הגדרת עובד PDF

‫הגדרת "עובד" ו"עצמאי" – רקע משפטי‬ ‫הטקסט עוסק בהגדרת המונחים "עובד" ו"עצמאי" כנקודת הכניסה לשדה העבודה ובהתמודדות המשפטית‬ ‫עם ההבחנה ביניהם‪.‬המשפט מגדיר שני מעמדות עיקריים – "עובד" הזוכה להטבות והגנות משפטיות רבות‬ ‫ו"עצמאי" שזכויותיו מוגבלות יותר‪.‬עם זאת‪ ,‬המציאות המשתנה במהירות – במיוחד לאור...

‫הגדרת "עובד" ו"עצמאי" – רקע משפטי‬ ‫הטקסט עוסק בהגדרת המונחים "עובד" ו"עצמאי" כנקודת הכניסה לשדה העבודה ובהתמודדות המשפטית‬ ‫עם ההבחנה ביניהם‪.‬המשפט מגדיר שני מעמדות עיקריים – "עובד" הזוכה להטבות והגנות משפטיות רבות‬ ‫ו"עצמאי" שזכויותיו מוגבלות יותר‪.‬עם זאת‪ ,‬המציאות המשתנה במהירות – במיוחד לאור השינויים‬ ‫בכלכלה הגלובלית והדיגיטלית – מקשה על שמירה על הגדרות קבועות ומוחלטות‪ ,‬ומכאן נובע הצורך לבדוק‬ ‫כל מקרה בהתאם לנסיבותיו‪.‬‬ ‫חשיבות ההכרה כ"עובד"‬ ‫לעובד זכויות והגנות רבות שמעניקים לו "כרטיס כניסה" לשדה העבודה‪:‬‬ ‫שכר מינימום ‪ -‬לעובד יש זכות לקבל שכר שלא יפחת מהקבוע בחוק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ימי מחלה וחופשה בתשלום ‪ -‬לעובד זכאות לתשלום בעבור חופשה או מחלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זכות להתמודד במכרזים ממשלתיים ‪ -‬רק מי שמוגדר כ"עובד" במגזר הציבורי יכול לגשת‬ ‫ ‬ ‫למכרזים‪.‬‬ ‫ביטחון תעסוקתי ‪ -‬פיטורי עובד נדרשים לעבור תהליך פורמלי הכולל שימוע והזדמנות לשיפור‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זכות להתאגדות ושביתות ‪ -‬רק לעובדים יש זכות להתאגד באופן קיבוצי ולשבות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זכויות מול המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬עובדים זכאים לזכויות כמו דמי אבטלה ופיצויים על תאונת‬ ‫ ‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫שלבים בבחינת השאלה "מיהו עובד"?‬ ‫תהליך הבדיקה המשפטית כולל מספר שלבים שמטרתם להבין אם אדם נחשב עובד או עצמאי‪.‬כל שלב‬ ‫משתמש במספר מבחנים לקביעת מעמדו של המועסק‪:‬‬ ‫שלב ראשון ‪ -‬מבחני הסף‬ ‫שלב זה עוסק בשאלה הבסיסית ‪ -‬האם מדובר בעבודה? מבחנים אלו בוחנים את היסודות של עבודה עבור‬ ‫הזולת ובעלת ערך כלכלי‪.‬‬ ‫עבודה עבור הזולת ‪ -‬אם האדם עובד למען תועלת של מעסיקו‪ ,‬זו נחשבת עבודה; דוגמאות כוללות‬ ‫ ‬ ‫מתמחה שעבד בהתנדבות אך הביא תועלת כלכלית למעסיקו‪.‬בית המשפט פוסק כי המעסיק חייב‬ ‫בתשלום כיוון שמדובר בעבודה אמיתית‪.‬‬ ‫ערך כלכלי ממשי ‪ -‬דוגמה נוספת היא בחורה שהתנדבה במוסד ממשלתי עד שיפתח תקן עבורה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בית המשפט קבע כי יש לשלם לה כיוון שלעבודתה היה ערך כלכלי שהיטיב עם המעסיק‪.‬‬ ‫שלב שני ‪ -‬הבחנה בין עובד לעצמאי‬ ‫המבחן המעורב מורכב משילוב של מספר מבחנים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬מבחני שליטה ‪ -‬בודקים עד כמה למעסיק יש שליטה ישירה על הפעולות שמבצע העובד ועל האופן‬ ‫בו מבוצעת העבודה‪.‬דוגמה לכך היא שליטה על שעות העבודה או תוכן העבודה‪.‬‬ ‫‪.2‬תלות כלכלית ופסיכולוגית ‪ -‬מבחן התלות בוחן אם העבודה היא מקור הפרנסה העיקרי של העובד‪.‬‬ ‫עובדים כלכלית תלויים לרוב במשכורת מהמעסיק ואין להם מקורות פרנסה חלופיים‪.‬‬ ‫‪.3‬מבחן ההשתלבות ‪ -‬בוחן אם האדם הוא חלק מהותי מהמערך הארגוני של מקום העבודה‪.‬הפן‬ ‫החיובי במבחן בודק אם הפעילות של העובד משתלבת במערך הרגיל של העסק; הפן השלילי בודק‬ ‫אם לעובד יש עסק עצמאי משלו‪ ,‬דבר המצביע על כך שהוא אינו חלק אינטגרלי מהמעסיק‪.‬‬ ‫שלב שלישי ‪ -‬הכרעה סופית‬ ‫בשלב זה‪ ,‬מעריכים את כלל המבחנים ושוקלים את כלל הנסיבות על מנת להכריע אם מדובר בעובד או‬ ‫עצמאי‪.‬לעיתים‪ ,‬התוצאה לא תהיה חד משמעית‪ ,‬ובמקרים כאלה יש צורך במשקל מיוחד למבחנים כגון‬ ‫מבחן התלות הכלכלית או מבחן ההשתלבות החיובי והשלילי‪.‬‬ ‫חוסר תום לב כגורם משפיע‬ ‫חוסר תום לב מצד המועסק (כגון הסכמתו להיות מוגדר כעצמאי כאשר הוא מבצע עבודה של עובד) יכול‬ ‫להוביל לקיזוז זכויות‪ ,‬אך אינו משנה את הסטטוס המשפטי של עובד‪.‬כך‪ ,‬פס"ד כותה ופס"ד רגבה קבעו כי‬ ‫המעמד כעובד הוא קוגנטי‪ ,‬כלומר בלתי ניתן לשינוי על ידי הצדדים באופן שרירותי‪.‬עם זאת‪ ,‬חוסר תום‬ ‫הלב משפיע על הפיצויים והזכויות הכספיות שניתן לתבוע‪.‬‬ ‫כלכלת פלטפורמה וההשלכות על הגדרת עובד‬ ‫המציאות המודרנית‪ ,‬בה עובדים מבצעים משימות דרך פלטפורמות כמו וולט‪ ,‬יוצרת אתגר בהגדרת מעמד‬ ‫העובדים‪.‬פסיקות בתי המשפט דנו במעמד השליחים בוולט‪ :‬מבחן ההשתלבות החיובי הראה שהשליחים‬ ‫הם חלק מהותי מהמערך העסקי של וולט‪ ,‬ומבחן ההשתלבות השלילי הראה שאין להם עסק עצמאי משלהם‪.‬‬ ‫עובדי פלטפורמות כאלה תלויים כלכלית ופסיכולוגית במעסיק ובדרך כלל אינם מוגדרים כעובדים‪.‬‬ ‫יתרונות וחסרונות של קטגוריית ביניים‬ ‫במדינות כמו אנגליה וקנדה ישנה קטגוריית ביניים לעובדים במעמד זה‪ ,‬המעניקה להם סט זכויות מיוחד‬ ‫אך לא מלא כמו לעובדים רגילים‪.‬בעולם הדיגיטלי‪ ,‬בו הגמישות בעבודה גבוהה‪ ,‬יש יתרונות לקטגוריה כזו‪,‬‬ ‫אך יש לה גם חסרונות‪:‬‬ ‫יתרונות ‪ -‬התאמה למציאות הדיגיטלית‪ ,‬שמאפשרת זכויות בסיסיות גם לעובדי פלטפורמות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חסרונות ‪ -‬הוספת קטגוריה נוספת לשדה העבודה עלולה להוביל לבלבול ולאי וודאות משפטית‪ ,‬וכן‬ ‫ ‬ ‫למדרון חלקלק בו נדרשים בתי המשפט לשיקול דעת שיפוטי רב‪.‬‬ ‫קטגוריית ה"משתתף החופשי"‬ ‫בפסיקה הישראלית קיימת קטגוריית ביניים שהוכרה בעבר‪ ,‬המכונה "משתתף חופשי"‪.‬קטגוריה זו‬ ‫רלוונטית בעיקר בתחום התקשורת והאמנות‪ ,‬בה אדם מבצע עבודה שיש בה סממנים של עצמאי ושל עובד‪.‬‬ ‫קטגוריה זו נמצאת כיום בשימוש מועט בבתי המשפט בישראל‪ ,‬ובפס"ד גל"צ נקבע שאין להשתמש בה כיוון‬ ‫שמרבית עובדי העיתונות מוגדרים עובדים‪.‬קטגוריה זו מתמקדת במעמד שבו אדם עובד אך אינו מקבל את‬ ‫הזכויות המלאות של עובד‪.‬‬ ‫גישות במשפט משווה‬ ‫מדינות רבות‪ ,‬כמו אנגליה וקנדה‪ ,‬מכירות בקטגוריות ביניים בין עצמאי לעובד‪ ,‬בעוד שבארה"ב הדיכוטומיה‬ ‫בין עובד לעצמאי נשמרת‪.‬קטגוריית הביניים במדינות אלו מעניקה לעובדים זכויות חלקיות המתאימות‬ ‫למצבים שבהם יש צורך בזכויות בסיסיות בלבד‪ ,‬אך לא בכל ההטבות של עובד מן המניין‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫הטקסט מסביר כי ההכרה בעובד או עצמאי נעשית לפי מכלול מבחנים הנבחנים בנסיבות הקונקרטיות של‬ ‫כל מקרה‪.‬בשוק העבודה המודרני נדרשת גמישות משפטית כדי להתמודד עם תצורות עבודה חדשות כמו‬ ‫כלכלת הפלטפורמה‪.‬קטגוריות ביניים‪ ,‬כמו "משתתף חופשי" או "מעין עובד"‪ ,‬מהוות פתרון חלקי לבעיה זו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש חשש שהוספת קטגוריות כאלה תערער את הוודאות המשפטית ותיתן שיקול דעת רחב מדי לבתי‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫הגדרת "עובד" ו"עצמאי" – רקע משפטי‬ ‫ההגדרה של "עובד" מול "עצמאי" היא חלק משדה דיני העבודה‪ ,‬כאשר כל מעמד מזכה בהגנות שונות‪.‬‬ ‫הפסיקה קבעה שיש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם למבחנים ברורים‪ ,‬אך גם להתאים למציאות המשתנה‬ ‫של שוק העבודה‪ ,‬במיוחד לאור התפתחות כלכלת הפלטפורמה‪.‬‬ ‫חשיבות ההכרה כ"עובד"‬ ‫כרטיס הכניסה של אדם לשדה העבודה נושא עימו זכויות רבות‪ ,‬הניתנות לעובדים בלבד ולא לעצמאים‪.‬‬ ‫להלן כמה פסקי דין רלוונטיים בנושא זה‪:‬‬ ‫‪.1‬פס"ד טווילי וקאזיס ‪ -‬דן במקרה של מתמחה שעבד ללא שכר לטובת מעסיקו‪.‬נקבע כי כיוון‬ ‫שהמעסיק נהנה כלכלית מעבודתו‪ ,‬על המעסיק לשלם לו למרות העבודה ללא תשלום שנעשתה‬ ‫בהסכמה‪.‬‬ ‫‪.2‬פס"ד אל‪-‬על – הסתדרות ‪ -‬נקבע כי קורסי הכשרה הם בעלי ערך כלכלי למעסיק‪ ,‬גם אם אינם‬ ‫מכניסים ישירות רווח‪ ,‬ולכן מעסיק נדרש בתשלום על זמן ההכשרה‪.‬‬ ‫שלבים בבחינת השאלה "מיהו עובד"?‬ ‫שלב ראשון ‪ -‬מבחני הסף‬ ‫בשלב זה נבחן אם הפעילות נחשבת עבודה בכלל‪ ,‬כאשר המבחנים כוללים‪:‬‬ ‫‪.1‬עבודה עבור הזולת ‪ -‬פעילות המיטיבה עם המעסיק נחשבת עבודה‪ ,‬לדוגמה בפס"ד טווילי וקאזיס‪.‬‬ ‫‪.2‬ערך כלכלי ממשי ‪ -‬פס"ד פורום בוואלה ‪ -‬בית הדין קבע כי הפעלת פורום אינטרנטי בהתנדבות‬ ‫אינה עבודה שכן היא בוצעה למטרות אישיות ולא סיפקה ערך כלכלי ברור למעסיק‪.‬‬ ‫‪.3‬הקשר החוזי ‪ -‬פס"ד סרוסי נגד עיריית ירוחם ‪ -‬סרוסי כיהן כסגן ראש העיר וטען כי זכאי לדמי‬ ‫אבטלה‪ ,‬אך נקבע כי אין קשר חוזי ולכן אין לראותו כעובד‪.‬‬ ‫‪.4‬ביצוע אישי ‪ -‬בפס"ד סרוסי נקבע כי לעיתים ביצוע עבודה נעשה מכוח היבטים אישיים או חברתיים‬ ‫ולאו דווקא מכוח יחסי עבודה‪.‬‬ ‫שלב שני ‪ -‬הבחנה בין עובד לעצמאי‬ ‫בשלב זה נבחנת השאלה אם אדם מוגדר כעובד או עצמאי לפי המבחן המעורב‪ ,‬הכולל שלושה מבחנים‬ ‫עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬מבחני שליטה ‪ -‬בודקים עד כמה למעסיק יש שליטה ישירה על פעילות העובד‪.‬בפס"ד עיריית נתניה‬ ‫נגד בירגר‪ ,‬בירגר פעל כגובה מיסים עבור העירייה ונקבע כי למרות עצמאותו‪ ,‬יש שליטה מסוימת‬ ‫ולכן נחשב לעובד‪.‬‬ ‫‪.2‬תלות כלכלית ופסיכולוגית ‪ -‬מבחן זה בוחן את התלות של העובד במעסיק כמקור פרנסתו העיקרי‪.‬‬ ‫בפס"ד מור נגד אנג'ל‪ ,‬אנג'ל עבד כחוקר פרטי אך היה תלוי במשרד מור‪ ,‬ולכן נקבע כי הוא עובד על‬ ‫אף מעמדו הפורמלי כעצמאי‪.‬‬ ‫‪.3‬מבחן ההשתלבות ‪ -‬נבחן עד כמה העובד הוא חלק מהמערך הארגוני‪:‬‬ ‫הפן החיובי ‪ -‬אם העובד משתלב בפעילות הליבה של העסק‪.‬פס"ד וולט – גולן חזנוביץ'‬ ‫‪o‬‬ ‫נקבע כי שליחי וולט משתלבים בפעילות המרכזית של העסק‪.‬‬ ‫הפן השלילי ‪ -‬אם העובד מחזיק עסק משלו בנפרד‪.‬דוגמה לכך היא פס"ד דן רבין‪ ,‬שבו‬ ‫‪o‬‬ ‫נקבע כי רואה חשבון במשרד המשפטים הוא עובד כיוון שהשתלב בפעילות הליבה של‬ ‫המשרד ולא ניהל עסק עצמאי משלו‪.‬‬ ‫מבחני עזר נוספים כוללים‪:‬‬ ‫פיקוח וכפיפות ‪ -‬בפס"ד וולט‪ ,‬נקבע כי למרות עצמאות מסוימת‪ ,‬יש פיקוח של האלגוריתם על‬ ‫ ‬ ‫פעילות השליחים‪.‬‬ ‫נשיאה בסיכוני רווח והפסד ‪ -‬בוחן אם העובד נושא בסיכונים כלכליים של העסק‪ ,‬כפי שנקבע‬ ‫ ‬ ‫בפס"ד מור נגד אנג'ל‪ ,‬בו נשא אנג'ל חלק מהרווחים‪ ,‬אך התלות הגבוהה שלו במעסיק הובילה‬ ‫להכרה בו כעובד‪.‬‬ ‫שימוש ובעלות על כלי עזר ‪ -‬ככלי עזר שייכים למעסיק‪ ,‬כך גדל הסיכוי שהאדם ייחשב כעובד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שלב שלישי ‪ -‬הכרעה סופית‬ ‫ההכרעה אם אדם הוא עובד או עצמאי נעשית לפי כלל המבחנים והנסיבות‪ ,‬ומשקל מיוחד ניתן למבחנים‬ ‫כמו מבחן ההשתלבות החיובי והשלילי‪.‬פס"ד וולט מהווה דוגמה להכרעה המשלבת מספר מבחנים והצורך‬ ‫להכיר בשליחי וולט כעובדים‪.‬‬ ‫חוסר תום לב‬ ‫חוסר תום לב מצד העובד‪ ,‬למשל בהסכמתו למעמד עצמאי‪ ,‬לא ישנה את הסטטוס המשפטי של עובד אך‬ ‫יכול להוביל לקיזוז זכויות‪.‬פסקי דין חשובים בנושא‪:‬‬ ‫פס"ד גבריאל כותה ‪ -‬במקרה זה נקבע כי מעמדו של עובד הוא קוגנטי‪ ,‬אך חוסר תום הלב יכול‬ ‫ ‬ ‫לבוא לידי ביטוי בקיזוז זכויות בלבד‪.‬‬ ‫פס"ד זאב לוי נגד זרעים גדרה ‪ -‬נקבע שהעובד הוגדר כעצמאי מרצונו‪ ,‬אך חוסר תום הלב הוביל‬ ‫ ‬ ‫לקיזוז זכויותיו‪.‬‬ ‫כלכלת פלטפורמה וקטגוריות ביניים‬ ‫כלכלת הפלטפורמה‪ ,‬כגון חברת וולט‪ ,‬מציבה אתגרים חדשים בהגדרת עובדים‪ ,‬כאשר חלק מהעובדים‬ ‫משתלבים בארגון‪ ,‬אך בפועל יש להם מאפיינים של עצמאים‪.‬פס"ד וולט מדגיש את השימוש במבחן‬ ‫ההשתלבות החיובי‪ ,‬השלילי‪ ,‬והתלות הכלכלית כדי להכריע כי השליחים הם עובדים ולא עצמאים‪.‬‬ ‫יתרונות וחסרונות של קטגוריית ביניים‬ ‫במדינות רבות קיימות קטגוריות ביניים המאפשרות זכויות חלקיות לעובדי פלטפורמה‪.‬‬ ‫יתרונות ‪ -‬התאמה לעידן הדיגיטלי תוך הענקת זכויות בסיסיות לעובדים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חסרונות ‪ -‬המדרון החלקלק של אי‪-‬ודאות משפטית ושיקול דעת שיפוטי רב מדי‪.‬בפס"ד צדקא‪,‬‬ ‫ ‬ ‫למשל‪ ,‬נקבע כי אין להחיל קטגוריית ביניים באופן גורף כיוון שמדובר במדרון חלקלק‪.‬‬ ‫קטגוריית ה"משתתף החופשי"‬ ‫בישראל קיימת קטגוריית ביניים שהוכרה לראשונה בפס"ד רשות השידור נגד סיוון‪.‬קטגוריה זו חלה בעיקר‬ ‫על תחום התקשורת והאמנות‪ ,‬שם אנשים אינם עובדי המעסיק במלוא מובן המילה אך גם אינם עצמאים‬ ‫לחלוטין‪.‬בקטגוריה זו נקבע שאדם אינו מקבל את כל זכויות העובד‪ ,‬אך זכאי להכרה חלקית‪.‬‬ ‫פסקי דין נוספים רלוונטיים‪:‬‬ ‫פס"ד מור – השופט טל –קובע שקטגוריית המשתתף החופשי רלוונטית גם מחוץ לעולם האמנות‪,‬‬ ‫ ‬ ‫למשל בעבודות חקירה‪.‬‬ ‫פס"ד גל"צ צדקא –פסיקה המגבילה את השימוש בקטגוריית המשתתף החופשי בישראל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫משפט משווה ומעמד העובד‬ ‫מדינות אחרות מכירות בקטגוריות ביניים‪:‬‬ ‫אנגליה ‪ -‬המעמד של "‪ "Worker‬מוכר כחלקי‪ ,‬ומעניק זכויות כמו שכר מינימום והתאגדות אך לא‬ ‫ ‬ ‫פנסיה‪.‬‬ ‫קנדה ‪ -‬קיימת קטגוריית "‪ "Dependent Contractor‬עם זכויות חלקיות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ארה"ב ‪ -‬שומרת על דיכוטומיה ברורה בין עובד לעצמאי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫סיכום‬ ‫הטקסט מציג את מערכת המבחנים והפסיקה בשאלה "מיהו עובד?" ודן בצורך להתאים את דיני העבודה‬ ‫לעידן הדיגיטלי‪.‬המציאות החדשה דורשת פתרונות חדשים‪ ,‬ופסיקה כמו וולט ומור מדגישה את הצורך‬ ‫להכיר בעובדי כלכלת פלטפורמה כעובדים או לפחות להעניק להם זכויות בסיסיות‪.‬‬