גידול מטילות לביצי מאכל 2019 PDF

‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫אגף לבעלי חיים ‪ -‬תחום עופות‬ ‫גידול מטילות‬ ‫לביצי מאכל‬ ‫‪2019‬‬ ‫חגית ארזי‪ ,‬דן בכרך‬ ‫‪1‬‬  ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה וה...

‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫אגף לבעלי חיים ‪ -‬תחום עופות‬ ‫גידול מטילות‬ ‫לביצי מאכל‬ ‫‪2019‬‬ ‫חגית ארזי‪ ,‬דן בכרך‬ ‫‪1‬‬  ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫אגף לבעלי חיים ‪ -‬תחום עופות‬ ‫מטילות לביצי מאכל‬ ‫‪2019‬‬ ‫כתבו וערכו‪ :‬חגית ארזי ‪ ,‬דן בכרך‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬עדי סלוניקו‬ ‫איורים‪ :‬חגית ארזי‬ ‫עיצוב והבאה להדפסה‪ :‬לובה קמנצקי‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליד‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגרי מידע‪,‬‬ ‫לשדר בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‬ ‫אופטי‪ ,‬מכני או אחר ‪ -‬כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪.‬‬ ‫שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‪ ,‬אלא ברשות מפורשת‬ ‫בכתב ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לשה"מ ‪ -‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫‪2‬‬  ‫תוכן עניינים‬ ‫מבנה שלוחת מטילות לביצי מאכל בישראל ‪9............................................‬‬ ‫גזעי המטילות לביצי מאכל בישראל ‪ -‬עבר והווה ‪10....................................‬‬ ‫שיטות גידול מטילות לביצי מאכל ‪14.........................................................‬‬ ‫רכישת פרגיות ‪16.....................................................................................‬‬ ‫הכנת המבנה לקבלת הפרגית ‪18................................................................‬‬ ‫הפיזיולוגיה של הפרגית לפני כניסתה להטלה‪21........................................‬‬ ‫עקרונות התאורה המלאכותית ‪23..............................................................‬‬ ‫הזנת מטילות ‪25......................................................................................‬‬ ‫מערכת המין הנקבית בעופות ‪31................................................................‬‬ ‫הבחנה בין תרנגולת מטילה לתרנגולת לא מטילה ‪35....................................‬‬ ‫מבנה הביצה ‪37.......................................................................................‬‬ ‫מנגנוני ויסות חום בעופות ‪39.....................................................................‬‬ ‫מערכת המים ומערכות הצינון בלולים ‪ -‬טיפול ותחזוקה ‪43..........................‬‬ ‫המלצות לבניית לולי הטלה חדשים ‪47.......................................................‬‬ ‫המלצות לבניית לולי חופש ‪59...............................................................‬‬ ‫דגשים לבניית לולי מעוף או אסם ‪66......................................................‬‬ ‫טיפול בפגרים מלול המטילות ‪69...............................................................‬‬ ‫הנחיות מקצועיות לקומפוסטציה של פגרי עופות ‪73....................................‬‬ ‫חומרי חיטוי ‪78........................................................................................‬‬ ‫טפילים חיצוניים במטילות והדברתם ‪80....................................................‬‬ ‫זבובים והדברתם ‪83.................................................................................‬‬ ‫מערכת החיסון בעופות ‪86.........................................................................‬‬ ‫מחלות עופות ‪90.......................................................................................‬‬ ‫שפעת העופות ‪90.................................................................................‬‬ ‫מחלת ניו‪-‬קאסל ‪93..............................................................................‬‬ ‫נזלת מדבקת ‪95...................................................................................‬‬ ‫מחלת הברונכיט המדבקת ‪97................................................................‬‬ ‫בטיחות ביולוגית במשקי הטלה ‪101............................................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫טבלת קוד המחלה במעבדה ‪103..................................................................‬‬ ‫כלכלת משק מטילות לביצי מאכל‪104..........................................................‬‬ ‫נספחים ‪109..............................................................................................‬‬ ‫נספח ‪ :1‬שעות אור טבעי בישראל ‪109......................................................‬‬ ‫נספח ‪ :2‬תכנית חיסונים – תרנגולות קלות (מטילות ביצי מאכל) ‪110...........‬‬ ‫נספח ‪ :3‬תעודת העברת פרגיות למשק המטילות ‪112.................................‬‬ ‫נספח ‪ :4‬טבלאות תכשירי חיטוי והדברה (מקוצר) ‪113...............................‬‬ ‫נספח ‪ :5‬בדיקת ביצוע ללולן לפני קבלת הפרגיות למבנה ‪116......................‬‬ ‫נספח ‪ :6‬מדריך להתנהגות בזמן שפעת עופות ‪117......................................‬‬ ‫‪4‬‬  ‫אודות העורכים‬ ‫חגית ארזי – מדריכה ראשית לגידול מטילות ורפרנטית ארצית לכלכלת שלוחת‬ ‫ביצי המאכל‪ ,‬תחום בעלי כנף‪ ,‬שה"ם‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬ ‫כתבה את הפרקים הבאים בחוברת‪ :‬הפיזיולוגיה של הפרגית‪ ,‬עקרונות התאורה‪,‬‬ ‫מערכת המין הנקבית בעופות‪ ,‬הבקרה ההורמונלית בייצור ביצה‪ ,‬הבחנה בין מטילה‬ ‫ללא מטילה‪ ,‬מבנה הביצה‪ ,‬מנגנוני וויסות חום במטילה‪ ,‬זבובים והדברתם‪ ,‬כלכלת‬ ‫משק המטילות‪.‬‬ ‫דן בכרך – מדריך גידול מטילות במחוז גליל‪-‬גולן ורפרנט ארצי לנושאי איכות‬ ‫הסביבה ורווחת העוף‪ ,‬תחום בעלי כנף‪ ,‬שה"ם‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬ ‫כתב את הפרקים הבאים בחוברת‪ :‬מבנה שלוחת מטילות לביצי מאכל‪ ,‬שיטות‬ ‫גידול מטילות לביצי מאכל‪ ,‬רכישת הפרגית‪ ,‬עקרונות התאורה‪ ,‬טיפול בפגרים‬ ‫מלול המטילות‪ ,‬מנגנוני ויסות חום במטילה‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫לכל אלו שעמלו ותרמו להפקת חוברת זו‪:‬‬ ‫‪ -‬אליעזר גרוסמן‪ ,‬גמלאי שה"מ‪ :‬גזעי המטילות לביצי מאכל בישראל בעבר ובהווה‬ ‫‪ -‬נורית ספיר‪ ,‬תזונאית‪ :‬הזנת מטילות‬ ‫‪ -‬ד"ר ישראל יוסלביץ‪ ,‬שה"מ‪ :‬מערכת המים ומערכות הצינון בלול‪ ,‬הכנת המבנה‬ ‫לקבלת הפרגית‬ ‫‪ -‬נבות חקלאי‪ ,‬שה"מ‪ :‬המלצות לבניית לולי הטלה חדשים‪ ,‬הנחיות מקצועיות‬ ‫לקומפוסטציה של פגרי עופות‬ ‫‪ -‬ד"ר איתן קין‪ ,‬וטרינר‪ :‬מערכת החיסון בעופות‬ ‫‪ -‬ד"ר אמנון ענבר‪ ,‬וטרינר‪ ,‬גמלאי השירותים הווטרינרים‪ :‬מחלות עופות‪ ,‬בטיחות‬ ‫ביולוגית‪ ,‬חומרי חיטוי‬ ‫‪ -‬אילן אריה‪ ,‬שה"מ‪ :‬טפילים חיצוניים במטילות‬ ‫‪ -‬השירותים הווטרינריים‪ ,‬משרד החקלאות‪ :‬מדריך להתנהגות בזמן שפעת עופות‬ ‫‪ -‬ד"ר ברוס סמית‪ ,‬וטרינר מועצת הלול‪ :‬טבלת קוד מחלה במעבדה‬ ‫‪ -‬ד"ר אייל אלמוגי‪ ,‬וטרינר מועצת הלול‪ :‬הכנת המבנה לקבלת הפרגית‬ ‫‪ -‬ד"ר שחר יאיר‪ ,‬וטרינר מועצת הלול‪ :‬הכנת המבנה לקבלת הפרגית‬ ‫‪5‬‬  ‫מבנה שלוחת מטילות לביצי‬ ‫מאכל בישראל‬ ‫שלוחת ביצי המאכל במדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום (‪ )2017‬הינה שלוחה‬ ‫מוסדרת‪ ,‬הן ברמת המחיר וההיצע‪ ,‬והן ברמת המאקרו (כלל המדינה) והמיקרו‬ ‫(המגדל הבודד)‪.‬המחיר למגדל‪ ,‬למשווק ולצרכן נקבע על ידי שר החקלאות ושר‬ ‫האוצר בצו מיוחד המתעדכן מעת לעת על פי השינויים במחירי התשומות ועלויות‬ ‫הגידול השונות‪.‬‬ ‫מועצת הלול‪ ,‬שהינה גוף סטטוטורי אשר הוקם על ידי משרד החקלאות‪ ,‬אמונה על‬ ‫הסדרת הייצור הארצי בהתאם לביקוש‪.‬הביקוש הארצי מוערך ונקבע לפי גודל‬ ‫האוכלוסייה ורמת הצריכה הממוצעת לאדם‪.‬‬ ‫מדי שנה קובעת מועצת הלול את מכסת הביצים הארצית לייצור‪.‬תושב ישראל‬ ‫מורשה לגדל מטילות ולייצר ביצים רק אם הוקצתה לו מכסה על ידי מועצת הלול‪.‬‬ ‫בנוסף לכך שהמכסה מהווה בעצם רישיון עקרוני לגידול‪ ,‬נקבעת בה גם כמות‬ ‫הביצים השנתית‪ ,‬שאותה מחויב המגדל לייצר ולשווק‪.‬סך המכסות האישיות של‬ ‫כל מגדל ומגדל מסתכם יחד למכסה הארצית‪.‬כל ביצה המשווקת למשווק מורשה‬ ‫נמנית‪ ,‬ונתוני השיווק של כל מגדל מועברים למועצת הלול‪ ,‬שם נבדק כל מגדל‬ ‫ומגדל לעמידה במכסתו‪.‬מתוך מכסת הביצים השנתית נגזרת כמות המטילות‬ ‫שאותה זכאי המגדל לרכוש בעת חידוש להקתו‪.‬פקחי מועצת הלול מבצעים מעת‬ ‫לעת ספירת מטילות בלולים במטרה לוודא כי קיימת התאמה בין מספר המטילות‬ ‫המורשה לבין מספר המטילות בפועל בכל משק‪.‬פעולות ניטור ואכיפה אלו ננקטות‬ ‫למניעת ייצור ביצים מעבר למכסה‪ ,‬או שיווק ביצים באופן לא רשמי‪ ,‬דבר העלול‬ ‫ליצור מצב של עודף ביצים בשוק‪ ,‬שאינו רצוי ובדרך כלל בעטיו מושמדות הביצים‬ ‫העודפות תוך הטלת עלויות הפינוי וההשמדה על כלל יצרני הביצים במדינה‪.‬בעתות‬ ‫מחסור חלקי וזמני בביצים (לרוב בפסח ובחגי תשרי) ניתן אישור מיוחד למשווקים‬ ‫לייבא ביצים פטורות ממכס‪.‬‬ ‫מועצת הלול מפעילה גם שתי מעבדות לבריאות העוף (המעבדה הצפונית באזור‬ ‫טבריה‪ ,‬והמעבדה הדרומית בבאר טוביה)‪ ,‬ומערך רופאים קליניים המספקים‬ ‫שירות וטרינרי מקיף לכלל מגדלי העופות במדינה‪.‬‬ ‫תקציבה של מועצת הלול ‪ -‬מקורו בהיטלים המושתים על המגדלים‪.‬‬ ‫במקביל למערך הקליני של מועצת הלול‪ ,‬פועל גם מערך של רופאים וטרינריים‬ ‫ממשלתיים בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות‪ ,‬בראשות רופא וטרינר‬ ‫ראשי למחלות‪.‬תפקידם המרכזי של הרופאים הממשלתיים הוא להסדיר את‬ ‫‪6‬‬ ‫שלוחות ענף הלול מההיבטים השונים של בטיחות ביולוגית‪ ,‬כדי למנוע ככל הניתן‬ ‫את התפשטותן של מחלות עופות מדבקות‪.‬מטרה זו מושגת באמצעות קביעת‬ ‫משטר חיסונים‪ ,‬בקרה על תנועת עופות במדינה‪ ,‬ניטור מחלות‪ ,‬קביעת כללים‬ ‫לבניית לולים ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימות במשרד החקלאות מחלקות האמונות על ניטור ואכיפה של שאריות‬ ‫חומרים רעילים במזון העופות ובמוצריהם‪ ,‬וזאת באמצעות דיגום אקראי של‬ ‫חומרי גלם‪ ,‬תערובות (במכוני התערובת) וביצים (במחסני משווק הביצים)‪.‬‬ ‫יחידת הפיצו"ח (פיקוח על צומח וחי) של משרד החקלאות פועלת לסיכול ולמניעה‬ ‫של הברחת ביצים מתחומי הרשות הפלסטינית לתחומי מדינת ישראל‪ ,‬וכן על‬ ‫מניעת שיווק ביצים (המיוצרות בארץ) שלא ע"י משווקים מורשים‪.‬‬ ‫מדריכי תחום בעלי כנף שבשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) של משרד החקלאות‬ ‫מעורבים בפיתוח המקצועי של שלוחת ביצי המאכל באמצעות עריכת מחקרים‬ ‫וניסויי שדה‪ ,‬פיתוח יישומים מקצועיים וכלכליים תומכי החלטות‪ ,‬ימי עיון וכנסים‬ ‫והדרכה פרונטאלית‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫גזעי המטילות לביצי מאכל‬ ‫בישראל ‪ -‬עבר והווה‬ ‫התפתחות ענף המטילות לביצי המאכל בישראל החלה בתקופת המנדט הבריטי בין‬ ‫השנים ‪.1948-1917‬מרבית המטילות היו גזעים שייבאו הבריטים מבריטניה‪,‬‬ ‫שרובם דו‪-‬תכליתיים‪ :‬הזכרים לרבייה ולבשר‪ ,‬והנקבות לביצי מאכל ובסופן לבשר‪.‬‬ ‫הגזע היחיד שהיה חד תכליתי ושימש לביצים בלבד היה הלגהורן הלבן‪.‬‬ ‫ניו המפשיר‬ ‫גזע הסאסקס‬ ‫צילום‪ :‬וויקיפדיה‬ ‫גזע אמריקאי דו‪-‬תכליתי‬ ‫גזע בריטי דו‪-‬תכליתי‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.5 -‬ק"ג‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.5 -‬ק"ג‬ ‫מספר ביצים לשנה‪220-200 :‬‬ ‫מספר ביצים לשנה‪200-180 :‬‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫הזכרים יועדו לבשר ולרבייה‪ ,‬והנקבות ‪-‬‬ ‫בשרו נחשב לטעים מבין העופות‪.‬עוף‬ ‫להטלה ובסוף התקופה לבשר‪.‬הזכרים שימשו‬ ‫שקט ונוח לטיפול‪.‬שימש לבשר‪ ,‬לביצי‬ ‫כהורים למוצלבת הישראלית‪.‬‬ ‫מאכל ולרבייה‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫רוד איילנד רד‬ ‫פליימות' רוק‬ ‫צילום‪ :‬וויקיפדיה‬ ‫צילום‪Thomas Kriese :‬‬ ‫גזע אמריקאי דו‪-‬תכליתי‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.5 -‬ק"ג‬ ‫גזע אמריקאי דו‪-‬תכליתי‬ ‫מספר ביצים לשנה‪220-200 :‬‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.0 -‬ק"ג‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫מספר ביצים לשנה‪ :‬כ‪180-‬‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫הזכרים יועדו לבשר ולרבייה‪ ,‬והנקבות ‪ -‬להטלה‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫ובסוף התקופה לבשר‪.‬הזכרים שימשו כהורים‬ ‫למוצלבת הישראלית‪.‬‬ ‫אוסטראלופ‬ ‫לגהורן לבן‬ ‫צילום‪Palauenc05 :‬‬ ‫גזע איטלקי קל‬ ‫גזע אוסטרלי דו‪-‬תכליתי‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 2.5-2.0 -‬ק"ג; נקבה ‪2.0-‬‬ ‫משקל גוף‪ :‬זכר ‪ 4.0 -‬ק"ג; נקבה ‪ 3.5 -‬ק"ג‬ ‫‪ 1.5‬ק"ג‬ ‫מספר ביצים לשנה‪220-200 :‬‬ ‫מספר ביצים לשנה‪250 :‬‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬לבן‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 140-130 :‬גרם‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 110 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 60 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 62 :‬גרם‬ ‫‪9‬‬  ‫מכלואים חדשים‬ ‫שילובים בין הגזעים ויצירת מוצלבות יצרו קווים חדשים עם ביצועי הטלה טובים‬ ‫מההורים‪.‬‬ ‫שנים רבות נהוג היה לגדל עופות מוצלבים‪ :‬נקבות לגהורן ‪ X‬זכרים ניו‪-‬המפשייר‬ ‫ורוד איילנד רד‪.‬בשנות השבעים הוחלט לבצע הכלאה הפוכה‪ :‬הזכר לגהורן ‪X‬‬ ‫והנקבה רוד איילנד רד‪ ,‬כדי להקל על עבודת המיון בין זכר לנקבה במדגרה‪.‬כך‪,‬‬ ‫התקבל קו חדש שנקרא "קו ‪ ,"10‬ולאחריו הקו "ירקון"‪ ,‬שקליפת הביצה שלהם‬ ‫הייתה בצבע קרם‪.‬‬ ‫רד‬ ‫לגהורן‬ ‫‪X‬‬ ‫ירקון‬ ‫קו ‪ / 10‬ירקון‬ ‫מוצלבת ישראלית‬ ‫משקל גוף נקבה‪ 2.0 :‬ק"ג‬ ‫מספר ביצים לשנה‪ :‬כ‪280-‬‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬קרם‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 110 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 64 :‬גרם‬ ‫הלהקות סבלו מתמותה גבוהה כתוצאה מצניחת רחם (פרולפס)‪.‬‬ ‫‪10‬‬  ‫בעקבות ביקוש לביצים חומות‪ ,‬יצרו קו מוצלבות שנקרא "יפה"‪.‬‬ ‫רד‬ ‫ניו אמפשיר‬ ‫‪X‬‬ ‫יפה‬ ‫קו יפה‬ ‫מוצלבת ישראלית‬ ‫משקל גוף נקבה‪ 2.5 :‬ק"ג‬ ‫מספר ביצים לשנה‪ :‬כ‪260-‬‬ ‫צבע קליפת הביצה‪ :‬חום‬ ‫תצרוכת מזון יומית‪ 115 :‬גרם‬ ‫משקל ביצה ממוצע‪ 64 :‬גרם‬ ‫הלהקות סבלו מתמותה גבוהה כתוצאה מצניחת רחם (פרולפס)‪.‬‬ ‫בשנות התשעים נעלמו הקווים המוצלבים המקומיים‪ ,‬ולארץ נכנסו קווי מטילות‪:‬‬ ‫לוהמן הייליין ודקאלב‪ ,‬השייכים לחברות טיפוח בינלאומיות ומבוססות על גזע‬ ‫הלגהורן הלבן‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫שיטות גידול מטילות לביצי‬ ‫מאכל‬ ‫עד אמצע המאה הקודמת בוצע גידול המטילות בכל העולם בחצרות‪ ,‬על הרצפה‪,‬‬ ‫ובדרך כלל בלהקות קטנות ועם תאי הטלה מאולתרים או ללא תאי הטלה כלל‪.‬‬ ‫ניסוי מוצלח של שיכון מטילות בתאים‪ ,‬שבוצע באוניברסיטת אוהיו בארה"ב‪ ,‬הביא‬ ‫לתפנית כלל עולמית בתחום‪ ,‬ובעקבותיו "הועלו" מרבית המטילות בעולם מהרצפה‬ ‫לכלובים‪.‬מעבר ליתרונות הסניטציה (בשל ההפרדה הפיסית בין המטילה ללשלשת)‬ ‫וההפחתה באירועי הקניבליזם (ניקור הדדי בשל מאבקי היררכיה)‪ ,‬אפשרה שיטת‬ ‫הגידול בכלובים לעבור לגידול מתועש וממוכן של כמות גדולה של עופות בשטח קטן‬ ‫יחסית‪ ,‬תוך חיסכון גדול מאוד בכוח אדם‪.‬במקביל‪ ,‬חלה האצה גם בטיפוח הגנטי‪,‬‬ ‫שהביאה לשיפור משמעותי בתפוקת הביצים למטילה‪.‬‬ ‫התאים הסטנדרטיים שנבנו בתקופה זו נועדו ל‪ 4-3-‬מטילות‪ ,‬עם מרחב מחיה‬ ‫ממוצע של ‪ 400-300‬סמ"ר למטילה וגישה חופשית למזון ולמים‪.‬‬ ‫בשנות השבעים של המאה הקודמת החלה לעלות מודעות הציבור באירופה לנושא‬ ‫רווחת בעלי חיים בכלל‪ ,‬ורווחת המטילות בפרט‪ ,‬ומתן אפשרות למטילה לבצע‬ ‫התנהגויות טבעיות הייתה המטרה המרכזית‪.‬שוויץ הייתה המדינה הראשונה‬ ‫שאסרה באופן מוחלט וגורף על גידול מטילות בכלובים‪ ,‬וכפתה על לולניה לחזור‬ ‫לגידול על הרצפה‪.‬מרבית מדינות סקנדינביה‪ ,‬גרמניה והולנד החלו במהלכים‬ ‫דומים‪ ,‬והנושא החל לתפוס מקום מרכזי בדעת הקהל‪.‬מאוחר יותר הוחלט באיחוד‬ ‫האירופי על תקינה שחייבה את כל המדינות החברות באיחוד לעמוד בכללים‬ ‫ברורים‪ :‬החל משנת ‪ 2012‬ניתן לגדל מטילות באירופה בגידול נטול כלובים או‬ ‫לחילופין‪ ,‬בכלובים מועשרים (‪.)Enriched Cages‬הגדרות הכלוב המועשר מפורטות‬ ‫מאוד‪ ,‬ועיקרן‪ :‬מרחב מחיה מינימלי של ‪ 750‬סמ"ר‪/‬למטילה ואספקת אמצעי‬ ‫העשרה‪ ,‬כמו תא הטלה‪ ,‬דפי לינה (‪ - Perches‬מוטות אופקיים שעליהן עומדות או‬ ‫ישנות המטילות) ואמבטיית חול (לאפשר התפלשות)‪.‬אין הגדרה מדויקת של מספר‬ ‫מטילות מזערי או מרבי לכלוב‪ ,‬ולכן טווח האכלוס לתא נע בדרך כלל בין ‪ 8‬מטילות‬ ‫לכ‪( 80-‬כששטח הכלוב נקבע בהתאם לכמות העופות)‪.‬כלוב המכיל יותר מ‪10-‬‬ ‫מטילות‪ ,‬קרוי גם "תא קהילתי"‪ ,‬ויתרונו בכך ששטחו המוחלט גדול ומאפשר יכולת‬ ‫תנועה גדולה יותר לכל פרט שנמצא בו‪.‬‬ ‫‪12‬‬  ‫אפשרויות גידול המטילות שלא בכלובים הן רבות ומגוונות‪ ,‬וביניהן‪:‬‬ ‫‪ ‬גידול "אסם" (‪ - )Barn‬מטילות הגדלות בתוך מבנה‪ ,‬על הרצפה או על טפחות‪,‬‬ ‫עם מפלס בודד של תאי הטלה‪.‬‬ ‫‪ ‬גידול "מעוף" (‪ - )Aviary‬מטילות הגדלות על הרצפה במבנה עם ‪ 4-2‬מפלסים‬ ‫של תאי הטלה או מפלסי מזון ומים‪ ,‬שביניהן עוברות המטילות באופן עצמאי‬ ‫על פי רצונן‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫‪ ‬גידול "חופש" (‪ - )Free Range‬מבנה "אסם" או "מעוף" המאפשר למטילות‬ ‫גם יציאה לחצר‪.‬‬ ‫‪ ‬גידול "אורגני" (‪ - )Organic‬מבנה הדומה ללול "חופש" שבו ניזונות המטילות‬ ‫מתערובת אורגנית בלבד‪ ,‬תוך עמידה בתנאים נוספים המוכתבים ונאכפים על‬ ‫ידי ארגון החקלאות האורגנית‪.‬‬ ‫‪14‬‬  ‫רכישת פרגיות‬ ‫גידול פרגיות לביצי מאכל מתקיים במשקים נפרדים שהתמחו בכך ומחזיקים‬ ‫באישור של השירותים הווטרינרים‪.‬‬ ‫שלוחת ההטלה בישראל הינה גידול מוגבל מכסה‪.‬‬ ‫מקדם ההטלה המאושר על פי מועצת הלול למגדל המחזיק להקה במשך שתי עונות‬ ‫הטלה‪ ,‬כולל הנשרה ושיווק בגיל ‪ 27-26‬חודשי חיים‪ ,‬הינו ‪ 250‬ביצים למטילה‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫מקדם ההטלה של מגדל המחזיק להקה ללא הנשרה‪ ,‬הינו כ‪ 260-‬ביצים למטילה‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫במשק המטילות‪ ,‬על פי תקנות של השירותים הווטרינריים‪ ,‬ניתן לגדל מטילות בנות‬ ‫אותו גיל בלבד‪.‬‬ ‫מקובל לרכוש פרגיות בגיל ‪ 105‬יום‪ ,‬הנמצאות על סף כניסה להטלה‪.‬‬ ‫‪15‬‬  ‫הערכת טיב הפרגית‪:‬‬ ‫הלהקה צריכה להיות מפותחת היטב‪ ,‬אחידה ובמשקל סביר‪ ,‬בהתאם לגיל ולקו‬ ‫א‪.‬‬ ‫הטיפוח‪.‬רצוי לשקול כ‪ 100-‬פרגיות ביום בואן ולבחון את מקדם השונות ‪CV‬‬ ‫(ממוצע משקל הגוף לסטיית התקן)‪.‬מקדם שונות הקטן מ‪ 10%-‬מעיד על להקה‬ ‫אחידה; מקדם שונות הגבוה מ‪ 10%-‬מעיד על להקה שאינה אחידה‪.‬‬ ‫בעלת ניצוי מלא‪ ,‬ללא פצעי ניקור או כל פגם גופני אחר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חזות הלהקה צריכה להעיד על חיות טובה ועל בריאות מלאה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫איכות הקיטום טובה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מחיר הפרגית הינו מחיר שוק‪ ,‬והוא נתון למשא ולמתן בין המוכר לקונה‪.‬‬ ‫קיטום גרוע‬ ‫קיטום מומלץ‬ ‫רצוי להעביר את הפרגיות בשעות הקרירות של הלילה או הבוקר‪.‬משלוח הפרגיות‬ ‫ילווה בכרטיס זיהוי ובחיסונים‪.‬על כרטיס החיסונים יחתום הווטרינר האזורי של‬ ‫משק הפרגיות‪ ,‬המאשר את העברת הפרגיות למשק המטילות‪.‬‬ ‫משטר החיסונים של הפרגית ייקבע על פי ההנחיות המעודכנות של השירותים‬ ‫הווטרינריים‪.‬ללהקה יצורף כרטיס חיסונים שבו יפורטו כל הפרטים‪ :‬סוג החיסון‪,‬‬ ‫תאריך החיסון‪ ,‬שיטת החיסון‪ ,‬מספר אצווה ושם המבצע (נספח ‪ ,2‬נספח ‪.)3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הכנת המבנה לקבלת הפרגית‬ ‫לאחר הוצאת הלהקה המבוגרת מהלול רצוי להשאיר את הלול ריק בין המדגרים‬ ‫לפחות לשבועיים‪.‬‬ ‫בטרם הכנסת המדגר חשוב לבצע את הפעולות שלהלן‪:‬‬ ‫לפנות כל דבר שאינו קשור ללול ולהשאיר רצפה נקייה מחפצים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫לבצע ביעור של צמחייה ולפנות חפצים מסביב ללול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫לבצע תיקונים מבניים (רשתות‪ ,‬חורים בגג‪ ,‬הוצאה של רשתות צל‬ ‫‪.3‬‬ ‫מאונכות)‪.‬‬ ‫חומרי חיטוי ותוספים מאושרים לשימוש בעופות יישמרו בארונות נקיים‬ ‫‪.4‬‬ ‫ונעולים‪.‬אין צורך בתרופות‪.‬‬ ‫לוודא שמערכת הקירור בחדר אחסון הביצים תקינה והטמפרטורה אינה‬ ‫‪.5‬‬ ‫גבוהה מ‪.200C-‬‬ ‫יש לנקוט באמצעי זהירות ולהשתמש בציוד מגן מלא בעת השימוש בחומרי‬ ‫‪.6‬‬ ‫ניקוי‪ ,‬חיטוי והדברה‪.‬‬ ‫ניקוי יבש‬ ‫פינוי זבל העופות מתחת לסוללות בלול אל מקום מוסדר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ניקוי המבנה כולו‪ ,‬כולל שבילים‪ ,‬כלובים‪ ,‬פנים הגג‪ ,‬מאווררים‪ ,‬רשתות‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫וחדר הקירור‪ ,‬מנוצות‪ ,‬מאבק ומכל חומר אורגני אחר‪.‬‬ ‫פינוי מכלי ההטמנה של פגרי העופות (הפגרים יפונו בהתאם להנחיות של‬ ‫‪.3‬‬ ‫השירותים הווטרינריים)‪.‬‬ ‫פינוי האבוסים וריקון מכל התערובת הראשי משאריות של תערובת מזון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫רצוי לחטא את מכל התערובת באמצעות "אבוקת עשן" כנגד פטריות‪ ,‬על‬ ‫פי הוראות היצרן‪.‬‬ ‫הדברה ‪ -‬פיזור רעל עכברים מיד לאחר פינוי הזבל והמזון‪ ,‬את ההדברה יש‬ ‫‪.5‬‬ ‫לבצע באמצעות מדביר בעל היתר להדברה בהתאם להוראות המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫יש לסגור את הלול למניעת כניסת בעלי חיים למבנה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ריסוס המבנה בחומר הדברה ייעודי לפרוקי רגליים (חיפושיות‪ ,‬קרדיות)‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫חשוב להחליף חומר פעיל מידי פעם על מנת למנוע עמידות‪.‬‬ ‫‪17‬‬  ‫ניקוי רטוב‬ ‫הרטבה והשריה של הלול במים יום לפני שלב השטיפה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫שטיפה יסודית בלחץ במכשיר ייעודי‪ ,‬ורצוי במים חמים‪ ,‬להסרת שאריות‬ ‫‪.2‬‬ ‫החומר האורגני‪.‬‬ ‫שטיפה בלחץ מים ‪ +‬נוזל ניקוי (דטרגנט) ייעודי ללולים‪.‬כאשר שוטפים‬ ‫‪.3‬‬ ‫עם חומר הניקוי‪ ,‬יש לוודא שייווצר קצף יציב ולהשאירו כ‪ 45 -‬דקות לפני‬ ‫שטיפתו‪.‬לחץ המים יהיה לפחות ‪ 100‬באר‪.‬ההקצפה מתבצעת מלמטה‬ ‫למעלה‪ ,‬בכדי לבחון את יציבותה‪.‬ההקצפה תכלול את כל האזור‪ :‬תקרת‬ ‫הלול‪ ,‬כלובים‪ ,‬קירות ושבילים‪.‬יש להשתמש בכ‪ 500 -‬ליטר מים לדונם‪.‬‬ ‫בתום הניקוי יש לוודא שלא נותרו בלול שאריות אבק‪ ,‬לשלשת או נוצות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫אם נראים כאלה‪ ,‬יש לחזור על הניקוי‪ ,‬ואין לעבור לשלב החיטוי‪.‬יש‬ ‫להקפיד על כך שצוות העובדים יבצעו שלב זה של הניקוי באופן מיטבי‪.‬‬ ‫פעולת החיטוי תבוצע רק כעבור ‪ 24-48‬שעות כדי לאפשר את התייבשות‬ ‫‪.5‬‬ ‫האזור‪.‬‬ ‫ניקוי מערכת המים ‪ -‬שיטת שלושת השלבים‬ ‫ניקוי מכל המים וקווי המים‬ ‫יש להשרות את מכל המים בדטרגנט ל‪ 12-‬שעות (סבון הממיס חומר אורגני)‪,‬‬ ‫ובתום פרק הזמן לרוקן את תוכן המכל‪ ,‬בשום אופן לא לקווים ולשטוף היטב לפני‬ ‫החיבור חזרה לקווי המים‪.‬‬ ‫בפעולות המסתכמות בשלבים שלהלן‪ ,‬ננקוט לניקוי מכל המים וקווי המים‬ ‫במקביל‪:‬‬ ‫שלב ‪ :1‬השריה בדטרגנט ל‪ 12-‬שעות ושטיפה באופן מיטבי ומוקפד‪.‬בתום פרק‬ ‫הזמן יש לרוקן את המכל והקווים באמצעות פתיחת סוף קווי המים‪.‬‬ ‫שלב ‪ :2‬השריה בחומר הממיס אבנית למשך ‪ 12‬שעות (מומלץ השימוש בחומצה‬ ‫אורגנית או מינרלית‪ ,‬בהתאם להוראות היצרן)‪ ,‬שטיפה באופן מיטבי‬ ‫ומוקפד וריקון באמצעות פתיחת סוף קווי המים‪.‬‬ ‫שלב ‪ :3‬יש להשרות בחומר חיטוי למשך ‪ 12‬שעות (חומר ייעודי‪ ,‬כגון‪ :‬כלור‪ ,‬יוד‪ ,‬מי‬ ‫חמצן‪ ,‬אמוניום רבעוני וכו')‪ ,‬ושוב לשטוף היטב‪.‬‬ ‫* בכל אחד מהשלבים חשוב להפעיל את כלי המים‪ ,‬כדי שהחומר המיועד יחדור‬ ‫לכל כלי השתייה‪.‬בסופו של תהליך יש להזרים מים נקיים וללחוץ על הטיפניות‬ ‫או על הכוסיות בכמות מספקת‪ ,‬כך שלא ייוותר חומר חיטוי במערכת כלי‬ ‫השתייה‪.‬‬ ‫‪18‬‬  ‫שלב החיטוי‬ ‫ביצוע החיטוי ייעשה רק לאחר שהלול יבש‪.‬חשוב להגיע למצב של הרטבה (עד‬ ‫‪‬‬ ‫נגר) עם חומר החיטוי‪.‬‬ ‫יש להשתמש בחומר חיטוי מתאים בריכוז הגבוה ביותר המופיע בתווית‪.‬יש‬ ‫‪‬‬ ‫עדיפות לשימוש בחומרים מסחריים המכילים אמוניום רבעוני וגלוטראלדהיד‪,‬‬ ‫לפי המינון הגבוה של היצרן‪.‬‬ ‫יש לוודא שצוות החיטוי משתמש בציוד ייעודי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באזורי השבילים ובין השבילים (היכן שהלשלשת מצטברת) מומלץ להשתמש‬ ‫‪‬‬ ‫בסודה קאוסטית‪ ,‬שכן ביישום על אדמה מרבית חומרי החיטוי האחרים אינם‬ ‫יעילים‪.‬‬ ‫מומלץ לבצע פיזור סיד כבוי על השבילים בתום החיטוי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסוף החיטוי מומלצת הדברה נוספת נגד חיפושיות וקרדיות בחומר ייעודי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש לחזור ולפזר פיתיונות רעל למכרסמים בסוף התהליך ולאורך‬ ‫הגידול בצורה שוטפת‪.‬‬ ‫טיפול במערכת המזרן הלח במבנים מבוקרים‬ ‫מומלץ לפרק את המזרן הלח ולהשרותו באמבטיות תואמות בתמיסה של‬ ‫‪.1‬‬ ‫מחמיץ אורגני עד לרמה של ‪.pH=4‬‬ ‫להחמצת התמיסה ניתן להשתמש בתוספת של חומצה ציטרית (‪ 800-600‬גר'‬ ‫‪.2‬‬ ‫לכל מ"ק מים); בחומצות אורגניות או מינרליות אחרות; או בתערובת‬ ‫חומצות אורגניות מסחריות‪.‬אין להשתמש בחומצות כימיות (חומצות‬ ‫"חזקות"‪ ,‬כמו ‪ H2SO4 ,HCl‬וכדומה) מחשש לקורוזיה‪.‬‬ ‫לאחר ההחמצה יש להוסיף כלור בריכוז ‪ 8-6‬מ"ג‪/‬ליטר למשך ‪ 12‬שעות (מומלץ‬ ‫‪.3‬‬ ‫להשתמש בכלור מוצק – כדורי כלור)‪.‬‬ ‫לאחר מכן יש לשטוף במים ולהניח לייבוש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫פשטות וזמינות ביצוע ההמלצה תלויות בשיטת ההרכבה של המזרן‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫לאחר סיום החיטוי והכנת הלול יש לסגור את הלול ולשמור על בטיחות ביולוגית‬ ‫עד לקבלת העופות‪.‬‬ ‫ראה נספח ‪ 4‬טבלאות רשימת חומרים לחיטוי והדברה (מקוצר)‬ ‫ראה נספח ‪ 5‬בדיקת ביצוע ללולן לפני הכנסת הפרגיות למבנה הלול‪.‬‬ ‫רשימת תכשירים כימיים רשומים בתוקף מיום ‪29/03/2020‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הפיזיולוגיה של הפרגית לפני‬ ‫כניסתה להטלה‬ ‫מועד הכניסה להטלה של קווי המטילות תלוי בטיפוח ובהכוונה של המטפחים‪.‬‬ ‫כשלושה שבועות לפני הביצה הראשונה עוברת הפרגית שינויים פיזיולוגיים‬ ‫המכינים אותה להטלה‪.‬בתקופה זו ישנה עלייה מהירה במשקל הגוף (‪ 300-200‬גרם)‬ ‫התפתחות הפרגית עד לבגרות מינית‬ ‫המערכת הראשונה המתפתחת באפרוחים הצעירים ממין נקבה היא מערכת‬ ‫העיכול‪ ,‬כך שיסופקו לגוף חומרי הגלם לבניית המערכות האחרות‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬מתפתחת המערכת החיסונית‪ ,‬הלב‪ ,‬הניצוי ומערכת השלד‪ ,‬שתפקידו להגן‬ ‫על האיברים הפנימיים‪ ,‬יציבה‪ ,‬מעורב במערכת הנשימה‪ ,‬שמירה על מאזן סידן‪-‬‬ ‫זרחן בדם‪ ,‬ומקנה תמיכה לעוף‪.‬בגיל ‪ 15‬שבועות נבנים ‪ 95%‬מהשלד‪.‬‬ ‫במטילות ישנה חשיבות לעצמות המודולריות המהוות מחסן לסידן לבניית קליפת‬ ‫הביצה בעתיד‪.‬‬ ‫העצמות המודולריות במטילות‬ ‫‪20‬‬ ‫העלייה במשקל הגוף כשבועיים לפני הטלת הביצה הראשונה מתבטאת בגדילה‬ ‫מהירה של מערכות שונות בגוף‪:‬‬ ‫הכבד‪ :‬האסטרוגן מעלה את ייצור שומני חלמון הביצה‬ ‫השומן הבטני‪ :‬המהווה מאגר שומנים המיוצרים בכבד‬ ‫השחלה‪ :‬הביציות מתחילות לגדול ולשחרר הורמונים‪ ,‬כמו‪ :‬אסטרוגן‪ ,‬אנדרוגנים‬ ‫ופרוגסטרון‬ ‫צינור ההטלה‪ :‬גדל ומתפתח ומתכונן לקליטת הביציות‬ ‫העצמות המודולריות‪ :‬השקעה של סידן המהווה מאגר ליצירת קליפת הביצה‬ ‫משקל גוף הפרגית במהלך הבגרות המינית‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫משקל גוף (גרם)‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1300‬‬ ‫ביצה‬ ‫‪1200‬‬ ‫ראשונה‬ ‫‪1100‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪6-‬‬ ‫‪4-‬‬ ‫‪2-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫זמן בשבועות‬ ‫הורביץ & בר ‪1971‬‬ ‫‪21‬‬  ‫עקרונות התאורה‬ ‫המלאכותית‬ ‫העופות הם בעלי חיים הרגישים לאור היום‪.‬משך התאורה ועוצמתה משפיעים על‬ ‫מועד תחילת ההטלה (גיל הבגרות המינית)‪ ,‬על מחזור ההטלה (ייצור הביצים) ואף‬ ‫על ההתנהגות החברתית של המטילות‪.‬‬ ‫חשוב להבין כי יש להפריד בין השפעת התאורה במהלך גידול הפרגית לבין‬ ‫השפעתה בתקופת ההטלה‪.‬במהלך גידול הפרגית יש להקפיד על תאורה קבועה או‬ ‫פוחתת עד גיל ‪ 20‬שבועות; ובמשק המטילות (החל מגיל ‪ 20‬שבועות) אין לחשוף את‬ ‫המטילה לאורך יום פוחת אלא לאורך יום עולה ולאחר מכן לאורך יום קבוע‪.‬‬ ‫ספקטרום האור בלול ההטלה‬ ‫למטילות דרוש אור בתחום הצהוב‪ ,‬כתום ואדום‪ ,‬הנמצא בין ‪ 680-600‬ננומטר‪.‬‬ ‫תחום זה מעודד ומעורר התפתחות מינית והטלת ביצים‪.‬יש להשתמש בנורות מסוג‬ ‫‪ Day Light‬או ‪Warm Light‬‬ ‫עוצמת התאורה בלול ההטלה‬ ‫עוצמת התאורה המינימלית למטילות בגובה התא צריכה להיות לפחות ‪ 11‬לוקס‪.‬‬ ‫בהתקנות הראשוניות יש להגיע לעוצמות אור גבוהות יותר‪ ,‬היות שבמשך הזמן‬ ‫עוצמת הנורה פוחתת והצטברות אבק ולכלוך מפחיתה אף היא את עוצמת האור‪.‬‬ ‫עוצמת הנורות הרצויה היא ‪ 60-40‬וואט לנורות הליבון‪ ,‬ו‪ 15-11-‬וואט לנורות ה‪PL-‬‬ ‫או ‪ ,EL‬תלוי בצפיפות הנורות‪.‬בסוללות שגובהן מעל ‪ 4‬קומות‪ ,‬יש להוסיף קו תאורה‬ ‫בגובה מתכוונן‪ ,‬כשבתי הנורה ימוקמו בהצלבה עם קו התאורה המקביל‪.‬מומלץ‬ ‫להתקין רפלקטור מעל הנורה כדי לנצל את עוצמת האור במלואה‪.‬‬ ‫לגבי נורות הלד‪ ,‬מומלץ נורות בטווח ‪ 3500-2700‬קלווין (מדידת עוצמת נורות לד‬ ‫אינה מתאפשרת במד תאורה רגיל)‬ ‫נורת לד‬ ‫‪PL‬נורת‬ ‫מד עוצמת אור‬ ‫‪22‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מומלץ להשתמש בתא פוטואלקטרי‪ ,‬המדליק את התאורה המלאכותית‬ ‫בלול באופן אוטומטי‪ ,‬כאשר עוצמת התאורה הטבעית בלול אינה מספקת‪.‬‬ ‫עוצמת התאורה נמדדת על ידי מד‪-‬תאורה‪.‬היחידה בה אנו מודדים הינה ‪,Lux‬‬ ‫שהיא כמות האור הנפלטת (לומן) ליחידת שטח (‪.)1 lux = 1 lumen/m2‬‬ ‫תכנית התאורה בלול ההטלה‬ ‫סף ההטלה במטילות הוא בגיל ‪ 20‬שבועות‪ ,‬לכן מרגע השיכון בלול ועד גיל זה‬ ‫נתייחס לעופות בחזקת פרגיות‪ ,‬ונמנע את חשיפתן לאורך יום עולה‪.‬משמעות הדבר‬ ‫היא שאם קיבלנו את הפרגיות בתקופה שבה אורך היום הטבעי מתקצר (בין ‪21‬‬ ‫ביוני עד ‪ 21‬בדצמבר)‪ ,‬לא נדליק כלל תאורה מלאכותית עד גיל ‪ 20‬שבועות‪ ,‬למעט‬ ‫בלולים מבוקרי אקלים‪-‬מוחשכים‪.‬‬ ‫אם התקבלו הפרגיות בתקופה שבה אורך היום הטבעי מתארך (בין ‪ 21‬בדצמבר ל‪-‬‬ ‫‪ 21‬ביוני)‪ ,‬יש לברר כמה שעות תאורה קיבלו הפרגיות במשק הגידול שממנו הגיעו‪,‬‬ ‫ולהמשיך באותו מספר שעות קבוע עד גיל ‪ 20‬שבועות‪.‬‬ ‫החל מגיל ‪ 20‬שבועות יש להוסיף ‪ 1/2‬שעה מדי שבוע (לסירוגין‪ ,‬שבוע בבוקר ושבוע‬ ‫בערב) עד שמגיעים ל‪ 16-15-‬שעות אור (טבעי ומלאכותי יחד)‪.‬‬ ‫בלולי מטילות מבוקרי אקלים‪ ,‬שבהם אין תאורה טבעית בעת קבלת הפרגית‬ ‫וקיימים אמצעים למניעת חדירת אור חיצוני טבעי ללול (לדוגמא מחשיכים על גבי‬ ‫המאווררים‪ ,‬יש להאיר במשך ‪ 10‬שעות‪ ,‬עד גיל ‪ 20‬שבועות‪.‬בגיל ‪ 20‬שבועות יש‬ ‫להעלות (בפעם אחת) את משך התאורה ל‪ 12-‬שעות‪ ,‬ובהמשך בהדרגה ‪ -‬ל‪16-15-‬‬ ‫שעות אור ‪.‬‬ ‫משטר תאורה בגיל ‪ 20-15‬שבועות‬ ‫אור טבעי בגיל‬ ‫בקיעות‬ ‫‪ 20-15‬שבועות‬ ‫לא להדליק תאורה מלאכותית עד גיל‬ ‫אור טבעי מתקצר‬ ‫מרס‪-‬אוגוסט‬ ‫‪ 20‬שבועות‬ ‫משך תאורה קבוע‪ ,‬זהה למשך‬ ‫התאורה שהיה נהוג במשק גידול‬ ‫אור טבעי מתארך‬ ‫ספטמבר‪-‬פברואר‬ ‫הפרגיות טרם שיווקן למשק ההטלה‬ ‫‪23‬‬ ‫תכנית תאורה ‪ -‬מעבר ממשק הפרגיות למשק ההטלה‬ ‫ראה נספח ‪" - 1‬שעות אור טבעי בישראל"‪ ,‬בסוף החוברת‪.‬‬ ‫‪24‬‬  ‫הזנת מטילות‬ ‫ישנה חשיבות רבה להתאמת המזון הניתן לאפרוחה ולמטילה לצרכים התזונתיים‬ ‫בכל שלב ושלב של הגידול‪.‬בשלב האפרוח והפרגית הצרכים הם גדילה והתפתחות‬ ‫מערכות הגוף; ובשלב ההטלה מתווספים צרכים מיוחדים לייצור ביצה כמעט כל‬ ‫יום‪.‬המזון שהמטילה מקבלת נועד לספק את הצרכים התזונתיים שלה‪ :‬קיום‪,‬‬ ‫פעילות‪ ,‬גדילה והטלה‪.‬‬ ‫אפרוח צעיר ממין נקבה ‪ -‬הצורך החשוב הוא גדילה‪ ,‬כלומר התפתחות השלד‪,‬‬ ‫השרירים‪ ,‬מערכת העיכול ומערכת החיסון‪ ,‬לכן צריכה לקבל מזון העשיר בחלבון‪,‬‬ ‫חומצות אמינו‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מינרלים וויטמינים‪.‬ככל שהיא גדלה‪ ,‬חלק מהמזון נועד‬ ‫להמשך הגדילה‪ ,‬אך חלק גדול יותר כבר משמש לפעילות מטבולית כללית‪ :‬אחזקת‬ ‫רקמות הגוף; שמירת טמפרטורת גוף תקינה; קיום פעילות של הליכה‪ ,‬קפיצה‬ ‫ואכילה‪.‬‬ ‫התערובת תכיל ‪ 18%-20%‬חלבון‪ ,‬כ‪ 1%-‬סידן‪ 0.7% ,‬זרחן‪ ,‬אנרגיה מטבולית של‬ ‫‪ 2,800‬קק"ל (קילו קלוריות)‪.‬‬ ‫שלב הפרגית ‪ -‬בגיל ‪ 10-8‬שבועות תוספת המשקל של הפרגית מועטה יותר ביחס‬ ‫למשקל הגוף‪ ,‬והמזון נועד לקיום הרקמות‪ ,‬קיום פעילות וגדילה‪.‬לכן המזון מכיל‬ ‫פחות אנרגיה ופחות חלבון‪.‬‬ ‫התערובת תכיל ‪ 14%-15%‬חלבון‪ ,‬כ‪ 1%-‬סידן‪ 0.7% ,‬זרחן ואנרגיה מטבולית של‬ ‫‪ 2,650‬קק"ל‪.‬‬ ‫הכנה לכניסה להטלה ‪ -‬החל מ‪ 15-‬שבועות יש להתחיל להכין את מאגרי הסידן של‬ ‫המטילה וכן לאפשר התפתחות של מערכת ההטלה‪ ,‬ולכן מבחינה תזונתית יש לתת‬ ‫יותר חלבון וחומצות אמינו ולהגביר את רמת הסידן במנה‪.‬כדי שלא להגיע לחולשת‬ ‫עצמות בשיא ההטלה‪ ,‬יש לבנות את מאגרי הסידן בעצם לפני התחלת ההטלה‬ ‫ולהקפיד על כניסה איטית להטלה‪.‬‬ ‫התערובת תכיל ‪ 16%‬חלבון‪ ,‬כ‪ 2%-‬סידן‪ 0.7% ,‬זרחן ואנרגיה מטבולית של ‪2,750‬‬ ‫קק"ל‪.‬‬ ‫שלב המטילה ‪ -‬בתקופת ההטלה יש להזין ברמות חלבון וסידן גבוהות יותר‪ ,‬כדי‬ ‫לתת למטילה את חומרי התזונה המתאימים לשם יצירת ביצים‪.‬במהלך תקופת‬ ‫ההטלה כמות האוכל שהמטילה אוכלת עולה במעט‪ ,‬וכך גם גודל הביצה‪.‬עם‬ ‫‪25‬‬ ‫התבגרות המטילה‪ ,‬יש לאזן את המנה בהתאם לביצועי הלהקה‪ ,‬כלומר לרמת‬ ‫ההטלה‪ ,‬לגודל הביצה ולכמות המזון הנצרך‪.‬לרוב ניתן להסתפק בשלוש תערובות‬ ‫במשך זמן ההטלה‪.‬שליטה על גודל הביצה אפשרית במידת מה‪.‬‬ ‫תוספת חומצות אמינו גופרתיות (מתיונין וציסטאין) יכולה להגדיל את הביצה;‬ ‫וצמצום שלהן עשוי למנוע זאת‪.‬‬ ‫תוספת של חומצה לינולאית יכולה אף היא להגדיל את הביצה‪ ,‬אך בתערובות‬ ‫הישראליות הבנויות על תירס וחיטה בתוספת שמן צמחי ושמן עוף‪ ,‬לרוב החומצה‬ ‫הלינולאית גבוהה ממילא‪.‬‬ ‫תערובת ההטלה תכיל ‪ 16%-18%‬חלבון‪ ,‬כ‪ 4%-‬סידן‪ 0.7% ,‬זרחן ואנרגיה‬ ‫מטבולית של ‪ 2,750‬קק"ל‪.‬‬ ‫חומרי גלם ‪ -‬ישנו מגוון גדול של חומרי גלם המשמשים להזנת בעלי חיים בכלל‪,‬‬ ‫ועופות בפרט‪.‬מקורם בחומרים שונים‪ :‬חומרים מהצומח‪ ,‬חומרים מהחי ומחצבים‪.‬‬ ‫לכל אחד מהם תרומה להרכב התזונתי של התערובת וכן לתצורתה (טקסטורה)‪.‬‬ ‫השימוש בחומרי הגלם נקבע לפי הצרכים התזונתיים של העוף בשלבי הגידול‬ ‫השונים ובהתאם לעלותם‪.‬טיב התערובת נקבע במידה רבה על פי טיב חומרי הגלם‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫המינרלים ‪ -‬סידנית‪ DCP ,‬ומלחים שונים‪ ,‬תורמים למזון מינרלים חיוניים כמו‪:‬‬ ‫סידן‪ ,‬זרחן‪ ,‬נתרן ואשלגן‪.‬‬ ‫מיקרו‪-‬מינרלים הם מינרלים המוספים בכמויות קטנות‪ ,‬כמו מנגן‪ ,‬אבץ‪ ,‬ברזל‪,‬‬ ‫נחושת ועוד‪ ,‬והם דרושים לתפקוד אנזימים ומערכות שונות בגוף העוף‪.‬שאר חומרי‬ ‫הגלם המשמשים במזון עופות‪ ,‬הם חומרים אורגניים‪ ,‬כלומר מקורם בצומח ובחי‪.‬‬ ‫גרעינים ‪ -‬כוללים גרעיני צמחים ממשפחת הדגניים‪ ,‬כמו תירס‪ ,‬חיטה‪ ,‬שעורה‬ ‫וסורגום‪ ,‬התורמים למזון עמילן‪ ,‬שהוא פחמימה פשוטה המתפרקת בקלות‬ ‫ובמהירות‪ ,‬וסוגים אחדים של פחמימות מרוכבות הנקראות תאית‪ ,‬המתפרקות רק‬ ‫בחלקם ובקצב איטי יותר‪.‬הגרעינים מהווים מקור עיקרי לאנרגיה במזון‪ ,‬ותורמים‬ ‫גם חלבון‪ ,‬חומצות אמינו ומינרלים‪.‬יש חשיבות לטיב הגרעין בקטיף ולתנאי‬ ‫האחסון שלו עד השימוש‪.‬הגרעינים תורמים ליציבות המוצר לאחר כפתות‪,‬‬ ‫ולטקסטורה של התערובת הקמחית או הלחוצה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬איתי רון‬ ‫כוספאות ‪ -‬מוצרים של תעשיות להפקת שמן מקטניות כמו סויה‪ ,‬חמניות וקנולה‪,‬‬ ‫וכן מוצרי לוואי של תעשיות להפקת עמילן ואתנול מדגנים‪ ,‬למשל גלוטן תירס ו‪-‬‬ ‫‪.DDGs‬חומרים אלה עשירים בחלבון ותורמים למזון כמות גדולה של חלבון‬ ‫וחומצות אמינו‪.‬ישנה חשיבות גדולה לצורת העיבוד של הקטניות והדגנים‪ ,‬כדי‬ ‫שחומרי התזונה מהמוצרים האלה יהיו זמינים ויעילים לבעלי החיים‪.‬‬ ‫‪27‬‬  ‫צילום‪ :‬איתי רון‬ ‫קמחים מהחי ‪ -‬קמחי עופות ובשר ממפעלי פסדים של המשחטות; תורמים חלבון‪,‬‬ ‫חומצות אמינו‪ ,‬שומן ומינרלים‪.‬‬ ‫שמנים ‪ -‬שמנים מופקים מקטניות ומעיבוד מוצרי עוף ובשר‪ ,‬והם תורמים אנרגיה‪,‬‬ ‫שומן וחומצות שומן חיוניות‪.‬‬ ‫חומצות אמינו סינטטיות ‪ -‬ליזין‪ ,‬מתיונין ותראונין הן חומצות אמינו חיוניות לעוף‪,‬‬ ‫שניתן לייצר בתהליכים ביוטכנולוגיים ולאזן בעזרתן את פרופיל חומצות האמינו‬ ‫של התערובת‪ ,‬כך שתתאים לצורכי העוף בשלבי הגידול השונים‪.‬‬ ‫ויטמינים ‪ -‬חומרים שהעוף אינו מסוגל לייצר בעצמו‪ ,‬ולכן חייבים להיות מוספים‬ ‫למזון‪.‬הם חיוניים לתפקודים מטבולים כמו גדילה‪ ,‬ייצור ביצה‪ ,‬תפקוד מערכת‬ ‫החיסון‪ ,‬בריאות מערכת העיכול‪ ,‬מבנה תקין של השלד ועוד‪.‬‬ ‫תוספי מזון ‪ -‬מגוון רחב של חומרים‪ ,‬הכולל קוקסידיוסטטים‪ ,‬זרזי גדילה‪,‬‬ ‫פרוביוטיקה‪ ,‬אנזימים‪ ,‬תמציות צמחים וכו'‪.‬יש חשיבות רבה לבחירה נכונה של‬ ‫התוספים ממגוון חומרי הגלם הקיימים‪.‬התוספים הנבחרים צריכים לבנות את‬ ‫פרופיל חומצות האמינו ממקורות חלבון שונים‪ ,‬את זמינות הפחמימות ואת כמויות‬ ‫המינרלים והתוספים המתאימים‪.‬הודות למגוון חומרי הגלם מתאפשר למכון‬ ‫התערובת לייצר תערובת טובה המתאימה לעוף‪.‬חומרי הגלם שבשימוש בישראל‬ ‫הם מהגבוהים בעולם‪ ,‬בשל העובדה שאף אחד מחומרי הגלם האלה לא גדל‬ ‫בישראל‪ ,‬וכל חומרי הגלם מיובאים‪.‬קוקסיודיוסטטים – אם מגדלים את הפרגית‬ ‫על רפד‪ ,‬יש להוסיף למזון קוקסידיוסטט‪ ,‬כדי למנוע את מחלת הקוקסידיוזיס‪.‬אין‬ ‫להוסיף קוקסידיוסטט למזון המטילה לאחר ‪ 15‬שבועות‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫הכנת המזון במכון התערובת ‪ -‬מכוני התערובת קונים את כל חומרי הגלם אצל‬ ‫יבואנים וספקים מורשים של משרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬ומקפידים על טיבם לפי החוק‪.‬‬ ‫את חומרי הגלם מאחסנים במכלים סגורים‬ ‫(סילוסים)‪ ,‬באחסון פתוח או במחסן שקים‪.‬‬ ‫תזונאי קובע את הרכב המנה (מתכון) על פי‬ ‫תכולות חומרי הגלם‪ ,‬מחיר חומר הגלם‬ ‫והדרישות התזונתיות של כל שלב בחיי‬ ‫המטילה‪.‬‬ ‫לפי המתכון מערכת הייצור הממוחשבת‬ ‫שוקלת כמות מתאימה מכל חומר גלם‪,‬‬ ‫הגרעינים עוברים גריסה או לחיצה (לפני או‬ ‫אחרי השקילה) והתערובת עוברת ערבול‬ ‫תהליך הייצור‬ ‫צילום‪ :‬נורית ספיר‬ ‫במערבל‪.‬‬ ‫לאחר הערבול ישנן שתי אפשרויות‪:‬‬ ‫‪.1‬התערובת הקמחית מוכנה למשלוח ללול‪.‬‬ ‫‪.2‬התערובת עוברת תהליך כיפתות‪ ,‬כלומר חימומה בעזרת קיטור ומעבר דרך‬ ‫מכבש הלוחץ את התערובת החמה ומוציא אותה דרך חורים שקוטרם כ‪ 4-‬מ"מ‪.‬‬ ‫לאחר מכן שוברים את הכופתיות לפירורים בגודל של ‪ 3-1‬מ"מ‪ ,‬לפי גיל‬ ‫התרנגולת‪.‬‬ ‫ישנן יתרונות וחסרונות לכל תצורה‪.‬‬ ‫התערובת הקמחית טחונה או שבורה גס‪ ,‬ולכן מעודדת את פעילות מערכת העיכול‪.‬‬ ‫בכל ניקור אוכלת התרנגולת גרגר של חומר גלם אחד‪ ,‬עד שמסיימת את כל‬ ‫המרכיבים‪.‬אם ישנם פתוגנים בחומרי הגלם‪ ,‬הם נמצאים גם בתערובת‪.‬‬ ‫התערובת המכופתתת מוגשת לעוף כשהיא טחונה דק יותר‪ ,‬ולכן מערכת העיכול‬ ‫פועלת פחות‪ ,‬אך הטיפול התרמי מפחית את רמת הפתוגנים לרמה נמוכה‪.‬כמו כן‪,‬‬ ‫בכל ניקור של פירור התרנגולת מקבלת חומרי תזונה כמו בניקור הקודם‪ ,‬וכך‬ ‫נצילות המזון שלה משתפרת‪.‬‬ ‫‪29‬‬  ‫תקלות שמקורן בהזנה‬ ‫חוסר סידן בתערובת והפרת איזון היחס של סידן לזרחן ‪ -‬עלול לגרום לרככת‬ ‫עצמות ולרביצת עופות‪.‬זו עלולה להיות גם אחת הסיבות לקליפות חלשות או‬ ‫דקות‪.‬סיבות נוספות הן גיל הלהקה‪ ,‬תחלואה‪ ,‬ממשק לא תקין וכניסה מהירה מדי‬ ‫להטלה‪.‬‬ ‫חוסר במלח בישול בתערובת ‪ -‬גורם להפסקת הטלה מידית‪.‬כמות מלח הבישול‬ ‫הדרושה בתערובת היא כ‪.0.3%-‬עודף של מלח מעל ‪ 0.5%‬עלול לגרום לשתייה‬ ‫עודפת ולהרטבת הלשלשת‪.‬‬ ‫חוסר איזון בין חומצות האמינו או מחסור בחלבון גורמים לירידה במשקל הביצה‬ ‫ולירידה בהטלה‪.‬‬ ‫קוקסיודיוסטטים ‪ -‬נוכחות קוקסידיוסטט בתערובת בשלב ההטלה עלול לגרום‬ ‫לפגיעה בהטלה‪ ,‬ובכל מקרה אסור לשווק ביצים המכילות שאריות‬ ‫קוקסידיוסטטים‪.‬‬ ‫הרעלות הנובעות מהמזון הן נדירות מאוד ועלולות להיגרם בשל מינונים גבוהים‬ ‫מאוד של מינרלים או קוקסידיוסטטים‪.‬בכל חשש להרעלה יש לפנות לרופא‬ ‫המטפל‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מערכת המין הנקבית בעופות‬ ‫במרבית נקבות בעלי החיים קיימת מערכת מין זוגית סימטרית של שתי שחלות‪,‬‬ ‫אולם בנקבת העוף השחלה וצינור ההטלה הימניים מתנוונים ביום ה‪21-‬‬ ‫להתפתחות העובר‪ ,‬ואילו השחלה וצינור ההטלה השמאליים ממשיכים להתפתח‪.‬‬ ‫מערכת המין הנקבית בעופות מחולקת לשני חלקים‪ :‬השחלה וצינור ההטלה‪.‬‬ ‫צינור הטלה‬ ‫שחלה‬ ‫ביום בקיעת האפרוח מצויות בשחלה מספר סופי של כ‪ 5000-‬ביציות פוטנציאליות‬ ‫להפריה‪.‬‬ ‫החל מהשבוע ה‪ 14-‬בערך מתחילה הבגרות המינית והתפתחות הביציות בשחלה‪.‬אז‬ ‫ניתן לראות על גבי השחלה ביציות בשלבי התפתחות שונים‪ ,‬כשהגדולה מכולן היא‬ ‫המיועדת לביוץ‪.‬‬ ‫‪31‬‬  ‫היררכיית ביציות בשחלה‬ ‫למעשה‪ ,‬הביוץ הינו תהליך של התנתקות של הביצית הגדולה ביותר בשחלה‬ ‫וקליטתה על ידי המשפך‪ ,‬שהוא החלק הראשון של צינור ההטלה‪.‬‬ ‫מבנה צינור ההטלה‬ ‫משפך ‪ -‬תפקידו לקלוט את הביצית לאחר הביוץ‪ ,‬החורגת מן השחלה (לכידת‬ ‫הביצית במשפך מתרחשת תוך ‪ 15‬דקות מהביוץ)‪.‬במשפך ממתינים תאי הזרע (אם‬ ‫הייתה הזדווגות עם זכר) להפרות את הביצית‪.‬ביצי המאכל מלהקות הטלה‬ ‫מסחריות אינן מופרות (אין זכרים בלולים אלו)‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מגנום ‪ -‬זהו החלק הארוך ביותר בצינור ההטלה‪ ,‬שבו מופרש החלבון העוטף את‬ ‫הביצית (החלמון)‪.‬‬ ‫מיצר ‪ -‬הקטע הצר ביותר בצינור ההטלה‪ ,‬שבו מתעטף החלבון בשני קרומי הביצה‬ ‫אשר נפרדים בצד הרחב של הביצה ליצירת תא האוויר‪.‬‬ ‫ביצה בשלב המיצר‬ ‫רחם ‪ -‬הקטע הרחב ביותר שבו שוהה הביצה במשך הזמן הארוך ביותר‪ :‬כ‪20 -‬‬ ‫שעות‪.‬בשלב הראשון יש חדירה של מים מבעד לקרומים ותפיחה של הביצה כדי‬ ‫לאפשר בהמשך שקיעה של סידן פחמתי היוצר את קליפת הביצה‪.‬בקווי מטילות‬ ‫חומות באזור זה נוצר הפיגמנט של קליפת הביצה‪.‬‬ ‫נרתיק ‪ -‬הקטע האחרון‪ ,‬שבו הפעולה העיקרית המתבצעת היא דחיפת הביצה‬ ‫לכיוון הביב וציפוי דק של הקליפה הסידנית‪.‬בין הנרתיק לרחם יש אזור עם‬ ‫בלוטות השומרות ומאחסנות תאי הזרע עד לתקופה של שבועיים‪ ,‬לפני שחלקם‬ ‫נודדים במעלה צינור ההטלה למקום הפריית הביצה במשפך‪.‬‬ ‫צינור ההטלה‪ :‬אורך המקטע וזמן השהייה של הביצה‬ ‫אורך הקטע (ס"מ)‬ ‫זמן שהיית הביצה‬ ‫הקטע בצינור ההטלה‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪ 15‬דקות‬ ‫משפך‬ ‫‪35-30‬‬ ‫‪ 3‬שעות‬ ‫מגנום‬ ‫‪10-8‬‬ ‫‪ 1-1.5‬שעה‬ ‫מיצר‬ ‫‪12-10‬‬ ‫‪ 22-20‬שעות‬ ‫רחם‬ ‫‪8-5‬‬ ‫‪ 15-10‬דקות‬ ‫נרתיק‬ ‫‪75-62‬‬ ‫‪ 24-23‬שעות‬ ‫סה"כ‬ ‫‪33‬‬ ‫עופות המטילים ביצים במטלים‪ :‬מטל מכיל ביצה אחת או יותר‪ ,‬המוטלת כל יום‬ ‫ברצף עד להפסקה בהטלה לתקופת מנוחה של יום או יותר‪ ,‬ואז חוזר חלילה‪.‬‬ ‫אורכו של המטל תלוי בקו הגנטי ובגיל המטילה‪.‬‬ ‫הבקרה ההורמונלית בייצור ביצה‬ ‫בתהליך גדילת הביצית בשחלה וייצור הביצה לוקחים חלק הורמונים רבים‪.‬‬ ‫לקראת הבגרות המינית מאזור מוחי הנקרא היפותלמוס‪ ,‬מופרש ‪ Gn-RH‬הורמון‬ ‫הגורם להפרשת הורמונים גונדו‪-‬טרופינים (‪ )LH ,FSH‬מאזור אחר במוח הנקרא‬ ‫היפופיזה‪.‬‬ ‫לאורך היום יש חשיבות במתן גירוי למערכת שתתחיל לפעול‪ ,‬הן באמצעות הבלוטה‬ ‫הפינאלית והן באמצעות עצב הראייה המגיע ישירות להיפותלמוס‪.‬‬ ‫הורמון ה‪ Follicle Stimulate Hormone-FSH -‬אחראי להתפתחות ולגדילה של‬ ‫הביציות לפני הביוץ בשחלה ומעורר הפרשת הורמוני מין בשחלה‪.‬‬ ‫בפוליקלים הקטנים של השחלה נוצר האסטרוגן האחראי בעת הבגרות המינית על‬ ‫התפתחות צינור ההטלה‪ ,‬על פלומת הנוצות המיוחדת למטילות ועל סימני המין‬ ‫החיצוניים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬האסטרוגן משרה את ייצור חלבוני הביצה המיוצרים במגנום ואת ייצור‬ ‫הפרוגסטרון‪.‬‬ ‫לפני הכניסה להטלה עולה רמת האסטרוגן בשל פעילותו החשובה של ההורמון‬ ‫בספיגת הסידן והשקעתו בעצמות המודולריות‪ ,‬המהוות מחסן אגירה ליצירת‬ ‫קליפת הביצה במהלך חיי המטילה‪.‬‬ ‫בשלב כלשהו הפוליקל השני בגודלו מפריש אנדרוגנים‪.‬הפוליקל הגדול ביותר לפני‬ ‫הביוץ מפריש פרוגסטרון‪ ,‬הגורם לעלייה חדה ברמת ה‪ LH -‬ולביוץ‪.‬‬ ‫ההורמונים הגונדליים משתתפים בוויסות ההורמונים המופרשים ברמת‬ ‫ההיפותלמוס וברמת ההיפופיזה‪.‬‬ ‫עלי יה ברמת האסטרוגן מפעילה את מנגנון "ההיזון החוזר השלילי"‪ ,‬הגורם‬ ‫להפסקת היצירה ולהפרשה של ההורמונים המשחררים מההיפותלמוס ושל‬ ‫ההורמונים הגונדו‪-‬טרופינים מההיפופיזה‪.‬‬ ‫הורמון הפרוגסטרון מיוצר ומופרש בזקיק הגדול ומעודד את הפרשת הורמון ה‪LH -‬‬ ‫האחראי לביוץ ולחריגה של הביצית מהקרום העוטף אותה בשחלה‪ ,‬לקראת המשך‬ ‫ייצור הביצה בצינור ההטלה‪.‬‬ ‫ירידה ברמה של הורמוני המין גורמת לחידוש יצירה ולהפרשה של ההורמונים‬ ‫מההיפותלמוס וההיפופיזה‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫הבקרה של מערכת הרבייה‬ ‫‪35‬‬  ‫הבחנה בין תרנגולת מטילה‬ ‫לתרנגולת לא מטילה‬ ‫בלולים הגדולים והמתועשים לא ניתן כיום לברור מטילות במטרה לשפר את‬ ‫ביצועי הלהקה‪ ,‬באמצעות הוצאתן של אלה שאינן מטילות מהלהקה‪.‬בלולי גידול‬ ‫חופש ואורגני רצוי לנסות לזהות את אלה שאינן מטילות ולהוציאן מהלהקה‪.‬‬ ‫כרבולת‪ :‬למטילה טובה יש כרבולת מפותחת בצבע אדום בהיר‪.‬כרבולת חיוורת‬ ‫וקטנה מעיקה על ניוון השחלה‪ ,‬ולכן מעידה על אי‪-‬הטלה‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬מקור חיוור מעיד על הטלה טובה; מקור צהוב עשוי להעיד על הטלה נמוכה‬ ‫או על אי‪-‬הטלה‪ ,‬משום שהפיגמנט הצהוב שבמזון אינו מובל לייצור החלמון אלא‬ ‫בא לידי ביטוי במקור ובחלקי עור שונים‪.‬בהזנה מרובת פיגמנט צהוב‪ ,‬כגון תירס‬ ‫או ירק מהחצר‪ ,‬יכול להיווצר מצב של מקור צהוב לצד הטלה טובה; כך שיש לבחון‬ ‫את צבע המקור על רקע התזונה של המטילה‪.‬‬ ‫‪36‬‬  ‫עצמות העזקת‬ ‫שוכנות משני צדי פתח ההטלה או הביב‪.‬בעת ההתבגרות המינית גדל המרחק בין‬ ‫עצמות אלו לרוחב של ‪ 4-3‬אצבעות‪.‬תרנגולת‪ ,‬שהמרחק בין עצמות העזקת שלה‬ ‫קטן מ‪ 3 -‬אצבעות‪ ,‬אינה יכולה להטיל‪.‬‬ ‫מטילה‬ ‫לא מטילה‬ ‫המרחק בין עצמות העזקת לעצם החזה (הסטרנום) במרווח של ‪ 5-4‬אצבעות מעיד‬ ‫על שחלה מפותחת עם מספר רב של פוליקלים‪.‬‬ ‫פי הטבעת‬ ‫אצל מטילה טובה חלק זה הינו גדול ולח‪ ,‬צורתו סגלגלה וצבעו חיוור‪.‬בתרנגולת‬ ‫שהפסיקה להטיל האזור מצומק ויבש‪ ,‬ומופיע בו הפיגמנט הצהבהב‪.‬‬ ‫נשירה‪ :‬מטילה המשירה את נוצותיה‪ ,‬כשמרבית המטילות עדיין בנוצותיהן‬ ‫החדשות‪ ,‬פחות מוצלחת בביצועיה‪ ,‬בהשוואה למטילות שלא השילו‪.‬‬ ‫‪37‬‬  ‫פיגמנטציה‬ ‫צבע צהבהב בחלקי הגוף יכול להעיד על מצב ההטלה אצל המטילה‪ ,‬צבע זה מקורו‬ ‫במרכיבי המזון והוא נאגר במקומות שונים בגוף‪.‬כאשר התרנגולת מתחילה להטיל‪,‬‬ ‫מועבר הפיגמנט הצהוב לחלמון הביצה ונעלם מחלקי הגוף השונים בסדר שלהלן‪:‬‬ ‫אזור הביב‪ ,‬טבעות העיניים‪ ,‬האונות‪ ,‬המקור והרגליים‪.‬‬ ‫מטילה‬ ‫לא מטילה‬ ‫‪38‬‬  ‫מבנה הביצה‬ ‫משקל הביצה הממוצעת המשווקת כיום בישראל בתום שתי עונות הטלה הינו כ‪67-‬‬ ‫גרם‪ ,‬בהתאם לגזע ולקו המטילה‪.‬‬ ‫מבנה הביצה אינו סימטרי‪ ,‬הקצה החד קרוי "חוד"‪ ,‬והקצה הקהה נקרא "כוד"‪,‬‬ ‫למבנה זה יש יתרון בבקיעת הביצים‪.‬‬ ‫הביצה מורכבת משלושה חלקים עיקריים‪ :‬קליפה‪ ,‬חלבון (החלק הלבן) וחלמון‬ ‫(החלק הצהוב)‪.‬‬ ‫הקליפה הסידנית מהווה כ‪ 10%-‬ממשקל הביצה‪.‬היא מורכבת בעיקר (‪)96%‬‬ ‫מפחמת הסידן‪ ,‬ותפקידה להגן על תוכן הביצה ולאפשר חילוף גזים באמצעות‬ ‫נקבוביות מיקרוסקופיות המחוררות את הקליפה‪ ,‬ודרכן מוכנס החמצן ומתנדפים‬ ‫פחמן דו‪-‬חמצני ואדי מים‪.‬‬ ‫הקליפה מצופה בשכבה ג'לטינית דקה הסוגרת באופן חלקי את נקבוביות הקליפה‪,‬‬ ‫והיא המקנה לקליפה ברק טבעי‪.‬‬ ‫בצדה הפנימי של הקליפה נמצאים שני קרומי הקליפה‪ ,‬החופפים לכל שטח‬ ‫הקליפה‪ ,‬למעט בחלק של הכוד (החלק הרחב)‪ ,‬שבו הם נפרדים ויוצרים את תא‬ ‫האוויר‪.‬תא האוויר יכול לשמש מדד טוב ואמין להתיישנות הביצה‪ :‬ככל שהביצה‬ ‫מתיישנת ‪ -‬כך הוא מתרחב‪.‬‬ ‫החלבון (לבן הביצה)‬ ‫החלבון הוא החלק המימי של הביצה (‪ 88%‬מים)‪ ,‬ומכיל חומצות אמינו חשובות‬ ‫לתזונת האדם וויטמינים הנמסים במים‪.‬החלבון אינו מכיל שומן‪.‬‬ ‫חלבון הביצה מורכב משלושה חלקים‪:‬‬ ‫א‪.‬החלבון הדליל המצוי בשתי שכבות דקות‪ :‬שכבה פנימית העוטפת את החלמון‪,‬‬ ‫ושכבה חיצונית הסמוכה לקרומי הקליפה‪.‬שתי השכבות מהוות יחד כ‪20%-‬‬ ‫מכלל החלבון‪.‬‬ ‫ב‪.‬החלבון הצמיגי המצוי בין שתי שכבות החלבון הדליל‪ ,‬ומהווה כ‪ 50%-‬מכלל‬ ‫החלבון‪.‬‬ ‫ג‪.‬הכאלצות‪ ,‬שהן שזירות של חלבון סמיך‪ ,‬ותפקידן לייצב את החלמון בעמדתו‬ ‫במרכז הביצה ולשמש כבולם זעזועים‪.‬‬ ‫החלמון (צהוב הביצה)‬ ‫‪39‬‬ ‫החלמון הוא החלק הפנימי ביותר של הביצה‪.‬הוא נוזלי למחצה‪ ,‬וצורתו הכדורית‬ ‫נשמרת הודות לקרום הביצה‪.‬הוא מורכב מ‪ 48% -‬מים‪ 17% ,‬חלבון ו‪ 33%-‬שומן‬ ‫המכיל ויטמינים נמסי שומן‪.‬‬ ‫על שטחו העליון של החלמון מופיע כתם לבן קטן – "תא הנבט"‪ ,‬אשר ממנו יתפתח‬ ‫העובר‪ ,‬במקרה שהייתה הפריה‪.‬‬ ‫מבנה הביצה‬ ‫מנגנוני ויסות חום בעופות‬ ‫בגידול מטילות בישראל הבעיה נעוצה בעיקרה בהתמודדות עם עומסי החום ולא‬ ‫עם הטמפרטורות נמוכות בחורף‪.‬עומס החום המוטל על המטילה והקושי להיפטר‬ ‫מעודפי החום מובילים לירידה בביצועי ההטלה‪ ,‬לעלייה בשבר ביצים‪ ,‬ובמקרים‬ ‫חריגים אף לתמותה‪.‬‬ ‫גוף המטילה מכוסה נוצות המקנות בידוד ושמירה על חום הגוף בתקופת החורף‪.‬‬ ‫בקיץ מהווה מעטה הנוצות חיסרון‪ ,‬כיוון שתכונת הבידוד שלו מקשה על החום‬ ‫העודף להתנדף מהגוף‪.‬לפיכך‪ ,‬העוף משתמש במנגנונים אחרים להיפטר מעודפי‬ ‫החום‪.‬המנגנונים הפיסיולוגים בעוף להגברת קצב איבוד החום מהגוף הם‪:‬‬ ‫א‪.‬הגברת זרימת הדם לחלקים הלא מנוצים בגוף העוף ‪ -‬רגליים‪ ,‬כרבולת ודלדלים‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫ב‪.‬הלחתה ‪ -‬הגברת קצב הנשימה‪ ,‬ובכך הגברת קצב אידוי המים מדרכי הנשימה‬ ‫העליונות של העוף‪.‬‬ ‫התחום התרמו‪-‬ניטראלי הינו טווח טמפרטורות הסביבה‪ ,‬שבו אין צורך בהפעלה‬ ‫של מנגנוני ויסות חום או קור בגוף העוף כדי לשמור על טמפרטורת גוף קבועה‪.‬‬ ‫בעופות תחום זה נע בין ‪ 28-18‬מעלות צלזיוס (משתנה במעט בין גזעי עופות שונים‪,‬‬ ‫ובאקלום סביבתי)‪.‬מתחת לטמפרטורת סביבה של ‪ 18‬מעלות צלזיוס מפעיל העוף‬ ‫רטט שרירים ומעלה את צריכת המזון‪ ,‬כדי להגביר את ייצור החום ולשמור על‬ ‫טמפרטורת גופו‪.‬‬ ‫טמפ' קריטית תחתונה‬ ‫טמפ' קריטית עליונה‬ ‫בטמפרטורת סביבה מעל ‪ 28‬מעלות צלזיוס מתחיל לפעול מנגנון ההלחתה כדי‬ ‫להיפטר מעודפי החום ולמנוע מטמפרטורת הגוף לעלות‪.‬טמפרטורת סביבה של ‪35‬‬ ‫מעלות צלזיוס נחשבת כטמפרטורה קריטית עליונה‪ ,‬כיוון שמעבר לה משאבי‬ ‫האנרגיה של העוף להפעלת מנגנוני ההלחתה אוזלים‪ ,‬העוף אינו מצליח להיפטר‬ ‫מעודפי החום וטמפרטורת הגוף עולה‪ ,‬והדבר מוביל בסופו של דבר למוות‪.‬‬ ‫חשוב לשמור על העוף בתחום התרמו‪-‬ניטראלי‪ ,‬משום שחריגה מתחום זה מובילה‬ ‫לבזבוז משאבים‪ ,‬כמו מזון‪ ,‬פגיעה בנצילות המזון‪ ,‬ירידה בביצועי ההטלה ועלייה‬ ‫בשבר הביצים‪.‬‬ ‫בעקבות כניסת העוף למצב של הלחתה נפגעת צריכת המזון ועולה כמות הביצים‬ ‫השבורות כתוצאה מפגיעה באיזון בין החומצה לבסיס בדם‪ ,‬החשוב למנגנון של‬ ‫שקיעת הסידן על גבי קליפה הביצה‪.‬‬ ‫‪41‬‬  ‫התמודדות עם עומסי החום בקיץ‬ ‫מטילות הגדלות בלולים פתוחים (שאינם מבוקרי אקלים) נחשפות במהלך הקיץ‬ ‫הישראלי לעומסי חום כבדים‪.‬קיימים אמצעים שונים להקלה על עומס החום‬ ‫בלולים‪:‬‬ ‫‪.1‬פתיחה מלאה של הווילונות כדי לאפשר זרימת אוויר חופשית בלול‬ ‫‪.2‬ניקוש עשבייה וגיזום ענפים החוסמים את מעבר האוויר‬ ‫‪.3‬מניעת חדירה של שמש ישירה בעיקר מצד מערב ומזרח‪ ,‬באמצעות הצללה משני‬ ‫צדי הלול ברשת צל ‪ 80%‬הצללה או בשתי שכבות של רשת צל ‪ 50%‬הצללה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ניתן להניח על גבי רשת הצל קו ממטירונים בספיקה נמוכה‪.‬‬ ‫‪.4‬התקנת ממטירונים לאורך הסוללות‪ ,‬המופעלים באופן אוטומטי באמצעות בקר‬ ‫תלוי טמפרטורה‬ ‫‪.5‬התקנת מאווררים דוחפים‬ ‫שילוב מאווררים והמטרה ישירה על גבי העופות‬ ‫הזרמת אוויר במהירות על גבי העופות תורמת‬ ‫להסעה ולפינוי חום מגופם‪.‬במצב זה הטמפרטורה‬ ‫שחש העוף בפועל הינה נמוכה ב‪ 5-3-‬מעלות צלזיוס‬ ‫מטמפרטורת הסביבה‪.‬הפעלת המאווררים תיעשה‬ ‫החל מטמפרטורה של ‪ 27‬מעלות צלזיוס בלול‪.‬‬ ‫רשת צל בצד הלול‬ ‫‪42‬‬ ‫בטמפרטורה של ‪ 28‬מעלות צלזיוס בלול תחל לפעול מערכת ההמטרה ישירות על‬ ‫גבי העופות‪ ,‬טיפות המים הבאות במגע עם גוף העוף החם מתאדות‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫מפנות חום מגוף המטילה ומהאוויר ומוסעות אל מחוץ ללול באמצעות המאווררים‪.‬‬ ‫טבלת הפעלת ממטירונים לצינון עופות‪ ,‬בהתאם לטמפרטורה שבתוך הלול‬ ‫משך הפעלה‬ ‫תדירות הפעלה‬ ‫טמפרטורה ‪°C‬‬ ‫‪ 1‬דקה‬ ‫כל ‪ 15‬דקות‬ ‫‪28-30‬‬ ‫‪ 1‬דקה‬ ‫כל ‪ 10‬דקות‬ ‫‪31-33‬‬ ‫‪ 1‬דקה‬ ‫כל ‪ 5‬דקות‬ ‫‪34-37‬‬ ‫‪ 1‬דקה‬ ‫כל ‪ 2‬דקות‬ ‫‪ 38‬ומעלה‬ ‫בימי חמסין ניתן להגדיל את תדירות ההפעלה ואת משך ההפעלה על פי התרשמות‬ ‫ממצב העופות‪.‬כמו כן‪ ,‬חשוב לסגור את הלול מצד מזרח ומצד דרום‪ ,‬אם יש‬ ‫וילונות או תריסים‪ ,‬כדי להקטין את חשיפתו של העוף לרוח החמה הבאה מכיוונים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫בימי חסמין אין להפעיל מאווררים ללא שילוב של המטרה ישירה על גבי העופות‪.‬‬ ‫לול מבוקר אקלים‬ ‫‪43‬‬  ‫לולים אלו מצוידים במערכות צינון ואוורור‬ ‫‪.1‬יש לוודא שהגדרות הבקר מתאימות לעונה החמה‪.‬‬ ‫‪.2‬מהירות הרוח הרצויה בשבילים (בין הסוללות) הינה ‪ 3‬מטרים לשנייה‪ ,‬כך‬ ‫שבתוך התאים תהיה מהירות הרוח כ‪ 1-‬מטר לשנייה‪.‬‬ ‫במקרה שהמבנה גבוה ומהירות הרוח נמוכה‪ ,‬ניתן להגבירה על ידי הורדת גובה‬ ‫המבנה באמצעות שוברי רוח במרחק ‪ 6‬מטרים זה מזה‪.‬‬ ‫‪.3‬חשוב שהפרשי הטמפרטורה בין צד כניסת האוויר לצד יציאת האוויר לא יעלו‬ ‫על ‪ 3-2‬מעלות צלזיוס‪.‬‬ ‫‪.4‬שימוש במזרן לח ייעשה כאשר הטמפרטורה בתוך הלול מגיעה ל‪ 28-27 -‬מעלות‬ ‫צלזיוס‪ ,‬מספר המאווררים המופעל גדול מ‪ 8 -‬מאווררי "‪ ,50‬והלחות היחסית‬ ‫אינה גבוהה מ‪.70%-‬‬ ‫מזרון לח‬ ‫אמצעים להתמודדות עם הטמפרטורות בעונת החורף‬ ‫המטילה מתמודדת ביתר קלות עם טמפרטורות נמוכות‪ ,‬אולם הדבר בא על חשבון‬ ‫עלייה בצריכת המזון‪.‬‬ ‫אם הטמפרטורה בלול יורדת מתחת ל‪ 18-17-‬מעלות צלזיוס‪ ,‬ביצועי ההטלה של‬ ‫המטילה עלולים להפגע‪ ,‬צריכת המזון תעלה וניצולת המזון תיפגע‪.‬במטרה למזער‬ ‫את ההשפעות השליליות של הקור‪ ,‬יש לדאוג לסגירת הווילונות למניעת כניסת‬ ‫רוחות וגשם ללול‪.‬אין לאטום לגמרי את הלול‪ ,‬ויש להשאיר מפתח של כ‪ 20-‬ס"מ‬ ‫מתחת לווילון‪ ,‬כדי לאפשר אוורור של הלול וייבוש הזבל‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫בלולים מבוקרים נעשה אוורור המבנה באמצעות פתחי אוורור צרים וקטנים‬ ‫המצויים בקירות בסמוך לתקרת המבנה‪ ,‬ומאפשרים כניסת אוויר קר שלא באופן‬ ‫ישיר על העופות‪.‬כך ניתן לאוורר את המבנה‪ ,‬אך לא לקרר את העופות‪.‬‬ ‫מערכת המים ומערכות הצינון‬ ‫