יחידה 1 שידוכין, קידושין ונישואין הגדרות והתפתחויות PDF

‫יחידה ‪ - 1‬שידוכין‪ ,‬קידושין ונישואין‪ :‬הגדרות והתפתחויות‬ ‫יצירת קשר הנישואין מורכבת על פי מקורות ההלכה הקדומים משלושה שלבים שונים שמהווים‬ ‫שלושה מוסדות הלכתיים נפרדים‪:‬‬...

‫יחידה ‪ - 1‬שידוכין‪ ,‬קידושין ונישואין‪ :‬הגדרות והתפתחויות‬ ‫יצירת קשר הנישואין מורכבת על פי מקורות ההלכה הקדומים משלושה שלבים שונים שמהווים‬ ‫שלושה מוסדות הלכתיים נפרדים‪:‬‬ ‫שידוכין‬ ‫אירוסין = קידושין‬ ‫נישואין‬ ‫נגדיר בקצרה כל אחד מן השלבים הללו‪ ,‬ואחר כך נרחיב לגבי כל אחד מהם ולגבי ההתפתחויות‬ ‫שחלו לגביו‪.‬‬ ‫שידוכין‬ ‫השידוכין הוא השלב הכי פחות מחייב בתהליך‪.‬מדובר על שלב בו בני הזוג המיועדים‪ ,‬או בני‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬משוחחים זה עם זה ומסכימים על רצונם והסכמתם לנישואין‪.‬השידוכין הם מעין‬ ‫הבטחה הדדית‪.‬אין להם מעמד משפטי והם אינם משנים את הסטאטוס המשפטי של הכלה‬ ‫המיועדת או החתן המיועד‪.‬שני הצדדים עדיין מותרים להנשא לאחרים ואין הם זוכים בזכויות‬ ‫או בחובות אחד כלפי השני‪.‬בנוסף‪ ,‬למעמד הזה אין אופי דתי ולא נאמרת בו ברכה או מעשה דתי‬ ‫דומה‪.‬‬ ‫בימינו מקובל לכנות שלב זה בשם אירוסין‪.‬אך יש לשים לב היטב לכך שבמקורות ההלכה המילה‬ ‫אירוסין מתייחסת לשלב המשפטי הבא‪ :‬הקידושין‪ ,‬אשר משנה את הסטאטוס של האיש והאשה‪.‬‬ ‫אירוסין = קידושין‬ ‫הארוסין‪ ,‬כלומר הקידושין‪ ,‬הם המעשה ההלכתי‪-‬משפטי המרכזי בתהליך יצירת זיקת האישות‪.‬‬ ‫בשלב הזה מתבצע קניין הקידושין באמצעות כסף‪ ,‬שטר או ביאה‪ ,‬בהסכמתם של שני הצדדים‬ ‫ובנוכחות שני עדים כשרים‪(.‬בהמשך נרחיב לגבי הקריטריונים הנדרשים למעשה הקידושין)‪.‬‬ ‫המעשה ההלכתי של הקידושין משנה לחלוטין את המעמד האישי של שני בני הזוג‪.‬האשה נחשבת‬ ‫לאחריו לאשת איש‪.‬אם לאחר הקידושין האשה תהיה בקשר מיני עם אדם אחר וכתוצאה מכך‬ ‫יוולד לה ילד‪ ,‬הילד יחשב לממזר‪.‬כדי להיות מותרת לכל אדם אחר עליה לקבל גט ולאחריו היא‬ ‫תחשב לגרושה‪.‬אם האיש לו התקדשה נפטר היא נחשבת לאלמנה‪.‬‬ ‫המילה קידושין עצמה מלמדת על היבט זה‪ ,‬כי המשמעות של קדוש הוא מיוחד‪ ,‬נבדל‪ ,‬כמו‬ ‫הקדש‪ ,‬במעשה הקידושין האשה מיייחדת עצמה רק לבעלה‪.‬‬ ‫גם האיש המקדש משנה את מעמדו האישי בעת מעשה הקידושין‪.‬מעתה אסור לו לשאת את‬ ‫קרובותיה של האשה‪.‬מדין תורה אמנם היה מותר לו לשאת אשה נוספת‪ ,‬אך החל מן המאה‬ ‫האחת‪-‬עשרה‪ ,‬עם קבלתו של חרם רבנו גרשום מאור הגולה האוסר לשאת אשה שניה‪ ,‬שנדון בו‬ ‫בהרחבה בהמשך הקורס‪ ,‬אחרי מעשה הקידושין אסור גם לבעל לשאת אשה אחרת‪.‬‬ ‫אחרי הקידושין אם בני הזוג רוצים להפרד זה מזה עליהם להתגרש באמצעות גט‪.‬‬ ‫‪1‬‬  ‫נישואין‬ ‫ההשלמה של התהליך מתרחשת על ידי מעשה הנישואין‪.‬הנישואין הם למעשה הכניסה לבית‬ ‫משותף ולחיים משותפים‪ ,‬בגמרא משתמשים גם בפועל "כנס" כדי לציין את הנישואין‪.‬‬ ‫אחד המאפיינים של השלב של הנשואין הוא הכניסה לחופה‪.‬ישנן דעות שונות לגבי המהות של‬ ‫החופה‪:‬‬ ‫החופה המוכרת לנו ‪ -‬מעין גג‪ ,‬תקרה‪ ,‬המכסה את שניהם ומהווה מעין כניסה לבית‪ ,‬כיסוי החתן‬ ‫והכלה בטלית‪ ,‬כיסוי הכלה בהינומה‪ ,‬חדר הייחוד‪.‬נהוג לשלב כמה מן המרכיבים הללו‪.‬‬ ‫גם אמירת שבע הברכות שייכות לשלב הזה של הנישואין‪.‬‬ ‫לאחר הנישואין‪ ,‬מתחילים החיים המשותפים‪ ,‬הן מבחינת חיי האישות‪ ,‬שנאסרו על בני הזוג‬ ‫המקודשים ‪-‬מאורסים מדברי חכמים‪.‬והן מבחינת מערכת החובות והזכויות ההדדיים‪ ,‬כגון חיובי‬ ‫המזונות‪ ,‬הכתובה והירושה‪.‬‬ ‫בתקופת חז"ל (תקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬בערך בין השנים ‪ 500-0‬לספירה) שלושת השלבים הללו‬ ‫היו נפרדים מבחינת הזמן‪.‬‬ ‫בשלב ראשון נעשו השידוכין‪ ,‬לאחר מכן האירוסין‪-‬קידושין ולאחר מכן הנישואין‪.‬‬ ‫את ההפרדה בין השידוכין לקידושין ניתן ללמוד ממקורות תלמודיים המלמדים שחכמים‬ ‫התייחסו בביקורת לקידושין אשר לא קדם להם מעשה שידוכין‪:‬‬ ‫האמורא שמואל קבע כי מי שקידש אשה בלי שקדם ושידך אותה קודם לכן חייב מלקות‪:‬‬ ‫תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ג הלכה י‪ ,‬דף סד טור ב‬ ‫שמואל אמר‪ :‬המקדש בלא שידוכים לוקה ותופסין קדושין‪.‬‬ ‫בתלמוד הבבלי מתואר כי בן זמנו של האמורא שמואל‪ ,‬רב‪ ,‬אכן היה נוהג להלקות מי שקידש בלי‬ ‫שידוכין‪:‬‬ ‫תלמוד בבלי מסכת קידושין דף יב עמוד ב‬ ‫רב מנגיד (היה מכה) על דמקדש בשוקא (מי שקידש אשה בשוק)‪ ,‬ועל דמקדש בביאה (ועל‬ ‫מי שקידש אשה באמצעות יחסי אישות)‪ ,‬ועל דמקדש בלא שידוכי (ועל מי שקידש בלי‬ ‫שידוכין)‬ ‫וכך כתב הרמב"ם להלכה‪:‬‬ ‫רמב"ם הלכות אישות פרק ג הלכה כב‬ ‫כן המקדש בלא שידוך או המקדש בשוק אף על פי שקידושיו קידושין גמורין מכין אותו‬ ‫מכת מרדות כדי שלא יהא דבר זה הרגל לזנות וידמה לקדשה שהיתה קודם מתן תורה‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫בדבריו אלה מתייחס הרמב"ם לתיאור שהציג לגבי התפתחות דיני הנישואים עם מתן תורה‪:‬‬ ‫רמב"ם הלכות אישות פרק א הלכה א‬ ‫קודם מתן תורה היה אדם פוגע (פוגש) אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה‬ ‫מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה‪ ,‬כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל‬ ‫שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה‪.‬‬ ‫בין השידוכין לקידושין לא היתה תקופת זמן קבועה‪ ,‬משך הזמן השתנה בין זוג אחד לשני לפני‬ ‫הצורך‪.‬‬ ‫אולם בין הקידושין והנישואין היה בדרך כלל זמן אחיד‪.‬מהמקורות עולה שהתקופה המקובלת‬ ‫נמשכה שנים עשר חודשים‪.‬במשך שנה זו בני הזוג הכינו עצמם לנישואין‪ ,‬בעיקר מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫כך נקבע במשנה במסכת כתובות‪:‬‬ ‫משנה מסכת כתובות פרק ה משנה ב‬ ‫נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה וכשם שנותנין לאשה כך‬ ‫נותנין לאיש לפרנס את עצמו ולאלמנה שלשים יום‪.‬‬ ‫במהלך תקופה זו‪ ,‬כל אחד מבני הזוג מכין עצמו לנישואין מבחינה כלכלית‪.‬ההנחה היא שאלמנה‪,‬‬ ‫שכבר היתה נשואה בעבר‪ ,‬אינה זקוקה לזמן ארוך זה מאחר והיא קבלה כתובה מעזבון בעלה‬ ‫המת ונדונייתה מנישואיה הקודמים יכולה לשמש אותה גם בנישואין אלו‪.‬‬ ‫בתקופת הזמן הזו‪ ,‬שבה בני הזוג מאורסים‪ ,‬מקודשים‪ ,‬הם נחשבים מצד אחד כבעל ואשה בכל‬ ‫העניינים החמורים של האיסורים לאחרים שהזכרנו קודם‪ ,‬אבל מצד שני נאסר עליהם לחיות‬ ‫יחדיו חיי אישות עד לביצוע השלב הבא הרשמי של הנישואין‪ ,‬הכניסה לבית משותף‪.‬‬ ‫ברכת הארוסין משקפת את האיסור הזה‪ ,‬נוסח הברכה מופיע בתלמוד במסכת כתובות‪:‬‬ ‫תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ז עמוד ב‬ ‫ברכת האירוסין מאי מברך?‪...‬ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו‬ ‫וצונו על העריות‪ ,‬ואסר לנו את הארוסות‪ ,‬והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקדושין‪.‬‬ ‫הרמב"ם ציין כי האיסור הזה אינו איסור מן התורה אלא מדרבנן‪:‬‬ ‫רמב"ם הלכות אישות פרק י הלכה א‬ ‫הארוסה אסורה לבעלה מדברי סופרים כל זמן שהיא בבית אביה‬ ‫לא כל הקהילות הקפידו לקיים את האיסור‪.‬כבר בתלמוד נזכר שהמנהג ביהודה היה להתייחד עם‬ ‫הארוסה‪:‬‬ ‫תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ז עמוד ב‬ ‫מברכין ברכת חתנים בבית חתנים‪ ,‬ר' יהודה אומר‪ :‬אף בבית האירוסין מברכין אותה‪.‬אמר‬ ‫אביי‪ :‬וביהודה שנו‪ ,‬מפני שמתייחד עמה‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫גם בתקופת הגאונים מקורות שונים מעידים על מנהג לעבור על האיסור ולהתייחד עם הארוסות‪:‬‬ ‫תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ג סימן יד‬ ‫דאיכא פרוצין דסמכין על ברכת אירוסין והן מתיחדים עם ארוסותיהן ובועלין‪.‬‬ ‫לאחר תקופת הגאונים (ניתן להגדיר באופן גס מאד את תקופת הגאונים בערך בין השנים ‪500‬‬ ‫ו‪ 1000‬לספירה) ברוב המרכזים היהודיים הגדולים‪ ,‬גם האשכנזיים וגם הספרדיים איחדו את‬ ‫מועדם של שני הטקסים וביצעו אותם בזה אחר זה‪ ,‬באותו ארוע‪ ,‬כבר לפי כאלף שנה‪ ,‬במאה‬ ‫האחת‪-‬עשרה‪.‬‬ ‫עד היום מקובל ברוב העדות והקהילות לנהל את שני התהליכים בזה אחר זה באותו מעמד‪:‬‬ ‫תחילה מברך החתן את ברכת האירוסין ואז הוא מקדש את האשה בטבעת‪ ,‬ובאמירה‪' :‬הרי את‬ ‫מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל'‪ ,‬זה השלב של הקידושין‪.‬לאחר מכן מקריאים את‬ ‫הכתובה כדי ליצור הפסק בין הקידושין לנישואין‪ ,‬ואז מגיעים לשלב של הנישואין שמאופיין‬ ‫בחופה ובשבע ברכות הנישואין‪.‬‬ ‫מה הם הגורמים שהביאו לאיחוד ההיסטורי בין שני הטקסים שמבחינה מהותית‪,‬‬ ‫משפטית ודתית הם נפרדים?‬ ‫שלושה הסברים עיקריים ניתנו לכך על ידי הפרשנים והחוקרים‪:‬‬ ‫‪.1‬למנוע את ריבוי הפרצות והקלקולים שנבעו מן הריחוק בזמן בין הקידושין והנישואין‪.‬‬ ‫כמו שראינו‪ ,‬המציאות של תקופה ארוכה בה בני הזוג אסורים על כל העולם‪ ,‬אך מצד שני גם‬ ‫אסורים זה לזה גרמה לכך שפעמים רבות לא הקפידו על האיסור ועברו על איסור דרבנן של קשר‬ ‫אינטימי בין בני הזוג עוד לפני הנישואין‪.‬‬ ‫קלקול אחר‪ ,‬חמור אף יותר שיכול לנבוע מההפרדה בין הטקסים הוא שהאשה‪ ,‬שעדיין אינה‬ ‫נשואה ממש לבעלה‪ ,‬ואינה קשורה אליו רגשית‪ ,‬תתחיל בקשר עם גבר אחר‪.‬במצב כזה מאחר‬ ‫שהיא נחשבת מבחינה משפטית לאשת איש‪ ,‬היא עוברת על איסור חמור וילדיה מהגבר האחר‬ ‫יחשבו לממזרים‪.‬‬ ‫‪.2‬למנוע מצבי עגינות של נשים מאורסות‬ ‫הסיבה השנייה שהציעו למהלך של האיחוד בין הטקסים היא למנוע מצבים של עגינות נשים‬ ‫ארוסות‪.‬מאחר ולאחר הקידושין האשה נחשבת כאמור לאשת איש‪.‬אם החתן נוטש אותה‪ ,‬או‬ ‫שקורה לו משהו ולא ידוע מה עלה בגורלו האשה נחשבת לעגונה ואסור לה להנשא לאחרים‪.‬‬ ‫באותה תקופה רבו המ סעות של גברים‪ ,‬הן לצורך מסחר בינלאומי והן בשל רדיפות וגירושים‪.‬‬ ‫והדבר גרם למקרים רבים של עגינות אצל נשים צעירות‪ ,‬ארוסות שהחתנים שלהם נדדו ונעלמו‪.‬‬ ‫היו גם מקרים של נטישה מכוונת‪.‬כאשר החתן‪ ,‬שעוד לא היה קשור לאשתו כי טרם חי עמה‪ ,‬בחר‬ ‫להשתקע במקום אחר‪ ,‬האשה נותרה כבולה‪ ,‬עגונה‪.‬אם מאחדים את מועד הקידושין והנישואין‬ ‫ניתן להפחית את הסיכון לכך שעוד לפני מימוש הנישואין הבעל ינטוש את האשה‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫‪.3‬מציאות כלכלית קשה ‪ -‬כדי להמנע מהוצאות רבות‪.‬‬ ‫סיבה נוספת שהועלתה להצמדת שני הטקסים היא כלכלית‪.‬רש"י‪ ,‬ר' שלמה יצחקי‪ ,‬שנולד בצרפת‬ ‫בשנת ‪ 1040‬הסביר כי המניע הכלכלי הוא שעמד בבסיס האיחוד בין הקידושין והנישואין‪:‬‬ ‫רש"י‪ ,‬ספר הפרדס‪ ,‬עמ' ק‪-‬קא‬ ‫שמנהג זה שנהגו לעשות אירוסין ונישואין יחד אינו אלא לפי שצריכין לעשות סעודה‬ ‫באירוסין אם עושין אירוסין קודם נישואין‪.‬וגנאי לחתן ולקרוביו אם לא ירבו בסעודה‬ ‫ובשמחה כל היום‪ ,‬לפיכך אלו בני אדם עושין אירוסין ונשואין ביחד כדי להפטר בסעודה‬ ‫אחת משתיהן ולעולם אירוסין לחוד ונישואין לחוד‪.‬‬ ‫רש"י ציין שצירפו את שני הטקסים לחגיגה אחת כדי למעט בהוצאות‪(.‬מה שאולי ניתן להבין‬ ‫לאור מה שקורה בימינו‪.)...‬היו חוקרים שהציעו לקשור את זה לנסיבות ההיסטוריות של זמנו‪,‬‬ ‫לשבר הנורא בו היו מצויות קהילות גרמניה אחרי שמסע הצלב הראשון פגע בקהילות בשנת ‪,1096‬‬ ‫גזרות תתנ"ו‪ ,‬בצורה אנושה‪.‬‬ ‫התהליך של איחוד טקסי הקידושין והנישואין פתר בעיות ומצוקות רבות‪.‬אבל‪ ,‬כמו שקורה‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬פתרון של בעיה אחת יצר בעיה אחרת‪.‬הבעיה החדשה שנוצרה היתה חוסר‬ ‫המחוייבות של חתנים וכלות שהשתדכו וטרם התקדשו לקיים את הבטחתם זה לזו ולהשלים את‬ ‫התהליך בנישואין‪.‬‬ ‫כפי שראינו בראש היחידה‪ ,‬השידוכין עצמם הינם הסכמה על הנישואין‪ ,‬ואין להם תוקף משפטי‬ ‫או דתי כלשהו‪.‬כאשר אין טקס נבדל לקידושין‪ ,‬ונותר טקס השידוכין לבדו‪ ,‬נעשה קל מאד לבטל‬ ‫את ההסכמה להנשא‪.‬כך שכל אחד מן הצדדים‪ ,‬החתן או הכלה המיועדים יכול לחזור בו‬ ‫ולהתחרט ובכך לפגוע בצד השני שסמך על ההסכמה‪.‬‬ ‫הקלות הבלתי נסבלת של הפרות השידוכין יצרה צורך לחזק את מוסד השידוכין וליצור מנגנונים‬ ‫שירתיעו את הצדדים מלבטל את הסכמתם להנשא זה לזה‪.‬‬ ‫איך אפשר לחזק את השידוכין ולהרתיע מפי ביטול שידוכין?‬ ‫‪.1‬קנס‬ ‫כסף זה אמצעי הרתעה יעיל מאד בדרך כלל‪(.‬במאמר מוסגר אציין שבהמשך הקורס נדון גם‬ ‫במנגנונים שבנויים על התחייבות לתשלום ממון כדי למנוע סירוב גט)‪.‬‬ ‫כבר במאה האחת עשרה אנחנו מוצאים שטרי שידוכין שבהם כל צד קיבל על עצמו תשלום של‬ ‫קנס גדול ומרתיע במקרה שיבטל את הנישואין‪.‬‬ ‫לפעמים שני הצדדים נתנו מראש ערבון לצד שלישי‪ ,‬כדי שיהיה קל יותר לגבות את הקנס במקרה‬ ‫של הפרה‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫‪.2‬שבועה‬ ‫דרך אחרת היא קבלת שבועה‪.‬בחברה של אנשים מאמינים היתה משמעות מרתיעה מאד לשבועה‪,‬‬ ‫אנשים חששו מאד להפר את שבועתם ונעשה בשבועות שימוש נרחב לשם חיזוקן של התחייבויות‪.‬‬ ‫‪.3‬חרם‬ ‫דרך נוספת להרתעה דתית שנעשה בה שימוש בימי הביניים כדי לחזק את השידוכין היתה להטיל‬ ‫חרם ונידוי על מי ששידך אשה ולא קידש ונשא אותה כפי שהבטיח‪.‬המשמעות של החרם לא‬ ‫היתה רק חברתית אלא הם האמינו שיש השפעה עליונה של החרם ויש תוצאות קשות בשמים על‬ ‫מי שעבר על חרם קהילות וביטל את השידוך‪.‬‬ ‫עם זאת חשוב להדגיש כמה דברים‪:‬‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬יש צורך ברצון חופשי של שני הצדדים למעשה הקידושין‪ ,‬דבר שנרחיב עליו את‬ ‫הדיבור בהמשך‪.‬כך שמי שבסופו של דבר מתעקש לבטל את השידוך אי אפשר לחייב אותו‬ ‫להתחתן‪ ,‬אלא לשלם את הקנס כפיצוי‪.‬‬ ‫דבר שני‪ ,‬יש נסיבות שבהן על אף ההתחייבות‪ ,‬הקנס‪ ,‬השבועה או החרם ניתן לבטל שידוך מבלי‬ ‫להתחיי ב בדבר‪.‬כך הדין כאשר לאחד מבני הזוג נודע דבר משמעותי שהוסתר ממנו כגון מחלה‬ ‫רצינית ש ל בן הזוג‪ ,‬מחלת נפש‪ ,‬נטייה מינית שונה‪ ,‬או מידע משמעותי אחר‪.‬במצבים האלה יהיה‬ ‫המבטל פטור מקנסות ועונשים‪.‬‬ ‫ובסופו של דבר צריך להדגיש כי מכל מקום‪ ,‬אף שנוצרו מנגנונים שונים שנועדו לחזק את קשר‬ ‫השידוכין ולמנוע אפשרות לבטל אותו‪ ,‬עדיין מבחינה משפטית לא מדובר בטקס שיוצר זיקת‬ ‫אישות‪.‬אין צורך בעקבותיו בגט ואין איסורים שנוצרים בעקבות השידוכין‪.‬יש רק התחייבות‬ ‫לנישואין המחוזקת באמצעים מרתיעים שונים‪.‬‬ ‫‪6‬‬