מפגש 2 תהליך סיעודי -תכנון .pdf

‫התהליך הסיעודי‬ ‫במסגרת קורס טיפול סיעודי כוללני‬ ‫החוג לסיעוד‪ -‬מכללה אקדמית תל אביב יפו‬ ‫שנה א'‬ ‫אורלי אשכנזי‬ ‫מפגש מספר ‪2‬‬ ‫בהתייחס למצגת –כל הזכויות שמ...

‫התהליך הסיעודי‬ ‫במסגרת קורס טיפול סיעודי כוללני‬ ‫החוג לסיעוד‪ -‬מכללה אקדמית תל אביב יפו‬ ‫שנה א'‬ ‫אורלי אשכנזי‬ ‫מפגש מספר ‪2‬‬ ‫בהתייחס למצגת –כל הזכויות שמורות‬ ‫אין להעביר את המצגת לגורמים מחוץ לחוג זה‬ ‫השימוש במצגת הוא לתלמידי החוג לסיעוד במכללה האקדמית תל אביב יפו בלבד‬ ‫ תכנון‬-PLANNING  ‫הקדמה‬ ‫ תכנון הוא שלב מכוון ושיטתי בתהליך הסיעוד הכרוך בקבלת החלטות ופתרון בעיות‪.‬האחות מתייחסת ל‪:‬‬ ‫✓ נתוני אומדן ראשוני‬ ‫✓ אבחנות רפואיות וסיעודיות‬ ‫✓ יעדי הטיפול‬ ‫✓ תכנון ההתערבויות הסיעודיות הנדרשות למניעה‪ ,‬צמצום או ריפוי בעיות הבריאות שלו‪.‬‬ ‫ התוצר הסופי של שלב התכנון הוא תוכנית טיפול‪.‬התכנון באחריות האחות‪ ,‬המידע מהמטופל ואנשי הצוות‬ ‫חיוני לתוכנית יעילה‪.‬‬ ‫ אחיות אינן מתכננות עבור המטופל אלא מעודדות אותו להשתתף באופן פעיל ככל שניתן‪.‬במסגרת ביתית‪,‬‬ ‫אנשי התמיכה והמטפלים של המטופל מיישמים את תוכנית הטיפול‪-‬לכן יעילותו תלויה במידה רבה בהם‪.‬‬  ‫סוגים של תכנון‬ ‫ התכנון מתחיל במגע הראשון עם המטופל ונמשך עד סיום הקשר אחות‪-‬מטופל ‪ ,‬לרוב כאשר המטופל משוחרר‬ ‫מהמסגרת‪.‬‬ ‫ כל התכנון הוא רב‪-‬תחומי (כולל כל נותני שירותי הבריאות המקיימים אינטראקציה עם המטופל) וכולל את‬ ‫המטופל והמשפחה עד כמה שניתן בכל שלב‪.‬‬ ‫סוגי התכנון‪:‬‬ ‫תכנון ראשוני‬ ‫תכנון שוטף‬ ‫תכנון לקראת שחרור‬ ‫‪.‬‬  ‫תכנון ראשוני ‪:‬‬ ‫האחות שמבצעת את האומדן בקבלה בונה את תוכנית הטיפול המקיפה הראשונית‬ ‫לאחות המקבלת יתרון ‪ -‬רואה את שפת הגוף של המטופל ואוספת גם מידע אינטואיטיבי שאינו נמצא במאגר‬ ‫הכתוב‪ ,‬פוגשת את המלווים‪...‬‬ ‫יש להתחיל בתכנון בהקדם האפשרי לאחר האומדן הראשוני‬ ‫תכנון שוטף‬ ‫ ע"י השגת מידע חדש והערכת תגובות המטופל לטיפול‪ ,‬ניתן להתאים את תוכנית הטיפול השוטף‪.‬‬ ‫מטרות התכנון היומי‪:‬‬ ‫✓ לקבוע האם מצבו הבריאותי של המטופל השתנה‪.‬‬ ‫✓ קביעת סדרי עדיפויות לטיפול במהלך המשמרת ‪.‬‬ ‫✓ להחליט באילו בעיות להתמקד במהלך משמרת‬  ‫פיתוח תוכניות טיפול סיעודית‬ ‫ התוצר הסופי של שלב התכנון של תהליך הסיעוד הוא תוכנית טיפול‪(.‬רשמית כתובה‪ ,‬או בלתי רשמית‬ ‫המסתמכת על חשיבת האחות)‬ ‫ תוכנית טיפול סטנדרטית ‪-‬תוכנית רשמית המפרטת את הטיפול הסיעודי לקבוצות של מטופלים עם צרכים‬ ‫משותפים (למשל‪ ,‬כל המטופלים הסובלים מאוטם שריר הלב)‪.‬‬ ‫ תוכנית טיפול מותאמת אישית‪ -‬מותאמת לצרכים הייחודיים של מטופל ספציפי ‪ -‬צרכים שאינם מופיעים‬ ‫בתוכנית הסטנדרטית‪.‬‬ ‫ע" פ תוכנית הטיפול הרשמית יוקצה צוות רב מקצועי מתאים למטופל‪.‬‬ ‫ כאשר אחיות משתמשות באבחנות הסיעוד של המטופל כדי לפתח יעדים והתערבויות סיעודיות‪ ,‬התוצאה היא‪:‬‬ ‫תוכנית טיפול הוליסטית ומותאמת אישית שתענה על הצרכים הייחודיים של המטופל‪.‬‬  ‫תוכניות הטיפול כוללות את כל הפעולות שעל האחיות לנקוט כדי להתמודד עם‬ ‫האבחנות הסיעודיות של המטופל ולייצר את התוצאות הרצויות‪.‬‬ ‫בשלב התכנון על האחות‪:‬‬ ‫(א) להחליט אילו מהבעיות של המטופל דורשות תוכניות אינדיבידואליות ואילו בעיות ניתן‬ ‫לטפל בהן‬ ‫באמצעות תוכניות סטנדרטיות וטיפול שגרתי‬ ‫(ב) לכתוב תוצאות רצויות ומעורבות סיעודית לבעיות המטופל‪.‬תשומת לב מעבר לטיפול‬ ‫מתוכנן מראש‬ ‫ולשגרה‪.‬‬  ‫מרכיבי תוכנית הטיפול המלאה ‪:‬‬ ‫ הטיפול השגרתי הדרוש כדי לענות על צרכים בסיסיים (למשל רחצה‪ ,‬תזונה)‬ ‫ טיפולים העוסקים באבחנות הסיעוד של המטופל ובעיות שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬הפרעה בשלמות העור וטיפול בפצעים‪.‬‬ ‫ תחומי האחריות של האחות בביצוע תוכנית הטיפול הרפואית (למשל‪ ,‬הכנסת מטופל לצום לפני ניתוח‪,‬‬ ‫קביעת בדיקת מעבדה)‪.‬‬ ‫תוכנית טיפול מלאה משלבת תפקודים סיעודיים תלויים ועצמאיים במכלול משמעותי ומספקת מקור‬ ‫מרכזי למידע על מטופלים‪.‬‬  ‫תוכנית טיפול סיעודית‬ ‫תכנית הטיפול הסיעודית מאורגנת לרוב בארבעה חלקים‪:‬‬ ‫אבחנות בעיות סיעודיות‬ ‫יעדים ‪ /‬תוצאות רצויות‬ ‫התערבויות סיעודיות‬ ‫הערכה‬  ‫הנחיות לכתיבת תכניות טיפול סיעודיות‬ ‫ ‪.1‬תאריך וחתימה על התוכנית‪.‬התאריך בו נכתבת התוכנית חיוני לצורך הערכה‪ ,‬סקירה ותכנון עתידי‪.‬חתימתה של‬ ‫האחות ממחישה אחריות למטופל ולמקצוע הסיעוד אשר ניתן להעריך את יעילות הפעולות‪.‬‬ ‫ ‪.2‬השתמש בכותרות וקטגוריות‪".‬אבחנות סיעוד"‪" ,‬יעדים ‪ /‬תוצאות רצויות"‪" ,‬התערבויות סיעודיות" ו"הערכה "הן הכותרות‬ ‫הנפוצות‪.‬כלול תאריך להערכה של כל יעד‪.‬‬ ‫ ‪.3‬שימוש בקיצורים ובביטויים מקובלים (לדוגמא‪ -‬לא כותבים – עזרה למטופל בכל פעולות היומיום אלא‪ :‬עזרה בכל פעולות‬ ‫ה‪.ADL -‬לא כותבים‪ -‬לבצע בדיקת אלקטרוקרדיוגרם אלא‪ :‬ביצוע ‪...) ECG‬‬ ‫ ‪.4‬להיות ספציפי לגבי התזמון הצפוי של התערבות‪.‬לדוגמא‪ -‬שינוי תנוחה כל שעתיים‪.‬רחצת מטופל במשמרת בוקר‪.‬‬ ‫בדיקת ספיגת כלכלה כל ‪ 4‬שעות‪.‬‬ ‫ ‪.5‬פעולה לפי סטנדרט אחיד‪ -‬לעיתים אין צורך לפרט את התכנית מאחר שהיא כתובה כסטנדרט קבוע במחלקה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪" ,‬ראה נוהל יחידה לטיפול בטרכיאוסטומיה"‪ ,‬או – "ראה תוכנית סיעודית סטנדרטית לגבי טיפול לפני ואחרי ניתוח‬ ‫בהשתלת קרנית"‪.‬‬  ‫ ‪.6‬התאם את התוכנית למאפיינים הייחודיים של המטופל וההעדפות שלו למשל לגבי זמני הטיפול‪.‬זה מחזק את‬ ‫האינדיבידואליות ואת תחושת השליטה של ​​המטופל‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ההתערבות הסיעודית "לסייע ברחצה בשעת בוקר מוקדמת"‬ ‫ ‪.7‬יש לוודא שתוכנית הסיעוד משלבת היבטים של מניעה‪ ,‬בריאותיים ומשקמים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬פיזיותרפיה מידי יום לשמירה על טווחי תנועה של מפרקים‪.‬‬ ‫שינויי תנוחה כל שעתיים למניעת פצעי לחץ‪.‬‬ ‫ ‪.8‬וודא שהתוכנית מכילה הערכה שוטפת של מצב המטופל‪.‬‬ ‫ ‪.9‬כלול תוכניות לשחרור המטופל ולצרכי הטיפול הביתי‪.‬האחות מתחילה בתכנון השחרור ברגע שהלקוח אושפז‪.‬לעיתים‬ ‫קרובות יש צורך להתייעץ עם אחות הקש"ב (קשר ובקרה) הנמצאת בקשר עם הקהילה‪ ,‬העובדת הסוציאלית וכו'‪.‬‬  ‫קביעת סדר עדיפויות‬ ‫הגדרת עדיפות היא התהליך של קביעת רצף מועדף להתמודדות עם אבחנות והתערבויות סיעודיות‬ ‫למטופל יכולות להיות מספר בעיות‪ ,‬והאחות מטפלת לעיתים‬ ‫קרובות ביותר מאבחנה אחת בכל פעם‪.‬‬ ‫עדיפות גבוהה‪ -‬לבעיות מסכנות חיים‪ ,‬כמו‬ ‫פגיעה בתפקודי הנשימה או הלב‪.‬‬ ‫עדיפות בינונית‪ -‬לבעיות המאיימות על‬ ‫הבריאות‪ ,‬כמו מחלה חריפה וירידה בכושר‬ ‫ההתמודדות‪.‬הן עלולות לגרום לעיכוב‬ ‫בהתפתחות או לגרום לשינויים פיזיים או‬ ‫רגשיים הרסניים‪.‬‬ ‫עדיפות נמוכה‪ -‬בעיה שנובעת מצרכים‬ ‫לפיכך‪ ,‬אבחנות סיעודיות כמו פינוי‬ ‫התפתחותיים תקינים או הדורשת תמיכה‬ ‫דרכי הנשימה לא יעיל והפרעה‬ ‫מינימאלית של סיעוד‪.‬ע"פ היררכיה של‬ ‫בשחלוף גזים יקבלו עדיפות על פני‬ ‫מאסלו‪ ,‬צרכים פיזיולוגיים כמו אוויר‪ ,‬מזון‬ ‫אבחנות סיעודיות כמו חרדה או‬ ‫ומים הם בסיסיים לחיים ומקבלים עדיפות‬ ‫התמודדות לא יעילה‪.‬‬ ‫גבוהה יותר מהצורך בביטחון או בפעילות‪.‬‬  ‫סדרי העדיפויות משתנות בהתאם למצב המטופל המשתנה‪.‬על האחות לקחת בחשבון מגוון‬ ‫גורמים בעת קביעת סדרי עדיפויות ‪:‬‬ ‫ ‪.1‬מהם הערכים והאמונות של המטופל‪.‬‬ ‫לדוגמא אדם שרגיל בחייו לא להתקלח על בסיס יומיומי‪ ,‬ומתעקש על כך גם באשפוז‪.‬‬ ‫אדם דתי – שומר שבת שמבקש לא לבצע פעולות מסוימות שאינן הכרחיות בשבת‪.‬‬ ‫ ‪.2‬סדרי העדיפויות של המטופל ‪.‬מעורבות המטופל בתוכנית הטיפול משפרת את שיתוף הפעולה שלו בטיפול‪.‬לעיתים‪ ,‬תפיסת‬ ‫המטופל לגבי החשיבות מתנגש עם הידע של האחות על בעיות או סיבוכים פוטנציאליים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מטופל מבוגר לא מבין מדוע מסובבים אותו במיטה ומשנים לו תנוחה‪ ,‬ומעדיף שלא יפריעו לו‪.‬עם זאת‪ ,‬האחות‪ ,‬מודעת‬ ‫לסיבוכים הפוטנציאליים של שכיבה ממושכת על הגב וצריכה ליידע אותו ולהסביר לו לגבי הרציונל והחשיבות של הטיפול‪.‬‬ ‫ ‪.3‬משאבים העומדים לרשות האחות והמטופל‪(.‬כספים‪ ,‬ציוד ‪ ,‬כוח אדם)‬ ‫לאחיות במסגרת ביתית‪ ,‬למשל‪ ,‬אין משאבים של בית חולים‪.‬אם המשאבים הדרושים אינם זמינים‪ ,‬ייתכן שיהיה צורך לדחות את‬ ‫הטיפול‪ ,‬או להפנות למרפאה‪/‬מוקד‪(.‬לדוגמא‪ -‬צורך בצילום חזה בחשד לדלקת ראות)‪...‬משאבי המטופל עצמו כגון‪ -‬כספים או יכולת‬ ‫התמודדות‪ ,‬עשויים להשפיע גם על קביעת סדרי העדיפויות‪.‬לדוגמא‪ ,‬מטופל שהוא מובטל עשוי לדחות טיפול שיניים‪.‬‬  ‫ ‪.4‬דחיפות הבעיה הבריאותית‪.‬ללא קשר למסגרת הנהוגה‪ ,‬מצבים מסכני חיים דורשים מהאחות לתת להם‬ ‫עדיפות גבוהה‪.‬לעיתים עדיפות גבוהה ניתנת לבעיות שעשויות להיות הרסניות למטופל דווקא בטווח רחוק‪ ,‬ולא כעת‪.‬‬ ‫כגון‪ -‬שימוש בסמים‪.‬‬ ‫ ‪.5‬תוכנית טיפול רפואי כוללנית‪.‬העדיפויות לטיפול בבעיות בריאות חייבות להיות בקנה אחד עם הטיפול של‬ ‫אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬עדיפות גבוהה עבור המטופל עשויה להיות – מוביליזציה‪.‬ניוד‪.‬עם זאת‪ ,‬אם המצב הרפואי מחייב מנוחה‬ ‫מוחלטת במיטה‪ ,‬אז ניוד יקבל עדיפות נמוכה יותר בתוכנית הטיפול הסיעודי‪.‬‬ ‫או מצב בו הדגש והעדיפות הוא טיפול שיקומי ע"י פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק‪ ,‬ופחות על טיפול סיעודי‪/‬רפואי‪.‬‬  ‫קביעת יעדים‪ -‬תוצאות רצויות לאחר קביעת סדרי עדיפויות‬ ‫ בתוכנית טיפול‪ ,‬המטרות והתוצאות הרצויות מתארות‪ ,‬מבחינת תגובות המטופל הניתנות לצפייה‪ ,‬את מה שהאחות‬ ‫מקווה להשיג באמצעות יישום ההתערבויות הסיעודיות‪.‬‬ ‫ השימוש במונחים יעד ותוצאה רצויה מתחלפים זה בזה‪ ,‬לעיתים משתמשים גם במונחים‪ -‬תוצאה צפויה‪ ,‬תוצאה‬ ‫חזויה‪ ,‬קריטריון תוצאה ותוצאה אובייקטיבית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬המטרה‪/‬יעד‪ :‬שיפור במצב התזונה‪.‬התוצאה הרצויה‪ :‬יעלה ‪ 5‬ק"ג עד ‪ 25‬באפריל‪.‬‬ ‫תוכנית הטיפול חייבת לכלול גם מטרות וגם יעדים‪/‬תוצאות רצויות‪.‬המטרה הרחבה היא רק נקודת מוצא לתכנון‪.‬התוצאות‬ ‫הספציפיות הניתנות לצפייה צריכות להיכתב על תוכנית הטיפול והן ישמשו כדי להעריך את התקדמות מצב המטופל‪.‬‬ ‫אבחנה‪ :‬הפרעה בתנועה פיזית‪-‬‬ ‫המטרה‪ :‬שיפור‬ ‫תוצאה רצויה‪ :‬ינוע עם‬ ‫חוסר יכולת להעביר משקל‬ ‫יכולת תנועה‬ ‫קביים עד סוף השבוע‪.‬‬ ‫לרגל שמאל‪ ,‬קשור לדלקת‬ ‫בהעברת משקל על‬ ‫יעמוד ללא עזרה עד סוף‬ ‫בברך‪.‬‬ ‫רגל שמאל‬ ‫החודש‪.‬‬ ‫אז מדוע צריך להציב יעדים??‬ ‫‪.1‬הכוונה לתכנון‬ ‫‪.2‬משמשים כ‪-‬‬ ‫התערבויות סיעודיות‪.‬‬ ‫קריטריונים להערכת‬ ‫רעיונות להתערבויות‬ ‫התקדמות מצב‬ ‫מגיעים בקלות רבה‬ ‫המטופל ובחינת‬ ‫יותר אם התוצאות‬ ‫יעילות ההתערבויות‬ ‫הרצויות הן ברורות‬ ‫הסיעודיות בשלב‬ ‫וספציפיות‪.‬‬ ‫ההערכה‬ ‫‪.4‬תחושת הישגיות‪.‬‬ ‫כאשר עומדים ביעדים‪,‬‬ ‫המטופל והאחות יכולים‬ ‫‪.3‬מאפשר למטופל‬ ‫לראות כי המאמצים היו‬ ‫ולאחות לקבוע מתי‬ ‫כדאיים‪.‬נותן מוטיבציה‬ ‫הבעיה נפתרה‪.‬‬ ‫להמשיך ולעקוב אחר‬ ‫התוכנית‪ ,‬במיוחד‬ ‫כשנדרשים שינויים‬ ‫באורח החיים‬ ‫יעדים קצרים וארוכי טווח‬ ‫ יעדים עשויים להיקבע לטווח הקצר או לטווח הארוך‪.‬‬ ‫ יעד לטווח קצר עשויה להיות "המטופל ירים את היד הימנית לגובה‬ ‫הכתפיים עד יום שישי‪ ".‬באותו הקשר‪ ,‬המטרה ‪ /‬תוצאה לטווח‬ ‫הארוך עשויה להיות "המטופל יחזיר שימוש מלא בזרוע ימין בעוד ‪6‬‬ ‫שבועות‪".‬‬ ‫ יעדים לטווח הקצר מועילים עבור מטופלים אשר‪:‬‬ ‫(א) נזקקים לטיפול רפואי למשך זמן קצר‬ ‫(ב) מטופלים המתוסכלים מיעדים ארוכי טווח שנראים קשים להשגה‬ ‫וזקוקים לסיפוק בהשגת יעד לטווח קצר‪.‬‬ ‫במסגרת טיפול אקוטי‪ ,‬חלק גדול מזמן האחות מוקדש לצרכים המיידיים של המטופל‪ ,‬כך שרוב היעדים הם לטווח‬ ‫הקצר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬גם עבורם יש צורך בקביעת יעדים ‪ /‬תוצאות לטווח הארוך כדי לתכנן את השחרור הביתה או למוסד‬ ‫אחר‪(.‬בית אבות‪ ,‬שיקום‪ ,‬מוסד סיעודי)‬ ‫לדוגמא‪ -‬יעדים בהתאוששות חדר ניתוח‪.‬יש יעדים מידיים‪ ,‬ויש יעדים שיקבעו להמשך הטיפול במחלקת האשפוז‪.‬‬  ‫סיווג תוצאת הסיעוד‪THE NURSING OUTCOMES CLASSIFICATION-‬‬ ‫ מובילי מקצוע הסיעוד וחוקרים עובדים מאז ‪ 1991‬בפיתוח טקסונומיה‪ ,‬סיווג תוצאות סיעוד )‪ , (NOC‬בכדי לתאר תוצאות‬ ‫טיפול סיעודי בעקבות התערבות‪.‬‬ ‫ יש מעל ‪ 385‬תוצאות השייכות לאחד משבעה תחומים (למשל‪ ,‬בריאות פיזיולוגית או בריאות משפחתית) ולקטגוריה‬ ‫מסוימת באותו תחום (למשל תזונה תחת בריאות פיזיולוגית או רווחת משפחה תחת בריאות המשפחה)‪.‬‬ ‫ בכדי להעריך את יעילות ההתערבויות הסיעודיות התוצאות צריכות להיות מדידות‪.‬לכל תוצאת ‪ NOC‬יש הגדרה ברורה‬ ‫ומספר מזהה‪".‬תוצאה סיעודית עבור מטופל היא מצב‪ ,‬התנהגות או תפיסה פרטניים‪ ,‬משפחתיים‪ ,‬או קהילתיים הנמדדים‬ ‫( ‪(MOORHEAD, JOHNSON, MAAS, & SWANSON, 2013, P. 2).‬‬ ‫לאורך רצף זמן כתגובה להתערבות סיעודית"‬ ‫ תוצאות ה‪ NOC -‬הם מושגים משתנים – כלומר‪ -‬ניתן להעריך את ההתקדמות במצב המטופל לאורך זמן‪.‬בניגוד ממטרה‪,‬‬ ‫שהיא הושגה או לא הושגה‬  ‫הקשר בין יעדים ותוצאות רצויות לאבחנות סיעודיות‬ ‫ יעדים ותוצאות נגזרים מהאבחנות הסיעודיות של המטופל ‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬האבחנה הסיעודית היא‪:‬‬ ‫סיכון לחסר בנפח נוזלים הקשור לשלשול וצריכה לא מספקת המשנית לבחילה‪.‬‬ ‫הצהרת המטרה החיונית עשויה להיות‪:‬‬ ‫איזון נוזלים מחדש‪ ,‬ע"פ תפוקת שתן וצואה‪ ,‬טורגור עור רגיל‪ ,‬וקרומים ריריים לחים‪.‬‬ ‫בדוגמה זו‪ ,‬היעד כללי ‪ -‬איזון נוזלים‪ ,‬הוא ההיפך מהבעיה‪ -‬מחסור בנפח נוזל‪ ,‬ואחריו רשימת התוצאות‬ ‫הרצויות הניתנות לצפייה‪.‬אם יושגו‪ ,‬התוצאות יהיו עדות לכך שהבעיה‪ ,‬מחסור בנפח נוזלים‪ ,‬נמנעה‪.‬‬ ‫ לגבי כל אבחנה סיעודית‪ ,‬על האחות לכתוב את התוצאות הרצויות שכאשר מושגות‪ ,‬הן ימחישו באופן ישיר את‬ ‫פתרון הבעיה‪.‬כשאתה מפתח יעדים ‪ /‬תוצאות רצויות‪ ,‬שאל את השאלות הבאות‪:‬‬ ‫ ‪.1‬מה הבעיה של המטופל?‬ ‫ ‪.2‬מהי התגובה הבריאותית ההפוכה הרצויה?‬ ‫ ‪.3‬כיצד המטופל יראה או יתנהג אם תושג התגובה הבריאה?‬ ‫(מה אוכל לראות‪ ,‬לשמוע‪ ,‬למדוד‪ ,‬למשש‪ ,‬להריח או לבצע ‪)..‬‬ ‫ ‪.4‬מה המטופל צריך לעשות ועד כמה כדי להפגין שהבעיה נפתרה?‬  ‫מרכיבי הצהרת תוצאות יעד ‪ /‬יעד מבוקש הצהרות התוצאה‬ ‫ יעדים רצויים צריכים להיות בעלי ארבעת המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫ ‪.1‬נושא‪.‬כל דבר הקשור למטופל‪ -‬כמו הדופק שלו או תפוקת השתן‪.‬‬ ‫ ‪.2‬הפועל‪ -‬מציין פעולה שהמטופל אמור לבצע‪ ,‬יש להשתמש בפעלים המציינים התנהגויות הניתנות לצפייה ע"י האחות‪.‬‬ ‫ ‪.3‬הגדרת תנאים המסבירים את הנסיבות בהן תתקיים התוצאה‪ -‬מה‪ ,‬איפה‪ ,‬מתי‪ ,‬או איך‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫המטופלת הולכת (הפועל) בעזרת מקל הליכה (איך)‪.‬‬ ‫שיפור בתסמיני סכרת לאחר השתתפות בשתי שיעורים קבוצתיים של סוכרת‪(.‬מתי)‪.‬‬ ‫שמירה על המשקל ברמה הקיימת בבית (היכן)‪.‬‬ ‫ ‪.4‬קריטריונים לביצוע הרצוי‪ -‬על פיו נבצע את ההערכה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬קריטריון של זמן‪ -‬עד אפריל המטופל ישקול ‪ 75‬ק"ג‪.‬או‪ -‬קריטריון של מדידת איכות‪ -‬המטופל מזריק אינסולין בטכניקה אספטית‬ ‫ונכונה‪.‬קריטריון של מרחק‪ -‬המטופל מסוגל ללכת ‪ 200‬מטר ביום‪.‬‬  ‫ההנחיות לכתיבת יעדים ותוצאות רצויות‬ ‫וודא כי התוצאות הרצויות הן מציאותיות עבור מסוגלות‬ ‫כתוב יעדים ותוצאות מבחינת תגובות המטופל‪ ,‬לא‬ ‫המטופל‪ ,‬מגבלותיו ותוחלת הזמן המיועדת לו‪ ,‬אם צוין‪.‬‬ ‫פעילויות סיעודיות‪.‬ניסוח יעדים באופן כזה עוזר למקד‬ ‫המגבלות מתייחסות ל‪ -‬כספים‪ ,‬ציוד‪ ,‬תמיכה‬ ‫את המטרות‪.‬‬ ‫משפחתית‪ ,‬שירותים חברתיים‪ ,‬מצב גופני ונפשי וזמן‬ ‫לדוגמא‪ :‬ניסוח נכון‪ :‬המטופל ישתה ‪ 100‬מ"ל מים‬ ‫לדוגמה‪ ,‬התוצאה "מודד את האינסולין במדויק" עשויה‬ ‫בשעה (התנהגות המטופל)‪.‬ניסוח לא נכון‪ :‬שמור על‬ ‫להיות לא מציאותית עבור מטופל בעל ראייה לקויה‬ ‫הידרציה של הלקוח (פעולת סיעוד)‪.‬‬ ‫בגלל קטרקט‪.‬‬  ‫וודאו שכל מטרה נגזרת מאבחון סיעודי אחד‬ ‫וודא שהיעדים והתוצאות הרצויות תואמות את‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫הטיפול של אנשי מקצוע אחרים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬המטרה "המטופל יגדיל את כמות המזון‬ ‫לדוגמה‪ ,‬התוצאה "המטופל יגדיל את משך‬ ‫ויראה התקדמות ביכולת להזין את עצמו" נגזרת‬ ‫השהות מחוץ למיטה ב ‪ 15-‬דקות בכל יום" אינה‬ ‫משתי אבחנות סיעודיות‪ :‬תזונה לא מאוזנת‪:‬‬ ‫תואמת את ההוראה הרפואית של הרופא‬ ‫פחות מדרישות הגוף וירידה באכילה עצמית‪.‬‬ ‫המטפל למנוחה מוחלטת במיטה‪.‬‬ ‫וודאו שהמטופל מכיר בחשיבות המטרות‪.‬תוצאות‬ ‫השתמש במונחים הניתנים לצפייה ומדידה לתוצאות‪.‬‬ ‫מסוימות‪ ,‬כגון בעיות הקשורות להערכה עצמית‪,‬‬ ‫הימנע ממילים מעורפלות ומחייבות פרשנות או‬ ‫הורות ותקשורת‪ ,‬כרוכות בבחירות המתאימות לו או‬ ‫שיפוט על ידי המתבונן‪.‬‬ ‫בשיתוף פעולה עימו‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ביטויים כמו הגדלת פעילות גופנית יומית‬ ‫ושיפור הידע בתזונה יכולים להיות שונים בין אנשים‬ ‫ויכולים להוביל לחילוקי דעות האם התקיימה‬ ‫התוצאה‪.‬ביטויים אלה אינם מספיק ברורים‬ ‫וספציפיים בכדי למדוד את תגובת המטופל‬ ‫שמירה על הצהרת מטרה הקשורה לאבחנה אחת בלבד מקלה על הערכת הטיפול בכך‬ ‫שהיא מבטיחה שהתערבויות סיעודיות מתוכננות קשורות בבירור לאבחנה‪.‬‬  ‫בחירת התערבויות ופעולות סיעוד‬ ‫ התערבויות ועשייה סיעודית הן הפעולות שאחות מבצעת להשגת יעדי המטופל‪.‬‬ ‫ תחילה ההתערבויות הספציפיות שנבחרו מתמקדות בחיסול או הפחתה של האטיולוגיה (הסיבה) לבעיה הסיעודית‪-‬‬ ‫ כאשר לא ניתן לשנות את הגורמים לבעיה‪ ,‬האחות בוחרת בהתערבויות המטפלות בסימנים והתסמינים ע"פ ההגדרה ב‪-‬‬ ‫‪(HERDMAN & KAMITSURU, 2014). NANDA INTERNATIONAL‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬כאבים הקשורים לחתך כירורגי (החתך הוא סיבה שאינה ניתנת למניעה‪.‬ההתערבות תתמקד בסימנים הנלווים)‬ ‫חרדות הקשורות לאטיולוגיה לא ידועה‪(.‬ההתערבות תתמקד בתסמיני החרדה)‬ ‫ זיהוי נכון של האטיולוגיה בשלב האבחון נותן מסגרת לבחירת התערבויות סיעודיות מוצלחות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬לאבחנה של‪ -‬אי סבילות לפעילות עשויות להיות כמה אטיולוגיות‪ :‬כאב‪ ,‬חולשה‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬חרדה או הפרעות קצב לב‪.‬‬ ‫ההתערבויות ישתנו בהתאם לסיבת הבעיה‪.‬‬  ‫בחירת התערבויות ופעולות סיעוד‬ ‫ ישיר‪ -‬האחות‬ ‫ האחות מורשה ליזום על‬ ‫באינטראקציה ישירה עם‬ ‫סמך הידע והכישורים‬ ‫המטופל‬ ‫(טיפול פיזי‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ניהול‪,‬‬ ‫ עקיף‪ -‬האחות מערבת‬ ‫הפנית צוות רב מקצועי)‪.‬‬ ‫צוות רב מקצועי‬ ‫האחות מבצעת עצמאית את‬ ‫כל התהליך של אבחון‬ ‫התערבות והערכה‪.‬‬ ‫טיפול ישיר‬ ‫התערבות‬ ‫ועקיף‬ ‫עצמאית‬ ‫התערבויות‬ ‫התערבויות‬ ‫שיתופיות‬ ‫תלויות‬ ‫ התערבות המבוצעת לפי‬ ‫ התערבויות המבוצעות בשיתוף‬ ‫הוראה רפואית או של צוות רב‬ ‫של האחות עם צוות רב מקצועי‬ ‫מקצועי‪(.‬מתן תרופות‪,‬‬ ‫(עו"ס‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬דיאטנית)‪.‬‬ ‫פורמולות מזון‪ ,‬התערבות‬ ‫למשל‪ -‬האחות מסייעת ביישום‬ ‫פיזית‪ ,‬בדיקות אבחון‪ ,‬מעקב‬ ‫ההמלצות של פיזיותרפיה‪.‬‬ ‫ספציפי אחרי פרוצדורה)‬  ‫מאפייני תוכנית ההתערבות הסיעודית‬ ‫✓ תוכנית בטוחה ומתאימה לגיל המטופל בריאותו ומצבו הספציפי‬ ‫✓ תוכנית הניתנת להשגה בעזרת משאבים הזמינים למטופל‬ ‫✓ תוכנית מתאימה לערכי המטופל‪ ,‬אמונותיו ותרבותו‬ ‫✓ תוכנית מתאימה לטיפולים אחרים שהמטופל מקבל באותו זמן ‪.‬לדוגמא‪ -‬לא ניתן לתכנן מוביליות כאשר המטופל‬ ‫במצב רפואי שאינו מאפשר זאת‪.‬‬ ‫✓ תוכנית המבוססת על ידע וניסיון סיעודי או מידע מהספרות‬ ‫✓ מותאמת לסטנדרטים קבועים של טיפול כפי שנקבעו על ידי חוקי המדינה‪ ,‬ארגונים מקצועיים (למשל‪ ,‬אגודת אחיות‬ ‫אמריקאיות)‪ ,‬ומדיניות הארגון‪.‬‬  ‫קשר בין התערבויות סיעודיות לסוג הבעיה של המטופל‬ ‫ התערבות סיעודית מתייחסת לבעיות קיימות‪ ,‬עבור בעיות שעבורן המטופל בסיכון ‪-‬מניעה‪ ,‬וקידום בריאות‪.‬‬ ‫ התערבויות למניעה קובעות את הטיפול הנדרש למניעת סיבוכים או הפחתת גורמי סיכון‬ ‫לדוגמא ‪-‬סיבוב המטופל‪ ,‬שיעול יזום ונשימות עמוקות ימנעו סיבוכים בדרכי הנשימה‪.‬‬ ‫"שמירה על מעקה המיטה מורם ומיטה בגובה נמוך "ממזער את הסיכוי שמטופלים יפלו מהמיטה ‪..‬התערבויות‬ ‫מסוימות עשויות לבצע פונקציות מניעה או טיפול‪ ,‬בהתאם למצב הבעיה‪.‬‬ ‫התערבויות של קידום בריאות מתאימות כאשר למטופל אין בעיות בריאותיות פעילות‪.‬הן מתמקדות בסיוע‬ ‫למטופל לזהות פעילות שתוביל לרמת בריאות גבוהה יותר‬ ‫"הדרכה לתזונה עשירת סיבים וחלבון"‬ ‫לדוגמא‪" -‬הדרכה לחשיבות של פעילות גופנית יומית"‬  ‫האצלת סמכויות‬ ‫ על האחות לקבוע גם מי אמור לבצע את הפעילות בפועל‪.‬‬ ‫ היכולת להאציל משימות היא מיומנות חיונית עבור אחיות (אחיות מעשיות וכח‬ ‫עזר)‪.‬‬ ‫ על האחות להתאים את צרכי המטופל ומשפחתו לכישורים ולידע של כוחות‬ ‫העזר‬ ‫ האחות המוסמכת יכולה להאציל משימות מסוימות לאדם ללא רישיון אך אינה‬ ‫יכולה להטיל את האחריות על הטיפול הסיעודי הכולל‪.‬היא האחראית על כך‬ ‫שמשימות שהואצלו מתבצעות כראוי‪.‬‬ ‫ כח עזר כשירים לבצע משימות כמו מדידת תפוקת שתן וצריכת הנוזלים‪ ,‬אך‬ ‫האחות עדיין אחראי על ניתוח נתונים‪ ,‬תכנון הטיפול והערכת התוצאות‪.‬‬  ‫סיווג התערבויות הסיעוד‪NIC- NURSING INTERVENTIONS CLASSIFICATION -‬‬ ‫ בנוסף למאמציה של ‪ NANDA‬ליצור שפה אחידה לתיאור בעיות ואבחנות סיעודיות‪ ,‬חוקרי סיעוד הכירו גם בצורך בשפה‬ ‫סטנדרטית כדי לתאר את ההתערבויות עצמן שאחיות מבצעות ‪.‬‬ ‫ טקסונומיה של התערבויות סיעודיות מכונה‪ NIC – NURSING INTERVENTIONS CLASSIFICATION -‬פורסמה לראשונה‬ ‫בשנת ‪ 1992‬ומאז מתעדכנת כל ‪ 4‬שנים‪.‬‬ ‫ פותחו יותר מ‪ 542 -‬התערבויות‪.‬בדומה לאבחנות של ‪ NANDA‬כל התערבות כוללת‪ -‬תווית (שם)‪ ,‬הגדרה ורשימת‬ ‫פעילויות המתארות את פעולות המפתח של האחיות בביצוע ההתערבות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬התערבות של –מגע‪ ,‬אחת מכמה התערבויות שפותחו ב תחום ההתנהגות תחת קטגוריה של‪ -‬סיוע בהתמודדות‪.‬‬  ‫ כל ההתערבויות ב‪ NIC -‬קשורה לאבחנה סיעודית של ‪. NANDA‬‬ ‫ עם זאת‪ ,‬כל אבחנה סיעודית מכילה הצעות למספר התערבויות‪ ,‬ולכן אחיות צריכות לבחור את ההתערבויות‬ ‫המתאימות על סמך שיקול דעתן לגבי המטופל‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬לאבחנה הסיעודית‪ -‬הפרעה בדפוסי שינה ‪ -‬יש ‪ 10‬התערבויות ‪ NIC‬רשומות לפתרון הבעיה‪ ,‬ו‪18-‬‬ ‫התערבויות אופציונליות נוספות‪.‬לא כל הפעילויות המוצעות לצורך ההתערבות מתאימות או נחוצות לכל‬ ‫מטופל‪ ,‬ולכן האחות בוחרת בפעילויות המתאימות למטופל ולמשאבים העומדים לרשותה‪.‬‬