אוגדן BLS עבור מד"א 2016 PDF

‫אגף רפואה‬ ‫ינואר ‪2016‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫מגן דוד אדום‪ ,‬כארגון ה ‪ EMS‬הלאומי של מדינת ישראל‪ ,‬נותן מענה רפואי מקצועי העומד‬ ‫בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים‪.‬אגף הרפואה במד"א‪ ,‬המופקד על איכות המענה הרפואי הניתן‬ ‫למטופלים – קובע את אמות המידה‪ ,‬ע"פ סטנדרטים בינלאומיים קיימים‪ ,‬ואף מציב סטנדרטים‬ ‫ח...

‫אגף רפואה‬ ‫ינואר ‪2016‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫מגן דוד אדום‪ ,‬כארגון ה ‪ EMS‬הלאומי של מדינת ישראל‪ ,‬נותן מענה רפואי מקצועי העומד‬ ‫בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים‪.‬אגף הרפואה במד"א‪ ,‬המופקד על איכות המענה הרפואי הניתן‬ ‫למטופלים – קובע את אמות המידה‪ ,‬ע"פ סטנדרטים בינלאומיים קיימים‪ ,‬ואף מציב סטנדרטים‬ ‫חדשים בהתאם לנתונים עדכניים מהספרות הרפואית‪.‬אמות מידה אלו "מתורגמות" לפרוטוקולים‪,‬‬ ‫הוראות שעה‪ ,‬הנחיות מקצועיות ונהלים המתפרסמים מעת לעת‪ ,‬ומשמשים כתורת עבודה לצוותי‬ ‫השטח‪.‬‬ ‫חוברת זו מאגדת בתוכה את הפרוטוקולים הטיפוליים וההנחיות המקצועיות המחייבות את צוותי ה‬ ‫‪ BLS‬של מד"א‪ ,‬בעת מתן מענה רפואי למטופל‪.‬כמו כן ‪ ,‬מכילה החוברת את עיקרי הוראות השעה‬ ‫והנהלים המקצועיים שפורסמו ע"י אגף הרפואה במהלך השנתיים האחרונות‪ ,‬לצד מידע רפואי‬ ‫הנדרש לפעילותו השוטפת של איש הצוות בשטח‪.‬‬ ‫כתחומים רבים ברפואה‪ ,‬גם תחום הרפואה הדחופה‪ ,‬והרפואה הדחופה הטרום‪-‬אשפוזית בפרט‪ ,‬הינו‬ ‫תחום דינאמי‪ ,‬המתפתח ומתעדכן מעת לעת‪.‬לפיכך‪ ,‬אגף רפואה עוקב כל העת אחר השינויים‬ ‫והחידושים בתחום‪ ,‬ולהנגישם לצוותים בשטח – בכדי לשמר לאורך זמן שירות רפואי מקצועי‬ ‫מהמעלה הראשונה‪.‬הפרוטוקולים הרפואיים וההנחיות המקצועיות המתפרסמים באוגדן זה מבוססים‬ ‫על סקירה עדכנית ודקדקנית של הספרות הרפואית הרלוונטית‪.‬‬ ‫ולסיכום ‪ -‬בל נשכח ולו לרגע‪ ,‬כי הגם שהנחיות ונהלים הינם חיוניים לעבודתו של איש צוות‬ ‫ה ‪EMS‬‬ ‫אין הם מהווים חלופה לשכל הישר ולהגיון הבריא ‪,‬או במילותיו של מרק טוויין ‪" :‬הישמר והיזהר‬ ‫כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות‪ ,‬שכן אתה עלול למות משגיאת דפוס"‪.‬‬ ‫בברכת עשייה פורייה‬ ‫אגף הרפואה‬ ‫‪2‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד‬ ‫‪5-22‬‬ ‫תוכן‬ ‫מבוא והנחיות כלליות‬ ‫פרוטוקולים לטיפול במצבי חרום רפואיים‬ ‫‪22-25‬‬ ‫גישה כללית למטופל‬ ‫‪22-22‬‬ ‫דום לב במבוגר‬ ‫‪22-22‬‬ ‫דום לב בתינוקות וילדים‬ ‫‪33-33‬‬ ‫המענה המיידי לילוד‬ ‫‪32-33‬‬ ‫הימנעות מביצוע פעולות החייאה‬ ‫‪32-35‬‬ ‫השתנקות מאספירציית גוף זר‬ ‫‪32-32‬‬ ‫גישה למטופל עם קוצר נשימה‬ ‫‪32-32‬‬ ‫גישה למטופל עם שינוי במצב ההכרה‬ ‫‪23-23‬‬ ‫גישה למטופל עם כאב בחזה ממקור לבבי‬ ‫‪22-22‬‬ ‫גישה למטופל עם חשד לארוע מוחי‬ ‫‪25-22‬‬ ‫אנאפילקסיס‬ ‫‪22-53‬‬ ‫גישה למטופל מפרכס‪/‬לאחר פרכוס‬ ‫‪53-52‬‬ ‫הטיפול בנפגע טראומה‬ ‫‪55-52‬‬ ‫גישה למטופל נפגע כויות‬ ‫‪52-52‬‬ ‫גישה למטופל שנפגע מבע"ח ארסי‬ ‫‪52-23‬‬ ‫גישה למטופל עם חשד לפגיעת חום‬ ‫‪23-22‬‬ ‫קבלת לידה‬ ‫‪23-22‬‬ ‫סיבוכים בלידה‬ ‫הנחיות‪ ,‬נהלים והוראות שעה‬ ‫‪22-23‬‬ ‫‪23-22‬‬ ‫‪22-22‬‬ ‫הטיפול בהיפוגליקמיה במתאר טרום‪-‬בי"ח‬ ‫הגישה למטופל המסרב קבלת טיפול רפואי או פינוי‬ ‫רפואי‬ ‫פינוי מטופל אובדני או מטופל עם חשד להפרעה‬ ‫נפשית מגבילה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪22-22‬‬ ‫‪23-22‬‬ ‫העברת מטופל בין צוותים רפואיים להמשך טיפול‬ ‫ופינוי‬ ‫סימון ורישום נפגעים באר"ן‬ ‫‪23-25‬‬ ‫שיקולים רפואיים בהזנקת מסוק‬ ‫‪22-332‬‬ ‫ניקוי‪ ,‬חיטוי ושמירה על היגיינה‬ ‫‪333-333‬‬ ‫מניעה וטיפול בחשיפת איש צוות למחלה זיהומית‬ ‫‪333-335‬‬ ‫מדדי איכות ברפואת חרום טרום‪-‬אשפוזית‬ ‫מודולת תרופות וציוד רפואי‬ ‫‪332‬‬ ‫קטלוג בטיחות בשימוש תרופות בהריון‬ ‫‪332‬‬ ‫אדרנלין‬ ‫‪332‬‬ ‫אירובנט‬ ‫‪323‬‬ ‫אספירין‬ ‫‪323‬‬ ‫אקמול‬ ‫‪322‬‬ ‫גלוקוז‬ ‫‪323‬‬ ‫וונטולין‬ ‫‪322-325‬‬ ‫הוראות הפעלה כלליות למכשיר ‪AED‬‬ ‫הוראות הפעלה לדפיברילטור מסוג ‪G3 Power‬‬ ‫‪Heart‬‬ ‫הוראות הפעלה למעסה אוטומאטי מסוג ‪LUCAS 2‬‬ ‫‪333-332‬‬ ‫הוראות שימוש במזרק אוטומטי מסוג אפיפן‬ ‫‪322-322‬‬ ‫‪322-322‬‬ ‫טבלאות עזר‬ ‫‪332‬‬ ‫אומדנים בילדים‬ ‫‪335‬‬ ‫הערכת מצב הכרה לפי סולם גלזגו‬ ‫‪332-332‬‬ ‫כויות – הערכת דרגת חומרה והיקף‬ ‫הערה כללית‪:‬‬ ‫המסמך כתוב בלשון זכר‪ ,‬אך מתייחס לשני המינים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא‬ ‫כללי‬ ‫‪.3‬תפקידו העיקרי של מגן דוד אדום‪ ,‬כמערך שירותי רפואת החרום (‪ )EMS‬הלאומי של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬הינו לתת מענה רפואי ראשוני למטופל אליו נקרא סמוך ככל הניתן‬ ‫למועד קרות האירוע‪ ,‬וע"י כך – למזער את הנזק שנגרם למטופל‪ ,‬ולשפר את סיכויי‬ ‫ההחלמה שלו‪.‬‬ ‫‪.2‬המענה הרפואי הניתן ע"י מערך ה ‪ EMS‬מורכב ממס' נדבכים‪ ,‬וכולל (בין היתר) –‬ ‫מענה טלפוני לקריאת החרום‪ ,‬מענה רפואי בסיסי ומתקדם בזירת האירוע‪ ,‬פינוי למתקן‬ ‫רפואי להמשך טיפול‪ ,‬כמו גם ניטור והמשך סיוע רפואי במהלך הפינוי‪.‬‬ ‫‪.3‬נהוג לחלק את המענה הרפואי הראשוני הניתן למטופל לשתי רמות טיפול – רמת סעד‬ ‫חיים בסיסי (‪ )Basic Life Support‬ורמת סעד חיים מתקדם ( ‪Advance Life‬‬ ‫‪.)Support‬צוותי ה ‪ ,EMS‬המעניקים את הטיפול הרפואי‪ ,‬מסווגים על פי רמת‬ ‫הכשרתם בהתאם לחלוקה זו ‪ :‬צוותי ‪ - BLS‬מע"רים‪ ,‬חובשים וחובשים בכירים‪ ,‬וצוותי‬ ‫‪ – ALS‬פאראמדיקים ורופאים‪.‬‬ ‫‪.2‬הסמכות של מטפל‪ ,‬תהא הכשרתו אשר תהא‪ ,‬להעניק טיפול רפואי למטופל ‪ -‬מעוגנת‬ ‫בחוקים ותקנות מתחום הבריאות‪.‬העיקרון המנחה – איש צוות רפואה יעניק טיפול‬ ‫רפואי בהתאם להכשרתו ולסמכויותיו‪ ,‬מתוך כוונה לשפר‪ ,‬ולכל הפחות לשמר ‪ -‬את‬ ‫מצבו של המטופל‪.‬‬ ‫‪.5‬החומר המקצועי‪ ,‬הפרוטוקולים הטיפוליים‪ ,‬ההנחיות והוראות השעה המתפרסמים‬ ‫באוגדן זה‪ ,‬נועדו לסייע ולהנחות את צוותי ה ‪ BLS‬של מגן דוד אדום (מע"רים‪ ,‬חובשים‬ ‫וחובשים בכירים) ‪ -‬בעת מתן מענה רפואי למגוון מצבי חרום רפואיים במתאר טרום‪--‬‬ ‫בי"ח‪.‬‬ ‫‪.2‬אוגדן מקצועי אינו מכיל פרוטוקולים‪ ,‬הנחיות והוראות בנוגע לכל מצבי החרום הרפואיים‬ ‫במתאר טרום בי"ח‪.‬במקרים בהם לא קיים מענה במסגרת החומר המצוי באוגדן יש‬ ‫ליצור קשר עם המוקד הרפואי ולקבל הנחיותיו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המטרה‬ ‫מתן הנחיות מקצועיות‪-‬רפואיות למטפל ברמת ‪ ,BLS‬מתוך מגמה להעניק טיפול רפואי‬ ‫בסיסי בצורה אחידה ויעילה ‪ -‬תוך שימת דגש על היתרים והגבלות בעבודת איש צוות‬ ‫‪( BLS‬ללא נוכחות איש צוות ‪ ALS‬בזירת האירוע)‪.‬‬ ‫הגדרות‬ ‫‪.3‬עזרה ראשונה – סיוע רפואי ראשוני הניתן לשם הצלת חיים‪ ,‬מניעת נזק בריאותי נוסף‬ ‫או לשם הקלה על כאב‪.‬‬ ‫‪.2‬סעד חיים בסיסי (‪ – )Basic Life Support‬מכלול הפעולות הרפואיות המבוצעות על‬ ‫ידי מטפל מדרגת חובש או חובש בכיר ‪ -‬לשם הצלת חיים‪ ,‬מניעת נזק בריאותי נוסף‪,‬‬ ‫ו‪/‬או הקלה על כאב‪.‬‬ ‫‪.3‬סעד חיים מתקדם (‪ – )Advance Life Support‬מכלול הפעולות הרפואיות‬ ‫המבוצעות על ידי מטפל מדרגת פאראמדיק ‪ -‬לשם הצלת חיים‪ ,‬מניעת נכות‪/‬נזק נוסף‪,‬‬ ‫ו‪/‬או הקלה על כאב‪.‬‬ ‫‪.2‬מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) – מי שעבר בהצלחה קורס ייעודי במד"א או במוסד‬ ‫שהוכר ע"י משרד הבריאות לצורך הכשרת מע"רים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫חובש – מי שעבר בהצלחה קורס חובשי רפואת חרום (בכפוף לנוהל משהב"ר‬ ‫‪.)33/2333‬‬ ‫‪.2‬חובש בכיר – מי שעבר בהצלחה קורס ייעודי במד"א‪ ,‬והוא כשיר למלא את תפקידו‬ ‫כנדרש ‪.‬מוסמך לבצע פעולות רפואיות ברמת מע"ר וחובש‪ ,‬ופעולות נוספות כמפורט‬ ‫מטה‪.‬‬ ‫‪.2‬איש צוות ברמת ‪ – BLS‬מע"ר‪ ,‬חובש או חובש בכיר‪.‬‬ ‫‪.2‬צוות ‪ – BLS‬צוות רפואי הכולל לפחות ‪ 2‬אנשי צוות‪ ,‬שאחד מהם הינו בעל הכשרה‬ ‫מקצועית של חובש או חובש בכיר‪.‬‬ ‫‪.2‬ראש צוות ‪ – BLS‬מי שמונה כאחראי לפעילות הצוות ("מנהל הצוות")‪.‬‬ ‫‪.33‬איש צוות ברמת ‪ – ALS‬פאראמדיק או רופא‪.‬‬ ‫‪.33‬האחראי המקצועי – בעל ההכשרה המקצועית הבכירה ביותר בזירת האירוע‪ ,‬בהתאם‬ ‫למדרג הסמכויות שקבע משהב"ר (רופא > פאראמדיק > חובש בכיר > חובש > מע"ר)‬ ‫– לרבות מטפל מזדמן‪.‬בסמכותו לקבוע את המענה הרפואי שיינתן למטופל‪/‬ים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.32‬מטפל "מזדמן" – איש צוות רפואה שאינו נמנה על צוותי הרפואה האורגניים של מד"א‬ ‫(עובדים או מתנדבים)‪.‬סמכויותיו ואחריותו – כמפורט מטה‪.‬‬ ‫‪.33‬מוקד רפואי – מענה טלפוני ברמת ‪( ALS‬פאראמדיק או רופא) הזמין ‪.22/2‬משמש‬ ‫לצרכי מתן ייעוץ והנחיות לצוותי השטח‪ ,‬מתן אישור לפעולות רפואיות מסוימות‪ ,‬בקרה‬ ‫רפואית על פעילות הצוותים‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫‪.32‬כונן אגף רפואה – רופא שמונה ע"י מנהל אגף הרפואה במד"א‪ ,‬וזמין למענה טלפוני‬ ‫‪.22/2‬תפקידו – לסייע לצוותים במוקד ובשטח בסוגיות רפואיות מורכבות ובשאלות‬ ‫מקצועיות בזמן אמת‪.‬‬ ‫‪.35‬פרוטוקולים‪ ,‬הנחיות והוראות שעה – קווים מנחים לפעילות המקצועית של צוותי ה‬ ‫‪.EMS‬מורכבים ממס' פעולות ‪:‬‬ ‫‪ ‬פעולות רפואיות שגרתיות (אינן מפורטות בהכרח בכל פרוטוקול‪/‬הנחיה בנפרד)‬ ‫כגון ‪ :‬לקיחת אנמנזה‪ ,‬מדידת סימנים חיוניים‪ ,‬ביצוע בדיקה גופנית מכוונת‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫ככל שניתן איש צוות ‪ BLS‬חייב לבצע אותן בכל מקרה‪.‬‬ ‫‪ ‬פעולות רפואיות בכפוף לפרוטוקול‪/‬הנחיה ללא צורך בקבלת אישור ‪ :‬איש צוות‬ ‫‪ BLS‬רשאי לבצען בכפוף לפרוטוקול הרלוונטי‪ ,‬ללא צורך בקבלת אישור מהמוקד‬ ‫הרפואי של מד"א (פעולות כגון מתן חמצן‪ ,‬קיבוע נפגע טראומה‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫‪ ‬פעולות רפואיות בכפוף לפרוטוקול‪/‬הנחיה להן נדרש אישור מהמוקד הרפואי ‪ :‬פעולות‬ ‫אלו מסומנות בפרוטוקולים באמצעות טלפון אדום‪ ,‬ומחייבות קבלת אישור (טרם ביצוען)‬ ‫מרופא במוקד הרפואי או מכונן אגף רפואה‪.‬‬ ‫‪ ‬פעולות רפואיות שלא ע"פ פרוטוקול‪/‬הנחיה ‪ :‬פעולות אלו נדרשות לקבלת אישור‬ ‫מרופא המוקד הרפואי‪/‬כונן אגף רפואה טרם ביצוען‪.‬‬ ‫ייעוד עבודת צוות ה ‪BLS‬‬ ‫‪.3‬לה גיש עזרה ראשונה‪/‬עזרה רפואית בסיסית לכל דורש‪ ,‬מתוך כוונה להציל חיים‪ ,‬למנוע‬ ‫נכות‪/‬נזק נוסף‪ ,‬ו‪/‬או למנוע כאב – בכפוף להכשרה ולסמכויות המפורטות במסמך זה‪.‬‬ ‫‪.2‬לסייע למטפל ברמה בכירה יותר‪ ,‬בעת הגשת סעד רפואי מתקדם‪ ,‬בהתאם להנחיותיו‬ ‫– ובכפוף להכשרה ולסמכויות המפורטות במסמך זה‪.‬‬ ‫‪.3‬לבצע העברות של מטופלים בין מוסדות רפואיים ו‪/‬או מזירה כלשהיא למוסד רפואי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פירוט‬ ‫א‪.‬צוות ה ‪: BLS‬‬ ‫‪ )3‬כראש הצוות ישמש חובש או חובש בכיר פעיל במד"א‪ ,‬אשר הוסמך לעבוד כראש‬ ‫צוות ‪ ,BLS‬ואשר נקבע כראש הצוות בסידור העבודה למשמרת הנוכחית‪.‬על ראש‬ ‫הצוות מוטלת האחריות לניהול זירת האירוע ולקביעת אופן הטיפול ע"י כלל חברי‬ ‫הצוות‪.‬‬ ‫‪ )2‬ככלל ‪ -‬אנשי הצוות הנוספים יהיו כפופים להוראותיו של ראש הצוות‪.‬בכל הנוגע‬ ‫לסוגיות הקשורות בטיפול הרפואי‪ ,‬אנשי הצוות יהיו כפופים להוראותיו של הגורם‬ ‫המקצועי הבכיר בזירת האירוע – ע"פ המדרג המצוין מעלה‪.‬‬ ‫‪ )3‬במקרה של חילוקי דעות מהותיים בין ראש הצוות והאחראי המקצועי (המזדמן)‪ ,‬יש‬ ‫ליצור קשר עם המוקד הרפואי‪/‬כונן אגף רפואה – ולפעול בהתאם להנחיותיו‪.‬‬ ‫ב‪.‬סמכויות ‪:‬‬ ‫כאמור – בסמכות מטפל להגיש סיוע רפואי בהתאם להכשרתו‪ ,‬ובכפוף לסמכויות שניתנו‬ ‫לו ע"י משרד הבריאות‪.‬חל איסור על מתן ייעוץ‪/‬הנחיות‪/‬טיפול רפואי שהם מעבר‬ ‫לסמכותו ו‪/‬או הכשרתו של המטפל‪.‬להלן פירוט סמכויות הטיפול למקצועות ה ‪: BLS‬‬ ‫‪ )3‬מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) ‪:‬‬ ‫א) כללי ‪:‬‬ ‫‪ ‬הרחקה מאזור סכנה וקריאה לסיוע נוסף‪.‬‬ ‫‪ ‬ביצוע תשאול בסיסי (לקיחת אנמנזה)‪.‬‬ ‫‪ ‬בדיקת מדדים חיוניים (מצב הכרה‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬דופק)‪.‬‬ ‫ב) החייאה ‪:‬‬ ‫‪ ‬עיסוי לב חיצוני (לרבות שימוש בקרדיופאמפ)‪.‬‬ ‫‪ ‬חיבור והפעלת ‪.AED‬‬ ‫‪ ‬הנשמה (מסיכת כיס‪ ,‬מפוח)‪.‬‬ ‫‪ ‬פתיחת נתיב אויר – ידנית‪ ,‬באמצעות מנתב אויר אורו‪-‬פרינגיאלי‪.‬‬ ‫ג) טראומה ‪:‬‬ ‫‪ ‬פתיחת נתיב אויר – ידנית‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ‬סיוע בקיבוע עמש"צ (ידני‪ ,‬צווארון‪)head vise ,‬‬ ‫‪ ‬סיוע נשימתי‪/‬הנשמה (כנ"ל)‬ ‫‪ ‬עצירת שט"ד חיצוני (לחץ ישיר‪ ,‬חבישת לחץ‪ ,‬ח"ע)‬ ‫‪ ‬סיוע בקיבוע ללוח גב‬ ‫‪ ‬טיפול מקומי בפצע‪/‬כוויה – שטיפה‪ ,‬חיטוי מקומי‪ ,‬חבישה‬ ‫‪ ‬קיבוע גפה‬ ‫‪ ‬חילוץ מרכב והסרת קסדה‬ ‫ד) מצבי חרום שונים ‪:‬‬ ‫‪ ‬הוצאת גוף זר נראה לעין מחלל הפה ותמרון היימליך‬ ‫‪ ‬מתן חמצן בהנחיית מטפל בכיר יותר‬ ‫‪ ‬קירור‪/‬חימום חיצוני של מטופל‬ ‫‪ )2‬חובש ‪:‬‬ ‫כל סמכויות הטיפול של המע"ר‪ ,‬ובנוסף ‪:‬‬ ‫א) כללי ‪:‬‬ ‫‪ ‬בדיקת מדדים – נשימות‪ ,‬חום פומי‪ ,‬רמת גלוקוז בדם במדידה מהאצבע‬ ‫(גלוקוסטיק)‬ ‫‪ ‬אי ביצוע החייאה במקרים של מוות ודאי‪ ,‬ובמצבים אחרים כמפורט‬ ‫בהנחיות המפורטות מטה‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן ייעוץ רפואי והנחיות טלפוניות בנוגע למענה ראשוני ע"י עוברי אורח‬ ‫(בתפקידו כחובש במוקד רפואי טלפוני)‪.‬‬ ‫‪ ‬קבלת החלטה על מדרג הטיפול ודחיפות הפינוי הרפואי של מטופל‪.‬‬ ‫‪ ‬שאיבה והכנת תרופות בהשגחת ובהנחיית פאראמדיק‪/‬רופא‪.‬‬ ‫ב) החייאה ‪:‬‬ ‫‪ ‬עיסוי לב חיצוני תוך שימוש במעסה אוטומטי‪.‬‬ ‫‪ ‬ניהול נתיב אויר – החדרת מנתב אויר פלסטי פומי‪ ,‬ביצוע שאיבת הפרשות‬ ‫מחלל הפה והפרינקס‪.‬‬ ‫ג) טראומה ‪:‬‬ ‫‪ ‬קיבוע עמוד שדרה צווארי (ידני‪ ,‬צווארון‪)Headvise ,‬‬ ‫‪ ‬הנחת חבישה אוטמת לפצע חודר בבית החזה (אשרמן)‬ ‫‪ ‬קיבוע נפגע ללוח גב‬ ‫ד) מצבי חרום שונים ‪:‬‬ ‫‪ ‬מתן חמצן‬ ‫‪ ‬סיוע למטופל בביצוע אינהלציה (מטופלים כרוניים בקביעות)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ‬מתן אקמול פומי לשיכוך כאב ו‪/‬או להורדת חום‬ ‫‪ ‬מתן אספירין בלעיסה למטופל עם חשד ל ‪ACS‬‬ ‫‪ ‬שימוש באפיפן בחשד לאנאפילקסיס‬ ‫‪ ‬מתן גלוקוג'ל פומי‪/‬בוקאלי למטופל בהיפוגליקמיה‬ ‫‪ ‬התקנת קו ורידי ומתן עירוי נוזלים‬ ‫‪ ‬קבלת לידה (לרבות חיתוך חבל הטבור)‬ ‫ה) אירועי אסון ‪:‬‬ ‫‪ ‬מיון ראשוני של נפגעים באר"ן‪.‬‬ ‫‪ ‬שימוש במזרק אוטומאטי באט"ה (לאחר הכרזה ע"י רופא‪/‬פאראמדיק)‬ ‫‪ )3‬חובש בכיר ‪:‬‬ ‫כל סמכויות הטיפול של חובש‪ ,‬ובנוסף‪:‬‬ ‫א) ניטור מדדים מתקדם (סטורציה‪ ,‬קפנומטריה)‪.‬‬ ‫ב) החדרת מנתב אויר סופראגלוטי (כגון ‪.)LMA‬‬ ‫ג) ביצוע דפיברילציה ידנית במהלך החייאה‪ ,‬בנוכחות ובהנחיית פאראמדיק‪/‬רופא‪.‬‬ ‫ד) סיוע (הכנת הציוד‪ ,‬פריסתו‪ ,‬ביצוע קיבועים‪ ,‬וכדו') לפאראמדיק‪/‬רופא בביצוע‬ ‫פעולות מורכבות‪ ,‬ובכפוף להנחייתם‪.‬‬ ‫ג‪.‬הציוד הרפואי ‪:‬‬ ‫‪ )3‬איש צוות ‪ BLS‬של מד"א ישתמש אך ורק בציוד רפואי תקני‪ ,‬שאושר לשימוש‬ ‫בארגון‪ ,‬בהתאם להכשרתו ולסמכויות הטיפול – ובכפוף לפרוטוקולים ולהנחיות‬ ‫המקצועיות הנהוגות במד"א‪.‬‬ ‫‪ )2‬רכב ה ‪( BLS‬אמבולנס‪/‬אופנוע‪/‬אחר) יזווד בהתאם לתקן הנדרש‪ ,‬ויכלול את כל‬ ‫הציוד והתרופות הנדרשים לצורך מתן מענה רפואי בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים‪.‬‬ ‫‪ )3‬באחריות‬ ‫ראש‬ ‫הצוות‬ ‫לוודא‬ ‫בתחילת‬ ‫כל‬ ‫משמרת‪/‬פעילות‬ ‫שהרכב‬ ‫(אמבולנס‪/‬אופנוע‪/‬אחר) תקין וכשיר לנסיעה‪ ,‬כל הציוד הנדרש בהתאם לרשימת‬ ‫הציוד קיים וכשיר לשימוש‪ ,‬ושכל התרופות הנדרשות הן בתוקף‪.‬‬ ‫‪ )2‬הציוד המפורט להלן יילקח על ידי הצוות לכל מקרה ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫כללי – דפיברילטור חצי אוטומטי‪ ,‬ערכת החייאה למבוגר‪ ,‬ערכת חמצן ניידת‪,‬‬ ‫אמצעים לניוד מטופל (אלונקה ו‪/‬או כיסא לנשיאת מטופל)‬ ‫ב‪.‬‬ ‫נפגע טראומה – בנוסף לציוד הכללי גם אמצעים לקיבוע (צווארון‪ ,‬לוח גב‪,‬‬ ‫מנייח ראש) וחבישה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ילדים ‪ -‬ערכת החייאה ילדים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫יולדת – בנוסף לציוד הכללי גם ציוד למיגון אישי‪ ,‬ערכת לידה‪ ,‬ערכת החייאה‬ ‫ילדים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ציוד ייעודי נוסף – בהתאם להנחיית ראש הצוות ע"פ אופי האירוע‪.‬‬ ‫ד‪.‬התנהלות כללית ‪:‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אנשי צוות ‪ BLS‬יפעלו בכפוף לנוהל "עקרונות עבודת צוות אמבולנס"‬ ‫(‪ ,)32.33.32‬תוך שימת דגש מיוחד לחובות ולאיסורים הבאים ‪:‬‬ ‫‪ )3‬חובה על איש הצוות להגיש סיוע רפואי מקצועי ככל יכולתו ולכל דורש ‪ -‬בכפוף‬ ‫להכשרתו המקצועית ולסמכויות המפורטות במסמך זה‪.‬‬ ‫‪ )2‬חובה על איש הצוות להתייחס בכבוד ובנימוס לכל מטופל‪ ,‬בני משפחתו‬ ‫והסובבים אותו‪.‬יש להימנע ככל הניתן מעימותים עם מטופלים‪ ,‬בני משפחה‪,‬‬ ‫עמיתים למקצוע וקהל העוברים ושבים‪.‬יש להימנע מביקורת פומבית לגבי טיפול‬ ‫רפואי נוכחי או קודם שקיבל המטופל‪.‬‬ ‫‪ )3‬יש לתת למטופל‪ ,‬במסגרת יכולתו וסמכויותיו של המטפל‪ ,‬מידע בנוגע למצבו‬ ‫הרפואי‪.‬יחד עם זאת‪ ,‬יש להימנע ממתן תחזית לגבי סיכויי החלמתו של‬ ‫המטופל‪.‬‬ ‫‪ )2‬חובה על איש הצוות לכבד את זכויות המטופל‪ ,‬לשמור על סודיות רפואית ועל‬ ‫פרטיותו של המטופל ככל הניתן‪.‬חל איסור על מסירת מידע לגורמים שלא‬ ‫הוסמכו לכך (נוהל ‪ – 33.33.32‬איסור מסירת ידיעות ופרסום ברבים)‪.‬‬ ‫‪ )5‬במהלך משמרת‪/‬פעילות חובה על איש הצוות להקפיד על הופעה נאותה‬ ‫ומכובדת‪ ,‬במדים רשמיים‪.‬‬ ‫‪ )2‬בשלב הבדיקה הגופנית – יש להקפיד כי כל שלבי הבדיקה והטיפול יבוצעו‬ ‫תוך שמירה קפדנית על צנעת הפרט‪.‬אין לבצע חשיפה או בדיקה של‬ ‫מקומות מוצנעים שלא לצורך !!!‬ ‫על המטפל להקפיד לבצע אך ורק את‬ ‫הבדיקות הדרושות על מנת להגיע לאבחנה או לצורך מתן הטיפול הרפואי‪.‬‬ ‫‪ )2‬אין לבצע כל בדיקה פולשנית למעט דקירת אצבע המטופל לצורך ביצוע בדיקה‬ ‫לרמת גלוקוז בדם‪.‬‬ ‫‪ )8‬ככל הניתן‪ ,‬יש לבצע את הבדיקה והטיפול בנוכחות אדם נוסף‪.‬במידה ומדובר‬ ‫במטופלת יש עדיפות לנוכחות אישה בעת הבדיקה והטיפול‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ה‪.‬פעולות בזירת האירוע ‪:‬‬ ‫‪ )3‬בטחון ובטיחות ‪:‬‬ ‫יש להקפיד על בטחון ובטיחות הצוות‪ ,‬המטופל‪/‬ים והסובבים בכל אירוע‪.‬חובה על‬ ‫איש הצוות להקפיד על העקרונות הבאים ‪:‬‬ ‫א) ביצוע סקירה של זירת האירוע‪ ,‬וזיהוי מפגעים וסכנות אפשריים‪.‬‬ ‫ב) הרחקת המטופל והצוות מאזור סכנה‪.‬יש להימנע מכניסה בלתי ממוגנת‬ ‫לאזורים העלולים להוות סכנה לבריאותם‪/‬חייהם של אנשי הצוות (כגון – זירת‬ ‫פח"ע שלא נוטרלה‪ ,‬זירת אירוע חומ"ס‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫ג)‬ ‫נטרול (ככל הניתן‪ ,‬ומבלי לסכן את איש הצוות) המפגעים או בידוד הסביבה‪,‬‬ ‫לצורך מניעת פגיעה נוספת‪.‬‬ ‫ד) התרעה בפני הנוכחים בזירה על קיום סכנה ככל שאין במקום כוחות בטחון‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫ה) במידת הצורך – יש להקפיד על לבישת ציוד מיגון ייעודי (כגון אפוד וקסדה‪,‬‬ ‫ערכת מלט"ק‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫ו)‬ ‫מטופל אלים‪/‬משתולל – יש להתרחק תוך שמירה על קשר עין עם המטופל‪,‬‬ ‫להזעיק משטרה לסיוע ולהמתין עד להגעתה‪.‬‬ ‫ז)‬ ‫אין לסכן את חייו או בריאותו של איש צוות לצורך מתן סיוע רפואי‬ ‫למטופל‪.‬יש להמתין עד לחילוץ המטופל לאזור בטוח‪.‬‬ ‫‪ )2‬מגע עם מטופל ‪:‬‬ ‫בכל מגע עם מטופל על איש הצוות להקפיד על ביצוע פעולות‪ ,‬כדלקמן ‪:‬‬ ‫א) תשאול מלא ככל שניתן‪ ,‬הכולל את המרכיבים הבאים ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תלונה עיקרית של המטופל‬ ‫‪‬‬ ‫מועד הופעת התסמינים‬ ‫‪‬‬ ‫תסמינים נלווים‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול רפואי קודם שניתן בהקשר לתלונה ובמידת האפשר לבקש‬ ‫מסמכים רפואיים קיימים‬ ‫‪‬‬ ‫מחלות רקע מהן סובל המטופל‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול תרופתי קבוע אותו נוטל המטופל‬ ‫‪‬‬ ‫אלרגיות‪/‬רגישויות (תרופות‪ ,‬מזון‪ ,‬וכדו')‬ ‫ב) הערכת מצבו הרפואי הנוכחי של המטופל‪ ,‬תוך שימת דגש לנתונים הבאים ‪:‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪‬‬ ‫התרשמות כללית (סימני מצוקה‪ ,‬חיוורון‪ ,‬כחלון‪ ,‬הזעה מרובה‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקת מצב הכרה (מלאה‪ ,‬מעורפלת‪ ,‬תגובה לקול‪ ,‬תגובה לכאב‪ ,‬מחוסר‬ ‫הכרה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקת נתיב אויר (פתוח‪ ,‬חרחורים‪ ,‬צורך ב ‪.)AW‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקת מערכת הנשימה (מספר נשימות ‪ -‬יותר מ ‪ 23‬בדקה‪ ,‬פחות מ ‪2‬‬ ‫בדקה‪ ,‬מאמץ נשימתי‪ ,‬שימוש בשרירי עזר‪ ,‬כחלון מרכזי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקת מערכת הלב וכלי הדם (קרדיווסקולארית) ‪( -‬דופק – קצב לב‬ ‫וסדירות הקצב‪ ,‬לחץ דם)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחשד לאירוע מוחי ‪ -‬בדיקה נוירולוגית בסיסית ( ‪ = FAST‬חיוך‪ ,‬דיבור‪ ,‬כח‬ ‫גס)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ג)‬ ‫בדיקת מדדים נוספים במידת הצורך (חום‪ ,‬רמת סוכר בדם)‪.‬‬ ‫במקרי טראומה יש לבצע גם את הבדיקות הבאות ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סקר מקורות לדמם חיצוני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקה לאיתור דפורמציות בפנים‪ ,‬בגו או בגפיים (חשד לשבר‪ ,‬פריקה‪,‬‬ ‫וכדו')‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיאור המטומות חיצוניות‪ ,‬פצעים ושפשופים ‪ -‬ככל שניתן‪.‬‬ ‫בהיעדר יכולת לבצע אחת מהפעולות הנ"ל יש לתעד את הסיבה בדו"ח הרפואי‬ ‫(מטופל מסרב‪/‬אינו משתף פעולה‪ ,‬קושי בלקיחת אנמנזה בשל בעיות שפה‪,‬‬ ‫וכדו')‪.‬‬ ‫‪ )3‬בקשה לסיוע ‪:‬‬ ‫מטפל‪/‬צוות ‪ BLS‬בזירת אירוע יכול שיזדקק לסיוע במגוון תחומים (חילוץ‪ ,‬בטיחות‪,‬‬ ‫טיפול רפואי‪ ,‬פינוי‪ ,‬וכדו')‪.‬בעת הזמנת סיוע יש לקחת בחשבון את מכלול השיקולים‬ ‫הבאים‪ ,‬ולפעול בהתאם להנחיות אלו ‪:‬‬ ‫א) כל בקשה לסיוע (של צוות נוסף או של משטרה‪/‬גורם חיצוני אחר) תועבר‬ ‫למוקד בהקדם האפשרי‪ ,‬תוך מתן הסבר בנוגע לצורך‪.‬‬ ‫ב) במקרה של צורך בטיפול‪/‬ניטור ברמת ‪ ALS‬יש לשקול הזמנת צוות ‪ALS‬‬ ‫לזירה ו‪/‬או חבירה לצוות ה ‪ ALS‬במהלך הפינוי‪.‬במערכת השיקולים יש‬ ‫להביא בחשבון את מצבו הרפואי של המטופל‪ ,‬את משך הזמן המשוער‬ ‫להגעת הצוות הנוסף לזירה‪ ,‬והאם הזמנתו תאריך את זמן "טרום בית‬ ‫חולים"‪.‬‬ ‫ג)‬ ‫במקרים שלהלן יבקש ראש הצוות מהמוקד המרחבי להעביר דיווח בזמן אמת‬ ‫למשטרת ישראל ‪:‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל מקרה של פטירה מחוץ לכותלי מוסד רפואי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתאונה עם נפגעים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל מקרה של חשד לאלימות‪/‬להתעללות (בדגש על קטינים וחסרי‬ ‫ישע)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל מקרה של חשד להתאבדות‪ ,‬מוות לא טבעי או מות ערירי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל מקרה של היעדר יכולת להגיש עזרה כגון דירה נעולה‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫ד) בכל מקרה של חשש לפגיעה באנשי הצוות יש לבקש מהמוקד הזנקת כוחות‬ ‫בטחון לזירת האירוע‪.‬‬ ‫ה) בכל מקרה של זמן פינוי משוער ארוך (בשל צורך בחילוץ ממושך‪ ,‬קושי‬ ‫בהגעה אל המטופל‪ ,‬יעד פינוי מרוחק‪ ,‬וכדו') יש לשקול הזנקת מסוק‪.‬‬ ‫ו)‬ ‫במקרים בהם נדרש חילוץ ו‪/‬או אמצעים מיוחדים לשם הגעה אל המטופל או‬ ‫פינויו מהזירה אל האמבולנס – יש לשקול הזנקת מכבי אש לזירת האירוע‪.‬‬ ‫‪ )4‬שילוב מטפל מזדמן ‪:‬‬ ‫א) ככל שמצוי בזירת האירוע מטפל ברמת הכשרה גבוהה יותר (גם אם אינו‬ ‫נמנה על צוותי מד"א) – יש לשלבו במענה הרפואי וזאת לאחר שהזדהה‬ ‫(מומלץ באמצעות תעודה המעידה על הכשרתו המקצועית)‪.‬‬ ‫ב) בהתאם להנחיות משהב"ר – האחריות לטיב הטיפול הרפואי חלה על הגורם‬ ‫המקצועי הבכיר ביותר בזירת האירוע‪ ,‬שהיה שותף לטיפול הרפואי‪.‬‬ ‫ג)‬ ‫יש לתעד בצורה מפורטת את שמו של המטפל המזדמן ומספר רישיונו‬ ‫במקרה של רופא‪ ,‬ההנחיות שניתנו‪ ,‬ואת הפעולות שבוצעו ע"י המטפל‬ ‫המזדמן‪.‬‬ ‫ד) במידה והוראות הטיפול של הגורם המקצועי הבכיר בזירה חורגות‬ ‫מהפרוטוקולים המקובלים במד"א או מסמכותו המקצועית של איש הצוות‪ ,‬יש‬ ‫לוודא שהוא מתלווה גם לפינוי‪.‬‬ ‫ה) חל איסור על איש צוות מד"א לבצע פעולה שלא הוסמך לבצעה גם אם‬ ‫התבקש מפורשות ע"י איש הצוות הבכיר בזירה‪.‬‬ ‫ו)‬ ‫במידת הצורך ניתן ליצור קשר עם המוקד הרפואי‪/‬כונן אגף רפואה ולבקש‬ ‫הנחיות לטיפול המשלב מטפל מזדמן‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ )5‬זיהוי המטופל ‪:‬‬ ‫א) יש לעשות כל מאמץ לוודא את זהותו של המטופל‪.‬בעדיפות ראשונה יש‬ ‫לבצע את הזיהוי באמצעות תעודה מזהה עם תמונה (כגון – ת"ז‪ ,‬תעודת‬ ‫חוגר‪ ,‬דרכון‪ ,‬רישיון נהיגה‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫ב) במידה והמטופל ללא תעודות מזהות‪ ,‬ניתן לבצע "זיהוי" תוך הסתמכות על‬ ‫אנמנזה מהמטופל עצמו‪/‬בני משפחה‪/‬שכנים‪/‬צוות במוסד‪.‬יש לציין מפורשות‬ ‫בדו"ח כי הזיהוי נעשה שלא באמצעות תעודה מזהה עם תמונה‪.‬‬ ‫ג)‬ ‫במקרים בהם לא ניתן לבצע זיהוי באמצעות אחת מהאפשרויות המצוינות‬ ‫מעלה – יירשם בדו"ח הרפואי כ"פלוני אלמוני"‪.‬‬ ‫‪ )6‬המענה הרפואי ‪:‬‬ ‫א) ככלל – המענה הרפואי יינתן בכפוף לפרוטוקולים ולהנחיות אגף רפואה‪ ,‬כפי‬ ‫שמתפרסמות באוגדן זה ובעדכונים העתיים‪.‬‬ ‫ב) כל חריגה מפרוטוקול‪/‬הנחיה (לרבות הימנעות ממתן טיפול) מחייבת קבלת‬ ‫אישור מוקדם מרופא במוקד הרפואי‪/‬כונן אגף רפואה‪.‬‬ ‫ג)‬ ‫יצירת קשר עם הרופא במוקד הרפואי‪/‬כונן אגף רפואה‪ ,‬לצורך קבלת‬ ‫ייעוץ‪/‬אישור תבוצע באמצעות קו טלפון מוקלט‪.‬‬ ‫ד) צוותי השטח של מד"א בכל הרמות רשאים להתייעץ עם הרופא במוקד‬ ‫הרפואי (ובמידת הצורך ‪ -‬כונן אגף רפואה) בכל סוגיה הנוגעת למענה‬ ‫הרפואי‪.‬‬ ‫ה) הרופא במוקד הרפואי‪/‬כונן אגף רפואה רשאי להנחות את הצוות בשטח על‬ ‫מתן טיפול רפואי מחוץ לפרוטוקול‪ ,‬בהתאם לשיקול דעתו המקצועי‪.‬‬ ‫ו‪.‬פינוי למתקן רפואי ‪:‬‬ ‫‪ )3‬ככלל – המענה הרפואי הניתן למטופל יסתיים עם פינויו‪ ,‬והעברתו להמשך טיפול‬ ‫לידי הצוות הרפואי במתקן רפואי מתאים‪.‬‬ ‫‪ )2‬העברת המטופל מזירת האירוע אל האמבולנס תיעשה בצורה בטוחה‪ ,‬ותוך הפעלת‬ ‫שיקול דעת בהתייחס למצבו הרפואי של המטופל ולתנאי הסביבה‪.‬ככלל – מטופל‬ ‫יועבר אל האמבולנס כשהוא נישא על גבי ציוד ייעודי (כסא‪ ,‬לוח גב‪ ,‬אלונקת שדה‪,‬‬ ‫מיטת האמבולנס‪ ,‬וכדו')‪.‬במידה והמטופל מסרב להתנייד על גבי הציוד הייעודי – יש‬ ‫‪35‬‬ ‫לציין זאת מפורשות בדו"ח הרפואי (לאחר מתן הסבר מפורט למטופל בנוגע‬ ‫לסכנות)‪.‬‬ ‫‪ )3‬הפינוי יבוצע בנסיעה רגילה או דחופה‪ ,‬בהתאם למצבו הרפואי של המטופל‪ ,‬ע"פ‬ ‫הנחיות המופיעות בנוהל "עקרונות עבודת צוות אמבולנס" (‪ ,)32.33.32‬בהנחיית‬ ‫איש צוות ‪ ALS‬במקום או ע"פ שיקול דעתו של ראש הצוות (במקרים אשר אינם‬ ‫מוגדרים בנוהל)‪.‬בכל מקרה יש לוודא כי הפינוי מבוצע בזהירות תוך שמירה על‬ ‫בטיחות המטפל והמטופל‪.‬להלן מס' דוגמאות למצבים רפואיים בהם לצמצום זמן‬ ‫הפינוי עשויה להיות השפעה חיובית על מצבו הרפואי של המטופל ‪:‬‬ ‫א) ירידה‪/‬שינוי במצב ההכרה‪.‬‬ ‫ב) חסימה חלקית‪/‬מלאה של נתיב האויר (שלא באה על פתרונה באמצעים‬ ‫הקיימים לרשות הצוות)‪.‬‬ ‫ג) קוצר נשימה חריף (שאינו משתפר משמעותית לאחר מתן העשרה בחמצן)‪.‬‬ ‫ד) הלם לסוגיו‪.‬‬ ‫ה) חשד לאוטם חריף בשריר הלב‪.‬‬ ‫ו) חשד לאירוע מוחי חד (פחות מ ‪ 2‬שעות מהופעת התסמינים)‪.‬‬ ‫ז) נפגע מולטי‪-‬טראומה‪.‬‬ ‫ח) לידה‪/‬דימומים או סיבוכים אחרים באישה הרה‪.‬‬ ‫‪ )2‬ככלל ‪ -‬יעד הפינוי המועדף הינו בית החולים הקרוב ביותר לזירת האירוע‪.‬חריגים‬ ‫לנוהג זה ‪:‬‬ ‫א) פינוי מזירת אר"ן (יעד הפינוי ייקבע ע"י המוקד המנהל את האירוע)‪.‬‬ ‫ב) הנחיית מטפל ברמת ‪ ,ALS‬לאחר שבדק את המטופל וקבע כי ניתן לפנותו‬ ‫(מכל סיבה שהיא) ליעד מרוחק יותר‪.‬‬ ‫ג) בהתאם לבקשתו של המטופל או בא כוחו (פירוט מטה)‪ ,‬ובלבד שהארכת‬ ‫משך הפינוי לא צפויה להחמיר את מצבו הרפואי של המטופל‪.‬‬ ‫‪ )5‬ככלל ‪ -‬יעד ברירת המחדל לפינוי מטופל שטופל ע"י צוות מד"א הינו בית חולים‪.‬‬ ‫בהתקיים התנאים הבאים‪ ,‬ניתן לשקול פינוי מטופל גם למתקן רפואי אחר ‪:‬‬ ‫א) הבעת רצון ‪ -‬המטופל או אפוטרופוס חוקי לענייני גוף הביעו את רצונו‪/‬ם‬ ‫להתפנות ליעד שאינו בי"ח‪.‬יש לתעד בגיליון הרפואי את בקשתו של‬ ‫המטופל‪ ,‬לאחר מתן הסבר מפורט על היתרונות והחסרונות הכרוכים‬ ‫בהחלטה זו‪.‬‬ ‫ב) יציבות – ניתן לפנות מטופל למתקן רפואי שאינו בית חולים אך ורק במידה‬ ‫והוא יציב מבחינה נשימתית והמודינמית‪.‬חריג להנחיה זו – מטופל לא יציב‬ ‫‪32‬‬ ‫המפונה ברכב ‪ BLS‬משיקולי זמינות‪ ,‬ונדרש לטיפול מידי (הקיים במתקן‬ ‫הרפואי) ברמת ‪.ALS‬‬ ‫ג) מדרג רפואי ‪ -‬מטופל יפונה למתקן רפואי שאינו בית חולים אך ורק במידה‬ ‫ובמתקן נוכח רופא זמין‪.‬אין לפנות מטופל למתקן רפואי שאינו מאויש ע"י‬ ‫רופא‪.‬‬ ‫ד) סירוב פינוי – במידה ומטופל מסרב להתפנות לבית חולים‪ ,‬אך מסכים‬ ‫להתפנות למתקן רפואי קרוב – יש לפנות אותו למתקן המבוקש‪.‬בדומה‬ ‫לסעיף א – יש לתעד בגיליון את סירוב הפינוי לאחר מתן הסבר מפורט על‬ ‫היתרונות והחסרונות שבהחלטה זו ומתן דיווח למוקד‪.‬‬ ‫ה) מדרג טיפולי – צוות ‪ BLS‬יכול לפנות מטופל לא יציב למתקן רפואי שאינו‬ ‫בית חולים‪ ,‬במידה והוא זקוק לטיפול רפואי מיידי ברמת ‪ ALS‬ומשך הזמן‬ ‫לחבירת צוות ‪ /ALS‬הגעה לבית החולים הקרוב עולה על פרק הזמן לפינוי‬ ‫לאותו מוסד‪.‬‬ ‫צוות ה ‪ BLS‬ימתין (במידת הצורך) במתקן הרפואי עד ‪ 23‬דקות לצורך‬ ‫קבלת החלטה של הצוות במוסד על פינוי המשכי לבי"ח‪.‬‬ ‫‪ )2‬טרם‪/‬במהלך פינוי מטופל יש לשקול צורך בחבירה עם צוות ‪( ALS‬בין קרקעי ובין‬ ‫מוטס) – בהתקיים התנאים הבאים ‪:‬‬ ‫א) המטופל זקוק לטיפול‪/‬ניטור ברמת ‪ ALS‬במהלך הפינוי‪.‬‬ ‫ב) זמן הפינוי לחבירה קצר משמעותית (‪ 33‬דקות לפחות) מזמן הפינוי‬ ‫לבי"ח‪/‬מתקן רפואי‪.‬‬ ‫ג) במקרה של מסוק – הפינוי המוטס לא צפוי להאריך את "זמן טרום‪-‬בית‬ ‫חולים" בהשוואה לפינוי וחבירה באופן קרקעי‪.‬‬ ‫משהוחלט על צורך בחבירה‪ ,‬ובהינתן מטופל זמין לפינוי ‪ -‬על צוות ה ‪ BLS‬להתחיל‬ ‫פינוי לנקודת החבירה מוקדם ככל הניתן‪ ,‬ולא להמתין בזירת האירוע עד להגעת צוות‬ ‫ה ‪.ALS‬יש לבחור נקודת חבירה שתאפשר העברה בטיחותית מבחינת הצוות‪,‬‬ ‫המטופל ומלוויו ומוצנעת ככל הניתן‪.‬‬ ‫‪ )2‬פינוי מטופל לבית חולים מרוחק ‪:‬‬ ‫א) יש לערוך התייעצות עם הרופא במוקד הרפואי טרם פינוי מטופל לבית חולים‬ ‫מרוחק‪ ,‬ולפעול בהתאם להנחיותיו‪.‬‬ ‫ב) מטופל המתעקש להתפנות לבי"ח מרוחק – אין להחתימו על טופס "סירוב‬ ‫טיפול‪/‬פינוי"‪.‬יש להסביר למטופל ולבני המשפחה את מערכת השיקולים‬ ‫(לרבות הסיכון הכרוך בפינוי לבי"ח מרוחק)‪ ,‬ולתעד בדו"ח הרפואי‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ )2‬במידה והמטופל מסרב להתפנות‪ ,‬יש להסביר לו בצורה מפורטת את הסיכונים‬ ‫האפשריים הנובעים מהחלטתו זו – ולתעד את הדברים בגיליון הרפואי (בהתאם‬ ‫לנוהל הדן במטופל המסרב טיפול‪/‬פינוי)‪.‬‬ ‫ז‪.‬ביטול נט"ן‬ ‫‪ )3‬הזנקת רכבי ההצלה במד"א למקרים דחופים נעשית בטכניקה רב‪-‬נדבכית‪ ,‬כלומר –‬ ‫אוטומטית מוזנק רכב ההצלה הקרוב ביותר לזירת האירוע‪ ,‬ובמידת הצורך מוזנקת‬ ‫במקביל נט"ן‪.‬‬ ‫‪ )2‬לפיכך‪ ,‬ייתכנו מצבים בהם צוות ‪ BLS‬הגיע לזירת האירוע כ"צוות ראשון‪/‬מקדים"‪,‬‬ ‫ועליו לשקול את המשך הצורך בהגעת נט"ן לזירה או את הצורך בחבירה אליה‪.‬‬ ‫‪ )3‬בסמכות ראש צוות ‪ BLS‬לבטל את הגעת הנט"ן‪/‬חבירה אליה – בהתקיים אחד‬ ‫מהתנאים הבאים (להערכת ראש הצוות) ‪:‬‬ ‫א) מצבו הרפואי של המטופל אינו מצריך בדיקה‪ ,‬ניטור או טיפול ברמת ‪.ALS‬‬ ‫ב) זמן ההמתנה המשוער להגעת הנט"ן או חבירה אליה יאריך משמעותית את‬ ‫"זמן טרום בית חולים" שלא לצורך (קרי – המטופל צפוי להגיע לבי"ח לפני‬ ‫שצפוי להגיע‪/‬לחבור לצוות ה ‪.)ALS‬‬ ‫‪ )2‬צוות ‪ BLS‬אינו מוסמך לבטל נט"ן שכבר נמצאת בזירת האירוע‪.‬במקרה זה חובה‬ ‫על ראש צוות ה ‪ ALS‬לבצע הערכה מלאה של המטופל – ולהתאים את אמצעי‬ ‫הפינוי בהתאם למצבו הרפואי ולשיקולי זמן ומרחב‪.‬יש לתעד בדו"ח הרפואי של צוות‬ ‫ה‪ BLS -‬את פינוי החולה ע"י צוות ‪.ALS‬‬ ‫ח‪.‬דיווח לביה"ח‬ ‫‪ )3‬צוותי ה ‪ EMS‬נדרשים לעיתים להעביר הודעה מוקדמת לביה"ח שהוגדר כיעד הפינוי‬ ‫בכדי ‪:‬‬ ‫א) לאפשר לביה"ח להיערך כיאות מבעוד מועד להגעת המטופל (הכנת‬ ‫משאבים מיוחדים‪ ,‬הזנקת אנשי צוות‪ ,‬הפעלת "מסלול ירוק" למטופל עם‬ ‫חשד לאירוע מוחי חד‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ב) לתאם מראש הבאת המטופל ליעד אחר (שונה מהמלר"ד) בתוך תחומי‬ ‫המרכז הרפואי‪.‬‬ ‫ג) במקרים חריגים ובאישור המוקד – לאפשר "הסטת" המטופל ליעד חלופי‬ ‫בשל היעדר יכולת טיפול בביה"ח‪.‬‬ ‫‪ )2‬הדיווח ייעשה מוקדם ככל הניתן‪ ,‬ישירות למוסד הרפואי או באמצעות בקשה‬ ‫מהמוקד הרפואי ובשאיפה – טרם תחילת הפינוי‪.‬‬ ‫‪ )3‬יש להעביר את המידע בקו טלפוני מוקלט‪.‬יש למסור את המידע לאיש צוות רפואי‬ ‫(אחות או רופא)‪.‬‬ ‫‪ )2‬הדיווח המועבר יהיה תמציתי‪ ,‬ויכלול פרטים בסיסיים אודות המטופל (גיל ומין)‪,‬‬ ‫אבחנה משוערת‪ ,‬מנגנון החבלה (במקרה של טראומה)‪ ,‬פרטים קליניים בסיסיים‬ ‫(מצב הכרה‪ ,‬מונשם‪/‬לא מונשם‪ ,‬יציב‪/‬לא יציב המודינמית)‪ ,‬וזמן הגעה משוער‪.‬‬ ‫‪ )5‬במידת האפשר מומלץ לציין בדיווח צורך באמצעים מיוחדים‪/‬כ"א ייעודי לטיפול‬ ‫במטופל ו‪/‬או ביילוד במקרה של אישה בהריון‪.‬‬ ‫‪ )2‬ראש הצוות יוודא רישום של מסירת ההודעה בדו"ח הרפואי‪.‬ברישום יצוין כי הועבר‬ ‫דיווח מקדים לביה"ח‪ ,‬שעת העברת הדיווח וכמו כן יצוינו שמו ותפקידו של מקבל‬ ‫ההודעה‪.‬‬ ‫‪ )2‬בעת "העברת מקל" לצוות הרפואי בביה"ח (בהגעה למוסד)‪ ,‬יש להקפיד ולמסור שוב‬ ‫את תמצית הדיווח כמצוין מעלה – לאיש צוות רפואי (אחות או רופא)‪.‬יש לציין‬ ‫בדו"ח הרפואי את שם איש הצוות אליו הועבר המידע בנוגע למטופל‪.‬‬ ‫ט‪.‬רישום ותיעוד‬ ‫‪ )3‬הגשת סיוע רפואי מכל סוג שהוא מחייבת רישום ותיעוד על גבי גיליון רפואי (דוח‬ ‫רפואי לצוות ‪.)BLS‬ראש הצוות אחראי למילוי הדו"ח הרפואי ולחתימה עליו‪.‬במידה‬ ‫ואיש צוות אחר מילא את הדו"ח או את חלקו‪ ,‬על ראש הצוות לעיין בדו"ח ולאשר‬ ‫בחתימתו את תוכנו‪.‬‬ ‫‪ )2‬יש לוודא שימוש בשפה בהירה‪ ,‬להימנע ככל הניתן משגיאות כתיב‪ ,‬ולהימנע‬ ‫משימוש בקיצורים שאינם מוכרים‪.‬באחריות ראש הצוות לבצע הגהה ותיקונים טרם‬ ‫חתימה על הדוח והגשתו‪.‬אין לצייר על הדוח או לכתוב בו דבר שאינו חלק מהתיעוד‬ ‫של הטיפול שניתן‪.‬יש לכתוב בפרוטרוט ככל הניתן בדגש על אירועים חריגים כגון‬ ‫סירוב טיפול‪/‬פינוי‪ ,‬הפרעה ע"י נוכחים‪ ,‬בקשת מטופל להתפנות עצמאית לאמבולנס‬ ‫או כל אירוע אחר החורג בעיני הצוות מהמהלך הרגיל של הטיפול והפינוי‪.‬‬ ‫‪ )3‬בעת מילוי הדוח יש להקפיד על רישום מדויק‪ ,‬תוך שימת דגש לפרטים הבאים ‪:‬‬ ‫‪32‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פרטים אישיים – יש למלא את שמו המלא של המטופל‪ ,‬מס'‬ ‫ת"ז‪/‬דרכון‪/‬אישי‪ ,‬מין‪ ,‬גיל‪ ,‬כתובת מגורים‪ ,‬קופ"ח‪ ,‬מס' טלפון‪ ,‬כתובת האירוע‪.‬‬ ‫יש לציין את מקור הזיהוי של המטופל ומקור המידע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אנמנזה – יש לתאר את הבעיה הרפואית‪/‬סימפטום‪/‬מצב רפואי בגינו בוצעה‬ ‫הפניה למד"א‪.‬יש לשאוף להשיג את מירב המידע הרפואי הרלוונטי‪ ,‬תוך‬ ‫הסתייעות בסובבים (בני משפחה‪ ,‬קרובים‪ ,‬שכנים‪ ,‬וכדו')‪.‬יש להקפיד ולציין‬ ‫את מקור המידע הרפואי‪.‬אין להשתמש בביטויים העלולים לפגוע במטופל‬ ‫(כגון – "חולה נפש"‪" ,‬אלכוהוליסט"‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בדיקה גופנית – יש לתעד את מצבו הכללי של המטופל‪ ,‬הסימנים‪ ,‬המדדים‬ ‫והממצאים כפי שנמצאו ע"י איש הצוות שביצע את הבדיקה‪.‬ניתן לתעד‬ ‫ממצאים שצוינו ע"י גורם אחר‪ ,‬תוך הדגשה כי מדובר ב"דיווח משני"‬ ‫(לדוגמא – "האחות במוסד מדווחת כי נמדד ערך סוכר ‪ XXX‬טרם הגעתנו")‪.‬‬ ‫יש להקפיד ולציין את שעת הבדיקה‪.‬הימנעות מביצוע בדיקה מחויבת‬ ‫בתיעוד הסיבה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫היסטוריה רפואית – יש לציין את מחלות הרקע מהן סובל המטופל‪ ,‬והטיפול‬ ‫התרופתי הקבוע אותו נוטל‪ ,‬וכן טיפול אחר שניתן בהקשר לתלונה הנוכחית‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫רגישויות – יש לציין את מקור הרגישות‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫אבחנה משוערת – בתום השלבים הנ"ל יש לציין את האבחנה המשוערת‬ ‫לבעייתו של המטופל‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫טיפול – יש להקפיד על רישום מדויק של הטיפול שניתן (לרבות – טיפול‬ ‫תרופתי‪ ,‬טיפולים משלימים)‪.‬במידה והוחלט להימנע ממתן טיפול מסוים –‬ ‫יש לציין את הסיבה‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫לוחות זמנים ‪ -‬יש להקפיד ולציין זמנים (יציאה‪ ,‬הגעה‪ ,‬תחילת פינוי‪ ,‬שעת‬ ‫בדיקת המדדים)‪.‬במידת הצורך ניתן לוודא עם המוקד המרחבי זמני יציאה‬ ‫לאירוע‪ ,‬הגעה ותחילת פינוי‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫הערות – יש לרשום כל מידע נוסף הרלוונטי למקרה לפי שיקול דעתו של‬ ‫הצוות‪.‬להלן דוגמאות שכיחות ‪:‬‬ ‫‪ ‬ציוד יקר ערך שהיה ברשות המטופל‪ ,‬ונמסר לבן משפחה‪/‬צוות ביה"ח‪.‬‬ ‫‪ ‬סירוב מטופל להישמע להנחיות הצוות ו‪/‬או סירוב לביצוע בדיקה מסויימת‬ ‫או סירוב להתנייד על גבי כסא‪/‬אלונקה‪.‬‬ ‫‪ ‬מספר אישור לפעולה שאושרה ע"י רופא במוקד הרפואי‪.‬‬ ‫‪ ‬טיפול רפואי קודם שניתן ע"י עוברי אורח‪/‬כונן‪/‬צוות רפואי אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬הדרכה טלפונית שניתנה ע"י מוקד מד"א‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ ‬שם ותפקיד איש הצוות הרפואי‪/‬סיעודי בבית החולים אשר להשגחתו‬ ‫הועבר המטופל‪ ,‬או אליו הועברה הודעה טלפונית בנוגע למטופל‪.‬‬ ‫‪ )2‬רישום סימנים חיוניים וערכים מדידים יבוצע כדלקמן ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫בעת ההגעה למטופל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לאחר מתן טיפול תרופתי ו‪/‬או ביצוע פעולות העשויות להשפיע על סימנים‬ ‫חיוניים או ערכים מדידים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫במהלך הסעת המטופל ליעד – אחת ל ‪ 35‬דקות לפחות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בסמוך להגעה ליעד הפינוי‪.‬‬ ‫‪ )5‬שליחת הדו"ח הרפואי הממוחשב והדפסתו ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫בתום מילוי דוח רפואי ממוחשב יש להדפיסו ולמסור אותו לאיש צוות‬ ‫ביעד הפינוי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫במידה ובוצע שינוי‪/‬תיקון בדוח הרפואי הממוחשב – יש להדפיסו מחדש‬ ‫ולמסור את הדו"ח הסופי לאיש צוות ביעד הפינוי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫במקרים בהם לא מתבצע פינוי‪ ,‬יש להדפיס את הדוח באמצעות המדפסת‬ ‫ברכב – או בכל אמצעי אחר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בכל מקרה יש לבצע פעולת שליחה של הדוח הרפואי ממחשב הרכב‪.‬‬ ‫‪ )2‬מילוי דוח רפואי ידני ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫יש להימנע ככל הניתן ממילוי דוחות ידניים‪ ,‬למעט במקרים בהם מסיבות‬ ‫טכניות לא ניתן למלא דוח רפואי ממוחשב‪.‬במידה והבעיה הטכנית זמנית‬ ‫(קצרה)‪ ,‬יש לפעול מיד עם תיקונה למילוי דוח רפואי ממוחשב בכפוף‬ ‫לרשום בדוח הידני‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בעת מילוי דוח רפואי ידני יש להקפיד על מילויו בהתאם לכל ההוראות‬ ‫לעיל (בדומה להנחיות בנוגע לדו"ח הממוחשב)‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫"עותק‬ ‫קשיח"‬ ‫מהדוח‬ ‫הרפואי‬ ‫הידני‬ ‫יועבר‬ ‫בתום‬ ‫המשמרת‬ ‫לתחנה‪/‬למרחב‪.‬‬ ‫י‪.‬דיווח על אירועים חריגים‬ ‫‪ )3‬אגף הרפואה במד"א הגדיר אירועים חריגים בהם חלה חובת דיווח‪.‬‬ ‫‪ )2‬במקרים הבאים חלה חובה על ראש הצוות לדווח מיידית לפאראמדיק האחראי‪/‬‬ ‫פאראמדיק מפקח רפואי ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫נזק חמור ובלתי הפיך שנגרם למטופל במהלך טיפול רפואי או לאחריו‪,‬‬ ‫לרבות פטירה‪ ,‬ושעל פניו לא ניתן לשייכו למהלך הטבעי‪ /‬הצפוי של מחלתו‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מתן שגוי של תרופה שגרמה למטופל נזק של ממש לרבות פטירה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫השארה בשגגה של גוף זר במהלך ביצוע פעולה פולשנית (לדוג' קריעת‬ ‫פוליאתילן בווריד המטופל במהלך התקנת עירוי תוך ורידי)‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ניסיון התאבדות של מטופל שנעשה במהלך הטיפול בו‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫פטירת אישה במהלך הריון או לידה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫פטירת אדם (שלא כתוצאה מטראומה) שגילו מתחת ל‪ 33 -‬שנים‪ ,‬שלא סבל‬ ‫ממחלות כרוניות או סופניות‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫נזק חמור שנגרם למטופל או לאיש צוות כתוצאה מתקלה במכשור במהלך‬ ‫טיפול רפואי ‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫נזק חמור ובלתי הפיך שנגרם למטופל בשטח המוסד (לרבות באמבולנס)‬ ‫כתוצאה ממבנה או תשתיות השייכות למוסד (לדוג' נפילת מטופל מלוח‬ ‫שדרה‪ ,‬כיסא‪/‬מיטת האמבולנס‪ ,‬לכידת אצבעות מטופל במיטת האמבולנס)‪.‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪22‬‬ ‫אגף רפואה‬ ‫ינואר ‪2016‬‬ ‫‪23‬‬ ‫גישה כללית למטופל ‪ -‬חולה‬ ‫‪ ‬בצע הערכת זירה‬ ‫‪ ‬שמור על בטיחות המטופל והצוות‬ ‫דגשים‬ ‫שקול צורך בהזמנת סיוע (לרבות מגורמי חוץ)‬ ‫בצע הערכה ראשונית מהירה‬ ‫‪ ‬בטיחות – שקול צורך בשימוש‬ ‫באמצעי מיגון אישיים‪ ,‬והרחק‬ ‫את המטופל מזירה מסוכנת‬ ‫‪ ‬גורמי חוץ – משטרה‪ ,‬כב"א‪,‬‬ ‫כן‬ ‫דום לב ?‬ ‫מוקד עירוני‪ ,‬וכדו'‪.‬‬ ‫‪ ‬הערכה ראשונית מהירה –‬ ‫התרשמות כללית‪ ,‬מצב הכרה‪,‬‬ ‫עבור לפרוטוקול‬ ‫דום לב‬ ‫לא‬ ‫נתיב אויר‪ ,‬נשימה‪ ,‬דופק‪.‬‬ ‫‪ ‬סיוע רפואי נוסף – צוות ‪,BLS‬‬ ‫כן‬ ‫מצב דחוף‪/‬מסכן‬ ‫לא‬ ‫חיים?‬ ‫צוות ‪ ,ALS‬מסוק‪.‬‬ ‫בצע הערכה מלאה של‬ ‫המטופל‬ ‫זיהוי מצב דחוף‪/‬מסכן חיים ‪:‬‬ ‫‪ ‬התרשמות כללית – אי שקט‪,‬‬ ‫חיוורון‪ ,‬כחלון‪ ,‬הזעה מרובה‪.‬‬ ‫תן טיפול ראשוני ע"פ‬ ‫‪ ‬הכרה מעורפלת‪/‬חוסר הכרה‪.‬‬ ‫‪A-B-C‬‬ ‫קבע אבחנה משוערת‬ ‫‪ ‬איום‪/‬חסימה של נתיב האוויר‪.‬‬ ‫‪ ‬ללא נשימה‪/‬נשימות איטיות‬ ‫(פחות מ ‪ 10‬בדקה)‪.‬‬ ‫‪ ‬נשימות מהירות (במבוגר – מעל‬ ‫שקול צורך בהזמנת‬ ‫‪ 20‬בדקה) ו‪/‬או מצוקה נשימתית‬ ‫סיוע רפואי נוסף‬ ‫שקול צורך בטיפול ראשוני‬ ‫בכפוף לפרוטוקול‬ ‫המתאים‬ ‫(מאמץ נשימתי‪ ,‬שימוש בשרירי‬ ‫עזר‪ ,‬רטרקציות)‪.‬‬ ‫‪ ‬דופק לא נמוש‪/‬נמוש חלש‪.‬‬ ‫שקול צורך בהזמנת‬ ‫‪ ‬טכיקרדיה (במבוגר – מעל ‪100‬‬ ‫סיוע רפואי נוסף‬ ‫בדקה) או ברדיקרדיה (במבוגר‬ ‫– פחות מ ‪ 60‬בדקה)‪.‬‬ ‫‪ ‬מילוי קפילארי איטי‪.‬‬ ‫‪ ‬פנה לחבירה‪/‬ביה"ח הקרוב‬ ‫‪ ‬דחיפות הפינוי – בהתאם למצבו של המטופל‬ ‫‪ ‬המשך ניטור וטיפול במהלך הפינוי‬ ‫‪ ‬שקול העברת דיווח מקדים למוקד‪/‬ביה"ח‬ ‫‪22‬‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫סיוע רפואי נוסף ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫רמת ‪ – BLS‬כאשר נדרש סיוע לצורך שינוע המטופל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רמת ‪ – ALS‬כאשר נדרש טיפול‪/‬ניטור ברמת ‪ ,ALS‬תוך התחשבות בשיקולי זמן‬ ‫ומרחק‪.‬‬ ‫פתיחת נתיב אויר (אורופרינגיאלי) ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במידה ונשללה טראומה ‪ -‬הטיית הראש לאחור והרמת הלסת התחתונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא נשללה טראומה – דחיקת הלסת תוך קיבוע עמש"צ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביצוע שאיבת הפרשות מחלל הפה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוצאת גוף זר מחלל הפה – במידה ונראה לעין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החדרת מנתב אויר פלסטי – רק במטופלים מחוסרי הכרה‪.‬‬ ‫סיוע נשימתי ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטופל נושם עצמונית עם סימני מצוקה נשימתית – תן חמצן במסכה בקצב של ‪33-‬‬ ‫‪ 35‬ליטר בדקה‪.‬מטופל אינו נושם‪/‬נושם באיטיות – הנשם באמצעות מפוח הנשמה‬ ‫ומסיכה (מחוברים לחמצן) בקצב כולל של ‪ 33-32‬נשימות במבוגר ו ‪ 32-23‬נשימות‬ ‫בתינוקות וילדים קטנים‪.‬‬ ‫השגת גישה תוך ורידית ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫רק למטופלים עם סימנים ברורים של הלם (סימני הלם אופייניים ‪ -‬ירידה במצב‬ ‫ההכרה‪ ,‬חיוורון‪ ,‬טכיקרדיה‪ ,‬לחץ דם נמוך)‪.‬ביצוע ‪ -‬במהלך הפינוי או בעת המתנה‬ ‫לחבירה‪.‬‬ ‫מתן עירוי נוזלים (במהלך הפינוי !!) ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבוגר – ‪ 500 cc‬בהזלפה מהירה‪.‬ילד‪/‬תינוק – כ ‪ 20 cc/kg‬בהזלפה מהירה‪.‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪25‬‬ ‫דום לב במבוגר‬ ‫חשד לדום לב ונשימה‬ ‫דגשים‬ ‫‪ ‬בדיקת תגובה – לקול ובמידת‬ ‫‪ ‬בצע הערכת זירה‬ ‫הצורך למגע‪.‬‬ ‫‪ ‬הערכת נשימה – התרשם מקצב‬ ‫‪ ‬שמור על בטיחות המטופל והצוות‬ ‫הנשימות‪ ,‬עומקן ואיכותן (בדגש‬ ‫‪ ‬בדוק תגובת המטופל‬ ‫על זיהוי "נשימות אגונאליות")‪.‬‬ ‫‪ ‬בדיקת דופק והערכת נשימה –‬ ‫במשך ‪ 10‬שניות לכל היותר‪.‬‬ ‫כן‬ ‫‪ ‬קצב העיסויים = ‪100-120‬‬ ‫לא‬ ‫תגובה ?‬ ‫בדקה‪.‬הפעל מטרונום !!‬ ‫‪ ‬עומק העיסויים – ‪ 5-6‬ס"מ‪.‬‬ ‫‪ ‬הימנע מהישענות ואפשר‬ ‫התפשטות מלאה של בית‬ ‫‪ ‬הזמן צוות ‪ALS‬‬ ‫לסיוע‪/‬חבירה‬ ‫‪ ‬הערך נשימה‬ ‫‪ ‬בדוק דופק‬ ‫עבור לפרוטוקול כללי‬ ‫להערכת חולה‬ ‫החזה‪.‬‬ ‫‪ ‬החלף מעסה כל ‪ 2‬דקות‪.‬‬ ‫‪ ‬הימנע מהפסקות בעיסוי במהלך‬ ‫יש‬ ‫ההחייאה (למעט לצורך מתן שוק‬ ‫אין‬ ‫דופק ?‬ ‫חשמלי)‪.‬‬ ‫‪ ‬חדש עיסויים מיד לאחר מתן‬ ‫השוק החשמלי‪.‬‬ ‫‪ ‬פתיחת נתיב אויר – הטיית‬ ‫‪ ‬הנשם‬ ‫‪ ‬בצע עיסויים‬ ‫‪ ‬חבר ‪ AED‬בהקדם ופעל‬ ‫בהתאם להוראות‬ ‫‪ ‬נטר דופק‬ ‫הראש והרמת הלסת‪.‬בחשד‬ ‫לטראומה – דחיקת לסת תוך‬ ‫קיבוע עמש"צ‪.‬‬ ‫‪ ‬יחס עיסויים להנשמות – ‪.2:30‬‬ ‫‪ ‬הנשם באמצעות חמצן בריכוז‬ ‫מקסימאלי‪.‬‬ ‫‪ ‬פתח נתיב אויר וסלק‬ ‫הפרשות‬ ‫‪ ‬שקול פינוי לחבירה‬ ‫או לביה"ח הקרוב‬ ‫‪ ‬המשך ניטור וטיפול‬ ‫במהלך הפינוי‬ ‫‪ ‬העבר דיווח מקדים‬ ‫‪ ‬הימנע מהנשמת יתר (משך‬ ‫בצע ‪ 2‬הנשמות‬ ‫הנשמה ‪ 1‬שנ' לכל היותר‪ ,‬עד‬ ‫עליית בית חזה)‪.‬‬ ‫‪ ‬במטופל עם דופק – הנשם כל‬ ‫‪ 5-6‬שניות (‪ 10-12‬הנשמות‬ ‫‪ ‬הנשם‬ ‫‪ ‬נטר דופק‬ ‫‪ ‬בצע הערכת דופק כל ‪2‬‬ ‫דקות‬ ‫בדקה)‪.‬‬ ‫‪ ‬השתמש בחמצן בקצב זרימה‬ ‫מינימאלי של ‪ 10‬ליטר בדקה‪.‬‬ ‫‪ ‬המשך בביצוע פעולות החייאה‬ ‫עד הגעת צוות ‪.ALS‬‬ ‫יש‬ ‫דופק ?‬ ‫אין‬ ‫‪ ‬המשך ‪CPR‬‬ ‫‪22‬‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫הנשמה במהלך החייאה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במידה והמטופל מחובר לנתיב אויר מתקדם (טובוס‪ ,‬טרכיאוסטום‪ )LMA ,‬הנשם‬ ‫בקצב ‪ 33‬נשימות לדקה ללא צורך בסנכרון עם העיסויים‪.‬‬ ‫אנאפילקסיס ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה של חשד לדום לב ונשימה על רקע תגובה אנאפילקטית יש לתת (בהקדם‬ ‫האפשרי) מנה אחת של אדרנאלין ‪ IM‬ממזרק אוטומאטי‪.‬‬ ‫אסטמה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במטופלים עם דום לב ונשימה על רקע התקף אסטמה קשה ‪ -‬מומלץ להנשים בקצב‬ ‫מופחת של ‪ 2-2‬נשימות בדקה ובנפח מופחת‪.‬‬ ‫הריון ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיקום העיסויים – מעט גבוה יותר ע"פ עצם החזה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במידת האפשר יש לבצע הטיית הרחם לשמאל במהלך ההחייאה‪.‬‬ ‫טביעה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדר הפעולות המומלץ בתחילת ההחייאה = ‪( A-B-C‬נתיב אויר‪ ,‬הנשמות‪ ,‬עיסויים)‪.‬‬ ‫מכת חום ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לבצע פעולות לקירור הנפגע (כגון התזת מים קרים‪ ,‬הפעלת מזגן‪/‬מאוורר‪ ,‬וכדו')‬ ‫תוך כדי ביצוע פעולות ההחייאה‪.‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪22‬‬ ‫דגשים‬ ‫דום לב בתינוקות וילדים‬ ‫‪ ‬בדיקת תגובה – לקול ובמידת‬ ‫חשד לדום לב ונשימה‬ ‫הצורך למגע‪.‬‬ ‫‪ ‬הערכת נשימה – התרשם מקצב‬ ‫הנשימות‪ ,‬עומקן ואיכותן (בדגש‬ ‫‪ ‬בצע הערכת זירה‬ ‫על זיהוי "נשימות אגונאליות")‪.‬‬ ‫‪ ‬שמור על בטיחות המטופל והצוות‬ ‫‪ ‬בדיקת דופק – במשך ‪ 10‬שניות‬ ‫‪ ‬בדוק תגובה‬ ‫לכל היותר‪.‬תינוקות – ברכיאלי‪.‬‬ ‫ילדים – קרוטידי‪/‬פמוראלי‪.‬‬ ‫‪ ‬במידה והדופק נמוך מ ‪ 60‬בדקה‬ ‫עם סימנים לירידה בפרפוזיה –‬ ‫כן‬ ‫בצע עיסויים‪.‬‬ ‫לא‬ ‫תגובה ?‬ ‫‪ ‬קצב העיסויים = ‪ 100-120‬בדקה‪.‬‬ ‫מטפל יחיד = ‪.30:2‬שני מטפלים‬ ‫= ‪.15:2‬הפעל מטרונום !!‬ ‫‪ ‬הערך נשימה‬ ‫עבור לפרוטוקול כללי‬ ‫‪ ‬בדוק דופק‬ ‫להערכת חולה‬ ‫‪ ‬טכניקת ביצוע ‪ :‬תינוקות – מטפל‬ ‫יחיד ‪ 2‬אצבעות‪ ,‬שני מטפלים – ‪2‬‬ ‫אגודלים‪.‬ילדים – יד אחת או‬ ‫יש‬ ‫שתיים‪.‬‬ ‫אין‬ ‫דופק ?‬ ‫‪ ‬עומק העיסויים – לפחות שליש‬ ‫מעומק בית החזה (‪ 4-5‬ס"מ)‪.‬‬ ‫בילדים בוגרים (סימני מין‬ ‫משניים) – בדומה למבוגרים‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר כל עיסוי אפשר התפשטות‬ ‫‪ ‬הנשם באמצעות מפוח‬ ‫‪ ‬בצע עיסויים‬ ‫‪ ‬חבר ‪ AED‬בהקדם ופעל‬ ‫בהתאם להוראות‬ ‫הנשמה מחובר לחמצן‬ ‫‪ ‬נטר דופק‬ ‫מלאה של בית החזה‪.‬‬ ‫‪ ‬הימנע מהפסקות במהלך‬ ‫ההחייאה (למעט לצורך מתן שוק‬ ‫חשמלי)‪.‬‬ ‫‪ ‬חדש עיסויים מיד לאחר מתן‬ ‫‪ ‬פתח נתיב אויר וסלק‬ ‫הפרשות‬ ‫‪ ‬פנה לביה"ח הקרוב‬ ‫‪ ‬המשך ניטור וטיפול‬ ‫במהלך הפינוי‬ ‫‪ ‬העבר דיווח מקדים‬ ‫השוק החשמלי‪.‬‬ ‫‪ ‬בצע ‪ 2‬הנשמות‬ ‫באמצעות מפוח הנשמה‬ ‫מחובר לחמצן‬ ‫‪ ‬הנשם באמצעות חמצן בריכוז‬ ‫מקסימאלי‪.‬‬ ‫‪ ‬הימנע מהנשמת יתר (משך‬ ‫הנשמה ‪ 1‬שנ' לכל היותר‪ ,‬עד‬ ‫‪ ‬הנשם‬ ‫‪ ‬בצע הערכת דופק כל ‪2‬‬ ‫דקות‬ ‫‪ ‬נטר דופק‬ ‫עליית בית חזה)‪.‬‬ ‫‪ ‬במטופל עם דופק – הנשם בקצב‬ ‫של ‪ 12-20‬הנשמות בדקה‬ ‫(הנשמה כל ‪ 3-5‬שניות)‪.‬‬ ‫‪ ‬המשך בביצוע פעולות החייאה עד‬ ‫הגעת צוות ‪ ALS‬או ‪.ROSC‬‬ ‫יש‬ ‫דופק ?‬ ‫אין‬ ‫‪ ‬המשך ‪CPR‬‬ ‫‪22‬‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫כללי ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תינוקות – מגיל חודש ועד גיל שנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ילדים – מגיל שנה ועד הופעת סימני בגרות (התפתחות חזה בבנות‪ ,‬שיער בבית‬ ‫השחי בבנים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זכור – הגורם העיקרי לדום לב בילדים הינו חנק (השתנקות)‪.‬שלול חסימת דרכי‬ ‫אויר עליונות (בעיקר כאשר יש קושי בהנשמה)‪.‬‬ ‫פתיחת נתיב אויר ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בילדים ללא חשד לטראומה – הטיית הראש לאחור והרמת הלסת התחתונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה של חשד לטראומה – הרמת הלסת התחתונה תוך קיבוע עמש"צ צווארי‪.‬‬ ‫הנשמה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במידה והמטופל מחובר לנתיב אויר מתקדם (טובוס‪ ,‬טרכיאוסטום‪ )LMA ,‬הנשם‬ ‫בקצב ‪ 33‬נשימות לדקה ללא צורך בסנכרון עם העיסויים‪.‬‬ ‫אנאפילקסיס ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה של חשד לדום לב ונשימה על רקע תגובה אנאפילקטית יש לתת מנה אחת‬ ‫של אדרנאלין ‪ IM‬ממזרק אוטומאטי‪.‬‬ ‫טביעה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדר הפעולות המומלץ בתחילת ההחייאה = ‪( A-B-C‬נתיב אויר‪ ,‬הנשמות‪ ,‬עיסויים)‪.‬‬ ‫מכת חום ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לבצע פעולות לקירור הנפגע (כגון התזת מים קרים‪ ,‬הפעלת מזגן‪/‬מאוורר‪ ,‬וכדו')‬ ‫תוך כדי ביצוע פעולות ההחייאה‪.‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪22‬‬ ‫המענה המיידי לילוד‬ ‫דגשים‬ ‫קבלת לידה‬ ‫לידה‬ ‫‪.1‬מועד = מעל ‪ 37‬שבועות‪.‬‬ ‫‪.2‬פתיחת נתיב אויר ‪:‬‬ ‫‪ ‬תנוחת "הסנפה"‪.‬‬ ‫לידה במועד ?‬ ‫טונוס תקין ?‬ ‫ילוד נושם‪/‬בוכה ?‬ ‫‪ ‬שאיבת הפרשות =‬ ‫כן‬ ‫עדות לחסימה או מי‬ ‫לא‬ ‫שפיר מקוניאלים ליפני‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנשמה‪.‬‬ ‫‪.3‬גירוי מעורר = כף הרגל‪,‬‬ ‫שפשוף הגב‪.‬‬ ‫‪.4‬הערכת דופק – האזנה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ייבוש‬ ‫חימום (שמיכה)‬ ‫השכבה על האם‬ ‫פינוי תוך השגחה‬ ‫חימום (שמיכה)‬ ‫פתיחת נתיב אויר‬ ‫ייבוש‬ ‫גירוי מעורר‬ ‫‪ 33‬שנ'‬ ‫פרקורדיאלית או מישוש‬ ‫חבל הטבור‪.‬‬ ‫‪.5‬בנוכחות דופק קצב‬ ‫הנשמה = ‪ 40-60‬בדקה‪.‬‬ ‫‪? HR > 100 ‬‬ ‫‪ ‬ללא נשימה‪/‬נשימות‬ ‫אגונאליות ?‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫‪.6‬הימנע מניפוח יתר‬ ‫כן‬ ‫במהלך ההנשמה‪.‬‬ ‫‪.7‬עיסויים והנשמות = יחס‬ ‫‪ 1:3‬בקצב ‪ 120‬מופעים‬ ‫נשימה מאומצת או‬ ‫כיחלון ממושך ?‬ ‫כן‬ ‫בדקה‪ ,‬טכניקת אגודלים‬ ‫עדיפה על ‪ 2‬אצבעות‪.‬‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫‪ ‬הנשם באווירכןחדר‬ ‫‪ ‬נטר דופק‬ ‫כן‬ ‫‪ ‬שקול שאיבת הפרשות‬ ‫‪ ‬שקול מתן חמצן‬ ‫‪ 23‬שנ'‬ ‫‪ ‬טיפול תומך‬ ‫‪ ‬פינוי דחוף תוך‬ ‫השגחה וניטור‬ ‫לא‬ ‫לא ‪? HR > 100‬‬ ‫כן‬ ‫‪ ‬בצע עיסויים במשך חצי‬ ‫דקה‬ ‫‪ ‬המשך הנשמה ב ‪100%‬‬ ‫חמצן‬ ‫‪ ‬הנשם ב ‪ 100%‬חמצן‬ ‫במשך חצי דקה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫כן‬ ‫‪? HR > 60‬‬ ‫לא‬ ‫‪33‬‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫כללי‬ ‫‪.3‬ילוד – מלידה ועד גיל חודש‪.‬‬ ‫‪.2‬בילוד שנולד לפני סוף שבוע ‪ 32‬להריון (פג) ישנה סבירות גבוהה יותר שיזדקק‬ ‫לפעולות החייאה‪.‬‬ ‫‪.3‬רצף פעולות ההחייאה בילוד = ‪( A-B-C‬נתיב אויר‪ ,‬הנשמות‪ ,‬עיסויים)‪.‬‬ ‫בדיקה גופנית‬ ‫‪.3‬יש לבצע הערכת ציון אפגר לפחות פעמיים (דקה ו ‪ 5‬דק' לאחר הלידה)‪.‬ציון של ‪2‬‬ ‫ומעלה נחשב כתקין‪.‬‬ ‫‪.2‬ילוד חיוני מוגדר כילוד עם מאמץ נשימתי תקין‪ ,‬טונוס שרירים תקין‪ ,‬ודופק מעל ‪333‬‬ ‫בדקה‪.‬‬ ‫‪.3‬הערכת קצב הלב נעשית באמצעות האזנה לקולות הלב‪.‬ניתן גם למשש דופק בחבל‬ ‫הטבור‪.‬‬ ‫‪.2‬ילודים רגישים מאוד לשינויי טמפרטורה‪.‬יש לדאוג לחימום נאות של הילוד והסביבה‬ ‫ ולהימנע מהיפוטרמיה‪.‬‬‫‪.5‬ייתכן שתעבורנה מס' דקות (‪ )5-33‬עד שרמת החמצן בדם הילוד תגיע לערכים‬ ‫נורמאליים‪.‬במשך זמן זה סביר שעור הילוד יהיה בעל גוון כחלוני‪.‬אין למהר‬ ‫ולהנשים את הילוד בלחץ חיובי (אלא אם קיימים סימנים למצוקה נשימתית)‪.‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪.3‬הטיפול במסגרת "מעגל ההחייאה" (הנשמה‪ ,‬עיסויים) נכון לילודים עד גיל חודש‪.‬‬ ‫‪.2‬במהלך החייאה מלאה מומלץ להקפיד על ‪ 23‬עיסויים ו ‪ 33‬הנשמות בדקה לפחות‪.‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪33‬‬ ‫הימנעות מביצוע פעולות החייאה ע"י צוותי ‪BLS‬‬ ‫‪.3‬בטיחות ‪ :‬אין להתחיל בביצוע פעולות החייאה במצבים בהם להערכת איש הצוות‬ ‫הבכיר בזירת האירוע נשקפת סכנה למטופל או לצוות‪.‬במקרים אלו יש לוודא‬ ‫הרחקת המטופל לאזור בטוח טרם תחילת ביצוע פעולות החייאה‪.‬‬ ‫‪.2‬הימנעות מביצוע פעולות החייאה‪ :‬איש צוות ‪ BLS‬רשאי שלא להתחיל בביצוע‬ ‫פעולות החייאה בשטח בכל מקרה בו נמצאו סימנים למוות וודאי‪ ,‬כגון ‪ :‬ניתוק‬ ‫הראש‪ ,‬ניתוק האגן‪ ,‬דפורמציה קשה של הגו‪ ,‬התפחמות‪ ,‬ריקבון מפושט‪ ,‬קישיון‬ ‫איברים מפושט (קרי – חוסר יכולת לכופף‪/‬ליישר מפרקים גדולים ב ‪ 2‬הגפיים) ו‪/‬או‬ ‫כתמי מוות מפושטים (קרי – כחלון מפושט על פני כל אזורי הגוף המצויים במגע עם‬ ‫המשטח עליו מונח המטופל)‪.‬רצ"ב תמונות להמחשה‪.‬‬ ‫‪.3‬התנגדות המשפחה ‪ :‬איש צוות ‪ BLS‬ישקול הימנעות מביצוע פעולות החייאה‬ ‫במטופל ללא דופק וללא נשימה‪ ,‬כשבזירת האירוע נמצאים קרובי משפחה מדרגה‬ ‫ראשונה המתנגדים אקטיבית לביצוע פעולות החייאה (קרי – מונעים מהצוות גישה‬ ‫אל המטופל או מתנגדים נחרצות לפעולות ההחייאה)‪.‬בהתייעצות עם המוקד‬ ‫הרפואי יישקל הצורך בהזמנת משטרה לזירת האירוע‪.‬בכל מקרה – אין להתעמת‬ ‫עם קרובי המשפחה‪.‬‬ ‫‪.2‬הפלה ‪ :‬איש צוות ‪ BLS‬יימנע מביצוע פעולות החייאה מיד לאחר הלידה‪ ,‬בילוד‬ ‫שנולד ללא דופק וללא נשימה‪ ,‬כאשר גיל ההריון קטן מ ‪ 23‬שבועות (ע"פ דיווח של‬ ‫היולדת)‪.‬‬ ‫‪.5‬חובת התייעצות עם רופא במוקד הרפואי ‪ :‬בעת מתן מענה לאחד המקרים‬ ‫כמתואר בסעיפים ‪ 2-2‬חלה חובה על איש הצוות הבכיר בזירת האירוע ליצור קשר‬ ‫בהקדם עם הרופא במוקד הרפואי‪ ,‬לתאר את הממצאים בזירה – ולקבל אשרור‬ ‫להחלטתו שלא להתחיל בביצוע פעולות החייאה‪.‬‬ ‫‪.2‬אירוע רב נפגעים ‪ :‬במידה וישנם מספר נפגעים בשטח‪ ,‬יש לתעדף ביצוע פעולות‬ ‫מצילות חיים בנפגעים עם סימני חיים – על פני ביצוע פעולות החייאה בנפגע עם‬ ‫דום לב ונשימה כתוצאה מטראומה‪.‬‬ ‫‪.7‬בכל מקרה של ספק‪ ,‬ו‪/‬או במקרים בהם הוחל בביצוע פעולות החייאה ע"י בן‬ ‫משפחה‪/‬עובר אורח‪/‬צוות רפואי אחר ‪ -‬יש להתחיל‪/‬להמשיך בביצוע פעולות‬ ‫החייאה בהתאם לפרוטוקולים המקובלים במד"א‪.‬‬ ‫‪.8‬הפסקת פעולות החייאה ‪ -‬אין להפסיק פעולות החייאה ללא הוראה מפורשת‬ ‫מאיש צוות ‪ ALS‬בזירת האירוע‪/‬רופא במוקד הרפואי‪/‬כונן אגף רפואה‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫קישיון איברים וכתמי מוות‬ ‫קישיון איברים (צפידת מוות)‬ ‫‪‬‬ ‫התקשחות שרירים המופיעה לאחר המוות‪ ,‬כתוצאה ממחסור באנרגיה‬ ‫בתאי השריר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא ניתן להפעיל את השריר (למתוח או לכווץ) ללא הפעלת כוח רב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התופעה מתחילה להופיע מס' שעו ת לאחר המוות‪ ,‬ומגיעה לשיאה‬ ‫כעבור ‪ 2-2‬שעות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מופיעה‬ ‫בתחילה‬ ‫בשרירי‬ ‫הלסת‪,‬‬ ‫ובהמשך‬ ‫בהדרגה‬ ‫גם‬ ‫בידיים‬ ‫וברגליים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הופעתה מואצת בתנאי סביבה חמה ולאחר פעילות גופנית מאומצת‪.‬‬ ‫כתמי מוות‬ ‫‪‬‬ ‫הצטברות של דם באזורים הנמוכים של הגוף – בהתאם להשפעת כוח‬ ‫הכבידה ומנח הגופה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"כ תמים" מפושטים בגוון כחול‪.‬מחווירים בלחץ מקומי (אצבע) ולא‬ ‫משתנים בעת הרפיית הלחץ (קרי – נשארת "טביעת אצבע" לבנה)‪.‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪33‬‬ ‫השתנקות משאיפת גוף זר‬ ‫דגשים‬ ‫אנמנזה ‪:‬‬ ‫חשד לחנק מגוף זר‬ ‫‪ ‬הופעה פתאומית של שיעול‪,‬‬ ‫קשיי נשימה‪ ,‬קשיי דיבור‬ ‫וצפצופים (ברוב המקרים – בזמן‬ ‫הארוחה)‪.‬‬ ‫כן‬ ‫‪ ‬בילדים – הופעה בעת שהילד‬ ‫לא‬ ‫מטופל בהכרה ?‬ ‫לא היה בהשגחת ההורה‪.‬‬ ‫בדיקה גופנית ‪:‬‬ ‫בצע ‪ 30‬עיסויים‬ ‫גישה כללית למטופל חולה‬ ‫‪ ‬לפיתת הצוואר‪.‬‬ ‫‪ ‬סטרידור (צפצוף‪/‬חרחור בזמן‬ ‫בצע ‪ 2‬הנשמות‬ ‫שאיפת אויר)‪.‬‬ ‫עודד שיעול‬ ‫‪ ‬ציאנוזיס מרכזי (כיחלון)‪.‬‬ ‫‪ ‬מאמץ נשימתי ושימוש בשרירי‬ ‫עזר‪.‬‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫שיפור ?‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫דופק ?‬ ‫טיפול ופינוי ‪:‬‬ ‫‪ ‬עידוד לשיעול – בע"פ‪.‬יש‬ ‫בצע תמרון היימליך או‬ ‫להימנע מטפיחות על הגב !!‬ ‫לחיצות בטן‬ ‫פרוטוקול החייאה‬ ‫‪ ‬החמרה – ירידה במצב ההכרה‪,‬‬ ‫מדום לב‬ ‫כחלון מרכזי‪.‬‬ ‫תמרון היימליך‪/‬לחיצות בטן ‪:‬‬ ‫כן‬ ‫‪ ‬ילדים מתחת לגיל שנה ונשים‬ ‫שיפור ?‬ ‫לא‬ ‫בהריון – יש לבצע את הלחיצות‬ ‫במרכז בית החזה (ולא ברום‬ ‫הבטן)‪.‬‬ ‫המשך ביצוע תמרון‬ ‫‪ ‬תינוקות וילדים קטנים –‬ ‫לסירוגין סדרות של ‪ 5‬טפיחות‬ ‫על הגב ו ‪ 5‬לחיצות על בית‬ ‫החזה‪.‬‬ ‫‪ ‬במידה ולא ניתן לבצע תמרון‬ ‫דגשים‬ ‫לחיצות חזקות‬ ‫היימליך יש לבצע‬ ‫ברום הבטן כאשר המטופל שוכב‬ ‫על גבו והראש מוטה לצד‪.‬‬ ‫‪ ‬פנה בישיבה‬ ‫היימליך‪/‬לחיצות בטן‬ ‫לחבירה‪/‬ביה"ח הקרוב‬ ‫‪ ‬המשך ניטור וטיפול‬ ‫במהלך הפינוי‬ ‫‪ ‬שקול העברת דיווח מקדים‬ ‫למוקד‪/‬ביה"ח הקולט‬ ‫שקול צורך במעבר לפרוטוקול‬ ‫החייאה‬ ‫‪32‬‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫מטופלים בסיכון ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ילדים בגילאי ‪ 3-3‬שנים‬ ‫‪‬‬ ‫קשישים‬ ‫‪‬‬ ‫ירידה במצב ההכרה (תרופות‪ ,‬סמים‪ ,‬אלכוהול)‬ ‫פתיחת נתיב אויר ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במטופל מחוסר הכרה‪/‬בהכרה מעורפלת‪ ,‬בעת ביצוע תמרון לפתיחת נתיב האוויר – ניתן‬ ‫להרחיק גוף זר מחלל הפה במידה ונצפה‬ ‫תמרון הייליך ולחיצות בטן ‪:‬‬ ‫תינוקות וילדים קטנים ‪:‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪35‬‬ ‫דגשים‬ ‫גישה למטופל עם קוצר נשימה‬ ‫מטופל בקוצר נשימה‬ ‫זיהוי תגובה אלרגית ‪:‬‬ ‫‪ ‬הופעה פתאומית‪.‬‬ ‫‪ ‬חשיפה אפשרית לאלרגן‪.‬‬ ‫‪ ‬תסמינים נלווים (גרד‪,‬‬ ‫כן‬ ‫חשד להשתנקות‬ ‫אורטיקריה‪ ,‬אנגיואדמה‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫טיפול כללי ‪:‬‬ ‫‪ ‬ככל הניתן יש לסייע למטופל‬ ‫לא‬ ‫מגוף זר ?‬ ‫עבור לפרוטוקול‬ ‫השתנקות‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫חשד לתגובה‬ ‫אלרגית ?‬ ‫לשבת עם רגליים כלפי מטה‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לפעול להרגעת המטופל‪,‬‬ ‫ולהקפיד על מנוחה מלאה‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לתת חמצן במסיכה בקצב‬ ‫עבור לפרוטוקול‬ ‫אנאפילקסיס‬ ‫גישה כללית למטופל חולה‬ ‫של ‪ 10-15‬ליטר‪/‬דקה לכל‬ ‫מטופל טכיפניאי (מעל ‪20‬‬ ‫נשימות בדקה) ו‪/‬או המצוי‬ ‫הושב את המטופל במנוחה‬ ‫מלאה (ככל הניתן)‬ ‫במצוקה נשימתית (מאמץ‬ ‫נשימתי‪ ,‬שימוש בשרירי עזר‪,‬‬ ‫רטרקציות)‪.‬‬ ‫‪ ‬תן חמצן‬ ‫‪ ‬יש לתת סיוע נשימתי (הנשמה‬ ‫‪ ‬שקול צורך בסיוע נשימתי‬ ‫באמצעות מפוח המחובר לחמצן)‬ ‫לכל מטופל אפנאי‪/‬ברדיפנאי‬ ‫(מתחת ל ‪ 8‬נשימות בדקה)‪.‬‬ ‫כן‬ ‫חשד למחלה‬ ‫לא‬ ‫חסימתית ?‬ ‫מחלה חסימתית ‪:‬‬ ‫‪ ‬אסטמה‪.‬‬ ‫‪.COPD ‬‬ ‫‪ ‬דלקת סימפונות‪.‬‬ ‫שקול סיוע‬ ‫לא‬ ‫באינהלציה‬ ‫כן‬ ‫חשד לגודש‬ ‫ריאתי ?‬ ‫סיוע באינהלציה ‪:‬‬ ‫שקול טיפול‬ ‫בכפוף לפרוטוקול‬ ‫כאב בחזה ממקור‬ ‫לבבי‬ ‫‪ ‬רק למטופלים שברשותם משאף‪,‬‬ ‫או מכשיר אינהלציה לשימוש‬ ‫ביתי‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר ייעוץ וקבלת אישור מרופא‬ ‫במוקד הרפואי‪.‬‬ ‫‪ ‬רק במידה וזמן פינוי‪/‬חבירה צפוי‬ ‫להתארך מעל ל ‪ 15-20‬דק'‪.‬‬ ‫‪ ‬פנה בדחיפות לחבירה‪/‬ביה"ח הקרוב‬ ‫‪ ‬המשך ניטור וטיפול במהלך הפינוי‬ ‫‪ ‬שקול העברת דיווח מקדים למוקד‪/‬ביה"ח‬ ‫‪32‬‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫אנמנזה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהלך המחלה (צורת הופעה‪ ,‬גורמים מקלים‪/‬מחמירים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תסמינים נלווים (חום‪ ,‬ריור מוגבר‪ ,‬שיעול‪ ,‬ליחה‪ ,‬כאבים בחזה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחלות רקע (אסטמה‪ ,‬מחלת ריאות כרונית‪ ,‬אי ספיקת לב‪ ,‬יל"ד‪ ,‬נטייה לאלרגיה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורמי סיכון (עישון‪ ,‬חשיפה לעשן)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול תרופתי קבוע (בדגש על שימוש במשאפים‪/‬אינהלציות)‪.‬‬ ‫בדיקה גופנית ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אי שקט‪/‬שינוי במצב ההכרה עלולים להעיד על ירידה ברמת החמצן בדם‪/‬צבירת‬ ‫‪.CO2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כחלון מרכזי (שפתיים)‪.‬‬ ‫מאמץ‬ ‫נשימתי‬ ‫(שימוש‬ ‫בשרירי‬ ‫עזר‪,‬‬ ‫רטרקציות‬ ‫בין‬ ‫צלעיות‪,‬‬ ‫צפצופים‬ ‫אקספירטוריים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר יכולת להשלים משפטים‪.‬‬ ‫סיוע באינהלציה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫משאף (וונטולין‪ ,‬אטרובנט‪ ,‬וכדו') – ‪ 2‬שאיפות רצופות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תמיסה לאינהלציה ‪ 3.5 -‬סמ"ק וונטולין ‪ 3 +‬סמ"ק אירובנט ‪ 2 +‬סמ"ק סליין‪/‬מים‬ ‫לאינהלציה‪.‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪32‬‬ ‫גישה למטופל עם שינוי במצב ההכרה‬ ‫דגשים‬ ‫הערכה כללית ראשונית ‪:‬‬ ‫‪ ‬בצע הערכת הזירה‪.‬‬ ‫מטופל עם שינוי במצב ההכרה‬ ‫‪ ‬זהה וטפל מיידית במצבי חרום‬ ‫מסכני חיים‪.‬‬ ‫‪ ‬הערך צורך בחבירה עם צוות‬ ‫‪.ALS‬‬ ‫בצע הערכה כללית ראשונית‬ ‫הגנה על נתיב אויר ‪:‬‬ ‫‪ ‬שקול צורך בביצוע שאיבת‬ ‫כן‬ ‫הפרשות מחלל הפה‪.‬‬ ‫חשד‬ ‫לטראומה ?‬ ‫לא‬ ‫‪ ‬שקול צורך בהחדרת מנתב אויר‬ ‫פלסטי‪.‬‬ ‫הגן על נתיב האוויר‬ ‫ועמוד שדרה צווארי‬ ‫סיוע נשימתי ‪:‬‬ ‫‪ ‬תן חמצן במסיכה‬ ‫בקצב‬ ‫כן‬ ‫של‬ ‫‪ 10-15‬ליטר‪/‬דקה לכל מטופל‬ ‫טכיפניאי‬ ‫בדקה)‬ ‫(מעל‬ ‫ו‪/‬או‬ ‫נשימתית‬ ‫‪20‬‬ ‫נשימות‬ ‫המצוי‬ ‫במצוקה‬ ‫(מאמץ‬ ‫חשד לאירוע‬ ‫מוחי ?‬ ‫עבור לפרוטוקול‬ ‫המתאים‬ ‫לא‬ ‫הגן על נתיב האוויר‬ ‫נשימתי‪,‬‬ ‫שימוש בשרירי עזר‪ ,‬רטרקציות)‪.‬‬ ‫‪ ‬תן‬ ‫נשימתי‬ ‫סיוע‬ ‫תן חמצן‬ ‫(הנשמה‬ ‫באמצעות מפוח המחובר לחמצן)‬ ‫בדוק רמת גלוקוז‬ ‫לכל מטופל אפניאי‪/‬ברדיפניאי‬ ‫(מתחת ל ‪ 8‬נשימות בדקה)‪.‬‬ ‫כן‬ ‫היפוגליקמיה ‪:‬‬ ‫היפוגליקמיה ?‬ ‫לא‬ ‫‪ ‬חשד ‪ -‬חולה סוכרת המטופל‬ ‫תרופתית (כדורים‪ ,‬אינסולין)‪.‬‬ ‫‪ ‬אבחנה – ערך סוכר בדם נמוך מ‬ ‫חלל הפה‬ ‫‪ 60‬מג'‪.%/‬‬ ‫‪ ‬טיפול‬ ‫‪-‬‬ ‫שפופרת‬ ‫גלוקוג'ל‬ ‫בהזלפה לחלל הפה או במריחה‬ ‫על‬ ‫החניכיים‪/‬מתחת‬ ‫(כתלות‬ ‫‪ ‬מרח גלקוג'ל על רירית‬ ‫במצב‬ ‫ההכרה‬ ‫ללשון‬ ‫של‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫לאחר‬ ‫פרכוס ?‬ ‫‪ ‬נטר רמת הגלוקוז בדם‬ ‫תן טיפול ראשוני‬ ‫בהתאם לאבחנה‬ ‫המשוערת‬ ‫עבור לפרוטוקול‬ ‫מתאים‬ ‫המטופל)‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן לחזור על מנה נוספת‬ ‫‪ ‬שקול פינוי דחוף לחבירה‪/‬ביה"ח הקרוב‬ ‫כעבור ‪ 10‬דק' (במידה ולא חל‬ ‫‪ ‬המשך ניטור וטיפול במהלך הפינוי‬ ‫שיפור קליני‪/‬עליה בערכי הסוכר‬ ‫‪ ‬שקול העברת דיווח מקדים למוקד‪/‬ביה"ח‬ ‫בדם)‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫דגשים נוספים‬ ‫אבחנה מבדלת עיקרית ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חבלת ראש (גם לאחר מס' שעות)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שבץ מוחי חריף (‪.)CVA‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפרעה אנדוקרינית‪/‬מטבולית (היפו‪/‬היפר גליקמיה‪ ,‬היפו‪/‬היפר נתרמיה‪ ,‬וכדו')‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר פרכוס (מצב פוסטאיקטאלי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחלה זיהומית (ספסיס‪ ,‬מנינגיטיס‪ ,‬אנצפליטיס)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרעלות‪/‬מינון יתר (אלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬אופיאטים‪ ,‬כדורי שינה‪ ,‬תרופות נוגדות דכאון)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סביבתי (שאיפת עשן‪ ,‬שאיפת גז רעיל‪ ,‬לאחר הכשה‪ ,‬אנאפילקסיס)‪.‬‬ ‫ממצאים לאיתור בבדיקה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סביבה‪/‬זירה – צמיד רפואי‪ ,‬חפיסות של כדורים‪ ,‬מזרקים‪ ,‬בקבוקי שתיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מטופל – חום‪ ,‬סטיית מבט‪ ,‬סימני צד‪ ,‬אישונים‪ ,‬סימני נשיכת לשון‪/‬שפה‪ ,‬סימני‬ ‫דקירת מחט‪ ,‬סימני חבלה חיצוניים‪ ,‬סימני הכשה‪.‬‬ ‫טיפול ופינוי ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה של מטופל המצוי באי שקט פסיכומוטורי ומסרב קבלת טיפול רפואי או פינוי‬ ‫רפואי – יש לפעול ע"פ הוראת השעה הדנה בסירוב לקבלת טיפול רפואי‪/‬פינוי רפואי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל הניתן – מומלץ להשכיב את המטופל על צד שמאל למניעת אספירציה במקרה‬ ‫של הקאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה של חשד להרעלה – אין לעודד‪/‬לעורר הקאה !!‬ ‫‪‬‬ ‫היפוגליקמיה משנית לטיפול בכדורים‪/‬אינסולין ארוך טווח – יש להניח חזרת‬ ‫התסמינים לאחר שנצפה שיפור בעקבות טיפול באמצעות גלוקוג'ל‪/‬גלוקוז פומי‪.‬‬ ‫לתוכן העניינים‬ ‫‪32‬‬ ‫גישה למטופל עם כאב בחזה ממקור לבבי‬ ‫דגשים‬ ‫אנמנזה ‪:‬‬ ‫חשד לתסמונת כלילית חריפה‬ ‫‪ ‬תעד במידת האפשר את מועד‬ ‫הופעת הסימפטומים‪.‬‬ ‫‪ ‬שאל על מחלות רקע וגורמי סיכון –‬ ‫גישה כללית למטופל חולה‬ ‫סוכרת‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬יתר שומנים‬ ‫בדם‪ ,‬עישון?