חידון הקיימות העירוני - 2025 תשפ"ה PDF

‫‪ -‬תשפ"ה ‪- 2025‬‬  ‫תלמידות יקרות ותלמידים יקרים‪,‬‬ ‫חידון הקיימות העירוני נכנס לשנתו השמינית וכל כיתות ד' בעיר משתתפות בו‪.‬‬ ‫חוברת מושגים זו כוללת את מגוון הנושאים בהם יעסוק החידון העירוני‪.‬‬ ‫בחובר...

‫‪ -‬תשפ"ה ‪- 2025‬‬  ‫תלמידות יקרות ותלמידים יקרים‪,‬‬ ‫חידון הקיימות העירוני נכנס לשנתו השמינית וכל כיתות ד' בעיר משתתפות בו‪.‬‬ ‫חוברת מושגים זו כוללת את מגוון הנושאים בהם יעסוק החידון העירוני‪.‬‬ ‫בחוברת מוצגים ‪ 53‬מושגים שיציגולכם ולכן את עולם הקיימות ואת הנושאים המרתקים הקשורים אליו‪.‬‬ ‫הנה מספר עצות‪:‬‬ ‫קראו ולמדו את המושגים לפי הסדר המופיע בחוברת‪ ,‬כך יהיה קל יותר להתחבר לכל נושא ונושא‪.‬‬ ‫נסו להבין את משמעות המושג ולא רק ללמוד בעל פה‪.‬‬ ‫בחלק מהמושגים מופיעים קישורים לסרטונים ‪ -‬צפו בהם‪ ,‬הם חלק מחומר הלימוד‪.‬‬ ‫אנו מקווים שתיהנו מתהליך הלמידה ומההשתתפות בחידון!‬ ‫אגף קיימות וחדשנות ואגף חינוך – עיריית כפר סבא‬  ‫‪8-5‬‬ ‫קיימות | טביעת רגל אקולוגית | אי חום עירוני | איי פלסטיק‬ ‫קטגוריה ‪ - 1‬כללי‬ ‫נוער מוביל שינוי | זיהום אויר | התחממות כדור הארץ | התייעלות‬ ‫אנרגטית | ועידות אקלים | מצעד האקלים | זיהום אור | ‪ 17‬יעדי האו"ם‬ ‫משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים | הטמנה | הפרדת אשפה במקור ‪12-10‬‬ ‫קטגוריה ‪ - 2‬פסולת‬ ‫שימוש חוזר | מיחזור | פסולת אורגנית | קומפוסט | התכלות סוגי פסולת‬ ‫מין ֵֶאְנֵדמי | מגוון ביולוגי | הדברה ביולוגית | מינים פולשים | מסדרון אקולוגי ‪19-14‬‬ ‫קטגוריה ‪ - 3‬מגוון ביולוגי‬ ‫הספר האדום | יתוש הנמר האסייתי | דוכיפת | איקליפטוס | שצ"פ‬ ‫יום הדבורה הבינלאומי | יער מאכל | צב יבשה מצוי | קיפוד מצוי‬ ‫"כי האדם עץ השדה"‬ ‫גלגולו של מוצר | חגיגה מקיימת | תרבות הצריכה | צריכה נבונה ומקיימת ‪22-21‬‬ ‫קטגוריה ‪ - 4‬תרבות הצריכה‬ ‫‪29-24‬‬ ‫"אפס פסולת" | מרכז קיפוד | "שיתופיה" | ביופ ֹ ְ‬ ‫ילֵטר‬ ‫קטגוריה ‪ - 5‬כפר סבא‬ ‫השכונה הירוקה | "משעול הרקפות" | פרדס ההרכבות | "שביל העצים"‬ ‫זריעת פרחי הבר הגדולה | גן מנשה | העיר הירוקה | תוכנית גלוב‬ ‫פארק כפר סבא | היערכות העיר להתמודדות עם משבר האקלים‬  ‫‪5‬‬ ‫‪.1‬קיימות‬ ‫תפיסת עולם המאמינה ביכולת שלנו לחיות חיים מלאים‪ ,‬מספקים וראויים בהווה‪ ,‬מבלי לפגוע בדורות הבאים‪.‬המושג‬ ‫התפתח בשנות השמונים ומתאר את כלל ההיבטים הנקשרים לקיום האנושי על פני כדור הארץ‪.‬קיימות מתייחסת‬ ‫לתחומים רבים כגון‪ :‬שמירת טבע והגנה על החי והצומח‪ ,‬צמצום צריכה וחיסכון במשאבים‪ ,‬קהילתיות‪ ,‬כלכלה מקומית‬ ‫ועוד‪.‬עיריית כפר סבא שואפת לייצר בעיר קהילה מקיימת‪.‬תפיסת הקיימות מתייחסת אלינו בני האדם‪ ,‬אל הטבע‬ ‫והסביבה ואל הכלכלה והפיתוח‪.‬‬ ‫להעשרה ולהבנת המושג על פי מגוון דוגמאות מחיי היומיום‬ ‫להעשרה נוספת בנושא יחסי גומלין אדם ‪ -‬סביבה‬ ‫‪.2‬טביעת רגל אקולוגית‬ ‫אחת הדרכים למדוד פעילות של אדם‪ ,‬קהילה או כל אוכלוסייה‪ ,‬בהתאם לכמות המשאבים הנחוצים בצע את אותה הפעולה‪,‬‬ ‫במונחים של שטח )דונמים(‪.‬לדוגמה‪ ,‬אפשר למדוד את השטח הנחוץ לגידול הירקות והפירות שאנו שאנו צורכים וצורכות ואף‬ ‫את שטח גידול הכותנה כדי לייצר את הבגדים שאנו לובשים ולובשות‪.‬כולנו נוכל לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלנו‬ ‫בפעולות פשוטות כמו‪ :‬הפרדת פסולת‪ ,‬חיסכון בחשמל או חיסכון במים‪.‬‬ ‫דוגמה לטביעת רגל אקולוגית בתחום האנרגיה‬ ‫מידע נוסף על טביעת רגל אקולוגית‬ ‫‪.3‬אי חום עירוני‬ ‫אי חום עירוני הוא אזור עירוני שחם במידה משמעותית מסביבתו‪.‬השטח הבנוי בעיר מתחמם בעקבות צמצום השטחים הפתוחים‬ ‫והשפעת האדם )גידול באוכלוסייה‪ ,‬תנועת רכבים וצריכת חשמל מוגברת(‪.‬כתוצאה מכך נוצר הבדל ניכר בטמפרטורה בתוך‬ ‫העיר לטמפרטורה בשטחים הפתוחים סביבה‪.‬‬  ‫‪6‬‬ ‫‪.4‬איי פלסטיק‬ ‫מושג המתאר זיהום חמור של פלסטיק באוקיינוסים‪.‬באוקיינוס השקט נוצרו איים גדולים של פסולת פלסטיק אשר גדולים פי‬ ‫‪ 80‬מהשטח של מדינת ישראל‪.‬מדענים אומרים כי מדובר באיום משמעותי לאיזון האקולוגי‪.‬רצועת האשפה הענקית בלב‬ ‫האוקיינוס מורכבת בין היתר מכלי פלסטיק‪ ,‬אריזות‪ ,‬חבלים וגם מרשתות דייגים‪.‬לפי מחקר שבוצע לאחרונה‪ ,‬לפחות ‪ 8‬מיליון‬ ‫טונות של פלסטיק מושלכים בכל שנה לאוקיינוס – כמות השווה למשאית זבל אחת מדי דקה‪.‬אם המצב ימשיך כך‪ ,‬עד שנת‬ ‫‪ 2050‬יהיה באוקיינוס יותר פלסטיק מאשר דגים‪.‬גם הים התיכון שלנו מזוהם מפלסטיק‪.‬נוכל לצמצם את התופעה בפעולות‬ ‫פשוטות כמו‪ :‬הימנעות משימוש בכלים חד פעמיים‪ ,‬שימוש חוזר בקופסאות פלסטיק וצמצום צריכת מוצרי פלסטיק‪.‬‬ ‫להעשרה נוספת‬ ‫‪.5‬נוער מוביל שינוי ‪ -‬מנהיגות סביבתית של ילדים ונוער‬ ‫צעירים וצעירות בעולם כולו מובילים ומובילות מאבקים במטרה למנוע פגיעה בסביבה ולעודד שינוי התנהגות‪.‬בואו נכיר כמה‬ ‫מהם ומהן‪ :‬סוורן סוזוקי – מקנדה ‪ -‬הקימה בגיל ‪ 9‬ארגון בשם "הארגון הסביבתי של הילדים"‪.‬בשנת ‪ ,1992‬כשסוורן הייתה בת‬ ‫‪ ,12‬היא וחבריה גייסו כסף כדי להגיע ל"פסגת כדור הארץ"‪ ,‬ועידה חשובה כלל עולמית‪ ,‬שהתקיימה בברזיל‪.‬סוורן הצעירה קראה‬ ‫נאום שארך כ ‪ 7-‬דקות ובמהלכו קראה למנהיגי העולם להגן על כדור הארץ בו אנו חיים‪.‬יובל אדלר ‪ -‬בשנת ‪ ,2014‬יובל אדלר בן‬ ‫ה ‪ 10-‬מהוד השרון‪ ,‬החל לפעול למען צבי הים‪.‬במהלך טקס שנתי בבית ספרו היה נהוג להעיף בלונים לזכרו של החייל החטוף רון‬ ‫ארד‪.‬יובל הבין את השלכות שחרור הבלונים ופנה לראש עיריית הוד השרון והציע פתרון חלופי ‪ -‬שחרור של בלון הליום אחד בלבד‬ ‫במקום מאות בלונים במהלך הטקס‪.‬מאז הפך יובל פעיל בפרויקטים סביבתיים נוספים‪.‬עדי לוסטינג ‪ -‬עדי אהבה מאוד לטייל בחוף‬ ‫הים בפלמחים‪.‬בכיתה י"ב הבחינה בגדר שהקיפה שטח עצום בחוף האהוב‪ ,‬ומעבר לגדר החלו עבודות להקמת כפר נופש בחוף‪.‬‬ ‫בתגובה לכך עדי החליטה לפעול ‪ -‬היא הקימה אוהל על החוף והפגינה נגד הפגיעה בשטח הציבורי הפתוח‪ ,‬ששייך למעשה לכל‬ ‫אחד ואחת מאיתנו‪.‬היא לנה בו במשך כ ‪ 4-‬חודשים! רבים הצטרפו לעדי ובסופו של דבר המאבק הצליח ‪ -‬כפר הנופש לא הוקם‬ ‫והחוף ניצל‪.‬‬ ‫‪.6‬זיהום אוויר‬ ‫מצב בו משתחררים לאוויר חומרים אשר עלולים להזיק לבריאות שלנו‪.‬זיהום זה נגרם כתוצאה מפעילות האדם במגוון תחומים‪:‬‬ ‫תעשייה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מפעלים‪ ,‬תחנות כוח ועוד‪.‬כשאנו בוחרים ובוחרות ללכת ברגל או לרכוב באופנייםלביה"ס‪ ,‬במקום לנסוע ברכב‪,‬‬ ‫אנו עוזרים ועוזרות לצמצם את זיהום האוויר‪.‬‬  ‫‪7‬‬ ‫‪.7‬התחממות כדור הארץ‬ ‫במהלך המאה ה ‪ 21-‬מתרחשים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם‪.‬שינויים אלו עלולים להוביל‬ ‫לפגיעה משמעותית במערכות הטבעיות‪.‬כיום ישנה הסכמה בין חוקרים וחוקרות כי הסיבה העיקרית‬ ‫לשינויי האקלים היא פעילות האדם הגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה כתוצאה משריפת‬ ‫דלקים כמו פחם‪ ,‬דלק וגז‪.‬כתוצאה מכך נוצרים תנאים של חממה באטמוספירה המקיפה את כדור‬ ‫הארץ‪ ,‬הגורמים לעלייה בטמפרטורות ולשינויים קיצוניים במזג האוויר בכל העולם וגם בישראל‪.‬ומה‬ ‫אנחנו נוכל לעשות לצמצום הבעיה? אם נקפיד לחסוך חשמל ואף לנתק מכשירים מהחשמל בסיום‬ ‫השימוש‪ ,‬נסייע גם אנחנו לצמצם את ההתחממות הגלובלית‪.‬‬ ‫סרטון זה יסייע להבין את התופעה לעומק‬ ‫‪.8‬התייעלות אנרגטית‬ ‫מושג המתאר הפחתה בצריכת האנרגיה הנדרשת להפעלת מוצרים חשמליים‪ ,‬תאורה או תחבורה‪.‬כולנו יכולים ויכולות‬ ‫להתייעל אנרגטית‪ ,‬גם ברמה ביתית‪ ,‬בפעולות פשוטות כמו‪ :‬כיבוי אור‪ ,‬הוצאת המטענים מהשקעים‪ ,‬כיבוי מכשירי חשמל‬ ‫או הפחתת השימוש ברכב‪.‬חשוב לכוון את טמפרטורת המזגן לזו המומלצת על ידי חברת חשמל‪ :‬בקיץ בין ‪ 22-25‬מעלות‬ ‫ובחורף בין ‪ 18-20‬מעלות‪.‬למושג זה מצטרף מושג נוסף‪" :‬עיר מאופסת אנרגיה" – זוהי תוכנית לניהול יעיל של משק‬ ‫האנרגיה בעיר‪ ,‬השואפת לאזן בין צריכת האנרגיה ובין כמות האנרגיה המיוצרת בעיר‪.‬לדוגמה‪ :‬ייצור אנרגיה באמצעות‬ ‫הפאנלים הסולריים אשר הותקנו על מרבית גגות בתי הספר בעיר‪.‬‬ ‫‪.9‬ועידות אקלים‬ ‫ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים מתכנסת אחת לשנה‪ ,‬במסגרת אמנה שנחתמה ב‪ 1992-‬בכינוס "פסגת כדור‬ ‫הארץ"‪.‬הוועידה מתכנסת כדי לדון בהתמודדות עם שינוי האקלים העולמי‪.‬לאורך השנים נחתמו הסכמים שבהם‬ ‫התחייבו המדינות לצמצם את פליטת גזי החממה ולנקוט צעדים נוספים למיתון השפעותיו של משבר האקלים‪.‬‬  ‫‪8‬‬ ‫‪.10‬מצעד האקלים‬ ‫אירוע בהיקף עולמי‪ ,‬שנועד לעורר מודעות ופעולה עולמית לעצירת שינויי האקלים‪.‬מצעד האקלים‬ ‫הראשון התקיים בשנת ‪ 2014‬בניו‪-‬יורק )ארה"ב( והיה הגדול ביותר בהיסטוריה בהשתתפות כ‪300,000-‬‬ ‫בני אדם‪.‬מאז‪ ,‬מדינות רבות בעולם יוזמות אירועים ומצעדים דומים‪.‬גם בישראל מתקיימים מצעדים‪.‬‬ ‫אצלנו בכפר סבא‪ ,‬משתתפים מדי שנה במצעדי האקלים‪ ,‬מאות ילדים וילדות‪ ,‬נערים ונערות‪.‬‬ ‫מידע על השתתפות ילדי כפר סבא במצעד האקלים‬ ‫‪.11‬זיהום אור‬ ‫תופעה הנגרמת על ידי תאורה מלאכותית בשעות החשכה ומאירה את סביבתה‪ ,‬תוך הפרעה לטבע‪.‬‬ ‫עודף של אור מלאכותי בלילה הוא תוצר נוסף של העידן התעשייתי שלנו ומשפיע על המערכת האקולוגית‬ ‫ועל בעלי החיים בטבע‪.‬אחד הפתרונות לבעיה הוא צמצום הצבת תאורה מלאכותית בסמוך לגינות‬ ‫ולפארקים ואף ריכוז התאורה הנדרשת לאזור מסוים‪ ,‬כדי למנוע מהאור "להתפזר"‪.‬צפו בסרטון‬ ‫‪.12‬שבעה עשר יעדי האו"ם )אומות מאוחדות(‬ ‫אוסף של ‪ 17‬יעדים עולמיים לפיתוח בר קיימא‪ ,‬שנקבעו על ידי ארגון האומות המאוחדות ב ‪. 2015-‬‬ ‫יעדי הפיתוח כוללים נושאים חברתיים וכלכליים כמו עוני‪ ,‬רעב‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬התחממות עולמית‪,‬‬ ‫אי שוויון‪ ,‬מים‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬עיור‪ ,‬הגנת הסביבה וצדק חברתי‪.‬למידע נוסף‬  ‫‪10‬‬ ‫‪.1‬משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים‬ ‫משאבים מתכלים )נגמרים( הם משאבים הנמצאים בטבע בכמות מוגבלת ולא ניתן לגדל או לייצר אותם )כמו‬ ‫חול או נפט(‪.‬לעומת זאת משאבים מתחדשים הם משאבים טבעיים אשר אינם נגמרים )כמו שמש ורוח( וניתן‬ ‫להשתמש בהם שוב ושוב‪.‬לצערנו האנושות משתמשת לצרכיה בעיקר במשאבים מתכלים‪.‬שימוש נרחב זה‬ ‫הוא הסיבה למחסור הולך וגדל במשאבי טבע ולהפרת האיזון בטבע‪.‬‬ ‫‪.2‬הטמנה‬ ‫שיטה שבה קוברים פסולת באדמה‪.‬זו למעשה השיטה העיקרית בה משתמשים בישראל‪.‬כלומר‪ ,‬כל פסולת‬ ‫המושלכת לפח המעורב )הירוק( מועברת בסוף התהליך להטמנה בקרקע‪.‬הטמנת פסולת גורמת לנזקים‬ ‫סביבתיים רבים כמו‪ :‬זיהום מי תהום‪ ,‬תפיסת שטחים‪ ,‬זיהום אוויר ועוד‪.‬אם בקבוק זכוכית יגיע להטמנה‬ ‫במקום למיכל הסגול‪ ,‬הוא יישאר שם עוד מיליון שנים ולא יתפרק‪.‬פסולת שאינה מופרדת למיחזור‪,‬‬ ‫נשלחת להטמנה ובכך גוזלת שטחים רבים שיכולים היו לשמש כאזורי מחייה )לבני אדם‪ ,‬בעלי חיים‬ ‫או צמחים(‪ ,‬מרעילה את הקרקע ופולטת גזים רעילים לאוויר‪.‬כך צצים להם הרי פסולת ענקיים בכל‬ ‫רחבי הארץ שיישארו אתנו כאן לעוד שנים רבות‪.‬אז מה נוכל לעשות כבר מחר בבוקר? להתחיל‬ ‫להפריד פסולת כבר בבית וכך לצמצם את כמות הפסולת שלנו אשר תגיע להטמנה‪.‬‬ ‫‪. 3‬הפרדת אשפה במקור‬ ‫הפרדה במקור היא מושג המתייחס להפרדת פסולת מסוגים שונים לפחים המתאימים‬ ‫)נייר‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬פסולת אורגנית ועוד(‪.‬ההפרדה היא אחד הפתרונות‬ ‫ההכרחיים לצמצום כמויות פסולת המגיעות להטמנה‪.‬כל אחדו אחת מאיתנו ממיייצרת‬ ‫כמעט ‪ 2‬ק"ג פסולת ביום‪.‬האם זה הרבה? אולי לא‪.‬אבל אם נכפיל ב כ‪ 9 -‬מיליון תושבים‬ ‫ותושבות‪ ,‬נתחיל להבין את גודל הבעיה‪.‬בנוסף‪ ,‬ההפרדה לזרמי פסולת שונים מאפשרת‬ ‫לבצע מיחזור וחוסכת בזבוז משאבי טבע חדשים‪.‬אז מה נוכל לעשות? פשוט להפריד‬ ‫בבית כמה שיותר סוגי פסולת‪ :‬נייר וקרטון‪ ,‬אורגני‪ ,‬בקבוקי פלסטיק‪ ,‬פסולת אלקטרונית‪,‬‬ ‫בגדים ישנים ועוד‪.‬‬  ‫‪11‬‬ ‫‪.4‬שימוש חוזר‬ ‫פעולה בה אוספים מוצרים לאחר השימוש במטרה להשתמש‬ ‫בהם שוב‪.‬השימוש החוזר מאריך את חיי המוצר ומקטין את‬ ‫כמויות הפסולת המגיעות להטמנה‪.‬דוגמאות לשימוש חוזר‪:‬‬ ‫פחית של זיתים שהפכנו לקופסה שבה נאחסן עפרונות‪ ,‬קופסת‬ ‫נעליים שהפכנו לקופסה לאחסון צעצועים‪ ,‬צלחת סדוקה שהפכנו‬ ‫לתחתית לעציץ‪ ,‬צמיג משומש שהפכנו לערוגה בה שתלנו צמחי‬ ‫תבלין ועוד‪.‬‬ ‫‪.5‬מיחזור‬ ‫תהליך בו פסולת מפורקת ומוחזרת למצב של חומר גלם אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים‪.‬למשל בקבוק קולה מפלסטיק‬ ‫יהפוך בתהליך המיחזור לסלסילה של תותים‪.‬המיחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם ומצמצם את כמויות הפסולת המגיעות‬ ‫להטמנה‪.‬כפר סבא "אלופה במיחזור" ‪ -‬שיעור המיחזור עומד על כ‪) 43 % -‬אחוז גבוה יחסית לערים אחרות בישראל(‪.‬‬ ‫בכפר סבא ניתן להפריד סוגי פסולות אשר מועברות למפעלי מיחזור‪ :‬פסולת אורגנית לפח החום‪ ,‬נייר לפח הכחול ופסולת‬ ‫יבשה לפח הירוק‪.‬ובנוסף‪ ,‬במרכזי המיחזור ניתן להשליך‪ :‬בדים מסוגים שונים‪ ,‬פסולת אלקטרונית‪ ,‬בקבוקי פלסטיק‪ ,‬מכלי‬ ‫זכוכית ואריזות קרטון‪.‬תרצו לראות אילו פחי מיחזור קרובים לבית שלכם ושלכן?‬ ‫היכנסו לאתר העירייה בקישור הבא ואתרו את הרחוב במפה‪.‬‬ ‫‪.6‬פסולת אורגנית‬ ‫פסולת המורכבת משיירי מזון‪ ,‬קליפות של ירקות‪ ,‬פירות וביצים‪.‬בכפר סבא מפרידים את הפסולת האורגנית לפח נפרד )פח‬ ‫חום( כדי למנוע את הגעתה להטמנה וכדי להפוך אותה למשאב חשוב – לקומפוסט‪.‬איך זה קורה? אנחנו משליכים ומשליכות‬ ‫לפח החום את שאריות הסלט שלנו‪ ,‬משאית מיוחדת מסיעה אותן אל המפעל ובמפעל הן הופכות לקומפוסט )לדשן(‪.‬דשן זה‬ ‫מושב בחזרה אל הטבע ומפוזר בשדות‪ ,‬בהם גדלים שוב העגבניה והמלפפון שבהמשך יגיעו אל הסלט שלנו‪.‬‬  ‫‪12‬‬ ‫‪.7‬הקומפוסט‬ ‫הקומפוסט )בעברית דשונת( הוא תוצר הפירוק של חומרים אורגניים )עלים שנשרו‪,‬‬ ‫שאריות מזון ועוד(‪.‬דמיינו‪ :‬תפוח שנושר מהעץ אל האדמה‪ ,‬נאכל ע"י חרקים‪ ,‬פטריות‬ ‫וחיידקים שונים‪ ,‬מתפרק לחומרים הטבעיים הבסיסיים המרכיבים אותו והופך לקומפוסט‬ ‫המעשיר את הקרקע והופך אותה לפורייה יותר‪.‬קומפוסט יכול להיווצר בתהליך טבעי ע"י‬ ‫בעלי חיים ויצורים קטנים החיים בטבע או בתהליך מיחזור של פסולת אורגנית שהופרדה‬ ‫במקור ונשלחה למתקני מיחזור‪.‬בכפר סבא ניתן לרכוש מתקן לייצור קומפוסט ביתי‬ ‫)קומפוסטר( במחיר מוזל ולייצר קומפוסט בחצר הבית‪.‬‬ ‫‪.8‬התכלות סוגי פסולת‬ ‫התכלות של פסולת א שר מוטמנת באתר הטמנה‪ ,‬בקרקע‪,‬‬ ‫תלויה בסוג החומר ממנו היא עשויה‪:‬‬ ‫קלקר – אינו מתכלה לעולם‬ ‫בקבוק זכוכית ‪) 1,000,000 -‬מיליון( שנים‬ ‫בקבוק פלסטיק ‪ 500 -‬שנים‬ ‫פחית שימורים‪ 300-500 -‬שנים‬ ‫מוצרי עור – כ‪ 50 -‬שנה‬ ‫שקיות פלסטיק ‪ 10-20 -‬שנים‬ ‫מוצרי עץ ‪ -‬כ‪ 13 -‬שנים‬ ‫בגדים שונים ‪ 4-5 -‬שנים‬ ‫עיתונים וקרטונים ‪ 6-12 -‬שבועות‬ ‫פסולת אורגנית )שיירי מזון( ‪ -‬בין ‪ 4‬ל–‪ 8‬שבועות‬  ‫‪14‬‬ ‫‪.1‬מין ֵֶאְנֵדמי )מין טבעי ֵ‬ ‫לאזור מסוים(‬ ‫מין הגדל באזור גיאוגרפי מסוים‪.‬מינים אלו נתונים לעתים בסכנת הכחדה בין היתר בגלל שינויים הנגרמים‬ ‫הדגול" שמושך חרקים ומעשיר את הקרקע‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫"תלָתן‬ ‫על ידי בני האדם‪.‬בכפר סבא נמצא למשל את צמח ה ְ‬ ‫עלינו להגן על צמחים אלו‪ ,‬כי ללא הגנה הם פשוט ייעלמו‪ ,‬המגוון הביולוגי ייפגע ובסופו של דבר גם אנחנו‪.‬‬ ‫‪.2‬מגוון ביולוגי‬ ‫ּ‬ ‫השונות בין כל היצורים החיים והצמחים על פני כדור הארץ‪ :‬מיתוש קטן ועד קרנף גדול‪,‬‬ ‫מושג המתאר את‬ ‫משיח עגבניות שרי ועד עץ איקליפטוס‪ ,‬לכל אחד מהם יש תפקיד חשוב בטבע ולכן עלינו לשמור על המגוון‬ ‫הביולוגי‪.‬את המגוון הביולוגי ניתן לפגוש בבת י גידול שונים‪ :‬ביבשה‪ ,‬בים‪ ,‬בבריכות חורף‪ ,‬במערות ועוד‪.‬גם‬ ‫אנו חלק מהמגוון הביולוגי‪.‬בוועידת ריו )"פסגת כדור הארץ"( הוצגה אמנת המגוון הביולוגי‪ ,‬עליה חתמו‬ ‫‪ 196‬מדינות ובמסגרתה מתחייבות המדינות החתומות לפעול לצמצום משמעותי בפגיעה במגוון הביולוגי‬ ‫על פני כדור הארץ‪.‬גם ישרא ל חתומה על אמנה זו‪.‬מה נוכל לע שות לצמצום הבעיה? להגן בכל דרך על‬ ‫החי והצומח בסביבתנו הקרובה ובכל מקום בו נ טייל‪.‬ואם נתקלנו במי שפוגע או פוגעת בחי ובצומח‪ ,‬נעיר‬ ‫בעדינות ונסביר מדוע חשוב לשמור על המגוון הביולוגי שלנו‪.‬‬ ‫להעשרה נוספת‬ ‫‪.3‬הדברה ביולוגית‬ ‫פעולה המתבצעת נגד מזיקים בחקלאות )יצורים חיים שאוכלים גידולים חקלאיים( על ידי שימוש באמצעים‬ ‫מהטבע‪ :‬בעלי חיים או צמחים‪.‬זאת במטרה לצמצם את השימוש בחומרי הדברה כימיים )המכילים חומרים‬ ‫רעילים(‪.‬התנשמת למשל‪ ,‬שניזונה ממכרסמים ומשמשת כ"מדבירה ביולוגית"‪ ,‬היא ממש "מכונת ציד"‬ ‫שמסוגלת לאכול בלילה אחד ‪ 10‬חולדות‪.‬‬ ‫ללמידה נוספת‬  ‫‪15‬‬ ‫‪.4‬מינים פולשים‬ ‫בעלי חיים וצמחים העוברים ממקום למקום ומתיישבים בבתי גידול חדשים‪ ,‬שאינם טבעיים להם‪.‬‬ ‫בדומה למצב בו אורח מגרש את בעל הבית מביתו ונשאר לגור בבית שאינו שלו‪.‬המינים הפולשים‬ ‫מתחרים במינים המקומיים ואפילו "מגרשים" אותם‪ַ.‬מ ָ‬ ‫יינה מצויה למשל‪ ,‬נחשבת מין פולש – היא‬ ‫נוהגת לפלוש לקן של ציפור אחרת‪ ,‬מסלקת את הביצים ומתיישבת בו‪.‬להעשרה נוספת‬ ‫‪.5‬מסדרון אקולוגי‬ ‫מושג המתאר רצף של שטחים פתוחים ומאפשר מעבר של בעלי חיים וצמחים ממקום למקום‪.‬מסדרון אקולוגי למעשה מפצה במידת‬ ‫מה על שבירת הרצף האקולוגי שנגרמת על ידי האדם ופוגעת במגוון הביולוגי‪.‬במזרח כפר סבא‪ ,‬בשדות החקלאיים‪ ,‬נמצא חלק צר‬ ‫במיוחד של מסדרון אקולוגי המאפשר לשמור על השטחים הא לו פתוחים ולמנוע הקמת בתים ובניינים‪.‬‬ ‫‪.6‬הספר האדום‬ ‫ספר המתאר מיני בעלי חיים הנמצאים בדרגות סיכון עולמיות ואזוריות‪".‬מינים אדומים" הם אלו הנמצאים תחת איום מידי ובסכנת‬ ‫הכחדה ממשית‪.‬בהמשך נכתב גם ספר אדום למיני צמחים‪.‬עד שנת ‪ 1958‬חיו ישראל ברדלסים‪ ,‬אך הם נכחדו לחלוטין‪.‬גם גירית‬ ‫הדבש נעלמה כמעט לגמרי מנופי הארץ בשל צמצום חי המחייה שלה ודריסות בכבישים‪.‬‬ ‫‪.7‬יתוש הנמר האסייתי‬ ‫יתוש שהוא מין פולש ונפוץ ברחבי הארץ‪.‬יתוש זה מכונה גם יתוש הטיגריס בשל הפסים השחורים‬ ‫על גופו )כמו שיש לטיגריס(‪.‬הוא פעיל בשעות האור וגם בלילה‪.‬נקבת היתוש היא העוקצת ויכולה‬ ‫לעקוץ גם מבעד לבדים דקים‪.‬כדי למנוע את התרבותו יש לרוקן כלים המתמלאים במים כמו‬ ‫תחתיות של עציצים או כלי המים של הכלב‪.‬בכך נמנע מנקבת היתוש להטיל את ביציה במקומות‬ ‫בהם יש מים עומדים‪.‬‬  ‫‪16‬‬ ‫‪.8‬דוכיפת‬ ‫הדוכיפת היא הציפור היחידה ממשפחת הדוכיפתיים החיה בארץ‪-‬ישראל‪.‬היא נבחרה כציפור הלאומית של ישראל‬ ‫מכמה סיבות‪ :‬היא יפה וצבעונית ויש לה כתר על הראש‪ ,‬היא נמצאת בגינות הבית ובמדשאות כך שכולם יכולים‬ ‫לפגוש בה‪ ,‬היא מופיעה במקורות כסמל לחוכמה‪ ,‬היא מקננת בקירות ובסדקים ובין בני הזוג יש שוויון )שניהם‬ ‫מטפלים בגוזלים(‪.‬גם הזכר וגם הנקבה יפים וצבעוניים‪ ,‬להבדיל מציפורים אחרות שבהן רק הזכר צבעוני ובולט‬ ‫והנקבה אפורה בדרך כלל‪.‬‬ ‫‪.9‬איקליפטוס‬ ‫מקור השם איקליפטוס הוא מיוון‪ :‬איי = היטב וקליפטו = מכוסה‪ ,‬המשמעות היא‪" :‬מכוסה היטב" והכוונה לכיסוי‬ ‫הניצן ממנו ילבלב הפרח‪.‬שמו הקדום הוא "עץ הדרקון" או "עץ הגומי והשרף"‪.‬העץ הגיע אלינו מאוסטרליה‬ ‫והתאקלם בישראל במהירות‪.‬האדם משתמש באיקליפטוס לשימושים רבים‪ :‬עץ‪ ,‬תרופות‪ ,‬צוף לדבורים‪ ,‬צל‪ ,‬הגנה‬ ‫מרוח ועוד‪.‬בסמל העיר כפר סבא מופיעים שני עצי איקליפטוס עתיקים שצומחים גם כיום בכניסה לעירייה‪.‬עצים‬ ‫אלו כבר בני למעלה מ‪ 110 -‬שנים‪.‬‬ ‫‪.10‬שצ"פ‬ ‫שצ"פ = שטחים ציבוריים פתוחים‪.‬לשטחים ציבוריים פתוחים יש חשיבות גבוהה מאוד‪.‬הם מספקים לנו אזורי נופש‬ ‫ופעילות לשעות הפנאי‪ ,‬הם משמשים כבית גידול למינים מקומיים ומשמשים "ריאות ירוקות" המשפרות את איכות‬ ‫האוויר‪.‬פארק כפר סבא‪ ,‬גן הזיכרון ומתחם רות הם דוגמאות לשצ"פים בכפר סבא‪.‬גם גינה קהילתית היא שצ"פ‬ ‫שמוקם בדרך כלל על ידי מתנדבים ומתנדבות‪.‬הגינה הקהילתית מחברת בין קהילות המבלות יחד בחיק הטבע‪.‬‬ ‫בכפר סבא יש ‪ 15‬גינות קהילתיות‪.‬ניתן להגיע אל הגינות הקהילת יות וליהנות מפעילות קהילתית מגוונת ועשירה‪.‬‬ ‫חפשו את הגינות במפה‬  ‫‪17‬‬ ‫‪.11‬יום הדבורה הבינלאומי‬ ‫יום זה מצוין בעולם בתאריך ‪ 20/5‬בעקבות תופעה עולמית הקשורה להיעלמות דבורי‪-‬דבש‪.‬הדבורים נעלמות‬ ‫בצורה פתאומית‪ ,‬ומותירות בכוורת מלכה‪ ,‬מזון רב ומספר קטן של דבורים‪ ,‬דבר שגורם להתמוטטות הכוורת‪.‬‬ ‫תרומתה העיקרית של דבורת הדבש היא בהאבקה של גידולי החקלאות השונים ושל שפע פריחת הבר בארץ‬ ‫ישראל‪.‬העלייה החדה בהיעלמויות של קהילות דבורים היא חלק מתופעה רחבה יותר של היכחדות חרקים‬ ‫עשורים האחרונים‪.‬גם בכפר סבא מתקיימות פעילויות לציון יום הדבורה הבינלאומי‪.‬בנוסף‪ ,‬בישראל הוקם‬ ‫ארגון הנקרא "מגן דבורים אדום" שמטרתו להעביר נחילי דבורים חזרה לטבע ולמנוע את הדברתם‪.‬אז מה נוכל‬ ‫לעשות? במידה וניתקל בנחיל דבורים‪ ,‬או נשמע על כך ממשפחה או מחברים וחברות‪ ,‬נספר על מגן דבורים‬ ‫אדום ונמליץ לפנות את הנחיל במקום להדביר את הדבורים‪.‬‬ ‫מגן דבורים אדום‬ ‫‪.12‬יער מאכל‬ ‫הוא יער המשמש כדוגמה לחקלאות בת קיימא‪.‬מטרתו לשמש כמערכת אקולוגית למינים רבים ככל הניתן של‬ ‫בעלי חיים וצמחים‪.‬בכך היער מספק מזון וחומרי גלם גם לחי ולצומח וגם לנו‪.‬כולנו נוכל להגיע אל יער המאכל‬ ‫ולקטוף פירות או צמחי תבלין לשם מאכל‪.‬בפארק כפר סבא ניטע בוסתן הכולל עשרות עצי פרי‪.‬‬  ‫‪18‬‬ ‫‪.13‬צב יבשה מצוי‬ ‫הצב המוכר והשכיח בישראל‪.‬הוא שוכן בין סלעים ובין צמחים וניזון בעיקר‬ ‫מצמחים‪.‬בשנים הרשו אנות לחייו אפשר לאמוד את גילו של הצב על פי‬ ‫טבעות הגידול ההיקפיות שעל שריון הגב שלו‪.‬אולם בגילים מאוחרים יותר‬ ‫מטשטשות הטבעות וקביעת הגיל נעשית קשה יוצבי יבשה אלו נמצאים‬ ‫ִ‬ ‫כיום בסכנת הכחדה בשל היעלמות מהירה של שטחי טבע‪.‬וגם כי יש אנשים‬ ‫שלוקחים צבים לביתם‪ ,‬לגדלם כחיות מחמד‪.‬‬ ‫‪. 4‬קיפוד מצוי‬ ‫יונק הניזון מחרקים ומוכר לכולנו לפי הקוצים הייחודיים שלו‪.‬לקיפוד בוגר יש כ ‪ 7,000-‬קוצים‪.‬‬ ‫הגורים נולדים עיוורים ועירומים ובמהלך ‪ 3‬הימים הראשונים לחייהם צומחים הקוצים הקבועים‪.‬‬ ‫הקיפוד הוא היונק היחידבטבע שמתכדר בצורה מושלמת וכאשר הקיפוד מתכדר הקוצים‬ ‫הופכים סמורים‪ ,‬מתקשחים ומתחדדים כמו גדר תיל‪.‬בשלב ההתכדרות הקיפוד מוגן‪ ,‬כך שרק‬ ‫מעט אויבים טבעיים מסוגלים להזיק לו‪.‬כיום הקיפוד המצוי מוגדר כחיה מוגנת בישראל‪ ,‬בשל‬ ‫תפוצתו בערים גדולות והפגיעה בו‪.‬אחת ההשפעות ההרסניות על קיפודים היא האכלת חתולים‪.‬‬ ‫מה הקשר? קיפודים נמשכים לנקודות האכלה של חתולי רחוב ואוכלים את מזונם‪.‬כך קורה‬ ‫שקיפודים אוכלים כמויות גדולות מהנחוץ להם של מזון לא בריא לגופם ומשמינים‪ ,‬ובמקרים‬ ‫קיצוניים אף מאבדים את יכולתם לנוע‪.‬גם בכפר סבא ניתן לפגוש קיפודים רבים‪.‬‬  ‫‪19‬‬ ‫‪ּ". 15‬כי ָהָאָדם ֵעץ ַה ּ ָ ֹ‬ ‫שֶדה" )נתן זך(‬ ‫אי אפשר לדמיין את חיינו בלי עצים‪.‬‬ ‫בלי הנוף הירוק שמרחיב את הנפש‪ ,‬בלי תחושת הקרירות‬ ‫כאשר עוברים מתחת לעץ ביום חם‪ ,‬בלי ההתפעלות מהגזע‬ ‫המפותל מלא הסודות‪.‬‬ ‫העצים מספקים לנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬שפע של חומרים החל מעצים‬ ‫לבנייה‪ ,‬פירות לאכילה‪ ,‬צל והמון חמצן‪ ,‬ולבעלי החיים – מקום‬ ‫מחייה‪ ,‬מזון והגנה‪.‬‬ ‫עוד קצת מידע על הצומח הנפלא הזה‪:‬‬ ‫עץ אחד מייצר במהלך חייו ‪ 700‬ק"ג חמצן הנחוץ לכולנו‬ ‫לנשימה וקולט פחמן דו‪-‬חמצני וכך מפחית את כמות גזי‬ ‫החממה‪.‬‬ ‫עצים מוגדרים כ"שוברי רוח" – הם מסוגלים להחליש את‬ ‫עוצמת הרוח או את מהירותה‪".‬שובר רוח" מקטין את הנזק‬ ‫הנגרם ליבולים מהרוח ומגדיל בכך את התוצרת‪.‬‬ ‫עצים רבים מעניקים לנו פירות נהדרים למאכל ש עצים מהם‬ ‫ניתן להפיק תבלינים‪ ,‬כמו אגוז מוסקט וקינמון‪.‬יש פירות של‬ ‫עצים מהם ניתן להפיק שמן‪ ,‬כמו זית‪ ,‬אבוקדו או דקל‪.‬‬ ‫עץ אחד עשוי לשמש בית למגוון בעלי חיים כמו ציפורים‪ ,‬פרפרים‪,‬‬ ‫לטאות ועוד‪.‬‬ ‫עצים רבים משמשים מקום לינה ומנוחה לציפורים נודדות‪.‬‬ ‫עץ אחד מעניק צל נהדר על סביבתו ומסייע להפחתת הטמפרטורה‬ ‫בסביבתו‪ ,‬בימי הקיץ‪ ,‬עד ארבע מעלות‪.‬‬ ‫עץ אחד‪ ,‬שנמצא ליד בית‪ ,‬בולם רעשים בצורה משמעותית‪.‬‬ ‫כל העצים מוסיפים הרבה שמחה‪ ,‬ירק וחיים לנוף העירוני‪.‬‬  ‫‪21‬‬ ‫‪.1‬גלגולו של מוצר‬ ‫איך נולד מוצר ואיך הוא מגיע אלינו הביתה?‬ ‫בואו נדגים באמצעות ברווז מפלסטיק‪:‬‬ ‫ נפט )משאב טבע מתכלה( נשאב מהאדמה‬ ‫ שינוע של הנפט למפעל ‪ -‬במפעל מייצרים מהנפט פלסטיק וכך מיוצר הברווז‬ ‫ שינוע הברווז לישראל באונייה‬ ‫ משאית אוספת את הברווז מנמל חיפה אל מפעל האריזה‬ ‫ במפעל אורזים את הברווז משם‪ ,‬משאיות מעבירות את הברווזים הארוזים אל החנויות‬ ‫ נגיע לחנות‪ ,‬נרכוש את הברווז‪ ,‬נשתמש בו ובהמשך נזרוק אותו לפח‬ ‫לשם ייצור מוצרים משתמשים במשאבים רבים‪.‬לכן נחשוב פעמיים לפני שנקנה מוצר שאנחנו לא ממש צריכים‬ ‫וצריכות‪.‬להעשרה נוספת‬ ‫‪".2‬חגיגה מקיימת"‬ ‫מושג המצטרף למאמץ העירוני לצמצם את כמויות הפסולת בעיר‪.‬‬ ‫את החגים ואת ימי ההולדת שלנו ניתן לחגוג גם בצורה מקיימת‪:‬‬ ‫ להימנע משימוש בכלים חד פעמיים‬ ‫ לצמצם את כמות המתנות והאריזות שלהן‬ ‫)עדיפה מתנה איכותית אחת מכמה מתנות קטנות שמתקלקלות מהר(‬ ‫ לאכול בריא ולהימנע מממתקים וחטיפים‬ ‫ לצמצם את קניית הבלונים והקישוטים המושלכים אחר כך היישר לפח האשפה‬ ‫שלל טיפים למסיבה מקיימת‬  ‫‪22‬‬ ‫‪.3‬תרבות הצריכה‬ ‫מושג ביקורתי המתאר מערכת שמעודדת צריכה )קניות(‬ ‫והופכת את פעולת הצריכה לערך‪.‬המושג מתייחס בעיקר‬ ‫לעולם המערבי‪.‬תרבות הצריכה מבוססת על התפיסה‬ ‫שצריכה מוגברת משפרת את איכות החיים וגורמת‬ ‫להרגשה טובה‪.‬פרסומות ומבצעים למשל‪ ,‬יוצרים אצלנו‬ ‫צורך מלאכותי לקנות מוצרים שלא בהכרח היינו קונים‬ ‫וקונות לולא החשיפה אליהם‪.‬‬ ‫למידה נוספת‬ ‫‪.4‬צריכה נבונה ומקיימת‬ ‫מושג המהווה אחד הפתרונות לבעיות הנוצרות כתוצאה מתרבות הצריכה‪.‬צריכה נבונה‬ ‫ומקיימת מבוססת על התפיסה כי קניות צריכות להתחשב גם בסביבה וזאת באמצעות‬ ‫מספר דרכים‪ :‬יש לקנות מה שצריך באמת‪ ,‬ניתן לצמצם קניות המייצרות כמות גדולה‬ ‫של פסולת‪ ,‬אין להתפתות למבצעים ולפרסומות‪ ,‬כדאי ורצוי לתכנן קניות ולהכין רשימות‬ ‫מראש‪ ,‬לרכוש מוצרים בחנויות יד שנייה )בשימוש חוזר( ולרכוש מוצרים תוצרת הארץ‬ ‫)כלכלה מקומית(‪".‬יום ללא קניות" למשל‪ ,‬הוא דוגמה לפעולה המעודדת צריכה נבונה‪.‬זהו‬ ‫יום בינלאומי שמצוין מדי שנה בחודש נובמבר במסגרתו כולנו מוזמנים ומוזמנות להפחית‬ ‫קניות ואף להימנע מהן‪.‬‬  ‫‪24‬‬ ‫‪".1‬אפס פסולת"‬ ‫מהלך פורץ דרך של עיריית כפר סבא לצמצום פסולת‪.‬אנחנו העיר הראשונה בישראל‬ ‫שמתחייבת להפחית את כמויות הפסולת המועברות להטמנה‪.‬המהלך מעודד את תושבי‬ ‫ותושבות העיר לנהוג באחריות ‪ -‬לקנות פחות ולזרוק פחות!‬ ‫איך אפשר להגיע לאפס פסולת להטמנה?‬ ‫א‪.‬סרבו – לא נקנה דברים שאנחנו לא צריכים וצריכות ולא נתפתה למבצעים‪.‬‬ ‫ב‪.‬הפחיתו – ננ סה להפחית את כמות המוצרים שאנו קונים וקונות‪.‬‬ ‫ג‪.‬השתמשו שוב – ננסה לע שות שימוש חוזר במוצרים שכבר סיימנו להשתמש בהם‪.‬‬ ‫ד‪.‬תקנו – במקום להשליך לפח מוצר שבור‪ ,‬נתקן או נעביר כתרומה לאחרים‪.‬‬ ‫ה‪.‬מחזרו – נפריד פסולת למיחזור‪.‬‬ ‫‪. 2‬מרכז קיפוד )"קיימות פורצת דרך"(‬ ‫מרכז קיימות עירוני ייחודי אשר מטרתו לתמוך במהלך הובלת העיר לאפס פסולת להטמנה! המרכז‬ ‫מדגים נושאי קיימות עירונית באמצעות‪ :‬קורסים‪ ,‬הרצאות וסדנאות‪.‬במקום פועל גם "קפה תיקון"‬ ‫– שירות המאפשר להגיע עם מוצרים מקולקלים ומתנדבים ומתנדבות ינסו לתקנם במקום לזרוק‬ ‫אותם לפח‪.‬מרכז קיפוד בעיר עוצב תוך הקפדה על שימוש חוזר בחומרים‪ ,‬אשר במקום להיות‬ ‫מושלכים לפח האשפה הפכו למדפים‪ ,‬לכיסאות ולקישוט המרכז‪.‬ללמידה נוספת‬ ‫‪".3‬שיתופיה"‬ ‫נמצאת במרכז קיפוד‪.‬כחלק ממהלך "אפס פסולת" בעיר‪ ,‬ניתן להגיע לשיתופיה ולקחת בהשאלה‬ ‫כלי עבודה‪ ,‬ציוד לעבודה בגינה וציוד קמפינג ‪ -‬ציוד שלרוב משתמשים בו מעט פעמים בשנה‪.‬פעולת‬ ‫ההשאלה מונעת את הקנייה‪.‬כולם מוזמנים לספר לבני המשפחה ולחברים על השיתופיה העירונית‬ ‫במרכז קיפוד‪.‬נשמח שתגיעו לשאול חפצים שאתם צריכים וצריכות‪.‬לצפייה בשעות הפעילות של‬ ‫השיתופיה ניתן להיכנס לפייסבוק‪.‬‬  ‫‪25‬‬ ‫פילֵטר‬ ‫‪ֹ.4‬‬ ‫ביו ְ‬ ‫מדי שנה זורמת כמות אדירה של מי גשם אל מערכת הביוב‪.‬כדי להשתמש במים אלו ולמנוע‬ ‫את בזבוזם הוקם מתקן ביופילטר בשכונה הירוקה‪ ,‬אליו זורמים מי גשמים‪ ,‬מתנקזים בו ועוברים‬ ‫תהליך של טיהור באמצעות מספר שכבות של חול וצמחים‪.‬המים המטוהרים מחלחלים אל‬ ‫הקרקע ונאספים שם‪.‬כפר סבא גאה בביופילטר הראשון בישראל‪.‬‬ ‫ללמידה נוספת‬ ‫‪".5‬השכונה הירוקה"‬ ‫השכונה הראשונה בישראל שהוקמה ב"בנייה ירוקה"‪.‬בנייה ירוקה היא בנייה שמתחשבת בסביבה‬ ‫ומקפידה על חיסכון במשאבים‪ ,‬במים‪ ,‬באנרגיה ובפסולת לדוגמה‪ :‬ילד או ילדה שגרים בשכונה‬ ‫הירוקה לא צריכים לחצות שום כביש כדי להגיע מקצה אחד של השכונה עד לקצה השני וכך ניתן‬ ‫ללכת ברגל במקום להשתמש ברכב אשר פולט זיהום אוויר‪.‬‬ ‫‪".6‬משעול הרקפות"‬ ‫מיזם שהוא חלום של תושב שרצה להשיב את הרקפות לכפר סבא‪.‬הוא פנה לעירייה ויחד עם‬ ‫מתנדבים ומתנדבות סיירת הטבע העירוני‪ ,‬נשתלו מאות פקעות של רקפות בקירות ובגדרות‬ ‫ברחובות העיר‪.‬כך נוצר משעול )שביל( של רקפות יפהפיות‪.‬תוכלו לבקר במשעול המתפרס על‬ ‫פני הרחובות ארבל וכרמל בעיר‪.‬‬  ‫‪26‬‬ ‫‪".7‬פרדס ההרכבות"‬ ‫תושב כפר סבא חלם שיהיה בעיר פרדס מלא בעצי הדר אשר יגודלו בהרכבה‪.‬הרכבה היא‬ ‫פעולה של "חיבור" ענף ממין אחד לענף ממין אחר‪.‬התושב היוזם ביצע הרכבה של מיני‬ ‫הדרים על עצי "חוּשַחש" )תפוז מר ובלתי אכיל(‪.‬כעת המקום מלא בעצי הדר המניבים‬ ‫פירות טעימים אותם ניתן לקטוף ולאכול בחופשיות‪.‬‬ ‫הפרדס נמצא ברחוב כנרת‪.‬אפשר לבוא ולטעום!‬ ‫‪".8‬שביל העצים"‬ ‫לעצים יש חשיבות גדולה עבור האדם‪.‬הם מסייעים בטיהור האוויר‪ ,‬מורידים טמפרטורה‬ ‫ויוצרים צל נעים‪.‬עיריית כפר סבא מבינה זאת ויזמה פעילות להגנה ולהעלאת המודעות‬ ‫לעצים "הוותיקים" בעיר‪.‬מתנדבים ומתנדבות סיירת טבע עירוני הכינו שלטים עם מידע‬ ‫מעניין על עצים מיוחדים ואת השלטים הציבו ליד עצים וותיקים ברחבי העיר‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת‬ ‫‪.9‬זריעת פרחי הבר הגדולה‬ ‫פרח בר הוא פרח הגדל בטבע המקומי ולכל מקום בעולם יש את פרחי הבר המיוחדים שלו‪.‬בישראל צומחים המון פרחי‬ ‫בר שמתאימים לאדמה ולמזג האוויר המיוחד שיש לנו כאן‪.‬באביב הטבע שלנו מתכסה במרבדי פריחה יפיפיים‪.‬מדי שנה‪,‬‬ ‫מתקיימת בישראל זריעת פרחי בר על ידי אלפי ילדות וילדים מעשרות רשויות מקומיות‪.‬גם תושבי כפר סבא משתתפים‬ ‫וזורעים פרחי בר בחצרות מוסדות החינוך ובסביבה הקרובה‪.‬מטרת הזריעה היא לסייע בהעשרת הטבע המקומי ומגוון‬ ‫המינים‪ ,‬לעודד פעילות ולמידה חוץ כיתתית ולהבטיח מרחבים טבעיים ונעימים בחצרות מוסדות החינוך‪.‬כך נזרעו בגינות‬ ‫פרחי הבר בעיר פרגים‪ ,‬תורמוסים‪ ,‬ציפורניות ועוד ועודב סוף כל שנה ניתן לאסוף את הזרעים ולזרוע אותם שוב בשנה הבאה‪.‬‬ ‫איך נוכל כולנו להגן על פרחי הבר? לא נקטוף אותם‪ ,‬לא נדרוך עליהם ונשמור על הניקיון בסביבה‪.‬‬  ‫‪27‬‬ ‫‪. 10‬גן מנשה‬ ‫גן מנשה נמצא בצפון העיר ושטחו ‪ 218‬דונם‪.‬בלב הגן ישנה גבעה ועליה נטועים עצים גדולים בני כ ‪ 90-‬שנה‪.‬שמו של‬ ‫הגן הוא על שם הברון פליקס דה מנשה אשר רכש את האדמות כדי לבנות בית מפואר למשפחתו‪.‬הגן קיבל את הכינוי‬ ‫"סוד הגן הנעלם"‪.‬יש בו פינות מסתור רבות‪ ,‬עצים ושיחים נדירים‪.‬שימור הגן וטיפוחו כשצ"פ הם חלק מהפעולות הרבות‬ ‫שמבצעת העירייה לשימור הטבע בעיר‪.‬ניתן להגיע ולבקר בגן ולספר לכולם עליו‪.‬‬ ‫‪. 11‬העיר הירוקה‬ ‫כפר סבא היא בין הערים המובילות בישראל בנושא הקיימות‪.‬היא נקראת "העיר הירוקה" כבר למעלה מעשור ומקדמת‬ ‫נושאים סביבתיים רבים‪ :‬הפחתת פסולת ומיחזור‪ ,‬טיהור מים‪ ,‬חיסכון באנרגיה‪ ,‬שמירה על הטבע‪ ,‬צמצום צריכה ועוד‪.‬‬ ‫כעיר ירוקה כפר סבא מתחייבת לפעול באופן קבוע להגנה על הסביבה‪.‬עוד על כפר סבא כעיר ירוקה ניתן לקרוא באתר‬ ‫האינטרנט העירוני‪.‬‬ ‫‪. 12‬תוכנית גלוב ‪GLOB‬‬ ‫תוכנית גלוב היא תוכנית בינלאומית לחינוך סביבתי‪ ,‬המאפשרת להיות חלק מקהילת המדע העולמית‪.‬התוכנית פועלת‬ ‫בחסות סוכנות החלל ‪ NASA‬ומאפשרת הזדמנויות להיכרות בין תרבויות שונות‪ ,‬בדגש על למידה וחקר משותף‪.‬זאת מתוך‬ ‫ההבנה כי כל בני האדם חולקים בעיות סביבת יות דומות‪ ,‬וכי בעיות רבות אינן מקומיות‪ ,‬אלא חוצות גבולות ולהן השפעה‬ ‫עולמית‪.‬בתוכנית משתתפות כ‪ 123-‬מדינות‪ ,‬כ‪ 4,000-‬בתי ספר מרחבי העולם ומתוכם כ‪ 120-‬בתי ספר מישראל‪ 7.‬מהם‬ ‫הם בתי ספר מכפר סבא‪.‬‬  ‫‪28‬‬ ‫‪. 13‬פארק כפר סבא‬ ‫הפארק העירוני בכפר סבא לא דומה לפארק רגיל‪.‬לצד המדשאות‪ ,‬מתקני המשחקים ושלל האטרקציות שאפשר למצוא בפארקים‪,‬‬ ‫במרכז הפארק ישנו אזור שלם המוגדר כטבע עירוני שנוצר במטרה לשמש בית גידול לבעלי חיים וצמחים מקומיים המיוחדים לאזור‬ ‫השרון‪.‬ואלו פינות הטבע העירוני בפארק‪:‬‬ ‫א‪.‬בריכת החורף ‪ -‬בפארק נחפרה בריכת חורף שהיא בית גידול קסום בסכנת הכחדה‪.‬בעבר היו בשרון בריכות חורף רבות אך עם‬ ‫השנים הערים גדלו ובריכות החורף כמעט ונעלמו ואתן בעלי החיים הייחודיים להן כמו‪ :‬סרטנים מיוחדים‪ ,‬צפרדעים‪ ,‬קרפדות ועוד‪.‬‬ ‫הקמת הבריכה איפשרה את החזרתם‪.‬‬ ‫ב‪.‬גינת המאביקים ‪ -‬בגינה זו נשתלו מגוון צמחים המושכים פרפרים ודבורי בר בשל היותם עשירים בצוף ואבקה המזמינים את מיני‬ ‫המאביקים‪.‬דבורים‪ ,‬פרפרים וחיפושיות מאביקים את הפרחים ולכן חשוב לשמור עליהם‪.‬רק בזכות בעלי חיים א לו אנו נהנים ממגוון‬ ‫ג דול של ירקות‪ ,‬פירות וצמחים‪.‬‬ ‫ג‪.‬המשתלה העירונית בפארק ‪ -‬משתלה מיוחדת ובה מספר מתחמים ‪ -‬משתלה מונגשת לבעלי ובעלות צרכים מיוחדים‪ ,‬משתלה‬ ‫עירונית אשר מספקת צמחים לעיר )במקום רכישתם( ומשתלה של צמחים מקומיים וצמחים בסכנת הכחדה‪.‬לצד המשתלה הוקם‬ ‫מבנה מיוחד‪ -‬כיפה גאודזית המשמשת מרכז לפעילות חקר של תלמידים ותלמידות‪.‬‬ ‫ד‪.‬הבוסתן ‪ -‬גן עם עצי פרי המכיל עשרות עצי פרי ממגוון זנים עתיקים המשמרים את החקלאות המסורתית שהייתה בארץ ישראל‬ ‫בעבר‪.‬לצד הבוסתן הוצבו קשתות גפנים המזמינות את המבקרים ומבקרות לטעום ולתצפת על הפארק‪.‬‬  ‫‪29‬‬ ‫‪.14‬היערכות להתמודדות עם משבר האקלים‬ ‫עיריית כפר סבא פרסמה בשנת ‪ 2021‬תוכנית אסטרטגית להיערכות העיר לשינויי אקלים‪ ,‬במטרה להיערך ולהתכונן לשינויי אקלים‬ ‫ולהוביל צעדים שיקטינו את פליטות גזי החממה‪.‬ואלו ארבעה הנושאים המרכזיים‪:‬‬ ‫א‪.‬ניהול נגר – מי נגר אלו הם מי גשמים שזורמים על פני הקרקע ולא מחלחלים לאדמה‪.‬בישראל‪ ,‬מדי שנה‪ ,‬זורמת כמות אדירה של‬ ‫מים אלו אל הים‪.‬אך לפני הגעתם לים הם עלולים לגרום למגוון נזקים בסביבה העירונית‪ :‬נזקים לבתים‪ ,‬למכוניות‪ ,‬לכבישים‪ ,‬לצמחייה‬ ‫ועוד‪ֵ.‬מעבר לבזבוז המים האלו‪ ,‬הנגר העירוני גם סוחף עימו חומרים רעילים ומזהמים שנשטפים לחופים וגורמים נזקים לים ולדגה‪.‬‬ ‫קיימים מספר פתרונות לטיפול במי נגר‪ :‬בנייה המעודדת החדרת מים לקרקע‪ ,‬גגות ירוקים‪ ,‬שתילת עצים‪ ,‬שמירה על שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫כיוון מרזבים לגינה ולא לרחוב‪ ,‬מדרכות וכבישים מחלחלים ועוד‪.‬‬ ‫ב‪.‬ניהול משאב האנרגיה ‪ -‬ככל שגדלה האוכלוסייה בעיר‪ ,‬כך גדל הצורך באנרגיה‪ ,‬ובעיקר‪ :‬צריכת חשמל ושימוש בכלי רכב‪,‬‬ ‫אשר גורמים לזיהום אוויר‪ ,‬תורמים לעליית פליטות גזי החממה ומחממים את המרחב הציבורי‪.‬לכן העירייה מתכננת פעולות רבות‬ ‫להתייעלות אנרגטית )לדוגמה‪ :‬החלפת תאורת רחוב לתאורה חסכונית( ולייצור אנרגיה ירוקה )לדוגמה‪ :‬עיריית כפר סבא היא אחת‬ ‫הרשויות הראשונות בישראל שהתקינה מערכות סולאריות על גגות בעיר‪ ,‬וקירויים סולאריים על מגרשי ספורט ברחבי העיר(‪.‬‬ ‫ג‪.‬חוסן קהילתי – חוסן=חוזק‪.‬חוסן קהילתי הוא מושג המסביר את כוחה של הקהילה והאפשרות להתאושש ממשבר‪.‬העירייה נערכת‬ ‫להתמודדות עם שינויי האקלים במטרה לסייע לאוכלוסיות העלולות להיפגע בעת מזג אוויר קיצוני מצד אחד‪ ,‬ומצד שני לפתח תוכניות‬ ‫לקידום אורח חיים בריא ומקיים‪.‬‬ ‫ד‪.‬קירור העיר – המרחב העירוני מתחמם יותר בהשוואה לאזורים פתוחים‪ ,‬וזאת בעקבות צמצום השטחים הפתוחים והתרחבות‬ ‫הפעילות האנושית אשר מעצימים את "אי החום העירוני"‪.‬‬ ‫עיריית כפר סבא בחרה מספר פעולות היכולות לסייע בקירור העיר‪:‬‬ ‫הרחבת נטיעות העצים בעיר ויעד של "עץ לכל תושב עד ‪"2030‬‬ ‫הגדלת רצף ההצללה בצירי הליכה ראשיים‬ ‫הורדת טמפרטורה בתוך מבנים באופן טבעי‬ ‫תוספת אמצעי קירור באמצעות תשתית מים בצירים הליכתיים‬ ‫‪ -‬תשפ"ה ‪- 2025‬‬