סיכום מרוכז שוהם PDF

**סיכום מרוכז שוהם:** **מצגת 1** פיזיולוגיה -- פעילות של תאים, רקמות ואיברים באורגניזם השלם. - - **קרום התא** - - - - - - - - - - - - - - - יישור קו - ריכוז חומרים (יחידות)\ **Gram/ Liter** לדוגמא, אם נכניס חמישה גרם של נתרן לליטר של מים מזוקקים, הריכו...

**סיכום מרוכז שוהם:** **מצגת 1** פיזיולוגיה -- פעילות של תאים, רקמות ואיברים באורגניזם השלם. - - **קרום התא** - - - - - - - - - - - - - - - יישור קו - ריכוז חומרים (יחידות)\ **Gram/ Liter** לדוגמא, אם נכניס חמישה גרם של נתרן לליטר של מים מזוקקים, הריכוז של הנתרן יהיה חמישה גרם לליטר.\ **Milligram / Liter\ Mole / Liter = 1 molar (1M)\ Avogadro number Mole = 6x10 23 molecules\ אלפית המול בליטר -- 1mM** **חשוב לזכור, כשרונית נותנת ערכים בקורס, יהיו נכונים לזכרים בריאים בני 20, שוקלים 70 קילו בגובה 170.\ בנוסף, חוץ התא הכוונה לציטופלסמה.** - - - - - סדרי גודל- הכפלות ב10. לדוגמא האשלגן בנוזל התוך תאי גדול בשני סדרי גודל מהריכוז בנוזל החוץ תאי. בכללי על כל אחד מהחשובים :\ אשלגן- חשוב לפוטנציאלי פעולה\ נתרן- יש בכמעט כל דבר. לכן ההמלצה לא להוסיף כי תוספת של מלח גורמת לעליה של לחץ דם. הנתרן חשוב להרבה מאוד מערכות אבל ריכוז גבוה של נתרן גורם למחלות רקע, וריכוז נמוך גורם להתקפים פסיכוטיים. כלומר חשוב מאוד אבל במידה.\ סידן-חשוב להרבה דברים, נמצא במאגרים תוך תאיים כדי שלא יפגע, חשוב לעצמות ולספיגה.\ מגנזיום- חשוב להרפיית שרירים, הוסיפו למים. כשיש חוסר במגנזיום יש עליה בלחץ דם.\ כלור- זהה באופן יחסי לנתרן, חלק מהמלח בישול.\ PH\* תקין הוא בין 7.35-7.45, הינו חיוני. גבוה מזה-בסיסי , נמוך מזה- חומצי. ככל שריכוז יוני המימן יותר גבוה הPH יותר נמוך. **מושגים שחשוב לדעת:** - - - - - - - +-----------------------------------+-----------------------------------+ | דיפוזיה | מעבר מריכוז גבוה לנמוך, מפל | | | ריכוזים. שיטה יעילה מאוד להעברת | | | חומרים למרחקים קצרים. אם יש חומר | | | מומס, ומוסיפים עוד אחד- כל חומר | | | מתנהג כאילו הוא חומר יחיד במערכת. | | | לא דורשת אנרגיה כלל. | +===================================+===================================+ | אוסמוזה | דיפוזיה של מים. מגבוה לנמוך. | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | טרנספורט באמצעות נשאים חלבוניים | 1. 2. | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | אנדוציטוזה ואקסוציטוזה | בהמשך | +-----------------------------------+-----------------------------------+ **דרכי העברת חומרים דרך קרום התא** 1. - - 2. **הגדרות** - - - - - - - - - - **העברת חומרים דרך קרום התא** - - - 3. מנגנוני העברה פסיבית, **לא** דורשים אנרגיה :\ - דיפוזיה של חומרים דרך החלק השומני של הקרום\ - דיפוזיה של יונים דרך תעלות חלבוניות בקרום\ - העברת מולקולות באמצעות נשאים- העברה מזורזת. מנגנוני העברה אקטיבית, דרושה אנרגיה, כי היא נגד מפל ריכוזים: באמצעות נשאים תוך השקעת אנרגיה מטבולית. העברת החומרים דרך התעלות היא גם דרך דיפוזיה אך מתרחשת רק כאשר התעלה נפתחת (במצב רגיל התעלות סגורות, במנוחה).\ כדי שיון ספציפי יעבור בתעלה ספציפית התעלה צריכה להיפתח. התעלה נפתחת על ידי שינוי חשמלי מסביב לתא, היקשרות של רצפטורים, העברה דרך נשאים. **תעלות-** מבנים [חלבוניים] לאורך הממברנה שיוצרים לנו אזור שמבודד את המומס מהסביבה ההידרופובית של הממברנה. התעלה עצמה היא הידרופילית, מאפשר העברה של יונים פנימה והחוצה. דוגמאות לתעלות יוניות ; תעלת סידן, אשלגן, נתרן.\ אפיון של תעלה: - - - - - - - **העברה אקטיבית, פעילה --** טרנספורטרים הדורשים אנרגיה להעברת חומר בניגוד למפל הריכוזים. דוגמאות : - **מחזור משאבת נתרן-אשלגן- בכללי- מכניסה פנימה אשלגן ומוציאה החוצה נתרן בניגוד למפל הריכוזים של שני החומרים. כדי שהמשאבה תעבוד היא צריכה ATP. המשאבה חשובה לטובת שמירה על איזון אלקטרוליטי. [הוצאת 3 יוני נתרן וכניסת 2 יוני אשלגן.]** **תזכורת-** ATP מיוצר ע\"י המיטוכונדריה, מפעל לייצור ATP. הייצור מטרתו שימוש עתידי בATP. - **4**. **העברה באמצעות וזיקולות (שלפוחיות) -- העברה פעילה- עבור חומרים גדולים**\ וזיקולות - בועיות הבנויות בדומה לממברנת התא. קרום הבועית זהה לקרום התא רק באזור הפוספוליפידי. ע\"י השלפוחית ניתן להכניס חומרים גדולים לתא ולהוציא חומרים גדולים מהתא החוצה. הממברנה יוצרת את השלפוחית.  - - העברת יונים טעונים חשמלית: **מטען חשמלי:**\ יון בעל מטען שלילי מסומן כ (-), נקרא אניון. (למשל כלור)\ יון בעל מטען חיובי מסומן כ (+), נקרא קטיון. (למשל סידן)\ יון לא טעון חשמלית נקרא נטרלי.\ אטומים בעלי מטען מנוגד נמשכים, ואטומים בעלי מטענים שווים דוחים זה את זה. **גרדיאנט כימי- מפל ריכוזים הינו כוח מניע כימי.**\ **גרדיאנט אלקטרו כימי (חשמלי כימי)-** האפקט החשמלי מתייחס למה שקורה בסביבה. שטף היון מורכב ממפל הריכוזים של אותו היון וממפל ההפרש המתחים החשמליים משני צדי הממברנה, ומנוכחות יונים אחרים. כאשר יש מצב שבו צד אחד של הממברנה יותר חיובי מהצד השני, גם אם יש הפרש ריכוזים כימי, זרימת הקטיונים תיעצר. כוח כימי שווה בכוחו לכוח החשמלי. **מצב של שיווי משקל** - מצב בו הכוח החשמלי שווה בגודלו והפוך בכיוונו לכוח הכימי. בצד אחד יש כוח כימי (הפרש ריכוזים) ובצד השני יש כוח חשמלי (כי צד אחד יותר חיובי). כאשר הם יהיו שווים והפוכים בכיוון **המעבר ייעצר** (=מצב של שיווי משקל).\ המתח החשמלי שיפסיק את תנועת היון ממדור בו ריכוזו גבוה למדור שבו הריכוז שלו נמוך, תלוי ביחס הריכוזים בשני המדורים, באופן שמתואר על ידי משואת Nernst. (לא צריך לדעת לחשב). דוגמא טובה במצגת 159-165. אין יותר מעבר של אשלגן מצד 1 ל2 למרות שקיים כוח מניע כימי מצד 1 ל2, אבל קיים כוח חשמלי מצד 2 לצד 1 ששווה בגודל שלו לכוח הכימי של 1 לצד 2 וזה מונע את המעבר של אשלגן מצד 1 לצד 2 וזה מצב של שיווי משקל. [מה הגודל של הכוח הזה ?]  מחושב לפי משוואת נרס.\ ההצבה בתוך לעומת ההצבה של הבחוץ היא לפי מאיפה שאמור לצאת לאיפה שיש פחות. בדוגמא הבתוך היא 1 והבחוץ היא 2. **משוואת Nernst**\ **בתאי אדם:** מחוץ לתא ריכוז האשלגן הוא 4 mM ובתוך התא ריכוז של 140 mM.\ המתח בו לא יצאו יוני אשלגן מהתא (למרות הפרש הריכוזים) שווה ל 60- כפול log כפול (140/4) = 95-mV.\ כלומר, כאשר התא יהיה שלילי יחסית לחוץ ב95- mV זהו מתח שווי המשקל של יוני אשלגן בתאים. **צריך לזכור:** - - -  במקרה בו הכוח החשמלי מ 2 ל 1 יהיה גדול מהכוח הכימי מ 1 ל 2 לכן יוני אשלגן יזרמו מ 2 ל-1. עד ש היונים יתפזרו בין שני המדורים בהתאם למתח החשמלי. פוטנציאל מנוחה: בתאי עצב = -70 MV בתאי דם = -5 עד 10MV. **כאשר התוצאה היא מינוס הכוונה היא שתוך התא שלילי יחסית לחוץ התא (תמיד).** **האם בתאי הגוף נמצאים היונים השונים בשיווי משקל ? לא. אף אחד מהיונים לא נמצא בשיווי משקל.\ איך, אם כן נשמר ריכוז קבוע של היונים בתא ?\ במצב מנוחה ריכוז היונים בתא נשמר קבוע\ למרות -** תהליכים פסיביים: דליפה מתמדת של יוני אשלגן מהתא החוצה ודליפה מתמדת של יוני נתרן אל תוך התא**\ בזכות -** תהליך אקטיבי: משאבת נתרן --אשלגן שמחזירה לתא יוני אשלגן ומוציאה ממנו יוני נתרן, תוך ניצול ATP **לסיכום- מעבר חומרים דרך הממברנה:** התא תלוי בסביבתו, קיים מעבר קבוע של חומרים פנימה והחוצה.\ דרכי העברת החומרים: 1. 2. 3. 4. 5. מצגת מספר 1: ללמוד: 42 - 46 לדעת כמו שצריך 48 \* אין צורך לדעת ערך, לדעת מה ביחד לחוץ התא, למשל אשלגן יותר גבוה מחוץ לתא. 49- 62 - 82 \* לדעת שזה קיים לא יהיו שאלות ספציפיות, למשל אם כתוב ציטופלזמת התא (שאני אדע מה זה ציטופלזמה בתור מונח לא שאלה ספציפית על ציטופלזמה) 83 \* לדעת מה זה דיפוזיה 101 -110 115 - 116 154 - 169 \* לדעת את הדוגמא היטב. אין חישוב של נוסחאת נרסט ב163 אך כן לדעת את שיווי המשקל של אשלגן ונתרן. \*לדעת אבל לא חישובית לאוסמוזה ודיפוזיה \*לדעת קרום התא, מה הוא מעביר מה לא ואיך. **הרצאה 2 - פיזיולוגיה של תאי עצב - הרחבה** **[מערכת העצבים- תפקידים:]** 1. 2. 3. 4. במערכת העצבים כל המידע מתורגם לאותות חשמליים. **[אנטומיה ופיזיולוגיה של תאי עצב]** **חלקי תא העצב- נוירון** [דנדריטים dendrite-] שלוחות דקות הנשלחות מגוף התא, מקבל גירויים (מידע), נכנסים כ10,000 קלטים בממוצע [גוף התא soma-] מכיל את גרעין התא, ואברוני התא. [אקסון axon-] שלוחה דקיקה וארוכה הנשלחת מגוף התא ומוליך גירויים חשמליים ושולח אותם דרך הקצה לתא המטרה, - **3 טיפוסי נוירונים:** 1. 2. 3.  **כפתורים סופיים וסינפסות:** [סינפסה-] צומת בין כפתור סופי (קצה סיב העצב) של אקסון אחד לממברנה של תא אחר. על נוירון אחד עשויות להיווצר מאות ואף אלפי סינפסות. **סוגי נוירונים: (פחות דובר בכיתה)** 1. 2. 3. **[פוטנציאל פעולה- Spike]** ברגע שפוטנציאל הפעולה מתרחש - הוא גורם לפעולה לקרות. \"הכל או כלום\"- או שיש פוטנציאל פעולה או שלא לתא עצב שלא גורה ולא פעיל יש **פוטנציאל מנוחה**- תוך התא שלילי ביחס לחוץ התא ב 70- mV - כדי להפעיל (לשפעל) את התא יש להעלות את פוטנציאל התא ל50- mV בעקבות גירוי תא העצב מפתח הנוירון אות חשמלי קצר- פוטנציאל פעולה. על מנת להגיע לפוטנציאל פעולה חייב להגיע לערך הסף של המתח החשמלי. בתא עצב מתח הסף הוא 50- mV [דהפולריזציה-] תהליך של הקטנת הקיטוב החשמלי של תוך התא יחסית לחוץ התא. תהליך זה יכול לקרות כאשר קטיונים נכנסים לתוך התא או אניונים יוצאים לחוץ התא. לדוג\' - פולס של 20+ מיליוולט -תוך התא עובר מ 70- מיליוולט ל50- מיליוולט (נמוך יותר). קורה באמצעות הכנסת קטיונים או יציאת אניונים. [היפרפולריזציה-] הגדלת הקיטוב החשמלי. תהליך שיכול לקרות כאשר נכנסים אניונים לתא או יציאת קטיונים מחוץ לתא. לדוג\' - פולס של 20- מיליוולט - תוך התא עובר מ 70- ל90- מיליוולט (גבוה יותר) קורה באמצעות הכנסת אניונים או יציאת קטיונים. פוטנציאל הפעולה מתפתח בזכות העובדה שקרום הנוירון כולל תעלות ליוני נתרן ותעלות ליוני אשלגן. [תעלות ליוני נתרן +Na-] נפתחות בעקבות ירידת המתח החשמלי (דהפולריזציה) על קרום הנוירון. [תעלות ליוני אשלגן +K-] נפתחות בעקבות דהפולריזציה של התא. בקרום התא קיימות [ תעלות דלף-] פתוחות תמיד ומעבירות בעיקר יוני אשלגן. \*בזכות משאבות נתרן-אשלגן נשמר ריכוז גבוה של אשלגן בתא. **מנגנוני פתיחה וסגירה של תעלות יונים:** [ליגנד ligand-] מולקולה שמגיעה לתעלה סגורה נקשרת וגורמת לה להיפתח. [פוטנציאל חשמלי-] כאשר יש פוטנציאל חשמלי מסויים התעלה סגורה, אם יש שינוי של מתח חשמלי על הממברנה התעלה נפתחת. **תכונות התעלות לנתרן ואשלגן:** +-----------------------------------+-----------------------------------+ | תעלות נתרן | תעלות אשלגן | +===================================+===================================+ | מופעלות ע\"י מתח חשמלי | מופעלות ע\"י מתח חשמלי | | | | | **דהפולריזציה**- ככל שהתא שלילי | **דהפולריזציה**- ככל שהתא שלילי | | פחות נפתחות יותר תעלות | פחות נפתחות יותר תעלות | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | עם הזמן התעלות נסגרות עוברות | אין מנגנון אינאקטיבציה | | **אינאקטיבציה** גם כשהתא נמצא | | | בדהפולריזציה | | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | פתיחת התעלות **מיידית** | פתיחת התעלות מאחרת אחרי שינוי | | האינאקטיבציה מאחרת | המתח | +-----------------------------------+-----------------------------------+ **[תעלת נתרן-]** [2 שערים לתעלות לכניסת נתרן:] 1. 2. שער m שער h -------------------------------------------------- ------------------------------------ **סגור** במצב מנוחה , מתח התא שלילי **פתוח** במצב מנוחה נפתח **מיד** כשיש דהפולריזציה נסגר **מיד** כששליליות התא גדלה שוב- ריפולריזציה נסגר **באיחור** בעקבות דהפולריזציה כשתעלה ליוני נתרן סגורה על ידי שער m, אפשר לפתוח אותה על ידי דהפולריזציה (גירוי חיובי) של התא. כשהתעלה סגורה על ידי שער h, **אי אפשר** לפתוח אותה, גם על ידי גירוי חזק שגורם לדהפולריזציה גדולה! כדי להיפתח היא זקוקה לזמן. לכן, היא במצב של אינאקטיבציה. **[תעלת אשלגן-]** שער אחד בלבד, נפתח בעקבות דפולריזציה של התא. אבל **באיחור** יוני אשלגן זורמים מהר דרך התעלות הפתוחות מהתא החוצה, מה שהופך את מתח התא לשלילי יותר. \*לא משנה איזה גירוי חשמלי ניתן פוטנציאל הפעולה נשאר אותו דבר. **[שלבים בפוטנציאל הפעולה:]** [הגורמים הקובעים זרם נטו של יון:] 1. 2. \*ככל שאנחנו רחוקים מממתח שיווי המשקל הכוח המניע גבוה יותר, כשמתקרבים למתח שיווי המשקל הכוח המניע קטן. במהלך פוטנציאל הפעולה גורמים אלו משתנים כל הזמן! [במהלך הזרוע העולה (30+ -- 50- ) -הזרם העיקרי **נתרן פנימה-**] הכוח המניע של נתרן מתחיל גבוה אך יורד, **תעלות נתרן נפתחות**, הכוח המניע של אשלגן **עולה.** [במהלך הזרוע היורדת (90- -- 30+) -הזרם העיקרי **אשלגן החוצה-**] הכוח המניע לנתרן מתחיל נמוך אך עולה, **תעלות הנתרן נסגרות**, **תעלות האשלגן נפתחות**, והכוח המניע לאשלגן מתחיל גבוה אך יורד. [כאשר התא במצב היפרפולריזציה (70- -- 90- ) הזרם העיקרי **נתרן פנימה-**] **תעלות האשלגן נסגרות**, תעלות הנתרן יוצאות מאינאקטיבציה אך **נשארות סגורות**, הכוח המניע לאשלגן קטן מאוד, והכוח המניע לנתרן גדול מהרגיל. בשלב זה **עיקר הזרם דרך תעלות הדלף לנתרן**. [רעלנים שמונעים פתיחה של תעלות:] **טטרודוטוקסין TTX-** נמצא בדג אבונפחא. לא יהיה פוטנציאל פעולה על תעלות הנתרן לא יפתחו ונתרן לא יכנס ויעלה את המתח החשמלי של התא. \*חולי אפילפסיה מקבלים דמוי TTX שמונע את פוטנציאלי הפעולה התכופים שגורמים לאפילפסיה. **טטראיטילאמוניום TEA-** מונע פתיחה של תעלות אשלגן. **[תקופה רפרקטורית:]** מאפשרת התקדמות פ\"פ לכיוון אחד. [תקופה רפקרטורית מוחלטת-] לא משנה איזה גירוי מתח ניתן, לא נצליח ליצור פוטנציאל פעולה נוסף. - [תקופה רפרקטורית יחסית-] אם ניתן גירוי מתח מספיק גבוה נוכל לקבל פוטנציאל פעולה נוסף. - **[תכונות פוטנציאל הפעולה:]** 1. 2. 3. - [פ\"פ כולל את השלבים הבאים:] 1. 2. 3. **מנגנון הולכת פוטנציאל פעולה לאורך האקסון:** 1. 2. 3. **[מעטפות מיאלין:]** חומר שומני שעוטף את תא העצב. גורמות לכך שפוטנציאל הפעולה לא ידאך ויעבור יותר מהר לאורך האקסון. - - - - - - **מהירות התקדמות פוטנציאל הפעולה תלוי בקוטר האקסון.** - - [מקדם ביטחון:] node - איזור ללא מעטפות מיאלין. פוטנציאל פעולה ב- node אחד מפעיל בו זמנית 3 nodes עוקבים. אם נסתם node אחד, למשל בגלל דלקת, עדיין נוצר פוטנציאל פעולה ב-node הבא והאינפורמציה זורמת. [טרשת נפוצה- Multiple sclerosis] - חסרון של האקסון העטוף נפוצה יותר בקרב נשים. מחלה אוטואימונית הגורמת לניוון עטיפות מיאלין רבות לאורך האקסון האקסון הפגוע חשוף. הוא איבד את הבידוד אבל חסרות לו תעלות נתרן שתלויות מתח בקרום. לכן פוטנציאל פעולה שנוצר ב-node הראשון לא יוכל להביא את ה-node הבא למתח-סף, היות והמטען החיובי ידלוף החוצה בדרך. - **[סינפסות:]** **סינפסה (מצמד\\מסנף)-** המפגש בין קצה האקסון של תא העצב ששולח מידע, ובין תא המטרה שמקבל את המידע. מעבר אינפורמציה מתא עצב לתא אחר. [סינפסה בין 2 תאי עצב:] **תא קדם סינפטי Presynaptic cell -** תא מגרה **המרווח הסינפטי Synaptic cleft** **תא אחר-סינפטי Postsynaptic cell -** תא שמקבל גירוי [2 סוגים עיקריים של סינפסות:] 1. 2. [יש סינפסות בין:] 1. 2. 3. **מבנה סינפסת עצב-שריר, סינפסה נוירו-מוסקולרית- neuromuscular synapse:** 1. 2. 3. 4. 5. **[שלפוחיות סינפטיות-]** נמצאות בקצה הסיב העצב ומכילות את החומר אצטיל-כולין acetylcholine בעקבות עליה בריכוז יוני סידן בקצה האקסון השלפוחיות מתקשרות לקרום התא, הן נפתחות ואצטילכולין דולף מתוכן למרווח הסינפטי.- אקסוציטוזה exocytosis. מולקולות אצטילכולין מתפזרות במרווח הסינפטי בדיפוזיה. ונקשרות לחלבונים מיוחדים בקרום התא האחר-סינפטי רצפטורים ל-acetylcholine מאוחר יותר השלפוחית \"נבלעת\" חזרה לתוך האקסון - אנדוציטוזה endocytosis (החומר אצטינכולין שנמצא במרווח הסינפטי מגיע לתא הפוסט סינפטי ונבלע בו ע\"י כליאה בקרום התא והפיכה לשלפוחית) **אצטילכולין הוא נוירוטרנסמיטר = שליח עיצבי.** נוירוטרנסמיטרים מאפשרים מעבר מידע בין תאי עצב. כדי להעביר מידע בין תאי עצב על הנוירוטרנסמיטר להשתחרר מתא העצב הפרה-סינפטי אל המרווח הסינפטי. **רצפטור-** חלבון שנמצא על פני הממברנה, קושרת נוירוטרנסמיטרים סטריאוספציפיים- קושרים משהו ספציפי. הקישור גורם לשרשרת תהליכים בתוך התא, המביאים להשפעה פיזיולוגית. [רצפטור ניקוטיני לאצטיל כולין-] כאשר יש קישור של 2 מולקולות של אצטיל כולין, התעלה נפתחת ויש מעבר של 2 סוגי יונים- נתרן ואשלגן. (בניגוד לרוב התעלות שמעבירות רק יון אחד). **תעלות בקרום האחר סינפטי:** 1. 2. כשהן מופעלות, סיב השריר נמצא במנוחה, פוטנציאל המנוחה = mV -90 נתרן רחוק יותר משווי משקל מאשר אשלגן. לכן דרך התעלה הפתוחה נכנסים לתא יותר יוני נתרן ממספר יוני אשלגן שיוצאים ממנו. כניסת המטען החיובי תגרום לדפולריזציה מקומית של סיב השריר באזור הסינפסה.- **פוטנציאל סינפטי** **(endplate potential (epp** Epp נוצר בעקבות שחרור בו-זמני של אצטילכולין ממספר רב של שלפוחיות סינפטיות שנפתחו בעקבות פוטנציאל הפעולה באקסון. [הפסקת פעילות אצטילכולין-] כשהן מתפרקות במרווח הסינפטי על ידי האנזים אצטילכולין אסטרז. האנזים אצטילכולין אסטרז מפרק את אצטילכולין לחומצה אצטית + כולין. כולין נקלט בחזרה לקצה העצב ומשמש ליצור אצטילכולין חדש. **רעלנים:** [רעל הקוררה-] חומר משתק שרירים בזמן הרדמה. [בוטולינום-] מיוצר מהחיידק קלוסטרידיום. נקשר לקצה האקסון ומפחית הפרשה של אצטילכולין- גורם להרפיית שרירים והחלקת קמטים. (בוטוקס) **[סדר אירועים מעבר מידע בין תאי עצב-שריר:]** 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 11. **[תאי עצב במערכת העצבים המרכזית:]** מקבלים גירויים מכ- 10,000 סינפסות תהליכי למידה גורמים לפיתוח סינפסות. **מעבר מידע בסינפסה בין תאי עצב:** 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. ב CNS יש מגוון של נוירוטרנסמיטרים, רצפטורים, ותגובות פוסט-סינפטיות! - - 1. 2. **נוירוטרנסמיטרים במערכת העצבים המרכזית -** יש מגוון רחב של נוירוטרנסמיטרים (לא רק אצטילכולין כמו בשריר-עצב) **כל תא מייצר סוג אחד של חומר (נוירוטרנסמיטר)** בקצה האקסון שלו וכל תא יכול לקבל מספר נוירטרונסמיטרים, כי יש קולטנים שונים : [נוירוטרנסמיטרים אקסיטטורים excitator-] לדוגמא, פותחים תעלות נתרן בתא המטרה- הפוסט-סינאפטי. וכך מגדילים את הסיכוי לפוטנציאל פעולה שם. [נוירוטרנסמיטרים אינהיביטורים inhibitory-] לדוגמא, פותחים תעלות כלור בתא המטרה וכך מקטינים את הסיכוי לפוטנציאל פעולה שם. - - - - - - **[אפילפסיה:]** מחלה של מערכת העצבים המאופיינת בהתקפים של פעילות בו זמנית ומוגברת של תאי עצב רבים- כ 50 מיליון חולים בעולם. עדויות לפגיעה בפעילות GABA באפילפסיה: - - לא כל התרופות מתאימות לכל החולים. [ברביטורים-] בנוכחות ברביטורטים גדלה תדירות הפתיחה של תעלות הכלוריד. הכניסה המוגברת של יוני כלוריד לתא, מגדילה את המטען השלילי בו ומפריעה להבאתו למתח סף. גורם להרגעה. **[קולטנים/ רצפטורים (כולם חלבונים):]** תגובת התא הפוסט-סינפטי לנוירוטרנסמיטר תלויה בסוג הרצפטור המצוי בתא זה. תגובת התא הפוסט-סינפטי לנוירוטרנסמיטר תלויה בסוג הרצפטור המצוי בתא זה ! לדוגמא הנורוטרסמיטר אציטילכולין, יש לו שני רצפטורים- רצפטור ניקוטיני ורצפטור מוסליני. כשנקשר לרצפטור ניקוטיני גורם לשפעול. וכשנקשר לרצפטור מוסליני שם הוא מאט את קצב הלב, כלומר עושה פעולה הפוכה.  [קולטן יונוטרופי -]פותחים באופן ישיר תעלות יונים. הוא מגיב ישירות לאותות כימיים כמו נוירוטרנסמיטרים. כאשר נוירוטרנסמיטר מתאים (ליגנד) נקשר לקולטן זה, הוא גורם לפתיחת תעלות יוניות דרכן נכנסים או יוצאים יונים. מאפשר מעבר של קטיונים פנימה לתוך התא- דהפולריזציה. פתיחת התעלות ליונים היא קצרת זמן, התעלות נפתחות ומיד נסגרות. - [קולטנים מטבוטרופיים-] יותר מורכב, בעלי השפעות ממושכות ומגוונות למערכת העצבים. \"שיטה עקיפה\" לפתיחת תעלות יונים. אופציה 1: 1. 2. 3. 4. אופציה 2: 1\. קישור נוירוטרנסמיטר: הנוירוטרנסמיטר נקשר לקולטן המטבוטרופי. 2\. הפעלת חלבון G: הקישור משנה את מבנה הקולטן ומפעיל חלבון G. תת-היחידה α ניתקת ומפעילה אנזים. 3\. יצירת שליח שניוני: האנזים מייצר מולקולה נוספת -- \"שליח שניוני\" (למשל cAMP), שמתחיל תהליכים תוך-תאיים נוספים. 4.פתיחת תעלת יונים: השליח השניוני גורם לפתיחת תעלת יונים, ויונים נכנסים לתא ומשנים את המתח החשמלי, מה שיוצר פוטנציאל בתר-סינפטי. 5\. השפעה ארוכת טווח: השליח השניוני עשוי להגיע לגרעין התא, להשפיע על גנים ולשנות את פעילות התא לאורך זמן.  **[סילוק הנוירוטרנסמיטר:]** **מטרה-** הפסקת הגירוי ו/או יצירת אפשרות למתן גירוי נוסף נפרד. [3 מנגנונים לסילוק נוירוטרנסמיטרים: ] 1. 2. 3. לכל נוירוטרנסמיטר יש מנגנונים משלו : - - **דאקטיבציה אנזימטית** -- פירוק הנוירוטרנסמיטר לאחר הפרשתו אל הסינפסה. חשיבות תהליך ספיגת הנוירוטרנסמיטר : - - - **[אינטגרציה עצבית:]** קצב הירי של הנוירון הבתר-סינפטי (הפוסט סינפטי) נקבע לפי הפעילות היחסית של הסינפסות המעוררות ושל הסינפסות המעכבות המצויות בדנדריטים ובגוף התא -- סכימה בזמן ובמרחב. (אם יפרוץ פוטנציאל פעולה תלוי בכל הדברים שיקרו במקביל באותו רגע נתון) בסכמטיזציה -- התא צריך לקבל בבת אחת את כל הסינפסות על מנת שיכנסו כל היונים ויגיע ערך הסף לפוטנציאל פעולה. - - - **נוירומודולציה-** הקטנת רמת הנוירוטרנסמיטר המופרש מקצות האקסון ללא השפעה ישירה על התא ה-פוסט סינפטי. **[סינפסות אקסו-אקסוניות:]**  בסינפסות אלו, נוירון אחד (נוירון 2) משפיע על כמות הנוירוטרנסמיטר שנוירון אחר (נוירון 1) יפריש לסינפסה עם תא פוסט-סינפטי. \- [ עיכוב קדם-סינפטי:] פעילות נוירון 2 מפחיתה את הפרשת הנוירוטרנסמיטר מנוירון 1, כך שנוצרת אינהיביציה (עיכוב) של העברת המידע. [-זירוז קדם-סינפטי]: פעילות נוירון 2 מגבירה את הפרשת הנוירוטרנסמיטר מנוירון 1, וכתוצאה מכך נוצרת אקסיטציה (הגברת העברת המידע) **[סומציה:]** תא יפתח או לא יפתח פוטנציאל פעולה על פי סיכום של כל הגירויים המתקבלים מסך כל הסינפסות. הסיכום של הפעילות החשמלית בממברנת ה- post כוללת את סך כל הפעילות המעוררת והמעכבת- סיכום אלגברי. - **הרצאה 3 - [אנטומיה של האדם]** **[הרכב הגוף:]** ============================ 60% מים 40% חומר אורגני- מימן, חמצן, פחמן, חנקן, חלבונים, שומנים, סוכרים 4% מינרליים- סידן, זרחן, נתרן, אשלגן, כלור, מגנזיום, ברזל, נחושת ועוד **חלוקה לרמות ארגון באנטומיה:** אטום--\>מולקולה--\>אברון--\>תא--\>רקמה--\>איבר--\>מערכת--\>אורגניזם (הגוף השלם) **[אנטומיה:]** ========================== אחד המדעיים הבסיסיים של מדעי הרפואה והיא עוסקת בלימוד על מבנה הגוף. אנטומיה יכולה להיות אנטומיה גסה המדברת על איבר שלם ויכולה להיות אנטומיה מיקרוסקופית העוסקת בתאים, בפרטים הקטנים. בנוסף, ניתן לדבר על אנטומיה אזורית (לפי חלוקת איזורים בגוף)- צוואר, בית חזה, בטן, אגן ועוד.. לעומת אנטומיה מערכתית- מערכת העצבים, העיכול, ההפרשה וכו\'.. בקורס אנו עושים שילוב למידה של אנטומיה אזורית ומערכתית.  **[חלוקה לאזורים בגוף:]** ===================================== **[המנח האנטומי (עמידה אנטומית)]** ============================================== כאשר גוף האדם נמצא בעמידה זקופה על שתי רגליים, בהונות רגליו פונות קדימה, ידיו פשוטות לצידי גופו וכפות ידיו פונות קדימה (האגודלים החוצה)\-- ראש, עיניים וכפות רגליים פונות קדימה. כפות הידיים פונות לפנים. **לפי מנח זה, נקבעים מיקומם של כל האיברים, כיווניהם ויחסיהם.** כשאנו מדברים על האיברים זה תמיד ביחס למנח אנטומי. **[מושגים חשובים- כיוונים ומיקומים ביחס לגוף:]** ------------------------------------------------------------ - - - - - - - - - - - - - - - - - יש לשים לב כי הגוף לחלוטין אינו סימטרי, ודאי לא בחלקיו הפנימיים (אין כל סימטריה בין המחצית הימנית של הבטן למחצית השמאלית שלה), אך גם לא בחלקים החיצוניים: אין סימטריה בין מחציות הפנים, בין הגפיים העליונים והתחתונים השמאליים והימניים, בגודל שדיים אצל נשים וכן הלאה. לכן נקודות כגון פטמות השדיים, הטבור אינן יכולות לשמש כנקודות טופוגרפיות לקביעת מיקומים מדויקים בגוף. לצורך זה משתמשים במיקום חלקי עצמות ספציפיים: בחוליות עמוד השדרה, בחלקי הגרון וכדומה. [יד שמאל ורגל ימין נחשבות contralateral-] צדדים שונים של הגוף. [יד ימין ורגל ימין נחשבות ipsilateral]- אותו צד של הגוף. [שני הרגליים נחשבים bilateral-] שני צדדים. [רגל אחת נחשבת unilateral]- צד אחד. **[מישורים אנטומיים]** ================================== חתכים במישורים שונים, מאונכים או מאוזנים, המחלקים את הגוף לשני חלקים. - - - \[חתכי גוף- הערה: בכל תמונת חתך אמור להיות תאור מיקום החתך, כך גם בבדיקות דימות המשתמשות בחתכים\]. **[ANATOMICAL VARIATIONS]** --------------------------------------- בספרות ובאטלסים האנטומיים מתארים אנטומיה כפי שמתקיימת בדרך כלל (בכ- %70 מהמקרים).\ במבנים האנטומיים יכולה להיות שונות גבוהה בסטרוקטורת מסויימות מבלי להוות בעיה רפואית פתולוגית. כשם שישנה שונות בעצמות הפנים בין בני אדם וכולנו לא נראים אותו דבר, קיימת שונות גם בחיבורים של השרירים לעצמות. ישנה גם שונות במבנה הענפים של כלי הדם והעצבים, הורידים מאוד וריאביליים והעצבים פחות וריאביליים.\ חוסר ידע וריאציות אנטומיות מהוות 10% מהרשלנויות הרפואיות. **[SITUS INVERSUS ]** --------------------------------- כאשר האיברים הפוכים (כמו מראה) מהנורמל. **[תנועות בתנוחה האנטומית]** ======================================== אפשר לפרק את התנועות המורכבות שלנו לכמה תנועות פשוטות. למשל: - - - - - - שקפים 52-76-- מומלץ לקריאה ולא חייב לדעת למבחן הנוכחי. נכון לדעת את החומר שיש שם ולקרוא אותו. **[החללים העיקריים והגדולים של הגוף]** ================================================== מושג החלל: יש לשים לב כי חללים בגוף הם ברובם חללים פוטנציאליים. לדוגמא, חלל הבטן או חלל החזה, הם חללים פוטנציאליים: מבט על תמונה שלמה של בטן או חזה מראה כי הכל גדוש באברים. אין למעשה חלל אמיתי. אך כשנוצר לדוגמא דימום בבטן או בחזה, הוא דוחק האיברים ויוצר חלל. לכן תמיד, כששומעים מילים space, cavity, foramen, canal כגון, חלל המתארות וכדומה, יש תמיד לברר מה נמצא בפנים. אגב, ישנם חללי אוויר במקומות שונים בהם האוויר הוא פונקציונלי, הוא לא נמצא שם \"סתם\", ללא תפקיד. \*לא למדנו עדיין - - - - - - - - - בנוסף, את חלל הבטן והאגן, abdominopelvic cavity, מחלקים חלוקה נוספת לארבעה חלקים הנקראים [Abdominopelvic Quadrants]: - - - - \*סוף שלא למדנו עדיין מלבד החללים העיקריים והגדולים ישנם גם: - - - - **[רקמות Tissues]** **[רקמה:]** ======================= קבוצה של תאים בעלי מבנה דומה ותפקיד משותף. גוף האדם בנוי מארבע סוגי **רקמות בסיסיות**: - - - - ההבדל בין הרקמות (מאפייני הרקמה) מתבטא בסוג התאים המרכיב אותן, בסדרן ובחיבורם ואף בתפקוד שלהם. בנוסף, ברקמות שונות יש גם הבדל בחומר החוץ תאי המופרש ע״י התאים. החומר החוץ תאי נחוץ לקיומו של התא והוא מורכב בעיקר מחלבונים ופרוטאוגליקנים, מים ומלחים שונים. הוא מסייע בתקשורת הבין תאית. מאפיינים ספציפיים לכל רקמה. **[רקמת אפיתל]** ============================ רקמות האפיתל מתמחות באחד או שניים מהתפקידים -- הגנה, מחיצה סלקטיבית, ספיגה, הפרשה או חישה. מצפה את המשטחים החיצוניים של הגוף, בשכבה אחת או יותר (העור) ומרפדת מבנים חלולים (המעיים). מתאפיינת בתאים מאוד צמודים וביניהם מעט נוזל (הנוזל הבין תאי). תאי אפיטל מאוד צמודים אחד לשני ולכן יש בהם פחות נוזלים. כל הנוזלים בגוף עוברים דרך תאים אלו- אשר עוטפים ולא נותנים לגורמים זרים לחדור פנימה. \[רקמת ציפוי (רקמת חיפוי), תפקידה לרפד ולעטוף משטחים וחללים בגוף, להגן עליהם ולהוות מחיצה סלקטיבית לחומרים שונים. מצפה את המשטחים החיצוניים והפנימיים של הגוף. מהווה שכבה אחת או יותר תאי האפיתל מאד צמודים וצפופים וביניהם קיים מעט מאוד נוזל בין תאי. כל החומרים החודרים לגוף עוברים דרך תאי אפיתל. רקמת האנדותל, המצפה את דופן כלי הדם, היא סוג מיוחד של אפיתל תאי אפיתל הם מהשכיחים שבתאים בגופנו\]. **[תפקידי רקמת האפיתל: ]** -------------------------------------- - - - - **[תפקידים ספציפיים של רקמת האפיתל:]** -------------------------------------------------- 1. 2. 3. 4. 5. 6. **2. [רקמת חיבור:]** ================================ רקמה המורכבת ממספר סוגי תאים השקועים בחומר בין תאי רב (מטריקס) שהם עצמם הפרישו- התאים מפרישים את החומר הבין תאי ונמצאים בתוכו. מורכבת ממעט תאים ויחסית הרבה חומר בין תאי. זוהי הרקמה המגוונת ביותר מבין ארבע רקמות הבסיס (הרבה סוגי תאים נכנסים להגדרה של רקמות חיבור).\ בניגוד לרקמת אפיתל, בה יש הרבה תאים צפופים ומעט חומר בין תאי לרקמת החיבור יש מספר מועט של תאים והרבה חומר בין תאי. **[תפקידי רקמת החיבור]** ------------------------------------ - - - - - **[מאפיינים של רקמת חיבור]** ---------------------------------------- בדרך כלל היא מורכבת מאחוז קטן של תאים ואחוז גדול של חומר חוץ תאי. - - - - **[המטריקס החוץ-תאי:]** --------------------------------------------------------- תאי רקמת החיבור מרוחקים אחד מהשני ע\"י המטריקס החוץ התאי. הרכב המטריקס קובע את תכונות הרקמה. המטריקס מורכב מסיבי חלבון אלסטינים וקולגנים (חלבון דומיננטי בגוף), מגליקופרוטאינים וקרבוהידרטים (פחמימה) הקושרים מולקולות מים. **[מבנה רקמת החיבור: ]** ------------------------------------ מעט תאים ויחסית הרבה חומר בין תאי.**[ החומר הבין תאי:]** -------------------------------------------------------------------- - - - **[סוגי סיבים:]** ----------------------------- [סיבי קולגן-] קולגן הוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף (%30 מכלל החלבונים). סיבי הקולגן הם שקופים, אך אגד של סיבים ייראה לבן. סיבי קולגן מעניקים לרקמה כוח עמידה במתיחה (כשיש לנו הרבה סיבי קולגן- העור יהיה מתוח אך ללא סיבי קולגן העור יהיה מדלדל). לא ניתנים למתיחה -- אינם חוזרים לאורכם המקורי לאחר מתיחה. [סיבי אלסטין, סיבים אלסטים-] סיבים צהובים הבנויים מחלבון האלסטין (Elastin). הם דקים יותר מסיבי הקולגן. מולקולת האלסטין עמידה ואלסטית ביותר. צורתה הטבעית היא כשל כדור צמר. ברגע שפועל עליה כוח חיצוני, היא נמתחת לצורת חוט ארוך. מולקולות האלסטין מחוברות בקשרי צילוב בין הקצוות (גם שהאלסטין נמתח קיים קשר בין קצותיו). בנוסף לרקמת חיבור יסודית (המחולקת לרפה- למשל, דם ולימפה ,וצפופה-למשל עצם) קיימים סוגים מתמחים של רקמות חיבור: עצם, סחוס, דם ולימפה. **[רקמת חיבור יסודית (תקנית)]** ------------------------------------------- לרקמת החיבור היסודיות מספר מאפיינים משותפים: [ ] 1. 2. 3. [רקמות החיבור היסודיות מתחלקות לשתי קבוצות נוספות, בהתאם לכמות הסיבים]: ----------------------------------------------------------------------------------- [**רקמת חיבור רפה/ תחוחה:** ] ברקמה בעלת מעט סיבים משני הסוגים. תימצא בעיקר בין כלי דם ומערכות שונות. עקב מיעוט הסיבים יש בה הרבה מקום לכלי דם, וכך ניתן להעביר דרכה חומרים רבים. בתוך רקמת החיבור יהיו בדרך כלל שומנים ותאי דם לבנים (המכילים חמצן וקשורים למערכת החיסון) כך שהרקמה מחברת בין האיברים, מזינה אותם ומגינה עליהם (בזכות כלי הדם שמכילים חמצן). ולכן, למשל, אצל חולי סרטן יש ייצור מוגבר של כלי דם. **[רקמה זו מכילה: מסכם בקצרה את הכתוב מעלה]** מעט תאי Fibroblasts (מייצרי סיבים)\ חומר בין תאי- ג\'לטיני\ סיבים- קולגן ואלסטין\ צפיפות הסיבים- נמוכה תפקיד- מחברת בין האיברים, מזינה אותם ומגינה עליהם\ מיקום- בין כלי דם, מתחת לעור [היא קיימת כ: (מה נחשב רקמת חיבור רפה?)] 1\. Areolar tissues 2\. רקמת שומן 3\. רקמת חיבור רטיקולרית (רשתית) **[רקמת חיבור צפופה:]** ----------------------------------- רקמה בעלת כמות גדולה מאוד של סיבים קולגניים ו\\או אלסטיים- מה שהופך אותה ליותר דחוסה ועמוסה ------------------------------------------------------------------------------------------- [מכילה:] תאי Fibroblasts (מייצרי סיבים) וסיבים קולגניים ו\\או אלסטיים. צפיפות הסיבים- גבוהה וזה מה שנותן לה את החוזק והסביבות. [תפקיד:] מחברת בין האיברים, מזינה אותם ומגינה עליהם. [מיקום:] בין שרירים, גידים ורצועות [שלוש סוגים של רקמות צפופות:] ----------------------------------------- 1. 2. 3. **[רקמות חיבור נוזליות:]**  ------------------------------------------------------------- - בכל דקה יוצא מהחדר השמאלי של הלב כ-5 ליטרים של דם. - **[רקמות חיבור תומכות (מיוחדות):]** ----------------------------------------------- [עצמות-] רקמת החיבור התומכת העיקרית. מכילות: תאי עצם (אוסטיאוציטים, אוסטאובלסטים), חומר בין תאי קשיח המורכב ממינרלים (סידן, פוספטים ועוד..) וסיבי קולגן המעניקים לעצם את קשיחותה. [סחוסים-] מכיל תאי סחוס (כונדרובלסטים, תאי סחוס צעירים, הבונים את הסחוס). חומר ג\'לטיני עד מוצק. החומר הבין תאי מרכיב כ-%95 מהסחוס ולכן, הסחוסים שלנו מאוד גמישים. סיבי קולגן ואלסטין. רקמת חיבור צפופה המשמשת מרכיב מבני חשוב במקומות רבים בגוף. מפרקים, כלוב הצלעות, האוזן, האף, דיסקים בין חולייתיים, קנה הנשימה ובסימפונות של דרכי הנשימה. **3. [רקמת שריר]** ============================== - - - **[רקמת עצב]** ========================== מערכת התקשורת של הגוף. מורכבת מ: 1\. תאי עצב- נוירונים 2\. תאי גליה (תאים תומכים): תאים ששייכים למערכת העצבים ואינם נוירונים- אינם מתעסקים בהעברת מידע. מספרם גדול פי 50-10 ממספר הנוירונים ב-CNS. בעבר לא ייחסו להם חשיבות רבה והיום מבינים שיש להם תפקיד חשוב ומשמעותי יותר ממה שחשבו. מהווים תאים תומכים -- תחזוקה, אספקת אנרגיה, מניעת זיהומים (בגלל שאין לנו לימפה במוח הם אלו שמונעים זיהומים), ייצור מיילין ועוד. **[סוגי תאי גליה: ]** --------------------------------- - - - **[סיכום תאי גלייה:]** ---------------------------------- - - - - **[הרצאה 4- מערכת העצבים המרכזית CNS]** רקע היסטורי (לקרוא במצגת) המוח : מספר עובדות יסוד - - - **[CNS]** **מע\"מ CNS - מערכת העצבים המרכזית:** כוללת את מוח הגולגולת ומוח השדרה. 10 בחזקת 11 תאי עצב במוח, כל תא יוצר 10 בחזקת 3 קשרים סינפטיים. בסה\"כ 10 בחזקת 14 קשרים סינפטיים במוח. - **[דוקטרינת הנוירון-]** עיקרון לפיו הנוירון הוא יחידת העברת המידע הבסיסית במערכת העצבים. **[תפקידי מערכת העצבים: ]** - - - - - [**תפקיד מרכזי**:] שליטה בגוף וויסות התנהגותו (מודעת ואינה מודעת) - היא עושה זאת על ידי איסוף המידע הרלוונטי ביותר מהסביבה על ידי קולטנים סנסוריים, העברת סיגנלים המקודדים את האינפורמציה אל מערכת העצבים המרכזית ,עיבוד המידע על מנת להתאים את התגובה המתאימה ושליחת פקודות לאיברי המטרה השונים, (הכל מתוך כמות עצומה של מידע חיצוני).\ לכן, מערכת העצבים אחראית על- תקשורת עם העולם החיצוני והפנימי, פונקציות גבוהות של למידה, זיכרון. כל זה נעשה על ידי היחידות הבסיסיות -- הנוירונים. **[מע\"מ היא מערכת של שליטה ובקרה:]\ **כל האינפוטים (אור, קול, חמצן..) נקלטים במערכת העצבים המרכזית ואז עוברים דיגום נתונים (סוג האנרגיה).\ למשל - נקבל אינפורמציית אור דרך מערכת הראיה. ואז יש שינוי לאנרגיה שמערכת העצבים מבינה (למידע חשמלי) המעבר יוביל אותם למרכזים שונים במוח, ששם יהיה תהליך עיבוד הנתונים מה שיביא לתגובה/ חוסר תגובה (תגובה מוטורית). יש לציין שתהליך העיבוד הוא אישי ושונה אצל כל בן אדם אע\"פ שהקלט אותו הדבר. סכ\"ה שלושה שלבים עיקריים המרכיבים את מערכת השליטה והבקרה -- **דגימת נתונים, עיבוד נתונים ותגובה.** - - חישה (מידע), אינטגרציה- קבלת \"החלטות\" (לאו דווקא מודעת), מוטוריקה/ הפעלת הבלוטות. **[הנוירון ]** יחידת העברת המידע הבסיסית במערכת העצבים. 100 מיליארד במוח (טיפול במידע) ומיליארד בחוט השדרה, פי 10-50 תאי גליה (חיסון, הכוונה, עטיפה, סביבה קבועה). - - - - **[תפקוד הנוירונים:]** 1. 2. 3. 4. **[מבנה מערכת העצבים - מבנה כללי וחלוקות]** מערכת העצבים מהווה כ-3% ממשקל הגוף. **[מערכת העצבים מתחלקת לשתי מערכות:]** 1. 2. **[מבנה מערכת העצבים המרכזית- מוח וחוט השדרה (אנטומי)]** - - - - - **[חוט השדרה Spinal cord]** תפקידי חוט השדרה: 1. 2. 3. חוט השדרה מוגן בעמוד השדרה. עמוד השדרה מחולק לחמישה מקטעים, לפי שמות המקטעים הללו, קרויים החלקים בחוט השדרה. מוח השדרה מוגן בחוט השדרה. **[התפתחות מערכת העצבים:]** - - המוח הכרחי לנו מכיוון שהתפתחות המוח נועדה כדי שנהיה יותר חכמים ונצליח להגיע בסופו של המוח למצב של רבייה והישרדות. **[מערכת העצבים הפריפריאלית (PNS)]** באופן כללי, למערכת העצבים ההיקפית והמרכזית תפקידי בקרה (למשל בקרת התנהגות, הבדל בין טוב לרע). מערכת העצבים מתפקדת בבקרת ההתנהגות -- להבחין בין טוב ורע לפעול בהתאם לכך. מערכת העצבים אחראית גם על בקרה חיצונית -- קשר בין המערכות השונות. וגם על בקרת הסביבה הפנימית -- חומציות, חמצן, מלחים, טמפרטורה, לחץ דם. תפקיד זה הוא חלק ממערכת **העצבים האוטונומית**. **[מערכת העצבים הסומטית (חלק מהמערכת ההיקפית)- עצבי השדרה]** מערכת העצבים ההיקפית = peripheral nervous system (PNS)- עצבי ראש (12 זוגות), עצבים שדרתיים (31 זוגות), גנגליונים צברים של נוירונים בפריפריה.\ עצבים קרניאליים וספינאליים (cranial and spanial nerves). עצבים קרניאלים= 12 זוגות שיוצאים מהגולגולת. עצבים ספינאלים= 31 זוגות שיוצאים מעמוד החוליות. עצב הוגוס- עצב קרניאלי מס׳ 10, דומיננטי מאוד בגוף- יודע לעצבב ישירות את אזור הפה, המערכת הלבבית, מערכת הנשימה, עיכול, כבד ואיברי המין. 31 זוגות של עצבי שדרה מצויים לאורכו של חוט השדרה (ההמשכים שלהם מתחברים למערכת ההיקפית), אל העצב השדרתי ייכנס עצב סנסורי, יעבור לחוט השדרה דרך הצד הדורסלי, וכך המידע הסנסורי מהפריפריה יעבור אל המוח. חוט השדרה= מידע סנסורי עולה אל המוח ומסלולים מוטוריים יורדים מהמוח לפריפריה- קלט ופלט מהגוף (סנסורי ומוטורי). המידע המוטורי אשר מגיע מן המוח, יעבור דרך הצד הפנימי הורסלי של חוט השדרה- מדובר במסלולים שונים ומידע שונה אשר מועבר. - - הסנסורי והמוטורי יוצאים יחד מחוט השדרה -- באיחוד הם נקראים עצב שדרתי.\ יש 31 זוגות עצבים שדרתיים (62 סכ\"ה). (באנטומיה נקרא עצבים ספינאליים). \*\*\*מומלץ לעבור גם על תמונות והסברים במצגת. **[חלוקת ה- PNS:]** מערכת העצבים האנטרית- חישה והפעלת שרירים במערכת העיכול. נתמקד בסמסטר ב\'. המערכת הסומטית -- חישה חיצונית. מערכת רצונית, מודעת, עם שליטה (תחושה ותנועה של שרירי השלד) מחולקת למערכת תחושתית (סנסורית) ומוטורית. המערכת האוטונומית -- שליטה באיברים פנימיים (שרירים חלקים ושרירי לב), לא רצונית ועובדת באופן אוטומטי, למשל במצבי לחץ, במערכת העיכול, כיווץ המעי, כיווץ כלי הדם ועוד. **[מחולקת לשתי מערכות:]** 1. 2. **במילים של שנה א\' לא לבד:** -מערכת העצבים ההיקפית- זו המערכת שמקשרת בין המוח וחוט השדרה לבין חלקי הגוף (הפריפריה) התקשורת נעשית באמצעות עצבי השדרה והגולגולת. **[חלוקה תפקודית:]** - - - - - - **[מערכת העצבים- חלוקת תפקודית:]** - - -  **[אנטומיה פונקציונלית של כלל מערכת העצבים ]** - - בזכות פרויקט המוח האנושי- ניתן לדעת את התקשורת בין מיליון תאים. מידול רשתות עצבים בעזרת מחשב. ״פרויקט\ המוח הכחול״- שימוש במחשב שנקרא ״מחשב על״. ---\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-\-- **[CNS - חלק ב\' (הרצאות 5-6)]** **[סוגי נוירונים:]** 1. 2. 3. **[צורות ארגון של נוירונים במערכת העצבים ]** - - **[נוירונים מוטוריים וסנסוריים]** - - **[המערכת התחושתית (סנסורית) Sensory System (במערכת הסומטית -\> תחושתית, שהיא חלק מהמערכת ההיקפית)]** חלק ממערכת העצבים האחראית על מידע תחושתי, אחראית על העברת מידע תחושתי מהסביבה אל מערכת העצבים, על קליטת הגירוי, הולכה אל CNS , על התפיסה (Perception) ועיבוד הגירוי.\ תפקיד = תפקיד המערכת התחושתית (afferent) העברת מסר תחושתי למוח, תרגום, מיון, סינון ועיבוד מידע תחושתי וביצוע תגובה.\ מטרה = הכרה והבנת המסלולים התחושתיים \-- גירוי תחושתי.\ גירוי תחושתי: (Afferent) מאברי חישה למוח.\ תגובה מוטורית: (Efferent) מהמוח לפריפריה.  סומטי- הכוונה לגופני, זה שהדבר נמצא על פני כל הגוף והתחושות לא מגיעות רק מאיבר אחד, לדוגמא טמפרטורה מגיעה מכל הגוף. ומנגד- לדוגמא ,שיווי המשקל מגיע רק מהאוזן. כשנדבר על התחושה הכוונה לסוג התחושה= Modality. במילים אחרות מערכות תחושתיות- בעלי איבר חוש ספציפי- ראיה, שמיעה, שיווי משקל (אוזניים), טעם, ריח מגע, כאב, טמפ\', פרופריוספציה (תחושת מנח הגוף והשרירים)- המערכת הסומטוסנסורית- אין להם איבר חוש מסוים. סוג התחושה = Modality **[מבנה ותהליכים כללים]** **מערכת תחושות הגוף- סומטוסנסורי:** איברי חוש פשוטים, מפוזרים באזורים נרחבים בגוף.\ הרצפטורים מהווים **חלק מסיב העצב**.\ לפי מיקומם ממיינים את החיישנים של חושי הגוף לחיצוניים ולפנימיים [החושים-] מגע, כאב, טמפרטורה, מיקום איבר. **[רצפטור:]** הרצפטור= תא ספציפי -קנה בעין, תא שערה באוזן, **[או]** קצה של תא עצב שהתמחה לתפקיד מיוחד - [תפקידי הרצפטור:] - - **פוטנציאל הרצפטור\\ פוטנציאל גנרטור-** המתח החשמלי שנוצר ברצפטור לאחר ההתמרה -  **[גירוי--]** (איבר חוש- לא תמיד חייב שהרי לא תמיד יש איבר ספציפי שקולט את הגירוי \-- רצפטור--נוירון תחושתי ראשוני--מערכת העצבים המרכזית. **[שלב 1: גירוי (איברי החוש) ]** +-----------------------------------+-----------------------------------+ | **החושים המיוחדים= מערכת סנסורית | | | (תחושתית)- בעל איבר חוש ספציפי | | | שגם יש לו חיישן ספציפי** | | +===================================+===================================+ | **איבר חוש** מורכב, ממוקם במקום | **איברי חוש** פשוטים, מפוזרים | | ספציפי. | באזורים נרחבים בגוף | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | החושים: ריח, טעם, שמיעה, ראיה, | החושים: מגע, כאב, טמפרטורה, מיקום | | שיווי משקל | איבר | | | | | | (Propioception) וחושים שאינם | | | מעוררים תחושה מודעת | | | (בארורצפטורים) | +-----------------------------------+-----------------------------------+ | הרצפטורים (החיישנים) הם תאים | הרצפטורים מהווים **חלק** מסיב | | ספציפיים היוצרים סינפסה עם תא | העצב - מחוברים אליו (בניגוד | | עצב. הקולטן אינו חלק מהנוירון אלא | לנוירון במערכת החושים המיוחדים).\ | | רק יוצר תקשורת איתו. | לפי מיקומם ממיינים את החיישנים של | | | חושי הגוף | | | | | | לחיצוניים ולפנימיים. | +-----------------------------------+-----------------------------------+ |  | | +-----------------------------------+-----------------------------------+ **סינון על ידי איבר החוש -** בדרך אל החיישן עובר הגירוי דרך איבר החוש בו מתבצע סינון (פילטרציה), בתהליך הסינון מועברים חלק ממרכיבי הגירוי ביעילות וחלק אחר נחסם במעבר. דוגמא: תחום השמיעה של תדירויות הקול. (אנשים שונים ברמות שונות, כמו שבעלי חיים שומעים ברמות שונות) **[מנגנונים להפעלת תא עצב- השוואה:]** [גירוי ברצפטור פשוט]- הקולטן הוא חלק מהנוירון. קולט גירוי, ומחליט אם יווצר פוטנציאל פעולה או לא. קליטה ישירה ע״י הקולטן ולא באמצעות איבר חוש. [רצפטור של חושים מיוחדים]- הקולטן לא חלק מהנוירון, הקולטן יקלוט את המידע ואז הקולטן ישחרר נוירוטרנסמיטר ויעביר את המידע לנוירון הסנסורי. ישנו גירוי, (כל השערות זזות באוזן), השערה זזה, שינוי קונפורמציה, שחרור נוירוטרנסמיטר, קליטה באקסון- העברת המידע לאורך האקסון. **[שלב 2: חיישן / רצפטור: התמרה Signal transduction והגברה בחיישן:]** הרצפטור הוא תא ספציפי, לדוגמא: קנה בעין, תא שערה באוזן או קצה של תא עצב שהתמחה לתפקיד מיוחד כמו רצפטור לכאב. הוא המרכיב הראשון במסלול תחושתי. **[תפקידי הרצפטור:]** - - - - **איך הגירוי מביא לפוטנציאל חשמלי?** (מהות ההתמרה) אם יש גירוי אור, נקלט בפוטורצפטור מסויים בעין, אותו פוטורצפטור שקלט את האור, עצם הקליטה של האור גרמה לו לשינוי בתכונה שלו (שינוי במבנה) עצם השינוי יגרום לתהליכים תוך תאיים (ספציפי לכל קולטן) ותהליכים ביוכימיים בתוך התא שעצם ההפעלה של התהליכים הביוכימיים בתא יגרמו לפתיחה של תעלות יונים והפתיחה תגרום לשינוי במתח הממברנה.\ מתרחש שינוי בתוך התא שנגרם כתוצאה מהגירוי ובסופו של דבר מביא לשינוי במתח הממברנה. עצם הגירוי משנה את הרצפטור. זה יכול לקרות בכל מיני דרכים- הפעלת שרשרת של תהליכים תוך תאיים שיפתחו תעלות/ לא יפתחו תעלות, שינוי מבנה הרצפטור עצמו שגורם לפתיחת תעלות- איזומריזציה וכו\'.. כאשר אנחנו מרגישים מגע יש פוטנציאל פעולה. אך אם לא נרגיש= לא הגענו לערך הסף ואין פוטנציאל פעולה. אנרגיה חשמלית = תהליך בו הפעלת הרצפטור גורמת לשינוי במתח הממברנה. \*\*דוגמא להתמרה במצגת 5-6 שקופית 39\ [הסבר הדוגמא]: גירוי של מגע- נגענו בעור, האזור של המגע גורם לפתיחה של תעלות נתרן ודה פולריזציה ע\"י הפעלת הרצפטור, כתוצאה מכך מתרחשת שרשרת של תהליכים תוך תאיים שיגרמו לשינוי במתח הממברנה ודה- פולריזציה. שרשרת של התהליכים התוך תאיים תגרום בסופו של דבר לפתיחה של תעלות נתרן וכך נתרן נכנס פנימה, מה שיגרום לדה- פולריזציה. **[דוגמאות לסוגי רצפטורים:]** - - **[נשיאת המידע במערכת התחושתית]\ **המערכת התחושתית נושאת את המידע הבא על הגירוי: מודליות (סוג החיישן המגורה), מיקום (איפה הוא נעשה) עוצמה- (גירוי חזק או חלש), משך (כמה זמן הוא נמשך). הדרישות מהמערכת התחושתית הינה לקידוד ארבעה האספקטים של הגירוי התחושתי הנ\"ל. **[מהן \"הדרישות\" ממערכת תחושתית? ]** גירוי תחושתי: 1\. סוג, מודליות 2. עוצמה 3. משך 4. מיקום- אחריות לקידוד ארבע אספקטים של הגירוי התחושתי. **[Modality : סוג התחושה]\ [מודליות הגירוי:]** [ ] סוג של תופעה פיזיקלית או כימית היכולה להיות מורגשת (טמ\"פ, טעם, קול, גלי אור, לחץ).\ מי \"מרגיש\" את הגירוי? מי מעביר אותו אח\"כ הלאה? לכל גירוי ישנו קולטן ספציפי הרגיש לסוג הגירוי (גירוי שגורם להפעלת הקולטן) -- קידוד מודליות על ידי הקולטן. - החיישנים השונים והגירוי המתאים מצורף בתמונה. (הרחבה דף הבא) ---\-\--\>\ שאלה: מהן התחושות המתעוררות כאשר מגרים אותו רצפטור בגירויים מטיפוסים שונים?\ תשובה: התחושה של המודליות נקבעת לפי החיישן שגורה **ולא** לפי סוג הגירוי, כלומר מה שחשוב זה סוג הקולטן, מה שנרגיש תלוי בקולטן. סוג החיישן שנפעיל= סוג הגירוי שניתן. - לסיכום סוג הקולטן קובע מה נרגיש ולא הגירוי.\ דוגמא: אגרוף בעין. במצב של אגרוף בעין, אמור להפעיל מערכת של כאב אך במקום זה מפעילים את הפוטורצפטורים ורואים שחור\\כוכבים. כלומר מה שחשוב ומה שקובע את סוג התחושה זה [הקולטן] ולא הגירוי. מה שחשוב זה הקולטנים שמופעלים!!! כמו כן, ניתן להפעיל את הקולטנים גם לא לפי הגירוי שבהכרח מתאים להם.  - - **[קולטנים תחושתיים ]** מגע ראשוני עם העולם החיצוני, מכסים את פני שטח הגוף רגישות (קידוד) לסוג מסוים של גירוי (מודליות) 1. 2. 3. 4. 5. **[התמרה - שינוי מתח הממברנה (המשך להתמרה- ההתמרה מביאה לשינוי מתח הממברנה ולפריצת פ\"פ)]** פוטנציאל ממברנה (= פוטנציאל רצפטור) פוטנציאל ממברנה: יש שינוי של מתח הממברנה, בעקבות הפעלה של רצפטור, נמדד בגובה אמפליטודה. השינוי בפוטנציאל הממברנה יחסי לעוצמת הפעלת הרצפטור. דוגמא - גירוי (מגע) הגורם לפתיחת תעלות נתרן ולדה-פורלזציה, - - - - [מה שחשוב לדעת מתהליך ההתמרה:] כאשר יש לנו סוג של רצפטור מסוים ואנו מפעילים אותו אז כל גירוי ייקלט ברצפטור הספציפי שלו! עלינו להעביר את הגירויים לשפה שמערכת העצבים מבינה וזה יכול לקרות במספר דרכים- שינוי המבברנה/ הפעלת שרשרת של תהליכים ביוכימיים שיובילו לפתיחת תעלות ודה פולריזציה. להשלים שקופיות - 43 עד 47. - להבדיל בין עוצמה לתדירות. התדירות תעלה אבל העוצמה נשארת קבועה. - **[פוטנציאל פעולה ודחף עצבי -]** מעל ערך הסף, ככל שעוצמת הגירוי גבוהה תדירות פוטנציאלי הפעולה גבוהה, דחף עצבי גדול יותר. -כמות הנוירוטרנסמיטר המשתחרר לסינפסה יחסי לתדירות פוטנציאלי פעולה. -עוצמת הגירוי יחסית לדחף העצבי -ככל שעוצמת הגירוי עולה פוטנציאל הרצפטור גדל וקצב פוטנציאלי הפעולה גדל. בחושי שמיעה וראיה רגישות התחושה יורדת עם העלייה בעוצמה. בחוש הכאב רגישות התחושה מתגברת עם העוצמה. -הנוירון התחושתי יורה פ.פ כל זמן שהגירוי נמשך -במשך הגירוי קצב פ.פ בנוירון דועך, זוהי האדפטציה -הסתגלות **[אדפטציה (הסתגלות)]** תגובה לגירוי קבוע וממושך. קצב פוטנציאל פעולה בנוירון דועך. יש תחושות שלהן אדפטציה איטית ויש תחושות שלהן אדפטציה מהירה. \- **אדפטציה איטית** כשנותנים גירוי קבוע לאורך הזמן, בהתחלה קצב ירי גבוה של פוטנציאלי פעולה ואח\"כ קצב הירי הולך ונעשה איטי, יש ירי אך יותר איטי. \- **ואדפטציה מהירה** מתרחשת בצורה שיש ירי רק בעת שינוי הגירוי בהתחלה ובסוף. **[מהירות האדפטציה בחיישנים- קידוד עוצמת ומשך הגירוי:]** - - **[קידוד מיקום הגירוי- שדה חישה (Receptive Field)]\ **הגדרה: שדה החישה מראה לנו את מיקום הגירוי, שנרצה שהוא יהיה מיקום כמה שיותר מדויק. שדה החישה של עצב תחושתי הינו הטווח/אזור שבנוכחות גירוי גורם לתגובה בעצב (שינוי בדחף העצבי) (אם יש שתי עצבים , באחד נדוקר נרגיש שם כאב, אם נדקור בצד השני אז הכאב יהיה שם, אם נדקור בשני התאים נרגיש בשני המקומות, ואם נקח תא אחד ונעשה שתי דקירות נרגיש כאב אחד) - - - **מיקום-** שדות תחושתיים של נוירונים ברמות שונות של המערכת התחושתית. תחושת המיקום תלויה בשדות התחושתיים של הנוירונים שהגיבו**. יש פעמים שיש חפיפה בין שדות תחושתיים של נוירונים שונים.** קיימת רבגוניות בגדלי השדות התחושתיים. באזורים \"רגישים\" השדות קטנים יותר, צפופים יותר ופחות חופפים (למשל, הניסוי עם הדגדוג ביד). [הבחנה בין 2 נקודות חישה-] מדד לרגישות **שיטת הבדיקה:** בדיקה פסיכופיזית של הבחנה בין שתי נקודות. Just Noticeable Difference -JND- ההבדל (המרחק) הקטן ביותר בין שני גירויים הניתן להבחנה. **תוצאה:** אזורים שונים ברגישותם. הרגישים ביותר בקצות האצבעות ובשפתיים =2 מ\"מ, המרווח בכתב ברייל 2.4 מ\"מ **מסקנה:** הרגישות גדולה יותר כאשר השדות התחושתיים קטנים, צפופים ובלתי חופפים. **[גודל שדה החישה]**\ ככל ששדה החישה קטן יותר-כושר האבחנה גדול יותר, וכשדה החישה גדול יותר-כושר אבחנה קטן יותר.\ לשפתיים ולכפות הידיים- יכולת אבחנה גבוהה, רגישות סנסורית גדולה יותר. **מיקום (הבחנה בין שתי נקודות) --** במטרה לבדוק מדד רגישות, ע\"י בדיקה פסיכופיזית של הבחנה בין 2 נקודות, המרחק הקטן ביותר בין שני גירויים הניתן להבחנה. תוצאה --אזורים שונים ברגישותם. הרגישים ביותר בקצות האצבעות ובשפתיים. מסקנה: הרגישות גדולה יותר כאשר השדות התחושתיים קטנים, צפופים ובלתי חופפים.  **[סיכום ביניים: רצפטורים וקידוד מידע תחושתי]** 1. 2. 3. 4. 5. 6. **[מסלול עצבי (נדבר על זה גם בהרצאה נפרדת)]** 1. 2. 3. 4. 5. ע\"פ התמונה -- בעור יש את השדה התחושתי, הקולטן, משם יש עצב ראשוני שמעביר את האינפורמציה מהקולטן אל חוט השדרה, מחוט השדרה יש מעבר אל הטאלמוס ע\"י עצב שניוני, מהטלאמוס יש מעבר לקורטקס הסנסורי הראשוני וזה מועבר עי עצב שלישוני. אח\"כ יש המשך עיבוד בקליפת המוח והמשך העיבוד זה נעשה ע\"י רבעוני. במילים פשוטות - קלט סנסורי (עור\\אוזניים)-\> חוט השדרה -\> תלמוס -\> איזור סנסורי במוח(קלט עיניים)-\> תלמוס -\> איזור סנסורי בקורטקס(קלט ריח) -\> האונה התמפורלית **[ממסר סינפטי]** - - - מסלול עצבי - מצגת 63 - להוסיף **סינפסה:** מרכיבים פרה-סינפטיים + אינטרנוירונים (מעכבים, מעוררים).\ מיזוג כל המידע \"הנכנס\", שינוי ובקרה של המסר : פלט עצבי. **גודל שדה החישה במסלול העצבי התחושתי -** מסלול עצבי: עצב ראשוני -- עצב שניוני (מיזוג קלט תחושתי מעצבים ראשוניים) -- עצב שלישוני (מיזוג קלט תחושתי מעצבים שניוניים). **חידוד כושר אבחנה של שדה החישה -** הרכב שדה החישה: אזור מרכזי מעורר דחף עצבי, אזור מסביב, מעכב יצירת דחף עצבי, האזור המעכב: אינטרנאורונים מעכבים. תוצאה: חידוד כושר אבחנה, \"חיזוק\" מרכז שדה החישה. **קידוד סוג התחושה --** יש רצפטור הספציפי לסוג התחושה (לחץ, מתיחה, חום, כאב), כל סוג של תחושה מועברת על ידי סיבי עצב ספציפים. Labeled lines מסלולים \"מסומנים\" כל סוג תחושה מועברת על ידי סיבי עצב ספציפיים (סיבי כאב, סיבי מגע) -- הגעה לאזורי מוח ספציפיים. **הצטלבות** - קליפת המוח סימטרית בצורתה: המיספרה ימנית: חצי גוף שמאלי, המיספרה שמאלית: חצי גוף ימני הצטלבות סיבים עולים. מקום ההצטלבות משמעותי כשמדובר על פגיעות. 1. 2. **[סיבי עצב]**  **[שני פרמטרים שקובעים מהירות הולכה:]** 1. 2. **[סוגים:]\ 1. AA- אלפא מוטור נאורון-** מנח שרירים (פרופריוספציה) קוטר 13-20 מיקרומטר (נחשב עבה) והמהירות בין 80-120 בשנייה (נחשב די מהיר)- זה נוירון מוטורי (מגיעה מהמוח לשרירים).\ 2**. AB-** מכנורצפטורים בעור- שמעבירים מגע, לחץ, תחושת השרירים במרחב. קוטר 6-12 מהירות 35-75 בשנייה (מהירות הולכה גם מהירה אך לא כמו הנוירון המוטורי).\ **3. AD-** מעביר מידע על כאב חד ומהיר, מגע חזק וטמפרטורה- קור. מהירות הולכה 5-30 לשנייה.\ 4**. C-** גם קוטר קטן וגם לא עטוף מיילים, הולכה של 1 לשנייה, מעביר מידע על טמפרטורה- חום וכאב חלש (עמום). **[אזורי מוח]\ 1. קליפת מוח 1 primary:** קבלת קלט תחושתי ישיר ללא תהליכי עיבוד מורכבים.**\ 2. קליפת מוח 2**: בסמיכות לאזור 1, שם מתרחשת קבלת קלט מהאזור ה-1 המשך עיבוד, מורכבות גבוהה, סינפסות רבות. **\ 3. Association :** אזורים המאחדים מידע מאזורים שונים (מוטיבציה, זיכרון, רגשות) עיבוד מורכב, בסופו של דבר יצא משם הפלט -- להוציא פעולה לפועל והתגובה הינה תגובה מוטורית אז מהאזור האסוציאטיבי יעבור לאזור המוטורי 1. **[סיכום ביניים:]\ מערכת תחושתית:** העברת מידע תחושתי מהסביבה למוח - - - - **[מערכת תחושות הגוף -- המערכת הסומטוסנסורית (חלק מהמערכת הסנסורית)]** העברת מידע תחושתי מהגוף: 1. 2. 3. [רצפטורים תחושתיים בעור] -- כולם יחד מכסים את כל פני שטח העור שלנו ( 1.8 מ\"ר בממוצע). בעור יש לנו שכבה חיצונית (אפידרמיס) ויש לנו שכבה פנימית (דרמיס). בכל שכבה יש קולטנים. 1. [כולם בעלי המאפיינים: ] קצה אופייני (הם בקצה העצב ולא איברי חוש), מיקום בעור, שדה חישה (באפידרמיס שדה החישה תמיד יותר קטן מהדרמיס- השכבה הפנימית), רגישות לתחושות מגע שונות (בין האפידרמיס לדרמיס), תכונת הסתגלות: חלקם הסתגלות איטית (SA) וחלקם הסתגלות מהירה (RA). כאשר אנו מדברים על מכנו-רצפטורים בעור אנו מתייחסים לשני מכנו-רצפטורים הנמצאים באפידרמיס ושניים הנמצאים בדרמיס: ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ **רצפטורים ע\"ג שטח פני העור, באפידרמיס** **רצפטורים בדרמיס (השכבה העמוקה יותר בעור)** ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 1\. זקיק שיער: תנודות, רפרוף, מהירות וכיוון תנועה. מסתגל מהר-RA, שדה חישה Pacinian. 1 - בצורת קפסולה, בעל שדה חישה גדול והוא RA. נותן רגישות לתנודות ולחץ שדה גן, נמצא באזורים של עור חלק ושעיר, תנועות השרירים. קטן. Meissner.2 מגע אבחנתי, נמצא בריכוזים קטנים בקצות אצבעות (בהם שדה החישה קטן), רפרוף, מרקם של חומרים. נמצא בעור חלק, RA, בעל שדה חישה קטן. Ruffini.2- בעל חישה גדול, SA, רגיש למתיחות יותר חזקות, נמצא באזורים של עור חלק ושעיר. ובאזורי מפרקים Merkel\'s.3 בעל שדה חישה קטן ( 2-4mm )\ נמצא בעיקר באזורי עור חלק, והוא מסתגל באיטיות-SA,\ הוא מזהה מתיחה אופקית על פני העור. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------  **מבנה חיישני המגע ומיקומם -** שני טיפוסי חיישן חיצוניים (בין הדרמיס לאפידרמיס) ושני טיפוסי חיישן עמוקים יותר (בדרמיס). בחיצוניים, נוירון מעצבב מספר אברי חיישן (10-25) ובעמוקים רק אחד. בכל עומק חיישן אחד מטיפוס SA והשני מטיפוס RA. **השדות התחושתיים של נוירון תחושתי ראשוני -** לחיצוניים שדות קטנים (2 מ\"מ), מתאים לאבחנה עדינה (ברייל, טקסטורה), לעמוקים שדות גדולים, מתאים לזיהוי לחץ ותנועה על שטחים גדולים. **פיזור חיישני המגע -** בקצות האצבעות 300 מכנו-רצפטורים לסמ\"ר, ובכף היד 50. הרצפטורים השטחיים מרוכזים במיוחד בקצות האצבעות. **[סיכום תפקידים:]\ שטחיים:** להבחנה מדויקת בפרטי המגע\ **עמוקים:** להבחנה כללית באזור המגע\ **SA אדפציה איטית**: להבחנת מגע קבוע.\ **אדפציה ארוכה** **RA:** להבחנת רעד, יצירה וניתוק מגע. **[סוגי מגע מהעור נבדלים עפ\"י סוגי העור:]**\ עור חשוף, ללא שיער -- קצות האצבעות, פנים כף היד, שפתיים, תחתית כף הרגל. באזורים אלה יש קמטים של האפידרמיס (טביעות אצבעות). יש ריכוז גבוה של קולטנים המעוררים ע\"י כיפוף העור או ע\"י תנועה על פניו. עור מכוסה שיער (רוב השטח)- הקולטנים מצויים בבסיס השערה (hair follicle) ומגיבים לתזוזותיה. לקולטנים אדפטציה מהירה -- מדווחים על תחילת/סיום הגירוי.\ כשחובשים כובע השערות מורכנות, חשים בכך, אך זה נפסק לאחר זמן. סיומות של עצב תחושתי מלופפות סביב השערה. אלה הם מכנורצפטורים המספקים מידע לגבי שינוי מכני שמופעל על השערה/על העור. 2. - - - - - - 3. - - - - - - - **המסלול העצבי התחושתי\ **התהליך- **קולטן** מסויים שקולטים דרכו גירוי ואז יש איזושהי **שרשרת של עצבים**, יש לנו מסלולים מסומנים הצטלבות, ארגון סומטוטופי שמגיע בסופו של דבר אל **קליפת המוח התחושתית** שלנו שבקליפת המוח התחושתית יש את הארגון הסומטוטופי.\ **ארגון סומטוטופי** הינו ארגון של כל הגוף שלנו בקליפת המוח הסומטוסנסורית אבל לפי כמות השדות הרצפטיבים. למשל השפתיים שיש שם כמות גדולה של שדות רצפטיביים כי זה אזור תחושתי מאוד חזק אז שם יש ייצוג של השפתיים הרבה יותר גבוה מייצוג של הגב. (ע\"פ ההמונקולוס) **מבחינת הדרך:** רצפטור שמחובר לנוירון הראשוני שמגיע לחוט השדרה, מחוט השדרה ישנו מעבר לנוירון שניוני שיגיע עד התלמוס, מהתלמוס ישנו מעבר דרך נוירון שלישוני עד לקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני ומשם יש מעבר לקורטקס האסוציאטיבי שזה נוירון רבעוני. בסופו של דבר מכניסים מידע לקורטקס ושם מתבצעת החלטה האם בעקבות המידע התחושתי שנכנס אל המוח רוצים לבצע איזושהי תגובה והתגובה הינה תגובה מוטורית. **גם חוסר תגובה מוטורית הינה תגובה**, אם אנחנו לא נגיב באופן מוטורי זה מגיע מהחלטה שלא לבצע את הפעולה המוטורית. כלומר אי ביצוע פעולה מגיע אחרי החלטה. **[מוח השדרה:\ א- מבנה:]\ **עצב שדרתי: עצב תחושתי+ עצב מוטורי\ גנגליון תחושתי: גופי העצבים התחושתיים ה1.\ **[ב- חתך רוחבי בעמוד השדרה:]**\ 1. חומר אפור בצורת פרפר (גופי עצבי 2 ואינטרנוירונים). : קרן אחורית- תחושתי. קרן קדמית- מוטורי.\ 2. חומר לבן: מסילות (אקסונים) **[ג- תפקידים]** - א. הולכת מידע תחושתי : מסילות תחושתיות עולות ב. הולכת מידע מוטורי: מסילות מוטוריות יורדות ג. רפלקסים **[ארגון סומטוטופי- הקורטקס הסומטוסנסורי S1 - סיכום]\ **הארגון קיים במוח ובחוט השדרה. הארגון זוהי בעצם מפה עצבית- קידוד של אברי הגוף לפי מסלולים קבועים. כמו כן ישנם סיבים ייחודים לכל אזור בגוף המגיעים לאזורי מוח ספציפיים -- הארגון הסומטוטופי. מצד אחד הכל מסודר ומצד שני כל הזמן ישנה תקשורת בין אזורי מוח. היום אנו יודעים כי זה מגיע לS1 אך זה לא אומר שהמידע נשאר שם, אלא מתקשר לעוד אזורים. כלומר, יש כל הזמן קשר בין מערכת העצבים. ייצוג אברי הגוף במפה עצבית- רמת צפיפות הרצפטורים באיבר מדד לרגישות ולכושר אבחנה. ניתן לראות שהגב (בעל שדה חישה גדול) ממש קטן ואילו, השפתיים והידיים (שיש בהם רצפטורים בצפיפות והם בעלי שדות חישה קטנים) מיוצגים כגדולים יחסית. **ארגון סומטוטופי- מפה עצבית - הרחבה :** קידוד אברי הגוף לפי מסלולים קבועים, סיבים ייחודיים לכל אזור בגוף המגיעים לאזורי מוח הספציפיים להם. 1. 2. *בקורטקס הסומטוסנסורי S1- הומונקולוס- האדם הקטן:* ייצוג אברי הגוף במפה עצבית, מראה את רמת צפיפות הרצפטורים באיבר = מדד לרגישות ולכושר אבחנה. **[מרכיבי המסלול התחושתי -- מסילות עולות (הרחבה בהמשך)]** 1. 2. 3. **מסילה אחורית Dorsal column:** מעבירה- מגע אבחנתי, תנודות, פרופריוספציה. עולה עד למדולה, סינפסה עם עצב 2 [Gracilis]- רגליים וחלק גוף תחתון [Cuneate]- ידיים וחלק גוף עליון הצטלבות במדולה, יצירת Medial Lemniscus ועלייה לתלמוס לאיזור VPL ולקורטקס סומטוסנסורי 1 **מסילות אנטרו-לטרליות Anterolateral Spinothalamic System:** כאב וטמ\"פ- כניסה לעמוד השדרה -\> סינפסה עם עצב 2 + הצטלבות-\> עצב 2 עולה לתלמוס-\> עצב 3 מהתלמוס אל קליפת המוח הסומטוסנסורית 1 **[כאב]** במוח עצמו כאיבר אין לנו קולטנים לכאב (כלומר, אין רצפטורים לכאב במוח). לכן בחלק מניתוחי המוח האדם ער, וניתן להכניס אלקטרודות ולחקור את המוח על האדם מבלי שיכאב לו במוח עצמו.\ [הגדרה:] כאב הוא התנסות בלתי נעימה, תחושתית או רגשית שקשורה לנזק רקמתי אמיתי או פוטנציאלי, או מתוארת במונחים של נזק כזה. לדוגמא: הזזת היד מסיר לוהט- נזק פוטנציאלי. דיווח הכאב הוא סובייקטיבי אצל כל אדם. כאב הוא חוויה אישית. [**הערכת מידת הכאב:**]  לא על ידי מדידת לחץ דם או מדדים שונים בדם, לא על פי תפקוד והתנהגות אלא רק על פי הדיווח הסובייקטיבי של המטופל שמדרג על סקלה את מידת הכאבים שלו. מאחר וכאב הוא חוויה, כל המדדים שלו הם סובייקטיביים.\ כאב בניגוד לתחושות ומערכות אחרות הוא בעצם חוויה, הוא לא תחושה כמו ראיה/שמיעה. יש מרכיבים תחושתיים ומרכיבים רגשיים-אמוציונאליים, חווית הכאב מקושרת לנזק אמיתי או פוטנציאלי. הכאב הוא חוויה רגשית, פיזית וקשורה לנזק רקמתי.\ המידע של הכאב מגיע למספר אזורים במוח (בניגוד לתחושות אחרות).\ קשה לאמוד את הכאב מכיוון שהכאב הוא פרסונלי וסובייקטיבי. יש מישהו שדבר מסוים יכול ממש לכאוב לו ואילו, לאחר זה לא יהיה משמעותי. סרגל לכאב- בסקאלה של 0-10. כאשר כל טווח מספרים מעיד על רמת כאב אחרת. בודקים זאת על סמך הפרצוף של האדם- אדם ששמח ונראה בסדר, סביר להניח שלא כואב לו.\ הכאב הוא דבר חיובי מכיוון שהוא מתריע על כך שיש בעיה (משהו לא תקין) ואז ניתן לתקן. **[כאב -- תפקיד ובעיה]** - - - - - - - - **[הכאב הפתולוגי :]** נובע מתהליכי מחלה**. יש** רב-גוניות בכאב הפתולוגי, בתחושה**.\ **[מתחלק לפי מקור**:**]**\ - Neuropatic פגיעה בעצבים-** בעצב עצמו. (ויראלית, כריתת איבר). למשל, נשים שחלו בסרטן, לעיתים הכימותרפיה גורמת לפגיעה בקצות העצבים וכך הם חשים המון כאב.\ **- Nociceptive- גירוי נוסיצפטורים (קולטנים לכאב)** -פגיעה/לחץ ברקמה: דלקת, גידול, מתיחה [לפי תחושה:\ ]- Allodynia כאב מגירוי שבד\"כ אינו מכאיב (ליטוף בעור שנכווה בשיזוף)\ - Hyperalgesia (היפראַלגֶזיה) תחושת כאב מוגזם מגירוי חלש ולפעמים אפילו כאב ספונטני, ללא גירוי- גם במצב זה חשים איזשהו כאב. (גירוי חלש שלהם הוא מאוד מאוד כואב) **[סיבי הכאב במח השדרה]** הסיבים מחיישני הכאב יוצרים סינפסות רבות בקרן הדורסלית.\ נוירונים במח השדרה מקבלים סינפסות ממקורות שונים.\ עצבוב הנוירונים במע\"מ המאופיין ע\"י קונוורגנציה (התלכדות) ודיוורגנציה (התבדרות- התפזרות)\ הטרנסמיטר של הסיבים התחושתיים הוא גלוטמט, בסיבי הכאב יש גם נוירופפטידים (Substance P).\ הנוירופפטידים מחזקים את השפעת הגלוטמט וכן יוצרים פוטנציאלים סינפטיים ממושכים ודיפוזיים יותר. **[כאב מוקרן (Referred pain)]\ **כאב ממקור פנימי, אבל התחושה היא של כאב ממקור חיצוני. כאב מוקרן לאזורים אחרים, לעיתים שטחיים. משמש לדיאגנוזה. נובע מקונוורגנציה (התלכדות) של סיבים תחושתיים במח השדרה**. (כאב ביד שמאל למרות שהבעיה היא בלב).** כאב זה משמש בעיקר לדיאגנוזה. **\ איך זה עובד?** ממסר עצבי של כאב מאברים פנימיים וכאב מאזורים שטחיים **מתמזגים** באותם מסילות עולות (עצב שניוני) בחוט השדרה. כלומר נוסיצפטורים מתאחדים למסילה עולה למוח. בשל שכאב מהעור הינו כאב שכיח, והמוח \"מקשר\" הפעלת המסילה העולה עם כאב מאזור העור. דוגמא נוספת -- אבנים בכליות, ירגישו בעיקר בגב ובבטן התחתונה. כאב שמקורו מאיברים פנימים יורגש לעיתים על פני שטח הגוף - תחוש זו נקראת: כאב מוקרן. **[מסלול הכאב]\ **\* חיתוך מסלול\ \* חסימת מסלול (הרדמה). לדוגמא: הרדמה אפידורלית. חוסמים את מסלול הכאב שעובר למוח.\ \* ויסות תחושת הכאב:\ - תאוריית השער\ - מסלולים יורדים **[מסלול הכאב:]** -**סיבי A דלתא** -- סיבים עטופי מיילין. מקום עיקרי למסלול ספציפי יותר אל התלמוס. כאב חד וחזק.\ -**סיבי C** -- סיבים חשופים, ללא מיילין, מעבירים כאב עמום. מקור עיקרי לעצבוב מבנים רבים הפעילים בעירור כללי.\ -**קליפת מוח** -- תחושת הכאב מתאפשרת גם בלעדיה אולם אזורים בקליפת המח מתפקדים בהשפעות הרגשיות של הכאב ובהשפעת הכאב על התגובות האוטונומיות (לחץ דם, זיעה וכו׳). \* הרדמה אפידורלית- חסימת המסלול לכאב שעולה אל המוח, בעצם מזריקים באפידורה, מחוץ לדורה (סוג של קרום)\ \* בשיעור הקודם דיברנו על מסלול הכאב, ועל סוגי הסיבים. ניתן לראות מעלה. **שיכוך כאב עצמי- תאוריית השער- המסלול העולה--** **לחסום כאב על ידי מגע.** הליטוף המרגיע, פעילות במכנורצפטורים חוסמת את הובלת הכאב, הקליע המכאיב והגירוי המשכך. סיבי C מעבירים את המידע יותר לאט מסיבים אחרים. סיבי המגע (מכנורצפטורים) יותר מהירים מסיבי הכאב (הם יותר עבים), לכן נשפשף מקום כואב ו\"נחסום את הכאב\", הכאב קיים אבל נרגיש את המגע קודם, יש חסימה. גם מגע, גם לחץ גם ויברציה חוסמים תחושת כאב. כלומר כשילד נופל על הרצפה, אמא שלו מלטפת אותו ונוגעת באזור המכה וזה מוריד את רמת הכאב. זה גורם לחסימה במעבר הכאב למוח. כשהיא לוחצת על אזור המגע בעצם מפעיל את המכנורצפטורים. **[ויסות אנדוגני של תחושת הכאב -- תאוריית השער: המסלול היורד]** - - - - - מדובר בשני תהליכים- אחד ע\"י מגע (ברמת הפריפריה שאנו לוחצים על איזור הכאב ומפעילים נוירונים שמעבירים מהר יותר את תחושת הכאב) והשני זה בדרך שאקסון יורד מהמוח (עם סינפסה מעכבת). **התמכרות למשככי כאבים** -- במידה ולוקחים משככי כאבים חזקים יותר מדי זמן נוצרת התמכרות. בארץ