הכריכה PDF

‫הכריכה‪:‬‬ ‫כריכה תהווה פעולה חד צדדית – ייתכן מצב שבו צד אחד יהיה מעוניין לכרוך וצד שני לא‪ ,‬כלומר אין הסכמה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הבהרה – ענייני המעמד האישי כמובן שלא צריך לכרוך (למשל כתובה ומתנות בין בני הזוג שממילא כלולים בסמכות בית‬ ‫▪‬...

‫הכריכה‪:‬‬ ‫כריכה תהווה פעולה חד צדדית – ייתכן מצב שבו צד אחד יהיה מעוניין לכרוך וצד שני לא‪ ,‬כלומר אין הסכמה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הבהרה – ענייני המעמד האישי כמובן שלא צריך לכרוך (למשל כתובה ומתנות בין בני הזוג שממילא כלולים בסמכות בית‬ ‫▪‬ ‫הדין)‪.‬‬ ‫מי ראשי להגיש כריכה? – הבעל או האישה רשאים‪.‬מי שכורך הוא מי שמגיש תביעת גירושין‪.‬עם זאת‪ ,‬אם הצד הראשון‬ ‫▪‬ ‫שתבע לא כרך‪ ,‬הצד השני יכול להוסיף לכריכה של הצד הראשון (בפועל זה לא קורה)‪.‬‬ ‫כריכה תיעשה באופן מפורש‪.‬‬ ‫▪‬ ‫החזקת ילדים (משמורת וכד') – נושא הכרוך מעצם טיבו וטבעו‪ ,‬הצד התובע חייב לכרוך אותו במפורש אך לא חלים עליו‬ ‫▪‬ ‫מבחני הכריכה – כי מניחים שנושאי ילדים חייבים מעצם טיבם וטבעם ללכת יחד עם תביעת הגירושין‪.‬‬ ‫כוונת המחוקק הכריכה – למנוע פיצול בין ערכאות ‪ -‬בפועל‪ ,‬יש מרוץ סמכויות בין הערכאות מכיוון שלא כל הצדדים‬ ‫▪‬ ‫מעוניינים להתדיין בבית הדין הרבני‪.‬‬ ‫מרוץ הסמכויות – מערכת שמונעת הגעה להסכמות‪ ,‬במובן מסוים מריצה אנשים לעו"ד ולערכאות שיפוט‪ ,‬מכיוון שמי שהלך‬ ‫קודם תופס את הסמכות לדון בנושא מסוים‪.‬‬ ‫כדי שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בנושאים הכרוכים לתביעת הגירושין יצטרכו להתקיים ‪ 3‬מבחנים מצטברים‬ ‫שנקבעו בפרשת גבעולי‪:‬‬ ‫תביעת גירושין כנה – כלומר התביעה הוגשה מתוך רצון אמיתי‬ ‫‪.1‬‬ ‫להתגרש‪.‬מי שהגיש את תביעת הגירושין מעוניין מרצון אמיתי להתגרש‪,‬‬ ‫ולא עשה את זה רק כדי לחסום את הצד השני מהגשת הנושאים‬ ‫הכרוכים לערכאה אזרחית‪.‬כלומר לא מדובר בתביעה טקטית שנועדה‬ ‫למנוע את הפניה לבית המשפט האזרחי‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ :‬הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך לה את‬ ‫המשמורת והרכוש מכיוון שהאישה בגדה‪ ,‬הוא לא באמת היה מעוניין לתת לה גט‪ ,‬אלא רק רצה להשאיר אותה עגונה‪.‬לכן‪ ,‬בית‬ ‫הדין הרבני פסל את הכריכה שכן אין לו סמכות בשל אי עמידה בתנאי הראשון – תביעת גירושין כנה‪.‬‬ ‫הרציונל שעומד מאחורי תנאי זה‪ :‬הסיבה שנתנו סמכות מקבילה לבית הדין הרבני לדון בנושאים הכרוכים (כגון רכוש למרות‬ ‫שזה לא נושא שטבעי שידון אצלם לעומת הערכאה האזרחית) היא לאחד את התביעות (של הגירושין והנושאים שכרוכים לכך)‪.‬‬ ‫אם אין לתובע רצון אמיתי להתגרש אין סיבה שהנושא הכרוך [לדוגמה הרכוש]‪ ,‬ידון בערכאה דתית ולא אזרחית‪ ,‬שכן טבעי‬ ‫שנושאים מעין אלה ידונו בערכאה אזרחית‪.‬‬ ‫‪.2‬כריכה כדין – הכריכה עצמה נעשתה כדין‪.‬‬ ‫תנאים לכריכה כדין –‬ ‫נושא‪/‬עניין שניתן לכריכה‬ ‫א‪.‬‬ ‫כרוך מטיבו ומטבעו – משמורת פיזית‬ ‫א‪.‬‬ ‫נושא שאפשר לכרוך – חינוך ילדים‪ ,‬רכוש‪ ,‬מזונות אישה‪ ,‬משמורת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חריג ‪ -‬מזונות ילדים‪ :‬מבחינת המערכת האזרחית ובית המשפט העליון לא ניתן לכרוך מזונות ילדים לתביעת‬ ‫גירושין‪ ,‬מבחינת המערכת הדתית ובית הדין הרבני ניתן לכרוך מזונות ילדים – יש עתירות שנדונות בסוגיה זו‬ ‫נכון לעכשיו‪.‬‬ ‫הכריכה חייבת להיות נוגעת לתביעה הנכונה (שניתן לכרוך אליה) – משמע לתביעת גירושין ולא לתביעה אחרת‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(לדוגמה לתביעת שלום בית)‪.‬‬ ‫כריכה ספציפית ‪ -‬יש צורך שהכריכה תהיה ספציפית‪.‬לדוגמה כריכת רכוש – פרטי בנק‪ ,‬פרטים על הנכסים ועוד'‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪ ‬ע"א ‪ 4909/92‬דורות נ' דורות ‪ -‬בפרשה זו הבעל כרך את נושא הרכוש ולא ציין שיש להם חשבון בנק בשוויץ‪.‬במקביל‪ ,‬האישה‬ ‫הגישה תביעה רכושית לבית המשפט המחוזי (עדיין לא היה בית המשפט לענייני משפחה) בנוגע לחשבון הבנק בשוויץ‪.‬הנושא‬ ‫נידון בבית המשפט העליון ששם נקבע שמאחר ולא נעשתה כריכה ספציפית של אותו חשבון בנק אז הוא לא נכרך ולכן הסמכות‬ ‫נתונה לבית המשפט האזרחי‪.‬‬ ‫הלכה‪ :‬כשמדובר בכריכת ענייני רכוש‪ ,‬דרוש פירוט של כל הרכוש‪.‬פריט של רכוש שלא נכרך בפועל אינו כלול בסמכותו של‬ ‫בית הדין הרבני‪.‬‬ ‫‪.3‬כריכה כנה – כלומר הכריכה נעשתה מתוך רצון אמיתי להכריע בעניין זה בפני בית הדין הרבני‪.‬‬ ‫השאלה שתישאל ‪ -‬האם התובע רוצה בכנות שבין הדין הרבני ידון באותו סוגיה או שהוא כרך נושא זה רק כדי למנוע מהצד‬ ‫השני את הגישה לערכאה המקבילה‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ההבדל בין התנאי הראשון לשלישי‪ :‬בתנאי הראשון – צריך להוכיח שהצד לא רוצה בכלל להתגרש‪.‬בתנאי השני – צריך‬ ‫להוכיח שהצד לא רצה לחלוק את הרכוש אותו כרך ורצה לשמור אותו לעצמו‪ ,‬אלא עשה זאת רק כדי למנוע מהצד השני את הגישה‬ ‫בעניינו לערכאה המקבילה‪.‬‬ ‫תנאים אלה מצטברים‪ ,‬ולכן אם המבקש לבצע את הכריכה אינו מצליח להוכיח את התקיימותם של שלושת התנאים‪ ,‬יעבור‬ ‫הדיון בנושאי הכריכה לבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬ ‫דגשים ‪-‬‬ ‫(*) ‪ -‬לא חייב להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני‪ ,‬הזוג יכול להגיע להסכם הדדי בנוגע לגירושין ובית הדין רק יצטרך לאשר את‬ ‫הסכם הגירושין‪..‬‬ ‫(*) ‪ -‬לגבי נושאי נישואין וגירושין‪ ,‬אין מר וץ סמכויות שכן מדובר בסמכות ייחודית לבית הדין הרבני‪.‬מרוץ הסמכויות נוגע למצבים‬ ‫בהם יש סמכות מקבילה לאותו נושא (לדוגמה‪ :‬רכוש)‪.‬‬ ‫למה אנשים פונים בכלל לבית הדין הרבני בסוגיות אזרחיות? ‪ -‬יש לא מעט סוגיות (בעיקר רכושית) שדורשות שיקול דעת‪.‬שיקול‬ ‫דעת של ערכאה אזרחית של שופט אזרחי בעל הכשרה משפטית יכול להיות שונה משיקול דעת של ערכאה דתית המכילה ‪ 3‬דיינים‬ ‫שהם שופטים דתיים בעלי הכשרה הלכתית אורתודוקסית שאין להם הכשרה משפטית‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬לא תמיד בית המשפט הרבניים מפעילים את חוק יחסי ממון באותו האופן כמו בית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬פסיקת רכוש ‪ -‬בית הדין הרבני מחויב להפעיל את הדין האזרחי אלא אם כן לפי סעיף ‪( 13‬ב) לחוק יחסי ממון כל הצדדים‬ ‫אפשרו לו להחיל את הדין הדתי‪.‬לפי הדין הדתי‪ ,‬חלוקת רכוש מתבצעת לפי רישום הנכסים‪.‬לפי הדין האזרחי‪ ,‬חלוקת הרכוש‬ ‫מתבצעת לפי הלכת שיתוף נכסים‪.‬בבג"ץ בבלי‪ ,‬נקבע שעל עניינים רכושיים בית הדין הרבני חייבים להחיל את הדין האזרחי‬ ‫(שיתוף נכסים)‪.‬מבחינת היכולות המקצועיות שלו בית הדין הרבניים לא מעורים בחומר‪ ,‬במיוחד כאשר מדובר ברכוש מורכב‪.‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬בית הדין הרבני באופן טבעי מחילים את חוק יחסי ממון בדרך הנראית להם‪.‬‬ ‫ערכאה אזרחית – חלוקת רכוש ללא אשם‪.‬ערכאה דתית – חלוקת רכוש תתבסס גם על אשם‪.‬‬ ‫מה קורה לכריכה אם תביעת הגירושין נדחית?‬ ‫אפשרות ראשונה ‪ -‬דחיית תביעת הגירושין – איתה נופל כל הכרוך בה‪ :‬תביעת גירושין צריך להוכיח אותה‪ ,‬במצב שבו צד‬ ‫‪-‬‬ ‫אחד לא מסכים להתגרש‪ ,‬בית הדין הרבני רשאי לדחות את תביעת הגירושין וכך בית הדין הרבני מוותר על סמכותו לדון‬ ‫בנושאים הכרוכים‪.‬‬ ‫אפשרות שנייה ‪ -‬המלצת גירושין‪ :‬תביעת הגירושין לא תתקבל ולא תדחה‪ ,‬אך תינתן המלצה לגירושין (מצב בעייתי)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בעבר הייתה שאלה האם במצב שכזה לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בכריכה או לא?‬ ‫בעבר‪ ,‬היו פחות פסקי דין שעוסקים בהמלצה לגירושין כי בין היתר הייתה שאלה סביב הכריכה‪.‬היום‪ ,‬מקובל שאם יש המלצה‬ ‫לגירושין‪ ,‬לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בנושאים הכרוכים (פרשת גוטמן)‪.‬‬ ‫המלצה לגירושין תינתן בעיקר ב מצב בו הזוג פרוד שנים רבות‪.‬אם אין עילת גירושין‪ ,‬בית הדין הרבני לא ידחה את תביעת‬ ‫הגירושין אך ימליץ לגירושין (מדובר במצב ביניים)‪.‬בית הדין הרבני פחות אוהב להמליץ על גירושין בין היתר מכיוון שזה מעלה‬ ‫את שאלת הסמכות לדון בנושאי הכריכה‪.‬‬ ‫אפשרות שלישית ‪ -‬בית הדין הרבני מקבל את תביעת הגירושין ‪ /‬כופה את הגט – במצב שכזה בית הדין הרבני קונה‬ ‫‪-‬‬ ‫סמכות לדון בנושאים הכרוכים‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ע"מ להתגרש – צריך שבני הזוג יסכימו לגירושין או שמתקיימת עילת גירושין (כמעט שאין כאלה ביהדות)‪.‬כיום‪ ,‬בתי הדין‬ ‫הרבניים מפתחים הלכות מודרניות כגון – זוג פרוד מזה זמן רב‪.‬‬ ‫אם מגיש התביעה מסרב לגירושין – התביעה תימחק ועמה הכריכה (שכן תביעת הגירושין לא כנה‪ ,‬אין עמידה בתנאי הראשון)‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ת‪.‬ל כי אין קיום עצמאי לתביעת כרוכות בבית הדין הרבני ללא תביעת גירושין‪.‬‬ ‫‪ ‬הרעיון מאחורי סעיף ‪ 3‬נקבע בין היתר בבג"ץ ‪ 5507/95‬אמיר נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה ששם נקבע התכלית של‬ ‫סעיף ‪ 3‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים היא חיסול יעיל של היחסים בין בני הזוג המתגרשים וכן חיסול יעיל של כלל הנושאים‬ ‫המצויים במחלוקת סביב נושא הגירושין‪ ,‬כך ידונו תחת ערכאת שיפוט אחת‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬ברית מילה זה לא עניין שניתן לכרוך אותו בתביעת גירושין‪.‬‬ ‫כריכת מזונות ילדים בתביעת גירושין‪:‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ישנו תת‪-‬תנאי שהנושא יהיה ניתן לכריכה (תחת התנאי של כריכה כדין)‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 3‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים כתוב מפורשות שניתן לכרוך את מזונות ילד הזוג‪.‬‬ ‫‪ ‬אלא שבשנת ‪ 1969‬בר"ע ‪ 120/69‬שרגאי נ' שרגאי נקבעה הלכה לפיה לא ניתן לכרוך מזונות ילדים בבית הדין הרבני‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ניתן היה לתבוע אותם אך ורק בבית המשפט האזרחי (בעת שנקבעה ההלכה עדיין לא קם בית המשפט לענייני‬ ‫משפחה)‪.‬הלכה זו שררה במשך ‪ 50‬שנה‪.‬בתי הדין הרבניים שמעו להלכה זו ולא ניתן היה לכרוך את תביעת מזונות הילדים‬ ‫לתביעת הגירושין‪.‬כלומר‪ ,‬לא היה מרוץ סמכויות בנוגע למזונות ילדים‪.‬‬ ‫פסק דין שבלבל את המערכת (לא למדנו אותו) – נאמר בהערת אגב שאין לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני משום שהכריכה‬ ‫לא כנה‪.‬מכאן‪ ,‬בתי הדין הרבניים הסיקו שאם תהיה כריכה כנה כן ניתן יהיה לדון במזונות ילדים‪.‬‬ ‫‪ ‬בשנת ‪ 2019‬ניתן בפרשת בע"מ ‪ - 7628/17‬שם בית המשפט העליון ברוב דעות של השופט מזוז וקרע‪ ,‬קבע שהלכת שרגאי‬ ‫היא ההלכה התקפה ומכאן שתם עידן כריכת מזונות קטינים בבית הדין הרבני‪.‬השופט הנדל (דתי) בדעת מיעוט חשב‬ ‫שהלכה זו לא נכונה‪.‬‬ ‫הרציונל המרכזי (אך לא הבלעדי)‪ :‬תביעת מזונות ילדים לא דרושה לחיסול הנושאים שבמחלוקת בין בני הזוג ובמסגרת‬ ‫הגירושין לעומת תביעת מזונות אישה‪.‬הרי גירושין‪ ,‬פירושם הוא ניתוק הקשר בין האיש והאישה‪.‬היכולת לכרוך את מזונות הילד‬ ‫בתביעת הגירושין אינה משנה זאת‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬בטפסים של בתי הדין הרבניים ישנה רובריקה של כריכת מזונות קטינים‪.‬‬ ‫בזמן זה‪ ,‬יש עדיין אי בהירות בעניין זה ולכן הוגשו ‪ 2‬עתירות שמונחות בפתחו של בג"ץ כדי שיכריע בשאלה – האם יש או אין‬ ‫סמכות לבתי הדין הרבני לדון במזונות ילדים במסגרת תביעת גירושין‪.‬בפועל‪ ,‬חלק מבתי הדין הרבניים דנים בתביעת מזונות ילדים‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬מרבית בעלי הדין שבוחרים לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני הם נשים‪ ,‬משום שבית הדין הרבני פוסק סכום מזונות גבוה‬ ‫מבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬יש בלבול בשטח מבחינת ההבדל בין פסיקת בית המשפט העליון לבין השימוש בה בפועל בבית הדין הרבני‪.‬אך לעניינו‪,‬‬ ‫ולמבחן – לא ניתן לכרוך מזונות ילדים בתביעת גירושין ואין סמכות לבית הדין הרבני לדון בכך (הלכת שרגאי משנת ‪.)1969‬‬ ‫(*) ‪ -‬הרבה מהמתחים שבין הרשות השופטת למחוקקת נוגעת ל פסיקות בענייני משפחה‪.‬הציבור הדתי מרגיש שהוא לא מיוצג‬ ‫כהלכה בבג"ץ לעומת אוכ' אחרות‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬יש איזון פוליטי קשיח במינוי של הדינים מזרמים שונים (כיפה סרוגה‪ ,‬כיפה שחורה ועוד')‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬הפסיקה של בית הדין הרבני הגדול לא מהווה הלכה‪/‬תקדים מחייב‪.‬‬ ‫מבחני הכריכה זה יציר של המשפט האזרחי ז"א שבהקשר הזה הבדיקה היא חד כיוונית ונעשית ע"י בית המשפט האזרחי‪.‬‬ ‫עד להלכת פלמן ‪ -‬רק בית המשפט האזרחיים היו קובעים שהכריכה לא כנה ולכן היא הייתה נופלת‪.‬אף פעם לא הייתה בדיקה‬ ‫פנימית של בית הדין הרבני האם הכריכה נעשתה ע"פ מבחני הכריכה‪.‬כאמור‪ ,‬כריכה נעשית בכיוון אחד‪.‬ולכן בתי הדין הרבניים‬ ‫מרגישים מקופחים‪.‬מנגד‪ ,‬יש הבדל אינהרנטי בין הסמכות של בית דין רבני לדון בתביעה רכושית לבין הסמכות של בית‬ ‫המשפט לענייני משפחה מכיוון שזו לא סמכות מרכזית וטבעית שלהם (כמו בענייני גירושין ונישואין) אלא מדובר בסמכות אגבית‪.‬‬ ‫בית הדין הרבני מבין בעיקר בענייני הלכה ולא בענייני רכוש‪.‬לכן‪ ,‬הערכאה האזרחית מבצעת פיקוח מסוים ע"מ לבחון האם‬ ‫הכריכה נעשתה בצורה נכונה‪.‬‬ ‫עד להלכת פלמן‪ ,‬היו בודקים את הכריכה באמצעות זה שאחד מבעלי הדין הגיש תביעת רכוש לבית המשפט האזרחי והשני הגיש‬ ‫תביעת גירושין כרוכה עם רכוש‪.‬אחד מבעלי הדין שלא היה רוצה לדון בתביעה היה מגיש תביעה לבית המשפט לסילוק על הסף ואז‬ ‫בית המשפט האזרחי היה בוחן האם הכריכה של הרכוש בבית הדין הרבני עמדה במבחנים המצטברים‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬סילוק על הסף – אדם מבקש שערכאה מסוימת לא תדון בתביעה למשל כי אין לה סמכות‪.‬‬  ‫מזונות אישה‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 4‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים הינו סעיף שמאפשר לאישה בלבד סמכות להגיש לבית הדין הרבני תביעת מזונות אישה‬ ‫באופן עצמאי‪.‬כלומר‪ ,‬מבלי להגיש תביעת גירושין‪.‬‬ ‫ההבדל בין סעיף ‪ 3‬ו‪ 4‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים‪ :‬סעיף ‪ 3‬מאפשר לכרוך מזונות אישה לתביעת גירושין‪.‬ואילו סעיף ‪ 4‬מאפשר‬ ‫להגיש תביעת מזונות ללא קשר לגירושין‪.‬‬ ‫ת‪.‬ל כי אישה תוכל לקבל מזונות אישה מבלי שתרצה להתגרש ‪ -‬כאשר מערכת היחסים עולה על שרטון‪ ,‬הרי שבמקרים רבים‪,‬‬ ‫האישה התלויה בבעל לפרנסתה‪ ,‬נשארת ללא כלום כאשר הבעל מסרב לשאת בהוצאותיה‪.‬במצב זה‪ ,‬תוכל האישה להגיש כנגד‬ ‫הבעל תביעה למזונות אישה ואם זו תתקבל‪ ,‬יידרש הבעל לשלם לה מדי חודש את דמי המזונות‪.‬‬ ‫כאשר אישה מגישה תביעת מזונות אישה לפי סעיף ‪ - 4‬הבעל לא יכול לכרוך את נושא מזונות האישה לתביעת הגירושין‪.‬‬ ‫כאשר האישה מגישה תביעת מזונות אישה לבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬הבעל לא יוכל לכרוך את נושא מזונות האישה לתביעת‬ ‫הגירושין בבית הדין הרבני משום שהאישה הגישה ראשונה את תביעת המזונות‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬מזונות אישה = כאשר גבר ואישה מתחתנים באופן דתי יש כתובה‪ ,‬בכתובה הגבר מתחייב לכל מיני דברים ובין היתר מתחייב‬ ‫לפרנס ולכלכל את האישה‪.‬במידה והוא מפסיק לעשות זאת האישה יכולה לבקש שהבעל ימשיך לכלכל ולפרנס אותה‪.‬במצבים‬ ‫בהם הבעל חזק מבחינה כלכלית ויש סכסוך בין השניים הוא יכול לחסום את חשבון הבנק‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬אישה לא מחויבת למזונות גבר וגבר מחויב למזונות אישה מכוח הנישואין‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬סעיף ‪ 4‬שואב את כוחו מכוח הנישואין והכתובה‪.‬‬ ‫מזונות אישה משולמים עד לגט (פקיעת הנישואין) או עד למצב בו האישה מפסידה את מזונותיה (במצב בגידה לדוגמה)‪.‬‬