פסק דין רשף קבלנים PDF
Document Details
Uploaded by ResourcefulRaleigh
Tags
Summary
This is a legal document, likely a court ruling, regarding a dispute between parties related to a company and its debts. It involves a case of a company trying to avoid paying its debts. The document discusses the legal proceedings, arguments, and the court's decision.
Full Transcript
פסק דין רשף קבלנים: רקע המקרה: .1התחלת ההליכים: אילנה ענב...
פסק דין רשף קבלנים: רקע המקרה: .1התחלת ההליכים: אילנה ענבר פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד חברת ח.רשף ,חברה קבלנית לעבודות צבע o בע"מ ,בטענה שהיא חייבת לה כסף. במסגרת הליכים אלו ,הוטל עיקול וצו תפיסה על רכב שנטען כי הוא שייך לחברה החייבת. o .2טענות החברה המבקשת: חברת רשף קבלנים ( )1990בע"מ טענה כי הרכב שייך לה ולא לחברה החייבת. o נטען כי הרכב רשום על שם חברת לאומי ליסינג בע"מ ,ולכן לא ניתן לעקלו למימוש חובות o החברה החייבת. החברה המבקשת טענה שהרכב משועבד לבנק לאומי כבטוחה להלוואה שהיא עצמה קיבלה o מהבנק. החלטות בערכאות הקודמות: .1ראש ההוצאה לפועל: דחה את הבקשה לביטול העיקול ,וקבע שהרכב שייך לחברה החייבת למרות שהוא רשום o על שם חברת לאומי ליסינג. .2בית המשפט המחוזי: דחה את בקשת הערעור של החברה המבקשת ,והניח כי הרכב אכן שייך לחברה החייבת. o נימק את החלטתו בכך ששתי החברות פעלו כגוף אחד ,וההבחנה ביניהן הייתה מלאכותית. o פסק הדין של בית המשפט העליון: .1ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור: השופטת א' פרוקצ'יה ציינה כי אין כאן עניין בעל חשיבות חוקתית או ציבורית מיוחדת o המצדיקה התערבות בגלגול שלישי. בית המשפט קבע כי אין מקום לסטות ממסקנות הערכאות הקודמות. o .2הסיבות להחלטה: הרמת מסך ההתאגדות :בית המשפט קבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה o החייבת לחברה המבקשת ,מאחר שהן פעלו למעשה כגוף אחד.הבעלים והמנהל של שתי החברות נהג להקים מספר חברות במטרה להימנע מתשלום חובותיו לנושים ,וההבחנה בין החברות הייתה מלאכותית. המצב העובדתי :הוכח שהרכב היה בשימושו של מנהל החברה המבקשת ,ושימש כבטוחה o להלוואה שהיא קיבלה מבנק לאומי.בכך יש אינדיקציה לזכויות קנייניות שלה ברכב. המשמעות המשפטית של רישום הרכב :הרישום על שם חברת לאומי ליסינג לא נתפס o כראיה מוחלטת לבעלותה ברכב.ניתן לראות את הרכב כקניינה של החברה החייבת לצורך מימוש חובותיה. סיכום והשלכות: בית המשפט העליון דחה את הבקשה ,אישר את העיקול וצו התפיסה ,והטיל על החברה המבקשת לשלם הוצאות משפט בסך 5,000ש"ח. ההחלטה מדגישה את הגישה של בית המשפט למנוע ניצול לרעה של מבנה תאגידי לצורך הימנעות מתשלום חובות ,ומחזקת את העקרון של הרמת מסך ההתאגדות במקרים של ערבוב נכסים וניסיונות התחמקות מחובות. פסק הדין מבהיר את החשיבות של שקיפות והתנהלות הוגנת בחברות ,ומראה כיצד בתי המשפט יכולים להתערב כאשר יש חשש לשימוש לרעה במבנה תאגידי לצרכים פסולים. אילנה ענבר פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד חברה א' (החברה החייבת) בשל חובות.במסגרת זאת ,עוקל רכב.חברה ב' (המבקשת) טענה שהרכב שייך לה ולא לחברה א' ,ולכן ביקשה לבטל את העיקול. בית המשפט העליון ,מפי השופטת פרוקצ'יה ,דחה את בקשת רשות הערעור של חברה ב'. הנימוק המרכזי היה שיש להתעלם מההפרדה המשפטית בין שתי החברות ולראות אותן כגוף אחד (הרמת מסך) ,וזאת מהסיבות הבאות: .1לשתי החברות היה מנהל ובעלים משותף ,אשר הקים אותן ללא סיבה עסקית אמיתית אלא רק כדי להתחמק מתשלום חובות. .2החברות התנהלו בפועל כישות אחת ,ללא הפרדה אמיתית ביניהן במישור היומיומי. .3המנהל המשותף ערבב נכסים בין החברות ,מה שמעיד על העדר ההפרדה. .4ההפרדה בין החברות שימשה למטרה פסולה של פגיעה בנושים וחמקות מחובות. לאור זאת ,ובהתאם להלכה לפיה ניתן להתעלם מההפרדה כששימשה לרעה ,קבע בית המשפט שיש לראות בשתי החברות גוף אחד. לכן ,למרות שהרכב לא היה רשום על שם החברה החייבת ,ניתן לממש את העיקול עליו לצורך פירעון חובותיה ,שכן בפועל שתי החברות הן ישות אחת. המסר העיקרי הוא שכאשר נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות כדי להתחמק מחובות ולפגוע בנושים ,תוך ערבוב נכסים והתנהלות מאוחדת בפועל ,בית המשפט יתעלם מההפרדה המלאכותית בין החברות ויראה אותן כגוף אחד לצורך מימוש חובות.