סיכום למבחן בביולוגיה כיתה י' מחצית א מבחן 1 PDF

**סיכום למבחן בביולוגיה:** **תאים:** **סוגי תאים:** [תא פרוקריוטי:] תאים פרוקריוטים הם תאים קטנים יחסית, בעלי דופן, המאפיינים חיידקים. בתאים אלו יש חומר תורשתי אבל אין בהם גרעין תא מוגדר. ה-DNA מופיע כמולקולה מעגלית אחת בציטופלזמה. [תא אאוקריוטי:] תאים אאוקריוטים הם תאים גדולים יחסית שמאפיינים...

**סיכום למבחן בביולוגיה:** **תאים:** **סוגי תאים:** [תא פרוקריוטי:] תאים פרוקריוטים הם תאים קטנים יחסית, בעלי דופן, המאפיינים חיידקים. בתאים אלו יש חומר תורשתי אבל אין בהם גרעין תא מוגדר. ה-DNA מופיע כמולקולה מעגלית אחת בציטופלזמה. [תא אאוקריוטי:] תאים אאוקריוטים הם תאים גדולים יחסית שמאפיינים את שאר היצורים החיים שאינם חיידקים. בתאים אלו יש גרעין תא מוגדר ומידור על ידי אברונים, שמאפשר חלוקת עבודה בתא ומשפר את יעילות התהליכים. בתוך קבוצת תאים זו יש חלוקה נוספת. [תאים צמחיים:] מאפיינים תאים של צמחים, בנוסף לאברונים שיש בכל סוגי התאים האאוקריוטים מכילים, יש בהם גם דופן, חלולית וכלורופלסטים. [תאים אנימליים:] מאפיינים תאי בעלי חיים. בנוסף לאברונים שיש בכל סוגי התאים האאוקריוטים יש בהם גם ליזוזום. **אברוני התא:** [ציטופלזמה:] נוזל צמיגי במרקם ג\'לי הממלא את רוב נפח התא. הציטופלזמה מורכבת בעיקר ממים, ומומסים בה חומרים שונים כמו מלחים וחלבונים. היא יוצרת סביבה פנימית מימית, שחיונית לקיום תהליכים בתא. [גרעין התא:] האברון הגדול ביותר בתא, ניתן לראות אותו בקלות תחת מיקרוסקופ. בדומה לתא עצמו, הוא מוקף בקרום ומכיל בתוכו ציטופלזמה. הוא משמש כמרכז פיקוח ובקרה על התהליכים המתרחשים בתא ומכיל בתוכו את החומר התורשתי, שנושא בתוכו את כל המידע הדרוש לכל פעילויות הגוף ותכונותיו של היצור החי. ה-DNA ארוז בכרומוזומים, שהם מבנים המצויים בגרעין התא, בנויים מ-DNA וחלבונים, וניתן לראותם רק בזמן חלוקת התא. [ריבוזומים:] גופיפים המשמשים כמפעלי החלבונים של התא. החלבונים מיוצרים בתהליך תרגום לפי מידע המגיע אליהם מהגרעין. החלבונים נוצרים בהתאם לצורכי התא ועל פי החומר התורשתי. חלק מהריבוזומים צמודים לקרומי הרשת בתוך תאית, וחלקם נמצאים חופשיים בציטופלזמה. הריבוזומים לא נחשבים לאברונים כי הם לא מוקפים בקרום. [מיטוכונדריה:] אברון מוקף קרום, כמות המיטוכונדריה משתנה בהתאם לסוג התא. במיטוכונדריה מתרחש תהליך הנשימה התאית, שהוא תהליך הכרחי לקיומו של התא, כי הוא תהליך פולט אנרגיה. האנרגיה הנפלטת מהתהליך משמשת לכל התהליכים צורכי האנרגיה בתא, כמו הובלת חומרים בתא ובניית חומרים על ידי אנזימים. תהליך הנשימה התאית הוא מאפיין חיים מרכזי, ומתרחש בכל היצורים החיים. התהליך משתמש בגלוקוז ובחמצן כדי והתוצרים שלו הם מים, פחמן דו חמצני, אנרגיית ATP ואנרגיית חום. ATP משמשת להעברת חומרים אקטיבית, ומעבירה את האנרגיה מתהליך הנשימה התאית לתהליכים צורכי אנרגיה. מולקולת ה-ATP בנויה מאדנין וריבוז שהם חד סוכרים, ושלוש קבוצות של פוספט. [קרום התא:] כל תא מוקף בקרום התוחם אותו ומפריד אותו מהסביבה החיצונית. קרום התא מאפשר מעבר של חומרים ספציפיים בכיוון הרצוי ולכן מכונה קרום בררני. בררנות הקרום הכרחית לשמירה על סביבה פנימית מאוזנת ויציבה של התא גם כאשר יש שינויים חיצוניים. לקרום יש מבנה ייחודי, הוא בנוי משתי שכבות של שומנים שבתוכם משובצים חלבונים. השומנים לא מסיסים במים ולכן יוצרים הפרדה בין החוץ והפנים, ששתיהן סביבות מימיות. [ליזוזום:] אברון המצוי בציטופלזמה של תאי בע\"ח בלבד, ומכיל יותר מ-40 אנזימי פירוק שונים שמאפשרים מחזור של חומרי פסולת בתא. אברונים שהזדקנו וחלבונים לא פעילים או כאלה שלא התקפלו כראוי מגיעים לליזוזום, ומפורקים על ידי האנזימים ליחידות מבנה. יחידות המבנה עוברות לציטופלזמה לשימוש חוזר. הליזוזום מתפקד גם בפירוק חומרים זרים החודרים לגוף. בתוך הליזוזום שוררת סביבה חומצית שמתאימה לפעילות אנזימי הפירוק. [דופן התא:] מעטפת קשיחה שמקיפה את תא הצמח מחוץ לקרום. מורכת מתאית. לדופן פתחים המאפשרים מעבר ולכן היא אינה בררנית. תפקידיה של הדופן הם ייצוב התא, שמירה על צורתו והגנה עליו מפגיעות ולחץ. [חלולית:] חלל פנימי בתוך תא הצמח, המוקף בקרום ותופס חלק ניכר מנפח התא. החלולית מלאה במים ובחומרים שממומסים בהם, והיא מתפקדת כמאגר של נוזלים ושל חומרים שונים. לחלולית תפקיד חשוב בשמירה על מאזן המים בתא. [כלורופלסטים:] אברונים המצויים בתאי צמח ירוקים, בתוך האברונים האלו מתרחש בנוכחות אנרגיית אור תהליך הפוטוסינתזה. תוצרי התהליך משמשים את הצמח לייצור אנרגיה בתהליך הנשימה התאית, ולבנייה של חומרים חיוניים אחרים כמו חלבונים ושומנים. בכלורופלסט מצויים אנזימים ייחודיים לתהליך הפוטוסינתזה. כל כלורופלסט מכיל מולקולת פיגמנט ירוק בשם כלורופיל. הכלורופיל מעניק את הצבע הירוק לצמח ולוקט את אנרגיית האור לתהליך הפוטוסינתזה. **מבואות:** **מאפייני החיים:** 1. [תנועה:] מסוגלים לנוע גם אם לא משנים את מקומם. כל היצורים החיים נעים, אפילו צמחים וחד תאיים. 2. [מבנה תאי:] כל היצורים החיים מורכבים מתאים. יש יצורים חד תאיים ורב תאיים. 3. [רבייה:] מתרבים על ידי העמדת צאצאים ומעבירים להם תכונות בתורשה. היכולת להתרבות מאפיינת את כל היצורים החיים, אך יצור שלא התרבה בעצמו הוא עדיין חי. די בכך שהוא בא לעולם בתהליך רבייה. 4. [הזנה:] מפיקים אנרגיה ויוצרים חומרים אחרים מחומרים שקלטו מהסביבה. היצור החי חייב לקלוט מזון ומים מסביבתו או לייצר מזון בעצמו על מנת לבצע את כל התהליכים בגופו. לדוגמה: פירוק והרכבה של חומרים בגוף. 5. [נשימה:] מקיימים חילוף גזים ונשימה תאית. בזכות התהליך מסוגל היצור החי להפיק אנרגיה מהמזון שצרך על מנת לבצע את כל פעולות החיים הדרושות לו. 6. [הפרשה:] משחררים אנרגיה וחומרים שהיצור החי לא זקוק להם או רעילים לו אל מחוץ לגופו. 7. [גדילה והתפתחות:] גדלים ומשתנים. מתרחש שינוי בגודל היצור. 8. [תגובה לגירויים:] מגיבים לגירויים ומתקשרים עם הסביבה. יש תגובה לגירויים מהסביבה החיצונית. **רמות ארגון:** ביוספרה -\> מערכת אקולוגית -\> חברה -\> אוכלוסייה -\> אורגניזם -\> מערכת -\> איבר -\> רקמה -\> תא-\> אברון -\> מולקולה -\> אטום. **הומיאוסתזיס:** שמירה על שיווי משקל בסביבה הפנימית בסביבה חיצונית משתנה. הגוף תלוי בקיום ההומיאוסתזיס, ולכן הוא מגיב לכל תרחיש. לא כל הגוף הוא סביבה פנימית, אלא רק החלקים שהם לא המשך ישיר של הסביבה החיצונית, כלומר יש להם פתחים החוצה. מערכת העיכול היא סביבה חיצונית, והמזון עובר לסביבה הפנימית כשהוא נספג בתאי המעי. הומיאוסתזיס משמעותו לא קבוע ללא כל שינוי, אלא שינויים כללים סביב ערך מיטבי, בקירוב. ברוב המקרים הומיאוסתזיס הוא משוב שלילי, כלומר נגרמת תגובה המחזירה את התנאים לקדמותם. מחלה היא סטייה מהומיאוסתזיס. במקרים מסויימים הגוף לא יכול לחזור להומיאוסתזיס בזמן. סטייה מהומיאוסתזיס נחשבת למחלה כאשר הסטייה לא מתוקנת לאורך זמן. [דוגמאות:] רוכבים על אופניים- אנרגיית חום מהנשימה התאית- מנגנוני קירור כמו הזעה והרחבת כלי הדם- נפח הדם יורד עקב הזעה- שתן מרוכז. קצב הנשימה התאית עולה- רמת החמצן בדם יורדת- קצב הלב וקצב הנשימה עולים- הכנס יותר חמצן לגוף ופד\"ח יוצא. אוכלים סוכר זמין- עלייה בריכוז המומסים בדם- מים יוצאים מתאי הדם על מנת להמיס את הסוכר- תאי הדם מתכווצים. ולהפך. **מערכת ההגנה:** **קו ההגנה הראשון:** קו ההגנה הראשון מורכב ממחסומים פיזיים בפתחי הגוף שנועדו למנוע כניסת גורמים פתוגנים לגוף. הוא מורכב בעיקר מהעור וממנגנונים נוספים. זהו קו ההגנה החשוב ביותר, כי הוא מונע את כניסתם של 99% מהגורמים הזרים. קו ההגנה הראשון מורכב מ: 1. עור. 2. נוזל הדמעות- מכיל חומרים שונים המעכבים התפתחות פתוגנים, למשל האנזים ליזוזים, הפוגע בדופן תא הפתוגן. 3. ריסים וגבות 4. קרומים ריריים- בדרכי הנשימה ובדרכי הרבייה. 5. ריסים מיקרוסקופיים- המסיעים את הפתוגנים המיקרוסקופיים החוצה. 6. נוזל הרוק- מכיל חומרים המעכבים את התפתחות הפתוגנים. 7. חומצות נוזל הקיבה- מונעות התפתחות מיקרואורגניזמים. **קו ההגנה השני:** קו לא ייחודי המופעל עם חדירת גורמים זרים אל הגוף. הוא מגיף באותו אופן לכל חדירה. קו זה כולל תגובה של תאי דם לבנים מסוג פגוציטים. תאים אלו נקראים תאים בלעניים כי הם בולעים את הגורם הזר בתהליך שנקרא פגוציטוזה. הפגוציט שולח זרועות המקיפות את הגורם הזר ויוצרות שלפוחית הנבלעת בתוך התא. השלפוחית מתאחה עם ליזוזום (אברון בתאים אנימלים. תפקידו לפרק פסולת תאית ולכן מכיל אנזימים היכולים לפרק את הגורם הזר.) המכיל אנזימי עיכול שמפרקים את הגורם הזר. לפגוציטים יכולת יציאה מזרם הדם אל הרקמה. יכולת זו מספקת יתרון חשוב, שכן כך הפתוגן מחוסל לפני שהוא מגיע לזרם הדם ומתפשט לכל איברי הגוף. לפגוציטים כושר אבחנה בין עצמי לזר. יכולת זו נובעת מחומר הנקרא אנטיגן, אשר בולט מקרומי התאים. לכל התאים יש אנטיגן והפגוציטים נקשרים כימית לאלו הזרים, שאינם של הגוף. האנטיגנים מהווים סימן אבחנה בין עצמי לזר. קווי ההגנה הראשון והשני פועלים באותה הדרך נגד כל האנטיגנים הזרים. הם אינם מבחינים בין האנטיגנים השונים, ולכן התגובה נקראת תגובה לא ייחודית. גם תהליך קרישת הדם, שגורם לחסימת האזור הפגוע ומונע מעוד פולשים לחדור, הוא אחד ממנגנוני ההגנה הלא ייחודים. [דלקת:] תגובה מקומית, שמתבטאת בנפיחות ואודם באזור שנפגע. זה קורה כי נימי הדם באזור הפגוע מתרחבים, ויש דליפה של נוזלים לרקמה. בנוסף מגיעים לאזור פגוציטים שתוקפים את הפתוגנים שנכנסים. לפעמים, שרידים של פגוציטים ואנטיגנים מתים יוצרים מוגלה. **קו ההגנה השלישי:** קו הגנה ייחודי הכולל תגובה של תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים. יש שני סוגי לימפוציטים. T עזר והרג, שתוקפים ישירות את הגורם הפוגע, וB, שמפרישים חלבונים. בקו זה יש שלושה שלבים. [שלב הזיהוי:] פגוציט שבלע אנטיגן מציג את שרידיו, תא T עזר בעל קולטן ייחודי לאנטיגן מתחבר אליו ובתמורה מפריש חומרים הגורמים להתחלקות תאי T הרג וB בעלי קולטן ייחודי לאנטיגן. [שלב ההתארגנות:] נוצרים תאי T הרג וB רבים שתואמים את אותו קולטן בתגובה לקישור תא T עזר לאנטיגן. [שלב הפעולה:] יש בו שני סוגי תגובה: תגובה תאית, שבה תאי T נקשרים לתאי גוף הנגועים באנטיגנים ומחסלים אותם, ותגובה הומורלית, שבה תאי B מייצרים נוגדנים. הנוגדנים מתקשרים לאנטיגנים שטרם חדרו לתאי הגוף ונמצאים בנוזלי הגוף, נצמדים אליהם ומנטרלים אותם עד שיגיע תא אחר לחסל אותם. **מאפייני מערכת ההגנה:** [ייחודיות:] הנוגדנים ותאיT הרג הנוצרים הם ייחודים לאנטיגן שעורר את יצירתם. [רבגוניות:] מערכת החיסון מסוגלת לפעול נגד מגוון עצום של חומרים, גם נגד חומרים שמקורם בטבע וגם נגד חומרים מלאכותיים. יש בגוף מיליוני סוגים שונים של לימפוציטים, וכאשר חודר אנטיגן לגוף, הוא מזוהה רק על ידי הלימפוציטים בעלי הקולטנים המתאימים לזיהויו. [זיכרון חיסוני:] לאחר חשיפה ראשונה לאנטיגן מסוים נוצרים גם תאי זיכרון. במידה ותתרחש חשיפה חוזרת לאותו האנטיגן, תאי הזיכרון יעוררו תגובה חיסונית מהירה ועוצמתית יותר מהתגובה הראשונה. תגובה ראשונית היא תגובת מערכת החיסון לחשיפה ראשונה לאנטיגן, ותגובה שניונית היא תגובת מערכת החיסון לחשיפה חוזרת לאותו אנטיגן. **חיסונים:** [חיסון פעיל:] מטרתו היא למנוע מחלה עתידית, הוא מכיל אנטיגן, לפעמים מוחלש או מומת, מנגנון הפעולה שלו הוא שהמנגנון מעורר תגובה חיסונית כך שבחשיפה חוזרת הגוף יתמודד בעוצמה ובמהירות, ומקור שמו בכך שהוא מפעיל את מערכת החיסון. [חיסון סביל:] מטרתו לטפל במחלה קיימת או מצב חירום רפואי, הוא טיפול מיידי, הוא מכיל נוגדנים מוכנים שלרוב מופקים מסוסים, מנגנון הפעולה שלו הוא שהנוגדנים פועלים מייד נגד האנטיגן ולאחר מכן מתפרקים, אך מגנים רק לטווח הקצר ולא יוצרים זיכרון חיסוני, ומקור השם בכך שמערכת החיסון סבילה ולא מתעוררת תגובה חיסונית. [חיסון מלאכותי:] חיסון שהוכן ע\"י אדם או מעבדה והוזרק למטופל. [חיסון טבעי:] פעיל- מצב שבו אדם חלה במחלה ועכשיו מחוסן כנגד אותו אנטיגן. סביל- נוגדנים העוברים העוברים מהאם לתינוק במהלך ההריון, הלידה וההנקה. **סוגי דם:** +-------------+-------------+-------------+-------------+-------------+ | סוג דם | A | B | AB | O | +=============+=============+=============+=============+=============+ | האנטיגן | A | B | AB | ללא | | בקרום תא | | | | | | הדם | | | | | +-------------+-------------+-------------+-------------+-------------+ | נוגדנים | אנטי B | אנטי A | ללא | אנטי A | | בנוזל הדם | | | | | | הם | | | | אנטי B | +-------------+-------------+-------------+-------------+-------------+ סוג דם יכול לקבל תרומה מבעל סוג דם יכול לתרום לבעל סוג דם -------- ----------------------------- ------------------------ A O A A AB B O B AB B AB O AB B A AB O O O A B AB סוגי הדם נקבעים לפי אנטיגנים מסוימים המצויים בקרומי תאי הדם האדומים. בנוזל הדם יש נוגדנים נגד האנטיגנים שאינם מצויים בתאי הדם האדומים של אדם. בניגוד לנוגדנים אחרים הם מצויים בדם באופן קבוע, גם ללא חשיפה לאנטיגן. תרומת דם בטוחה אם בנוזל הדם של המקבל אין נוגדנים כנגד תאי הדם שיש בתרומת הדם. אם בפלסמה של דם המקבל יש נוגדנים נגד תאי הדם האדומים שבמנת הדם, הנוגדנים נקשרים אל תאי הדם הזרים וכתוצאה מכך נוצרים צברים של תאי דם. תגובה זו נקראת צימות.. הצברים עלולים לחסום כלי דם ולגרום לנזקים כבדים ואף למוות. נוגדנים לא מחזיקים מעמד הרבה זמן, לכן אם מקבלים תרומת דם הנוגדנים שבתרומה לא יתקפו את האנטיגנים הקיימים בגוף. **השתלות איברים:** השתלות תלויות בסוג הדם. אם באיבר חלבונים שיש בגוף נוגדנים נגדם הוא יידחה. מי שעובר השתלת איברים לוקח מדכאי חיסון, כדי למנוע דחייה של מערכת החיסון על האיברים. אם מושתל איבר שהוא לא קריטי, מוציאים אותו כשמסתיים השימוש בו כדי שיהיה אפשר להפסיק את דיכוי מערכת החיסון. **מרכיבי המזון:** כל אורגניזם זקוק לחומרים לשם גדילה, התפתחות ותפקוד. החומרים משמשים להפקת אנרגיה לתהליכי חיים, כחומרי גלם לבניית תאים ורקמות, ולקיום תקין של התהליכים הביוכימיים המתרחשים באורגניזם. את החומרים הנחוצים לקיום של האורגניזם ניתן לחלק לשתי קבוצות, חומרים אורגנים ואי אורגנים. לחומרים אורגנים יש שלד פחמני שקשורים אליו אטומי מימן וחמצן, בדרך כלל עוד יסודות. חומרים אורגנים עשויים ממולקולות גדולות יחסית, וכששורפים אותו נוצרת להבה, נשאר עפר ונוצרים אדי מים. קיום החומרים האורגניים תלוי בקיומם של בעלי חיים. **פחמימות:** פחמימות הן התרכובות האורגניות הנפוצות ביותר בטבע, נוסף להיותן המקור העיקרי להפקת אנרגיה זמינה לכל היצורים החיים הפחמימות משמשות גם כחומר תשמורת, בצמחים הן נאגרות כעמילן, ובבעלי חיים כגליקוגן.הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. הן נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות על פי מספר יחידות הבסיס המרכיבות אותן. החד סוכריים הם אבני הבניין של הפחמימות. טעמם מתוק והם מסיסים במים. לשלושה חד סוכרים יש חשיבות תזונתית, גלוקוז, גלקטוז ופרוקטוז. הנוסחה הכימית שלהם זהה, אך הם שונים זה מזה בצורה שבה מסודרים האטומים במולקולה. הגלוקוז משמש מקור אנרגיה עיקרי בתהליך הנשימה התאית. גלוקוז מצוי בצורתו החופשית, והוא מהווה אבן בניין לפחמימות מורכבות יותר וחומר מוצא לתרכובות אחרות. דו סוכרים מורכבים משתי יחידות של חד סוכר הקשורות ביניהן. לכולם טעם מתוק והם מסיסים במים. הסוכרוז מורכב מגלוקוז ופרוקטוז. לקטוז מצוי בחלב של יונקים, ומורכב מגלקטוז ופרוקטוז. רב סוכרים הם מולקולות המורכבות מיחידות רבות של חד סוכרים זהים או שונים הקשורים ביניהם. לרב סוכרים אין טעם מתוק, והן אינן מסיסות במים. לעומת זאת, יש להם את היכולת לספוח מולקולות מים, הנפח שלהן גדל כתוצאה מכך. רב סוכריים הבנויים מגלוקוז הם עמילן, גלוקגן ותאית. הרב סוכרים הנפוצים באורגניזמים נחלקים לשתי קבוצות על פי תפקודן. הרב סוכרים המשמשים חומרי תשמורת , ורב סוכרים שמשמשים כחומרי מבנה, כמו תאית. **חלבונים:** החלבונים הם חומרי הבניין העיקריים של הגוף, הם מהווים כ-18% ממשקל החומרים הבונים את התאים והרקמות. מלבד היותם חומרי בניין יש להם תפקידים נוספים רבים. קבוצה גדולה של חלבונים אחראית להתרחשות כל התהליכים הכימים בתאים. חלבונים אלה נקראים אנזימים. כל פעולה שנעשית בתא כגון פירוק של חומר, בנייה של חומר או שינוי כלשהו באחד מחומרי התא מזורזת על ידי האנזימים והם חיוניים לעצם קיומם של החיים. עוד קבוצה של חלבונים, המכונה נוגדנים, משתתפת בהגנה על הגוף. חלק מההורמונים המווסתים תהליכים חשובים בגוף הם חלבונים. החלבונים הם מולקולת ענק, כל מולקולה מורכבת ממספר גדול של חומצות אמינו. כל חלבוני הגופים עשויים מ-20 חומצות אמינו שונות. התאים בגופנו מסוגלים לייצר כמה מבין חומצות האמינו הנמצאות בתוכם אך לא את כולן. את חומצות האמינו שהתאים לא יכולים לייצר אנו חייבים לקבל מהמזון. חומצות אמינו אלה נקראות חומצות אמינו חיוניות. **ליפידים:** בשפת היומיום הליפידים מכונים שומנים, אך השומנים הם תת קבוצה בקבוצת הליפידים. ליפידים הם קבוצת חומרים אורגנים מגוונת מאוד מבחינת ההרכב והמבנה הכימי. תכונה משותפת לכל הליפידים היא שהם אינם מסיסים במים. קבוצות עיקריות של הליפידים הן טריגליצרידים, פוספוליפידים וסטרואידים. לליפידים תפקידים מגוונים: הם משמשים כמקור אנרגיה, חומר הגנה ובידוד, מרכיב של קרומי התאים והאברונים, ממס של ויטמינים, נשא של ויטמינים המסיסים בשומן וחומר מוצא לחומרים שונים באורגניזם החי. אבני הבניין של הליפידים הם חומצות שומן. **ויטמינים ומינרלים:** מולקולות קטנות, נספגות כמו שהן ולכן לא צריך לפרק אותן. **מערכת העיכול:** **הפה:** פירוק מכני- בעזרת הלשון והשיניים. פירוק כימי- הרוק מכיל את האנזים עמילאז המפרק עמילן. הפעולה המרכזית המתרחשת בפה היא לעיסה, המתחילה את הפירוק המכני של המזון לחתיכות קטנות. השיניים הקדמיות חותכות את המזון לחתיכות קטנות, אך עיקר הפירוק המכני נעשה על ידי השיניים הטוחנות שמצוידות בזיזים קשים שמתאימים אותן לתפקודן. הן טוחנות את פירורי המזון לחלקיקים זעירים. במקביל הלשון גמישה ומחוברת בבסיסה לשרירים. היא מערבבת את חלקיקי המזון ומייצרת מהם עיסה רכה. הרוק מכיל את האנזים עמילאז שמבצע פירוק כימי ראשוני של עמילן לשרשראות קצרות יותר. **הוושט:** במהלך הלעיסה המזון שהתפרק לחלקיקים קטנים והומס באופן חלקי ברוק עובר מידי כמה שניות במנות קטנות מהפה דרך בית הבליעה לוושט. הוושט היא צינור קצר יחסית המתחיל בבית הבליעה ומסתיים בקיבה. המזון הנמצא בבית הבליעה יכול להגיע אל אחד משני צינורות הפתוחים בפניו, הקנה והוושט. ברגע שאדם מתחיל לבלוע, מופעל מנגנון בקרה הגורם לסגירה מיידית של הקנה על ידי לשונית ומונע את כניסת המזון אליו. כל מנה קטנה של מזון המגיעה לוושט נעה לאורכו עד הכניסה לקיבה. הוושט מוקפת בשרירים טבעתיים. במהלך הבליעה השרירים מתכווצים ודוחפים את המזון למטה. זה גורם לכך שהמזון לא חזרה למעלה. תנועה זו נקראת תנועה פריסטלטית. נוזלים נעים בוושט בתנועה פסיבית בהשפעת כוח הכבידה, אולם החלקים המוצקים נדחפים על ידי דפנות הוושט. **הקיבה:** הקיבה היא שק שרירי. דופנה מפותל, מה שיוצר מצב של שטח פנים גדול. החומצה שנמצאת בקיבה מיועדת לפפסין. חלק מהתאים מפרישים חומצה ואנזימים, ואחרים מפרישים ריר שמגן על הקיבה מהחומצה. הקיבה סגורה בשני שערים, כדי למנוע מהחומצה לצאת מהקיבה ולגרום לשריפה באיברים אחרים. הפפסין הוא אנזים שנמצא בקיבה, והוא זקוק לסביבה חומצית כדי לעבוד. בפתחה העליון נמצא שריר טבעתי המכונה פי הקיבה. בבית הבליעה שלנו נמצאים תאי עצבים רגישים למגע, ברגע שאנו בולעים מזון לעוס התאים מעבירים מידע על כך למרכז הבקרה במוח שמעביר פקודה עצבית לפי הקיבה להיפתח ולאפשר מעבר מזון לקיבה. חלקה התחתון של הקיבה נפתח למעי הדק, גם בפתח התחתון יש שריר טבעתי המכונה שוער. כאשר הקיבה מתמלאת השוער סגור ומונע מעבר מזון למעיים. דופן הקיבה עשויה משלוש שכבות של שרירים, שמתכווצים בתנועות איטיות ונמרצות. ההתכווצות גורמת לפירוק מכני על ידי ערבול ומעיכה. העיכול הכימי בקיבה הוא של חלבונים. על שטח הקיבה קפלים רבים, שמגדילים את שטח הפנים שלה, זה מגדיל את שטח המגע שלה עם עיסת המזון. הפפסין מחלק את החלבונים לשרשראות קצרות של חומצות אמינו (פסטידים). החומצה בקיבה הרסנית לכל התאים, היא מעכלת תאים זרים שמגיעים אליה מהמזון, לרבות חיידקים. כשעה לאחר העיכול בקיבה השוער נפתח ונסגר לסירוגין, וכמות קטנה של מזון עוברת למעי הדק. **התריסריון:** החלק הראשון במעי הדק. אורכו כתריסר אצבעות, ומתרחשים בו תהליכים רבים, כגון פירוק כימי של הפחמימות, החלבונים והשומנים למולקולות קטנות יותר. העיכול נעה בעזרת אנזימי עיכול שמופרשים לתריסריון מן הלבלב. אל התריסריון נשפכים מלחי מרה מכיס המרה שנמצא בכבד. האוכל מגיע חומצי מהקיבה, ולכן, כדי שהמעי לא ייפגע, הלבלב מייצר יוני ביקרבונט, שמנטרלים את החומציות שיוצאת מהקיבה. בנוסף, הלבלב מפריש אנזימי עיכול שמגיעים לתריסריון ומפרקים את המזון. בתריסריון מתרחשת גם ספיגה. בשאר חלקי המעי הדק מתרחשת ספיגה של תוצרי העיכול לדם. **הכבד:** לכבד יש תפקידים רבים. בהקשר של מערכת העיכול, בכבד מיוצרים מיצי המרה שנאגרים בכיס המרה, משם הם עוברים לתריסריון דרך צינור המרה. מיצי המרה מפרידים את השומנים לטיפות קטנות, מה שעוזר לאנזימי הליפאזה לפרק את השומנים לגליצרול ולחומצות שומן. **המעי הדק:** הספיגה מתרחשת עם סיסים וסיסונים, שמגדילים את יחס שטח הפנים לנפח, כי ככל ששטח הפנים גדול יותר ניתן לספוג יותר חומרים. יש ספיגה פעילה, שדורשת אנרגיה, וספיגה סבילה, כמו דיפוזיה. **המעי הגס:** אורכו כ-1.5 מטר. במעי הגס מתרחשת בעיקר ספיגת המים שמגיעים מהמזון ואת הנוזלים שמגיעים מתהליך העיכול. מהמעי הישר ולאחר מכן פי הטבעת יוצאת הצואה, שמכילה חומרים שלא עוכלו וחיידקים מתים.