סיכום מלא למבחן בתיאוריה חשבונאית PDF

‫מחברת בחינה‬ ‫תיאוריה חשבונאית‬ ‫תשפ"ב ‪2022‬‬ ‫תיאוריה חשבונאית‬ ‫אורי כרמל‬  ‫תוכן העניינים‬ ‫רשימת תקנים ‪3.....................................................................................................

‫מחברת בחינה‬ ‫תיאוריה חשבונאית‬ ‫תשפ"ב ‪2022‬‬ ‫תיאוריה חשבונאית‬ ‫אורי כרמל‬  ‫תוכן העניינים‬ ‫רשימת תקנים ‪3.........................................................................................................................................................‬‬ ‫רקע וסקירה היסטורית‪4-8........................................................................................................................................‬‬ ‫חלק ‪ :1‬המסגרת המושגית‬ ‫מהי המסגרת המושגית? ‪9-15.....................................................................................................................................‬‬ ‫פירמידת הקורס‪ -‬תוכן המסגרת המושגית‪16................................................................................................................‬‬ ‫קומה ‪ :1‬מטרת הדוחות הכספיים‪17-19......................................................................................................................‬‬ ‫קומה ‪ :1‬הנחת העסק החי הנגזרת מהמסגרת המושגית‪20-22........................................................................................‬‬ ‫קומה ‪ :2‬מאפיינים איכותיים ‪23..................................................................................................................................‬‬ ‫מאפיינים יסודיים‬ ‫רלוונטיות ‪24-28........................................................................................................................................................‬‬ ‫הצגה נאמנה ‪29-34.....................................................................................................................................................‬‬ ‫המתח בין רלוונטיות והצגה נאמנה‪35..........................................................................................................................‬‬ ‫מאפיינים תוספתיים‬ ‫מובנות ‪36.................................................................................................................................................................‬‬ ‫יכולת אימות‪37-38....................................................................................................................................................‬‬ ‫תזמון ‪38-39..............................................................................................................................................................‬‬ ‫השוואתיות ‪40-42......................................................................................................................................................‬‬ ‫אילוץ עלות מול תועלת ‪43-44......................................................................................................................................‬‬ ‫קומה ‪ :2‬רכיבי הדוחות הכספיים‪45-46......................................................................................................................‬‬ ‫נכס ‪47-57.................................................................................................................................................................‬‬ ‫התחייבות ‪58-68........................................................................................................................................................‬‬ ‫הון ‪69-80..................................................................................................................................................................‬‬ ‫הכנסות והוצאות‪81-86..............................................................................................................................................‬‬ ‫השקעת ומשיכת בעלים ‪87-94.....................................................................................................................................‬‬ ‫קומה ‪ :3‬קומת "המחסנים" ‪95...................................................................................................................................‬‬ ‫עקרונות עזר ‪96.........................................................................................................................................................‬‬ ‫עקרון הזהירות‪96-100...............................................................................................................................................‬‬ ‫עקרון הכרה בהכנסה ‪101...........................................................................................................................................‬‬ ‫עקרון ההקבלה ‪102....................................................................................................................................................‬‬ ‫בסיסי מדידה‪103-106................................................................................................................................................‬‬ ‫תפיסות שימור ההון‪107.............................................................................................................................................‬‬ ‫חלק ‪ :2‬הכרה בהכנסה‪ -‬הכנסות מחוזים עם לקוחות‪IFRS 15 -‬‬ ‫תקציר למיני קורס‪109...............................................................................................................................................‬‬ ‫שלב ‪ -1‬זיהוי החוזה ‪114.............................................................................................................................................‬‬ ‫שלב ‪ -2‬זיהוי מחויבות הביצוע‪115-120........................................................................................................................‬‬ ‫שלב ‪ -3‬קביעת מחיר העסקה ‪121-131..........................................................................................................................‬‬ ‫שלב ‪ -4‬הקצאת מחיר העסקה למחויבות הביצוע‪132-137..............................................................................................‬‬ ‫שלב ‪ -5‬עיתוי הכרה‪ -‬לאורך זמן או בנקודת זמן‪138-148................................................................................................‬‬ ‫סוגיות משלימות‪ -‬עלויות להשגה וקיום חוזה ‪149-154..................................................................................................,‬‬ ‫סוגיות משלימות‪ -‬ברוטו או נטו‪155-159......................................................................................................................‬‬ ‫סוגיות מתקדמות‪ -‬תמורה‪ ,‬קניין רוחני‪ ,‬תיקון חוזה‪160-168.........................................................................................‬‬ ‫איך פותרים שאלה בתיאוריה במבחן‪169.....................................................................................................................‬‬  ‫רשימת התקנים‬ ‫נושא‬ ‫שם התקן‬ ‫הצגת דוחות כספיים‬ ‫‪IAS 1‬‬ ‫מלאי‬ ‫‪IAS 2‬‬ ‫דוחות תזרים מזומנים‬ ‫‪IAS 7‬‬ ‫מדיניות חשבונאית‪ ,‬שינויים באומדנים‬ ‫‪IAS 8‬‬ ‫חשבונאיים טעויות‬ ‫אירועים לאחר תקופת הדיווח‬ ‫‪IAS 10‬‬ ‫חוזי הקמה‬ ‫‪IAS 11‬‬ ‫מיסים על הכנסה‬ ‫‪IAS 12‬‬ ‫רכוש קבוע‬ ‫‪IAS 16‬‬ ‫הכנסות‬ ‫‪IAS 18‬‬ ‫הטבות עובד‬ ‫‪IAS 19‬‬ ‫טיפול במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע‬ ‫‪IAS 20‬‬ ‫ממשלתי‬ ‫השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ‬ ‫‪IAS 21‬‬ ‫עלויות אשראי‬ ‫‪IAS 23‬‬ ‫גילויים בהקשר לצד קשור‬ ‫‪IAS 24‬‬ ‫טיפול חשבונאי ודיווח על ידי ישויות המנהלות‬ ‫‪IAS 26‬‬ ‫תוכניות להטבות פרישה‬ ‫דוחות כספיים נפרדים‬ ‫‪IAS 27‬‬ ‫השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משתפות‬ ‫‪IAS 28‬‬ ‫דיווח כספי בכלכלות היפר‪-‬אינפלציוניות‬ ‫‪IAS 29‬‬ ‫מכשירים פיננסיים‪ :‬הצגה‬ ‫‪IAS 32‬‬ ‫רווח למניה‬ ‫‪IAS 33‬‬ ‫דיווח כספי לתקופת ביניים‬ ‫‪IAS 34‬‬ ‫ירידת ערך נכסים‬ ‫‪IAS 36‬‬ ‫הפרשות‪ ,‬התחייבויות תלויות ונכסים תלויים‬ ‫‪IAS 37‬‬ ‫נכסים בלתי מוחשיים‬ ‫‪IAS 38‬‬ ‫מכשירים פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה‬ ‫‪IAS 39‬‬ ‫נדל"ן להשקעה‬ ‫‪IAS 40‬‬ ‫חקלאות‬ ‫‪IAS 41‬‬ ‫אימוץ לראשונה של תקני דיווח כספי‬ ‫‪IFRS 1‬‬ ‫בינלאומיים‬ ‫תשלום מבוסס מניות‬ ‫‪IFRS 2‬‬ ‫צירופי עסקים‬ ‫‪IFRS 3‬‬ ‫חוזי ביטוח‬ ‫‪IFRS 4‬‬ ‫נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה‬ ‫‪IFRS 5‬‬ ‫ופעילויות שהופסקו‬ ‫חיפוש משאבים מינראליים והערכתם‬ ‫‪IFRS 6‬‬ ‫מכשירים פיננסיים גילויים‬ ‫‪IFRS 7‬‬ ‫מגזרי פעילות‬ ‫‪IFRS 8‬‬ ‫דוחות כספיים מאוחדים‬ ‫‪IFRS 10‬‬ ‫הסדרים משותפים‬ ‫‪IFRS 11‬‬ ‫גילוי של זכויות בישויות אחרות‬ ‫‪IFRS 12‬‬ ‫מדידת שווי הוגן‬ ‫‪IFRS 13‬‬ ‫חשבונות פיקוח נדחים‬ ‫‪IFRS 14‬‬ ‫עמוד ‪3‬‬  ‫רקע וסקירה היסטורית‬ ‫לוקה פאצ'ולי היה כומר איטלקי‪ -‬מתמטיקאי אשר בשנת ‪ 1993‬פרסם ספר שבאחד מפרקיו ציין את החשבונאות‪ ,‬הוא‬ ‫למעשה ייסד את עקרון הרישום הכפול (רישום הנהלת חשבונות של חובה וזכות) וממנו צמחה החשבונאות‪.‬לפניו‬ ‫החשבונאות הייתה תורה שבעל פה ולאחר כתיבת הספר היא התגבשה לכדי תקינה חשבונאית‪.‬מתחילת המאה הקודמת‪,‬‬ ‫המאה ה‪ 20-‬התחילו להיכתב תקנים‪ ,‬המדינה שהובילה את הדבר הייתה ארה"ב והיא הייתה הראשונה שלקחה על עצמה‬ ‫להפוך את התורה שבעל פה לתורה שבכתב לתקינה חשבונאית‪.‬בתחילת המאה היו תקנים בסיסיים‪ -‬מלאי‪ ,‬רכוש קבוע‪.‬‬ ‫השינוי הגדול בתקינה החשבונאית היה במשבר שוקי ההון ב‪"( 1929-‬משברים יוצרים שינויים") שהוביל באמצע שנות ה‪30 -‬‬ ‫של המאה הקודמת לחקיקת חוק ניירות ערך בארה"ב ב‪ ,1934-‬אשר מכוחו הוקמה הרשות הסטטוטורית‪ ,‬רשות לניירות‬ ‫ערך האמריקאית (‪.)SEC‬האמריקאים הגיעו למסקנה שצריך רגולטור אשר יהווה מעין "משטרת שוק ההון" ובנוסף‬ ‫יסדיר את כללי החשבונאות‪.‬‬ ‫חוק ניירות הערך אמריקאי הוא שמסמיך את הרשות לניירות ערך וקובע איזה חובות חברות ציבוריות צריכות ליישם‬ ‫במסגרת העבודה החשבונאית ואיזה מידע נדרש מהן‪.‬כלומר‪ ,‬מתוקף חוק ניירות הערך קיבלה הרשות את הסמכות‬ ‫החוקית לקבוע כיצד צריכים להיראות הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות (תקינה חשבונאית)‪.‬‬ ‫בשנים הראשונות‪ ,‬בשל היותה של הרשות לני"ע לא מיומנת בתחילת דרכה‪ ,‬היא האצילה את הסמכות הזאת על‬ ‫לשכת רואי החשבון האמריקאית (‪.)AICPA‬מדובר באיגוד מקצועי וארגון עובדים בעל כוח וידע רב‪.‬הלשכה האמריקאית‬ ‫היא זו שפרסמה את גילויי הדעת עד שנת ‪.1973‬היא נהנתה מאותה סמכות שקיבלה כי הדבר נתן לה כוח (בהקבלה אלינו‪,‬‬ ‫לשכת רו"ח בישראל לא מוכנה להיפרד מתקני ביקורת)‪ ,‬הלשכה הוא ארגון עובדים שלא מוותר כל כך בקלות על מוקד כוח‬ ‫שקשור למקצוע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1973‬שנה מאוד משמעותית בהיסטוריה החשבונאית העולמית‪ ,‬ה‪ SEC-‬מחליטה לקחת את הסמכות שהעניקה‬ ‫ללשכה והוחלט להקים גוף עצמאי הממומן ע"י מיסים ציבוריים ה‪ ,FASB-‬המוסד האמריקאי לתקינה חשבונאית‪.‬‬ ‫המטרה באותו מהלך הייתה להגיף גוף נייטרלי ועצמאי שתפקידו יהיה לקבוע תקינה‪.‬‬ ‫למה לקחו את הסמכות בחזרה? סיבה אחת היא שלשכת רו"ח הוא גוף התנדבותי‪ ,‬וולונטרי‪ ,‬הוועדות של הלשכה היו על‬ ‫בסיס התנדבותי‪ ,‬אלו לא היו אנשים שזהו עיסוקם העיקרי שלא התמקצעו בנושא‪.‬בנוסף כאשר מדובר בעבודה‬ ‫התנדבותית‪ ,‬באופן טבעי העובד אינו משקיע בדבר את מיטבו כיוון שהוא מרגיש פחות מחויב והוא לא מתוגמל‪.‬הסיבה‬ ‫שנייה הייתה בעיית תלות‪ ,‬הרו"ח הם האלו שחותמים על הדוחות ולכן אולי בעלי אינטרס לקבוע כללים נוחים שיקלו‬ ‫עליהם בעבודתם‪.‬לאחר הקמת אותו גוף החשבונאות החלה להפוך לתורה כתובה‪.‬האמריקאים אוהבים כללים כתובים‬ ‫וברורים‪ ,‬באותו הזמן העולם העסקי היה פשוט יותר ולכן התקינה שהם פיתחו הייתה מבוססת כללים"‪ ,‬כלומר היה קיים‬ ‫כלל שקובע איך לטפל בכל עסקה ובכל בעיה‪.‬‬ ‫המהלך שקרה בארה"ב קרה באיחור בכל מדינה בעולם המערבי כולל בישראל‪.‬גם בישראל חוקקו חוק נ"ע‪ ,‬הרשות לניירות‬ ‫ערך האצילה בתחילה את הסמכות ללשכת רו"ח‪ ,‬שעד שנת ‪ 1968‬קבעה בישראל את גילויי הדעת‪.‬בשנת ‪ 1997‬בעקבות ועדת‬ ‫ברודט (מנכ"ל משרד האוצר) הוקם המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית‪ ,‬אליו הועברה הסמכות לפרסום התקינה‬ ‫החשבונאית הישראלית‪.‬כיום תקינה זו פחות רלוונטית כתוצאה מאימוץ ה ‪-IFRS,‬אך עדיין רלוונטית לחברות פרטיות‪.‬‬ ‫יש לציין כי עד היום סמכויות המוסד אינן מעוגנות בחוק‪.‬‬ ‫סיבות היסטוריות נוצר מצב אבסורדי‪ ,‬כל מדינה יצרה שפה חשבונאית משלה‪ ,‬מעין "מגדל בבלי שבו אין‬ ‫אחידות בין המדינות השונות וכל אחת עורכת דוחות בהתאם לתקנים אחרים‪.‬יכול היה להיות מצב שבמדינה מסוימת‬ ‫חברה יכולה להיחשב כרווחית ובאחרת לחדלות פירעון‪ ,‬דבר משמעותי ביותר למשל לגבי חברות דואליות שנסחרת במדינות‬ ‫שונ ות‪.‬המצב הזה החמיר ככל שהגלובליזציה התפתחה וחברות החלו להיסחר בבורסות זרות‪.‬‬ ‫עמוד ‪4‬‬  ‫הבלאגן הוביל לניסיון להקים תקינה בינלאומית‪ ,‬שאיפה ליצור תקינה אחידה לכל המדינות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1973‬הוקמה ה‪ -IASC ,‬הוועדה לתקינה חשבונאית בינלאומית‪ ,‬על ידי ‪ 80-70‬לשכות רו"ח ממדינות שונות (ללא‬ ‫ארה״ב)‪.‬היא התכנסה כמה פעמים בשנה בלונדון והתחילה לכתוב תקנים בינלאומיים‪ ,‬אבל הדבר היה כישלון חרוץ‪.‬דיברו‬ ‫על גלובליזציה וקביעת תקנים בינלאומיים אך הועדה הייתה נתונה לאינטרסים‪ ,‬כל לשכה שהגיעה לוועדה לא רצתה‬ ‫שיתקבלו החלטות שיסתרו את ה ‪-GAAP‬במדינה ולכן התקנים הבינלאומיים לא יושמו ‪.‬‬ ‫המהפך בתפיסה של התקינה הבינלאומית היה בשנת ‪ ,1989‬כאשר ‪ IASC‬פרסמה מסמך הנקרא‬ ‫"‪" - "conceptual framework‬המסגרת המושגית"‪ ,‬הדרך הנכונה לתאר את מעמדה של המסגרת המושגית היא לבצע‬ ‫הקבלה לחוקה משפטית‪ ,‬וליחס בינה לבין חוקים הנמצאים במעמד נורמטיבי נמוך יותר‪.‬‬ ‫באותם שנים לא היה טריוויאלי לפרסם חוקה אחת אשר תקבע ‪ -guidelines‬קווים מנחים לטיפול חשבונאי נאות‪.‬‬ ‫עם חקיקת חוקה בינלאומית‪ ,‬החו קים הפכו רציניים‪ ,‬מקצועיים וקוהרנטיים יותר‪.‬ואולם‪ ,‬פרסום המסגרת לא היה מספיק‬ ‫כדי ליצור אחידות בין המדינות‪ ,‬והיה צורך בשיפור החוקים עצמם‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בתחילת שנות ה‪ 90-‬החלה ה‪ IASC-‬בפרויקט לשיפור התקנים וחתמה על הסכם עם ה‪ ,IOSCO -‬ארגון‬ ‫המאגד את רשויות נ"ע בעולם‪ ,‬שמטרתו היא שה‪ IASC-‬יקבל תו תקן מהארגון לאור כך שהמדינות לא‬ ‫מאמינות בתקנים‪.‬בהסכם נקבע כי יש צורך לעבור על כל התקנים ולשפר אותם‪ ,‬כיוון שבאותה עת הם לא היו איכותיים‪.‬‬ ‫הוועדה קיבלה על עצמה את מלאכה זו וקבעה כי יש לצמצם את החלופות ולפרסם תקנים בנושאים שלא היו קיימים‪.‬עוד‬ ‫נקבע בהסכם כי ה‪ IOSCO-‬יקבע בסוף האם מדובר במוצר מספיק איכותי ויאשר את התקנים החדשים‪.‬‬ ‫שנות ה‪ 90-‬הוקדשו לשיפור התקינה הבינלאומית‪ ,‬ובשנים אלו עולם העסקים היה יותר מפותח‪ ,‬מה שהביא לפיתוח תקינה‬ ‫"מבוססת עקרונות"‪ ,‬כזו שאינה מתיימרת לקבוע כללים מדויקים לכל מצב אלא מספקת קווים מנחים‪.‬‬ ‫בתקינה כזו האחריות מוטלת על ההנהלה מאחר והיא צריכה ליישם את העקרונות בצורה הנכונה ביותר‪.‬‬ ‫דוגמא לתקינה כזו היא לעניין נהלי איחוד דוחות כספיים‪ -‬ייתכן מצב בו נדרש לאחד גם אם חברה מחזיקה רק ‪ 45%‬בישות‬ ‫אחרת מכיוון שבפועל מתקיימת שליטה‪.‬היתרון בתקינה מבוססת עקרונות הוא שההנהלה צריכה תמיד לשאת באחריות‬ ‫מעשייה ותצטרך לתת את הדין במידת הצורך (דבר שלא קורה בתקינה מבוססת כללים)‪.‬‬ ‫החיסרון בתקינה מבוססת עקרונות הוא שהיא מתירה מקום לגמישות ושיקול דעת‪.‬‬ ‫ייתכן שיהיו שני מצבים זהות מבחינת כלכלית בין שתי חברות שונות וכל אחת תפרש אותם אחרת ולכן ההצגה החשבונאית‬ ‫תהא שונה בכל חברה (פגיעה בהשוואתיות)‪.‬‬ ‫חיסרון נוסף נובע מהחשש למניפולציות‪ ,‬כאשר מאפשרים להנהלה להפעיל שיקול דעת קיים‬ ‫חשש שהיא תפעיל אותו לטובת מימוש האינטרסים שלה‪.‬זה למעשה מהווה את ה ‪ trade off -‬במעבר לתקינה כזו‪.‬‬ ‫לדעת שלומי זוהי התקינה העדיפה‪ ,‬לא ניתן למנוע לגמרי מניפולציות ולכן עדיף כי מלוא האחריות תוטל על כתפי ההנהלה‪.‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 2000-‬הפרויקט של שיפור התקנים הגיע לסיומו‪.‬ה‪ IASC-‬ניגש ל‪ IOSC-‬לאישור סופי‪ ,‬התקנים הוחזרו‬ ‫לעוד קצת עבודה ולאחר מכן אושרו סופית‪.‬עם כל הכבוד לאישור של ה‪ ,IOSCO-‬העולם המערבי נשאר בשלו‪ ,‬ואף מדינה‬ ‫לא מיהרה לוותר על התקינה החשבונאית שלה‪.‬המדינות היחידות שהסכימו לאמץ את התקינה הבינלאומי היו רוסיה‬ ‫וטורקיה‪ ,‬אשר לא נחשבו בעולם שוק ההון למדינות חזקות במיוחד‪.‬בכל זאת‪ ,‬חל שינוי כלשהו בתקופה העוקבת‪.‬‬ ‫המהפך קרה בעקבות שני אירועים מכוננים בשנים ‪: 2001-2002‬‬ ‫‪.1‬אנרון‪:‬‬ ‫אנרון היה פעם אחד מה‪ - Big Five-‬חמשת משרדי ראיית החשבון הגדולים בעולם‪.‬ביום בהיר אחד התאגיד התרסק ללא‬ ‫סימן אזהרה‪.‬התקרית הציגה את האמריקאים כפגיעים בפעם הראשונה‪.‬היה החשש שאנרון ביצעה הסוואה חשבונאית‪,‬‬ ‫וכי החברה ידעה שמצבה לא טוב זמן רב אך דאגה להסתיר זאת מהמשקיעים על ידי מניפולציות של הדוחות‪.‬החשבונאות‬ ‫היא שפה שלמה אשר מספרת את סיפור חייה של חברה‪ ,‬וכך גם היא יכולה לגרום באופן בלתי אמצעי לנפילתה‪.‬‬ ‫סיפור הנפילה‪ :‬אנרון השתמשה בתקינה האמריקאית מבוססת הכללים לטובתה‪.‬הנהלת אנרון הקימה ישויות חוץ‬ ‫מאזניות (ישויות משפטיות נפרדות) וניצלו בעיה קיימת בתקינה האמריקאית אשר אפשרה להם שלא לאחד את אותן‬ ‫יחידות עסקיות ולהציג דוחות כספיים נפרדים לכל ישות‪.‬לאחר הקמת החברות‪ ,‬אנרון העבירה ליחידות אלו את כל‬ ‫עמוד ‪5‬‬  ‫"הזבל" שלה ‪ -‬התחייבויות‪ ,‬הפסדים ועסקאות בין‪-‬חברתיות על מנת להציג רווח בדוח של חברת האם‪.‬‬ ‫על ידי מניפולציה זו של התקינה‪ ,‬אנרון הצליחה להסתיר את המצבה האמיתי וכך המשיכה לגייס חוב כרגיל‪.‬‬ ‫אנרון הציגה תמונה קלוקלת ושגויה המעוותת את המציאות‪.‬בעולם העסקי הכל בסופו של דבר הוא עניין של תזרים‬ ‫מזומנים‪.‬אם אין לחברה כסף ‪ -‬בסופו של יום היא תיפול ‪ -‬כפי שקרה לאנרון‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬יש ל ומר כי אנרון השפיעה על כל עולם החשבונאות בכך שכל הגאווה האמריקאית הזו שהתפתחה במשך השנים‬ ‫התרסקה‪ ,‬והכבוד האמריקאי נסדק‪.‬אם אנרון הייתה מיישמת את תקני ה‪ ,IAS-‬היא הייתה מחויבת לאחד את הישויות‬ ‫החוץ מאזניות וייתכן ונפילתה הייתה נמנעת‪.‬אמנם המנהלים ורואי החשבון של אנרון פעלו כביכול לפי כללי התקינה‪ ,‬אך‬ ‫הם למעשה תפרו את הטיפול החשבונאי בצורה מלאכותית שיתאים לתקנים האמריקאיים‪.‬כתוצאה מהתביעות כנגד אנרון‬ ‫החברה התרסקה (על אף שיצאה זכאית במשפט)‪.‬בעקבות הסיפור החברה לא הצליחה להתאושש וכיום יש רק " ‪Big‬‬ ‫‪."Four‬‬ ‫‪.2‬החלטת האיחוד האירופאי ‪ -‬האיחוד האירופאי התאגד באותה התקופה‪ ,‬ועלה צורך לקבוע תקינה חשבונאית אחידה‬ ‫לכל מדינות אירופה‪.‬בפני האיחוד עמדו שתי אפשרויות‪ :‬הראשונה‪ ,‬לכתוב תקינה חשבונאית אירופאית חדשה‪ ,‬והשנייה‬ ‫לאמץ את התקינה הבינלאומית של ה‪.IASB-‬האיחוד התלבט עד הרגע האחרון ובסוף קיבל את ההחלטה כי אם יתחילו‬ ‫לכתוב תקינה חדשה הדבר ייקח לפחות עשור ותהיה אנדרלמוסיה שלמה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬התקבלה החלטה כי החל משנת ‪ 2005‬על כל החברות הציבוריות באירופה ליישם את התקינה הבינלאומית‪.‬חברות‬ ‫פרטיות ממשיכות ליישם את הגאפ המקומי‪.‬‬ ‫בעקבות החלטה משמעותית זו‪ ,‬ה‪ IASC-‬הפך לגורם מאד מרכזי בעולם החשבונאות‪.‬‬ ‫פתאום כל אירופה החלה לאמץ ולדווח לפי תקני ה‪.IAS-‬בעקבות זאת‪ ,‬ארגון ה‪ IASC-‬מחליט לעבור שינוי ארגוני ומקים‬ ‫את ה‪ - Standards Board International Accounting IASB-‬גוף מתוקצב עם מחלקת מחקר ועובדים במשרה מלאה ללא‬ ‫מתנדבים‪.‬התקנים שמפרסם הגוף החדש שהוקם נקראים ‪.International Financial Reporting Standards - IFRS-‬‬ ‫ההחלטת האיחוד האירופי לאמץ את התקינה הבינלאומית שינתה את עולם החשבונאות ולמעשה הפכה אותו לעולם דו‪-‬‬ ‫מעצמתי‪ :‬מצד אחד יש את ה‪ FASB-‬ומנגד קיים ה‪.IASB-‬פתאום החלה מגמה של אימוץ התקנים הבינלאומיים ע"י‬ ‫מעצמות כלכליות משפיעות כגון אוסטרליה וקנדה‪ ,‬קנדה‪ ,‬שהיא כמו אחותה של ארה"ב‪ ,‬וויתרה על התקינה האמריקאית‬ ‫והצטרפה לאירופה באימוץ התקינה הבינלאומית‪.‬גם ישראל לא נשארה אדישה לתופעה והצטרפה למשחק בשנת ‪ 2008‬עם‬ ‫אימוץ תקינה‪.‬‬ ‫מה קרה במעבר ל‪IFRS-‬‬ ‫נוצר מתח אדיר בין אירופה לארה"ב‪.‬יתכן שאם אנגליה לא הייתה נכנסת מראש לאיחוד האירופאי לא היינו מגיעים למצב‬ ‫של שתי מעצמות חשבונאית‪.‬אנגליה נחשבת למדינה עם חשבונאות ברמה גבוהה ובעלת תקינה איכותית‪ ,‬הייתה לה חוקה‬ ‫חשבונאית משל עצמה ולמרות זאת ויתרה על כך (האנגלים הפסידו הרבה)‪ ,‬אך למעשה נוצר עולם עם שתי תקינות והיה יש‬ ‫מתח גדול שקשור לאופי התקנים‪.‬התקינה האמריקאית מבוססת כללים והתקינה הבינלאומית שצמחה מאוחר בשנות ה‪-‬‬ ‫‪ 90‬הפכה להיות מבוססת עקרונות‪.‬‬ ‫דוגמא לשוני בתפיסות של התקינות ניתן לראות ב‪ IAS 17-‬אשר עוסק בחכירות (חכירה מימונית ותפעולית)‪ IAS- 17.‬קובע‬ ‫כי חכירה תחשב כמימונית במקרה בו עיקר הסיכונים וההטבות הועברו‪.‬לעומת זאת‪ ,‬בתקינה האמריקאית יש תנאים‬ ‫ספציפיים שבמידה ואחד מהם מתקיים אז החכירה הינה חכירה מימונית (‪ 75%‬ומעלה)‪.‬כלומר‪ ,‬על פי התקינה‬ ‫האמריקאית‪ 75% -‬ואחד אתה בחכירה מימונית‪ 74.5% ,‬וכו' אתה חכירה תפעולית‪.‬‬ ‫התקינה הבינלאומית משאירה פתח להפעלת שיקול דעת בסיווג החכירה‪.‬‬ ‫התפתחות החשבונאות המשיכה במשבר הסאב‪-‬פריים‪ -‬משבר פיננסי‪-‬נדל"ני אשר פרץ בארצות הברית ביולי‪-‬אוגוסט ‪2007‬‬ ‫והתגלגל החל מספטמבר ‪ 2008‬לכדי משבר כלל עולמי‪.‬חלק גדול מהמשבר נבע ממשכנתאות שנתנו הבנקים האמריקאיים‬ ‫למשפחות חסרות יכולת החזר‪.‬התקינה החשבונאית האמריקאית בהחלט תרמה למשבר‪.‬‬ ‫לפי התקינה הבינלאומית‪ ,‬הפיקוח על בנקים נעשה ע"י יחס של הלימות‪-‬הון‪ ,‬כלומר המפקחים על הבנקים קבעו רף מסוים‬ ‫עמוד ‪6‬‬  ‫מינימלי של הלימות הון‪.‬למשל‪ ,‬על כל שקל של הון עצמי הבנק יכל לתת הלוואות של ‪ 10‬שקלים‪ ,‬וכך נוצרה לבנקים כרית‬ ‫ביטחון של ‪ 10%‬הפסדים‪.‬‬ ‫באותה תקופה בארה״ב‪ ,‬בנקים נהגו לתת משכנתאות ולאחר מכן לגלגל אותן הלאה לגופים אחרים כמכשיר פיננסי‪,‬‬ ‫השקעה מסוכנת אשר צפויה להניב תשואה יפה‪.‬מאחר ויחס הלימות ההון מחושב מתוך הדוחות הכספיים של הבנקים‪,‬‬ ‫עלתה השאלה האם הבנק יכול למחוק הלוואה מהספרים לאחר שגלגל אותה הלאה כך שיוכל לתת הלוואה נוספת?‬ ‫ההלוואות התגלגלו הלאה והפכו למכשירים פיננסיים חדשים‪ ,‬והתקינה האמריקאית אפשרה לבנקים לגרוע את ההלוואות‬ ‫מהמאזן למרות עדיין היו חשופים לסיכון מאי‪-‬החזר ההלוואה‪.‬כך יכלו הבנקים להמשיך ולתת עוד ועוד משכנתאות‬ ‫לאנשים ללא כל יכולת החזר‪ ,‬מה שתרם לניפוח מחירי הנדל"ן‪.‬החשבונאות אמנם אינה הגורם המרכזי למשבר‪ ,‬אך היוותה‬ ‫גורם אשר סייע להתפתחות בועת הנדל"ן בארה"ב‪.‬אם הבנקים בארה״ב היו מיישמים את התקינה הבינלאומית‪ ,‬אשר‬ ‫לעניין מכשירים פיננסיים אוסרת גריעת נכס כאשר נשאר סיכון אצל החברה‪ ,‬ייתכן והמשבר היה נמנע‪.‬‬ ‫המשבר הכלכלי העולמי הסתיים בנפילת הבנק ליהמן ברדרס בסוף שנת ‪ ,2008‬בנק השקעות גדול ואיכותי‪.‬האמריקאים‬ ‫לא הבינו איך הדבר קרה‪ ,‬שכן שבועיים לפני הקריסה הבנק פרסם דוחות כספיים ללא הערת עסק חי‪.‬‬ ‫כדי להבין את הסוגיה ה ‪ -SEC‬מינו חוקר במטרה לבחון איך לא היו סימנים מקדימים לנפילה‪.‬‬ ‫הוא פרסם דו"ח יסודי ומקצועי שגילה כי הבנק עשה תרגיל כדי להסתיר את מצבו הכספי העגום באמצעות‬ ‫עסקאות ‪ REPO‬שהביאו להפחתת נכסיו בכמעט ‪ 50‬מיליארד דולר באופן מלאכותי)‪. (105 REPO‬‬ ‫בכל שלושת המקרים‪ -‬אנרון‪ ,‬סאב פריים וליהמן ברדרס‪ ,‬אם היו מיישמים את ה ‪-IFRS‬זה לא היה קורה מכוון ש ‪- IFRS‬‬ ‫עובד לפי השאלה של הסיכונים וההטבות‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫אנרון‪ :‬היינו מאחדים את הדוחות הכספיים‪ ,‬לא רק אם מחזיק ‪ 50%‬אלא גם אם כלכלית נושא בסיכונים‪.‬‬ ‫נפילת לימן ברדרס ‪ :REPO‬גריעה של נכסים פיננסים‪ ,‬על פי התקנים הבינלאומיים אם עדיין נושאים בסיכונים למרות‬ ‫מכירת המכשיר ולאחר מכן מבצעים רכישה ברכש חוזר לא ניתן לגרוע את הנכס מהמאזן‪.‬‬ ‫סאפ פריים‪ :‬הבנקים שמרו על סיכון שהם העבירו את ההלוואות הלאה ולכן יחס הלימות ההון היה משתנה‪.‬‬ ‫בעקבות שלושת הכישלונות הגדולים האלו אשר האמריקאים חוטפים בשנות ה‪ 2000-‬עולה ביקורת מרובה על התקינה‬ ‫האמריקאית‪ ,‬ונשאלה השאלה מדוע האמריקאים לא מאמצים את התקינה הבינלאומית?‬ ‫בתחילת ‪ ,2008‬פעם ראשונה בהיסטוריה החלו האמריקאים לבחון את אימוץ התקינה הבינלאומית וה‪(- SEC -‬רשות‬ ‫לניירות ערך אמריקאית) פרסמה "מפת דרכים" לאימוץ ה ‪-IFRS‬עבור חברות מקומיות החל משנת ‪.2015‬‬ ‫המשבר הוביל לתהליך הפוך‪ ,‬במשברים כל שלטון רוצה להמשיך לשלוט בחשבונאות שלו‪.‬בסופו של דבר‪ ,‬ההצעה הזאת‬ ‫נעלמה מהפרק ולא הועלתה שוב עד היום‪ ,‬כך שחברות ציבוריות בארה"ב עדיין מדווחות לפי כללי ה‪.US GAAP -‬‬ ‫האמריקאים המציאו מונח חדש‪' -‬ריבונות חשבונאית'‪ ,‬והחליטו שהם לא מוכנים לוותר על הריבונות שלהם כמדינה‬ ‫עצמאית ולאמץ תקינה זרה‪.‬‬ ‫למרות הרצון לשמור על "ריבונות חשבונאית"‪ ,‬האמריקאים הסכימו להניע תהליך "איחוד" בין התקינה האמריקאית‬ ‫לבינלאומית‪ ,‬מדובר בפרויקט משותף הנקרא ‪. CONVERGENCE‬‬ ‫ה ‪ -IASB‬הציע לאמריקאים לקיים שיחות "שלום" בהם ינסו להגיע לעמק השווה בלי שאף אחת תוותר על התקינה שלה‪.‬‬ ‫האמרי קאים הסכימו‪ ,‬והתחיל פרויקט אין סופי‪ :‬השניים הקימו וועדה לכל נושא ונושא בה ישבו נציגים של המוסד‬ ‫הבינלאומי )‪ (IASB‬והמוסד לתקינה האמריקאית )‪ (FASB‬במטרה למפות את ההבדלים בין התקינות כדי שבסופו של דבר‬ ‫יגיעו לאותם תקנים שייושמו בכל העולם‪.‬אמנם הפרויקט התחיל באופן מוצלח‪ ,‬התקינה הבינלאומית ויתרה ואימצה את‬ ‫התקן האמריקאי אך בשורה התחתונה השוני בתקינות נעוץ בהבדלי תפיסה‪.‬‬ ‫האמריקאים אוהבים כללים‪ ,‬והתקינה הבינלאומית הינה מבוססת עקרונות ושיקול דעת‪.‬‬ ‫תקי נה מבוססת עקרונות היא הרבה יותר קשה ליישום‪ ,‬היא דורשת הפעלת שיקול דעת ותמיד שמה עלי את האחריות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בתקינה זו לכל דבר יש ביטוי‪.‬תקינה מבוססת כללים היא לא משאירה מקום לשיקול דעת‪.‬‬ ‫עמוד ‪7‬‬  ‫חוק הרישום הכפול‬ ‫חוקק לפני ‪ 20‬שנה‪.‬לא היה את ההחלטה של ‪ SEC‬ולא מעבר ל‪.IFRS‬חוק "אנטי אגו"‪ -‬אם יש חברה ישראלית שמונפקת‬ ‫פה בארץ וגם הולכת ומנפיקה בבורסה אמריקאית אנחנו בישראל לוקחים צעד אחד אחורה‪.‬אם זה טוב להם אז תפרסמו‬ ‫את אותו הדבר גם כאן‪.‬כל הדיווחים למשקיעים האמריקאים תדווח גם למשקיעים הישראלי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2002‬חוקק בישראל חוק הרישום הכפול‪ ,‬לפיו חברה ישראלית ציבורית הנסחרת בבורסות מסוימות בעולם (בעיקר‬ ‫ארה"ב)‪ ,‬יכולה לדווח לפי הרשות המפקחת על אותה בורסה ספציפית (נאסד"ק למשל)‪ ,‬כלומר חוק ניירות ערך הישראלי‬ ‫לא יחול עליה ובמאיה הישראלית יירשם רק העתק של הדיווח הזר‪.‬‬ ‫חוקי הרשות לניירות ערך לא חלים על חברה כזו וזהו חוק מאוד משמעותי‪.‬למשל‪ ,‬חברה ישראלית אשר מנפיקה את‬ ‫מניותיה בבורסה בארה״ב תהא כפופה לחוקי ניירות הערך של ה‪.SEC-‬מטרת החוק היא שלא לפגוע במסחר בישראל‪.‬‬ ‫חברות יכולות להיחסר גם בבורסה בת"א וגם בבורסה זרה ‪,‬והמטרה היא שלא תחול עליהן רגולציה כפולה (גם ישראלית‬ ‫וגם זרה) שמכבידה עליהן‪ ,‬וכן למנוע מצב אבסורדי בו חברות מגישות שני דוחות שונים אשר מציגים מצב שונה ‪.‬‬ ‫החברות הפרטיות‬ ‫כל המהפכה החשבונאית למעשה דילגה על החברות הפרטיות‪.‬החברות הפרטיות בישראל מיישמות את התקינה הישראלית‬ ‫על אף שיש להן את האפשרות ליישם את ה‪.IFRS-‬נוצר מצב בעייתי מאחר והתקינה המקומית הולכת והופכת פחות ופחות‬ ‫רלוונטית‪.‬גם באירופה סוגיה זו עלתה על סדר היום מאחר והחלטת האיחוד האירופאי לאמץ את התקינה הבינלאומית‬ ‫חלה רק על החברות הציבוריות‪ ,‬והחברות הפרטיות ממשיכות לדווח לפי התקינה המדינית‪.‬דוחות כספיים של חברות‬ ‫פרטיות הם דוחות מאוד משמעותיים‪.‬‬ ‫למעשה כ‪ 97%-‬מהחברות בעולם הן פרטיות‪ ,‬ויש חברות ענק אשר אינן מחויבות לדווח לפי ה ‪-IFRS‬ומדווחות לפי ה‪-‬‬ ‫‪ GAAP‬המקומי‪.‬הדבר יוצר בעיה של אי‪-‬השוואתיות וחוסר קוהרנטיות ‪ -‬משקיע אשר מתלבט בין השקעה בחברת נדל"ן‬ ‫פרטית לציבורית אינו יכול לקבל החלטה שקולות והיכולת להשוות בין חברות המדווחות לפי תקינות שונות היא מוגבלת‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ -‬מדוע לא לחייב גם חברות פרטיות לדווח לפי ה‪ ?IFRS-‬הסיבה העיקרית לכך היא שיקולי עלות‪-‬תועלת‪.‬‬ ‫התקינה הבינלאומית היא אמנם מאוד מתוחזקת ונוחה‪ ,‬אך מעמיסה מאוד על החברה המיישמת‪.‬עלה צורך לפרסם תקינה‬ ‫חשבונאית בינלאומית אחידה אך שונה עבור חברות פרטיות‪.‬בעשור האחרון ה‪ IASB-‬החל לעבוד על תקינה שכזו לחברות‬ ‫פרטיות‪.‬לפני מספר שנים פורסם התקן " ‪ -IFRS Small and Medium Entities SME's for‬תקן ‪ IFRS‬ל‪"-‬יישויות קטנות‬ ‫ובינוניות"‪.‬התקן לוקח את ה‪ IFRS-‬המלא ומפשט אותו כדי שיהיה ניתן ליישום עבור חברות פרטיות‪.‬ההקלות הניתנות הן‬ ‫בעיקר בשני מישורים‪ :‬דרישות גילוי מצומצמות (בחברות ציבוריות רוב הדוח הכספי הוא ביאורים)‪ ,‬ומדידה לפי שווי הוגן‬ ‫(חברות פרטיות יידרשו לפחות מעריכי שווי ושמאים)‪.‬התקן פורסם לפני ‪ 3-4‬שנים‪ ,‬אך בפועל כיום אף מדינה רצינית אינה‬ ‫מאמצת אותו (גם לא ישראל)‪.‬הסיבות לאי האימוץ משתנות ממדינה למדינה‪ ,‬אך הרציונל מאחורי ההחלטה לא לאמץ את‬ ‫התקן הנ"ל הוא בדר"כ פוליטי‪ ,‬כל מדינה רוצה לשמור את הכוח שלה לפחות בחלק החשבונאי‪.‬לכן כיום‪ ,‬נמצאים במצב‬ ‫ביניים בו חברות פרטיות עדיין מדווחות לפי התקינה המקומית הישנה‪ ,‬אך מאחר ואף רו"ח צעיר לא מכיר את ה‪-‬‬ ‫‪ ,ISRAELI GAAP‬ייתכן ועם הזמן‪ ,‬החברות פרטיות יחלו לדווח לפי התקן החדש‪.‬‬ ‫עמוד ‪8‬‬  ‫חלק ‪ :1‬המסגרת המושגית‬ ‫מהי המסגרת המושגית?‬ ‫אוסף של עקרונות ומוסכמות ‪ ,‬הנחות יסוד ועקרונות‪ ,‬שעל פיהן‪ ,‬עורכים את הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫המסגרת המושגית היא מסמך שנקרא "‪."framework‬זה מסמך כמו תקן‪.‬‬ ‫המסגרת המושגית היא החוקה של החשבונאות‪ ,‬ומגדירה מהי החשבונאות הפיננסית‪.‬מדובר באוסף של מוסכמות‬ ‫ועקרונות אשר קובע את התשתית של החשבונאות הפיננסית‪.‬נהוג לתאר את מערכת היחסים בין המסגרת המושגית‬ ‫לתקנים כמערכת היחסים בין חוקה לחוקים ‪ -‬החוקים הם ספציפיים והחוקה היא יותר כללית ומקיפה‪.‬‬ ‫המסגרת המושגית קובעת את הקו המנחה והתקנים הם יותר ספציפיים ברמת המיקרו‪.‬כפי שיש לפרש את חוקי מדינת‬ ‫ישראל ברוח עקרונות החוקה‪ ,‬כך יש לפרש את תקני ה‪ IFRS-‬ברוח עקרונות המסגרת המושגית‪.‬‬ ‫מטרותיה‪:‬‬ ‫‪.1‬לסייע בפיתוחם של תקנים חשבונאים חדשים‪.‬‬ ‫‪.2‬לסייע לישויות המדווחות בנושאים לגביהם לא נקבע טיפול חשבונאי בתקן‪ ,‬או כאשר ישנה בחירת מדיניות חשבונאית‪.‬‬ ‫הסבר בכיתה‪ :‬מסמך "על"‪ ,‬אשר עוזרת לחברה לקבל החלטה‪.‬‬ ‫‪.3‬לסייע לגורמים אחרים להבין את התקנים ולפרשם‪.‬‬ ‫מה המעמד המשפטי של המסגרת המושגית?‬ ‫כאשר יש סתירה עם תקן‪ ,‬אז התקן גובר‪.‬להבדיל מעולם המשפט‪(,‬שחוקה גוברת על חוק רגיל) אין בית משפט עליון‬ ‫לחשבונאות‪.‬למשה בית המשפט העליון של החשבונאות זה ההנהלה של החברה‪.‬כל חברה השיקול דעת הפיננסי הוא של‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫מי צריך את המסגרת המושגית?‬ ‫המוסד הבינלאומי לתקינה ‪ :IASB‬צריך לקבוע את התקנים לאור המסגרת המושגית‪ ,‬וזה מה שעומד לנגד עיניו‪.‬הוא‬ ‫‪.1‬‬ ‫משתמש בה בכדי להתאים תקן חדש לרוח המסגרת המושגית‪.‬כמו כן כאשר מתעוררים דיונים סביב תקנים קיימים‪ ,‬הוא‬ ‫נדרש לפרשם ברוח המסגרת‪.‬‬ ‫החברות המדווחות‪ :‬כאשר חברה עורכת את הדוחות הכספיים עליה לעשות זאת לפי כללי החשבונאות המקובלים וברוח‬ ‫‪.2‬‬ ‫המסגרת המושגית‪.‬התקינה לא בהכרח נוגעת בכל עניין ועניין והיא איננה מכסה את כל הסיטואציות האפשריות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬קיים צורך בעקרונות על אשר מספקים פתרון הולם לכל התרחישים‪.‬לפעמים גם התקנים לא ברורים והם נתונים‬ ‫לפרשנות‪.‬‬ ‫רו"ח מבקר‪ :‬רו"ח צריך לאשר שהדוחות הכספיים נעשו לפי המסגרת המושגית (‪.)IFRS‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫קורא הדוחות‪ :‬משקיעים‪ ,‬אנליסטים וכו'‪.‬מדובר יותר בצורך תיאורטי כי לרוב המשקיעים אינם קוראים את המסגרת‬ ‫‪.4‬‬ ‫המושגית בפועל‪ ,‬אבל משקיעים אשר מכירים את המסגרת יכולים להבין יותר טוב את הנתונים שהם קוראים בדוחות על‬ ‫מנת לקבל החלטות יותר מושכלות‪.‬‬ ‫עמוד ‪9‬‬  ‫על מה חלה המסגרת המושגית?‬ ‫המסגרת המושגית חלה אך ורק על הדוחות הכספיים‪.‬דוחות כספיים‪ ,‬חשבונאות פיננסית‪ ,‬כללי חשבונאות‪,‬‬ ‫‪ IFRS‬הכל אותו דבר‪.‬כל מה שנמצא בדוחות הכספיים הוא תחת ההשגחה של המסגרת המושגית‪.‬זהו‬ ‫שטח השיפוט שלה בלבד ולאף גוף אין סמכות להתערב לה‪ -‬גם הרשות לניירות ערך והמשטרה אינן מוסמכות להתערב‬ ‫בתהליך עריכת הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫חשוב לעשות הבחנה בין המונח "דיווח כספי" למונח "דוחות כספיים"‪.‬דיווח כספי הוא מונח הרבה יותר רחב‪ ,‬הדוחות‬ ‫הכספיים הם רק חלק מהדיווח הכספי של החברה‪ ,‬ואף לא נחשבים לחלק המרכזי בדו"ח התקופתי‪.‬‬ ‫כל חברה נדרשת להציג עד סוף מרץ את הדוח תקופתי שלה‪ ,‬שהוא למעשה הדוח השנתי‪ ,‬והוא כולל ארבעה פרקים‪:‬‬ ‫תיאור עסקי התאגיד (דוח ברנע) ‪ -‬זהו הפרק הכי יישומיי וגדול בדוח התקופתי ובהחלט יכולים להופיע שם נתונים‬ ‫‪.1‬‬ ‫הכספיים‪.‬מהווה פירוט עמוק אודות התאגיד‪ ,‬מיהם העובדים‪ ,‬מתחרים‪ ,‬מה הוא עושה‪ ,‬החלק המשמעותי ביותר בו יכולים‬ ‫להופיע גם נתונים כספיים)‬ ‫דוח הדירקטוריון ‪ -‬הדו"ח כולל את הסברי ההנהלה הבכירה של החברה ומסביר בצורה סובייקטיבית איך ההנהלה רואה‬ ‫‪.2‬‬ ‫את התפתחות החברה‪.‬ההסברים של הדירקטוריון של שהשינויים שחלו במהלך התקופה בפרקים א' וג'‪.‬את ההסברים שלו‬ ‫לתוצאות שלו השנה וכ'ו‪.‬הוא מאד סובייקטיבי‪.‬זה לא דוחות כספיים שיש להם תקינה‪.‬‬ ‫דוחות כספיים‪ :‬מי שקובע את החוקים והכללים של פרק זה‪ ,‬זו המסגרת והתקינה ‪-‬וכל התואר עליו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫פרטים נוספים‪ :‬זהו הפרק הכי רזה אבל הכי סקסי בדיווח הכספי‪.‬הפרק מהווה מעין ‪ P.N‬לכל המידע שלא קיבל ביטוי‬ ‫‪.4‬‬ ‫בפרקים אחר אך נדרש לציין אותו לפי תקנות ניירות ערך‪.‬הפרק כולל פרטים אודות הדירקטורים של החברה וכולל את‬ ‫הנתון הכי חשוב וחם של השנים האחרונות ‪ -‬השכר של חמשת מקבלי השכר הכי גבוה בחברה‪.‬‬ ‫על מי חלה המסגרת המושגית?‬ ‫המסגרת המושגית המקורית פורסמה בשנת ‪ 1989‬ונכתבה עבור ישויות עסקיות והזניחה גופים שאינם ישויות עסקיות כגון‬ ‫מלכ״רים וגופים שלטוניים‪.‬הדבר לא מפתיע מאחר והחשבונאות צמחה מתוך עולם העסקים‪ ,‬כך ישויות שאינם עסקיות‬ ‫נהנו מכך שהחשבונאות דילגה מעליהם‪.‬גופים שלטוניים (מדינה ורשויות מקומיות) ומלכ״רים (עמותות חברות לתועלת‬ ‫הציבור) הם גופים לא עסקיים‪ ,‬הנוהגים לקבל העברות חד צדדיות (קצבאות‪ ,‬תרומות)‪ ,‬שלא כמו עסקים אשר מתנהלים‬ ‫ע״י תשלום וקבלת כספים‪.‬אלו גופים שמקבלים תקציב ומימון מהמדינה‪ ,‬וללא החשבונאות אינם מחויבים להסביר מה‬ ‫עשו עם כספי הציבור )כמ ו השקיפות הנדרשת בחשבונאות)‪.‬כך שעם השנים היה מאוד נוח לאותם גופים להימנע מדיווח‬ ‫אודות פעילותם‪ ,‬המצב האמיתי שלהם ולכן היה אי סדר מוחלט בדיווח של אותם גופים‪.‬‬ ‫ב‪ 1993-‬האמריקאים הופכים את העניין‪:‬‬ ‫האמריקאים מפרסמים תקן (‪ (FAS 117‬שמחולל מהפכה בדיווח מלכ"רים‪ -‬התקן קובע שנכון שהחשבונאות נכתבה עבור‬ ‫ישויות עסקיות אבל מעכשיו יש ליישם אותם גם עבור מלכ"רים‪.‬נכון שאותם מלכ"רים אינם צופים תזרימים אבל ברגע‬ ‫שאותה עמותה מפעילה למשל בית תמחוי היא מייצרת לעצמה לגיטימציה לגבות את התרומות הבאות‪.‬‬ ‫זאת ההתגברות של התקן על העניין המוסרי‪ -‬ההטבות הכלכליות הנובעות למלכ"רים או לגופים שלטוניים מהפעילות הן‬ ‫בכך שאותם גופים שומרים על אינטרסים ציבוריים ולכן מצדיקים את גיוס הכספים הבא (תרומות) תזרים עקיף‪.‬‬ ‫המהפכה קבעה כי התקנים יחולו באותו אופן (אומנם בשינויים סמנטיים מסוימים)‪.‬‬ ‫במידה מסויימת הדיווח של הגופים האלו יותר חשוב מהדיווח של גופים כלכליים שההשקעה בהם היא וולונטרית וזאת‬ ‫כדי לייצר שיקוף ושאכן המלכ"ר מבצע פעולותיו בהתאם למטרתו הציבורית‪.‬‬ ‫עמוד ‪10‬‬  ‫לשכת רואי החשבון הבינה שישנם גופים שלא אוהבים את התקן הזה ולכן בסעיף התחולה שלו הוצאו שני סוגי גופים‪:‬‬ ‫‪.1‬מלכ"רים‪ :‬למשל מוסדות השכלה גבוהה מתוקצבים (אוניברסיטאות)‬ ‫‪.2‬יחידות שלטוניות‪ :‬רשויות המקומיות‪ ,‬רשות לניירות ערך‪.‬כך נמשך עד היום‪.‬‬ ‫אותם גופים מסתירים את הגרעון שלהם ואת הפנסיה התקציבית שלהם‪.‬‬ ‫*פנסיה תקציבית‪ :‬ניהול חסר אחריות שהיה מקובל בעיקר בעבר‪.‬בגיל פרישה מקבל העובד פנסיה מהתקציב השוטף של‬ ‫הגוף‪.‬מדובר על חוב עצום שאם הגוף לא עובד על בסיס צבירה הוא לא נראה‪.‬‬ ‫כלומר יש גרעון עצום שמוסתר כתוצאה מהמצב‪.‬הגופים האלו חיים בדרך הזו כי הם מבינים שתורמים לא ישקיעו בגוף‬ ‫שנמצא במצב כזה‪.‬‬ ‫מאז פרסם המוסד הישראלי לתקינה (שהחליף את לשכת רואי החשבון בפרסום תקנים) את תקן ‪ 9‬מספר פעמים‪ -‬זהו תקן‬ ‫מביש שקובע שיש ליישם את גילוי הדעת ‪ 69‬על אוניברסיטאות‪.‬ומאז הייתה גם החלטת ממשלה שקבעה זאת‪.‬התקן בעצם‬ ‫דורש דיווח על בסיס צבירה גם אצל האוניברסיטאות‪.‬הן מוכנות למלא את התקנים רק תחת הבטחה שמשרד האוצר יכסה‬ ‫את הגירעון‪.‬‬ ‫מי אחראי על הדוחות הכספיים?‬ ‫הדירקטוריון‪ ,‬ההנהלה‪.‬‬ ‫הדוחות הכספיים הם מצגי ההנהלה (הדירקטוריון)‪ -‬את אחריות ההנהלה אפשר לראות גם דרך הדו"חות הכספיים של‬ ‫כל חברה שהיא‪ -‬על המאזן יש חתימות של ההנהלה‪ ,‬יו"ר הדירקטוריון‪.‬הם מאשרים את הדוחות כי הדוחות הם למעשה‬ ‫המצגים שלו‪.‬‬ ‫לפי המסגרת המושגית‪ ,‬ההנהלה היא זו שמפרטת לבעלי המניות והחוב על מצב החברה בדוח הכספי ולכן עליה לשאת בכל‬ ‫האחריות לגביו‪.‬על ידי כ ך שחברי הדירקטוריון חותמים על הדוחות הכספיים‪ ,‬הם מאשררים אותם ובזאת מכריזים שהם‬ ‫עומדים מאחורי הנתונים המוצגים בהם ‪.‬‬ ‫כלומר שאנחנו אומרים "חשבונאות פיננסית"‪ -‬היא של ההנהלה (לא להתבלבל)‪.‬רואה החשבון – תפקידו לעשות ביקורת‬ ‫על הדוחות הכספיים ולהוציא נייר אחד (נוס ח אחיד)‪.‬זה לא תקין שארגון עובדים יקבע לעובדים את הנהלים‪.‬אין דבר‬ ‫כזה‪.‬בעולם יש ‪ PCOB‬שהוא מפקח והתקינה צריך להיות מחוץ לידיים שלו‪.‬‬ ‫בתור מנהלים של פירמה מה המשמעות של כך?‬ ‫יש חשש שמידע שגוי יוצג למשקיעים‪.‬הדו"ח הכספי הוא הבסיס‪.‬אין סעיף בדוחות הכספיים שהוא בטוח למרות‬ ‫שלמעשה על הנייר הכל נראה מאוד מדויק‪.‬‬ ‫אז אם הנהלת החברה הזמינה הערכת שווי‪/‬שירותי אקטואר עליהם מתבסס הדו"ח – עדיין אחריות ההנהלה היא על‬ ‫הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫עמוד ‪11‬‬  ‫מהו הסטטוס של המסגרת המושגית?‬ ‫האנלוגיה של חוקה וחוקים מעולם המשפט מתאימה לתקנים ולמסגרת המושגית של החשבונאות אבל יש‬ ‫בכל זאת הבדל הנוגע למעמד של המסגרת המושגית אל מול התקנים‪.‬‬ ‫למרות שהמסגרת המושגית היא מעין מסמך "חוקה של החשבונאות‪ ,‬היא בעצמה קובעת שבמקרה של סתירה בינה לבין‬ ‫התקנים החשבונאיים‪ -‬התקנים החשבונאיים גוברים‪.‬יחד עם זאת‪ ,‬מצופה מהמוסד הבינלאומי לתקינה לתקן את‬ ‫אותו תקן‪ ,‬אשר סותר את המסגרת המושגית‪.‬אם עושים אנלוגיה בין חוקה לחוקים‪ ,‬בעולם המשפט החוקה גוברת תמיד‬ ‫על החוקים‪ ,‬כך שאם הכנסת מחוקקת חוק העומד בסתירה לחוקה‪ ,‬סביר להניח שהחוק ייפסל ע"י בג"ץ‪ ,‬פה המקרה הוא‬ ‫הפוך‪.‬‬ ‫מה הסיבה שבחשבונאות זה עובד הפוך! המסגרת עצמה מגדירה את המעמד שלה כשני ולא כראשון‪.‬יש הרבה אי בהירות‪,‬‬ ‫אך להבדיל מעולם המשפט שבו גם לכנסת יש יועצים משפטיים ומצבים של הפעלת שיקול דעת‪ ,‬בחשבונאות אין גורם אוכף‬ ‫כמו ביהמ"ש העליון או בג"ץ שיכולים לקבוע כי חוק סותר את החוקה ודינו להתבטל‪.‬לכן המטרה בחשבונאות היא שכולם‬ ‫יישמו את התקנים ולא ימנעו מיישום כזה או אחר בטענה שתקן סותר את המסגרת המושגית‪.‬‬ ‫במצב של סטירה בין המסגרת המושגית לתקינה‪ ,‬המסגרת המושגית קובעת כי התקינה גוברת‪.‬‬ ‫המסגרת המושגית קובעת זאת מכוון שיש עניין של שליטה‪.‬זאת על מנת לשמור על סדר‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ -‬אם המוסד הבינלאומי הוא זה שכתב את התקנים‪ ,‬למה שבכלל יהיו סתירות בין המסגרת לתקנים?‬ ‫ניתן לחלק את התשובה לשתי סיבות עיקריות‪ :‬סתירות נאיביות אשר נובעות מטעויות וסתירות שנובעות מאינטרסים‬ ‫מובהקים‪.‬‬ ‫‪.1‬סתירות נאיביות‪( :‬סליחה טעינו‪ ,‬לא חשבנו על הכול) לא במכוון‪ ,‬כאלה שהולכות ומצמצמות‬ ‫‪.2‬סתירות אינן נאיביות‪:,‬במכוון‪ ,‬שנובעות מאינטרסים ומטרות מסוימות‪ ,‬סביר להניח שלא יתוקנו‬ ‫סתירות נאיביות‪:‬‬ ‫‪.1‬מענקים ממשלתיים ‪IAS 20 -‬‬ ‫הוא התקן הבינלאומי אשר עוסק מענקי השקעה‪.‬התקן מציע שתי שיטות טיפול במענקים‪:‬‬ ‫א‪.‬הראשונה כביטול מהנכס (גישת הנטו) והשניי ה כהתחייבות (גישת הברוטו)‪.‬אחד מהמאפיינים של המסגרת המושגית הוא‬ ‫השוואתיות ‪ -‬עצם זה שתקן מאפשר יותר מחלופה חשבונאית אחת לאותו מקרה כלכלי עומד בסתירה למסגרת המושגית‪.‬‬ ‫לפי עקרונות המסגרת המושגית‪ ,‬הצגת מענק השקעה כהתחייבות נדחית הינה שגויה‪ ,‬שכן שהתחייבות מוגדרת כמשהו‬ ‫שאנו צפויים להוציא בגינו הטבות כלכליות‪.‬נניח שאינטל מקבלת מענק השקעה לבנות מפעל בקרית גת ‪ -‬האם היא צפויה‬ ‫להחזיר אותו למדינה? זה נכון שיש לה התחייבות כלפי המדינה לפעול לפי כל מיני קריטריונים‪ ,‬אבל המצב הצפוי הוא לא‬ ‫להחזיר את המענק למדינה ‪ -‬ולכן לפי המסגרת המושגית כלל לא מדובר בהתחייבות! ‪ IAS20‬הוא תקן וותיק יחסית‬ ‫ופספס את המסגרת המושגית – לא מדובר פה בסתירה זדונית אלא נאיבית‪ ,‬ועד שהוא לא יתוקן זכותה של חברה להציג‬ ‫מענק השקעה לפי גישת ההתחייבות‪.‬‬ ‫‪.2‬ביטול ‪ IAS 31‬ופרסום ‪ - IFRS 11‬עסקאות משותפות‪:‬‬ ‫עסקה משותפת היא מצב בו חברה אי וחברה ב' מחזיקות ‪50/50‬‬ ‫בחברה ג' ומקבלות החלטות ביחד‪.‬‬ ‫עמוד ‪12‬‬  ‫נניח שבחברה ג' יש מלאי של ‪ ,100‬ר" של ‪ ,300‬הלוואה של ‪ 150‬והון של ‪.250‬כל אחת מהחברות השקיעה ‪.125‬עולה השאלה‬ ‫איך החברות צריכות לטפל בהשקעה הזו‪.‬לפי ‪ IAS 31‬יש פה מצב של שליטה משותפת‪ ,‬החברות מקבלות החלטות במשותף‪.‬‬ ‫מדובר במצב שהוא יותר מהשפעה מהותית אבל עדיין פחות משליטה‪.‬בגלל שזה באמצע‪ ,‬התקן קבע שיטה שקוראים לה‬ ‫שיטת האיחוד היחסי‪ :‬כל חברה רושמת את חלקה היחסי בכל נכס והתחייבות של חברה ג' (מאחדים חצי)‪.‬בדוח של חברה‬ ‫אי נראה חצי מהמלאי ‪ ,50‬חצי מהר"ק ‪ 150‬וחצי מההלוואה ‪.75‬החברה לא תרשום את ה‪ 125-‬כהשקעה אלא את הנכסים‬ ‫וההתחייבויות בעצמם‪.‬‬ ‫קיימת פה בעיה‪ :‬נכס מוגדר כמשאב בשליטת החברה‪ ,‬וחברה אי למעשה לא שולטת בשום חלק של המלאי‪.‬באחת מוועדות‬ ‫ה‪ Convergence-‬הדבר תוקן‪ ,‬וחוקק ‪ IFRS 11‬אשר קבע את שיטת השווי המאזני (גם חברה אי וגם חברה בי ירשמו את‬ ‫ההשקעה בחברה ג' בשורה אחת במאזן – "השקעה")‪.‬‬ ‫סתירות שנובעות מאינטרסים של ענפים מסוימים‪:‬‬ ‫‪.1‬נדל"ן להשקעה – ‪ :40 IAS‬התקן הבינלאומי אשר מגדיר את הטיפול החשבונאי בנדל"ן להשקעה הוא ‪.IAS 40‬‬ ‫התקן מאפשר בחירה בין שני מודלים חשבונאיים ‪ -‬מודל שווי הוגן ומודל עלות‪ ,‬תוך ציון כי המודל המועדף הוא מודל‬ ‫השווי ההוגן‪.‬‬ ‫עצם כך שיכולות להיות שתי חברות שמודדות נדל"ן להשקעה בצורה שונה סותר את המסגרת המושגית בכך שפוגע‬ ‫בהשוואתיות ובשימושיות של הדוחות הכספיים‪.‬בתחילת שנות ה‪ 2000-‬עדיין לא היה ברור מה יקרה עם התקינה‬ ‫הבינלאומית‪.‬האירופיים התלבטו אם לאמץ אותה או לא‪ ,‬והשיקול של ה‪ IASB-‬במתן שתי החלופות היה שהוא אכן חשב‬ ‫שהטיפול לפי שווי הוגן הוא הטיפול הנכון אבל פחד שאם יציע רק טיפול זה תהיה כלפיו המון אנטגוניזם ‪ -‬ולכן נתן את‬ ‫מודל השווי ההוגן כאפשרות אבל לא הכתיב אותה כחובה‪.‬מדובר באסטרטגיה של כניסה לשוק חדש בצורה עדינה‪.‬‬ ‫ב‪ 2008-‬ההתנגדות הכי גדולה ל‪ IFRS-‬הייתה הגישה של השווי ההוגן ‪ -‬המון חברות היו נגד ופחדו‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬כמעט כל החברות אימצו את שיטת השווי ההוגן ‪ -‬ובפרט כל חברות הנדל"ן המניב עברו לגישה זו‪.‬‬ ‫אם היום יורידו את שיטת העלות זה לא יהיה עד כדי כך דרמטי מאחר שהחברות ורואי החשבון כבר התרגלו לשיטה‪.‬‬ ‫‪.2‬חיפוש משאבים מינרליים והערכתם ‪IFRS 6 -‬‬ ‫הינו תקן פוליטי אשר עוסק בחיפוש משאבי טבע‪.‬כלומר יש הרבה פוליטיקה בתקן בשאלה המרכזית סביב החשבונאות‬ ‫של חברות שעוסקות בחיפוש גז ונפט היא איך מטפלים בעלויות החיפושים‪ -‬האם אפשר להוון אותן לכדי נכס או שיש‬ ‫לרשום אותן כהוצאה? הנושא של היוון עלויות במקרה זה הוא נושא קריטי כי חברות הגז והנפט משתמשות בכספי‬ ‫הציבור ולכן לדיווחים שלהם יש חשיבות מאוד משמעותית‪.‬באופן טבעי‪ ,‬הסיכונים בפעילויות חיפוש משאבים גדולים‬ ‫מאוד ‪ -‬הקידוח של גז ונפט מאוד דומה למחקר ופיתוח‪:‬‬ ‫קיים סיכוי מאוד גדול לאי‪ -‬הצלחה‪ ,‬אבל במידה ומצליחים ההצלחה גדולה מאוד‪.‬עולה השאלה כיצד החשבונאות‬ ‫מתמודדת עם הקונספט הזה? ‪ ,IAS 38‬העוסק בנכסים בלתי מוחשיים‪ ,‬עושה הבחנה בין שלב המחקר (הוצאות) ושלב‬ ‫הפיתוח (היוון)‪.‬התקן קובע שישה תנאים נוקשים ביותר של חברה להוכיח לפי שהיא נכנסת לשלב הפיתוח‪.‬‬ ‫חברה אשר מפתחת תרופה למשל‪ ,‬אינה יכולה להתחיל להוון עלויות עד שהיא מקבל אישור של ה‪ ,FDA-‬ולמעשה רוב‬ ‫העלויות מוכרות כהוצאות בדוח רווה"פ‪.‬לכאורה היינו מצפים שאותה תפיסה חשבונאית תחול גם לגבי חברות הגז‬ ‫והנפט‪ ,‬אך מתוך שיקולים פוליטיים חברות אלו אימצו לעצמם שיטה חשבונאית אמריקאית המכונה "שיטת המאמצים‬ ‫המוצלחים"‪.‬בשנת ‪ 2005‬אירופה ידעה שהיא הולכת לאמץ את התקינה הבינלאומית‪.‬‬ ‫בתקופה זו היו הרבה מדינות באירופה אשר עסקו בנושא הגז והנפט והיה צורך בתקן חשבונאי אשר יסדיר את הנושא‪.‬‬ ‫בארה"ב תעשיית הגז והנפט כל כך חזקה בארה"ב כך שהיא זכתה לתקן חשבונאי משל עצמה‪.‬‬ ‫האמריקאים המציאו עבור התעשייה את "שיטת המאמצים המוצלחים"‪.‬השיטה מניחה שחברה מצליחה בחיפושי‬ ‫המשאבים עד שלא הוכח כי נכשלה‪.‬לפיכך‪ ,‬חברות גז ונפט אמריקאיות מהוונות את כל עלויות החיפוש לכדי נכס עד‬ ‫למועד שבו הבאר נמצאה יבשה‪.‬התקן מותיר המון מקום לניהול רווחים והוא נתמך על מניעים פוליטיים מובהקים‪.‬‬ ‫ברגע שהאמריקאים מאמצים גישה שכזו‪ ,‬כל העולם הולך בעקבותם‪.‬גם בישראל חברות הגז והנפט מדווחות לפי שיטה‬ ‫זו‪ ,‬ואף מוסד תקינה לא מעז לצאת כנגדה‪.‬כאשר המוסד לתקינה בינלאומית החל לשבת על ‪ ,IFRS 6‬הפוליטיקה נתנה‬ ‫אותותיה והוא הבין שהוא לא יכול לקחת את שיטת המאמצים המוצלחים מהחברות‪.‬‬ ‫עמוד ‪13‬‬ ‫‪ IFRS 6‬הוא התקן היחיד שמודה בפה מלא שהוא סותר את המסגרת המושגית‪.‬הוא מודה ששיטת המאמצים המוצלחים‬ ‫היא שיטה גרועה‪ ,‬אבל באותה עת מאפשר לחברות שיישמו אותה טרם כתיבת ה‪ IFRS-‬להמשיך וליישם אותה‪.‬אמנם‬ ‫התקן אומר שזה זמני אבל השורה התחתונה היא שחברות ממשיכות ליישם את השיטה כיום‪.‬‬ ‫‪.3‬נכסי והתחייבויות פיקוח ‪ - IFRS 14 -‬הוא תקן מאוד פוליטי‪.‬דוגמא אחת להשפעת התקן היא הטיפול‬ ‫החשבונאי של דוחות חברת החשמל‪.‬לפי קביעת הרגולטור‪ ,‬תעריף החשמל שהאזרחים משלמים נקבע לפי ההוצאות של‬ ‫חברת החשמל בפועל‪.‬כאשר לחברת החשמל יש הוצאה גדולה כגון רכישת נפט במחיר גבוה‪ ,‬היא אינה יכולה להעלות את‬ ‫התעריף בבת ולכן היא מווסתת את תעריף החשמל ופורסת את ההוצאה לאורך זמן‪.‬מבחינה חשבונאית‪" ,‬נכס והתחייבות‬ ‫פיקוח" הוא מצב בו לחברה יש הוצאה גבוהה אך היא רושמת אותה כהוצאה אלא מהוונת אותה לכדי נכס אשר יוחזר לה‬ ‫לאורך השנים‪.‬החברה למעשה דוחה את ההוצאה‪ ,‬ותרשום אותה כאשר תקבל הכנסה‪.‬מבחינה חשבונאית‪ ,‬אנו רוצים‬ ‫שנכס יהיה בשליטת החברה‪.‬במקרה של חברת החשמל‪ ,‬אין ספק שהפיקוח כלל אינו בשליטה‪.‬התקן סותר את המסגרת‬ ‫החשבונאית כיוון שחברת החשמל לא שולטת על צריכת החשמל‪.‬אף על פי כן‪ ,‬לחברות בסדר גודל כזה יש אינטרס אדיר‬ ‫לייצר הקבלה (‪ ,)matching‬והן מאוד חזקות מטבע הדברים ועל כן בעלות השפעה בקביעת הטיפול החשבונאי‪.‬התקן אומר‬ ‫שהדבר לא תואם את המסגרת החשבונאית אך הוא מאפשר ליישם אותו ייעד להודעה חדשה"‪.‬‬ ‫עמוד ‪14‬‬  ‫קיימים שני מישורים בהם להנהלה קיים שיקול דעת‪:‬‬ ‫‪.1‬אומדנים חשבונאיים קריטיים‪:‬‬ ‫בחשבונאות כיום כמעט כל סעיף בדוח הכספי מושפע מאומדן כלשהו‪ -‬בין אם זה שווי הוכן ‪ ,‬אורך חיים של נכס‪ ,‬או ערך‬ ‫של מלאי‪.‬כל תזוזה קטנה על האומדן הכי קטן עשוי להיות בעל השפעה דרסטית על הדוחות הכספיים ומצבה הכלכלי של‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫עם המגמה של אימוץ גישת השווי ההוגן‪ ,‬גדלה האחריות של ההנהלה לקבוע אומדנים בשיטה מחושבת ולעמוד מאחורי‬ ‫הנתונים שהם מאשרים‪.‬‬ ‫לכל ענף של חברות ישנו אומדן אחד קריטי עליו נתמכים כל הנתונים בדוח הכספי‪:‬‬ ‫האומדן הקריטי בענף הנדל"ן מניב‪ :‬שיעור ההיוון שתשפיע על השווי ההוגן‪.‬כל פרומיל שאני מוריד בשיעור ההיוון מקפיץ‬ ‫ ‬ ‫לי את הנכסים‪.‬‬ ‫האומדן הקריטי בענף הבנקאות הוא‪ :‬חובות מסופקים‪.‬ע"מ לשמור על יחס הלימות הון‪.‬הפרשה להפסדי אשראי חזויים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מאזן בנק‪:‬‬ ‫ ‬ ‫הלימות הון‪ :‬כמה על כל שקל של נכס את מחזיק בהון‪.‬העלו את זה למעל ‪.10%‬‬ ‫דוגמא‪ :‬יש בנק עם יחס הלימות הון של ‪.10%‬יש לו אשראי לציבור של ‪ 100‬מליון‪ ,‬יש לו הון של ‪ 10‬מליון‪ ,‬ופיקדונות‬ ‫מהציבור של ‪ 90‬מליון‪.‬מה קורה אם יש לי טעות של אחוז אחד בהפרשה‪ ,‬אני אוכל מההון ב‪ 10%-‬בגלל המינוף‪.‬כל טעות‬ ‫של אחוז מאשראי אוכל לי מההון ב‪ 10‬שח‪.‬אם טעיתי ב‪ 10%-‬הבנק יפול‪.‬נניח שיש יותר חובות מסופקים ממה שבפועל‬ ‫מוצהר – יחס הלימות ההון יפגע‪.‬‬ ‫האומדן הקריטי בענף הביטוח‪ :‬אקטואריה‪.‬הוא הצד הפאסיבי –ההתחייבויות האקטואריות של החברה‬ ‫ ‬ ‫למבוטחים‪.‬כמה אני אשא בעלויות אם יגנבו רכבים‪ ,‬ביטוח חיים‪ -‬כמה ימותו‪.‬‬ ‫האומדן הקריטי בחברות אופנה הנו המלאי (ירידת ערך של המלאי מעונתיות וכו')‪.‬ירידת ערך מלאי בעולם האופנה‬ ‫ ‬ ‫המסורתיות‪ honigman -‬נפלה על מלאי‪.‬המלאי התנפח ‪ ,‬היו יחידות שלא הצליחו למכור – זה היה רשום כנכס‪.‬‬ ‫מלונאות‪ :‬ירידת ערך‪.‬מה שקורה במלונאות שאחרי הקורונה‪ -‬אנשים לא הלכו למלון‪.‬האם לרשום ירידת ערך? בסוף לא‬ ‫ ‬ ‫רשמו‪.‬‬ ‫האומדן הקריטי אצל קבלן מבצע הנו עלויות השלמה (ביצוע)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.2‬החלטות חשבונאיות קריטיות‪:‬‬ ‫על ההנהלה לקבוע את המדיניות המתאימה ביותר לטיפול בכל נכס ‪,‬התחייבות או הון בדוח הכספי‪.‬‬ ‫בהרבה מאוד מצבים‪ ,‬התקינה הבינלאומית משאירה מקום לשיקול דעת של ההנהלה‪ ,‬ועליה להפעיל אותו באופן מדוד‬ ‫ולהיות בעלת יכול לנמק את החלטותיה אם ההנהלה בחרה להכיר בהכנסה כלשהי‪ ,‬היא צריכה להיות מסוגלת להסביר‬ ‫מדוע הכירה בהכנסה כיום ולא יצרה התחייבות (למשל)‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫תחום אחד בו ניתן לראות מרחב רב לשיקול דעת ההנהלה הוא קביעת יחידות מניבות מזומנים ב‪.IAS 36 -‬ניקח לדוגמא‬ ‫ ‬ ‫את חברת החשמל‪ ,‬לה שלושה מגזרי פעילות מרכזיים‪.‬אם פעילות הייצור מרוויחה אך פעילות ההולכה והחלוקה מפסידה‪,‬‬ ‫ההנהלה יכולה לבחור לייצר יחידה מניבה מזומנים אחת אשר תמנע ממנה את הצורך להכיר בירידת ערך בגין הפעילות‬ ‫המפסידה‪.‬כאשר ההנהלה בוחרת בטיפול חשבונאי שכזה‪ ,‬היא חייבת להיות מסוגלת להסביר מדוע פעלה כפי שפעלה‪.‬‬ ‫חברות טכנולוגיה‪ :‬הכרה בהכנסה‪.‬מתי אתה מכיר בהכנסה? פורס או לא? אלו החלטות קריטיות שיכולות להשפיע‬ ‫ ‬ ‫דרמטית‪.‬‬ ‫גז ונפט‪ :‬מתי הבאר יבשה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫עמוד ‪15‬‬  ‫תוכן המסגרת המושגית‬ ‫לאחר שהגדרנו את הבסיס של המסגרת המושגית‪ ,‬ניתן לצלול לעומק ולהבין את המהות שלה‪.‬נציג את פירמידת‬ ‫המסגרת החשבונאית‪:‬‬ ‫‪.1‬בקומה העליונה נמצאת המטרה של הדוחות הכספיים‪.‬המטרה היא למעשה המפקד של הדוחות הכספיים אשר מתווה‬ ‫קו מנחה לשאר המדרגות‪.‬‬ ‫‪.2‬הקומה השנייה של הפירמידה היא הלב והמוח של המסגרת החשבונאית‪ ,‬אשר מספקת את כל הכלים איתם יש לנתח‬ ‫את הדוחות הכספיים‪.‬עליה נשב‪.‬איך מיישמים את הדרך‪.‬בקומה זו נבין איך מגיעים למטרה של הקומה הראשונה‪.‬‬ ‫‪.3‬הקומה התחתונה היא קומת העזר‪ ,‬מעין ״מחסן״ הכולל כלים נוספים שניתן להשתמש בהם על מנת להבין ולהסיק‬ ‫מסקנות מהדוחות הכספיים‪.‬כלומר היא עוזרת לקומה השנייה להגיע למטרת הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫אלמנטים= רכיבים של הדוחות הכספיים‬ ‫ ‬ ‫עמוד ‪16‬‬  ‫קומה ‪ :1‬מטרת הדוחות הכספיים‬ ‫מהי מטרת הדוחות הכספיים?‬ ‫מטרת הדוחות הכספיים היא לספק למשקיעים ולנותני אשראי מידע כספי שימושי למשתמשים בדוחות הכספיים על‬ ‫המשאבים של החברה (בסיס צבירה) והשינויים בהם (בסיס צבירה) ועל תזרימי המזומנים (בסיס מזומן) של החברה‬ ‫בכדי לסייע להם לחזות את תזרימי המזומנים בעתיד (ולקבל החלטות השקעה)‪.‬‬ ‫המטרה של המסמך היא לתת מידע כספי שיעזור להם להחליט האם למכור או לקנות אג"ח‪ ,‬מניות‪ ,‬לתת הלוואה‬ ‫ועוד‪.‬המידע הכספי שצריך לתת במסגרת הזאת הוא ידע כספי שמבוסס עבר‪ -‬מידע כספי על דברים שקרו ולא על‬ ‫דברים שיקרו וצריך לתת אותו גם על בסיס צבירה וגם על בסיס מזומן‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים לספק את המידע הזה שיהיה שימושי‪ :‬מידע כספי‪ ,‬מבוסס עבר‪ ,‬על בסיס צבירה‪ ,‬מידע‬ ‫המידע הכספי צריך להיות על אירועי עבר ולא על תחזיות עתידיות וצריך לכלול מידע על‪:‬‬ ‫החשבונאות בעצם יצרה מסגרת‪:‬‬ ‫מידע שרלוונטי למשקיע ‪:‬‬ ‫מידע לא כספי‬ ‫מידע כספי‬ ‫פרק תיאור עסקי התאגיד‪,‬‬ ‫הדוחות הכספיים‪ ,‬המסגרת‬ ‫אסטרטגיה‪ ,‬נתח שוק‪ ,‬תחרות‪,‬‬ ‫המושגית‪ ,‬חשבונאות פיננסית‬ ‫מבוסס עבר‬ ‫כמות עובדים‪ ,‬כמות נשים (!)‬ ‫(פה אנחנו נמצאים)‬ ‫‪.1‬תחזיות רווח‬ ‫כמות עובדים שיהיה‬ ‫‪.2‬דוח תזרים חזוי‬ ‫צופה פני עתיד‬ ‫מידע כספי מבוסס עבר‪:‬‬ ‫החברה צריכה להציג באופן הטוב ביותר את מה שקרה‪ ,‬בכדי שהמשקיע יוכל לעשות את האינטרפרטציה‬ ‫שלו ולחזות את תזרימי המזומנים בעתיד‪.‬מידע זה אינו בהכרח מציג את מה שהמשקיעים היו רוצים‬ ‫לקבל‪ ,‬שכן מה שמעניין אותם יותר הוא מידע צופה עתיד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬במאזן יש לחברה נדל"ש שמוצג לפי שווי הוגן (שווי הוגן זה הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים מהוון בשיעור‬ ‫הריבית הרלוונטי להיום)‪ ,‬גם השווי ההוגן הוא מידע מבוסס עבר‪ ,‬שכן הוא ניתן ליום המאזן ולא לתקופה אחרי‪ ,‬כל‬ ‫המידע שניתן הוא מידע על מה שהיה‪ ,‬אך זה לא אומר שאין אומדנים בקביעת השווי ההוגן‪.‬‬ ‫מידע לא כספי מבוסס עבר‪:‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לא רק מידע כספי מעניין את המשקיע‪ ,‬אלא יש סוגי מידע לא כספי מבוסס עבר שמעניין את המשתמשים‪ ,‬למשל‪-‬‬ ‫מה קורה בשוק עצמו (האם יש סיכונים טכנולוגיים‪ ,‬אולי נמצאים בפעילות שהולכת להיות לא רלוונטית בעתיד)‪ ,‬תחום‬ ‫הפעילות של החברה‪ ,‬תלות בספקים‪ ,‬תלות בלקוחות‪ ,‬תלות בפטנט‪ ,‬מספר עובדים‪ ,‬תחלופת מנהלים ובעלי שליטה‪.‬יש‬ ‫הרבה סוגי מידע שלא מהווים מידע כספי‪ ,‬אך מדובר במידע מבוסס עבר שמאוד רלוונטי ומעניין את המשקיע כאשר הוא‬ ‫צריך לקבל החלטה אם להשקיע בחברה מסוימת או לא‪ :‬למשל מס' עובדים בחברה (טייסים באל‪-‬על)‪ ,‬התאגדויות‬ ‫בעובדים‪ ,‬כמות גדולה יותר של עובדים מובילה לכך שהכוח שלהם גדל‪ ,‬נתח שוק‪ -‬אם אתה רוצה לקנות רשת קמעונאית‬ ‫הנתון הכי מעניין את המשקי עים הוא מה החלק של החברה מתוך השוק (רשת קמעונאית שתדרוש הנחות משטראוס‬ ‫לדוגמא‪ ,‬דבר שבעל נתח שוק משמעותי יכול לעשות‪ ,‬לעומת ישות בעלת נתח שוק קטן)‪ ,‬כושר ייצור של‬ ‫חברה תעשייתית‪.‬‬ ‫עמוד ‪17‬‬  ‫מידע לא כספי צופה פני עתיד‬ ‫המשקיע מעוניין גם בקבלת מידע שאינו בהכרח כספי וכזה שצופה פני עתיד‪ ,‬לדוגמא‪ :‬מה החברה צופה לעניין נתח השוק‬ ‫העתידי שלה‪.‬למידע כזה יש רגישות גדולה ולכן חוקי נ"ע בדרך כלל מחייבים לכלול מידע מבוסס עבר ולא מחייבים הצגת‬ ‫מידע צופה עתיד‪ ,‬אך מנסים לעודד את החברות כן לדווח על מידע צופה עתיד ולא לחשוש מפני תביעות או רשלנות‪.‬‬ ‫פעמים רבות חברות חוששות מפרסום מידע הצופה פני עתיד כגון גידול צפוי בנתח השוק (לא כספי) או תחזיות רווחים‬ ‫(כספי)‪ ,‬בשל הפחד מתביעות בגין הטעיה במידה ולא יתממשו התחזיות‪.‬‬ ‫מידע כספי צופה פני עתיד‬ ‫מידע כספי צופה פני עתיד כאמור‪ ,‬משקיעים היו מעדיפים לקבל מידע צופה פני עתיד לעומת מידע היסטורי‪.‬צוין לעיל כי‬ ‫פרק תיאור עסקי התאגיד מספק מידע שאינו כספי‪ ,‬אולם הוא גולש קצת ומספק מעט מידע כספי צופה עתיד‪.‬בנישה זו‬ ‫נמצאות תחזיות רווח אשר מציגות כמה ההנהלה צופה להרוויח בעתיד‪.‬בישראל פרסום תחזית רווח אינה דבר מקובל‪,‬‬ ‫אך ב ארה״ב הדבר כל כך מקובל שהוא כבר כמעט בגדר חובה )לכן נראה כאלה רק אצל חברות ישראליות שנסחרות‬ ‫בארה״ב‪(.‬‬ ‫המשקיעים היו מעדיפים לקבל דוח רווח והפסד צופה פני עתיד! אבל זה לא מה שהמסגרת אומרת‪.‬‬ ‫המטרה היא להציג את ההיסטוריה הפיננסית מתוך ההנחה שיש לה השפעה על העתיד בשביל המשקיעים שרוצים לקבל‬ ‫החלטות‪.‬‬ ‫למשל עבור רוכש מניה‪ :‬ירצה לראות את הדיבידנדים בעתיד‪ ,‬עבור רוכש אג"ח‪ :‬ירצה לראות את היכולת לפרוע את‬ ‫האג"ח בעתיד‪.‬כאמור‪ ,‬משקיעים היו מעדיפים מידע צופה פני עתיד‪ -‬כי אז הם היו ?