פסק דין רשף קבלנים PDF

‫פסק דין רשף קבלנים‪:‬‬ ‫רקע המקרה‪:‬‬ ‫‪.1‬התחלת ההליכים‪:‬‬ ‫אילנה ענב...

‫פסק דין רשף קבלנים‪:‬‬ ‫רקע המקרה‪:‬‬ ‫‪.1‬התחלת ההליכים‪:‬‬ ‫אילנה ענבר פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד חברת ח‪.‬רשף‪ ,‬חברה קבלנית לעבודות צבע‬ ‫‪o‬‬ ‫בע"מ‪ ,‬בטענה שהיא חייבת לה כסף‪.‬‬ ‫במסגרת הליכים אלו‪ ,‬הוטל עיקול וצו תפיסה על רכב שנטען כי הוא שייך לחברה החייבת‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬טענות החברה המבקשת‪:‬‬ ‫חברת רשף קבלנים (‪ )1990‬בע"מ טענה כי הרכב שייך לה ולא לחברה החייבת‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫נטען כי הרכב רשום על שם חברת לאומי ליסינג בע"מ‪ ,‬ולכן לא ניתן לעקלו למימוש חובות‬ ‫‪o‬‬ ‫החברה החייבת‪.‬‬ ‫החברה המבקשת טענה שהרכב משועבד לבנק לאומי כבטוחה להלוואה שהיא עצמה קיבלה‬ ‫‪o‬‬ ‫מהבנק‪.‬‬ ‫החלטות בערכאות הקודמות‪:‬‬ ‫‪.1‬ראש ההוצאה לפועל‪:‬‬ ‫דחה את הבקשה לביטול העיקול‪ ,‬וקבע שהרכב שייך לחברה החייבת למרות שהוא רשום‬ ‫‪o‬‬ ‫על שם חברת לאומי ליסינג‪.‬‬ ‫‪.2‬בית המשפט המחוזי‪:‬‬ ‫דחה את בקשת הערעור של החברה המבקשת‪ ,‬והניח כי הרכב אכן שייך לחברה החייבת‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫נימק את החלטתו בכך ששתי החברות פעלו כגוף אחד‪ ,‬וההבחנה ביניהן הייתה מלאכותית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫פסק הדין של בית המשפט העליון‪:‬‬ ‫‪.1‬ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור‪:‬‬ ‫השופטת א' פרוקצ'יה ציינה כי אין כאן עניין בעל חשיבות חוקתית או ציבורית מיוחדת‬ ‫‪o‬‬ ‫המצדיקה התערבות בגלגול שלישי‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע כי אין מקום לסטות ממסקנות הערכאות הקודמות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬הסיבות להחלטה‪:‬‬ ‫הרמת מסך ההתאגדות ‪:‬בית המשפט קבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה‬ ‫‪o‬‬ ‫החייבת לחברה המבקשת‪ ,‬מאחר שהן פעלו למעשה כגוף אחד‪.‬הבעלים והמנהל של שתי‬ ‫החברות נהג להקים מספר חברות במטרה להימנע מתשלום חובותיו לנושים‪ ,‬וההבחנה בין‬ ‫החברות הייתה מלאכותית‪.‬‬ ‫המצב העובדתי ‪:‬הוכח שהרכב היה בשימושו של מנהל החברה המבקשת‪ ,‬ושימש כבטוחה‬ ‫‪o‬‬ ‫להלוואה שהיא קיבלה מבנק לאומי‪.‬בכך יש אינדיקציה לזכויות קנייניות שלה ברכב‪.‬‬ ‫המשמעות המשפטית של רישום הרכב ‪:‬הרישום על שם חברת לאומי ליסינג לא נתפס‬ ‫‪o‬‬ ‫כראיה מוחלטת לבעלותה ברכב‪.‬ניתן לראות את הרכב כקניינה של החברה החייבת לצורך‬ ‫מימוש חובותיה‪.‬‬ ‫סיכום והשלכות‪:‬‬ ‫בית המשפט העליון דחה את הבקשה‪ ,‬אישר את העיקול וצו התפיסה‪ ,‬והטיל על החברה המבקשת‬ ‫ ‬ ‫לשלם הוצאות משפט בסך ‪ 5,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫ההחלטה מדגישה את הגישה של בית המשפט למנוע ניצול לרעה של מבנה תאגידי לצורך הימנעות‬ ‫ ‬ ‫מתשלום חובות‪ ,‬ומחזקת את העקרון של הרמת מסך ההתאגדות במקרים של ערבוב נכסים‬ ‫וניסיונות התחמקות מחובות‪.‬‬ ‫פסק הדין מבהיר את החשיבות של שקיפות והתנהלות הוגנת בחברות‪ ,‬ומראה כיצד בתי המשפט יכולים‬ ‫להתערב כאשר יש חשש לשימוש לרעה במבנה תאגידי לצרכים פסולים‪.‬‬ ‫אילנה ענבר פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד חברה א' (החברה החייבת) בשל חובות‪.‬במסגרת זאת‪ ,‬עוקל‬ ‫רכב‪.‬חברה ב' (המבקשת) טענה שהרכב שייך לה ולא לחברה א'‪ ,‬ולכן ביקשה לבטל את העיקול‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון‪ ,‬מפי השופטת פרוקצ'יה‪ ,‬דחה את בקשת רשות הערעור של חברה ב‪'.‬‬ ‫הנימוק המרכזי היה שיש להתעלם מההפרדה המשפטית בין שתי החברות ולראות אותן כגוף אחד (הרמת‬ ‫מסך)‪ ,‬וזאת מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪.1‬לשתי החברות היה מנהל ובעלים משותף‪ ,‬אשר הקים אותן ללא סיבה עסקית אמיתית אלא רק כדי‬ ‫להתחמק מתשלום חובות‪.‬‬ ‫‪.2‬החברות התנהלו בפועל כישות אחת‪ ,‬ללא הפרדה אמיתית ביניהן במישור היומיומי‪.‬‬ ‫‪.3‬המנהל המשותף ערבב נכסים בין החברות‪ ,‬מה שמעיד על העדר ההפרדה‪.‬‬ ‫‪.4‬ההפרדה בין החברות שימשה למטרה פסולה של פגיעה בנושים וחמקות מחובות‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬ובהתאם להלכה לפיה ניתן להתעלם מההפרדה כששימשה לרעה‪ ,‬קבע בית המשפט שיש לראות‬ ‫בשתי החברות גוף אחד‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬למרות שהרכב לא היה רשום על שם החברה החייבת‪ ,‬ניתן לממש את העיקול עליו לצורך פירעון‬ ‫חובותיה‪ ,‬שכן בפועל שתי החברות הן ישות אחת‪.‬‬ ‫המסר העיקרי הוא שכאשר נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות כדי להתחמק מחובות ולפגוע בנושים‪ ,‬תוך‬ ‫ערבוב נכסים והתנהלות מאוחדת בפועל‪ ,‬בית המשפט יתעלם מההפרדה המלאכותית בין החברות ויראה‬ ‫אותן כגוף אחד לצורך מימוש חובות‪.‬‬