו‪-‬אמריקאית‪ ,‬ששואלת את מי יש‬ ‫לתמרץ על‪-‬מנת שגלגלי השיניים ימשיכו לנוע‪.‬‬ ‫תשובת השיטה הקונטיננטלית‪ :‬התשובה תלויה בתחושת השופט ‪ /‬המחוקק לשאלה 'מהו צדק'‪ ,‬ומי ראוי שיינתן לו‬ ‫▪‬ ‫הפטנט בנסיבות המקרה הקונקרטי;‬ ‫ההסתייעות בגישה התועלתנית‪ :‬השיטה הקונטיננטלית אינה נוקטת גישת 'צדק' טהורה‪ ,‬אלא מסתייעת‪,‬‬ ‫ ‬ ‫בצורה משמעותית‪ ,‬גם בגישה התועלתנית‪ ,‬משתי סיבות‪:‬‬ ‫‪.1‬תועלתנות כשיטה מדעית‪ :‬מעין הבטחה שנדע לתת את התשובה הנכונה לכל מקרה;‬ ‫‪.2‬גל ניאו‪-‬ליברליזם בסוף שנות ה‪ :'80-‬גל שקירב את הקונטיננט לכלכלה הליברלית‪ ,‬ובתוכה – עיקרון‬ ‫היעילות‪.‬‬ ‫‪ o‬הקושי‪ :‬למרות שנראה שמתקיימת משוואה לפיה – ניתן ‪ X‬הגנה‪ ,‬נקבל ‪ Y‬יצירה‪ ,‬המצב לא ברור‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬לא כל דבר ניתן לתמחר‪ :‬מחיר אמצאות הוא לא תמיד כלכלי‪ ,‬אלא מחיר בחיי אדם‪.‬מדובר בשאלות מוסר‬ ‫▪‬ ‫מורכבות שטובי הפילוסופים מתקשים להשיב עליהן;‬ ‫שנית‪ ,‬לא ברור כמה אמצאה החברה שלנו צריכה; כפשוטו;‬ ‫▪‬ ‫שלישית‪ ,‬אין קשר לינארי בין כמות ההגנה לכמות האמצאה‪ :‬הגדלת ההגנה לא בהכרח תספק יותר יצירה;‬ ‫▪‬ ‫הוכחה באמצעות ניסויים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬נערך מחקר משווה‪ ,‬שהראה שכמות האמצאה במדינות שלא נותנות פטנטים אינה נופלת‪ ,‬ואף גבוהה‬ ‫יותר‪ ,‬מכמות האמצאה במדינות שנותנות פטנטים;‬ ‫‪.2‬נערך ניסוי שהראה שכשנותנים לשתי קבוצות משימה‪ ,‬לקבוצה אחת משלמים ולשנייה לא‪ ,‬הקבוצה‬ ‫שלא מקבלת תשלום יעילה יותר‪ ,‬ומפיקה תוצרים טובים יותר‪.‬‬ ‫הוכחה באמצעות דוגמאות פרקטיות‪ :‬יצירתיות אנושית לא תמיד מונעת על‪-‬ידי רווח (ואן‪-‬גוך וקפקא‪ ,‬שלא‬ ‫ ‬ ‫הרוויחו פרוטה מיצירותיהם בחייהם)‪.‬‬ ‫‪ o‬ניסוי וטעייה‪ :‬ד"ר אסף טוענת שדיני קנ"ר הם ניסוי וטעייה‪ ,‬כשאין באפשרותנו לדעת מה היה בלעדיהם;‬ ‫מה שכן ידוע‪ ,‬הוא שתמריץ דיני הקנ"ר משפיע מאוד על חברות ענק‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ה הג נו ת העו למ י ו ת על הק נ י ין הר וח נ י ‪:‬‬ ‫הזכות להעתיק‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬מהות הזכות‪ :‬דיני הקנ"ר כל מטרתם היא איסור על ההעתקה‪ ,‬ככלי הגנה על נכסים לא מוחשיים‪.‬לפיכך‪ ,‬התשובה לשאלה האם‬ ‫העתקה מותרת במדינה מסוימת היא אינדיקטור טוב להבנת יחס אותה המדינה אל דיני הקנ"ר;‬ ‫הגישה האמריקאית (פס"ד שרייבר)‪ :‬העתקה היא זכות פדרלית‪ ,‬כשלאדם יש זכות להעתיק את כל מה שלא מוגן;‬ ‫▪‬ ‫הנימוק – ניתוח צופה פני עתיד‪ :‬העתקה מקדמת יעילות שוקית‪ ,‬תוך הגברת התחרות והפיכת מוצרים‬ ‫ ‬ ‫לזמינים לכל;‬ ‫המטאפורה‪ :‬יצירות המוגנות בדיני קנ"ר בארה"ב הן כ‪'-‬איים בים החופשי'‪ ,‬בו מותר לעשות הכל;‬ ‫ ‬ ‫החריג‪ :‬העתקה לא תותר במקרים בהם המוצר המועתק אינו דומה למקור (בשמים)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הגישה הגרמנית (פס"ד גרור)‪ :‬העתקה של מוצרים שאינם מעוגנים בזכויות קניין רוחני היא מותרת;‬ ‫▪‬ ‫‪4‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫ההסתייגות‪ :‬חרף הפסיקה‪ ,‬ובהתאם לעמדת הגל‪ ,‬לפיה פיתוחי האדם הם מה שהוא‪ ,‬פותחה בפסיקה‬ ‫ ‬ ‫הגרמנית דוקטרינת ההגנה המשלימה;‬ ‫‪ ‬מהות הדוקטרינה‪ :‬ייתכן שאמצאה מסוימת אינה מוגנת באף זכות קנ"ר‪ ,‬ובכל זאת תגן עליה‬ ‫הפסיקה הגרמנית מפני העתקה;‬ ‫‪ 3 ‬הקריטריונים לדוקטרינה‪:‬‬ ‫‪.1‬העתקה מדויקת פסולה‪ :‬הרציונל – הממציא לא חידש דבר (דוגמת מודלי סירות המרוץ);‬ ‫‪.2‬מכירת העתק במחיר נמוך בהרבה מהמקור אסורה‪ :‬הרציונל – פגיעה בעמל הממציא;‬ ‫‪.3‬האם ההעתקה הייתה באמת נחוצה‪ :‬האם לא ניתן היה לקחת מרווח גדול יותר מהמקור?‬ ‫תחרות צריכה להיות הוגנת‪ ,‬ולא רק יעילה‪.‬‬ ‫המטאפורה‪ :‬יש ים בו הכל מותר‪ ,‬יש איים של יצירות המוגנות בקניין הרוחני‪ ,‬ויש אי ענק של הגנה משלימה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הגישה בישראל‪ :‬שיטת המשפט הישראלית מערבבת רכיבי משפט מקובל עם רכיבי משפט קונטיננטלי;‬ ‫▪‬ ‫בשלב הראשון‪ :‬מחלוקת בפסיקה‪.‬חצי פסיקה סברה ש אמצאה שאינה מוגנת בשום זכות של דיני קנ"ר‬ ‫ ‬ ‫העתקתה מותרת‪ ,‬וחציה השני של הפסיקה סברה אחרת;‬ ‫‪ ‬הקושי‪ :‬המחלוקת יצרה עמימות‪ ,‬ופגעה בוודאות המשפטית‪.‬‬ ‫בשלב השני – פס"ד א‪.‬ש‪.‬י‪.‬ר (ברווזי אמבט)‪ :‬עמדת הרוב בפסק‪-‬הדין קבעה שהעתקת דבר שאינו מוגן‬ ‫ ‬ ‫בזכויות קנ"ר ככלל מותרת‪ ,‬אלא אם ישנו דבר שהופך את ההגנה לבלתי הוגנת בנסיבות העניין (דוגמת העתקה‬ ‫מדויקת);‬ ‫בשלב השלישי – חוק העיצובים‪ :2017 ,‬כל יצירה חדשה‪ ,‬גם בלי רישומה באחת מזכויות דיני הקנ"ר‪ ,‬יש לה‬ ‫ ‬ ‫הגנה של ‪ 3‬שנים לפחות;‬ ‫‪ ‬הקושי הפרקטי‪ :‬הוכחה כי אכן מדובר ביצירה חדשה‪.‬‬ ‫זכויות מוסריות‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬שני סוגי זכויות בדיני הקנ"ר‪ :‬מקובל לאמר שדיני הקנ"ר מעניקים שני סוגים של זכויות לממציאים‪:‬‬ ‫‪.1‬זכויות כלכליות‪ :‬זכויות הממציא לקבל תמלוגים‪ ,‬רווח כספי‪ ,‬על יצירתו;‬ ‫‪.2‬זכויות מוסריות‪ :‬זכויות הממציא לקבל הכרה על יצירתו‪ ,‬ולשמור על צביונה האומנותי‪.‬‬ ‫‪ o‬עמדות שיטות המשפט השונות ביחס לזכויות מוסריות‪:‬‬ ‫עמדת שיטת המשפט המקובל‪ :‬זכויות מוסריות אינן קיימות באופן עצמאי במסגרת דיני הקנ"ר‪ ,‬אלא כלולות‪ ,‬מניה‬ ‫▪‬ ‫וביה‪ ,‬בזכויות הכלכליות;‬ ‫הרציונל‪ :‬תפיסה פרגמטית‪ ,‬ברוח המלומד סמית'‪ ,‬לפיה יצירות האדם אינן מהוות חלק ממנו‪ ,‬והוא רשאי‬ ‫ ‬ ‫למוכרן‪.‬‬ ‫עמדת שיטת המשפט הקונטיננטלי‪ :‬זכויות מוסריות קיימות באופן עצמאי‪ ,‬ואין ניתן לוותר עליהן;‬ ‫▪‬ ‫הרציונל‪ :‬תפיסה ערכית‪ ,‬לפיה הזכויות המוסריות מגנות על הקשר המיוחד (מעין 'אב ובן') בין היוצר‬ ‫ ‬ ‫ליצירתו;‬ ‫‪ ‬ההבדל בין השיטות מתבטא אף בשם חוקי הקנ"ר המדינתיים – "זכויות יוצרים" בקונטיננט‪,‬‬ ‫לעומת "קופי‪-‬רייט" במשפט המקובל‪.‬‬ ‫‪ o‬שלושה סוגים של זכויות מוסריות‪:‬‬ ‫‪.1‬הזכות לפרסום ראשון (בישראל – ס'‪(11‬ב) לחוק זכויות יוצרים)‪ :‬לממציא זכות להחליט מתי ואיך לפרסם (‪ /‬לא לפרסם) את‬ ‫אמצאתו לראשונה;‬ ‫זכות זו חלה גם על פרסום ראשון של פרשנות טקסטים קדומים‪ ,‬כשרואים בדבר כתב יצירה פרשנית‪ ,‬ולא תרגום של דבר‬ ‫▪‬ ‫כתוב (פס"ד קמרון);‬ ‫מאידך‪ ,‬טקסט 'שהוכתב' בידי חוצנים מהחלל החיצון לא יזכה להגנת הזכות (פס"ד החייזרים – אמריקאי)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.2‬הזכות לקרדיט (בישראל – ס'‪(46‬ב) לחוק זכויות יוצרים)‪ :‬הממציא זכאי שאמצאתו תיוחס לו‪ ,‬כפי שהוא רוצה שתיוחס‬ ‫(למשל‪ ,‬בשם שונה משמו – ג'יי‪.‬קיי‪.‬רולינג);‬ ‫זכות זו כוללת את הזכות שלא לייחס לאדם יצירה בניגוד לרצונו (פס"ד אמיל נולדה – הצייר הגרמני)‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪.3‬הזכות לשלמות היצירה (בישראל – ס'‪(46‬ב) לחוק זכויות יוצרים)‪ :‬אין לעוות את אמצאת האדם‪ ,‬ולעשות בה שימוש בניגוד‬ ‫לרצונו (למשל – איסור תרגום ספר לשפות אחרות מהשפה בה נכתב);‬ ‫זכות זו כוללת איסור על שינוי יצירות אומנות ללא אישור היוצר (פס"ד גרמני – בעל בניין בברלין)‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪ o‬הגישה האמריקאית ביחס לזכויות מוסריות‪:‬‬ ‫בשלב הראשון‪ :‬בתחילה‪ ,‬דבקה ארה"ב בגישת המשפט המקובל‪ ,‬לפיה זכויות מוסריות אינן קיימות עצמאית‪ ,‬אלא‬ ‫▪‬ ‫כלולות בזכויות הכלכליות;‬ ‫בשלב השני‪ :‬בשנת ‪ 1990‬הצטרפה ארה"ב אל אמנת ברן להגנה על זכויות יוצרים‪ ,‬הקובעת הגנה על זכויות מוסריות‪ ,‬אך‬ ‫▪‬ ‫באופן מצומצם;‬ ‫ההגנה המצומצמת על זכויות מוסריות במסגרת אמנת ברן‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬ההגנה חלה אך על יצירות שאינן מיוצרות בלמעלה מ‪ 200-‬עותקים;‬ ‫‪.2‬ניתן לוותר על הגנת הזכויות המוסריות בחוזה מפורש;‬ ‫‪.3‬הזכויות המוסריות תוקפן תם במקביל לתום תוקפן של הזכויות הכלכליות על האמצאה (פס"ד‬ ‫קרוסדה – סדרת 'הצלבנים באירופה')‪.‬‬ ‫דיני פטנטים‬ ‫מב וא – ר קע ה י ס ט ור י ל ד י נ י ק נ י ין ר וח נ י ‪:‬‬ ‫התפתחות דיני הפטנטים‪ :‬דיני הפטנטים התפתחו במאה ה‪ 15-‬לספירה;‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬מדוע הקדימו דיני הפטנטים את זכויות היוצרים (וכן את דיני העיצובים התעשייתיים)?‬ ‫כללי‪ :‬קניין רוחני נועד כאמור לתמרץ אמצאות‪.‬הצורך בתמרוץ מתעורר כשישנו פער גדול בין עלויות יצירת אמצאה –‬ ‫▪‬ ‫הגבוהות‪ ,‬לעלויות העתקתה – הנמוכות‪.‬פער הנוצר ככל שהטכנולוגיה מתפתחת;‬ ‫זכויות יוצרים‪ :‬במאה ה‪ 15-‬אמנם קשה היה לצייר ציור למשל‪ ,‬אך קשה עוד יותר היה להעתיק אותו‪.‬לכן‪,‬‬ ‫ ‬ ‫לא נדרשה הגנת קניין רוחני על זכויות יוצרים באותה העת;‬ ‫‪ ‬פטרונים‪ :‬סיבה נוספת היא שבאותה העת יוצרים תומרצו ליצור באמצעות מימון של פטרונים‪,‬‬ ‫ולכן לא היה צורך בתמרוץ נוסף‪ ,‬של הגנת דיני קנ"ר‪.‬‬ ‫פטנטים‪ :‬בניגוד לאומנים‪ ,‬בעלי מלאכה כן התפרנסו ממה שייצרו‪ ,‬כשהשתמשו בטכנולוגיות שקשה היה יותר‬ ‫ ‬ ‫לפתח מאשר להעתיק;‬ ‫‪5‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫‪ ‬שלב א'‪ :‬בשלב הראשון‪ ,‬הגנו בעלי מלאכה על טכנולוגיות הייצור שלהם באמצעות שמירה על הסוד‬ ‫בקרב חברי הגילדה הרלוונטית;‬ ‫דבר זה יצר בעיה לאנגלים ‪ ,‬אשר ישבו על אי מבודד‪ ,‬והתאפיינו בבעלי מלאכה לא‬ ‫יצירתיים‪.‬‬ ‫‪ ‬שלב ב'‪ :‬האנגלים‪ ,‬בשל מצבם‪ ,‬החלו מזמינים בעלי מלאכה זרים ללמד אותם את סודות מלאכתם‪,‬‬ ‫בתמורה למתן תקופת בלעדיות קצובה לאותם בעלי המלאכה על סודותיהם המקצועיים‪.‬אורך‬ ‫תקופות הבלעדיות נקבע על‪-‬ידי מלכת אנגליה;‬ ‫‪ ‬שלב ג'‪ :‬בשלב השלישי‪ ,‬החלו אזרחים אנגלים גם הם לבקש מהמלכה תקופות בלעדיות על‬ ‫אמצאותיהם‪.‬המלכה הסכימה;‬ ‫הזכות הוענקה באמצעות מכתב פתוח ('לטר פטנט')‪ ,‬שקבע זכויות אין‪-‬רם (כלפי כל‬ ‫העולם) למחזיק בו;‬ ‫המלכה אליזבת' הראשונה עשתה במכתבים פתוחים אלו שימוש לרעה‪ ,‬כשהעניקה‬ ‫למקורביה תקופות בלעדיות על פטנטים שהיו כבר קיימים ומבוססים;‬ ‫✓ ד"ר אסף מציינת שמדובר במיסוי דה‪-‬פקטו עבור האזרחים‪ ,‬אשר‬ ‫האינטרס שלהם לא נלקח בחשבון‪.‬‬ ‫‪ ‬שלב ד'‪ :‬לאחר מות המלכה אליזבת' הראשונה‪ ,‬קבע הפרלמנט האנגלי את חוק המונופולים‬ ‫(‪ :)1623‬נעמוד על הוראותיו הרלוונטיות לענייננו‪:‬‬ ‫על‪-‬פי ס'(‪ )1‬לחוק‪ ,‬זכות בלעדית תינתן רק על טכנולוגיות חדשות;‬ ‫על‪-‬פי ס'(‪ )6‬לחוק‪ ,‬פטנט יזכה להגנה מוגבלת‪ ,‬עד ‪ 14‬שנים (בהמשך הוארך ל‪ 20-‬שנים)‪,‬‬ ‫וזאת בתנאי שאין בו לגרום חוסר נוחות ציבורית‪ ,‬ולהביא לעליית מחירים בלתי‬ ‫סבירה;‬ ‫✓ מעמד‪ :‬החוק‪ ,‬שאומץ בהמשך בידי ארה"ב‪ ,‬עמד בתוקפו למעלה מ‪200-‬‬ ‫שנים‪ ,‬והיווה את הבסיס לדיני הפטנטים במשפט המקובל;‬ ‫✓ הגישה העולה מן החוק‪ :‬החוק משקף גישה תועלתנית‪ ,‬לפיה פטנטים‬ ‫צריכים להינתן לטובת הציבור‪ ,‬ולא להיות בעלי מחיר גבוה מדי‪.‬‬ ‫‪ ‬החוק הצרפתי‪ :‬צרפת אימצה גם היא חוק פטנטים (‪ ,)1971‬אך זה התבסס על רעיון של גמול הולם‬ ‫לממציא‪ ,‬לפיו מכוח עמל הממציא‪ ,‬מגיעה לו תקופת בלעדיות מסוימת על אמצאתו‪.‬‬ ‫בין הקונטיננט למשפט המקובל‪ :‬הניגוד בין שיטות המשפט השונות בהקשר דיני פטנטים חלש מהניגוד‬ ‫ ‬ ‫בעניינן בהקשר זכויות יוצרים‪ ,‬אך עדיין יש הבדלים‪:‬‬ ‫‪ ‬גרמניה‪ :‬הכרה בזכויות מוסריות גם בהקשר דיני פטנטים‪ ,‬כשהזכויות המוסריות ממשיכות‬ ‫להתקיים גם לאחר שנגמר הפטנט;‬ ‫‪ ‬ארה"ב‪ :‬הכרה מצומצמת בזכויות מוסריות בהקשר דיני פטנטים‪.‬סעד יינתן רק במקרים בהם‬ ‫מוכח כי פרסום שקרי פגע בקריירה של יוצר‪.‬‬ ‫השאלה אותה יש לשאול בדיני פטנטים‪ :‬האם מחיר ההגנה מצדיק את התמורה הניתנת?‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬מדובר בשאלה של אינטואיציה‪ ,‬כשהדבר לא ניתן למדידה באופן מעשי (ד"ר אסף)‪.‬‬ ‫פ ט נ ט י ם ל מו ל הג בל י ם ע סק י י ם‪:‬‬ ‫בניגוד לקניין פיזי‪ ,‬פטנטים וזכויות אחרות של קנ"ר מאוד רגישות לשאלות של שינויים בשוק‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬כללי‪ :‬הדבר שמשפיע יותר מכל בהקשר זה הוא הגישה למונופולים;‬ ‫פטנט כזכות מונופוליסטית‪ :‬פטנט מגביל את השוק על‪-‬ידי מתן זכות בלעדית בטכנולוגיה‪ ,‬ובכך מהווה מונופול;‬ ‫▪‬ ‫לא כל פטנט הוא מונופול במובן של הגבלים עסקיים‪ :‬כ‪ 95%-‬מהפטנטים נשארים על המדף‪ ,‬ולא נעשה בהם שימוש;‬ ‫▪‬ ‫פטנטים שלא נעשה בהם שימוש‪ :‬אינם מהווים מונופול במובן של הגבלים עסקיים;‬ ‫ ‬ ‫פטנטים שמגבילים את השוק (תרופה למחלה חדשה)‪ :‬מהווים מונופול במובן של הגבלים עסקיים;‬ ‫ ‬ ‫פטנטים שיצאו לשוק‪ ,‬אך קיימות בעניינם חלופות (מכונת גילוח ‪ VS‬סכין גילוח)‪ :‬מקרי ביניים‪ ,‬כשהדבר תלוי‬ ‫ ‬ ‫ברמת הביקוש בעניינם מצד הצרכנים‪.‬‬ ‫פ ט נ ט י ם ב אר ה "ב ‪:‬‬ ‫רקע כללי‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬שתי מהפכות במאה ה‪ :18-‬במאה ה‪ 18-‬התרחשו שני אירועים חשובים מאוד בעולם – הקמת ארה"ב‪ ,‬והמהפכה התעשייתית;‬ ‫השפעות המהפכה התעשייתית‪ :‬במסגרת המהפכה נעלמה תופעת הגילדות המקצועיות מהעולם‪ ,‬תוך מעבר לפסי ייצור‬ ‫▪‬ ‫המוניים‪.‬כן ירדה קרנה של הדת ועלתה גישת הנאורות‪ ,‬המבקשת למקם את האדם היוצר והממציא במרכז‪.‬לצד זאת‪,‬‬ ‫החלה רווחת התפיסה שיש לאפשר לאנשים לפעול באופן חופשי‪ ,‬מבלי להתערב בשוק;‬ ‫תחילת הקפיטליזם‪ :‬השילוב בין ההתפעלות מיכולתו האמצאתית של האדם‪ ,‬לבין גישת אי‪-‬ההתערבות‪,‬‬ ‫ ‬ ‫הביאה לתחילת הקפיטליזם‪ ,‬וליצירת שוק אטומי ‪ ,‬המורכב מיצרנים קטנים רבים המתחרים על לב הצרכן‪.‬‬ ‫מנגנון פעילות השוק מנע היווצרות מונופולים‪ ,‬ולכן טרם היה חשש מפניהם;‬ ‫פטנטים‪ :‬אי‪-‬החשש ממונופול ים‪ ,‬לצד ההתפעלות מיכולתו האמצאתית של האדם‪ ,‬הביא את ארה"ב ליתן‬ ‫ ‬ ‫דגש חזק לזכויות קנ"ר‪ ,‬ובמיוחד פטנטים‪ ,‬כשסברה ארה"ב שתשגשג מכוח מוחות אזרחיה;‬ ‫‪ ‬ההגנה בחוק‪ :‬עם הקמת ארה"ב וכינון חוקתה‪ ,‬המחוקק האמריקאי‪ ,‬בחלק א‪ ,‬סעיף ‪ )8(8‬לחוקה‬ ‫האמריקאית‪ ,‬קבע את סמכות הקונגרס להעניק זכויות בלעדיות לתקופה מסוימת‪ ,‬לשם עידוד‬ ‫אמצאה ויצירה;‬ ‫מהסעיף משתקפת תפיסה תועלתנית – בלעדיות לשם עידוד היצירה והאמצאה;‬ ‫בהמשך נחקק באמריקה חוק הפטנטים (‪ ,)1790‬שנקט גם הוא גישה תועלתנית‪.‬‬ ‫חמישה גלי יחס שונים בארה"ב לפטנטים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬כללי‪ :‬היחס של החברה האמריקאית לפטנטים התאפיין בשינויים תדירים‪ ,‬אותם ניתן לחלק למעין 'חמישה גלים'‪:‬‬ ‫‪.1‬גל היחס הראשון‪ :‬בתחילה‪ ,‬הגישה האמריקאית לפטנטים הייתה מאוד אוהדת – תפיסה של כלכלה ליברלית ואמונה גדולה‬ ‫בשוק החופשי‪ ,‬כשניתן היה לקבל פטנטים בקלות ('מערכת הפטנטים היא הדלק לאש הגאונות' – לינקולן);‬ ‫למשל‪ ,‬די היה להוכיח ש אמצאה מסוימת טרם יצאה לשוק לשם רישום פטנט עליה;‬ ‫▪‬ ‫באופן דומה‪ ,‬הפסיקה האמריקאית פירשה פטנטים בהרחבה‪ ,‬תוך מתן הגנה גם מפני טכנולוגיות דומות (ברוח‬ ‫▪‬ ‫הפסיקה הגרמנית בעניין אפיליידי);‬ ‫‪6‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫ד"ר אסף טוענת שעניין זה מלמד על כך שהגישה התועלתנית מושפעת מרוח התקופה‪ ,‬כשבאותה מידה ניתן‬ ‫ ‬ ‫היה לאמר שתחרות היא דבר חיובי (הגישה שואלת – איפה נמצאת התועלת?)‪.‬‬ ‫‪.2‬גל היחס השני‪ :‬צמיחת הטכנולוגיה הביאה ליצירת שוק מונופוליסטי‪ ,‬בו חברות ענק רכשו פטנטים רבים (‪ /‬ביצעו השתלטות‬ ‫עוינת על חברות שסירבו למכור להן את הפטנטים שלהן)‪ ,‬ובכך חיזקו את המונופול שלהן (מונופול לדוגמא – ג'נרל אלקטריק‪,‬‬ ‫פטנט על נורת חשמל; השמדת ביצים‪ ,‬לשם שמירה על מחירן גבוה);‬ ‫התגובה‪ :‬חקיקת חוק שרמן (‪ ,)1890‬שנתן בידי הקונגרס האמריקאי כלים שונים למניעת הגבלים עסקיים;‬ ‫▪‬ ‫‪ ‬בפועל לא נעשה שימוש רב בחוק זה‪ ,‬כשעדיין רווחה הגישה שאין להתערב בפעילות השוק החופשי‪.‬‬ ‫‪.3‬גל היחס השלישי – מדיניות הניו‪-‬דיל‪ :‬המשבר הכלכלי הגדול של ‪ ,1929‬שנבע ממבנה השוק המונופוליסטי והריכוזי בארה"ב‪,‬‬ ‫הביא למיתון ארוך‪ ,‬כשהאצבע המאשימה הופנתה כלפי התאגידים;‬ ‫מדיניות הניו‪-‬דיל‪ :‬בתגובה למשבר יזם הנשיא רוזוולט את מדיניות ה‪'-‬ניו דיל'‪ ,‬במסגרתה הפכה ממשלת ארה"ב‬ ‫▪‬ ‫למעורבת מאוד בפעילות השוק (קביעת חוקי שכר מינימום; איסור עבדות וכד');‬ ‫'על השוק להיות יעיל‪ ,‬ולאו דווקא הוגן'‪ :‬בשונה מהמדיניות הסוציאליסטית במשפט הקונטיננטלי‪ ,‬בארה"ב‬ ‫ ‬ ‫נבעה ההתערבות הממשלתית בשוק מטעמי יעילות‪ ,‬ולא מטעמים פטרנליסטיים‪ ,‬של הגנה על האינדיבידואל;‬ ‫החמרת הדרישות לקבלת פטנט‪ :‬במסגרת המדיניות החדשה‪ ,‬קבעה הפסיקה האמריקאית שלשם קבלת‬ ‫ ‬ ‫פטנט נדרש להוכיח 'ניצוץ גאוני באמצאה' (פס"ד קונו הנדסה);‬ ‫‪ ‬בדומה‪ ,‬די היה בשוני קטן בין אמצאה אחת לאחרת‪ ,‬לשם הימנעות מהפרת פטנט;‬ ‫‪ ‬בנוסף‪ ,‬פסלו בתי‪ -‬המשפט פטנטים רבים‪ ,‬תוך אמירה כי 'הפטנטים היחידים שעדיין בתוקף הם‬ ‫אלו שטרם הגיעו לבחינה בבית‪-‬המשפט' (פס"ד ברטון)‪.‬‬ ‫הפרדוקס הנחזה‪ :‬מדיניות הניו‪-‬דיל המתערבת בפעילות השוק מצמצמת כאמור פטנטים‪ ,‬ברם פטנטים הם‬ ‫ ‬ ‫התערבות בשוק בפני עצמם‪.‬יש כאן סוג של סתירה פנימית‪.‬‬ ‫‪.4‬גל היחס הרביעי – אסכולת שיקגו‪ :‬עם חלוף המשבר הכלכלי‪ ,‬הגה מילטון פרידמן את אסכולת שיקגו‪ ,‬הקוראת לדה‪-‬רגולציה‬ ‫במישור הכלכלי (להפרטה – שגם היא סוג של התערבות)‪.‬במסגרת האסכולה בוטלו חוקים רבים שהגבילו את פעילות השוק‬ ‫(דוגמא‪ :‬בעלות צולבת על אמצעי תקשורת);‬ ‫היחס למונופולים‪ :‬לטענת פרידמן‪ ,‬באם יקום מונופול‪ ,‬השוק יסדיר את עצמו‪ ,‬ויקים מונופול מתחרה;‬ ‫▪‬ ‫היחס לפטנטים‪ :‬שוב החלו לראות בפטנטים כדבר שתורם לכלכלה‪ ,‬וניתנו פסיקות ששיקפו יחס חיובי כלפיהם;‬ ‫▪‬ ‫דוגמא‪ :‬פסיקה שהגדילה את נטל ההוכחה לטענה לפיה פטנט לא בתוקף ממאזן הסתברויות (‪,)50%‬‬ ‫ ‬ ‫לראיות ברורות ומשכנעות (‪ ,)75%‬תוך קביעה שלפטנטים חזקת תוקף (פס"ד אלקו);‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬מתן פטנטים על אמצאות שלא קיבלו פטנט במדינות אחרות‪ ,‬כמו שיטות לניהול עסקים‪,‬‬ ‫ ‬ ‫משחקי קופסא‪ ,‬ושמשייה לבירה (מגזין האמצאות המצחיקות של השנה);‬ ‫‪ o‬צורת עקומת היחס‪ :‬באם נדמיין את התפתחות עקומת היחס של המשפט האמריקאי‬ ‫לפטנטים‪ ,‬נראה כמעין ‪ – U‬בהתחלה יחס חיובי‪ ,‬לאחר‪-‬מכן עוין‪ ,‬ועתה שוב חיובי‪.‬‬ ‫‪.5‬גל היחס החמישי‪ :‬במאמרה‪' ,‬על פטנטים וקוברה'‪ ,‬טענה ד"ר אסף שבעשור האחרון גוברת הביקורת על פטנטים בארה"ב‪,‬‬ ‫בטענה שנוצר סבך פטנטים הגורם להחצנות שליליות נוראיות על השוק (המלחמה הקרה בין חברות טכנולוגיה);‬ ‫הקושי עם פטנטים‪ :‬פטנטים‪ ,‬בניגוד לקניין פיזי‪ ,‬יוצרים שיטת מצליח‪ ,‬בה אין למפרים תמריץ שלילי נגד הפרות‪,‬‬ ‫▪‬ ‫היות ולא יידרשו להחזיר את הרווחים שגרפו בטווח הזמנים עד קביעה שאכן התקיימה הפרה מצידם;‬ ‫בהקשר הישראלי‪ ,‬נקבע שניתן לתבוע השבת רווחים שנגרפו בעת הפרת פטנט‪ ,‬היות ומדובר בעשיית‬ ‫ ‬ ‫עושר ולא במשפט (פס"ד סאנופי)‪.‬‬ ‫התמריץ לאישור פטנטים‪ :‬במאמרה‪ ,‬טוענת ד"ר אסף שקיים תמריץ לבוחני פטנטים לאשר בקשות לרישום‬ ‫▪‬ ‫פטנטים‪ ,‬ולא לדחות‪ ,‬כש דחייה מצריכה התעסקות רבה יותר בבקשה‪.‬בארה"ב הבעיה חמורה עוד יותר‪,‬‬ ‫כשהבוחנים מתוגמלים על סמך מספר התיקים שסגרו;‬ ‫מגמה של צמצום‪ :‬במסגרת הגל החמישי‪ ,‬אנו יכולים לראות מספר פסקי‪-‬דין אמריקאיים המצמצמים את ההגנה‬ ‫▪‬ ‫על פטנטים (פס"ד מריאד – גילוי גן סרטן השד; פס"ד בילסקי – אי‪-‬מתן פטנט על שיטות לניהול עסקים בקלות)‪.‬‬ ‫המגמה הנחזית‪ :‬ככל שהיחס של שיטת המשפט לדיני תחרות יותר ליברלי (כלומר‪ ,‬מאמינים במדיניות של היעדר התערבות‪ ,‬ולא‬ ‫‪o‬‬ ‫משגיחים בצורה רצינית על מונופולים)‪ ,‬כך היחס לדיני פטנטים יותר אוהד‪.‬‬ ‫זכויות יוצרים‬ ‫מב וא ו ר קע ה י ס טו ר י‪:‬‬ ‫מה הן זכויות יוצרים‪ :‬זכויות יוצרים עניינן בהגנה על פרי רוחו של האדם‪.‬על רעיונות‪ ,‬מחשבות‪.‬הדיאלוג כאן‪ ,‬בשונה מפטנטים‪ ,‬הוא לא עם‬ ‫‪−‬‬ ‫טכנולוגיה וקידמה‪ ,‬אלא עם חופש הביטוי;‬ ‫רקע היסטורי לזכויות יוצרים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬המצאת הצנזורה‪ :‬עם המצאת הדפוס במאה ה‪ 15-‬לספירה‪ ,‬הומצאה גם הצנזורה‪ ,‬כשכל המעוניין להדפיס דבר‪-‬מה נדרש לקבל‬ ‫אישור לכך מטעם המדינה והכנסייה‪ ,‬אשר חששו מרעיונות מרדניים שיפוצו לכל עבר;‬ ‫המורדים‪ :‬חרף העונש החמור הצפוי למפר את הוראות הצנזורה‪ ,‬היו אנשים שנטלו את הסיכון‪ ,‬וביצעו הדפסות בלא‬ ‫▪‬ ‫אישור מטעם המדינה והכנסייה (מתקשר לשאלה האם תמריצים כלכליים הם היחידים שתורמים ליצירתיות)‪.‬‬ ‫‪ o‬תהליכי השינוי‪ :‬במאה ה‪ – 17-‬תחילת המאה ה‪ 18-‬באנגליה‪ ,‬החלו נשמעים קולות שאולי ביקורת היא לא דבר רע כל‪-‬כך‪.‬שיש‬ ‫לאפשר שיח פתוח‪.‬השינוי הגיע בשנת ‪ ,1710‬עם חקיקת חוק אנה‪ ,‬חוק זכויות היוצרים הראשון‪ ,‬שביטל את הצנזורה;‬ ‫התחליף – הפרטה‪ :‬חלף צנזורה‪ ,‬בוצעה הפרטת סמכויות‪ ,‬כשלשם פרסום דבר‪-‬מה הייתה דרושה עתה הסכמת היוצר;‬ ‫▪‬ ‫היקף ההגנה‪ :‬ההגנה ליוצרים מכוח חוק אנה ניתנה ל‪ 21-‬שנים מיום פרסום היצירה‪ ,‬כשלאחר‪-‬מכן‬ ‫ ‬ ‫נפלה הזכות לנחלת הכלל;‬ ‫‪ ‬בפסיקה האנגלית נקבע בהקשר זה שזכות יוצרים היא יציר חוק‪ ,‬להבדיל מזכות טבעית‪,‬‬ ‫ולכן אין המדובר בזכות נצחית‪ ,‬אלא בכזו הנגמרת בתום תקופת ההגנה על‪-‬פי החוק (‪21‬‬ ‫שנים‪ ,‬כאמור – פס"ד בקט)‪.‬‬ ‫המצב בצרפת‪ :‬בשנת ‪ ,1789‬בעקבות המהפכה הצרפתית‪ ,‬נחקק חוק זכויות היוצרים הצרפתי הראשון‪ ,‬בו בוטלה‬ ‫▪‬ ‫הצנזורה‪ ,‬ובוצעה הפרטת סמכויות בדומה לאנגליה‪.‬‬ ‫‪ o‬זכויות יוצרים כמכשיר לדיכוי חופש הביטוי‪ :‬למרות שנראה לכאורה שזכויות יוצרים מנוגדות לצנזורה‪ ,‬הגבילה לעיתים הפסיקה‬ ‫מכוחן את הזכות לחופש הביטוי‪.‬המתח מתעורר במלוא העוצמה כאשר נעשה שימוש ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים כדי לבטא‬ ‫מסר מסוים‪.‬נראה שתי דוגמאות‪:‬‬ ‫פס"ד חתול תעלול‪ :‬נקבע שאין להשתמש בספר 'חתול תעלול' לשם העברת טיעון ביקורתי על פרשת או‪.‬ג'יי סימפסון‪,‬‬ ‫▪‬ ‫והמעוניין לעשות כן עליו לעשות זאת בצורה מקורית משלו (אנלוגיה להגעה מחלקה א' לחלקה ב' מתחום הקניין הפיזי);‬ ‫‪7‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫ביקורת בספרות‪ :‬בספרות נמתחה ביקורת על פסיקה זו‪ ,‬כשנטען שאין אקוויוולנטיות בעולם‬ ‫ ‬ ‫הביטויים‪ ,‬כאשר שימוש בכלי רטורי אחר יפגע ביצירה‪.‬‬ ‫פס"ד מיקי מאוס השחור‪ :‬נקבע שאין לבקר את התרבות האמריקאית שכל גיבוריה מתאפיינים בעור לבן‬ ‫▪‬ ‫באמצעות שימוש בציור של מיקי מאוס (המוגן בזכויות יוצרי ם) עם עור שחור‪ ,‬כשניתן היה לבטא את הביקורת‬ ‫בדרך אחרת‪.‬‬ ‫הג נ ת ה ש י מ ו ש ה הו גן ‪:‬‬ ‫שימוש הוגן‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬הגדרה‪ :‬שימוש הוגן רעיונו במתן אפשרות לאדם לעשות שימוש ביצירתו של אחר‪ ,‬המוגנת בזכויות יוצרים‪ ,‬ככל והשימוש הוא‬ ‫'הוגן';‬ ‫‪ o‬מתי ייראה שימוש כ‪'-‬הוגן'? בעניין שימוש הוגן יש להפריד בין פרודיה לסאטירה‪:‬‬ ‫פרודיה‪ :‬מה שמבקר את היצירה עצמה‪.‬אין ניתן למתוח ביקורת על היצירה אלא באמצעות היצירה עצמה‪ ,‬ולכן‬ ‫▪‬ ‫מדובר ב‪'-‬שימוש הוגן' (פס"ד ברבי‪-‬גירל);‬ ‫סאטירה‪ :‬מה שמבקר תופעה חברתית כלשהי‪ ,‬באמצעות היצירה‪.‬ניתן לבקר את התופעה החברתית שלא‬ ‫▪‬ ‫באמצעות היצירה המוגנת‪ ,‬לכן מדובר ב‪'-‬שימוש לא הוגן' (פס"ד ברבי‪-‬גירל)‪.‬‬ ‫‪ o‬ביקורות על הגנת השימוש ההוגן‪:‬‬ ‫‪.1‬הגנה עמומה‪ :‬נטען שמדובר בהגנה עמומה‪ ,‬הנותנת יתרון למתדיינים בעלי יכולת כלכלית גבוהה‪ ,‬ובעיקרם תאגידים גדולים‪,‬‬ ‫כשבארה"ב הנוהל הוא שכל צד לדיון נושא בעלויותיו המשפטיות שלו;‬ ‫‪.2‬הגנה מצמצמת מדי‪ :‬נטען שההגנה אינה מספקת‪ ,‬באופן העלול להוות תמריץ שלילי כנגד יצירה‪.‬‬ ‫ב יק ור ת ע ל ז כו י ות י וצ ר י ם‪:‬‬ ‫מגמת התרחבות זכויות היוצרים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬המגמה המסתמנת‪ :‬כיום‪ ,‬זכויות היוצרים הולכות ומתרחבות‪ ,‬וכך גם האורך שלהן (מיקי מאוס מוגן כבר ‪ 95‬שנים);‬ ‫‪ o‬המשמעות‪:‬‬ ‫ככלל‪ ,‬בדיני קנ"ר‪ ,‬ככל שזכות היא ארוכה יותר מבחינת זמן ההגנה‪ ,‬כך היא מצומצמת יותר מבחינת היקף ההגנה;‬ ‫▪‬ ‫לא כך בזכויות יוצרים‪ ,‬שבשל עמימותן ההגנה היא הן ארוכה והן רחבה‪.‬בעניין זה נשמעו שתי ביקורות‪:‬‬ ‫▪‬ ‫‪.1‬זכויות היוצרים פוגעות בחופש הביטוי‪ :‬הזכויות יוצרות כמעין 'צנזורה מודרנית' (דוגמת הסרט הדוקומנטרי‬ ‫והסימפסונס‪ ,‬ששודר ל‪ 4-‬שניות);‬ ‫‪.2‬זכויות היוצרים פוגעות בזכות הציבור לדעת‪ :‬פס"ד היטלר (מיין קאמפף והחלקים שהושמטו)‪.‬‬ ‫‪ o‬ניסיונות מחאה כנגד הגנת זכויות היוצרים הרחבה‪ :‬כנגד ההגנה הרחבה של זכויות היוצרים הוקמו תנועות מחאה‪ ,‬דוגמת 'שחררו‬ ‫את העכבר';‬ ‫בתגובה‪ ,‬ניסו בעלי זכויות היוצרים להתגונן‪ ,‬תוך כינוי המוחאים 'פיראטים' (מונח הנושא קונוטציה שלילית‪ ,‬של גנב‬ ‫▪‬ ‫ורוצח)‪ ,‬שנועד לבטא הפגם המוסרי שבגניבת זכויות יוצרים‪ ,‬שאינו מוחשי כמו בגניבת קניין פיזי‪.‬‬ ‫עיצובים תעשייתיים (דיני מדגמים)‬ ‫מב וא ‪:‬‬ ‫עיצובים תעשייתיים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬מטרה‪ :‬עיצובים תעשייתיים מטרתם להגן על צורתם האסתטית של מוצרים שימושיים‪.‬ישנם עיצובים בשניים ושלושה מימדים;‬ ‫‪ o‬עיצובים אסתטיים ולא עיצובים פונקציונאליים‪ :‬לא ניתן לרשום מוצר כעיצוב תעשייתי אם עיצובו נוצר מטעמי נוחות‪ ,‬לשם מילוי‬ ‫צורך פונקציונלי מסוים (בקבוק בעל אחיזה נוחה);‬ ‫הגנה בלעדית של דיני פטנטים‪ :‬עיצובים פונקציונאליים יזכו להגנה במסגרת דיני פטנטים בלבד;‬ ‫▪‬ ‫עיצוב שהוא גם אסתטי וגם פונקציונלי‪ :‬במקרה של עיצוב 'דו‪ -‬מהותי'‪ ,‬תבוצע הפרדה רעיונית בין השימושים‪,‬‬ ‫▪‬ ‫כשלשימוש האסתטי תינתן הגנת עיצוב תעשייתי‪ ,‬ולזה הפונקציונלי הגנת פטנט‪.‬‬ ‫‪ o‬תנאי תחולת ההגנה‪ :‬לשם קבלת הגנת עיצוב תעשייתי‪ ,‬יש להראות שמדובר בעיצוב המיוצר ב‪ 50-‬יחידות או יותר (דוגמת פסל‬ ‫החירות);‬ ‫‪ o‬משמעות ההגנה‪ :‬הגנת עיצוב תעשייתי יש בה למנוע מגורמים אחרים לייצר מוצר זהה למוצר המוגן‪.‬יש לשים לב כי בתום ההגנה‬ ‫נופל העיצוב לנחלת הכלל‪ ,‬וניתן להעתיקו (בישראל ההגנה היא ל‪ 25-‬שנים‪ ,‬מכוח חוק העיצובים)‪.‬‬ ‫ע יצו ב תע ש י י ת י לא ר שו ם ‪:‬‬ ‫האם יש ליתן הגנה לעיצוב תעשייתי לא רשום?‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬חשיבות הרישום‪ :‬לרישום חשיבות רבה‪ ,‬בהיותו מעניק וודאות משפטית וביטחון מסחרי‪ ,‬כשבדיני קנ"ר נהוג שרק זכויות יוצרים‬ ‫מוגנות בלא רישום;‬ ‫‪ o‬הטעם בעד הגנה על עיצוב תעשייתי לא רשום‪ :‬רישום עיצוב הוא הליך מנהלי ארוך (חצי שנה)‪ ,‬דבר המעורר קושי בהקשר תעשיית‬ ‫האופנה (אופנה חולפת);‬ ‫המענה‪:‬‬ ‫▪‬ ‫אירופה‪ :‬אירופה נענתה לבקשה‪ ,‬וקבעה ב‪-‬סעיף ‪ )1(11‬לקונסול רגוליישין הגנה בת ‪ 3‬שנים לעיצוב תעשייתי‬ ‫ ‬ ‫לא רשום‪ ,‬שתחול מיום הצגתו בציבור לראשונה‪.‬מדובר בהגנה מרתיעה (ד"ר אסף);‬ ‫‪ ‬השאלה שתעלה כאן היא אם אכן מדובר בעיצוב חדש‪ ,‬שלא הוצג קודם לכן‪.‬‬ ‫ארה"ב‪ :‬ארה"ב התנגדה ללכת בדרכה של אירופה‪ ,‬וליתן הגנה לעיצוב תעשייתי שלא נרשם‪ ,‬משתי סיבות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬סיבה פרקטית‪ :‬מרבית בתי‪ -‬האופנה בארה"ב מעתיקים מוצרים של חברות זרות‪ ,‬ולכן אין למחוקק‬ ‫האמריקאי אינטרס לפגוע באזרחיו באמצעות קביעת הגנה כאמור;‬ ‫‪.2‬סיבה מטעמי מדיניות‪ :‬היחס האמריקאי‪ ,‬ככלל‪ ,‬להעתקה הוא יחס חיובי‪.‬‬ ‫האם ראוי להגן על עיצובים תעשייתיים לא רשומים‪ :‬נראה וניתן להצדיק הגנה על עיצובים תעשייתיים לא רשומים הן מטעמי מוסר‪ ,‬הן מטעמי‬ ‫‪o‬‬ ‫יעילות‪:‬‬ ‫טעמי מוסר‪ :‬ניתן לטעון שראוי‪ ,‬מוסרית‪ ,‬ליתן לאדם הגנה על מוצרים שעיצב;‬ ‫▪‬ ‫טעמי יעילות‪ :‬ניתן לטעון שבאמצעות מתן הגנה אנו מתמרצים יצירת אופנה‪ ,‬דבר שהוא יעיל חברתית;‬ ‫▪‬ ‫ביקורות על טעמי היעילות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬אופנה נוצרת גם בלא הגנה‪ ,‬ולכן 'אין לתקן את מה שלא שבור';‬ ‫‪8‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫‪.2‬העובדה שאופנה מתחדשת תדיר מטילה על הצרכנים עלויות רבות – דבר שלילי;‬ ‫‪.3‬אופנה גורמת לריבוד חברתי‪ ,‬כשרק עשירים יכולים להישאר 'מעודכנים';‬ ‫‪.4‬אופנה יוצרת זיהום סביבתי‪.‬‬ ‫המצב בישראל‪ :‬בישראל אומץ המודל האירופי‪ ,‬של הגנת בת ‪ 3‬שנים לעיצובים לא רשומים (ס'‪ 65‬לחוק העיצובים)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫סימני מסחר‬ ‫מב וא ו ר קע ה י ס טו ר י‬ ‫מה הם סימני מסחר‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬הגדרה‪ :‬סימני מסחר הם 'מותגים'‪.‬סמלים‪ ,‬שמטרתם להעביר לצרכן את האינפורמציה אודות זהות היצרן העומד מאחורי המוצר‬ ‫עליו מוטבע הסימן (למשל – 'קוקה‪-‬קולה');‬ ‫הקשר בין מוניטין הסימן לעוצמת ההגנה‪ :‬ככל שסימן הוא בעל מוניטין רב יותר‪ ,‬הזכות עליו תהא חזקה יותר;‬ ‫▪‬ ‫זאת בשונה מפטנטים‪ ,‬שם לצורך רישום יש להוכיח שמדובר בטכנולוגיה חדשה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רקע היסטורי לסימני מסחר‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬התפתחות הסימנים‪:‬‬ ‫בתחילה‪ ,‬גילדות בעלות קשר ישיר עם הצרכן‪ ,‬בלי צורך בסימונים;‬ ‫▪‬ ‫בשלב השני‪ ,‬התפתחות הסחר הבינלאומי וניתוק הקשר הישיר בין היצרן לצרכן‪ ,‬הביאו גילדות לבקש ליצור לעצמן סמל‬ ‫▪‬ ‫(סימן מסחר)‪ ,‬שיסמן שמוצר מסוים נוצר על‪-‬ידן‪.‬‬ ‫‪ o‬הקושי‪ :‬עם יצירת סימני המסחר החלו חקיינים לעשות שימוש בסימנים של אחרים‪ ,‬לשם הנאה מהמוניטין שצברו‪.‬הדבר יוצר נזק‬ ‫כפול לבעל הסימן‪ :‬גם פגיעה ברווחים מהמכירות‪ ,‬וגם פגיעה במוניטין‪ ,‬באם המוצר של החקיין לא טוב;‬ ‫‪ o‬התמודדות שיטות המשפט השונות עם הקושי‪:‬‬ ‫המשפט האנגלי‪ :‬פיתוח פסיקתי של עוולת גניבת העין‪ ,‬לה שני יסודות‪:‬‬ ‫▪‬ ‫‪.1‬מוניטין‪ :‬על הטוען לגניבת עין להוכיח כי לסימן המסחר שלו שם טוב‪ ,‬וכי קונים את מוצריו בשל איכותם‪ ,‬ולא בשל‬ ‫סיבה אחרת (דוגמת טעמי נוחות)‪.‬בהקשר זה נדרשים עדים שיעידו על איכות מוצריו של היצרן;‬ ‫‪.2‬הטעיה‪ :‬יש להוכיח שמתקיים דמיון מטעה בין סימן המסחר המקורי‪ ,‬לסימן המסחר 'המחקה';‬ ‫יסוד ה'נזק'‪ :‬בעבר היה קבוע בעוולה יסוד נוסף‪ ,‬של הוכחת נזק בשל החיקוי‪ ,‬אך לאור הקושי בהוכחתו‬ ‫ ‬ ‫הוא בוטל;‬ ‫הדין הנוהג‪ :‬שני יסודות אלו‪ ,‬מוניטין והטעיה‪ ,‬הם היסודות הנוהגים במרבית מדינות העולם בהקשר‬ ‫ ‬ ‫זכויות סימני מסחר‪.‬‬ ‫המשפט הקונטיננטלי‪ :‬קביעה מצד המחוקק שזכויות סימני מסחר מטילות חובת סימון – כל המוציא מוצר לשוק‬ ‫▪‬ ‫מחובתו להטביע עליו סימן מזהה‪ ,‬על‪-‬מנת שיידע הצרכן את מי להאשים במידה והמוצר פגום;‬ ‫כיום הגישה הקונטיננטלית חלפה מהעולם‪ ,‬וסימני מסחר אך מקנים זכויות‪ ,‬מבלי להטיל חובות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מוניטין ('גוד וויל' ‪' VS‬באד וויל')‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬האם סימני מסחר יכולים לשאת משמעות שלילית (ולא רק חיובית)‪ :‬מבחינה תיאורטית‪ ,‬יכולים להיות סימני מסחר בעלי משמעות‬ ‫שלילית‪ ,‬אך במקרה כזה בעל הסימן פשוט לא יעשה בו שימוש (דוגמת סוויס איר)‪ ,‬ולכן נאמר שדה‪-‬פקטו‪ ,‬סימני מסחר תמיד יישאו‬ ‫משמעות חיובית‪.‬‬ ‫ת פק י ד ס ימ נ י ה מ סח ר‪:‬‬ ‫תפקידם הכפול של סימני המסחר‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬תפקיד סימני המסחר בהקשר צרכנים‪ :‬לסמל לצרכן מיהו יוצר המוצר שלפניהם‪ ,‬בעולם שבו אין קשר ישיר בין צרכנים ויצרנים –‬ ‫תופעה שהפכה משמעותית לאחר המהפכה התעשייתית‪ ,‬שהביאה ליצירת סחר חופשי וגלובליזציה;‬ ‫‪ o‬תפקיד סימני המסחר בהקשר יצרנים‪ :‬סימני המסחר מאפשרים ליצרן לרכוש מוניטין‪ ,‬וכן ליהנות מקניות חוזרות;‬ ‫זכות תביעה ליצרן בלבד‪ :‬למרות תפקידם הכפול של סימני המסחר‪ ,‬בפועל זכות תביעה בגין הפרת סימן מסחר ניתנת‬ ‫▪‬ ‫ליצרנים בלבד‪ ,‬כשההנחה היא שיהיה להם מספיק אינטרס לתבוע במקרה של הטעיית צרכנים (אופי אנגלי)‪.‬‬ ‫סימני המסחר כיום‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬המעמד העדכני של סימני המסחר‪ :‬כיום משמשים סימני המסחר ככלי לתקשורת בין אנשים וכסמלי מוניטין וסטטוס (ניסוי ראיון‬ ‫עבודה טומי הילפיגר )‪.‬בנוסף‪ ,‬משמשים הסימנים כגורם לסגידה ולפולחן ('לא אבגוד במותג שלי')‪.‬‬ ‫ר י שו ם ס י מ נ י מ ס חר ‪:‬‬ ‫סימני מסחר יכולים להיות רשומים ולא רשומים‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬סימני מסחר רשומים‪ :‬מוגנים מכוח דיני סימני המסחר (מסומנים באות ‪ R‬בתוך עיגול);‬ ‫‪ o‬סימני מסחר בלתי‪-‬רשומים‪ :‬מוגנים מכוח עוולת גניבת עין (הגנה חלשה יותר מהגנת דיני סימני המסחר‪ ,‬כשיש להוכיח את שני‬ ‫יסודות העוולה – ‪.1‬מוניטין; ‪.2‬הטעיה);‬ ‫הגנה כפולה‪ :‬בפועל‪ ,‬סימנים רשומים יכולים גם הם ליהנות מהגנת עוולת גניבת העין‪ ,‬ובכך לזכות להגנה כפולה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ס ימ נ י מ ס חר כד י נ י ק נ י ין ר וח נ י‪:‬‬ ‫האם סימני המסחר הם בכלל חלק מדיני הקניין הרוחני‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬הסבר השאלה‪ :‬אמנם סימני המסחר מגנים על נכס לא מוחשי (מוניטין)‪ ,‬אך הגנה זו קיימת כבר בדינים אחרים‪ ,‬דוגמת האיסור על‬ ‫התחזות לשם קבלת דבר;‬ ‫מצרכים ציבוריים‪ :‬סימני המסחר אף לא מהווים 'מצרך ציבורי'‪ ,‬כשאין שני אנשים יכולים לעשות באותו הסימן שימוש‬ ‫▪‬ ‫במקביל‪.‬שימוש כפול כאמור יגרום לאיבוד ערך הסימן ('קולה' כדוגמא);‬ ‫הגנה לא‪-‬שרירותית‪ :‬ההגנה על זכויות הקנ"ר היא זו שיוצרת את הנכס‪ ,‬דה‪-‬פקטו‪ ,‬ובכך היא שרירותית;‬ ‫▪‬ ‫לעומת זאת סימני מסחר לא נוצרים בחוק‪ ,‬אלא מתוקף תודעת הצרכן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬ההגנה על סימני המסחר‪ :‬לאור האמור‪ ,‬סימני המסחר זוכים להגנה שונה מיתר זכויות דיני הקנ"ר‪:‬‬ ‫‪.1‬הגנה לא מוגבלת בזמן‪ :‬הגנה לסימן מסחר קיימת כל עוד נעשה בסימן שימוש (כשקציבה בזמן תפגע מוניטין החברה);‬ ‫‪.2‬היקף הגנה חלש וצר‪ :‬מותר להעתיק סימן מסחר כל עוד אין בכך להטעות את הציבור (כשסימני המסחר לא נועדו לתמרץ‬ ‫חדשנות‪ ,‬אלא להגן על מוניטין)‪.‬‬ ‫‪ o‬עמדת בית‪ -‬הדין האירופי הגבוה בהקשר השתייכות סימני המסחר לדיני הקנ"ר‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שגב איתי אלקיים עורך‪ ,‬תוך הסתייעות בסכמת אביתר אברהמי‬ ‫בשנות ה‪ :70-‬ראייה בסימני המסחר כ‪'-‬דייר נחות בבניין הקניין הרוחני';‬ ‫▪‬ ‫בשנות ה‪ :90-‬לאחר ביקורת עזה על הגישה הקודמת‪ ,‬נקבע שסימני המסחר הם 'דייר שווה בבניין הקניין הרוחני';‬ ‫▪‬ ‫משמעות ההחלטה‪ :‬קביעת ס ימני המסחר כמשתייכים לדיני הקנ"ר הקנתה להם נופך 'קנייני' מאגי‪ ,‬באופן‬ ‫ ‬ ‫בו ההגנה עליהם עתה אף חזקה יותר מההגנה על השם הטוב (ד"ר אסף – מאמר מחשבה קוסמית)‪.‬‬ ‫א יך ב ו נ י ם מ ות ג‪:‬‬ ‫איך בונים מותג‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ o‬ההמלצות בספרות‪ :‬כיום ישנם ספרים רבים המבקשים להדריך כיצד לבנות מותג מצליח‪ ,‬בהם נאמר שיש לגרום לצרכן לפתח רגש‬ ‫כלפי המוצר;‬ ‫השקעה במותג ולא במוצר‪ :‬נטען שעל חברות להשקיע את רוב משאביהן בפיתוח המותג‪ ,‬ורק את החלק שנותר בפיתוח‬ ‫▪‬ ‫איכות המוצר אותו הן מוכרות (דוגמא‪' :‬מלח הארץ'‪ ,‬שזהה בתרכובתו הכימית לכל מלח אחר)‪.‬‬ ‫‪ o‬חוסר הקשר בין המותג למוצר‪ :‬המותג אינו חייב שיהיה קשור למוצר‪ ,‬כאשר הוא רק אמצעי תדמיתי לקידום מכירות (סיגריות‬ ‫מרלברו והמערב הפרוע);‬ ‫שימוש בפרסומות‪ :‬יצירת מותגים נעשית לרוב באמצעות פרסומות‪ ,‬המתאפיינות ביצירת התניה קלאסית – גירוי המושך‬ ‫▪‬ ‫תגובה טבעית;‬ ‫הדבר הוכח באמצעות ניסויים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬ניסוי האוזניות והמסרים החיוביים ‪ /‬שליליים (הולנד ודנמרק);‬ ‫‪.2‬ניסוי הילדים ושיעורי הבית‪.‬‬ ‫‪ o‬השפעת המותג‪ :‬נמצא שעובדה שמוצר מסוים הוא 'מותג' משפיעה על חוויית ההנאה שצרכנים מפיקים ממנו (ניסוי הבירה וניסוי‬