מצגת 1 - מבוא אומדן פיזיקלי PDF

‫מבוא‪-‬‬ ‫מערכת שלד שריר‬ ‫קורס סיעוד אורטופדי‬ ‫נעמי פרידמן‬ ‫קצת חזרה‪...‬‬ ‫●מערכת שלד שריר מורכבת מעצמות‪ ,‬מפרקים‪ ,‬שרירים‪ ,‬גידים‪ ,‬רצועות‬ ‫ובורסת הגוף‪.‬‬ ‫●בגוף יש ‪206‬עצמות ומספר רב של מפרקים ‪.‬המערכת גדלה ומתפתחת‬ ‫מהילדות ועד סוף הבגרות‪.‬‬ ‫●שרירים וגידים מחברים בין העצמות וה...

‫מבוא‪-‬‬ ‫מערכת שלד שריר‬ ‫קורס סיעוד אורטופדי‬ ‫נעמי פרידמן‬ ‫קצת חזרה‪...‬‬ ‫●מערכת שלד שריר מורכבת מעצמות‪ ,‬מפרקים‪ ,‬שרירים‪ ,‬גידים‪ ,‬רצועות‬ ‫ובורסת הגוף‪.‬‬ ‫●בגוף יש ‪206‬עצמות ומספר רב של מפרקים ‪.‬המערכת גדלה ומתפתחת‬ ‫מהילדות ועד סוף הבגרות‪.‬‬ ‫●שרירים וגידים מחברים בין העצמות והמפרקים ומאפשרים תנועה‪.‬‬ ‫●גיד‪ -‬רקמה פיברוטית שמחברת בין שריר לעצם ‪.‬הגיד מצוי בצידו החיצוני‬ ‫של השריר או שזור בתוכו‪.‬‬ ‫●רצועה ‪ -‬מחברת בין עצם לעצם אחרת במפרק( ‪.‬על הפריאוסט‪).‬‬ ‫●מחלות‪ ,‬ניתוחים וטראומות שונות משפיעים על חלק אחד או יותר‬ ‫במערכת זו‪ ,‬ומביאים לפגיעה במוביליות‪ .‬פגיעה כזו לאורך זמן משפיעה‬ ‫על מערכות אחרות בגוף‪ ,‬למשל‪ -‬פ‪.‬לחץ‪ ,‬עצירות‪ ,‬בעיות נשימה וכו'‪.‬‬ ‫תפקידי מערכת השלד‬ ‫●סיפוק מסגרת קשיחה לגוף ואיפשור נשיאת משקל‬ ‫●תמיכה ברקמות הסמוכות (שרירים וגידים)‬ ‫●סיוע בתנועה (ע"י חיבור השרירים והמפרקים)‬ ‫●הגנה על איברים חיוניים (מוח‪ ,‬לב‪ ,‬ריאות וכו')‬ ‫●ייצור תאי דם במח העצם האדום‬ ‫●סיוע בייצור חום הגוף (ע"י תנועה)‬ ‫●אחסון מינרלים (סידן וזרחן)‬ ‫העצם מגיעה למקסימום הגדילה שלה סביב סוף גיל ההתבגרות‪ .‬אך‬ ‫מאחר ורקמת העצם היא רקמה דינאמית‪ ,‬יש בה תהליכים מתמשכים של‬ ‫יצירה והרס בקצב שווה עד גיל ‪35.‬לאחר מכן ‪,‬עולה קצב הרס העצם‬ ‫במקביל לירידה בקצב הבניה מחדש ובצפיפות ‪,‬וזה מוביל לפציעות‬ ‫וטראומות ‪,‬בעיקר אצל נשים‪.‬‬ ‫‪Bone Remodeling‬‬ ‫●תהליך בו מוסרת עצם ישנה ונוספת עצם חדשה לשלד‪.‬‬ ‫●בתקופת הילדות והנערות עצם חדשה נוספת מהר יותר מהרס של עצם‬ ‫ישנה ולכן העצמות הופכות ארוכות יותר‪ ,‬כבדות וצפופות יותר‪ .‬זה נמשך‬ ‫עד הגעה לשיא מסת העצם‪ ,‬סביב גיל ‪20.‬‬ ‫●תהליך זה שומר על מבנה ותפקוד העצם ע"י ספיגה ובניה בו זמנית‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך מתרחשת תחלופה מלאה של השלד כל ‪10‬שנים‪.‬‬ ‫●האיזון בין ספיגת עצם (הרס) ובניה מחדש מושפע ע"י מס' גורמים‪:‬‬ ‫פעילות פיזית (במיוחד נושאת משקל)‪ ,‬צריכה תזונתית של חומרים מזינים‬ ‫(במיוחד סידן) ומספר הורמונים כולל קלציטריול (שמשפעל ויטמין ‪D),‬‬ ‫קלציטונין ‪, PTH,‬קורטיזול ‪,‬הורמון גדילה ‪,‬אסטרוגן וטסטוסטרון ‪.‬‬ ‫‪Bone Remodeling‬‬ ‫הורמונים מסוימים חיוניים כדי להבטיח שסידן נספג כראוי וזמין לעצם‪:‬‬ ‫●קלציטריול מסייע להגדלת כמות הסידן בדם ע"י קידום ספיגת סידן‬ ‫ממערכת העיכול‪.‬‬ ‫● ‪PTH‬וקלציטונין הם המווסתים ההורמונליים העיקריים של הסידן ‪. PTH‬‬ ‫מווסת את ריכוז הסידן בדם ע"י משיכת סידן מהעצם ‪.‬קלציטונין מגיב‬ ‫לעליה ברמת הסידן בדם ‪,‬ע"י מניעת הרס עצם ושמירת הסידן בעצם‪.‬‬ ‫●להורמוני התירואיד והקורטיזול יש השפעה מערכתית עם השפעה‬ ‫ספציפית על העצם ‪.‬יצור נרחב של הורמוני תירואיד יכול לגרום לעליה‬ ‫בהרס העצם ודיכוי הבניה מחדש ‪.‬לרמות גבוהות של קורטיזול יש אותה‬ ‫השפעה‪.‬‬ ‫●אסטרוגן משפעל אוסטאובלסטים ומעכב אוסטאוקלסטים ‪,‬‬ ‫טסטוסטרון גורם לצמיחת שלד בגיל ההתבגרות ומשפיע על צמיחת‬ ‫שרירי השלד לאורך החיים( ‪.‬מסת שריר גדולה ‪-‬לחץ נשיאת משקל ‪-‬עצם‬ ‫חזקה יותר )‬ ‫עצמות‪Bones -‬‬ ‫ניתן לסווג ב‪2 -‬דרכים ‪:‬עפ"י צורה או מבנה‪.‬‬ ‫‪1.‬צורה‪:‬‬ ‫●עצמות ארוכות‪( :‬כמו הירך )מתאפיינות בצורה גלילית של מוט‪/‬פיר ‪,‬‬ ‫עשויות מעצם קורטיקלית דחוסה ונקראות ‪diaphysis,‬עם קצוות מעוגלים‬ ‫)‪(epiphysis‬העשויים מעצם ספוגית ולרוב נושאות משקל‪.‬‬ ‫●עצמות קצרות‪ (:‬כמו הפלנגות‪/‬אצבעות )הן קטנות ‪,‬ולרוב נושאות משקל‬ ‫זעיר או כלל לא‪.‬‬ ‫●עצמות שטוחות‪ :‬ממוקמות במקום בו יש צורך בהגנה נרחבת על‬ ‫המבנה הבסיסי ‪,‬למשל הסטרנום או הגולגולת‪.‬‬ ‫●עצמות לא סדירות‪ :‬עצמות שבגלל צורתן לא נכללות באף אחת‬ ‫מהקטגוריות האחרות ‪,‬כמו החוליות והלסת‪.‬‬ ‫מבנה העצם‪ -‬סיווג לפי צורה‬ ‫עצמות ארוכות‬ ‫עצמות‪Bones -‬‬ ‫‪2.‬מבנה (הרכב ‪,‬עפ"י התפקוד או כח המופעל על האזור‪):‬‬ ‫●שכבה חיצונית ( ‪cortex):‬מורכבת מרקמת עצם צפופה ודחוסה ‪.‬עצמות‬ ‫קורטיקליות נמצאות באזורים בהם נדרשת תמיכה‪.‬‬ ‫●שכבה פנימית( ‪medulla):‬מכילה רקמה סיבית וספוגית ‪.‬נמצאת בעיקר‬ ‫באזורים בהם מתרחשת היווצרות העצם ‪.‬‬ ‫כמעט כל עצם מכילה את ‪2‬השכבות ‪,‬אך בכמויות שונות‪.‬‬ ‫לעצם ‪3‬סוגי תאים ‪-‬אוסטאובלסטים (בוני עצם ‪),‬אוסטאוקלסטים (הורסי‬ ‫עצם )ואוסטאוציטים ‪.‬‬ ‫היחידה המבנית של עצם הקורטקס הדחוסה היא האוסטאון‪ ,‬שנקרא גם‬ ‫המערכת ההברסיאנית ()‪haversian system‬‬ ‫‪Haversian system‬‬ ‫●מערכת זו הינה רשת מורכבת של תעלות המכילה כלי דם מיקרוסקופיים‬ ‫המספקים חומרי הזנה וחמצן לעצמות וללקונות =‪ (lacuna‬חלל קטן‬ ‫המכיל אוסטאוציטים ‪).‬התעלות עוברות אנכית בתוך רקמת העצם‬ ‫הקורטיקלית‪.‬‬ ‫●הרקמה הספוגית הרכה יותר מכילה חללים גדולים ( )‪tracbecula‬‬ ‫שמלאים במח עצם אדום וצהוב( ‪.‬אדום ‪-‬יצור תאי דם אדומים וטסיות‬ ‫בתהליך שנקרא ‪hematopoiesis,‬ונמצא בעיקר בסטרנום ‪,‬איליום ‪,‬חוליות‬ ‫וצלעות ‪.‬צהוב ‪-‬תאי שומן ‪,‬אלו שגורמים לתסחיף שומני כשחודרים לדם‪).‬‬ ‫●תעלות ‪Volkmann‬מחברות בין כלי הדם של מח העצם עם המערכת‬ ‫ההברסיאנית והפריאוסט‪.‬‬ ‫●פריאוסטאום‪ -‬השכבה החיצונית של העצם‪ ,‬העשויה מרקמה סיבית‬ ‫דחוסה‪ ,‬ומכילה עצבים‪ ,‬כלי דם ולימפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מספקת את החיבור‬ ‫לגידים ולרצועות‪.‬‬ ‫מפרקים‪Joints -‬‬ ‫מפרק‪ -‬חלל בו עצמות נפגשות ( ‪2‬או יותר ‪),‬ותפקידו העיקרי הוא שימור‬ ‫התנועה והגמישות בגוף ‪.‬‬ ‫‪3‬סוגי מפרקים‪:‬‬ ‫● ‪Synarthrodial-‬סיבי ‪,‬לא ניתן להזזה או תנועה ‪(cranium‬למשל)‬ ‫● ‪Amphiarthrodial-‬סחוסי ‪,‬בעל תזוזה מוגבלת (חוליות ‪, pelvis‬למשל)‬ ‫● ‪Diarthrodial-‬סינוביאלי ‪,‬ניתן להזזה בחופשיות (ברך ‪,‬מרפק ‪).‬זה הסוג‬ ‫השכיח במפרקי הגוף‪.‬‬ ‫כל המפרקים יכולים להפגע ממחלה או טראומה‪ ,‬אך לרוב הפגיעה‬ ‫מערבת את המפרק הסינוביאלי‪.‬‬ ‫רצועות וגידים שעוברים דרך המפרק וסביבו מספקים לו יציבות‪.‬‬ ‫מפרק סינוביאלי‬ ‫●הסוג השכיח ביותר בין מפרקי הגוף‪.‬‬ ‫●המפרק היחיד שמרופד בסינוביום (ממברנה המגינה על הנוזל‬ ‫הסינוביאלי) לצורך סיכה ובלימת זעזועים‪ .‬הסינוביום מרפד את החלק‬ ‫הפנימי של קפסולת המפרק‪ ,‬אך אינו מתפשט על פני שטח הסחוס‬ ‫שבקצה עצם ספוגית‪ .‬הסחוס המפרקי מכיל רקמת סיבי קולגן‬ ‫●בורסה‪ -‬שק קטן מרופד בממברנה הסינוביאלית‪ .‬שקים אלו ממוקמים‬ ‫במפרק ובאיזורים בולטים גרמית‪ ,‬למניעת חיכוך בין העצמות למבנים‬ ‫הסמוכים להם‪ -‬גידים ורצועות‪ .‬ניתן למצוא במרפק‪ ,‬ברך‪ ,‬כתף וירך‪.‬‬ ‫(בורסיטיס‪ -‬דלקת הבורסה)‪.‬‬ ‫סיווג המפרקים הסינוביאליים עפ"י מבנה אנטומי‪:‬‬ ‫‪1.‬מכתש ועלי (כדור ושקע ‪)-‬מאפשר תזוזה בכל כיוון ‪,‬כמו ירך ‪,‬כתף‬ ‫‪2.‬מפרק ציר ‪-‬מאפשר תנועה במישור אחד (כיפוף ויישור )כמו המרפק‪.‬‬ ‫הברך מסווגת לרוב כמפרק ציר‪ ,‬אך יש לה רוטציה קלה (כמו גם כיפוף‬ ‫ויישור)‪ ,‬ולכן יש המסווגים אותה כמפרק קונדילארי‬ ‫מבנה המפרק הסינוביאלי‬ ‫מערכת‬ ‫השלד‪-‬שריר‬ ‫מערכת השרירים‬ ‫‪Muscular System‬‬ ‫תפקיד עיקרי‪ :‬לאפשר את תנועת הגוף וחלקיו‬ ‫שריר‪ -‬רקמה המורכבת מתאים גליליים מוארכים שמסודרים במקביל‬ ‫ונקראים סיבי שריר ‪.‬לסיבים אלו יכולת כיווץ (קיצור )והרפיה (הארכה ‪).‬‬ ‫רקמות השריר מאוגדות יחד ועטופות ברקמת חיבור‪.‬‬ ‫תפקידי השריר‪:‬‬ ‫●תנועה ומוביליות‬ ‫●יצור חום בגוף‬ ‫●סיוע לעבודת האיברים הפנימיים‬ ‫מערכת השריר‬ ‫‪3‬סוגי שריר בגוף‪:‬‬ ‫●שריר חלק‪ (smooth) -‬שריר לא רצוני בעל מבנה אחיד שאחראי‬ ‫להתכווצויות של איברים וכלי דם ונשלט ע"י מערכת העצבים‬ ‫האוטונומית ‪.‬שריר זה מהווה את המרכיב העיקרי בדופנות האיברים‬ ‫הפנימיים ‪-‬קיבה ‪,‬כיס מרה ‪,‬לימפה ‪,‬כלי דם וכו'‬ ‫●שריר הלב‪ (myocardium) -‬זו הרקמה המאפשרת ללב להתכווץ‬ ‫ולהתרפות ‪,‬ובכך להזרים לגוף את הדם ‪.‬זהו שריר לא רצוני ‪,‬הנשלט גם כן‬ ‫ע"י ה‪-ANS‬‬ ‫●שריר שלד ‪-‬שריר משורטט ורצוני שנשלט ע"י מערכת העצבים‬ ‫הפריפרית ‪.‬כל שריר כזה עטוף במעטפת ‪,‬זהו קרום חזק של רקמת חיבור‬ ‫שמתמזג עם הגיד שבקצה השריר ‪.‬השריר כולו מוקף ע"י רקמת סיבים‬ ‫צפופה )‪(fascia‬שמכילה את אספקת הדם ‪,‬הליפמה והעצבים‪.‬‬ ‫שרירי השלד‬ ‫●התפקיד העיקרי‪ :‬תנועת הגוף וחלקיו‪.‬‬ ‫●אימון הקשור במאמץ רב על שריר מסוים (משקולות) מאפשר את‬ ‫גדילתו ע"י מיקרו‪-‬טראומה לשריר‪ .‬העומס גורם לקרעים זעירים בשריר‪,‬‬ ‫אותם הגוף מתקן ע"י סינתזת מולקולות חלבון‪ .‬תיקון זה הוא הגורם‬ ‫לשריר לגדול‪( .‬בתת תזונה‪ ,‬הגוף יפרק חלבון מהשריר וישתמש בו‬ ‫למערכות חיוניות בגוף‪ ,‬ולכן יופיע דלדול שרירים)‪.‬‬ ‫● ‪Muscle Atrophy-‬נוצר כאשר השרירים לא מתאמנים באופן קבוע ‪,‬‬ ‫ומתדרדרים ממחלות‪.‬‬ ‫●תוך כדי תהליך ההזדקנות‪ ,‬יורד מספר סיבי השריר (בגודל ובמספר)‪,‬‬ ‫אפילו בקרב אנשים עם אורח חיים בריא ושמור‪.‬‬ ‫●טראומה או מחלה לעצמות‪ ,‬למפרקים או למבנים התומכים (גידים‬ ‫ורצועות‪ ,‬רגישים מאוד) פוגעת בד"כ גם בשריר הסמוך‪ ,‬ופוגעת בתנועה‬ ‫ובמוביליות‪.‬‬ ‫שינויים בעקבות הגיל‬ ‫במערכת השלד‪-‬שריר‬ ‫●אטרופיה של השריר ‪-‬ניתן להאט את התהליך ע"י הגברת פעילות‬ ‫ותרגילים‪.‬‬ ‫●אוסטאופניה‪ -‬ירידה בצפיפות העצם ‪,‬שמובילה למחלת אוסטאופרוזיס ‪.‬‬ ‫המחלה מביאה לקיפוזיס "(דבשת "בעמו"ש חזי )ושברים‬ ‫●אוסטאוארטריטיס ( ‪OA)-‬הרס של הסחוס הסינוביאלי במפרק ע"ר‬ ‫המשך שימוש במפרק למרות שינויים שחיקתיים (אלסטיות פחותה‬ ‫ודחיסה ‪).‬בעיות גנטיות בסחוס תורמות גם כן למחלה ‪.‬לרוב נפגעים‬ ‫המפרקים שנושאים משקל ‪-‬ברך ‪,‬ירך וחוליות הצוואר והמותן ‪,‬אך הפגיעה‬ ‫יכולה להתרחש גם בשאר המפרקים‪.‬‬ ‫שינויי שלד‪-‬שריר גורמים ירידה בקואורדינציה‪ ,‬אובדן חוזק שריר‪ ,‬שינויים‬ ‫בהליכה‪ ,‬ומגבירים סיכון לנפילות עם טראומה לגוף‪.‬‬ ‫שינויי שלד‪-‬שריר‬ ‫בעיות רבות ניתנות למניעה ע"י קידום תהליכי בריאות ושינוי אורחות חיים‬ ‫וצמצום פעילויות המגבירות סיכון‪.‬‬ ‫●האטת אוסטאופרזיס ואובדן עצם‪ -‬ע"י צריכת סידן ‪ +‬ויטמין ‪D‬והגברת‬ ‫פעילות גופנית נושאת משקל (הליכה ‪,‬תרגילים )וחיזוק שרירים‪.‬‬ ‫●הפסקת עישון וצריכת מוצרי טבק‪ ,‬וגמילה מאלכוהול‬ ‫●ספורט אתגרי‪ -‬סיכון לפגיעות שלד‪-‬שריר ורקמה רכה‬ ‫●תאונות דרכים (בעיקר אופנועים)‪ -‬שכיח בקרב צעירים‬ ‫●מבוגרים‪ -‬שכיחות לנפילות שגורמות שברים ופגיעה ברקמה רכה‬ ‫בעיות שלד‪-‬שריר‬ ‫הערכה ואומדן‬ ‫אנמנזה לקבלת מידע מדויק על המטופל‪ ,‬לצורך התאמת תוכנית‬ ‫התערבות עפ"י קדימות רפואית לבעיות שזוהו‪.‬‬ ‫על מה נשאל‪:‬‬ ‫●טראומות לגוף‪ ,‬גם בעבר הרחוק‪ ,‬וביצוע ספורט (גם אתגרי)‪ .‬בעיות‬ ‫יכולות להתפתח גם כעבור ‪30‬שנה ‪,‬חשוב לזכור שהגוף לא שוכח שום‬ ‫פגיעה( ‪.‬לעיתים פיצוי זמני ‪,‬לעיתים החמרה הדרגתית)‬ ‫●טיפול בכאב‪ ,‬כולל שימוש באופיאטים או קנביס‪ .‬באם כאב כרוני‪ -‬תחת‬ ‫איזה טיפול הושגה הטבה‪.‬‬ ‫●מחלות ברקע (סכרת תביא לכיבים ואוסטאומיאליטיס‪ ,‬כמו גם להאטת‬ ‫החלמה)‪ ,‬אשפוזים אחרונים או סיבוכי מחלה‪.‬‬ ‫●מחלות במשפחה‬ ‫●אומדן פעילות יומית ( )‪ADL‬ושימוש בעזרים ‪/‬עזרה בבית וכו'‬ ‫●אלרגיות לתרופות‪ ,‬אוכל (חלב‪ ,‬צליאק שישפיעו על ספיגת ויטמנים) או‬ ‫חומרים אחרים‪.‬‬ ‫●תרופת קבועות (קורטיזון‪ ,‬תוספי תזונה)‬ ‫●אומדן תזונה‪ ,‬השמנת יתר (מוסיף לסיבוכים אפשריים בטראומה)‬ ‫●מידע על מקום העבודה והערכת סיכונים אפשריים (תעלה קרפלית‪,‬‬ ‫כאבי גב ע"ר ישיבה‪ ,‬נפילות בעבודת בנין וכו')‬ ‫אומדן כאב‬ ‫התלונה העיקרית בבעיות שלד‪-‬שריר היא כאב ו‪/‬או חולשה‪ .‬שניהם‬ ‫יכולים לפגוע במוביליות ובתנועה‪.‬‬ ‫אומדן כאב‪:‬‬ ‫●זמן הופעת הכאב‪/‬התקף‬ ‫●גורמים המחמירים את הכאב (נשיאת משקל‪ ,‬כיפוף או יישור)‬ ‫●סימנים וסימפטומים (כאב שורף‪ ,‬חד‪ ,‬נפיחות וכו')‬ ‫●עוצמת הכאב (שימוש בסקאלת כאב) ומיקומו‪ .‬הקרנה‪ -‬כן או לא‪.‬‬ ‫●גורמים המקילים את הכאב (קרח‪ ,‬הרמת גפה)‬ ‫כאב יכול להשתייך לבעיות בעצם‪ ,‬במפרק או בשריר‪ .‬יתואר כאקוטי או‬ ‫כרוני בהתבסס על זמן ומשך ההתקף‪.‬‬ ‫כאב עם תנועה יכול להצביע על שבר ו‪/‬או פגיעת שריר או מפרק‪.‬‬ ‫מערכת שלד‪-‬שריר‬ ‫אומדן פיזיקלי‬ ‫קורס סיעוד אורטופדי‬ ‫נעמי פרידמן‬ ‫אומדן פיזיקלי‬ ‫מערכת שלד‪-‬שריר‬ ‫●שלד‪ :‬יציבה‪ ,‬הליכה‪ ,‬שלמות העצם ותפקוד המפרק‪.‬‬ ‫●מפרק‪ ROM, :‬דפורמציה ‪,‬יציבות ‪,‬רוך והיווצרות נודולות‪.‬‬ ‫●שריר‪ :‬חוזק ‪,‬גודל ‪,‬טונוס ותפקוד‬ ‫●עור‪ :‬צבע ‪,‬מרקם ‪,‬גמישות ונוכחות נגעים‬ ‫●נוירווסקולריות‪ :‬הפרעות תחושתיות‪ ,‬נפיחות‪ ,‬מישוש דפקים‪,‬‬ ‫טמפרטורה וכאב‪.‬‬ ‫הערכה תפקודית‬ ‫●הערכת הצורך לשימוש באביזרי עזר (מקל‪ ,‬הליכון‪ ,‬כ"ג) בניידות‪,‬‬ ‫מעברים ומדרגות‪.‬‬ ‫●הערכה לפעולות ‪ADL,‬כמו רחצה והלבשה (נפגעים ע"י דפורמציות ‪,‬כאב‬ ‫ופגיעה חושית‪).‬‬ ‫●אומדן פיזיקלי‪ :‬בדיקה‪ ,‬מישוש וטווח תנועה של כל מפרק‪ ,‬עצם ושריר‪.‬‬ ‫טווח תנועה אקטיבי ( ‪Active ROM)-‬המטופל מזיז את המפרק או טווח‬ ‫תנועה פסיבי ‪(Passive ROM)-‬המטופל מרפה שריר והמטפל מזיז את‬ ‫המפרק תוך תמיכה משני הכיוונים‪.‬‬ ‫●‬ ‫אומדן פיזיקלי‪ -‬מערכת שלד‬ ‫●הערכה פיזיקלית‪ -‬ע"י בדיקה‪ ,‬מישוש וטווח תנועה ( ‪ROM).‬‬ ‫●בדיקה כללית‪ :‬הערכת היציבה‪ ,‬הליכה ומוביליות כללית להערכת‬ ‫דפורמציות ופגמים גדולים‪ .‬כמו כן שלמות העצם ותפקוד המפרק‪.‬‬ ‫●יציבה והליכה‪ :‬מבנה הגוף ויישור בזמן עמידה והליכה ‪.‬בדיקת עקומת‬ ‫הגב (גילוי דפורמציות עמו"ש ‪),‬אורך ‪,‬מבנה וסימטריות הגפיים ‪.‬מקצב‬ ‫הליכה ‪,‬צליעה וכו ‪'.‬לרוב המטופלים עם בעיות שלד יש פגיעה בהליכה ‪.‬‬ ‫יש לבדוק איזון ‪,‬יציבות ‪,‬קלות ואורך הצעד של המטופל (המטפל עומד‬ ‫מאחורי המטופל שצועד לאורך החדר‪).‬‬ ‫●בדיקת גפיים‪ -‬בו זמנית את שתיהן‪ ,‬לגילוי הבדלים (למשל‪ ,‬טראומה‬ ‫לכתף תפגע במוביליות של כתף אחת בעוד שארטריטיס תפגע‬ ‫בשתיהן)‪ .‬חשוב בעיקר בידיים עקב מפרקים רבים‪.‬‬ ‫●בדיקת ‪Range Of Motion-‬אקטיבית לכל מפרק ‪,‬אם א"א ‪-‬אז פסיבי‪.‬‬ ‫אומדן פיזיקלי‪ -‬תפקוד המפרק‬ ‫● ‪ROM:‬נבדוק אקטיבית ופסיבית ‪.‬טווח תנועה מוגבל יכול להיות התוצאה‬ ‫של דפורמציה בשלד ‪,‬פתולוגיה במפרק או קונטרקטורה של השרירים ‪,‬‬ ‫הגידים או הרצועות המקיפים את המפרק ‪.‬במבוגרים הגבלת תנועה יכולה‬ ‫להיות כתוצאה מאוסטאוארטריטיס ‪,‬שפוגעת ביכולת ל‪-ADL.‬‬ ‫●טווח פגוע או מפרק כואב‪ -‬בדיקה לנוכחות נוזלים במפרק ( ‪effusion),‬‬ ‫נפיחות וחום מקומי שיכולים להצביע על תהליך דלקתי‪.‬‬ ‫●דפורמציה‪ :‬ע"ר קונטרקטורות ‪,‬דיסלוקציה ‪,‬סאבלוקציה ‪,‬או פגיעה‬ ‫במבנים סביב המפרק (גידים ‪,‬רצועות‪).‬‬ ‫●חולשה או הפרעה ליציבות המפרק יכולים לגרום לחולשת מפרק‬ ‫וצורך באביזרי תמיכה חיצוניים‪.‬‬ ‫מישוש המפרק בזמן הנעה פסיבית ‪-‬מידע על שלמות המפרק ‪.‬קול‬ ‫נקישה או פיצוח יחשיד לרצועה שמחליקה על בולטות גרמית ‪.‬קרפיטציות‬ ‫יעידו על משטחים מחוספסים שנעים זה על פני זה‪.‬‬ ‫●מפרק הירך‪ :‬בדיקה בעיקר עפ"י רמת הניידות (מפרק עמוק ‪).‬בעיות‬ ‫בירך יגרמו לכאב במפשעה ‪,‬או הקרנה לגב תחתון ולברך‪.‬‬ ‫●הברך‪ :‬בדיקה בישיבה כשהברך מכופפת ‪.‬הצטברות נוזלים בברך‬ ‫)‪(effusion‬ניתן להעריך בקלות ‪.‬הגבלות בתנועה עם כאב נלווה הן בעיות‬ ‫שכיחות ‪.‬יישור גרוע יופיע בדפורמציות כמו רגלי "( ‪X‬ברכיים נוקשות )"או‬ ‫רגלי "( ‪O‬קשת ברגלים‪").‬‬ ‫●עקב וכף הרגל ‪:‬מכילים עצמות רבות ומספר מפרקים ‪.‬בדיקה ומישוש‬ ‫של כל מפרק ‪+‬מבחן ‪ROM.‬‬ ‫הווצרות נודולות‪ :‬בדיקת הרקמות שסביב המפרק ‪. RA, OA‬וגאוט‬ ‫יכולים ליצור גושים אופיינים‪:‬‬ ‫● ‪RA-‬גושים תת עוריים רכים הנוצרים בתוך ולאורך גידים המספקים‬ ‫תפקוד אקסטנסורי למפרקים‪.‬‬ ‫●גאוט‪ -‬גושים קשים השוכבים בתוך ובצמידות לקפסולת המפרק‪,‬‬ ‫ועלולים להקרע ולהפריש קריסטלי חומצת שתן לבנים על פני העור‬ ‫● ‪OA-‬גושים קשים ‪,‬ללא כאב המייצגים צמיחת יתר של עצמות ע"ר הרס‬ ‫המשטח הסחוסי של העצם בתוך קפסולת המפרק ‪.‬שכיח במבוגרים‬ ‫אומדן פיזיקלי‪ -‬מערכת שריר‬ ‫●תוך כדי אומדן פיזיקלי של מערכת השלד יש לבדוק את גודל‪ ,‬חוזק‪,‬‬ ‫טונוס וצורת כל שריר שלד גדול‪ .‬כמו גם קוארדינציה ויכולת המטופל‬ ‫לשנות עמדה ותנוחה‪ .‬השריר נבדק במנוחה‪.‬‬ ‫●בדיקת חוזק שריר‪ -‬מטופל מבצע תמרונים מסוימים עם ובלי התנגדות‬ ‫נוספת‪ .‬למשל בבדיקת שריר הבייספס המטופל מתבקש ליישר את היד‬ ‫ואז לכופף כנגד התנגדות המופעלת ע"י המטפל‪( .‬לבדיקה זו מספר‬ ‫סקאלות‪ ,‬כאשר הטווחים נעים מ‪0 -‬עד ‪5,‬כאשר ‪0‬מציין כי אין שום‬ ‫התכווצות שריר ‪,‬ו ‪-5‬מציין טווח תנועה מלא מול התנגדות)‬ ‫●אומדן היקף גפה להערכת גודל מוגזם ע"ר תרגול‪ ,‬בצקת או דימום לתוך‬ ‫שריר‪.‬‬ ‫●כל שריר שנבדק‪ -‬משווים לגפה הבריאה‪.‬‬ ‫אומדן חולשת שריר‬ ‫חולשה משויכת לשריר מסוים או לקבוצת שרירים‪ ,‬ויש לבדוק האם היא‬ ‫מתרחשת בחלק הפרוקסימלי או הדיסטלי של השריר או הקבוצה‪.‬‬ ‫חולשה יכולה להצביע על מספר בעיות‪ ,‬כדוגמת פולינוירופטיה‪ ,‬הפרעות‬ ‫אלקטרוליטריות (בעיקר סידן ואשלגן)‪ ,‬מיסטניה גרביס‪ ,‬פוליומיאליטיס‬ ‫וניוון שרירים‪.‬‬ ‫●חולשה פרוקסימלית (ליד גזע הגוף)‪ -‬יכולה להצביע על מיופטיה (בעיה‬ ‫ברקמת השריר)‪.‬‬ ‫●חולשה דיסטלית ותפיסה סנסורית לקויה (בעיקר בגפה תחתונה)‪-‬‬ ‫תצביע על נוירופטיה (בעיה ברקמת העצב)‪.‬‬ ‫●חולשת שרירים בגפיים תחתונות מעלה סיכון לנפילות וטראומות‪.‬‬ ‫●חולשת שרירים בגפיים עליונות עשויה להפריע במוביליות ביכולת‬ ‫פונקציונאלית‪.‬‬ ‫אומדן תנועה במערכת שלד‪-‬שריר‬ ‫אומדן פיזיקלי‪ -‬עור‬ ‫●אומדן זה נעשה כהשלמה לאומדן שלד‪-‬שריר‪.‬‬ ‫●בדיקת העור לגילוי בצקת‪ ,‬שינויי צבע או חום‪.‬‬ ‫●עור חם‪ -‬יצביע על פרפוזיה מוגברת או תהליך דלקתי‬ ‫●עור קר‪ -‬יצביע על פרפוזיה ירודה‬ ‫●חתכים‪ ,‬חבורות‪ ,‬צבע עור ועדות לסירקולציה ירודה או דלקת יכולים‬ ‫להשפיע על ניהול הטיפול בבעיות שלד שריר‪.‬‬ ‫אומדן נוירוווסקולרי‬ ‫●להשלמת הערכת שלד‪-‬שריר‪( .‬חשוב במיוחד במצבי טראומה ושברים)‪.‬‬ ‫נתחיל בצד הפגוע ונעבור לצד הבריא‪.‬‬ ‫●באומדן זה נתמקד בבדיקת סירקולציה‪ ,‬תנועה ותחושה של הגפה‬ ‫()‪circulation, motion, sensation‬‬ ‫●מישוש דפקים בגפה‪ ,‬מתחת לאזור הפגיעה (ניתן להעזר בדופלר)‬ ‫●הערכת תחושה‪ ,‬תנועה‪ ,‬צבע‪ ,‬כאב וטמפרטורה בגפה הפגועה‬ ‫●הפרעה תחושתית שכיחה בבעיות שלד‪-‬שריר‪ .‬תיתכן פרסטזיה‪ ,‬חוסר‬ ‫תחושה‪ ,‬עקצוץ או תחושת שריפה‪ .‬הפרעות אלו יהיו כתוצאה מלחץ על‬ ‫עצב או מפגיעה במחזור הדם‪.‬‬ ‫●נפיחות ברקמה הרכה או טראומה ישירה יכולה לפגוע בתפקוד‬ ‫●זיהוי סימני תסמונת מדור‪ -‬בטראומות ושברים‬ ‫אומדן פסיכוסוציאלי‬ ‫המידע שנאסף מההיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הפיזיקלית יכול לתת‬ ‫רמזים לבעיות פסיכוסוציאליות‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫●העדרות ממושכת מהעבודה או פגיעה ביכולות ע"ר מחלה או טראומה‬ ‫יכול להוביל לאובדן מקום עבודה‪.‬‬ ‫●כאב כרוני יכול להוביל לחרדה נוספת ולחץ (קושי להתמודד בו זמנית‬ ‫עם מספר אירועים סטרסוריים)‬ ‫●פגיעה בדימוי הגוף ובהערכה עצמית ע"ר מחלות‪ ,‬טראומות וקטיעות‪.‬‬ ‫לערב עו"ס לאיתור מערכות תמיכה‪ ,‬חיבור לעמותות רלוונטיות ומקום‬ ‫לביטוי רגשי בשיח‪.‬‬