פיזיולוגיה בסיסית - מערכת ההובלה PDF

‫מערכת ההובלה‬ ‫פיזיולוגיה בסיסית‬ ‫הערה שקפים ‪1-6‬‬ ‫חזרה על אנטומיה‬ ‫בעיקר‬ ‫‪2‬‬  ‫‪:‬המחזור המכאני של הלב (חדר שמאלי)‬ ‫השלב‬ ‫התהליך‬ ‫השקעת אנרגיה‬ ‫הערות‬ ‫מילוי פסיבי של‬ ‫דם זורם מהעלייה‬ ‫אין השק...

‫מערכת ההובלה‬ ‫פיזיולוגיה בסיסית‬ ‫הערה שקפים ‪1-6‬‬ ‫חזרה על אנטומיה‬ ‫בעיקר‬ ‫‪2‬‬  ‫‪:‬המחזור המכאני של הלב (חדר שמאלי)‬ ‫השלב‬ ‫התהליך‬ ‫השקעת אנרגיה‬ ‫הערות‬ ‫מילוי פסיבי של‬ ‫דם זורם מהעלייה‬ ‫אין השקעת אנרגיה‬ ‫מילוי ‪ 80%‬מנפח‬ ‫החדר‬ ‫אל החדר‬ ‫החדר‪ ,‬שסתומים‬ ‫נסגרים‬ ‫מילוי אקטיבי של‬ ‫כיווץ העלייה‬ ‫יש השקעת אנרגיה‬ ‫מילוי ‪ 20%‬נוספים‪,‬‬ ‫החדר (‪)SA Node‬‬ ‫ודחיסת דם נוסף‬ ‫שסתומים פתוחים‬ ‫אל החדר‬ ‫רגיעה חשמלית‬ ‫אין שינוי‬ ‫אין השקעת אנרגיה‬ ‫הלב אינו מכווץ‬ ‫ומכאנית‬ ‫התכווצות‬ ‫דפנות החדר‬ ‫יש השקעת אנרגיה‬ ‫שסתומים נסגרים‪,‬‬ ‫איזומטרית (‪AV‬‬ ‫מתכווצים ומעלים‬ ‫נוצר "סיר לחץ"‪,‬‬ ‫‪)Node‬‬ ‫לחץ פנימי‬ ‫שלב "איזוולומי"‬ ‫התכווצות איזוטונית‬ ‫דפנות החדר‬ ‫יש השקעת אנרגיה‬ ‫שסתום אל אבי‬ ‫מתכווצים ומעלים‬ ‫העורקים נפתח ודם‬ ‫לחץ פנימי‬ ‫זורם אל הגוף‬  ‫מבנה שריר הלב‬ ‫ דופן חדר שמאלי עבה יותר מהדופן של חדר ימין‪.‬‬ ‫מסוגל לפתח יותר כוח ולהזרים את הדם בלחץ גדול‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫ שרירי העליות מופרדים משרירי החדרים על ידי‬ ‫רקמת חיבור‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫‪:‬מערך הלב וההובלה‬ ‫החלק במערך‬ ‫תפקיד‬ ‫כלי הביצוע‬ ‫משמש כמשאבה ‪-‬‬ ‫חדר שמאל בלב‬ ‫הלב‬ ‫אספקה‬ ‫עורקים‬ ‫אספקה והזנת‬ ‫מערכת עורקית‬ ‫רקמות‬ ‫ניקוז דם וסילוק‬ ‫מערכת ורידית‬ ‫ורידים‬ ‫תוצרי לוואי ופסולת‬ ‫אספקת חמצן (‪)O2‬‬ ‫נימות הדם‬ ‫מערכת שחלוף‬ ‫וסילוק דו תחמוצת‬ ‫ו*אנסטמוזות‬ ‫הפחמן (‪)CO2‬‬  ‫‪:‬מאפייני כלי הדם‬ ‫מס' כיווני‬ ‫סוג‬ ‫תפקיד‬ ‫אפיון‬ ‫משמעות‬ ‫זרימת‬ ‫גזים‬ ‫אספקה‬ ‫מעלה‬ ‫עורק‬ ‫אלסטי‬ ‫‪1‬‬ ‫והזנה‬ ‫התנגדות‬ ‫מעבר‬ ‫דופן דקה‬ ‫נים‬ ‫שחלוף‬ ‫חומרים‬ ‫‪3‬‬ ‫מאוד‬ ‫קטנים‬ ‫ניקוז‬ ‫מעלה‬ ‫וריד‬ ‫פלסטי‬ ‫‪1‬‬ ‫וסילוק‬ ‫קיבולת‬  ‫שלושה מדדי תפקוד הלב‬ ‫ קצב לב – )‪HR (Heart Rate‬‬ ‫מספר ההתכווצויות של חדרי הלב בדקה‪.‬ניתן למדידה‬ ‫באמצעות הדופק (פעימות‪/‬דקה)‪.‬‬ ‫ נפח פעימה‪SV (Stroke Volume) -‬‬ ‫נפח הדם המוזרם מן החדר השמאלי אל אבי העורקים‪,‬‬ ‫בכל התכווצות (מ"ל‪/‬פעימה)‪.‬‬ ‫ תפוקת לב‪Q (Cardiac Output) -‬‬ ‫כמות הדם המוזרמת מחדר שמאל אל אבי העורקים בדקה‬ ‫אחת (ליטר‪/‬דקה)‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫נוסחת תפקוד של‬ ‫‪:‬הלב‬ ‫‪Q = SV X HR‬‬ ‫תפוקת הלב‬ ‫נפח הפעימה‬ ‫קצב הלב‬  ‫קצב לב ‪( HR‬דופק)‬ ‫קצב לב במנוחה‬ ‫ הטווח הממוצע‪ 80 - 60 ,‬פעימות בדקה‪(.‬יכול להיות‬ ‫נמוך עד ‪ ~30‬פעימות בדקה)‪.‬‬ ‫ מושפע מתנאי סביבה‪ ,‬לכן יש למדוד במצב רגיעה‪.‬‬ ‫ מהווה מדד למידת ההתאוששות ממאמץ‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫קצב לב במאמץ מדורג‬ ‫ עולה ביחס ישר לעצימות המאמץ‪.‬‬ ‫דופק מרבי‬ ‫דופק (פעימות בדקה)‬ ‫דופק מנוחה‬ ‫באופן כללי ניתן לומר‪:‬‬ ‫עצימות מאמץ‬ ‫לא תמיד התופעה ליניארית‬ ‫‪.1‬מאמץ מרבי משקף דופק מרבי‬ ‫מתגבר דופק מרבי מושפע מגיל ולא כושר‬‫‪.2‬‬ ‫השינוי בדופק במעבר ממנוחה למאמץ‬ ‫גופני‬ ‫‪.3‬דופק משקף רמות מאמץ בפעילויות‬ ‫‪10‬‬ ‫הנמשכות לפחות עשרות שניות‬  ‫קצב לב מרבי‬ ‫ מושפע בעיקר מהגיל‪.‬‬ ‫ חזוי לגברים = גיל ‪220 -‬‬ ‫לנשים = גיל – ‪226‬‬ ‫ השונות באוכלוסיה היא רבה‪.‬תוצאה מהימנה‬ ‫על פי בדיקה בפועל‪.‬‬ ‫ נוסחאות החיזוי לא מדויקות‬ ‫‪11‬‬ ‫הערה‪ :‬למבחן נא להשתמש בנוסחה ‪-220‬גיל לגברים או ‪ -226‬גיל לנשים‬ ‫שיטות למציאת דופק מרבי‬ ‫ עפ"י מבדק מאמץ במעבדה‪.‬‬ ‫‪age – 226‬‬ ‫נשים‪:‬‬ ‫‪.1‬גברים ‪age – 220 :‬‬ ‫‪X age 0.66 – 213‬‬ ‫‪.2‬כללי‪:‬‬ ‫‪X age 0.7 – 208‬‬ ‫‪.3‬כללי‪:‬‬ ‫‪.4‬כללי‪ :‬עפ"י טבלאות חיזוי‬ ‫קצב לב מרבי‬ ‫לא מדויק‬ ‫חזוי‪/‬משוער‬ ‫אף פעם‬  ‫הסתגלות לאימונים אירוביים‬ ‫קצב לב‬ ‫ של מאומן‪ -‬נמוך יותר במנוחה ובמאמץ תת מרבי‪.‬‬ ‫ דופק מרבי אינו מושפע מדרגת הכושר‪.‬המאומן יגיע‬ ‫לדופק מרבי זהה לאדם הלא מאומן (אם הם באותו‬ ‫גיל)‪ ,‬אך בדרגת עצימות גבוהה יותר‪.‬‬ ‫דופק‬ ‫דופק‬ ‫מרבי‬ ‫ד‬‫' 'א‬ ‫מרבי‬ ‫אד ם‬ ‫ד‬‫' 'א‬ ‫ם א‬ ‫א‬ ‫אדם ם ב‬ ‫לאיזה אדם כושר‬ ‫ב‬ ‫דופק‬ ‫אירובי טוב יותר?‬ ‫דופק‬ ‫דופק‬ ‫דופק‬ ‫מנוחה‬ ‫מנוחה‬ ‫עצימות‬ ‫עצימות‬ ‫‪13‬‬ ‫מאמץ‬ ‫מאמץ‬  ‫נפח פעימה‬ ‫נפח הפעימה במנוחה נקבע ע"י שלושה גורמים‪:‬‬ ‫‪.1‬נפח המילוי של החדר השמאלי – החזר וורידי‪.‬‬ ‫ ‪ -EDV‬נפח הדם בתום מילוי החדרים – תלוי אלסטיות‬ ‫ ‪Preload‬‬ ‫‪.2‬לחץ הדם באבי העורקים – התנגדות להזרקת הדם‪.‬‬ ‫ ‪ -Afterload‬הכוח הדרוש לדחוף את הדם כנגד השסתום באבי‬ ‫העורקים‪.‬‬ ‫ מושפע מ ‪Systemic Vascular Resistance‬‬ ‫‪.3‬יכולת ההתכווצות של שריר הלב – כוח הכיווץ וההזרקה‪.‬‬ ‫בכל מקרה אין מצב שבו הלב ריק מדם‪ ,‬גם לאחר התכווצותו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מנגנונים המשפיעים על נפח הפעימה‬ ‫‪.1‬מנגנון עצבי הורמונלי גורם לכיווץ חזק‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫‪.2‬חוק פרנק‪-‬סטרלינג‪ :‬כאשר החדר‬ ‫מתמלא ביותר דם‪ ,‬סיבי הלב נמתחים‬ ‫ומגיבים בהתכווצות חזקה יותר‪.‬‬ ‫‪15‬‬  ‫חוק סטרלינג‬ ‫ההגדרה – עלייה גדולה יותר בנפח החדר (מידת המילוי בדם)‬ ‫יוצרת עוצמת התכווצות גדולה יותר‪.‬‬ ‫ההסבר – דם הינו נוזל אשר אחת מתכונותיו היא חוסר היכולת‬ ‫לדחוס אותו‪.‬הדם מפעיל לחץ על סיבי השריר המרכיבים את‬ ‫דפנות הלב‪ ,‬ומותח אותם‪.‬‬ ‫מתיחה זו כמוה כמתיחת גומייה‪ ,‬בה אנרגיה מושקעת במתיחת‬ ‫הגומייה‪ ,‬ומרווחת בעת ה"שחרור"‪.‬‬ ‫כאשר הלב מתכווץ‪ ,‬האנרגיה שהושקעה במתיחת סיבי השריר‬ ‫מוחזרת ועוזרת ביצירת לחץ הדוחף דם החוצה‪ ,‬ולכן מגדיל‬ ‫נפח הפעימה‪.‬‬  ‫השינוי בנפח הפעימה במעבר ממנוחה למאמץ‬ ‫מתגבר‬ ‫נפח הפעימה עולה עם העלייה‬ ‫ ‬ ‫בעצימות המאמץ‪.‬‬ ‫מושפע מהמערכת ההורמונלית‬ ‫ ‬ ‫(אפינפרין ונוראפינפרין)‬ ‫פעימה‬ ‫והעצבית‪.‬‬ ‫נפח‬ ‫מעצימות של כ‪40-60% -‬‬ ‫ ‬ ‫ממאמץ אירובי מרבי‪ ,‬נשאר‬ ‫קבוע‪.‬‬ ‫מנוחה‬ ‫בדופק גבוה מאד‪ ,‬עשוי לרדת‬ ‫ ‬ ‫עקב זמן מילוי קצר‪.‬‬ ‫עצימות מאמץ‬ ‫‪17‬‬  ‫הסתגלות לאימונים אירוביים‬ ‫נפח פעימה‬ ‫נפח הפעימה של המאומן‪ ,‬גבוה משל לא‬ ‫‪‬‬ ‫מאומן‪ ,‬במנוחה ובכל עצימות מאמץ‪.‬‬ ‫'אדם א‬ ‫לאיזה אדם כושר‬ ‫?אירובי טוב יותר‬ ‫'אדם ב‬ ‫פעימה‬ ‫נפח‬ ‫נפח הפעימה מושפע ממצב הגוף –‬ ‫בשכיבה נפח הפעימה עולה (כוח‬ ‫המשיכה מתנגד לחזרה הורידית)‪.‬‬ ‫עצימות מאמץ‬ ‫השינוי בנפח הפעימה במעבר ממנוחה למאמץ‬ ‫‪18‬‬  ‫תפוקת לב‬ ‫מכפלת הדופק בנפח הפעימה‪.‬‬ ‫במנוחה כ‪ 5 -‬ליטר בדקה ללא הבדל בין מאומן ולא מאומן‪.‬‬ ‫ תפוקת הלב עולה ביחס ישר לעצימות המאמץ‪.‬‬ ‫ מה גורם לעלייה בתפוקת הלב במאמץ שמעל ל‪ 40-60% -‬מהמרבי (השלב‬ ‫שבו נפח הפעימה נשאר קבוע)? – (המשך העליה בדופק)‪.‬‬ ‫ תפוקת הלב במנוחה זהה בין מאומנים ללא מאומנים אך תפוקת הלב בשיא‬ ‫המאמץ עשויה להיות פי ‪ 2‬אצל מאומן לעומת לא מאומן‪.‬‬ ‫ תפוקת הלב התת מרבית (מאמץ מתון) נמוכה יותר אצל מאומן (במעט)‬ ‫מאחר ומשקפת יעילות של השרירים לניצול חמצן ויכולת העברת חמצן‬ ‫טובה יותר בפחות דם‪.‬‬ ‫‪19‬‬  ‫השינוי במדדי הלב במעבר ממנוחה למאמץ‬ ‫מתגבר‬ ‫קצב לב‬ ‫תפוקת לב‬ ‫דופק‬ ‫נפח פעימה‬ ‫תפוקת לב‬ ‫נפח פעימה‬ ‫עצימות מאמץ‬ ‫‪20‬‬  ‫הסתגלות לאימונים אירוביים‬ ‫תפוקת לב‬ ‫ תפוקת הלב המרבית של מאומן גבוהה פי ‪ 2 – 1.5‬מאשר לא‬ ‫מאומן‪.‬עובדה זו מאפשרת למאומן להגיע למאמץ מרבי עצים יותר‪.‬‬ ‫ לנפח הפעימה ההשפעה הגדולה ביותר על כך‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הערה‪ :‬חשוב ללמוד למבחן בעיקר את מגמת התופעות‬ ‫ההבדלים בין מאומן אירובית ולא מאומן בתפקודי הלב במנוחה ובמאמץ‬ ‫מנוחה‬ ‫מאמץ נתון‬ ‫מאמץ מרבי‬ ‫תת‪-‬מרבי‬ ‫לא‬ ‫מאומן‬ ‫לא‬ ‫מאומן‬ ‫לא מאומן‬ ‫מאומן‬ ‫מאומן‬ ‫מאומן‬ ‫קצב‬ ‫‪60-80‬‬ ‫‪40-55‬‬ ‫אצל המאומן נמוך‬ ‫גיל ‪220 -‬‬ ‫גיל ‪220 -‬‬ ‫לב‬ ‫פ'‪/‬ד'‬ ‫פ'‪/‬ד'‬ ‫יותר‬ ‫(‪)HR‬‬ ‫נפח‬ ‫‪70-80‬‬ ‫‪100-110‬‬ ‫אצל המאומן גבוה‬ ‫‪110-120‬‬ ‫‪180-200‬‬ ‫פעימה‬ ‫מ"ל‬ ‫מ"ל‬ ‫יותר‬ ‫מ"ל‬ ‫מ"ל‬ ‫(‪)SV‬‬ ‫תפוק‬ ‫‪ 5‬ל'‪/‬ד'‬ ‫‪ 5‬ל'‪/‬ד'‬ ‫אצל המאומן נמוכה‬ ‫‪20-25‬‬ ‫‪30-40‬‬ ‫ת לב‬ ‫יותר‬ ‫ל'‪/‬ד'‬ ‫ל'‪/‬ד'‬ ‫(‪)Q‬‬ ‫‪22‬‬  ‫מדד יעילות הלב – תפקוד‬ ‫פיזיולוגי‬ ‫ההגדרה ‪ -‬התכווצות הלב כמקשה אחת‪ ,‬במטרה להזרים את‬ ‫הדם מתוכו בדיוק לכיוון אבי העורקים‪.‬‬ ‫המטרה – הגדלת יעילות התכווצות הלב‪ ,‬הגדלת נפח‬ ‫הפעימה‪.‬‬ ‫‪SV‬‬ ‫‪=EF‬‬ ‫‪X 100‬‬ ‫(נפח הדם בסוף מילוי החדר) ‪EDV‬‬ ‫הערה‪ :‬למבחן אין צורך ללמוד לחשב את היעילות של תפקוד הלב אך יש צורך להבין את הגורמים המשפיעים‬  ‫שיפור בסינסיסטיום הפיזיולוגי‬ ‫ובחזרה הורידית (חוק סטרלינג)‬ ‫מגדיל את ‪ EF‬ולכן מגדיל את נפח‬ ‫הפעימה‪(.‬שיפור יעילות)‪.‬‬ ‫העלייה בנפח הפעימה מאפשרת‬ ‫העלאת תפוקת הלב באותו קצב לב‬ ‫או לחילופין‪ ,‬הקטנת קצב הלב‬ ‫באותה תפוקת לב נדרשת למאמץ‪.‬‬ ‫הסתגלות שריר הלב וכלי הדם לאימון‬ ‫היפרטרופיה של שריר הלב‪ -‬לב ספורטאי‬ ‫בקרב ספורטאי סבולת‬ ‫ עלייה בנפח החדר השמאלי עם התעבות קטנה של דופן‬ ‫החדר‪.‬‬ ‫בקרב מרימי משקלות‬ ‫ התעבות הדופן של החדר השמאלי‪ ,‬בעוד שחלל החדר נשאר‬ ‫בגודל רגיל‪ ,‬או אף קטן במעט‪.‬‬ ‫‪25‬‬  Antonio Maria Valsalva (17 January 1666 – 2 February 1723 26  ‫הסתגלות לאימונים אירוביים‬ ‫שיפור בכלי דם‬ ‫עלייה במספר הנימים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התארכות כלי דם קיימים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מתרחש גם בכלי הדם הכליליים (של הלב)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אלסטיות כלי דם משתפרת‬ ‫ ‬ ‫שיפור בנוזל הדם‬ ‫ עלייה בנפח הדם‪ -‬כתוצאה מעלייה בנפח הפלסמה ובכמות תאי הדם‬ ‫האדומים‪.‬‬ ‫ ירידה בצמיגות הדם‪.‬‬ ‫ האצת הזרימה בכלי הדם הקטנים‪ ,‬שמשפרת את הובלת החמצן לשרירים‬ ‫‪27‬‬  ‫הסתגלות לאימונים אירוביים‬ ‫ ירידה בקצב לב במנוחה ובמאמץ תת מרבי (אין שינוי‬ ‫במאמץ מרבי)‪.‬‬ ‫ עליה בנפח הפעימה במנוחה ובמאמץ תת מרבי‬ ‫(תיתכן ירידה במאמץ מרבי)‪.‬‬ ‫ עליה בתפוקת הלב הכללית עם ירידה בתפוקת הלב‬ ‫במאמץ תת מרבי (עליה ביכולת ניצול החמצן של‬ ‫התאים)‪.‬‬ ‫ עליה בנפח החדר השמאלי של הלב‪.‬‬ ‫‪28‬‬  ‫חלוקת תפוקת הלב במנוחה ובמאמץ‬ ‫במעבר ממנוחה למאמץ‪ ,‬עולה תפוקת הלב תוך‬ ‫כדי שינוי בחלוקת הדם בין חלקי הגוף השונים‪:‬‬ ‫ פחות דם לאיברים פנימיים‪.‬‬ ‫ אותה כמות מוחלטת אל המוח במנוחה ובמאמץ‪.‬‬ ‫ אותה כמות יחסית (‪ )4%‬אל הלב‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫שבמאמץ יותר כמות מוחלטת אל שריר הלב‪.‬‬ ‫ אל השרירים הפעילים גדלה כמות הדם המוזרמת‬ ‫במאמץ מרבי עד לכ‪ 85% -‬לעומת כ‪20% -‬‬ ‫במנוחה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬שימו לב להבדלים בין מאמץ מרבי למאמץ מתון‬ ‫‪29‬‬ ‫חלוקת זרם‬ ‫הדם לשרירים‬ ‫– במנוחה‪,‬‬ ‫מאמץ קל‬ ‫ומרבי‬ ‫‪30‬‬ ‫הדופק כאמצעי להערכת עצימות‬ ‫האימון האירובי‬ ‫ קצב הלב (הדופק) מהווה מדד להערכת דרגת הקושי‬ ‫באימון אירובי‪.‬‬ ‫ הדופק מושפע ממנח הגוף (שכיבה מול עמידה)‪.‬‬ ‫ הדופק מושפע מתנאי הסביבה (חום‪ ,‬לחות‪ ,‬שעה ביום)‬ ‫ומצב האדם (עייפות‪ ,‬אוכל‪ ,‬מחלה)‪.‬‬ ‫‪31‬‬  ‫ערה‪ :‬חשוב להכיר את איזורי המאמץ וכמה זמן מאמץ מאפשרים‬ ‫הדופק כאמצעי להערכת עצימות האימון‬ ‫אחוז מדופק‬ ‫עצימות האימון‬ ‫מאפיינים‬ ‫הערות‬ ‫מרבי‬ ‫‪70%-60%‬‬ ‫עצימות קלה‬ ‫שיפור הסבולת‬ ‫מהווה לספורטאי‬ ‫עד בינונית‪,‬‬ ‫האירובית‪.‬שיפור‬ ‫אימון התאוששות‪.‬‬ ‫תפקוד הלב‪ ,‬הגדלת‬ ‫ללא ספורטאי אימון‬ ‫נפח אימון גדול‬ ‫נפח הפעימה‬ ‫קל (ג'וגינג)‬ ‫עצימות בינונית ‪80%-70%‬‬ ‫אימון קשה‪ ,‬קצב‬ ‫מיועד לרצים בעלי כושר‬ ‫מהיר בעבודה‬ ‫בינוני ומעלה‪.‬כאשר‬ ‫עד קשה‪ ,‬נפח‬ ‫עצימות האימון מגיעה‬ ‫אירובית‪.‬שימוש מועט‬ ‫במקורות אנאירוביים אימון גדול‬ ‫ל‪ 80% -‬מקורות‬ ‫האנרגיה העיקריים הם‬ ‫פחמימות ופחות שומנים‬ ‫‪90%-80%‬‬ ‫אימון קשה‬ ‫שימוש במקורות‬ ‫שיטת אימון מקובלת‬ ‫מאד‬ ‫אנרגיה בעיקר‬ ‫בתחום זה היא‬ ‫אנאירוביים‪.‬אימונים‬ ‫הפוגות (אינטרוולים)‬ ‫לקטט‬ ‫‪32‬‬ ‫להעלאת סף‬ ‫חישוב מד טורים של דופק – ע"פ אחוז מדופק‬ ‫מרבי‬ ‫דפק מרבי = ‪ -220‬גיל‪.‬דוגמה ‪= 220-35‬‬ ‫‪185‬‬ ‫דופק אימון חזוי באחוזים‬ ‫דופק מרבי חזוי ‪185‬‬ ‫פ‪/‬ד ‪185*0.6= 111‬‬ ‫עצימות ‪60%‬‬ ‫פ‪/‬ד ‪185*0.65= 120‬‬ ‫עצימות ‪65%‬‬ ‫עצימות ‪70%‬‬ ‫עצימות ‪75%‬‬ ‫עצימות ‪80%‬‬ ‫פ‪/‬ד ‪185*0.85= 157‬‬ ‫עצימות ‪85%‬‬ ‫עצימות ‪90%‬‬  ‫פי גיל‬ ‫‪1‬‬ ‫קצבי לב באימון האירובי על‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪150‬‬ ‫גיל‬ ‫ל פי‬ ‫‪160‬‬ ‫בי ע‬ ‫‪19‬‬ ‫מר‬ ‫‪126‬‬ ‫לב‬ ‫‪0‬‬ ‫‪170‬‬ ‫קצב‬ ‫‪171‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪0‬קצב‬ ‫‪90%‬‬ ‫רבי‬ ‫ופק‬ ‫‪190‬‬ ‫לב‬ ‫מ‬ ‫מד‬ ‫‪153‬‬ ‫‪17‬‬ ‫)'פ'‪/‬ד(‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪98‬‬ ‫טווח האימון היעיל‬ ‫‪105‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪0‬‬ ‫רבי‬ ‫מ‬ ‫ופק‬ ‫‪126‬‬ ‫מד‬ ‫‪14‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪34 50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫גיל (שנים)‬  ‫נוסחת קרבונן (‪)Karvonen‬‬ ‫ נוסחה לקביעת דופק המטרה‪.‬‬ ‫ יתרונה בהתאמה אישית‪ ,‬מפני שלוקחת בחשבון‬ ‫דופק מנוחה‪.‬‬ ‫ הנתונים הדרושים‪:‬‬ ‫א‪.‬דופק מרבי‬ ‫ב‪.‬דופק מנוחה‬ ‫ג‪.‬דרגת העצימות הדרושה‪ ,‬באחוזים מהמאמץ‬ ‫המרבי‬ ‫‪,Finland, Martti Karvonen‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪MD, PhD‬‬  ‫ רזרבת הדופק = דופק מנוחה – דופק מרבי‬ ‫נוסחת קרבונן‬ ‫דופק מטרה = ‪ %‬מאמץ (צח"מ) ‪X‬רזרבת הדופק ‪ +‬דופק‬ ‫מנוחה‬ ‫‪36‬‬ ‫חישוב דופק מטרה לפי נוסחת קרבונן‪,‬‬ ‫‪:‬דוגמא‬ ‫ אדם בן ‪ 20‬מעוניין להתאמן בעצימות של ‪70%‬‬ ‫מרזרבת הדופק (צח"מ)‪.‬‬ ‫ דופק המנוחה שלו ‪ 70‬פ'‪/‬ד'‪.‬‬ ‫חישוב‪:‬‬ ‫א‪.‬דופק מרבי חזוי‪220-20 =200 :‬‬ ‫ב‪.‬רזרבת הדופק‪200-70 =130 :‬‬ ‫‪x 130 + 70 70% =161‬‬ ‫ג‪.‬דופק מטרה‪:‬‬ ‫‪37‬‬ ‫דופק מטרה עפ"י דופק מטרה עפ"י עצימות‬ ‫הפרש‬ ‫‪ %‬מדופק מרבי‬ ‫דופק בהתאם‬ ‫לפער העבודה‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪199*0.6= 119‬‬ ‫‪127*0.6=76+72=148‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪199*0.65 = 129‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪199*0.7=139‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪199*0.75=149‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪199*0.8=159‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪199*0.85=169‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪199*0.9=179‬‬ ‫‪127*0.9=114+72=186‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גיל‪21 :‬‬ ‫דופק מרבי – ‪ -220‬גיל = ‪199‬‬ ‫דפק מנוחה = ‪72‬‬ ‫רזרבת הדופק = דופק מרבי – דופק מנוחה = ‪127 = 199-72‬‬