מפת הדרכים להליכי חדלות פירעון PDF

Summary

המסמך מציג מפת דרכים להליכי חדלות פירעון, החל מבקשה ועד הפטר, הן עבור חייבים והן עבור נושים. הוא מתאר את התהליך המשפטי והכלכלי במקרים של חדלות פירעון, כולל תנאים, מסמכים נדרשים, בדיקות, והליכים שונים לחובות נמוכים.

Full Transcript

‫מפת הדרכים להליכי חדלות פירעון מבקשה ועד הפטר‬ ‫הליך חדלות פירעון במקרה של חייב‬ ‫הגשת בקשה על ידי החייב‬ ‫‪.1‬‬...

‫מפת הדרכים להליכי חדלות פירעון מבקשה ועד הפטר‬ ‫הליך חדלות פירעון במקרה של חייב‬ ‫הגשת בקשה על ידי החייב‬ ‫‪.1‬‬ ‫תנאים‬ ‫החייב רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם הוא נמצא בחדלות פירעון או אם הצו יסייע‬ ‫ ‬ ‫למנוע חדלות פירעון‪.‬‬ ‫סך החובות של החייב צריך להיות מעל ‪ 150,000‬שקלים חדשים כדי להגיש בקשה לממונה על‬ ‫ ‬ ‫חדלות פירעון‪.‬‬ ‫מסמכים נדרשים‬ ‫תצהיר המאשר את קיום התנאים הנדרשים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫דו"ח מפורט על נכסים‪ ,‬הכנסות‪ ,‬הוצאות והתחייבויות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כתב ויתור על סודיות‪ ,‬כולל פרטים על בן הזוג והילדים התלויים כלכלית בחייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בדיקת הבקשה‬ ‫‪.2‬‬ ‫הממונה על חדלות פירעון בודק את הבקשה והמסמכים המצורפים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הממונה רשאי לדרוש מידע נוסף או לזמן את החייב לדיון במידת הצורך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫‪.3‬‬ ‫החלטת הממונה‬ ‫אם הממונה מוצא שהבקשה עומדת בתנאים‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הצו מקפיא את כל ההליכים המשפטיים והגבייתיים נגד החייב ומסמן את תחילת תקופת‬ ‫ ‬ ‫הביניים‪.‬‬ ‫מטרות הצו‬ ‫מינוי נאמן שמנהל את נכסי החייב ובודק את מצבו הכלכלי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פתיחת קופת הנשייה ‪,‬שכוללת את כל הנכסים שניתן לממש לפירעון חובות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.4‬תקופת הביניים‬ ‫תקופת הביניים נמשכת בדרך כלל תשעה חודשים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במהלך תקופה זו‪ ,‬הנאמן אוסף מידע על מצב החייב ומנהל את הנכסים שלו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הנאמן מכין דו"חות ומבצע בירור כלכלי מעמיק על מצב החייב והחובות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.5‬הכנת תוכנית שיקום כלכלי‬ ‫הנאמן מגבש הצעה לצו שיקום כלכלי הכוללת תוכנית לפירעון חובות החייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הצעה זו מוגשת לממונה ולעיתים לבית המשפט לאישור‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מתן צו לשיקום כלכלי‬ ‫‪.6‬‬ ‫החלטת בית המשפט או הממונה‬ ‫על בסיס הדו"חות וההמלצות של הנאמן‪ ,‬ניתן צו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הצו כולל תוכנית לתשלום חובות העבר של החייב מתוך נכסיו והכנסותיו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מטרות הצו‬ ‫קביעת תקופת התשלומים‪ ,‬כאשר ברירת המחדל היא שלוש שנים‪ ,‬אך היא יכולה להשתנות‬ ‫ ‬ ‫בהתאם לנסיבות‪.‬‬ ‫מתן הפטר חובות לחייב בסיום תקופת התשלומים‪ ,‬המסייע לו לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הליכים לחובות נמוכים‬ ‫‪.7‬‬ ‫חובות מתחת ל‪ 150,000-‬שקלים חדשים‬ ‫חייב שסך חובותיו נמוך מ‪ 150,000-‬שקלים חדשים אינו פונה לממונה אלא לרשם ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רשם ההוצאה לפועל מנהל את ההליך בצורה מקוצרת ומהירה יותר לעומת ההליך הרגיל בבית‬ ‫ ‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫תהליך עבודה‬ ‫רשם ההוצאה לפועל בוחן את הבקשה ומחליט אם לפתוח בהליכים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניהול חובות נמוכים נעשה בהליך פשוט ומותאם לצרכי החייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הליך חדלות פירעון במקרה של נושה‬ ‫הגשת בקשה על ידי נושה‬ ‫‪.1‬‬ ‫תנאים‬ ‫הנושה רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון אם החייב נמצא בחדלות‬ ‫ ‬ ‫פירעון‪.‬‬ ‫על הנושה להוכיח שהחייב אינו עומד בפירעון חובו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הוכחת חדלות פירעון‬ ‫‪.2‬‬ ‫חזקה על חדלות פירעון‬ ‫ ‬ ‫נושה יכול להסתמך על חזקה שהחייב בחדלות פירעון במקרים מסוימים‪ ,‬כגון חוב שאינו נפרע‬ ‫לאחר דרישת תשלום‪.‬‬ ‫על הנושה לצרף מסמכים המאמתים את העובדות עליהן נסמכת בקשתו‪ ,‬כגון דרישת תשלום‪,‬‬ ‫ ‬ ‫פסיקות בית משפט שלא כובדו וכדומה‪.‬‬ ‫בדיקת הבקשה על ידי בית המשפט‬ ‫‪.3‬‬ ‫בית המשפט בוחן את הבקשה של הנושה‪ ,‬כולל המסמכים שהוגשו והראיות על חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במידה ויש התנגדויות מצד החייב‪ ,‬הן נבחנות בבית המשפט ויכולים להתקיים דיונים נוספים‬ ‫ ‬ ‫להכרעת המחלוקות‪.‬‬ ‫‪.4‬מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫החלטת בית המשפט‬ ‫אם בית המשפט מוצא שהחייב בחדלות פירעון לפי ההוכחות שניתנו‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת‬ ‫ ‬ ‫הליכים‪.‬‬ ‫הצו כולל את מינוי הנאמן והקפאת ההליכים המשפטיים והגבייתיים נגד החייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תקופת הביניים‬ ‫‪.5‬‬ ‫כמו בהליך של חייב‪ ,‬גם כאן תקופת הביניים נמשכת בדרך כלל תשעה חודשים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במהלך תקופה זו הנאמן מבצע בירור כלכלי על מצב החייב ונכסיו‪ ,‬ובוחן את תביעות החוב‬ ‫ ‬ ‫שהוגשו על ידי הנושים‪.‬‬ ‫הכנת תוכנית שיקום כלכלי‬ ‫‪.6‬‬ ‫הנאמן מגבש הצעה לצו שיקום כלכלי שתכלול את פירעון חובות החייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תוכנית השיקום נבנית בהתאם למצב הכלכלי של החייב והנכסים שבקופת הנשייה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.7‬מתן צו לשיקום כלכלי‬ ‫החלטת בית המשפט‬ ‫לאחר בחינת ההצעה של הנאמן‪ ,‬בית המשפט נותן צו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הצו כולל תוכנית לפירעון חובות וקובע את תנאי ההפטר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מטרות הצו‬ ‫קביעת אורך תקופת התשלומים ותנאי ההפטר לחובות בסיום התקופה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הליכים לחובות נמוכים‬ ‫‪.8‬‬ ‫חובות מתחת ל‪ 150,000-‬שקלים חדשים‬ ‫אם החובות של החייב נמוכים מ‪ 150,000-‬שקלים חדשים‪ ,‬הבקשה מתנהלת בפני רשם ההוצאה‬ ‫ ‬ ‫לפועל ולא בבית המשפט‪.‬‬ ‫רשם ההוצאה לפועל מנהל את ההליך בצורה יעילה ומקוצרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תהליך עבודה‬ ‫הרשם בוחן את הבקשה ומקבל החלטה אם לפתוח בהליכים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ההליך מנוהל לפי הצרכים והיכולות הכלכליות של החייב בצורה יעילה ומהירה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שני ההליכים מתוארים כאן כדי להבטיח הבנה ברורה של התהליך המשפטי והכלכלי המתבצע במקרה של‬ ‫חדלות פירעון‪ ,‬הן עבור החייב והן עבור הנושה‪.‬‬ ‫סיכום נוסף‬ ‫‪.1‬הליך במקרה של בקשת חייב‬ ‫א‪.‬חוב גבוה (מעל ‪ 150,000‬ש"ח)‬ ‫‪.1‬הגשת הבקשה‬ ‫החייב מגיש בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הבקשה כוללת דו"ח מפורט על מצבו הכלכלי ותצהיר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב מצרף כתב ויתור על סודיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬בחינת הבקשה‬ ‫הממונה בוחן את הבקשה תוך ‪ 30‬יום‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הממונה רשאי לדרוש מידע נוסף מהחייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫אם הממונה משתכנע שהחייב עומד בתנאים‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הצו מפורסם ונשלח לנושים ידועים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬תקופת הביניים‬ ‫‪ o‬נמשכת עד ‪ 9‬חודשים‪.‬‬ ‫הממונה ממנה נאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מוטלות הגבלות על החייב (איסור נטילת אשראי‪ ,‬חובת דיווח וכו')‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מוקפאים הליכים משפטיים נגד החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫נפתחת קופת נשייה הכוללת את נכסי החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬בדיקת הנאמן‬ ‫הנאמן בודק לעומק את מצבו הכלכלי של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בוחן נכסים‪ ,‬הכנסות‪ ,‬הוצאות וחובות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מגיש דו"ח לממונה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬חובות בתקופת הביניים‬ ‫חובות שוטפים צריכים להיות משולמים על ידי החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנאמן מפקח על ההתנהלות הכלכלית של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬צו לשיקום כלכלי‬ ‫בסוף תקופת הביניים‪ ,‬הממונה נותן צו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הצו כולל תכנית פירעון חובות ומשך זמן לביצועה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.8‬ביצוע תכנית השיקום‬ ‫החייב מבצע את התכנית תחת פיקוח הנאמן‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תקופת התכנית בדרך כלל ‪ 3‬שנים‪ ,‬אך ניתנת להארכה או קיצור‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.9‬הפטר‬ ‫בסיום מוצלח של התכנית‪ ,‬החייב מקבל הפטר מחובותיו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ב‪.‬חוב נמוך (‪ 25,000-150,000‬ש"ח)‬ ‫‪.1‬הגשת הבקשה‬ ‫החייב מגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הבקשה כוללת פירוט מצבו הכלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫הרשם בוחן את הבקשה ומחליט אם לתת צו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬בדיקת מצב כלכלי‬ ‫הרשם בודק את מצבו הכלכלי של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אין תקופת ביניים פורמלית או מינוי נאמן‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬קביעת תכנית פירעון‬ ‫הרשם קובע תכנית פירעון המותאמת למצב החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬ביצוע התכנית‬ ‫החייב מבצע את התכנית תחת פיקוח הרשם‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬הפטר‬ ‫בסיום מוצלח של התכנית‪ ,‬הרשם נותן הפטר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬הליך במקרה של בקשת נושה‬ ‫‪.8‬הגשת הבקשה‬ ‫הנושה מגיש בקשה לבית המשפט‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הבקשה כוללת ראיות לחדלות פירעון של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.9‬דיון בבית המשפט‬ ‫בית המשפט מקיים דיון בבקשה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב רשאי להגיש התנגדות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.10‬החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫אם בית המשפט משתכנע‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.11‬תקופת הביניים‬ ‫‪ o‬נמשכת עד ‪ 9‬חודשים‪.‬‬ ‫הממונה ממנה נאמן‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מוטלות הגבלות על החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מוקפאים הליכים נגד החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.12‬בדיקת הנאמן‬ ‫הנאמן בודק את מצבו הכלכלי של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מגיש דו"ח לממונה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.13‬הצעה לצו שיקום כלכלי‬ ‫הממונה מגיש לבית המשפט הצעה לצו שיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.14‬דיון והחלטה בבית המשפט‬ ‫בית המשפט דן בהצעה ומחליט על הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.15‬ביצוע תכנית השיקום‬ ‫החייב מבצע את התכנית תחת פיקוח הנאמן‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.16‬הפטר‬ ‫בסיום מוצלח של התכנית‪ ,‬בית המשפט נותן הפטר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בכל המקרים‪ ,‬יש אפשרות להתנגדויות מצד נושים‪ ,‬והחוק מאפשר גמישות בהתאם לנסיבות הספציפיות‬ ‫של כל מקרה‪.‬‬ ‫נקודות שחשוב לזכור‬ ‫סמכויות ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל נגד חייב‬ ‫הטלת עיקולים‬ ‫‪.1‬‬ ‫עיקול על חשבונות בנק‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל יכולה להורות על עיקול חשבונות הבנק של החייב כדי למנוע ממנו להוציא כספים‬ ‫עד לפירעון החוב‪.‬‬ ‫עיקול נכסים‬ ‫ ‬ ‫ניתן לעקל נכסים של החייב‪ ,‬כולל רכבים‪ ,‬נדל"ן ורכוש אישי‪ ,‬ולממש אותם לצורך פירעון החוב‪.‬‬ ‫עיקול משכורת‬ ‫ ‬ ‫ניתן להטיל עיקול על משכורתו של החייב במקום עבודתו‪ ,‬כך שחלק מהשכר ינוכה לטובת החוב‪.‬‬ ‫‪.2‬הגבלות על החייב‬ ‫עיכוב יציאה מהארץ‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל יכולה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד החייב כדי למנוע ממנו לעזוב את‬ ‫המדינה עד לפירעון החוב‪.‬‬ ‫שלילת רישיון נהיגה‬ ‫ ‬ ‫במקרים מסוימים‪ ,‬ניתן לשלול את רישיון הנהיגה של החייב במטרה להפעיל עליו לחץ לפרוע את‬ ‫החוב‪.‬‬ ‫הגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי‬ ‫ ‬ ‫החייב עשוי להיתקל בהגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי ובקבלת הלוואות נוספות‪.‬‬ ‫זימון לחקירת יכולת‬ ‫‪.3‬‬ ‫חקירת יכולת‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל יכולה לזמן את החייב לחקירת יכולת‪ ,‬שבה הוא יידרש להציג את כל המידע‬ ‫הרלוונטי על מצבו הכלכלי‪ ,‬נכסיו והכנסותיו‪.‬‬ ‫החלטות על תשלומים‬ ‫ ‬ ‫על בסיס חקירת היכולת‪ ,‬ההוצאה לפועל עשויה לקבוע תוכנית תשלומים שתתאים ליכולתו‬ ‫הכלכלית של החייב‪.‬‬ ‫‪.4‬מימוש נכסים‬ ‫מכירת נכסים‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל מוסמכת לממש ולמכור נכסים מעוקלים כדי לפרוע את החוב‪.‬מכירה זו נעשית‬ ‫בדרך כלל במכרז פומבי‪.‬‬ ‫פינוי נכסים‬ ‫ ‬ ‫במקרים שבהם נדרש פינוי נכס (כגון דירה)‪ ,‬ההוצאה לפועל יכולה להוציא צו פינוי ולבצע אותו‬ ‫בכוח אם יש צורך‪.‬‬ ‫הטלת סנקציות‬ ‫‪.5‬‬ ‫סנקציות פליליות‬ ‫ ‬ ‫אם החייב מפר צווי בית משפט או לא משתף פעולה עם ההוצאה לפועל‪ ,‬היא יכולה להמליץ על‬ ‫פתיחה בהליכים פליליים נגדו‪.‬‬ ‫סנקציות כלכליות‬ ‫ ‬ ‫הטלת קנסות או חיובים נוספים במקרים של חוסר שיתוף פעולה מצד החייב‪.‬‬ ‫ניהול תיק ההוצאה לפועל‬ ‫‪.6‬‬ ‫ניהול הליך הגבייה‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל אחראית על ניהול ההליך בצורה מסודרת‪ ,‬כולל שמירת מסמכים‪ ,‬מעקב אחר‬ ‫התשלומים והבטחת ביצוע ההחלטות שניתנו בתיק‪.‬‬ ‫תיאום עם נאמן או ממונה‬ ‫ ‬ ‫אם יש הליך חדלות פירעון מקביל‪ ,‬ההוצאה לפועל מתאמת את פעולותיה עם הנאמן או הממונה‬ ‫כדי להבטיח שההליך יתנהל בצורה מתואמת‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫סמכויות ההוצאה לפועל הן רחבות ומגוונות‪ ,‬ומטרתן להבטיח גביית חובות והגנה על זכויות הנושים‪.‬‬ ‫ההוצאה לפועל מפעילה את הסמכויות האלה בצורה מאוזנת‪ ,‬תוך התחשבות בזכויות החייב והנושים‬ ‫כאחד‪ ,‬ומספקת פתרונות מותאמים לצרכי הצדדים בתהליך הגבייה‪.‬‬ ‫הסמכויות של ההוצאה לפועל בניהול תיק נגד חייב הן נרחבות‪.‬הנה פירוט עיקרי‬ ‫הסמכויות‬ ‫‪.1‬עיקול נכסים‬ ‫עיקול חשבונות בנק‬ ‫‪o‬‬ ‫עיקול משכורת‬ ‫‪o‬‬ ‫עיקול רכבים ונכסי מקרקעין‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬הגבלות על החייב‬ ‫‪ o‬הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי‬ ‫הגבלת החייב כלקוח מוגבל בבנק‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ o‬הגבלת יציאה מהארץ‬ ‫הגבלת רישיון נהיגה או רישיון עסק‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬חקירת יכולת‬ ‫זימון החייב לחקירת יכולת כלכלית‬ ‫‪o‬‬ ‫דרישת מסמכים ומידע על מצבו הכלכלי של החייב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬צווי מאסר‬ ‫במקרים קיצוניים‪ ,‬סמכות להוציא צו מאסר נגד חייב שאינו משתף פעולה‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬מימוש נכסים‬ ‫מכירת נכסים מעוקלים של החייב לצורך פירעון החוב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬צווי תפיסה‬ ‫הוצאת צו לתפיסת רכוש של החייב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬הטלת קנסות‬ ‫הטלת קנסות על אי‪-‬ציות להחלטות רשם ההוצאה לפועל‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.8‬הסדרי תשלומים‬ ‫סמכות לאשר הסדרי תשלומים בין החייב לזוכה‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.9‬איחוד תיקים‬ ‫סמכות לאחד תיקי הוצאה לפועל של חייב מול מספר זוכים‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.10‬צווי הבאה‬ ‫הוצאת צו הבאה להתייצבות החייב בפני רשם ההוצאה לפועל‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.11‬בדיקת נכסים‬ ‫סמכות לבצע חיפוש אחר נכסי החייב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.12‬הפטר לחייב מוגבל באמצעים‬ ‫סמכות לתת הפטר לחייב מוגבל באמצעים בתנאים מסוימים‬ ‫‪o‬‬ ‫חשוב לציין כי השימוש בסמכויות אלו כפוף לחוק ההוצאה לפועל ולשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל‪,‬‬ ‫תוך שמירה על זכויות החייב ואיזון בין צרכי הזוכה לבין מצבו של החייב‬ ‫האם יכול להיות מקרים של הליך בהוצאה לפועל במסגרתו ניתנו הגבלות שונות ולאחר מכן חל הליך של‬ ‫חדלות פרעון ?מה המשמעות שמקרים כאלו?‬ ‫בהחלט ייתכנו מקרים שבהם מתנהל תיק בהוצאה לפועל במסגרתו ניתנו הגבלות שונות על החייב‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן החייב נכנס להליך של חדלות פירעון‪.‬במקרים כאלה ישנם מספר היבטים והשלכות שחשוב להבין‬ ‫הליך הוצאה לפועל ולאחריו הליך חדלות פירעון‬ ‫מצב ראשוני‬ ‫‪.1‬ניהול תיק הוצאה לפועל‬ ‫החייב מתמודד עם חובות שלא נפרעו‪ ,‬והנושים פועלים דרך לשכת ההוצאה לפועל כדי‬ ‫‪o‬‬ ‫לגבות את החובות הללו‪.‬‬ ‫במסגרת ההליך בהוצאה לפועל‪ ,‬עשויות להיות מוטלות על החייב הגבלות שונות כמו‬ ‫‪o‬‬ ‫עיקול נכסים‪ ,‬עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬ושלילת רישיון נהיגה‪.‬‬ ‫‪.2‬הגבלות על החייב‬ ‫‪ o‬ההגבלות הללו נועדו להפעיל לחץ על החייב לפרוע את החובות או להגיע להסדר עם‬ ‫הנושים‪.‬‬ ‫כניסה להליך חדלות פירעון‬ ‫‪.1‬פתיחת הליך חדלות פירעון‬ ‫כאשר החייב מגיש בקשה להליך חדלות פירעון‪ ,‬המצב המשפטי שלו משתנה‪.‬הבקשה‬ ‫‪o‬‬ ‫מוגשת לממונה על חדלות פירעון או לבית המשפט (במקרה שהחובות גבוהים מ‪150,000-‬‬ ‫שקלים)‪.‬‬ ‫‪ o‬ההליך מתחיל עם מתן צו לפתיחת הליכים ‪,‬שמסמן את תחילת תהליך השיקום הכלכלי‬ ‫וההגנה על החייב מפני צעדי גבייה נוספים‪.‬‬ ‫‪.2‬השפעת הליך חדלות פירעון על הגבלות בהוצאה לפועל‬ ‫‪ o‬הקפאת הליכים עם מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬כל ההליכים המשפטיים והגבייתיים‪,‬‬ ‫כולל ההגבלות שניתנו במסגרת ההוצאה לפועל‪ ,‬מוקפאים‪.‬‬ ‫הגנה מפני נושים החייב מוגן מפני צעדים נוספים מצד הנושים במהלך תקופת הביניים‪,‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ונכסי החייב מוגנים על ידי הנאמן‪.‬‬ ‫משמעות מקרים כאלה‬ ‫‪.1‬הקלה על החייב‬ ‫הקפאת ההליכים וההגבלות מאפשרת לחייב להתארגן כלכלית ולגבש תוכנית לשיקום‬ ‫‪o‬‬ ‫כלכלי מבלי להתמודד עם לחץ נוסף מהנושים‪.‬‬ ‫החייב יכול להתמקד בשיקום מצבו הכלכלי תחת הנחיית הנאמן והממונה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬ניהול מאוחד של החובות‬ ‫כל החובות מתנהלים תחת ההליך של חדלות פירעון‪ ,‬דבר שמאפשר גישה מסודרת‬ ‫‪o‬‬ ‫ושקופה לפירעון החובות‪.‬‬ ‫הנאמן מנהל את קופת הנשייה ומוודא שהנכסים מחולקים באופן הוגן בין הנושים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬הפטר חובות‬ ‫בסיום ההליך של חדלות פירעון‪ ,‬החייב יכול לקבל הפטר מחובותיו הנותרים‪ ,‬בהתאם‬ ‫‪o‬‬ ‫לתוכנית השיקום הכלכלי שאושרה‪.‬‬ ‫ההפטר מאפשר לחייב להתחיל מחדש ללא חובות עבר שמעיקים עליו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬תיאום בין ההוצאה לפועל וחדלות פירעון‬ ‫במקרים בהם יש הליך בהוצאה לפועל ולאחר מכן חדלות פירעון‪ ,‬יש חשיבות לתיאום בין‬ ‫‪o‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל לנאמן כדי לוודא שכל התהליכים נעשים בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫כניסה להליך חדלות פירעון לאחר שהוטלו הגבלות במסגרת תיק הוצאה לפועל מאפשרת לחייב לקבל הגנה‬ ‫ולהסדיר את חובותיו בצורה מסודרת ותחת פיקוח‪.‬ההליך מעניק לחייב הזדמנות לשיקום כלכלי תוך‬ ‫הסדרת חובותיו לנושים‪ ,‬ובכך מסייע למנוע מצבים של חוסר אונים כלכלי ולחצים משפטיים בלתי‬ ‫פוסקים‪.‬‬ ‫תשובה נוספת‬ ‫יכולים להיות מקרים כאלה‪.‬הנה המשמעות והתהליך במקרים כאלו‬ ‫‪.1‬אפשרות למצב כזה‬ ‫יתכן בהחלט מצב שבו חייב נמצא בהליכי הוצאה לפועל עם הגבלות שונות‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫‪o‬‬ ‫נפתח הליך חדלות פירעון‪.‬‬ ‫‪.2‬השפעת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון‬ ‫עם מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון‪ ,‬כל ההגבלות שהוטלו במסגרת הליכי הוצאה‬ ‫‪o‬‬ ‫לפועל מתבטלות באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫‪.3‬הקפאת הליכים‬ ‫הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון מביא להקפאת כל ההליכים נגד החייב‪ ,‬כולל הליכי‬ ‫‪o‬‬ ‫הוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪.4‬ביטול הגבלות‬ ‫הגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬הגבלת חשבון בנק‪ ,‬או הגבלת רישיון נהיגה שהוטלו‬ ‫‪o‬‬ ‫בהוצאה לפועל ‪ -‬מתבטלות‪.‬‬ ‫‪.5‬מטרת הביטול‬ ‫הביטול נועד לאפשר לחייב להתנהל באופן תקין במהלך הליכי חדלות הפירעון ולשתף‬ ‫‪o‬‬ ‫פעולה עם הנאמן‪.‬‬ ‫‪.6‬הגבלות חדשות‬ ‫במקום ההגבלות של ההוצאה לפועל‪ ,‬יוטלו על החייב הגבלות מכוח חוק חדלות פירעון‬ ‫‪o‬‬ ‫(למשל‪ ,‬איסור על נטילת אשראי ללא אישור)‪.‬‬ ‫‪.7‬טיפול בחובות‬ ‫החובות שהיו בהליכי הוצאה לפועל יכללו כעת בקופת הנשייה ויטופלו במסגרת הליכי‬ ‫‪o‬‬ ‫חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫‪.8‬זכויות הנושים‬ ‫נושים שהיו בהליכי הוצאה לפועל יכולים להגיש תביעת חוב במסגרת הליכי חדלות‬ ‫‪o‬‬ ‫הפירעון‪.‬‬ ‫‪.9‬פיקוח‬ ‫במקום פיקוח של ההוצאה לפועל‪ ,‬החייב יהיה תחת פיקוח של הנאמן והממונה על הליכי‬ ‫‪o‬‬ ‫חדלות פירעון‪.‬‬ ‫‪.10‬אפשרות להחזרת הגבלות‬ ‫אם הליכי חדלות הפירעון מבוטלים מסיבה כלשהי‪ ,‬יתכן שההגבלות מהליכי ההוצאה‬ ‫‪o‬‬ ‫לפועל יוחזרו‪.‬‬ ‫המעבר מהליכי הוצאה לפועל להליכי חדלות פירעון משקף את התפיסה של טיפול כולל במצבו הכלכלי של‬ ‫החייב‪ ,‬במטרה להגיע לפתרון ארוך טווח ולאזן בין זכויות החייב והנושים‪.‬‬ ‫מי בוחן את המצב הכלכלי של החייב?‬ ‫בחינת המצב הכלכלי של החייב במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי נעשית על ידי הנאמן ‪.‬הנה‬ ‫תיאור מפורט של תפקיד הנאמן בתהליך זה‬ ‫תפקיד הנאמן בבחינת המצב הכלכלי של החייב‬ ‫‪.1‬מינוי הנאמן‬ ‫מי ממנה את הנאמן?‬ ‫ ‬ ‫הממונה על חדלות פירעון ממנה את הנאמן לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנאמן הוא גורם מקצועי‪ ,‬לרוב רואה חשבון או עורך דין המתמחה בחדלות פירעון‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תקופת הביניים‬ ‫‪.2‬‬ ‫מתי מתבצעת הבחינה הכלכלית?‬ ‫ ‬ ‫הבחינה הכלכלית נעשית במהלך תקופת הביניים ‪,‬שהיא פרק הזמן שלאחר מתן הצו‬ ‫‪o‬‬ ‫לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪.3‬תפקידי הנאמן בבחינת המצב הכלכלי‬ ‫איסוף מידע‬ ‫נכסים והתחייבויות‬ ‫ ‬ ‫הנאמן אוסף מידע על כל נכסי החייב‪ ,‬כולל נדל"ן‪ ,‬רכבים‪ ,‬חשבונות בנק‪ ,‬מניות ועוד‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הוא בוחן את כל ההתחייבויות והחובות של החייב‪ ,‬כולל חובות לנושים פרטיים‪ ,‬מוסדות‬ ‫‪o‬‬ ‫פיננסיים‪ ,‬ורשויות‪.‬‬ ‫הכנסות והוצאות‬ ‫ ‬ ‫הנאמן בוחן את מקורות ההכנסה של החייב‪ ,‬כגון משכורת‪ ,‬דמי שכירות‪ ,‬או הכנסות‬ ‫‪o‬‬ ‫מעסק עצמאי‪.‬‬ ‫‪ o‬הוא בודק את כל ההוצאות הקבועות והמשתנות של החייב‪ ,‬כולל הוצאות מחיה‪ ,‬חינוך‬ ‫ובריאות‪.‬‬ ‫ניתוח כלכלי‬ ‫בחינת מצבו הכלכלי הכולל של החייב‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬הנאמן מבצע ניתוח מעמיק של מצבו הכלכלי של החייב‪ ,‬כולל חישוב ההון העצמי‬ ‫והתחייבויות מול נכסים‪.‬‬ ‫הוא מעריך את יכולת החזר החוב של החייב על בסיס הנתונים הכלכליים שנאספו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫דיווח והמלצות‬ ‫דו"חות כלכליים‬ ‫ ‬ ‫הנאמן מכין דו"ח כלכלי מקיף המציג את כל המידע שנאסף ונותח‪ ,‬כולל המלצות לפעולה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הצעת תוכנית שיקום כלכלי‬ ‫ ‬ ‫הנאמן מגבש הצעה לצו שיקום כלכלי הכוללת תוכנית לתשלום החובות והמלצות על‬ ‫‪o‬‬ ‫תקופת התשלומים‪.‬‬ ‫‪ o‬הצעה זו מוגשת לממונה על חדלות פירעון ולעיתים לבית המשפט‪ ,‬בהתאם למצב ולחוקים‬ ‫החלים‪.‬‬ ‫מתן הצו לשיקום כלכלי‬ ‫‪.4‬‬ ‫מה קורה לאחר הבחינה?‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬על בסיס הדו"חות וההמלצות של הנאמן‪ ,‬הממונה או בית המשפט מחליטים על מתן צו‬ ‫לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫הצו לשיקום כלכלי כולל תוכנית מוסכמת לפירעון חובותיו של החייב במסגרת‬ ‫‪o‬‬ ‫האפשרויות הכלכליות שלו‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫הנאמן הוא הגורם המרכזי שבוחן את מצבו הכלכלי של החייב במסגרת הליך חדלות פירעון‪.‬תפקידו כולל‬ ‫איסוף מידע‪ ,‬ביצוע ניתוח כלכלי מעמיק‪ ,‬הכנת דו"חות והצעות לפתרון כלכלי‪ ,‬והמלצות על הצעדים‬ ‫הנדרשים לשיקום כלכלי של החייב‪.‬תהליך זה חיוני להבטחת שקיפות ואמינות המידע ולהחלטה על‬ ‫הצעדים המתאימים לשיקום ולניהול חובות החייב‪.‬‬ ‫מה קורה עם חובות שמצטברים במהלך תקופת הביניים?‬ ‫חובות שנצברים בתקופת הביניים‬ ‫‪.1‬הגנה על נכסים‬ ‫‪ o‬הקפאת הליכים‬ ‫עם מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬מרבית ההליכים המשפטיים והגבייתיים נגד החייב‬ ‫מוקפאים‪.‬‬ ‫הגנה מפני נושים‬ ‫‪o‬‬ ‫הנושים אינם יכולים להמשיך לנקוט צעדי גבייה כנגד החייב בגין חובות קודמים‪.‬אולם‪,‬‬ ‫חובות חדשים יכולים להצטבר על החייב במהלך תקופה זו‪ ,‬כגון חובות שוטפים‬ ‫והתחייבויות מחיה‪.‬‬ ‫‪.2‬חובות שוטפים‬ ‫חובות חדשים‬ ‫‪o‬‬ ‫חובות שנצברים במהלך תקופת הביניים נחשבים לחובות חדשים ולא נכללים במסגרת‬ ‫ההפטר הניתן בסוף ההליך‪.‬הם כוללים התחייבויות שנוצרו לאחר מתן הצו לפתיחת‬ ‫הליכים‪.‬‬ ‫ניהול חובות חדשים‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב אחראי לנהל ולשלם את החובות שנצברים בתקופה זו כמו חשבונות מים‪ ,‬חשמל‪,‬‬ ‫שכירות‪ ,‬וצרכים בסיסיים אחרים‪.‬‬ ‫‪.3‬טיפול בחובות תקופת הביניים‬ ‫תוכנית שיקום כלכלי‬ ‫‪o‬‬ ‫הצו לשיקום כלכלי עשוי לכלול הוראות מסוימות לניהול חובות שנצברו בתקופת‬ ‫הביניים‪ ,‬בהתאם ליכולות הכלכליות של החייב‪.‬‬ ‫תשלומים שוטפים‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב מחויב להמשיך לשלם את החובות השוטפים בתקופת הביניים כחלק מניהול‬ ‫החיים היומיומיים‪ ,‬וזאת כדי למנוע צבירת חובות חדשים שיכבידו על השיקום הכלכלי‪.‬‬ ‫‪.4‬ניהול כלכלי נכון‬ ‫ייעוץ פיננסי‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב עשוי להיעזר בייעוץ כלכלי כדי לנהל את ההכנסות וההוצאות בתקופת הביניים‬ ‫ולמנוע צבירת חובות נוספים‪.‬‬ ‫מעקב אחר תקציב‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב חייב לנהל תקציב קפדני ולפעול לפי ההנחיות של תוכנית השיקום כדי להבטיח‬ ‫שעמידתו בתשלומים החדשים תתאפשר‪.‬‬ ‫‪.5‬השלכות משפטיות‬ ‫חובות לא משולמים‬ ‫‪o‬‬ ‫אם החייב אינו מצליח לשלם את החובות שנצברו בתקופת הביניים‪ ,‬הוא עשוי להיתקל‬ ‫בבעיות משפטיות לאחר סיום ההליך‪ ,‬שכן חובות אלה אינם נמחקים בהפטר‪.‬‬ ‫פגיעה בשיקום‬ ‫‪o‬‬ ‫כשל בניהול חובות חדשים עלול לפגוע בתהליך השיקום הכלכלי וביכולת החייב להצליח‬ ‫לעמוד בהתחייבויות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫במהלך תקופת הביניים‪ ,‬החייב אחראי על תשלום החובות השוטפים החדשים שנצברו‪ ,‬ומוטלת עליו‬ ‫האחריות לנהל את התקציב כראוי כדי להימנע מיצירת חובות נוספים‪.‬חשוב שהחייב יבין שחובות שנצברו‬ ‫בתקופה זו אינם נכללים בהפטר הניתן בסיום ההליך‪ ,‬ולכן עליו לשים דגש על ניהולם התקין כחלק מהליך‬ ‫השיקום הכלכלי‪.‬‬ ‫ובקצרה‬ ‫‪.1‬סדר ההליכים‬ ‫קודם ניתן צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אז מתחילה תקופת הביניים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בסוף תקופת הביניים ניתן הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬חובות בתקופת הביניים‬ ‫אלו חובות שנוצרים אחרי הצו לפתיחת הליכים ולפני הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬טיפול בחובות אלה‬ ‫הם אינם חלק מהחובות המוקפאים של העבר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב אמור לשלם אותם כרגיל במהלך תקופת הביניים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬פיקוח‬ ‫הנאמן מפקח על ההתנהלות הכלכלית של החייב בתקופה זו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מטרת הפיקוח היא למנוע הצטברות חובות חדשים משמעותיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬השפעה על התכנית‬ ‫אם נוצרו חובות חדשים‪ ,‬הם יילקחו בחשבון בעת גיבוש הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הליך חדלות פירעון ‪ -‬מי מחליט על מתן הצו?‬ ‫הגשת בקשה על ידי החייב‬ ‫‪.1‬‬ ‫שלב א הגשת הבקשה‬ ‫מי מגיש את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬החייב עצמו מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם סך חובותיו עולה על ‪ 150,000‬שקלים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫שלב ב בדיקת הבקשה‬ ‫מי בודק את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫הממונה על חדלות פירעון בודק את הבקשה‪.‬הממונה הוא הגורם המנהלי המוסמך לבחון‬ ‫‪o‬‬ ‫בקשות לפתיחת הליכים עבור חובות מעל הסכום הנ"ל‪.‬‬ ‫שלב ג החלטת הממונה‬ ‫מה הממונה בודק?‬ ‫ ‬ ‫הממונה בוחן את המידע והמסמכים שצורפו לבקשה‪ ,‬כולל תצהירים ודו"חות כלכליים‪,‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כדי לוודא שהחייב אכן נמצא בחדלות פירעון או קרוב לכך‪.‬‬ ‫החלטת הממונה‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬אם הממונה מוצא שהבקשה עומדת בתנאים‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים ‪.‬הצו כולל את‬ ‫התחלת תקופת הביניים ‪,‬שבמהלכה מתבצע בירור כלכלי על מצבו של החייב‪.‬‬ ‫הגשת בקשה על ידי נושה‬ ‫‪.2‬‬ ‫שלב א הגשת הבקשה‬ ‫מי מגיש את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫נושה מגיש בקשה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלב ב בדיקת הבקשה‬ ‫מי בודק את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫בית המשפט הוא שמקבל את הבקשה מהנושה ובוחן אותה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלב ג החלטת בית המשפט‬ ‫מה בית המשפט בודק?‬ ‫ ‬ ‫בית המשפט בוחן את ההוכחות שמציג הנושה לגבי חדלות הפירעון של החייב‪ ,‬כולל‬ ‫‪o‬‬ ‫מסמכים המעידים על החוב ודרכי הגביה שננקטו‪.‬‬ ‫החלטת בית המשפט‬ ‫ ‬ ‫אם בית המשפט מוצא שהחייב בחדלות פירעון לפי ההוכחות שניתנו‪ ,‬הוא נותן צו‬ ‫‪o‬‬ ‫לפתיחת הליכים ‪.‬במידה ויש מחלוקות או התנגדויות‪ ,‬הן נבחנות בבית המשפט‪ ,‬ובמקרה‬ ‫הצורך מתקיים דיון נוסף‪.‬‬ ‫הליכים לחובות נמוכים‬ ‫‪.3‬‬ ‫שלב א הגשת הבקשה‬ ‫מי מגיש את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫חייב שסך חובותיו נמוך מ‪ 150,000-‬שקלים חדשים מגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלב ב בדיקת הבקשה‬ ‫מי בודק את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫רשם ההוצאה לפועל בודק את הבקשה והמסמכים המצורפים לה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלב ג החלטת רשם ההוצאה לפועל‬ ‫מה הרשם בודק?‬ ‫ ‬ ‫הרשם מוודא שהבקשה עומדת בתנאים ומכילה את כל המידע הנדרש‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החלטת הרשם‬ ‫ ‬ ‫אם הרשם מוצא שהבקשה מוצדקת‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים ומנהל את ההליך‬ ‫‪o‬‬ ‫בצורה מקוצרת ומהירה יותר‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫הממונה על חדלות פירעון אחראי למתן הצו עבור חייבים עם חובות מעל ‪ 150,000‬שקלים‪ ,‬לאחר‬ ‫ ‬ ‫בדיקה ובחינת הבקשה‪.‬‬ ‫בית המשפט מטפל בבקשות שמוגשות על ידי נושים‪ ,‬כולל בדיקה‪ ,‬דיון וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רשם ההוצאה לפועל מטפל בהליכים לחובות נמוכים מ‪ 150,000-‬שקלים‪ ,‬עם תהליך מקוצר ופחות‬ ‫ ‬ ‫בירוקרטי‪.‬‬ ‫הסמכויות הללו נקבעות בחוק במטרה להקל על העומס במערכת המשפט ולספק פתרונות מותאמים עבור‬ ‫כל מקרה‪.‬‬ ‫בקצרה‬ ‫‪.1‬בקשת חייב (יחיד)‬ ‫א‪.‬חוב גבוה (מעל ‪ 150,000‬ש"ח)‬ ‫הממונה על הליכי חדלות פירעון מחליט אם לתת את הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ב‪.‬חוב נמוך (בין ‪ 25,000‬ש"ח ל‪ 150,000-‬ש"ח)‬ ‫רשם ההוצאה לפועל מחליט אם לתת את הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬בקשת נושה (ללא תלות בגובה החוב)‬ ‫בית המשפט מחליט אם לתת את הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬בקשת היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫בית המשפט מחליט אם לתת את הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לגבי הצו לשיקום כלכלי (הניתן בסוף תקופת הביניים)‬ ‫‪.1‬בבקשת חייב עם חוב גבוה‬ ‫הממונה על הליכי חדלות פירעון נותן את הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬בבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫בית המשפט נותן את הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬בבקשת חייב עם חוב נמוך‬ ‫רשם ההוצאה לפועל קובע את תכנית הפירעון (המקבילה לצו לשיקום כלכלי)‪.‬‬ ‫‪o‬‬

Use Quizgecko on...
Browser
Browser