פסיכופיזיולוגיה - רשימת מושגים PDF

**פסיכופיזיולוגיה** רשימת מושגים **פיזיולוגיה =** מדע העוסק בחקר התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של גופם של יצורים חיים. 1. **שאלת גוף נפש** a. [גישה דואליסטית] - הנפש והגוף הן ישויות נפרדות. הגוף הוא חומר רגיל, אך לא כן הנפש. b. [גישה המוניסטית] - הכל ביקום הוא חומר ואנרגיה. ה...

**פסיכופיזיולוגיה** רשימת מושגים **פיזיולוגיה =** מדע העוסק בחקר התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של גופם של יצורים חיים. 1. **שאלת גוף נפש** a. [גישה דואליסטית] - הנפש והגוף הן ישויות נפרדות. הגוף הוא חומר רגיל, אך לא כן הנפש. b. [גישה המוניסטית] - הכל ביקום הוא חומר ואנרגיה. הנפש היא תופעה הנוצרת מפעולת מערכת העצבים. 2. **אבולוציה** c. [תורת האבולוציה] -- בעלי חיים הופיעו בתהליך הדרגתי של שינוי והתפתחות. - רבגוניות -- פרטים שונים בני אותו המין אינם זהים בתכונות שלהם. חלק מהרבגוניות עוברת בתורשה. - ההבדלים משפיעים על מידת ההתאמה של הפרט לסביבתו. - תכונה אדפטיבית -- תכונה המגדילה את התאמת הפרט לסביבתו. לדוג\' -- ג\'ירפות, צוואר ארוך -- עוזר להגיע למזון גבוה, מקטין תחרות על מזון עם בע\"ח אחרים, מאפשר לראות טורפים ולזהות סכנה מרחוק -- כך הם שורדים לאורך זמן בטבע. d. [ברירה טבעית] -- פרטים בעלי תכונות אדפטיביות יותר נוטים לשרוד ולהעמיד יותר צאצאים. לכן, לאורך הדורות, שכיחות התכונה באוכלוסייה תגדל. לאורך זמן, השינויים הללו עלולים להוביל להתפתחות של מינים חדשים. לדוג\' -- בני אדם בעבר לא הצליחו לעכל לקטוז לאחר הינקות, לפני כ10,000 שנה הופיעה מוטציה שאפשרה לבני אדם לעכל לקטוז בבגרות, מה שנתן יתרון לאוכלוסיות שגידלו בקר, כי היה להן מקור מזון נוסף ואפשר את הישרדותם לעומת בני אדם אחרים. e. [פונקציונליזם] - העיקרון שלפיו הדרך הטובה ביותר להבין תופעה ביולוגית או התנהגות היא לנסות להבין איזו תועלת היא מביאה לאורגניזם (מה הפונקציה שלה). האדם המוכר לנו כיום קיים \"שבריר שנייה\" מזמן האבולוציה לכן כשמנסים להבין תועלת של תכונה אין לחשוב על האדם כפי שהוא היום, אלא כיצד התכונה מועילה לאדם לאורך שנות קיומו ביקום. **חיי הנפש וההתנהגות האנושית הם תוצאה של ברירה טבעית.** 3. **תורשה** -- התכונות של כל אדם עוברות בתורשה. התכונות נקבעות על ידי חלבונים שונים. החלבונים מיוצרים בגוף על פי \"קוד ייצור\" שנקבע לפי הגנים שלנו. **הגוף מורכב מתאים**. בכל תא בגוף יש גרעין. הגרעין עטוף בקרום, כך שמופרד משאר החלקים בתוך התא. בתוך הגרעין נמצאים הכרומוזומים. f. כרומוזומים -- נמצאים בתוך גרעין בתא. בתוך הכרומוזומים מצוי הגנום. i. גנום = המידע התורשתי הדרוש לבניית התאים, לתפקוד התאים ולתפקוד ייצור התאים. g. גנים -- נמצאים בתוך הכרומוזומים וקובעים תכונות כלשהן של האדם. הם ממוקמים לאורך מולקולת הDNA כאשר כל גן הוא יחידת מידע של תכונה. על פי ההערכה, ישנם כ30,000 גנים לאדם. לכל תכונה יש 2 יחידות מידע הנקראות אללים, האחראיות לתת את ההוראה של המידע הקיים. h. אללים -- גן כפול של תכונה מסויימת, 2 יחידות מידע, אשר כל אחת מהן יושבת על כל אחד מזוג כרומוזומים. לדוג\' -- גן הקובע צבע עיניים. בכרומוזום אחד מזוג הכרומוזומים (אצל האב או האם) יהיה אלל (הוראת ביטוי) לצבע כחול (a) ואילו בכרומוזום האחר (אצל האב או האם) יהיה אלל לצבע חום (A). צבע העיניים יקבע לפי האלל הדומיננטי. i. DNA -- מולקולה המורכבת מארבעה סוגי אבני בניין, המחוברים זה לזה בזוגות ויוצרים את חיבורי הרוחב בין שני הגדילים של הסליל הכפול -- נראה כמו שלבים בסולם. אבני הבניין יוצרות \"קוד\", לפיו מיוצרים החלבונים בגוף. j. כרומוזומי מין (X ו-Y) -- ii. כרומוזום X -- מכיל כ900 גנים החיוניים לתפקוד הגוף (לדוג\'-התפתחות המוח, קרישיות דם וכו). אחראי על התפתחות מינית נקבית. מגיע גם מהאם וגם מהאב. iii. כרומוזום Y -- מכיל כ60 גנים הקשורים ברובם להתפתחות מינים זכרית. מגיע רק מהאב. iv. נקבה -- נוצרת מזוג כרומוזומי מין XX + 22 זוגות של כרומוזומים שאינם מין v. זכר -- נוצר מזוג כרומוזומי מין XY + 22 זוגות של כרומוזומים שאינם מין k. תכונות אחוזות בX -- תכונות התלויות בגנים שנמצאים על כרומוזום X. כשאר יש כרומוזום X אחד, יש סיכוי גבוה יותר להיווצרות מוטציות מאשר יש 2 כרומוזמי X, אשר מפצים על המוטציה. דוגמאות למוטציות -- עיוורון צבעים, המופיליה (דם שאינו נקרש כראוי), דושן (ניוון שרירים), הפרעת X שביר הגורם לפיגור שכלי ובעיות התנהגות. l. מוטציות -- vi. יכולות להיווצר באופן ספונטני או להיווצר על ידי השריית חומרים כימיים וקרינה מסוגים שונים. vii. הן יכולות להיות נקודתיות, למשל במקום מסויים בגן ספציפי, או כרומוזומליות, למשל שינוי במס\' הכרומוזומים או במבנה של קטע שלם שבו כמה גנים. viii. יכולות להיווצר בכל אחד מתאי הגוף. הן יעברו בתורשה בתנאי שנוצרו בתאי המין. ix. יכולות להיות מועילות / מזיקות או ניטרליות. m. גנוטיפ ופנוטיפ -- לכל גן יכולים להיות אללים זהים או שונים. x. גנוטיפ = הרכב האללים xi. פנוטיפ = ביטוי התכונה n. דומיננטי ורצסיבי -- xii. גן דומיננטי -- מסומן באות גדולה, למשל A. אלל שמתבטא גם אם יש רק עותק אחד ממנו. xiii. גן רצסיבי -- מסומן באות קטנה, למשל a. מתבטא רק אם אין אלל דומיננטי. o. אפיגנטיקה - תחום בביולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הגנים, שאינם כרוכים בשינוי רצף הDNA עצמו אלא רק בעיצוב ביטויים של גנים מסוימים. המונח מתייחס לרוב לשינויים ברמת הכרומוזום המשפיעים על הפעילות והביטוי של הגנים. שינויים אלו יכולים לנבוע כתוצאה משלבי התפתחות טבעיים, וכן ממשובים חיצוניים מהסביבה ומהעולם (כדוגמת דיאטה, לחץ נפשי ועוד). xiv. פרה דיספוזיציה -- נטייה מוקדמת, פוטנציאל הקיים בתכונה מסויימת. לדוג\' -- אנשים שנולדו עם פוטנציאל אינטליגנציה תקין אך כיוון שגדלו בסביבה דלה בגרייה, לא פיתחו אותו. 4. **מערכת העצבים** -- אחראית על קבלת מסרים ממקורות חישתיים \> קבלת החלטה על פעולה על ידי הכלת הזיכרון ועיבוד הרגש \> העברת המסר על ההחלטה לאיבר הקולט ומעבד את המידע \> העברת המידע המעובד לאיבר הרלוונטי לפעולת התגובה. p. חלוקה למרכזית ולהיקפית xv. מע\' עצבים מרכזית -- היא המוח וחוט השדרה. אחראית על עיבוד מידע וקבלת החלטות. - גזע המוח -- אחראי על לחץ דם, קצב לב, מערכת הנשימה, טמפ\' הגוף, עוררות, הירדמות -- שומר על הגוף בחיים. - חוט השדרה -- מעביר פקודות מוטוריות אל האיברים המבצעים, אוסף מידע תחושתי, \"מקבל החלטות\" ע\"י רפלקסים. xvi. מע\' עצבים היקפית -- היא הנוירונים שנמצאים מחוץ לעצמות. אחראית על העברת המסרים. - עצבי הגולגולת -- 12 זוגות של עצבים קרניאליים היוצאים לפנים ולאיברים פנימיים, שלא דרך חוט השדרה. a. לא למבחן - עצב הואגוס -- העצב התועה -- היחיד שיוצא אל הגוף. תפקידו לעצבב איברים פנימיים בגוף במסגרת מערכת העצבים הפראסימפתטית. כ80% מהסיבים בו מעבירים תחושות מהאיברים אל המוח. - עצבי השדרה -- 31 זוגות של עצבים קרניאליים היוצאים לכל רחבי הגוף, מלבד הפנים. לכל עצב מרכיב מוטורי ומרכיב סנסורי. 1. נוירואקסיס = קו דמיוני הנמשך לאורך מערכת העצבים המרכזית 2. גבי -- דורסלי = מאונך לנוירואקסיס לכיוון הגב 3. גחוני -- ונטרלי = מאונך לנוירואקסיס לכיוון הבטן 4. צידי - לטראלי = כלפי צד הגוף 5. מדיאלי = כלפי מרכז הגוף 6. קונטרלטראלי: בצד הנגדי של הגוף q. חלוקת מערכת העצבים ההיקפית לסומטית ואוטונומית -- xvii. מע\' עצבים סומטית -- שרירים רצוניים ועור. הינה מע\' העצבים המוטורית והסנסורית. xviii. מע\' עצבים אוטונומית -- ויסות פעולות חיוניות לא מודעות. הינה מע\' העצבים הסימפתטית והפאראסימפתטית. r. חלוקת מע\' העצבים האוטונומית לסימפתטית ופאראסימפתטית -- xix. מע\' עצבים סימפתטית -- יוצרת רגיעה ועסוקה בבנייה לצורך הישרדות לטווח הארוך, על ידי -- הגברת קצב הלב, הזרמת דם לשרירים (לא לעיכול), עלייה ברמת הסוכר בדם, הסמרת השיער. xx. מע\' עצבים פאראסימפתטית -- יוצרת מוכנות לפעולה (FIGHT OR FLIGHT) ועסוקה בהישרדות מיידית, על ידי -- האטת קצב הלב, הזרמת דם למע\' העיכול, בניית רקמות, אגירת אנרגיה. s. תהליך מעבר המידע בין מע\' העצבים ההיקפית והמרכזית xxi. מסלול תחושתי -- - מע\' עצבים היקפית - נוירון סנסורי (תחושתי) על העור מזהה שינוי בלחץ/טמפ\' וכדומה \> מוביל את המידע לחוט השדרה - מע\' עצבים מרכזית -- מחוט השדרה המידע עובר לתלמוס \> מהתלמוס המידע עובר לאמיגדלה ולקורטקס לאזורים ראשוניים ושניוניים \> המידע עובר לאזורים אחרים של הקורטקס לקבלת החלטה על פעולה ותכנון. xxii. מסלול מוטורי -- - מע\' עצבים מרכזית -- במידה והתקבלה החלטה על פעולה (בשיתוף הקורטקס וחלקים תת קורטיקליים, כמו גרעיני הבסיס), המידע עובר אל חוט השדרה - מע\' עצבים היקפית -- מחוט השדרה המיידע עובר אל השרירים / הבלוטות. 5. **המוח** t. תכונות כלליות xxiii. שוקל כ1350 גרם xxiv. מרקמו כג\'לי xxv. נראה מבחוץ מפותל מאוד, מבפנים נגלים עוד אזורים והקשרים ביניהם u. מנגנוני הגנה xxvi. הגנה מפגיעה כימית -- מחסום דם מוח -- מונע מעבר של מולקולות גדולות, הנמצאות בדם, למוח. כיוון שהמוח אינו אוגר אנרגיה, הוא מקבל באופן שוטף 20% מהחמצן הנמצא בגוף, דרך הדם, באמצעות רשת סבוכה של עורקים ונימים. שיבושים בזרימת הדם גורמים לפתלוגיות שונות כמו שבץ, אלצהיימר וכו. xxvii. הגנה מפני פגיעה פיזית -- הגולגולת, קרומי המוח ונוזל המוח והשדרה. הנוזל בולם זעזועים, מקטין את המשקל האפקטיבי ומסלק פסולת. שיבוש ביצירת או סילוק נוזל המוח גורמים לפתולוגיות שונות. - חומר אפור = החלק החושב = גופי תאי עצב ודנדריטים - חומר לבן = החלק המעביר מידע = אקסונים עטופים במיאלין v. חלוקות מבניות -- xxviii. חלוקה מבנית של המוח -- a. גזע המוח -- אחראי על הרפלקסים של נשימה וקצב לב. b. המוח הגדול -- צרברום -- אחראי על תפקודים קוגנטיביים ורגשיים גבוהים. i. בנוי מ2 חלקים -- 1. קורטקס, קליפת המוח -- מוקד החשיבה המודעת 2. אזורים תת קורטיקליים -- פעולות לא מודעות, \"פרימיטיביות\". ii. מחולק ל4 אונות -- 3. האונה המצחית -- קבלת החלטות, חשיבת יצירתית, ויסות רגשי, שליטה על תנועה, הפקת דיבור 4. האונה הקודקודית -- עיבוד מגע תחושתי, תפיסה מרחבית, קואורדינציה 5. האונה העורפית -- עיבוד ראשוני של מידע חזותי 6. האונה הרקתית -- שמיעה, זיכרון, הבנת שפה, עיבוד מתקדם של מידע חזותי iii. מחולק ל2 חצאים -- המיספרות -- המחוברות על ידי כפיס המוח - corpus callosum 7. המיספרה ימין -- קולטת מידע, מפעילה את צד שמאל של הגוף, אינטואטיבית, יצירתית, רגשית, אחראית על הבנה מרחבית, זיהוי פנים ושפת גוף. 8. המיספרה שמאל -- קולטת מידע, מפעילה את צד ימין של הגוף, לוגית, אנליטית, סימבולית, מילולית, מתמטית. c. המוח הקטן -- צרבלום -- אחראי על קורדינציה, שיווי משקל, למידת תנועות. מעורב בתגובת פחד ותיפקודים ניהוליים. xxix. חלוקה תיפקודית לאזורים קורטיקליים ראשוניים ומשניים **--** - אזורים קורטיקליים ראשוניים -- אחראים על עיבוד בסיסי. מקבלים מידע בסיסי מהחושים ומפעילים סיבי שריר ספציפיים. הם מאורגנים בכמות ייצוגית של החוש. - אזורים קורטיקליים משניים -- אסוציאטיביים, אחראים על עיבוד מורכב. הם עושים איטגרציה של מידע בתוך חוש ספציפי (האזורים הצהובים), אינטגרציה בין מספר חושים ותכנון התנהגות (האזורים הורודים). אזורים לימביים קשורים לרגש, מוטיבציה וזיכרון (האזורים הירוקים). אזורים אלו הם אסוציאטיביים ואחראיים על התפיסה ועל אחסון הזיכרונות. xxx. אזורים תת קורטיקליים **--** - הגרעינים הבסיסיים - שליטה על תנועות רצוניות, תיאום תנועות, ולמידת הרגלים. הם מעורבים גם בהיבטים של רגשות והחלטות. - ההיפותלמוס - ממוקם מתחת לתלמוס. ויסות תפקודים חיוניים כמו חום גוף, שינה, תיאבון, שתייה, וויסות הורמונים. - ההיפוקמפוס - זיכרון ולמידה. חיוני לזיכרון לטווח ארוך ובניית זיכרונות חדשים. נמצא בחלקים הפנימיים של האונות הרקתיות. - האמיגדלה - עיבוד רגשות, במיוחד פחד, חרדה, ותגובות רגשיות אחרות. נמצאת באונות הרקתיות ומסייעת בהפקת תגובות רגשיות להתרחשויות בסביבה. - התלמוס - משדר את הגירויים החושיים מהגוף אל קליפת המוח לעיבוד נוסף. משמש כ\"תחנת הפצה\" לגירויים תחושתיים ומעביר את המידע בין האזורים השונים במוח. - המלטה - ממוקם בחלק האחורי של המוח, מתחת לאונות האחוריות. אחראי על שיווי המשקל, קואורדינציה של תנועות עדינות, וזיכרון מוטורי (תיאום בין תנועות). - הסטריאטום - חלק מהגרעינים הבסיסיים ומעורב בתיאום תנועות, עיבוד מוטיבציה, ותגובה לגירויים חיזוקיים. - הסאב-תלמוס - שליטה על תנועות ומעורב במצבים של תנועה בלתי נשלטת. xxxi. רשתות עצביות -- - העיקרון הכללי -- רשתות מוחיות המקשרות כמה אזורים אסוציאטיביים. לדוג\' -- חיבור בין אזורי מוח שפתיים - האזור הויזואלי מזהה אותיות, מחובר לאזור זיכרון שפתי המחובר לאזור הפקת הקול. - רשת ברירת המחדל -- מערכת של אזורי מוח שונים הפועלים יחד בתיאום כאשר האדם נסוג ממטלות מכוונות ושרוי במנוחה. הרשמת מונחית ע\"י מחשבות פנימיות, כמו מחשבות על עבר ועתיד, שיפוטים מוסריים. קשורה לאינטלגנציה, יצירתיות וקוגניציה חברתית. 6. **התאים של מערכת העצבים** - הגוף בנוי מסוגים שונים של תאים, לדוג\' -- תאי עור, שומן, שריר, דם, מין וכו\'. w. מבנה התא xxxii. קרום התא -- עוטף את התא, הוא הממברנה. - ממברנה -- עשויה שכבה כפולה של מולקולות שומניות. היא \"חדירה חלקית\", כלומר, יש מעט חומרים שיכולים באופן ספונטני לעבור דרכה. החלבונים ששזורים בה מאפשרים כמה תהליכים -- כניסה ויציאה של חומרים, זיהוי התא וקישור למולקולות מסוימות על ידי קולטנים (רצפטורים). xxxiii. ציטופלזמה -- הנוזל בתוך התא xxxiv. גרעין -- מכיל חומר גנטי, בו נמצאים הכרומוזומים המורכבים מהDNA xxxv. מיטוכונדריה -- איבר הנשימה בו נוצרת האנרגיה xxxvi. ריבוזום -- \"מפעל\" הייצור של החלבונים בתוך בתא xxxvii. ליזוזום -- \"פח הזבל\" בו מפורקת הפסולת של התא xxxviii. כניסה ויציאת חומרים מהתא ואליו. x. תאים תומכים -- התפקידים שלהם הם -- הזנה, סילוק פסולת, תמיכה פיזית, הגנה, יצירת חומר מבודד, עזרה בבניית רשתות עצביות (כמו \"סלילת כביש\") והטמעת זכרונות. y. נוירונים = תאי עצב -- xxxix. סוגי נוירונים -- - נוירונים סנסוריים -- קולטים מידע מהגוף - נוירונים מוטוריים -- מעצבבים תאי שריר ובלוטות - אינטרנוירונים -- מקשרים בין הסנסוריים למוטוריים xl. שלבים המתבצעים בכל הנוירונים -- - קלט -- מהחושים ו/או מנוירונים אחרים - עיבוד -- \"קבלת החלטה\" אם להעביר את המסר הלאה או לא - פלט -- במידה והוחלט להעביר המסר, הוא עובר לנוירון הבא או לאיבר המטרה (שריר/בלוטה וכדומה). המסר יכול להיות מפעיל או מעכב, והוא מועבר בדר\"כ בשני שלבים -- b. שלב 1 -- מעבר חשמלי -- בתוך הנוירון עצמו c. שלב 2 -- מעבר ביוכימי -- בין הנוירונים z. מבנה הנוירון -- xli. דנדריטים -- קצה אחד של הנוירון, אחראי על קלט המידע, נראה כמו שורשים של עץ. xlii. גוף התא -- נראה כמו גרעין, אליו מחוברים הדנדריטים, הוא אחראי על עיבוד המידע וקבלת ההחלטה xliii. אקסון -- קצה שני של הנוירון, מעביר ופולט המידע, נראה כמו גבעול של צמח. xliv. מיאלין -- חומר מבודד העוטף את האקסון לכל אורכו, עד הכפתורים הטרמינליים. xlv. כפתורים טרמינליים -- ממוקמים בקצה האקסון, פולטים המידע לנוירון הבא או לאיבר המטרה, נראים כמו ענפים קטנים שבקצהם כפתור קטן. a. העברת מסר בתוך התא -- העברה חשמלית. xlvi. הולכה עצבית -- מתבצעת בכיוון אחד תמיד, קליטה ע\"י הדנדריטים \> פליטה ע\"י האקסון. הולכה זו לא יכולה לקרות הפוך. xlvii. הולכה חשמלית -- לכל תא יש מתח חשמלי במצב מנוחה. כשתא מקבל מסר מפעיל \> המתח החשמלי עולה \> נפתחות לאורך האקסון תעלות נתרן (יון \"חיובי\") המעלות את המתח החשמלי לכל אורכו. עליית המתח החשמלי לאורך האקסון מכונה \"פוטנציאל פעולה\" \> כאשר פוטנציאל הפעולה מופעל הוא יעביר את המידע עד הכפתורים הטרמינליים ומשם לנוירון הבא או לאיבר המטרה. xlviii. פוטנציאל פעולה -- יקבע אם הנוירון יפעל או לא, חוק [הכל או כלום]. כאשר מקבל מסר מפעיל \> פוטנציאל פעולה גורם להעברת המסר ובכך מפעיל הנוירון. כאשר מקבל מסר מעכב \> פוטנציאל הפעולה לא נוצר ולכן המסר לא יעבור ובהתאם הנוירון לא יפעל. b. מיאלין -- עומר המעטפת המבודדת את האקסון. המעטפת אינה רציפה, יש בה מרווחים, מה שגורם לאקסון להיות חשוף במרווחים אלו. עצם הקיטוע במיאלין, מאפשר לפוטנציאל הפעולה \"לקפוץ\" ממרווח אחד לאחר, מה שמאיץ את תהליך ההולכה וחוסך באנרגיה. c. העברת מסר בין הנוירונים -- העברה ביוכימית. בתהליך קליטת המידע-מחשבה-פעולה-פליטה פועלים הרבה נוירונים המחוברים זה לזה ויוצרים [רשת נוירונים]. כל הנוירונים מתחברים באמצעות סינפסות. xlix. סינפסה -- היא מרווח החיבור בין כפתור טרמינלי של תא עצבי/נוירון הפולט מידע לבין דנדריט של תא עצבי/נוירון המקבל מידע. כלומר, הסינפסה היא מקום המפגש בין נוירונים, בו מתרחשת העברת המידע העצבי. l. אינטגרציה עצבית -- היא פעולת סכימת פעילות הסינפסות המפעילות והסינפסות המעכבות. - ככל שיש יותר סינפסות מפעילות \> המתח החשמלי בנוירון יעלה \> פוטנציאל הפעולה יופעל \> המסר יועבר דרך האקסון עד לכפתורים הטרמינליים \> מהכפתורים המסר יועבר דרך הסינפסה בהולכת ביוכימית \> הדנדריטים של הנוירון הבא יקלטו את המסר. - ככל שיש יותר סינפסות מעכבות \> המתח החשמלי בנוירון יישאר בכמותו הבסיסית \> פוטנציאל הפעולה לא יופעל \> המסר לא יעבור הלאה דרך האקסון, הכפתורים והסינפסה לנוירון הבא. d. נוירוטרנסמיטורים -- הם מולקולות ביוכימיות הנוצרות בעקבות מעבר פוטנציאל הפעולה לכפתורים הטרמינליים. הכפתורים עטופים בקרום התא שהוא הממברנה. כאשר פוטנציאל הפעולה פוגש בממברנה של הכפתורים \> מתבצע איחוי של שלפוחיות בממברנה \> השלפוחיות משחררות נוירוטרנסמיטורים (מולקולות ביוכימיות), שהם מוליכים עצביים. li. אופן פעולה -- - שחרור נוירוטרנסמיטורים לסינפסה \> - דיפוזיה -- תהליך בו הנוירוטרנסמיטורים מתפזרים במרווח הסינפטי \> - הנוירוטרנסמיטורים נקשרים לקולטנים (רצפטורים) על הממברנה של הדנדריטים של הנוירון הבא ברשת \> - הקולטנים בדנדריטים גורמים לפתיחה של תעלות יונים, שתלויים בנוירוטרנסמיטור \> - יונים מסויימים נכנסים אל תוך הנוירון או יוצאים ממנו, דרך התעלות \> - נוצר שינוי במתח החשמלי בנוירון הבא. המתח החשמלי יכול להפוך יותר חיובי או יותר שלילי -- - התהליך מסתיים בסילוק הנוירוטרנסמיטור מהסינפסה lii. סילוק מהסינפסה -- השלב האחרון בתהליך ההעברה הסינפטית. קיימות 2 דרכים עיקריות לסילוק הנוירוטרנסמיטורים -- - קליטה חוזרת -- מיד לאחר שנפלט הנוירוטרנסמיטור מהממברנה של הכפתור הטרמינלי, חוזר הטרנסמיטור דרך הממברנה חזרה באמצעות חלבוני נשא. - דה-אקטיבציה אנזימטית -- פירוק הנוירוטרנסמיטור לרכיבים לא פעילים באמצעות אנזים. liii. סוגי נוירוטרנסמיטורנים -- - חומצות אמינו -- בנויות מחומצה אמינית בודדת. מפוזרות בכל חלקי המוח. דוגמאות -- d. גלוטמאט -- הנוירוטרנסמיטור [הנפוץ ביותר] במע\' העצבים המרכזית. הוא [מעורר], כלומר, כאשר הוא נקשר לקולטן הוא יגרום תמיד לעליה במתח של התא אליו נקשר. הוא מסולק מהסינפסה בתיווך [תאי דליה]. משמעותי [בתהליכי למידה ומצב רוח] הדורשים נוירופלסטיות. עליה/ירידה ברמה שלו קשורה להשפעה של [סטרס] באזורים שונים של המוח (היפוקמפוס, קורטקס פרונטלי ואמיגדלה) ול[הפרעות נוירולוגיות] רבות. i. חומרים המשפיעים על שחרור גלוטמאט -- קטמין (אנטגוניסט) e. גאבא -- הנוירוטרנסמיטור [המעכב] העיקרי במוח. כאשר נקשר לקולטן הוא יגרום לירידה במתח של התא אליו נקשר. מסולק מהסינפסה [בפירוק ועל ידי חלבוני נשא]. הוא קשור ל[ויסות חרדה ולתהליכי למידה]. ii. חומרים המשפיעים על שחרור גאבא -- ואליום, זאנקס (אנטגוניסט), אלכוהול (אגוניסט) - אמינים -- משוחררים באזורים ומסלולים ספציפיים במוח. מחולקים ל2 -- f. אצטילכולין - הנוירוטרנסמיטור [הראשון] שהתגלה. פעיל במע\' העצבים המרכזית וההיקפית, כלומר קשור [בתנועה רצונית של שרירים, מע\' פראסימפתטית, שינה, למידה וזיכרון]. מסולק מהסינפסה בפירוק ע\"י [אנזימים]. iii. חומרים המשפיעים על שחרור אצטילכולין -- גז עצבים, ארס שלאלמנה שחורה (אגוניסט), אטרופין (אנטגוניסט). g. מונואימים -- דוגמא - iv. דופמין -- נוירוטרנסמיטור חשוב [למוטיבציה ולמידה]. קשור במחלות של [מצב רוח ותהליכים יצירתיים]. [מופרש באזורים ספציפיים] ולא בכל המוח. מספק תחושת [סיפוק ואושר]. מופרש [כציפייה לעתיד לבוא], לא לאחר אירוע, למשל -- בעקבות אורגזמה, אוכל, שייכות, תחושת ערך עצמי, תחושת שליטה, חידוש וגיוון. 1. חומרים המשפיעים על שחרור דופמין -- ריטלין, ניקוטין, קוקאין, אלוכוהול (אגוניסט) - פפטידים -- נפלטים מכל חלקי הכפתור הטרמינלי ולא רק לסינפסה, בכך משפיעים על עוד תאים. - ליפידים -- תרכובות דמויות שומן המיוצרים לפי דרישה ואינם מאוחסנים בשלפוחיות. דוגמא -- קנבואידים המיוצרים בגוף ונמצאים בקאנביס. 7. **סמים ותרופות** -- חומרים חיצוניים המשפיעים על ההולכה העצבית e. כיצד פועלים אגוניסטים -- מחקים / מגבירים / מזרזים את ההשפעה הפוסטסינפטית של הנוירוטרנסמיטור**.** דוגמאות -- liv. חומר מעודד שחרור של נוירוטרנסמיטור lv. חומר שמפעיל את הרצפטור הפוסטסינפטי lvi. חומר המעודד ייצור של נוירוטרנסמיטור lvii. חומר שמונע את התהליך של הreuptake -- למה? כי באמצעות המניעה של התהליך מוגבר המעבר של הנוירוטרנסמיטור. lviii. חומר המונע את הפעילות של האנזים שעושה דאקטיבציה אנזימטית -- למה? כי האנזים עלול לפרק את הנוירוטרנסמיטור ובכך למנוע מעבר שלו. f. כיצד פועלים אנטגוניסטים -- מונעים / חוסמים / מחלישים את ההשפעה הפוסטסינפטית של הנוירוטרנסמיטור**.** דוגמאות -- lix. חומר שמונע את האחסון של הנוירוטרנסמיטור בשלפוחיות lx. חומר שחוסם את הרצפטור הפוסטסינפטי lxi. דיאטה הדלה בחומר המוצא של הנוירוטרנסמיטור 8. **הורמונים** -- מע\' העצבים מתקשרת עם מע\' ההורמונים בגוף. על מנת לשמור על הומאוסטזיס, מחוייב להתקיים תיאום ויסות ובקרה בין שתי המערכות. g. מה ההבדל בין מערכת העצבים למערכת ההורמונים (האנדוקרינית) lxii. מע\' העצבים -- פועלת במהירות, השפעתה קצרת טווח, היא פועלת על ידי דחפים חשמליים ותקשורת כימית. lxiii. מע\' הורמונלית -- פועלת באיטיות, השפעתה ארוכת טווח, פועלת על ידי תקשורת כימית בלבד. h. מהם ההורמונים -- הם המערכת האנדוקרינית. אנדו=פנימית, קרין=הפרשה. מטרתם לשמור על הומאוסטסיז יחד עם מע\' העצבים. ההורמונים הם חומרים המופרשים מבלוטות או תאים באיברים פנימיים ועוברים דרך זרם הדם אל כל חלקי הגוף. יש הורמונים המופרשים מההיפותלמוס ויש כאלה שמופרשים ישירות מאיברים אחרים כתגובה לגירוי מקומי. lxiv. בלוטות אנדוקריניות מרכזיות -- - היפותלמוס -- שולט על ייצור ההורמונים - יותרת המוח -- מפקחת על יתר הבלוטות - בלוטת איצטרובל -- מחזורי שינה ועירות יומיים - בלוטת התריס -- חילוף חומרים וקצב לב - בלוטת יותרת הכליה -- פעולת הלב, מיניות, חיסון, פירוק שומנים - לבלב -- אינסולין, כניסת גלוקוז לתאים - שחלות ואשכים -- התפתחות מינית lxv. דוגמאות -- טסטוסטרון, פרוגסטרון, אוקסיטוצין, קורטיזול, לפטין, אינסולין, הורמון גדילה, פרולקטין ועוד. i. כיצד פועלים באופן כללי -- lxvi. משוב חיובי = הגברת הייצור. ריכוז ההורמון עולה וגורם לרצף אירועים הממריצים ומגבירים את המשך ההפרשה שלו \> אין חזרה להומאוסטזיס. lxvii. משוב שלילי = דיכוי או הפחתת הייצור. המנגנון העיקרי השומר על הומאוסטזיס בגוף. ריכוז ההורמון עולה וגורם לרצף אירועים המעכבים את המשך ההפרשה, כאשר ריכוז ההורמון יורד נגרם רצף אירועים המגביר את המשך ההפרשה שלו \> חזרה להומאוסטזיס. lxviii. תיאבון ובקרת רעב ושובע lxix. כושר נשיאת חמצן lxx. מאזן המים בגוף lxxi. מאזן אנרגיה ומטבוליזם lxxii. גדילה והתפתחות lxxiii. הרכב כימי ונפח דם lxxiv. התכווצות שרירים lxxv. פעילות מע\' הרבייה, שעון ביולוגי lxxvi. פעילות מע\' החיסון ועוד. 9. **למידה** - j. הרמה המוחית = שינוי סינפסות. שינוי הסינפסות מתבצע על ידי יצירה, חיזוק או החלשה. בזמן פעולת ההזכרות (שליפת המידע) יש הפעלה של רשת נוירונים. כדי שנוירון יפעל הוא צריך -- לקבל מסר מפעיל מכמה שיותר נוירונים אחרים ברשת הנוירונים \> המסר המפעיל צריך להיות חזק \> כדי שהמסר יהיה חזק הקשר בין הנוירונים צריך להיות חזק גם כן \> על מנת לחזק את הקשר יש להפעיל אותו הרבה פעמים ובמרווחי זמן. k. ההגיון המוחי שעומד מאחורי העקרונות ללמידה -- lxxvii. עקרונות הלמידה -- - הטמעת המידע בזיכרון לוקחת זמן -- כלומר, יצירת קשרים נוירוניים (סינפסות) חדשים דורשת שעות ואף ימים. - USE IT OR LOOSE IT -- פעילות תאי עצב וסינפסות יבטיחו את המשך קיומם, אי שימוש בהן יובל להיכחדות שלהם והיעלמותם. ככל שנוסיף לשלוף את המידע מהזיכרון, כך הוא יהיה יותר נגיש לשליפה. - מידע חדש על בסיס מידע קיים -- חומר חדש שנקלט \"מחפש\" קשרים (מידע) קיימים במוח ומחבר אותם למידע החדש. במידה ולא נמצאים קשרים קיימים, יחל תהליך של יצירת קשרים סינפטיים חדשים וחיפוש קשרים קיימים בעלי עניין או אופי דומה. קל יותר ללמוד תוכן חדש אם הוא מוטמע לסכימה קיימת. - מידע נלמד יחד עם הקשר \> ריבוי קשרים מסייע להיזכרות -- בלמידה נוצרים קשרים ספונטניים בין המידע הנקלט לבין המאפיינים של ההקשר. מאפיינים אלו מהווים רמזים לשליפת המידע מהזיכרון. 10. **רגשות --** מוגדרות על ידי המדע כחוויה שמופיעה כתגובה לגירוי חיצוני או פנימי. חיצוני -- רעש, אדם אוהב וכו\' פנימי -- זיכרון, מחשבה וכו\' l. רגש מורכב מוגדר על פי הבאים -- lxxviii. פזיולוגיה -- שינויים גופניים, לדוגמא -- דופק מואץ, הזעה, הרחבת אישונים, סימור שיער, הסמקה, הפרשת הורמונים lxxix. הרגשה סובייקטיבית -- \"אני שמחה\", \"אני מפחדת\" lxxx. התנהגות מילולית או בלתי מילולית, לדוגמא -- הבעות פנים m. תפקיד הרגשות -- להניע לפעולה, E-MOTION, ולשנות התנהגות לצורך חזרה להומאוסטזיס. n. מיקום הרגשות במוח -- ברשתות מוחיות ואף באזורים קוגנטיביים ההקשורים ברגשות. ישנם 2 רגשות בעלי מיקום ספציפי -- lxxxi. פחד -- ממוקם באמיגדלה lxxxii. גועל -- ממוקם באינסולה 11. **תגובת עקה --** היא תגובת דחק או סטרס. מגיעה כתוצאה מהפרה של ההומאוסטזיס של הפרט המפריעה לו. היא נגרמת כתוצאה מפער בין הערכה לדרישות המצב לבין המשאבים הקיימים לביצוע הדרישות. מידת הסטרס מושפעת מעוצמת האירוע (הפער), אם התוכן הוא חיובי או שלילי, מרמת תחושת המסוגלות ומשך האירוע. **תפקידה להתריע מפני סכנה קיומית ולאפשר תגובה מהירה לשמירה על החיים.** o. נקודות חשובות -- lxxxiii. מידה מתונה של סטרס משפרת ומקדמת ביצועים, תגובות והתאמה למצב. lxxxiv. גורמי סטרס של אדם אחד אינם בהכרח יגרמו סטרס לאדם אחר. lxxxv. הגוף מגיב באופן דומה לסוגים שונים של סטרס, כלומר גם מצבים בעלי ערך חיובי יכולים לגרום לסטרס. דוגמאות לגורמי סטרס -- חוסר ודאות, חוסר שליטה, השפלה, ביקורתיות, האשמה, אלימות, FOMO, עומס יתר, מחסור בשינה וכו\'. i. SNS -- מע\' העצבים הסימפתטית -- השפעה מהירה על איברי הגוף ישירות. דרך גזע המוח \> אל מע\' העצבים האוטונומיים היוצאים מחוט השדרה כחלק ממע\' העצ\' הסימפ\'. ii. HPA axis -- היפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ובלוטת יותרת הכליה -- השפעה איטית, מתווכת בין הורמונים ונוירו-הורמונים. lxxxvi. גירויים שלמדה לזהות כמאיימים, בין אם מלמידה קדמונית שנולדנו איתה או התניות לאורך החיים. lxxxvii. היא מקבלת מסרים מהקורטקס ומההיפוקמפוס (שגם הוא מקבל מסרים מהקורטקס) על גירויים שהקוגניציה החליטה שהם מאיימים או לא מאיימים. המסרים החושיים עוברים מהתלמוס ישירות לאמיגדלה (מסלול מהיר) ובנוסף המסרים החושיים עוברים מהתלמוס \> לקורטקס \> וממנו לאמיגדלה (מסלול איטי). p. מסלול מהיר תלמוס-אמיגדלה **--** lxxxviii. ההיפותלמוס מפעיל את מע\' העצבים הסימפתטית, דרך גזע המוח \> lxxxix. הנוירונים מפרישים נוראדרנלין (נוירוטרנסמיטור הפועל במע\' העצבים המרכזית וההיקפית) ומובילים ל- עליית קצת לב ולחץ דם, הרחבת דרכי הנשימה ואישוני עיניים, הגברת הפרשת רוק, הזרמת דם לשרירים, כיווץ כלי דם \> xc. המע\' הסימפטית מפעילה את בלוטת יותרת הכליה המפרישה אדרנלין הזורם בדם עד שפוגש קולטנים על איברים שעליו להשפיע עליהם. הוא אינו מופרש בסינפסות \> xci. במקביל, המע\' הסימפתטית מדכאת פעולות עיכול ורבייה. q. מסלול איטי מתווך על ידי קורטקס והיפוקמפוס + מה המשמעות מבחינת התנהגות? xcii. ההיפותלמוס מפריש הורמון CRH לבלוטת יותרת המוח הקדמית \> xciii. בלוטת יותרת המוח הקדמית מפרישה הורמון ACTH לקורטקס האדרנלי שהוא בלוטת יותרת הכליה \> xciv. בלוטת יותרת הכליה מפרישה הורמון הקורטיזול r. הבנה עקרונית של שני הצירים- העיצבי וההורמונלי בתפעול התגובה הגופנית **--** s. תפקיד הקורטיזול -- \"הורמון הסטרס\", הפועל על גרעין התא. מופרש בשוטף בפעימות משתנות לאורך היום (בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות). xcv. מעלה את רמת הסוכר הזמין בדם (סוכר=אנרגיה לפעולה), מוביל לפירוק מאגרים ומעכב אינסולין (=מכניס סוכר לתאים ויוצר מאגרים) xcvi. מעלה לחץ דם xcvii. מפחית תגובתיות של מע\' החיסון xcviii. מגביר עוררות xcix. מקטין פעולת היפוקמפוס, מגדיל את פעולת האמיגדלה t. השפעות של סטרס כרוני -- סטרס שאינו רק כאן ועכשיו אלא מתמשך. דוגמאות -- כל יום אנו נוהגים לעבודה, פוגשיםאת הבוס המעצבן, נמצאים בזוגיות עם בני זוג תומכים או לא. הרבה מגורמי הסטרס הם מלווים לאורך זמן. u. טכניקות הרגעה **--** c. Basic ph -- ci. חיבוק -- רמות הקורטיזול עולות ביטוי תגובת הסטרס בגוף פועל כמו מע\' אזעקה טובה שצריכה להיכבות ברגע שהסכנה חולפת. יכולים להיות 2 שיבושים בתגובת הסטרס -- v. FALSE POSITIVE -- TYPE 1 -- תגובת סטרס מופעלת כשלא קרה אירוע w. FALSE NEGATIVE -- TYPE 2 -- יש איום אך תגובת הסטרס לא מופעלת -- טעות שאנו רוצים להמנע ממנה. 12. הפרעות חרדה -- תגובה לאיום בשני מצבים -- x. אין סכנה \> תגובת חרדה y. יש סכנה \> אין רגיעה \> תגובת חרדה z. הבנה כללית ביותר של מנגנונים אפשריים המסבירים את ההפרעה **--** cii. גורם תורשתי -- קיים מרכיב גנטי המקושר לחרדה. ciii. גורם פזיולוגי -- שינויים באזורים במוח, בעיקר באמיגדלה, ושינויים בנוירוטרנסמיטורים שונים - דוגמא - עוררות יתר של האמיגדלה -- גורמת לחרדה. - נוירוטרנסמיטורים המעורבים בתהליך -- נוראדרנלין (מופרש ממע\' העצבים הסימפתטית), GABA (מעכב את פעילות, מרגיע), סרוטונין (מווסת מצב הרוח, נוירוטרנסמיטור מוביל בדיכאון). h. סרוטונין -- לגן שמייצר את הסרוטונין יש 2 אללים שונים, האחד הארוך והשני קצר. אנשים שיש להם את הגרסה הקצרה של האלל יותר נבהלים, יותר חרדים. civ. גורם פסיכו-סוציאליים -- לחרדה יש מרכיב של התניה, כלומר, הוא מושפע ממסרים שהתקבלו מההורים, ממחשבות ואמונות שספגנו, תחושת מסוגלות וכו\'. a. הבנה עקרונית של טכניקות טיפול שונות **--** cv. טיפול תרופתי -- - תרופות אגוניסטיות (מפעילות, מגבירות פעילות) לGABA -- נקראות בנזודיאזפינים. תפקידן להוריד חרדה, להרפות שרירים, משפיעות מהר ועם מעט תופעות לוואי. יש סבילות לתרופות ותופעות של גמילה -- לא מומלץ לשימוש ארוך טווח. - תרופות אגוניסטיות הקשורות לסרטונין -- i. SSRI -- SELECTIVE SEROTONIN REUPTAKE INHIBITOR - מעכבות את הקליטה החוזרת של הסרטונין, מעט תופעות לוואי, משפיעות לאט. דוגמאות -- פרוסק, ציפרלקס, ציפרמיל. j. SNRI -- SEROTONIN NOREPINEPHRINE REUPTAKE INHIBITOR -- פועלת בשיתוף הסרוטונין עם הנוראדרנלין. דוגמאות -- ויאפקס, איקסל, סימבלטה. cvi. טיפול פסיכולוגי -- הוכח כהכי יעיל טיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT. זיהוי דפוסים לא יעילים, פיתוח יכולות ואסטרטגיות לנשיאת החרדה וההתמודדות איתה. הטיפול משפיע על הסינפסות (תהליך למידה). cvii. שילוב של השניים - יוביל לתוצאות הטובות ביותר. **פודקאסט -- BRAINSTORY , עוזר להבנת המוח**