יחידה 7 - מערכת החיובים ההדדיים הנוצרת בין בני זוג עם הנישואין PDF

‫יחידה ‪ - 7‬מערכת החיובים ההדדיים הנוצרת בין בני זוג עם הנישואין‬ ‫כפי שהזכרנו ביחידה הקודמת‪ ,‬קיימים חיובים נוספים של הבעל כלפי האשה וגם של האשה כלפי‬ ‫בעלה שלא מפורטים בכתובה עצמה ונלמדו ממקורות תלמודיים שונים‪.‬בחלקם נעסוק בהרחבה‬...

‫יחידה ‪ - 7‬מערכת החיובים ההדדיים הנוצרת בין בני זוג עם הנישואין‬ ‫כפי שהזכרנו ביחידה הקודמת‪ ,‬קיימים חיובים נוספים של הבעל כלפי האשה וגם של האשה כלפי‬ ‫בעלה שלא מפורטים בכתובה עצמה ונלמדו ממקורות תלמודיים שונים‪.‬בחלקם נעסוק בהרחבה‬ ‫ביחידות הבאות‪.‬‬ ‫הרמב"ם סיכם באופן מאורגן את החיובים ההדדיים האלה‪:‬‬ ‫רמב"ם הלכות אישות פרק יב א‪-‬ה‪:‬‬ ‫א‪.‬כשנושא אדם אשה בין בתולה בין בעולה‪ ,‬בין גדולה בין קטנה‪ ,‬אחת בת ישראל‬ ‫ואחת הגיורת או המשוחררת‪ ,‬יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים‪.‬‬ ‫ב‪.‬והעשרה ‪ -‬שלשה מהן מן התורה ואלו הן‪ :‬שארה כסותה ועונתה‪.‬שארה ‪ -‬אלו‬ ‫מזונותיה‪ ,‬כסותה ‪ -‬כמשמעה (ביגוד)‪ ,‬עונתה ‪ -‬לבא עליה כדרך כל הארץ‪.‬‬ ‫והשבעה מדברי סופרים וכולן תנאי בית דין הם‪:‬‬ ‫האחד מהם עיקר כתובה‪,‬‬ ‫והשאר הם הנקראין תנאי כתובה ואלו הן‪:‬‬ ‫לרפאותה אם חלתה‪,‬‬ ‫ולפדותה אם נשבית‪,‬‬ ‫ולקברה כשתמות‪,‬‬ ‫ולהיות נזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה‪,‬‬ ‫ולהיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שיתארסו‪,‬‬ ‫ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יתר על חלקם בירושה שעם אחיהם‪.‬‬ ‫ג‪.‬והארבעה שזוכה בהן כולם מדברי סופרים‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬ ‫להיות מעשה ידיה שלו‪( ,‬מלאכות הבית‪ ,‬הכנסות מעבודה)‬ ‫ולהיות מציאתה שלו‪,‬‬ ‫ושיהיה אוכל כל פירות נכסיה בחייה‪,‬‬ ‫ואם מתה בחייו יירשנה‪.‬‬ ‫(נדלג כעת על הלכה ד‪ ,‬נתייחס אליה בהמשך)‬ ‫ה‪.‬כל הדברים האלו אף על פי שלא נכתבו בשטר הכתובה ואפילו לא כתבו כתובה‬ ‫אלא נשא סתם כיון שנשאה זכה בארבעה דברים שלו וזכתה האשה בעשרה דברים‬ ‫שלה ואינן צריכין לפרש‪.‬‬ ‫‪1‬‬  ‫אנחנו רואים שהבעל חייב בעשר חובות כלפי אשתו והאשה בארבע כלפי בעלה‪.‬‬ ‫כל המערכת הזו של זכויות וחובות חלה על פי הדין ולא מתוקף מעשה או הסכמה כלשהי בין‬ ‫הצדדים‪.‬גם אם לא נכתבו בכתובה או אפילו לא נכתבה כתובה כלל חלים החיובים והכללים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫איך אנחנו נוהגים היום ביחס לחיובים האלה‪ ,‬האם הם מפורטים בנוסח הכתובה?‬ ‫למעשה‪ ,‬כמו שראינו בנוסח הכתובה ביחידה הקודמת‪ ,‬אנחנו לא כותבים את רוב החיובים האלה‬ ‫באופן קבוע בכתובות‪.‬‬ ‫אמנם נזכר בכתובה שהבעל מתחייב כלפי האשה במזונות בביגוד ובעונה‪ ,‬אבל כל יתר החיובים‬ ‫לא מפורטים‪.‬‬ ‫הסיבה שניתנה לכך כבר במקורות הקדומים היא שלא נח לאדם ביום שמחתו להזכיר מצבים‬ ‫קשים של חולי‪ ,‬שבי או מוות‪.‬‬ ‫כמובן שאילו היה קיים צורך הלכתי ממשי לכתוב זאת‪ ,‬היו מתגברים על אי הנוחות בציון‬ ‫המקרים הקשים‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שהזכרנו‪ ,‬הכתובה כולה היא בעצם שטר שנועד להגדיר את זכויות‬ ‫האשה במצבים של מות הבעל או גירושין‪.‬‬ ‫אבל מאחר ואין צורך הלכתי לפרש ולכתוב את החובות והזכויות הללו‪ ,‬אכן לא כותבים אותם‬ ‫ומסתמכים על ההלכה שלא דורשת שהדברים ייכתבו בכתובה וקובעת כי הדין קיים לגבי כל‬ ‫הזוגות מתוקף תנאי בית דין‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬האם זה שהכללים קבועים גם בלי לכתוב אותם‪ ,‬והם קיימים מתוקף מעשה‬ ‫הנישואין עצמו‪ ,‬האם זה אומר שאין שום אפשרות לשנות את הכללים?‬ ‫המקורות מלמדים שקיימת אפשרות לשנות‪ ,‬בהסכמה הדדית‪ ,‬חלק מן הכללים ולהתנות‬ ‫בהסכמת שני הצדדים‪ ,‬כי יחולו כללים אחרים אשר יחייבו אותם‪.‬‬ ‫נראה למשל את קביעת התוספתא (מקור מתקופת התנאים‪ ,‬תקופת המשנה)‪:‬‬ ‫תוספתא מסכת כתובות פרק ד הלכה ז‬ ‫נושא אדם אשה על מנת שלא לזון‪ ,‬על מנת שלא לפרנס‪ ,‬ולא עוד אלא שפוסק עמה שתהא‬ ‫זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה‪.‬‬ ‫לפי התוספתא ניתן‪ ,‬בהסכמה הדדית של הבעל והאשה‪ ,‬להתנות ולהסכים מראש כי הבעל לא‬ ‫יתחייב כלפי האשה בחובות של בעל כלפי אשתו‪ ,‬לדוגמא שלא יהיה חייב לזון אותה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם הבעל והאשה מקבלים על עצמם מראש ומסכימים שהבעל לא יתחייב כלפי אשתו‬ ‫במזונות‪ ,‬הדבר אפשרי ותקף‪.‬‬ ‫ולא עוד אלא אפילו ניתן להפוך את הדין המקורי ולקבוע‪ ,‬בהסכמת שני הצדדים‪ ,‬כי האשה היא‬ ‫שתהיה מחוייבת לזון את בעלה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אבל האפשרות לשנות בהסכמה את מערכת החיובים ההדדיים הנובעים מן הנישואין אינה בלתי‬ ‫מוגבלת‪.‬‬ ‫ביחידות הקודמות הזכרנו חיוב של הבעל כלפי האשה שאי אפשר לשנות אותו‬ ‫אפילו בהסכמה‪:‬‬ ‫עיקר כתובה‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬הוא חובה של הבעל כלפי האשה שאף אם שניהם מסכימים להפחית‬ ‫מסכום המינימום הדבר אינו תופס‪.‬החיוב קיים ואין אפשרות לשנות אותו‪.‬‬ ‫מה היה ההסבר לזה?‬ ‫הסכום הזה מהווה בטחון ויציבות עבור האשה ומקנה יסוד של יציבות וקדושה לנישואין עצמם‬ ‫שבהעדרו היחסים נחשבים לניתנים להפרה קלה מדי כמו בעילת זנות‪.‬ההפחתה בסכום של עיקר‬ ‫הכתובה פוגעת בעצם קדושתם ויציבותם של הנישואין‪ ,‬ועל כן ההלכה קובעת כי אפילו אם שני‬ ‫בני הזוג מסכימים שהחתן יתחייב בסכום נמוך מסכום המינימום‪ ,‬הדבר לא תקף‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הדוגמא הזאת ממחישה לנו את שני היסודות הסותרים והשונים במסגרת של הנישואין‪:‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬מדובר על מערכת חיובים קבועה על פי הדין שלגבי חלקים ממנה אין אפשרות‬ ‫להתנות ולשנות‪.‬‬ ‫ומצד שני מדובר על מערכת חיובים שיש לה גמישות ואפשרות לשינויים ולגבי רוב המרכיבים‬ ‫הדבר תלוי ברצונם ובהסכמתם של שני בני הזוג‪.‬‬ ‫השניות הזו מבטאת סוג של מתח שנובע מהייחודיות של מוסד הנישואין ומן המרכיבים‬ ‫והמאפיינים השונים המעצבים אותו‪.‬מקובל לכנות את המתח הזה‪ ,‬הקיים בכל שיטות המשפט‬ ‫ואינו ייחודי רק להלכה היהודית‪ :‬סטאטוס לעומת חוזה או‪ :‬הדין לעומת ההסכם‬ ‫הרב שאר ישוב הכהן ז"ל בחר להדגיש את המאפיין הציבורי והדתי בחוזה הנישואין‪:‬‬ ‫מתוך ראיית הנשואין כמוסד של קודש‪ ,‬הודגש במיוחד הענין של הצבור בנשואין‪...‬ולא זו‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא גם הזכויות והחובות היסודיות נקבעות ע"י הדין יותר מאשר ע"י הצדדים‪(.‬הרב‬ ‫שאר ישוב הכהן‪" ,‬הכתובה ותנאיה"‪ ,‬בתוך‪ :‬מזכרת‪ :‬קובץ תורני לזכר הרב יצחק אייזיק‬ ‫הלוי הרצוג (בעריכת ש"י זוין וז' ורהפטיג)‪ ,‬ירושלים תשכ"ב‪ ,‬עמ' ‪)545‬‬ ‫הרב שאר ישוב הכהן (רבה הראשי של חיפה לשעבר‪ ,‬אחת מהדמויות הרבניות החשובות בדורנו)‬ ‫הדגיש את המרכיב של הסטאטוס = הדין‪ ,‬בנישואין‪.‬הנישואין מעוצבים על ידי ההלכה כי הם‬ ‫התא הבסיסי שעליו מושתתת הקהילה היהודית ויש לקהילה ולראשיה עניין מובהק בשמירה על‬ ‫קדושתו‪ ,‬יציבותו ומאפייניו של התא הזה ולכן הדין מעצב את הנישואין‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬הדגיש פרופ' אלימלך וסטרייך (פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב) את הפן‬ ‫החוזי בתפיסת הנישואין במשפט העברי‪:‬‬ ‫"שלא כבמודל הנוצרי‪-‬מערבי‪ ,‬ששיווה לנישואין אופי של סטאטוס גמור‪ ,‬כאן ניתן‬ ‫לנישואין אופי חוזי בלבד‪ ,‬בדומה לעסקה מסחרית רגילה הנתונה להסדר בהתאם לרצון‬ ‫הצדדים וכושר המיקוח שלהם‪(.".‬אלימלך וסטרייך‪ ,‬תמורות במעמד האשה במשפט‬ ‫העברי‪ :‬מסע בין מסורות‪ ,‬ירושלים תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪)29‬‬ ‫וסטרייך מדגיש מאד את ההיבט של החוזה במוסד הנישואין ומנגיד את זה למצב בחברה הנוצרית‬ ‫שם יש לנישואין אופי של סטאטוס‪.‬‬ ‫מה אתם חושבים‪ ,‬מה לדעתכם חזק יותר במוסד הנישואין?‬ ‫מה לדעתכם עולה מהמקורות שראינו?‬ ‫נראה כי יש אמת בכל אחת מן התפיסות‪.‬המתח והמורכבות האלה נובעים מן המורכבות של‬ ‫מוסד הנישואין עצמו‪.‬‬ ‫מוסד הנישואין הוא מוסד מורכב וייחודי הכולל בחובו מרכיבים שונים והפוכים‪:‬‬ ‫מצד אחד מדובר בהתקשרות פרטית בין שני צדדים‪ ,‬ומצד שני זהו מוסד בעל חשיבות ציבורית‬ ‫ומשמעות דתית‪.‬‬ ‫הדגשת המרכיב הדתי והציבורי של מוסד הנישואין דורשת הגדרה קבועה ויציבה של מערכת‬ ‫הדינים הנובעת מן הנישואין מאחר ולציבור ולמנהיגים שבראשו יש אינטרס להגן על מוסד‬ ‫הנישואין‪ ,‬לשמור על יציבותו וקדושתו ובשל כך גם על מבנהו ועיצובו‪.‬‬ ‫הדגשת המרכיב של ההתקשרות הפרטית במוסד הנישואין מחזקת את הגישה כי לבני הזוג קיימת‬ ‫הזכות לעצב את אופי ההתקשרות ביניהם על פי רצונם והסכמתם‪ ,‬כבכל חוזה בין שני צדדים‪.‬‬ ‫נראה שלשתי הגישות השונות הללו ישנם שורשים איתנים במקורות ההלכה והמשפט העברי‬ ‫ושתיהן באות לידי ביטוי בעיצובה של מערכת החיובים ההדדיים בין בני הזוג‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬מערכת החיובים ההדדיים בין בני הזוג נובעת מעצם מעשה הנישואין ואינה תלויה‬ ‫בהסכם או בכל פעולה משפטית אחרת מצידם‪.‬‬ ‫אך מצד שני‪ ,‬לגבי רוב המרכיבים של מערכת זו‪ ,‬יש אפשרות לשנות את הדין ואם בני הזוג‬ ‫בוחרים לעשות כן ומתנים על כך במפורש באופן המועיל‪ ,‬יש תוקף להסכם ביניהם‪.‬‬ ‫(ייתכן ונוכל להצביע על קהילות מסויימות שנטו להשקפה אחת לעומת קהילות אחרות שהדגישו‬ ‫יותר את ההשקפה האחרת)‪.‬‬ ‫‪4‬‬