מושגים מרכזיים במחקר איכותני

מושגים מרכזיים בסדנת מחקר איכותנית

• סדנה זו עוסקת במחקר איכותני, שונה מ מחקר כמותני
• מחקר איכותני בוחן 'איכויות' (qualities) של תופעות, ולא כמות (quantities)
• משתמש ב-N קטן, כלומר בודק מספר קטן של מקרים/תופעות לעומת מחקר כמותני
• מחקר איכותני מנסה להבין חוויות וסובייקטיביות של המשתתפים
• הוא לא נוטה לחפש סיבתיות בעזרת בידוד משתנים, אלא מתמקד בהבנה של המקרים
• מחקר איכותני יכול להגיע להסקה סיבתית

גישות פוזיטיביסטיות ופרשניות

• הגישה הפוזיטיביסטית: מאמינה במחקר אובייקטיבי, דומה למדעי הטבע. המציאות היא אובייקטיבית, שאינה תלויה בנקודת מבט אנושית.
• הנחות גישה פוזיטיביסטית: אדם (כיצור תבוני) יכול להכיר את העולם באמצעות חושיו, תצפית וניסוי.
• התפתחות גישה פוזיטיביסטית: הובילה להתפתחות מהירה במאה ה-18 בטכנולוגיה, רפואה, אבל גם לדיכוי ולשכלול אלימות אנושית.
• ביקורת גישה פוזיטיביסטית: נולדו גישות ביקורתיות בשל משברים המאה ה-20
• ביקורת פוזיטיביזם – פנימית: תומס קון וקרל פופר הטילו ספק בתלות 'רק' בתצפית אמפירית, מצאו שהידע מתפתח דרך פרדיגמות עם 'עולם עובדתי' שונה. תיאוריה מדעית ניתנת להפרכה
• ביקורת פוזיטיביזם – חברתית: אסכולת פרנקפורט (הושפעה מרקסיסטית) התמקדה בפרשנות אנושית, ההוויה אינה אובייקטיבית

גישה פרשנית (קונסטרוקטיביסטית)

• גישה פרשנית: אין מציאות אובייקטיבית, רק חוויות בני אדם.
• חוקרים מנסים להתמקד בדרך בני אדם מפרשים ומבנים מציאות.

מחקר כמותני ואיכותני

• מחקר כמותני: מבוסס על N גדול, ניתוח סטטיסטי, מודד כמות, מנסה הכללות, מתבסס על השערות סיבתיות.
• מחקר איכותני: מתמקד ב-N קטן (מקרה אחד או מספר קטן), ניתוח עומק, איכויות, חוויות אישיות ושיקול דעת החוקר.

מערך מחקר

• מערך מחקר: מבנה כללי של שלבי המחקר, שיכול להידמות לשעון חול.
• שלבים: התחלה עם שאלות רחבות, התמקדות בשאלות ספציפיות, איסוף נתונים, ניתוח תוצאות, וסיכום.
• שאלה "גדולה": עוסקת בתחום ידע רחב, אינה ניתנת לענייה במחקר אחד.
• שאלה "קטנה": ממוקדת ותורמת נקודת מבט חדשה לספרות המחקר, אופרטיבית.
• תשתית תיאורטית (סקירת ספרות): מעבר בין רחב לספציפי, ההכרה בידע קיים על הנושא.

מחקר השוואתי וחקר מקרה

• מחקר השוואתי: שיטה לאיתור סיבות וגורמים, באמצעות השוואה בין מקרים.
• שיטת ההסכמה: אם תופעות שונות דומות, ייתכן שגורם משותף הוא הסיבה.
• שיטת ההבדל: אם תופעות דומות נבדלות רק בגורם אחד, ייתכן שזהו הגורם הסיבתי.
• מחקר מקרה: למידה ממקרה אחד על מקרים אחרים, ליצירת הכללה רחבה יותר.

נתונים במחקר איכותני

• נתונים ראשוניים: טקסטים כתובים (פרוטוקולים, זיכרונות...), מקורות בעל פה (קבוצות מיקוד, ראיונות, תצפיות)
• נתונים משניים: מחקרים קודמים בנוגע לנושא.

ראיון

• מטרות ראיון מחקרי: איסוף מידע בלתי פורמלי והבנת חוויות סובייקטיביות.
• סוגי ראיונות: מובנה, חצי מובנה, עומק, פתוח.
• ראיונות אתיים: כבוד, עניין, אמון, נימוס. הצגת המחקר, הימנעות מטיית המרואיין, אישור אתיקה.

תצפית

• תצפית: רישום שיטתי של מה שמתרחש (התנהגויות, חפצים, סביבה), הבנה של שפת התרבות.
• מרכיבי תצפית: אנשים, מקום, פעילות, שיחות, אווירה.
• סוגי תצפיות: טהורה, מעורבת, משתתפת, השתתפות טהורה.
• טכניקות עריכת תצפית: שאלת מחקר ברורה, אתיקה וידיעת המשתתפים, תיעוד (הקלטה/ווידאו), עיבוד לכתב .

קבוצת מיקוד

• קבוצת מיקוד: שיחה מונחה בין קבוצה קטנה על נושא מסוים, אינטראקציה בין משתתפים.
• יתרונות: דעת מגוונת, רגשיות וחשיבה.
• חסרונות: קונפורמיזם, ידע שטחי לעומת ראיון עומק.
• הרכב קבוצת מיקוד: קשור לנושא, לא מגוון יתר על מנת למנוע עימותים. 4-10 משתתפים.

ניתוח שיח

• ניתוח שיח: שפה כדרך לבנית או השתקפות המציאות.
• גישות ניתוח שיח: בלשנית, ביקורתית, פוקיאנית.
• אדפטציות ניתוח שיח בחברה ופוליטיקה: טיפולוגיה, שימוש בשפה בהקשר, מתודות פוקויאניות.

ניתוח תוכן תמטי וניתוח נרטיבי

• ניתוח תוכן תמטי: מאתר נושאים, רעיונות בטקסט. קודים מאפשרים הבנה.
• שיטות ניתוח תוכן תמטי: קונבנציונלית (סובייקטיבית), מוכוונת (תאורטית).
• ניתוח נרטיבי: מתמקד באירועים בטקסטים לאורך זמן, הבנת הקשר בין סיפורים למציאות.

סדנה זו נועדה להציג את העקרונות והמאפיינים של מחקר איכותני. נדבר על ההבדלים בין מחקר איכותני לכמותני, נבין את הגישות הפוזיטיביסטיות והפרשניות וכיצד הן משפיעות על ההבנה של תופעות חברתיות ואנושיות.