סיכום נקודות למבחן PDF

**[סיכום נקודות למבחן]** **[קורי וקורי-בחירה במקצוע העזרה:]** **[מטרת הפרק]**- כשאנו בוחרים במקצוע הסיוע כדאי **שנבדוק מה הניע אותנו לבחור בכך** ומה אנו משיגים מכך לטובתנו ולטונת מטופלינו. **[צרכים אופייניים לסייענים:]** - **הצורך להשפיע**- התשוקה **להפוך את העולם לטוב יותר**.\ [בעיתיות]-...

**[סיכום נקודות למבחן]** **[קורי וקורי-בחירה במקצוע העזרה:]** **[מטרת הפרק]**- כשאנו בוחרים במקצוע הסיוע כדאי **שנבדוק מה הניע אותנו לבחור בכך** ומה אנו משיגים מכך לטובתנו ולטונת מטופלינו. **[צרכים אופייניים לסייענים:]** - **הצורך להשפיע**- התשוקה **להפוך את העולם לטוב יותר**.\ [בעיתיות]- כאשר הלקוחות אינם מעוניינים בעזרתם הם הופכים **למתוסכלים**. - **הצורך להחזיר טובה**- **לחקות** לעיתים דמות מופת. - **הצורך לטפל באחרים**- ייתכן והיית **מסייע כבר מגיל צעיר** וכעת הנך מבקש הדרכה בכדי לנצל את היתרון של כשרונך.\ [בעיתיות]- יכול להיות שאף אחד לא דאג לצרכייך ולא למדת לבקש עזרה, מה שיכול להוביל **לשחיקה מבחינה אישית ומקצועית או מותשות רגשית** אם לא תלמד **לבקש את העזרה** הזו גם בשבילך. - **הצורך בעזרה עצמית**- על ידי עזרה לאחרים **לעבוד על** **נושאים אישיים**. הצורך להעניק מניסיונך ומחוויות העבר שלך למטופל עם בעיה דומה.\ **המרפא הפצוע**- המטפל יהיה זמין באמת עבור אחרים. במידה ונאבקת בבעיה אישית בהצלחה תוכל לזהות יחד עם מטופליך בעיות דומות.\ [בעיתיות]- **המרפא המאוזן**- תהיה עלול להוביל את המטופל בעל הבעיה הדומה לשלך על ידי עצות משלך אשר לא תמיד טובות בשביל המטופל. - **הצורך להיות נחוץ**- התחושה הטובה הזו כאשר מטופל אומר למטפל שהוא **מרגיש יותר טוב בזכותו**.\ [בעיתיות]- אם הערך העצמי שלי תלוי בהערכת הלקוח, זה יוכל לפגוע בי מכיוון **שלא תמיד נקבל את ההערכה החיובית הזו**, ובשל כך מטרת ומשמעות חייך בבחירה בעבודה זו יכולה להיעלם ולהוביל לכך שתפסיק לעבוד. - **הצורך בכסף**- הצפייה ליהנות **מתמורה כלכלית גבוהה**.\ [בעיתיות]- כאשר אתה רואה במטופל כמקור הכנסה אתה עלול לגרום להם להגיע אלייך גם כאשר זה כבר לא יהיה לטובתם. - **הצורך ביוקרה ומעמד**- להרגיש בעל **מעמד מוערך מסביבתך**.\ [בעיתיות]- לא תמיד תקבל הכרה במעמדך מסביבתך וחשוב שתעריך בעצמך את עבודתך. - **הצורך לספק תשובות**- הצורך לתת את **התשובה הנכונה**.\ [בעיתיות]- הפתרונות שלך לא תמיד יהיו נכונים עבור מטופלייך. - **הצורך בשליטה**- צורך **בשליטה עצמית ושליטה באחר**.\ [בעיתיות]- רצוי לבחון האם מטרתך היא לשלוט בחייהם של אחרים או ללמד אחרים כיצד להשיג מחדש שליטה יעילה בחייהם. **[האופן בו הצרכים וההנעות של פועלים:]** - במצב אידיאלי **צרכנו וצרכי הלקוח נענים בו זמנית בצורה חיובית**, אך כשאתה **[לא מודע]** לצרכייך ישנה סבירות גבוהה לכך שהם יכוונו את כיוון התערבותך. כלומר, יש **סיכוי שתשתמש בלקוחותייך על מנת לענות על צרכייך**. - עלייך להשתדל **לזהות את הבעייתיות** הזו. - רצוי **שתבחן את מניעיך** באופן תקופתי ובכך תגיע למודעות עצמית. **[קריירת סיוע אינה מתאימה לכולם:]** - **תן מקום** לרגשות ולמחשבות בנושא בחירת המקצוע, בכדי שתוכל לקבל את ההחלטה אם מקצוע זה מתאים לך. - **התייעץ** עם מפקחים, עמיתים וחברים המכירים אותך טוב לגבי בחירת המקצוע. - תאמין ביכולתך **להשתנות**. - למקצועות אלו **נדרש זמן וניסיון** כדי ליישם את הידע התאוריות והטכניקות. **\"העוזר האידיאלי\"**- אם ננסה להתאים את עצמנו לאידיאליזציה של העובד בתחום זה אנו עלולים למצוא את עצמנו מתוסכלים ונכשלים. יהיה אפקטיבי בשבילנו **להיות מודעים לנקודות שצריכות חיזוק** בכדי שנצליח בתחום. **[ציור של העוזר האפקטיבי:]** - להיות מודע בצורה כנה לנקודות החוזק והחולשה שלך. - להכיר בכך שאנו לא יכולים לצפות מלקוחות לעשות משהו שאנו בעצמנו מתקשים לעשות. - להיות פתוח וללמוד סקרנות בסיסית. - תקשורת בין אישית טובה. - אכפתיות. - מודעות לכך שינוי הוא תהליך ארוך ולהיות סובלני. - היכולת להסתכל מעיניהם של הלקוחות. - לעודד לקוחות להגשים את עצמם למרות הקשיים. - גמישות ביצירת אסטרטגיות פעולה. - לכבד את התרבויות של הלקוחות. - לדעת לשים בצד את הקשיים האישיים שלך. - לדאוג לעצמך בחייך האישיים. - ליצור בעצמך את האמונות שלך. - ליצור קשרים חזקים עם מספר אנשים. - **[לא]** להיות גאוותן. \*\*הכותבים מדגישים כי אין \"מטפל מושלם\" וכי הפיתוח של יכולות אלו הוא תהליך מתמשך. **[התכונות האישיות שלך]**- מה יעזור ומה יקשה על עיסוקך בתחום: - **רגישות**- כמה באמת אכפת לך שיהיה טוב לאחר. - **מעורבות**- עד כמה אתה מעורב באינטראקציה עם האחר. - **אכפתיות והזדהות**- עד כמה יש לך הבנה ודאגה לצורך של האחר. - **יכולת לקבל משוב**- עד כמה את המסוגל לקבל משוב ובעקבותיו לשנות את הגישה או ההתנהגות שלך. - **כבוד עצמי וכבוד כלפי אחרים**. - **דוגמה אישית**- לתת דוגמה אישית להתנהגות נאותה. - **הפנמה**- עד כמה אתה מצליח להפנים, לקלוט ולהבין ממקורות מקצועיים וחוויות אישיות. **[בחירת תחום מקצועי]**- כאשר אתה בוחר בתכנית לימודים שאל את עצמך האם התכנית מת**אימה לך ועונה למה שאתה רוצה לעסוק בו בעתיד**. מפגש עם לקוחות בשטח עשוי להקל על ההחלטה. צריך להיזהר לא ליפול לשכנוע עצמי. **[תחום העבודה הסוציאלית:]** - דורש התמחות לא רק באדם עצמו אלא גם בסביבתו. - לימוד התחום כולל התפתחות סוציאלית. - יש מגוון רחב של תחומים בתוך המקצוע. **[נקודות שכדאי לשקול בעת בחירת כיוון תחום העיסוק:]** - צורך בגמישות לעבוד עם מגוון גדול של אנשים ותרבויות. - איפה תוכל לממש את היכולות והכישרונות שלך. **[עימ\"ע:]** - **עניין**- למצוא את התחום בו אתה הכי מתעניין והוא הכי מתאים לך. - **יכולות**- להיות מודע לחוזקות ולחולשות שלך. מה הכשירות שלך ומה יכולתך ללמוד. - **מוטיבציה**- האנרגיה והמוטיבציה להגיע למטרות. לזהות את התחומים בהם יש האמביציה הגבוהה ביותר ולחשוב מה מעורר בנו גאווה, מקדם אותנו לקראת מטרה. - **ערכים**- לזהות את ערכינו שיתאימו לקריירה שלנו.\ ערכי עבודה- התקוות אותם אנו מנסים להשיג במקצוע. **[בוכבינדר- מהי עבודה סוציאלית:]** **[הגדרות לעבודה סוציאלית:]** 1\. **\"עיסוק בעבודה סוציאלית\" (העבודה הסוציאלית בישראל)** - עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, יעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ובשיטות טיפול מקצועיות הנהוגות בעבודה סוציאלית וחוק העובדים הסוציאליים. - שינדלר- על העו\"ס להתמקד במשימה מרכזית: השגת שוויון חברתי ע\"י חלוקה מחדש של משאבים. - דורון- העו\"ס מכוונת לקדם צדק חלוקתי בחברה, לפחות ברמה של מינימום, למען הפרט וברמה החברתית הכללית. מינימום זה צריך לכלול צדדים מטריאליים וצדדים לא מטריאליים כמו כבוד עצמי ויוקרה חברתית. 2\. **האגודה הלאומית של עובדים סוציאליים בארה\"ב**- העבודה הסוציאלית היא פעילות מקצועית של סיוע לאנשים, לקבוצות או לקהילות לקדם או להשיג מחדש את יכולתם לתפקוד חברתי וליצור תנאים חברתיים למטרות אלו. הפרקטיקה בעבודה סוציאלית מתבסס על מימוש מקצועי של ערכי העבודה הסוציאלית, עקרונות וטכניקות לאחת או יותר מהמטרות הבאות: לסייע לאנשים להשיג משאבים מוחשיים, לספק יעוץ ופסיכותרפיה לפרטים, משפחות וקבוצות: לסייע לקהילות או לקבוצות לספק או לשפר שירותים חברתיים ובריאותיים ולהשתתף בתהליכים חוקתיים ורלוונטיים. 3\. **הגדרת קוד האתיקה (NASW)**- המשימה העיקרית של מקצוע העבודה הסוציאלית היא לקדם את הרווחה האנושית ולסייע בהשגת הצרכים האנושיים הבסיסיים לכל אדם, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לצרכים ולהעצמה של קבוצות פגיעות, מדוכאות והחיות בעוני. 4\. **הפדרציה הבינלאומית של העו\"ס (IFSW)**- מקצוע העבודה הסוציאלית מקדם שינוי, פתרון בעיות ביחסים אנושיים, העצמה ושחרור של אנשים לקידום הרווחה. באמצעות שימוש בתיאוריות על התנהגות אנושית ומערכות חברתיות, העבודה הסוציאלית מתערבת בנקודות בהן אנשים נמצאים באינטראקציה עם סביבותיהם. עקרונות יסוד של עבודה סוציאלית הן- זכויות אנוש וצדק חברתי. **[מרכיב ראשון- מקצוע העבודה הסוציאלית תופס את הפרט כחלק מחברה:]** העבודה הסוציאלית מתמקדת **בהבנה ובתיאום בין הפרטים לבין המבנים וההסדרים החברתיים** שמעצבים את המציאות החברתית. במיוחד, העבודה הסוציאלית עוסקת במצבים שבהם יש **מתחים ולחצים** בין [רצונות] ושאיפות אישיות לבין [המציאות] והדרישות החברתיות. **[ארבעת המשגות של הפרט ומצבו- יחסי הגומלין בין הפרט למצבו או סביבתו (Woodrow):]** 1\. **PERSON** --IN- SITUATION -- מקור הבעיות מוגדר בעיקר **כטמון באדם** והטיפול ממוקד **בשינוי האדם.**\ 2. PERSON --IN- **SITUATION** -- מקור הבעיות מוגדר בעיקר **כטמון במצב** ולכן ההתערבויות ממוקדות **בשינוי סביבתי**.\ 3. **PERSON** --IN- **SITUATION** --הבעיות מוגדרות **כטמונות בשני מקורות נפרדים ומצטברים**: **באדם ובמצב**, לכן יש שני מקבצי פעילויות בהם מתמקדות ההתערבויות.\ 4. **PERSON --IN- SITUATION** -- שיקוף ייחודיות העבודה הסוציאלית **כהבנת יחסי גומלין שבין פרטים לסביבותיהם**, ובהתאם לכך, הבנה והתערבות במציאויות המורכבות של **הפרט במצבו/סביבתו**. - סיטואציה הוגדרה כאיזשהו הקשר סביבתי ולא רק מצב ממש, אנו רוצים לעזור לאדם להיות מותאם לסביבתו ושהסביבה שלו תתאים לו. המגמה שלנו כעו\"סים היא לעזור לאדם בממשק בינו לבין הסביבה, **לאפשר לאדם שהסביבה תתאים לו**. - הרעיון של עבודה סוציאלית הוא שהאדם **[לא] חולה [ולא] בעייתי** ובגלל זה הוא לא מסתגל, אלא **שהסביבה שלו כנראה חונקת את האופציות שלו להתפתח**. - בניגוד לנטייה החברתית להדגיש את התכונות האישיות כמעצבות התנהגות ומכאן ללחוץ לשנותן, העבודה הסוציאלית מתמקדת **באחריות החברה למצב במקביל לאחריות הפרט**. - הרעיון השני של העבודה הסוציאלית, היא שמטרתה **לחולל שינוי** ולשם-כך, היא חייבת להיות **כוללנית ולכלול המון גורמים**. שתי הגישות טוענות שהפרט, הקבוצה והקהילה הם חלק משלמות מצב חיים בה כל חלק קשור הדדית לחלקים אחרים. **[1. גישת המערכות:]** - האדם נמצא **בתוך מערכת שכוללת כמה רכיבים באינטראקציה מתמדת** (משפחה, יחדיה בצבא, ארגון, בית ספר, שכונת מגורים..) - ההתמקדות היא **בהבנת המערכת כשלם ובאינטראקציות הפנימיות שלה**. - האדם חי בתוך מערכות מתחומות על ידי גבולות הגבולות מאפשרים הגדרה עצמית, קבלת/דחיית עזרה, ויציאה החוצה, צמיחה והסתגלות לשינויים. **[2. הגישה האקולוגית:]** - ממשיגה את **הפרטים ויחסיהם כשלם** אבל מתגלה על ידי תבניות ספציפיות של התנהגות ורגש. - **השאלה מרכזית**- כיצד האורגניזם מצליח או נכשל בהשגת איזון הסתגלותי עם סביבתו. - האדם נמצא בתוך סביבות שונות **ושמשפיעות עליו והוא משפיע עליהן**. - ההתמקדות היא **בהבנת ההשפעות ההדדיות בין האדם לסביבתו**. \*\*לפי **הגישה הביקורתית**, העבודה הסוציאלית המסורתית **לוקה גם בנטייה להאשמת הקורבן**, לתפיסת קליינטים כאשמים במצבם וכאחראים לחולל שינויים בחייהם, כשבפועל, **הבעיות בעיקרן הן תוצאות של מבנה חברתי**. **[מרכיב שני- ההתערבות בעבודה סוציאלית כדרך לחולל שינוי היא גנרית (כוללנית):]** - עובדים סוציאליים צריכים להיות בעלי יכולות לנתח, לאבחן ולהעריך את המצב החברתי ברמות השונות של הפרטים, של הקבוצה ושל הקהילה, ובהתאם לכך **לזהות צרכים ונקודות לחץ וחולשה היוצרים בעיות ברמות השונות, במערכות השונות ובאינטראקציה ביניהם**. - העו\"סים צריכים להכיר בכך **שלמרות ההפרדה המושגית** בין מערכות חברתיות שונות, בפועל **המערכות פועלות במשותף**. לכן, עליהם להעריך כיצד **התערבות ברמה אחת משפיעה על האחרות**. **[מרכיב שלישי- קישור, כוח והעצמה בהשגת משאבים ושירותים: ]** - העבודה הסוציאלית עוזרת לאנשים, קבוצות וקהילות **להבין איזה צרכים אישיים או קבוצתיים שלהם לא מקבלים מענה**. המטרה היא **לסייע להם למצוא משאבים שיכולים לעזור להם** להתמודד עם אתגרים בחיים ולהצליח בחברה. בנוסף, העבודה הסוציאלית צריכה לדאוג שהמשאבים והעמותות יהיו **נגישים ויעילים יותר**. - **העצמה** היא גישה שבעזרתה העובדים הסוציאליים **מעודדים ומלמדים את האנשים והקהילות להבין שהם לא אשמים במצבם**, אלא הם **הוחלשו על ידי החברה**. הם עוזרים להם להכיר בכוחם, לדעת את זכויותיהם ולהשפיע על מציאותם בצורה חיובית. - אך יש גם **סיכונים** בגישה זו. לפעמים, ההעצמה עלולה להיתפס **כדרך פשוטה מדי להבין בעיות חברתיות**. היא יכולה לצמצם את החשיבה ולראות את הבעיות רק דרך פריזמה של \"כוח\", וזה יכול להוביל למחשבה חד ממדית או אפילו לניצול של האנשים. יש גם חשש שהעובדים הסוציאליים ייכנסו לשיקולים פוליטיים או ערכיים שיעוותו את מטרות העבודה. **[מרכיב רביעי: מטרות התערבות- קידום התפקוד החברתי:]** **[הבנת התפקוד החברתי מתקשרת לגישת \"פתרון בעיות חברתיות\" (Perlman, 1957):]** - יש התנגדות להתמקד רק בבעיות פנימיות של האדם, כמו רגשות ומחשבות. במקום זאת, יש **להתמקד בבעיות שקשורות לאדם והסיטואציות שבהן הוא נמצא בחיים**, במיוחד **בהקשר החברתי** שבו הוא חי. - החיים הם תהליך שבו אדם נתקל בבעיות שמקורן בקשיים להסתגל ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות. בעיות אלו **משפיעות על האיזון הפנימי והחיצוני של האדם**, כלומר בין מה שהוא [מרגיש] ובין מה שקורה [בעולם החיצוני]. - כדי לפתור את הבעיות, חשוב שהאדם יהיה מודע ויפעל בצורה שמאפשרת לו להתמודד עם הקשיים בצורה בריאה. - מטרת הטיפול היא לעזור לאדם לפתח כישורים שמאפשרים לו **לפתור בעיות בצורה יעילה**. טיפול צריך להתמקד בהתגברות על הקשיים שהוא נתקל בהם במציאות החברתית והחיים שלו, ולסייע לו להיות יותר פעיל, יעיל ומסוגל לשלוט במצבים אלה. **[מרכיב חמישי: ערכים כבסיס חזון העבודה הסוציאלית:]** - ישנו קשר הדוק בין העבודה הסוציאלית לעבודה החברתית, עם דגש על השפעת הערכים וההיסטוריה של העבודה הסוציאלית על העבודה החברתית. - יש דגש על הצורך בהכשרה רחבה ומקצועית כדי לעסוק בתחום ולסייע בהתמודדות עם אתגרים חברתיים. **[מרכיב שישי: חיפוש אחר יחסים ייחודיים עם הלקוחות: ]** - העבודה הסוציאלית מדגישה את **ראיית הלקוחות כסוכנים אקטיביים של חייהם**. כלומר, ההתערבות ממוקדת בחיזוק הפוטנציאל של הלקוחות.\ [איך לכנות את האנשים שפועלים למענם:] - מטופל- מזוהה עם המודל הרפואי ונוקט בגישה דיאגנוסטית המזהה סיבות לתפקוד לקוי. - פונה- מייצג את מי שמחפש שירות מקצועי מתוך חופש בחירה. מתייחס לקליינט כאדם הזקוק לשירות ולא כחולה או סוטה. - לקוח- מעצב יחסים שוויוניים יותר. - צרכן- בידי הפרט יש ידע וכוח לבחור את השירות כמו גם להחליף את ספק השירות. - **[שימוש בגישת הכוחות]**- לכל אדם יש כוחות המאפשרים לו לשרוד ולהתמודד עם קשיים. הכוחות הופעלו בעבר ומופעלים בהווה והם הגורם העיקרי שיש לקחת בחשבון במפגש המקצועי. **[איך עובדים על פי גישת הכוחות:]** - השקפה אשר **מנחה את ההתערבות**. - המוקד יהיה **בכוחות** של האדם. - הניסיון הוא **להתמקד בסיפור הסובייקטיבי** שמביא האדם. - ניתוב הסיפור לכזה של **הצלחה**. - הגישה מקדישה התייחסות רבה **לסביבת האדם**. - **מחלצים את המשאבים** של האדם לעתיד. **[מרכיב שביעי: הרחבת מקומה של התרבות:]** - ההתערבויות של עובדים סוציאליים מבוססות על הכר**ה ביחסי הגומלין בין תרבות לבין זהות אישית**, תוך איזון בין תפיסה אוניברסלית לתפיסה יחסית תרבותית. - יש צורך **לפתח רגישות תרבותית ורוחנית**, להבין את עולמו של הלקוח בהקשר החברתי-תרבותי וההיסטורי ולהיות מודעים להשפעת הערכים החברתיים על אוכלוסיות מוחלשות. **[מרכיב שמיני: עבודה סוציאלית כפועלת במרחב פוליטי בתחום מדיניות חברתית:]** - ישנה השפעה של העבודה הסוציאלית על הכלכלה החברתית של החברה, תוך שימת דגש על פיתוח תכניות שמטרתן **לשפר את מצבו של הפרט במערכת החברתית**. - העבודה הסוציאלית פועלת **לשיפור מצב חברתי-כלכלי** של אנשים באמצעות הבנתם בהקשרים תרבותיים והיסטוריים, ובאמצעות פיתוח תכניות התערבות לצורך שינוי והתפתחות. **[שפירו- ההיסטוריה של מקצוע העבודה הסוציאלית:]** **[תולדות העבודה הסוציאלית בעולם:]** עד המאה ה-19 תחום העבודה הסוציאלית **לא היה מקצועי**, אלא היה מוגדר בפעולות נלוות לתפקידים חברתיים אחרים. רקע היוולדות המקצוע הוא **המהפכה התעשייתית**. **[התמקצעות הפילנתרופיה (נדבנות):]** - במהלך המאות ה-18 וה-19 **פרחו פעילויות צדקה** בערי אירופה וצפון אמריקה, אך ככל שהתפתחו, **הביקורת עליהם הלכה והחמירה**. - **הפתרון היה הקמת \"חברות לארגון צדקה\"** במחצית השנייה של המאה ה-19, ששמו דגש על **שיקום העניים והכנסתם למסלול של חיים נורמטיביים ועצמאות כלכלית [במקום סיוע כספי]**, תוך יצירת תפקידים של מזכירי סניפים (קיבלו פניות וערכו חקירות) ומבקרים ידידותיים (ערכו ביקורי בית ונתנו עצות והדרכה). **[מרי ריצ\'מונד- אבחנה חברתית:]** ההנחה הייתה כי קיים קשר של סיבה ותוצאה, ולכן באמצעות איסוף מידע ימצא העובד הסוציאלי את הסיבה לבעיה. רעיון זה, הניח ש**הבעיה מוטלת בעיקר על הפרט**, לרוב מוסר בלתי הולם או שימוש לא נכון במשאבים חברתיים. לדוגמה, העוני נחשב כשימוש לרעה של כסף ושתייה מופרזת. **[ג\'ין אדמס:]** מייסדת העבודה הסוציאלית הקהילתית (Community Work). הקימה בשנת 1889 בלב שכונת מגורים בשיקאגו (Hull House) מרכז תרבות ורווחה לאוכלוסיות המאופיינות בעוני, שכלל מעון יום, בית תמחוי, כיתת לימוד, גלריית אומנות, חדר התעמלות ועוד. פעלה לשינוי חקיקה חברתית. **[בני המושבה:]** - **המטרה** של תנועת החברות לארגון הצדקה ובתי המושבה הייתה **לסייע לתושבי שכונות העוני ולהתמודד עם מצבי מצוקה**, אך דרכי הפעולה שלהן היו שונות: - **החברות לארגון הצדקה** התמקדו בעבודה פרטנית עם הפרט והמשפחה. - **בתי המושבה** שיפרו את המצב באמצעות פעילות קבוצתית וקהילתית, עם דגש על מאבק לצדק חברתי. - **ההבדל המרכזי היה אידיאולוגי**: - **החברות לארגון הצדקה** רצו להסתגל למציאות החברתית התעשייתית. - **בתי המושבה** פעלו לשנות את עוולות החברה. - ג\'ין אדמס הנהיגה את בתי המושבה, ומרי ריצ\'מונד את החברות לארגון הצדקה. **[התחלות של מדינת רווחה:]** - עם התמקצעות הפילנתרופיה, **התפתח הצורך בתפקידים חדשים** במוסדות הבריאות, החינוך והמשפט, **שהתמקדו בטיפול באדם השלם ובסביבה החברתית והמשפחתית שלו**. - במקביל, גברה ההכרה בקרב המנהיגות הפוליטית כי מצבי קיצון דורשים התערבות מדינית, מה שהוביל **להקמת שירותי רווחה** ותפקידים נוספים של עובדי מדינה. **[התפתחות זהות מקצועית:]** - בתחילת המאה ה-20, המונח \"עבודה סוציאלית\" **ייצג את הפעילויות המשותפות שנועדו לסייע לאנשים במצוקה**. - למונח הוספו תיאורים שמתארים את הייחודיות של התחום, כמו \"עבודה סוציאלית פרטנית\", \"עבודה סוציאלית רפואית\", \"עבודה סוציאלית פסיכיאטרית\", \"עבודה סוציאלית קהילתית\" ועוד. **[פרופסיונליזציה של מקצוע העבודה הסוציאלית:]** - במהלך המאה העשרים, רכש מקצוע העבודה סוציאלית עוד ועוד **סממנים של פרופסיה**. - **פרופסיה**= מקצוע המאופיין על-ידי בסיס ידע שניתן להעברה, הכשרה ממושכת, שליטה על תחום פעולה, התארגנות מקצועית, קוד אתיקה, ערכים של שרות ולצד כל אלה, גם מידה של יוקרה ותגמולים. **[גיבוש תורה וחיפוש אחר בסיס מקצועי:]** - בסוף המאה ה-19 עלה הצורך בהכשרה והדרכה למי שעוסקים בסיוע לאנשים במצוקה, וההכשרה התמקדה **בידע מעשי שנצבר מניסיונם של העוסקים בתחום**. - בשלב הראשון היה מדובר ב**\"חוכמת המעשה\"**- הידע שנצבר אצל **העוסקים במלאכה** ואינו מתבסס על תיאוריה או ממצאי מחקרים. - **מרי ריצ\'מונד**, דמות בולטת בתחום החברות לארגון צדקה, כתבה ספר ב-1899 שהציג את עקרונות העבודה הסוציאלית הפרטנית, והדגיש את **הצורך לפתח עצמאות אישית** ויכולות התמודדות בקרב הנזקקים לסיוע, **ולא להעניק תמיכה כספית**. - העבודה הסוציאלית המקצועית בישראל החלה בשנת 1931, והיוותה תהליך שגבל בעיקר ביישוב היהודי בתקופה שקדמה להקמת המדינה, כאשר ה**ממשלה הבריטית שמה דגש על שמירת החוק והסדר ונקטה רק יוזמה מועטה בתחום הרווחה.** - מאז הקמת המדינה, העבודה הסוציאלית **התפשטה לתחומים חדשים** כמו שירותי בריאות הנפש בצה\"ל ורווחה תעסוקתית, דבר שהוביל לשינויים בהכשרה המקצועית ובדפוסי הארגון של המקצוע. **[שירותי הרווחה נחלקו לשלושה מגזרים:]** 1. **הישוב הישן**: התקיימה מערכת של שירותים התנדבותיים, כגון: גמ\"חים, חברה קדישא וכיו\"ב, שנתמכה על ידי כספי החלוקה. 2. **אנשי העלייה השנייה והשלישית**: בעיקר חלוצים, שהושפעו מאידיאולוגיות סוציאליסטיות מאירופה התנגדו לכספי החלוקה והקימו מסגרות לעזרה הדדית. התנגדו לכספי החלוקה (ביטוח בריאות, לשכות עבודה, קופות לסיוע כלכלי וכו\'). 3. **המעמד הבינוני העירוני**: ייסד ארגונים פילנתרופים כדוגמת אלו שקמו בחו\"ל (לדוגמה ויצ\"ו). האוכלוסייה הערבית בעיקר הסתמכה על סיוע במסגרות משפחתיות ושבטיות. **[קוד האתיקה:]** - האיגוד פרסם את קוד האתיקה של העובדים הסוציאליים בשנת 1978, ולאחר מכן עדכן אותו ב-1994, בעקבות שינויים שנוצרו ביישום הקוד ובחברה. הת**קנון המתוקן עוסק במחויבויות העובד הסוציאלי** כלפי הלקוחות, החברה, העמיתים, הארגון והמקצוע, ומבוסס על ערכים של כבוד, חירות ושוויון. - עד לסוף המאה ה-20, אכיפת הקוד הייתה **וולונטרית**, אך עם חקיקת חוק העובדים הסוציאליים ב-1996 **נוצר מנגנון לאכיפת התקנון**. **[חקיקה שמגדירה את תפקידי העובדים הסוציאליים:]** - במהלך העשורים האחרונים, חוקקה הכנסת **סדרה של חוקים שמטילים תפקידים מוגדרים על העוס\"ים**, במיוחד על אלה המועסקים במחלקות לשירותים חברתיים: - חוק הנוער- טיפול והשגחה אשר מחייב את העו\"סים להתערב כשילדים ובני נוער נמצאים בסיכון, ומעניק לפקידי הסעד את הסמכות ליזום הליכים משפטיים והוצאת ילדים מרשות הוריהם. - החוק למניעת אלימות במשפחה והתיקון לחוק העונשין- הגנה על חסרי ישע. - חוק ביטוח סיעוד- מחייב את העוס\"ים לתאם את עבודת הוועדות הרב מקצועיות שבוחנות נזקקות וזכאות לשירותי סיעוד וקובעות תכנית טיפול לזכאים. - בשנת 1996, חוקקה הכנסת את חוק העובדים הסוציאליים, אשר **מגדיר את טווח פעילותו של המקצוע בתחום הרווחה, מגן על העוסקים בו ומסדיר את פעילותם המקצועית**. החוק מטיל על העובדים הסוציאליים **חובת סודיות מקצועית** לגבי מידע על לקוחות שמגיע אליהם בתוקף תפקידם ומגדיר את זכותם של לקוחות לקבל מידע הנוגע להם. **[לסיכום:]** - מקצוע העבודה הסוציאלית נולד כדי **לתת מענה לצרכים של החברה התעשייתית**, והשתלשלותו התאפשרה בעקבות עודפים כלכליים והיצע כוח אדם זמין, בעיקר נשי. - כיום העבודה הסוציאלית **חוצה יבשות ותרבויות**, ועדיין **נמצאת במתח בין הטיפול בפרט לבין אידיאולוגיות של רפורמה חברתית**, בעוד שהיא לא התמודדה באופן מלא עם הרב-תרבותיות של החברה הישראלית ועם סוגיות חברתיות רחבות יותר של דיכוי ואי שוויון. **[תיאוריית ההגשמה העצמית של מאסלו:]** - בשנות השישים קבוצה של פסיכולוגים בהנהגת אברהם מאסלו קבעה את המונח \"**פסיכולוגיה הומניסטית**\" כזרם שלישי בפסיכולוגיה, שנועד להוות **חלופה** לפסיכואנליזה ולביהביוריזם. - מאסלו פיתח **תיאוריית אישיות אנושית אופטימית**, שמתארת את האדם **כיצור בריא וטוב במהותו**, בעל **משאבים** **ויכולת להגשים את עצמו**, בניגוד לתיאוריות פסיכולוגיות אחרות שמדגישות את חולשותיו של האדם. **[תולדות חייו:]** - מאסלו נולד בברוקלין, גדל בעוני ובסביבה אנטישמית, והבדידות שהרגיש דחפה אותו למצוא ניחום בקריאת ספרים. - בעקבות ניסיונו האישי בגידול ילדים, מאסלו הבין **[שאין]** להסתפק בגישה הביהביוריסטית, והתמקד בחקר דמויות נשגבות על מנת לפתח גישה פסיכולוגית שמתמקדת **בצדדים החיוביים של האדם** כמו אהבה, בריאות נפשית וצמיחה. **[הנחות היסוד של התיאוריה:]** - מאסלו, כמו רוג\'רס, טוען שהאדם נולד עם נטיות טובות או ניטרליות, חלקן משותפות לכל המין האנושי וחלקן ייחודיות לו, בניגוד לתפיסות הביהביוריסטית והפסיכואנליטית. - בעוד **[שרוג\'רס]** מתמקד בהשפעת הסביבה על הגשמת הנטיות המולדות, **[מאסלו]** מתרכז בתיאור הנטיות עצמן, אם כי הוא גם מכיר בחשיבות **הסביבה** בהגשמתן. **[הנטיות המולדות:]** התיאוריה היא תיאוריה הנעתית (מוטיבציונית). כלומר, הנטיות המולדות של האדם מנוסחות במונחים של **צרכים המניעים את התנהגותו.** בניגוד לרוג\'רס שלפיה קיים רק מניע מולד אחד (הנטייה להגשמה), מאסלו מבחין בין [שני סוגים] של מניעים: 1\. **[מניעי חסך]**- פועלים כדי **למלא חסך מסוים** בדברים **שחיוניים לקיומו הפיזי ופסיכולוגי של האדם** (מזון, אהבה, שייכות). **פועלים להפחתת מתח לא נעים** להחזרת האדם למצב של רגיעה (הומאוסטזיס). 2\. **[מניעי הגדילה]**- מניעי הגדילה הם הדברים שאנחנו עושים כדי **להתפתח ולחוות תחושות חיוביות**, כמו להתרשם מיופי, להיות יצירתיים, ללמוד דברים חדשים או לאהוב אחרים. אלו דברים **שאינם חיוניים פשוט כדי לשרוד**, אבל הם נותנים **משמעות וסיפוק לחיים שלנו**. כשמממשים אותם, אנחנו **[לא]** מפסיקים את הפעולה, אלא להיפך, אנחנו **מתלהבים יותר ומרגישים צורך להמשיך**. - **מניעי החסך** הם **צרכים בסיסיים שכל בני אדם צריכים לספק** דרך **[מקורות חיצוניים]** (כמו אוכל וביטחון). - **מניעי הגדילה**, לעומת זאת, **תלויים בטבע הייחודי של כל אדם** ומסופקים מתוך **[הכוחות הפנימיים שלו]**, בלי תלות במקורות חיצוניים. - תורת ההגשמה העצמית של מאסלו **אינה תמיד לינארית**, ויש מקרים בהם אנשים יוותרו על צרכים בסיסיים כדי להשיג מטרה גבוהה יותר, כמו אמן המוותר על נוחות פיזית כדי ליצור. - מאסלו **מסווג את הצרכים האנושיים לחמש קבוצות בסדר היררכי**, כאשר כל צורך קיומי נמוך יותר חייב להתממש לפני שהצרכים הגבוהים יותר יתעוררו. - **צורכי הגדילה** נמצאים **[בשלב גבוה יותר]** **מצורכי החסך**, ולכן הילד צריך **קודם לספק את צרכי הבסיס** (כמו אוכל וביטחון) לפני שיתחיל לשאוף למימוש תחומים יצירתיים. **[היררכיית הצרכים האנושיים:]** 1\. **[צרכים פיסיולוגיים]**: הצרכים **הבסיסיים ביותר**, כמו חמצן, מזון, שתייה, שינה וסילוק הפרשות, **חיוניים לקיום הפיזי** של האדם. 2\. **[צורכי ביטחון]**: אחרי סיפוק הצרכים הפיסיולוגיים, האדם מחפש **סביבה יציבה וללא סכנות**, אך לעיתים הצורך בביטחון יכול לעכב התפתחות עצמאית וגדילה אישית. 3\. **[צורכי שייכות ואהבה]**: לאחר שסופקו הצרכים הפיסיולוגיים וצורכי הביטחון, **עולים צורכי השייכות והאהבה ומניעים את האדם לחפש אחר קשר קרוב עם בני זוג, חברים או בני משפחה**. מאסלו מבחין בין צורך באהבה הנובע מחסך ובין צורך באהבה הקשור למניעי הגדילה. **בשלב זה** של היררכיית הצרכים מופיעה אהבה **[הנובעת מחסך]**, שהיא אהבה אנוכית ורכושנית. האהבה הבוגרת יותר היא אהבה לא רכושנית ולא מותנית. כאמור, אהבה כזו מופיעה רק בשלב גבוה יותר של ההיררכיה. 4\. **[צורכי הערכה]**: לאחר סיפוק צורכי השייכות, האדם מחפש **הערכה וכבוד מהסביבה**, מה שמקנה לו תחושת ערך עצמי וביטחון. 5\. **[צורכי הגשמה עצמית]**: כל ארבעת סוגי הצרכים שפירטנו שייכים לקטגוריה של **מניעי חסך**. כולם נובעים ממצבי מתח לא נעימים והם מניעים את האדם לנסות לתקן מצבים אלה. **[צורכי ההגשמה העצמית]** הם **[היחידים]** המוגדרים **כמניעי גדילה**. נמנים עמם צרכים קוגניטיביים, כמו הצורך לדעת. צרכים אסתטיים, כמו הצורך בסימטריה. והצורך במימוש עצמי. אדם שהגיע **לשלב הגבוה ביותר בהיררכיה** שואף **[להגשמת כל משאביו]**. ברמה זו, פוחתת תלותו של האדם בצרכים הבסיסיים. ההגשמה העצמית אינה סטטית, היא מאופיינת בתנועתיות ובשינוי, הנובעים מדחף פנימי לצמיחה ולגדילה ולא מלחצים חיצוניים של החברה. - מאסלו טוען שהיררכיית הצרכים **בדרך כלל מאפיינת את רוב בני האדם**, אך **ישנם יוצאים מן הכלל**, ושסדר הצרכים **יכול להשתנות אצל חלק מהם**. - הוא מקבל את **הרעיון של פרויד**, לפיו פעילות אמנותית עשויה להוות עידון לצרכים מיניים לא מסופקים, כלומר, **צורך גבוה יכול להתעורר גם בעקבות תסכול של צורך נמוך**. - מאסלו לא ראה בהגשמה עצמית **יעד סופי**, אלא **תהליך מתמשך של התפתחות וצמיחה**, שכל אדם יכול לשאוף אליו, ללא קשר לרקע או נסיבות חייו. **[האדם המגשים את עצמו:]** מאסלו חקר את האישיות של אנשים שהאמין שהגשימו את עצמם ותיאר את התכונות המשותפות להם: 1\. **תפיסה מדויקת של המציאות** -- רואים את המציאות בצורה נכונה יותר ומעריכים את בני האדם והאירועים בצורה טובה. 2\. **קבלת העצמי והזולת** -- מקבלים את עצמם ואת חולשותיהם בלי חרדה או רגשות אשם. 3\. **ספונטניות** -- נוטים להיות ספונטניים וטבעיים, מונחים על ידי עקרונות פנימיים ולא על ידי נורמות חברתיות. 4\. **התרכזות בבעיה** -- מתמקדים במשימות ובבעיות חיצוניות ולא בהתבוננות פנימית. 5\. **צורך בפרטיות** -- מרבים לבקש זמן לבד ולדרוש פרטיות. 6\. **עצמאות** -- הדחף המרכזי שלהם הוא לממש את עצמם, ולא לזכות באהבה או קבלה מהסביבה. 7\. **רעננות בהערכה של חוויות** -- מצליחים להעריך מחדש את הדברים הפשוטים בחיים בצורה תמימה. 8\. **שכיחות רבה יותר של חוויות שיא** -- מתנסים בחוויות רוחניות או מיסטיות. 9\. **עניין חברתי מפותח** -- בעלי עניין במצבי צדק חברתי ורוצים לעזור לאנושות. 10\. **יחסים בין אישיים עמוקים** -- קשרים עם אנשים מעטים אך אינטימיים ועמוקים. 11\. **ערכים דמוקרטיים** -- מכבדים את כולם ללא דעות קדומות. 12\. **חוש הומור שונה** -- יש להם חוש הומור פילוסופי. 13\. **יצירתיות** -- יצירתיים לא רק בתחומים של אמנות או מדע, אלא בכל תחום. **[פסיכופתולוגיה:]** מאסלו טוען כי **הגורם העיקרי לפסיכופתולוגיה (בעיות נפשיות) הוא כישלון לספק את הצרכים הבסיסיים** של האדם, כמו הצרכים הפיזיולוגיים, ביטחון, שייכות, אהבה, הערכה והגשמה עצמית. **ככל שהכישלון לספק את הצרכים הוא ברמה נמוכה יותר בהיררכיה, כך הבעיות הנפשיות חמורות יותר**. מאסלו מציין **שגורם מרכזי לבעיה הוא הסביבה**, אך הוא לא מסביר מדוע אנשים שונים מצליחים או לא מצליחים לספק את צרכיהם. [הוא מזהה שישה סימפטומים עיקריים של פסיכופתולוגיה:] 1\. **אשמה, בושה או חרדה**. 2\. **אדישות וחוסר אונים**. 3\. **תפיסה מעוותת של העצמי והסביבה**. 4\. **תלות מוגזמת בסביבה לסיפוק צרכים**. 5\. **פחד מהכרה עצמית והשתמשות במנגנוני הגנה**. 6\. **דבקות בשגרה וחשש משינויים**. בנוסף, אם אדם **סיפק את כל צרכיו אך לא את צורכי ההגשמה העצמית, הוא עדיין עשוי לסבול מבעיות נפשיות** כמו ניכור, שעמום או חוסר שמחת חיים. זאת בעקבות **דחיית שאיפות פנימיות** לטובת הישגיות חומרית שהחברה המערבית מעודדת. **[פסיכותרפיה:]** - הפסיכותרפיה מטרתה **לספק את הצרכים הבסיסיים של המטופל**, כמו ביטחון, אהבה והערכה. - המטפל מנסה **ללמד את המטופל ליצור קשרים בין אישיים טובים**, כדי שיוכל להמיר את הקשרים הטיפוליים בקשרים אמיתיים עם חברים ובני זוג. - במקרים של אנשים **שהגשימו את כל צורכיהם פרט להגשמה העצמית**, המטפל עוזר להם להת**גבר על הכוחות החברתיים שגרמו להדחקת הצרכים האלה** ולחשוף את השאיפות האמיתיות שלהם. - מאסלו מאמין **ששינוי בהתנהגות יכול להוביל לשינוי באישיות**. **[מחקר:]** - מאסלו ערך מחקר שבו ביקש מהנבדקים **לחשוב על רגעי אושר בחייהם**. המחקר גילה שחוויות שיא מתרחשות במגוון מצבים אך כוללות מאפיינים משותפים: שלמות, חיבור עם העולם, ספונטניות, תחושת אדונות על עצמם, פחות מודעות לזמן ומקום, ויכולת תפיסה חדה יותר. - **חווית שיא**- מצב מיוחד של הגשמה עצמית, שבו האדם חווה תחושת התעלות ואחדות עם העולם. חוויה זו **[לא]** תלויה בסיפוק הצרכים הבסיסיים **ויכולה להתרחש באופן ספונטני**. - סוג המחקר- מחקריו של מאסלו אינם מתבססים על מודל מחקר קונבנציונלי, אלא על חיפוש ידע ללא השערות מוקדמות. **[יישומים נוספים]**- מאסלו יישם את רעיון היררכיית הצרכים **במסגרת עבודה בארגון**. כשצרכים פיזיים מסופקים, עובדים מתחילים לחפש שייכות לארגון, הערכה על עבודתם, ולבסוף דרכים לממש את כישוריהם. הצלחה ארגונית נמדדת לפי סוג התלונות של העובדים -- ככל שהארגון **מספק צרכים גבוהים יותר בהיררכיה**, יהיו תלונות **[פחות על צרכים בסיסיים]** **[ויותר על צרכים גבוהים]**. **[המשכיות מאסלו: ]** - **פרדריק הרצברג** היה ממשיכו של מאסלו בתחום הפסיכולוגיה התעשייתית. - שביעות רצון בעבודה- **שביעות רצון** **קשורה לגורמים מהותיים לעבודה עצמה**, כמו מידת העניין, אחריות ומימוש כישורים. **חוסר שביעות רצון קשור לגורמים חיצוניים לעבודה**, כמו שכר, ביטחון בעבודה ויחסים חברתיים. - גורמים הנעתיים: **העבודה המעניינת והגברת האחריות** יכולים ליצור תחושת סיפוק ולהניע את העובד לעבוד יותר. - גורמים היגייניים: **גורמים חיצוניים (שכר, תנאי עבודה)** נדרשים להיות ברמה מספקת כדי למנוע חוסר שביעות רצון. - שילוב בתיאוריה של מאסלו: **הגורמים ההיגייניים עונים על צורכי החסך** בתיאוריה של מאסלו, **והגורמים ההנעתיים עונים על צורכי הגדילה**. - **ביקורת על התיאוריה**: התיאוריה זכתה לביקורת, ומחקרים נוספים הראו ששביעות רצון בעבודה משתנה בין עובדים. עובדים ברמות הגבוהות של הארגון (מדענים, מהנדסים) מרוצים יותר מהגשמה עצמית, בעוד שעובדים ברמות הנמוכות יותר (טכנאים, פועלים) מרוצים בעיקר משכר ויחס המפקח. - השפעת אינטליגנציה: **עובדים אינטליגנטיים יותר** נוטים להעריך את הגורמים ההנעתיים, בעוד **שפחות אינטליגנטיים** מעריכים יותר את הגורמים ההיגייניים. **[ביקורות העולות על מחקרו של מאסלו:]** - רבים טוענים שהרעיון של היררכיית הצרכים **אינו עומד במבחן המציאות**. מאסלו עצמו מודה, שיש יוצאים מן הכלל שאינם מתאימים למודל שלו, אך **אינו מנסה להרחיב את המודל** כך שיסביר גם את אותם יוצאים מן הכלל. - **בחירת הנבדקים נעשתה באופן סובייקטיבי** וייתכן שחוקרים אחרים היו **בוחרים אוסף שונה לגמרי של נבדקים**. - התיאוריה **אינה ניתנת לבדיקה מדעית**. - נראה שתרומתו העיקרית של מאסלו היא **פחות בתחום התיאורטי והמחקרי** ויותר בתחום של התוויית כיווני דרך חדשים לפסיכולוגיה. **[וייס-גל- מהותה של פרקטיקת המדיניות בעבודה סוציאלית:]** - **מטרת העבודה הסוציאלית**: לקדם חברה המבוססת על שוויון, דמוקרטיה, הכללה, השתתפות, סולידריות וצדק חברתי, בה יש נגישות שווה לזכויות ושירותים חברתיים לכלל האנשים. - **שילוב בין שינויים ברמות שונות**: עובדים סוציאליים נדר**שים לשלב בין קידום שינויים ברמת הפרט והמשפחה לבין קידום שינויים ברמה הקהילתית והחברתית**, כולל שינויים בנורמות, ערכים, מוסדות ומדיניות חברתית. - **הגישה של \"האדם בסביבתו\"**: הגישה מבוססת על ההבנה שהפרט, משפחתו והחברה בה הוא חי **הם ישות חברתית אחת**, ואין להפריד בין מרכיביהם לצורך הבנת בעיותיהם או פתרונן. - **פרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית**: מאפשרת לעובדים סוציאליים להגשים את הרעיונות שבבסיס גישת \"האדם בסביבתו\" ולקדם את מטרות המקצוע. - **שילוב בין רמות ההתערבות**: הפרקטיקה בנויה על שילוב בין התערבויות ברמת הפרט, המשפחה, הקהילה והחברה, כדי להבין ולטפל בבעיות אנושיות ולהשפיע על שינויים חברתיים. **[סיפורה של פרקטיקת מדיניות: מעורבותה של עובדת סוציאלית בשינוי חוק המעונות יום שיקומיים, התש\"ס -- 2000]** - רונית היא עובדת סוציאלית שמנהלת מקרה בטיפול במשפחות בעיריית חולון, ועוסקת בתחום השיקום כבר 18 שנים. - בשנת 2000 חוקק חוק המעונות, שמטרתו הייתה להעניק לפעוטות עם עיכוב התפתחותי שירותים חינוכיים ושיקומיים במעונות יום, על מנת לסייע להם למצות את הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם. - לפני חקיקת החוק, רונית נתקלת בקושי של משפחות להנגיש פעוטות בעלי עיכוב התפתחותי למעונות יום המתאימים להם, בשל מיעוט המעונות והעלות הגבוהה של השירותים. - החוק המתקבל מגביל את מספר הפעוטות שיכולים ליהנות מהשירותים, מה ששם את המשפחות במצב קשה ללא עזרה, במיוחד ילדים שלא היו במצב \"מספיק גרוע\" לקבלת שירותים. - רונית משתתפת בוועדה בכנסת שתיקנה את תנאי הזכאות למעונות יום. במהלך הדיונים, היא הציעה מדד התפתחותי ה- DQ (מבחן התפתחותי) והוועדה אימצה את ההצעה. - רונית העלתה את הצורך להכניס \"קריטריון סוציאלי\" בתנאי הזכאות, שמתחשב בנסיבות המשפחתיות, כלכליות ופסיכו-סוציאליות של הפעוט. - בעקבות הצעתה, החוק תוקן, וכעת ניתן לשלב במעונות יום שיקומיים גם ילדים עם עיכוב התפתחותי הנמצאים בסיכון פסיכו-סוציאלי, גם אם אינם עומדים בקריטריונים רפואיים אחרים. **[פרקטיקת מדיניות- הגדרה ומאפיינים:]** - **הגדרה**: פרקטיקת מדיניות כוללת את הפעולות שמבצעים עובדים סוציאליים כדי לשנות או לשפר מדיניות קיימת, או למנוע שינויים לרעה במדיניות. זהו תהליך המכוון להשפיע על המדיניות והיישום שלה ברמות ארגוניות מקומיות, לאומיות ובין-לאומיות, בהתאם לערכים של העבודה הסוציאלית. - [מאפיינים עיקריים של פרקטיקת מדיניות:] 1. **שילוב בין \"מיקרו\" ו\"מקרו\"-** פרקטיקת המדיניות מחברת בין הבעיות האישיות של פרט, משפחה או קהילה לבין המרחב הציבורי והמדיניות החברתית הכוללת. 2. **תחולתה, או הרלוונטיות לפרקטיקה של כלל העובדים הסוציאליים-** לא מדובר רק במומחים בתחום, אלא כל עובד סוציאלי, גם אם עוסק בשירותים פרטניים, יכול וצריך להיות מעורב בפרקטיקת מדיניות. [מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בסיפורה של רונית:] - רונית פעלה לשינוי במדיניות הזכאות למעונות יום שיקומיים. היא זיהתה בעיה פרטנית במצב משפחות, והבינה שזו בעיה רחבה יותר הקשורה למדיניות חברתית, לכן היא פעלה לשנות אותה. - סיפורה של רונית מדגים כי פרקטיקת מדיניות צריכה ויכולה להתבצע גם ע\"י עובדים סוציאליים פרטניים. רונית היא אינה עוס\"ית קהילתית ואינה מתמחה בקידום שינויים חברתיים או שינוי מדיניות. - **התפתחות פרקטיקת מדיניות**: עובדים סוציאליים מזהים בעיות פרטניות החוזרות על עצמן אצל מספר משפחות, ולכן פועלים לשנות את המדיניות כדי להתמודד עם הבעיה בצורה רחבה יותר.\ *[דוגמאות נוספות:\ ]*1. עובד סוציאלי בהוסטל לאנשים עם מוגבלות שכלית זיהה בעיה של דיירים שלא יכולים לחיות כזוג, בשל היעדר מדיניות מתאימה.\ 2. עובדות סוציאליות בבית חולים גילו מדיניות טיפול פוגענית לנפגעי תקיפה מינית, אשר גרמה להם טראומה משנית, והן פעלו לשינוי המדיניות. **[חשיבות המעורבות בפרקטיקת מדיניות:]** **[דרישה בקוד האתי]**- עובדים סוציאליים נדרשים לפעול לשינוי חברתי, לתמוך במדיניות המקדמת צדק חברתי, ולעודד שיתוף הציבור בעיצוב המדיניות. [נימוקים לעיסוק בפרקטיקת מדיניות:] 1\. בעיות של יחידים וקהילות נובעות לעיתים מגורמים חברתיים רחבים **שדורשים התמודדות קולקטיבית**. 2\. מדיניות חברתית נכונה יכולה **לפתור בעיות ולצמצם מצוקות**. 3\. **תהליכי עיצוב מדיניות** אינם מתרחשים רק \"מלמעלה למטה\", אלא **גם \"מלמטה למעלה\"** בשיתוף שחקנים רבים. 4\. עובדים סוציאליים **מביאים ידע וערכים מקצועיים ייחודיים, הודות לניסיונם** בשירותי רווחה ובמפגש עם אוכלוסיות מגוונות. 5\. יכולים להבטיח את **השתתפות משתמשי השירותים** בתהליך קביעת המדיניות **ולדאוג שקולם יישמע**. \*\*הסיפור של רונית: מדגים כיצד חיבורה לשטח והידע הנצבר מאפשרים לגייס משפחות לשינוי חקיקה. **[אסטרטגיות מרכזיות בפרקטיקת מדיניות:]** **1. סנגור בבית הנבחרים:** \- **השפעה על מקבלי החלטות** בכנסת, בממשלה ובמועצות העיר. \- כולל **שתדלנות** (פגישות עם אנשי ציבור, שליחת מכתבים, שיחות טלפון, כנסים) **ומתן עדות בפני ועדות פרלמנט**. **2. הפעלה חברתית:** \- השפעה על המדיניות דרך **פיתוח קהילתי ופעולה קולקטיבית**. הפעלת קבוצות ופעילים בקהילה. \- כולל פעולות **פנימיות** (פיתוח קהילתי) *ופעולות חיצוניות* (תמיכה מגורמים חיצוניים, יצירת מודעות ציבורית). **3. שיתוף פעולה עם אמצעי התקשורת:** \- השפעה על המדיניות **דרך כלי התקשורת** כדי להעלות בעיות חברתיות **לסדר היום הציבורי והמדיני**. **4. סנגור חוקי:** \- **מעורבות בהתדיינות משפטית** (ליטיגציה), כולל הגשת עתירות לבית המשפט העליון או תביעות משפטיות בשם קבוצות או יחידים לשינוי מדיניות או תקנות. \*\*הדוגמה של רונית: הדגימה שימוש במספר אסטרטגיות, כולל סנגור חקיקתי, הפעלה פנימית וחיצונית של הקהילה ושימוש בתקשורת. **[גורמים מעכבים ומקדמים מעורבות בפרקטיקת מדיניות:]** +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **סוג הגורם** | **גורמים מעכבים** | **גורמים מקדמים** | +=======================+=======================+=======================+ | **[רמת | א. מדיניות קשיחה | א. מדיניות גמישה | | הארגון]** | שאינה מאפשרת גמישות | שמאפשרת או מעודדת | | | והתאמות תרבותיות | התאמות תרבותיות | | **א. מדיניות רשמית של | בארגון. | בארגון. | | הארגון** | | | | | ב. תרבות ארגונית | ב. תרבות ארגונית | | **ב. תרבות ארגונית** | המתנגדת למעורבות | המעודדת מעורבות | | | באופן גלוי או סמוי, | ומקיימת ביטויי תמיכה. | | | והיעדר תמיכה. | | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ | **[רמת העובד | א. עוס\"ים בדרגות | א. עוס\"ים בדרגות | | הסוציאלי] | נמוכות- חסרי עמדה | גבוהות- בעלי תפקיד | | ** | ניהולית, קביעות. | ניהולי, קביעות וותק. | | | | | | **א. מאפייני סטטוס | ב. עובדים שלא נחשפו | ב. עובדים שנחשפו | | תעסוקתי** | ללימודי פרקטיקת | ללימודי פרקטיקת | | | מדיניות והם חסרי ידע | מדיניות והם בעלי ידע | | **ב. חשיפה ללימודי | בנושא. | בנושא. | | פרקטיקת מדיניות | | | | וקיומם של ידע | ג. עוס\"ים התופסים את | ג. עוס\"ים התופסים את | | ומיומנויות** | המקצוע כקליני המבקש | המקצוע כחברתי שמטרתו | | | לחולל שינוי | בין היתר היא לחולל | | **ג. אידיאולוגיה | פסיכולוגי, וחושבים | שינוי חברתי וחושבים | | מקצועית** | שהם לא צריכים לעסוק | שהם צריכים לעסוק | | | בפרקטיקת מדיניות. | בפרקטיקת מדיניות. | | **ד. אידיאולוגיה | | | | חברתית וערכים | ד. עוס\"ים התומכים | ד. עוס\"ים התומכים | | אישיים** | יותר באחריות הפרט | יותר במעורבות המדינה | | | לרווחתו ומתנגדים | לכלכלה וחברה. תומכים | | **ה. מעורבות | למעורבות המדינה | בערכים של שוויון | | פסיכולוגית | לכלכלה וחברה. תומכים | וסולידריות. | | בפוליטיקה** | באינדיבידואליזם. | | | | | ה. עוס\"ים המתעניינים | | | ה. עוס\"ים חסרי עניין | בפוליטיקה ומרגישים | | | בפוליטיקה ומרגישים | שיכולתם הפוליטית | | | שיכולתם הפוליטית | גבוהה וכי יש להם ידע | | | נמוכה וכי הם חסרי ידע | בנושא והם מסוגלים | | | בנושא. | לעסוק בפרקטיקת | | | | מדיניות. | +-----------------------+-----------------------+-----------------------+ שני גורמים עיקריים המשפיעים על מעורבות עובדים סוציאליים בפרקטיקת מדיניות: **ברמת הארגון וברמת הפרט**. [ההשערה היא שעובדים סוציאליים יהיו יותר מעורבים בפרקטיקת מדיניות כאשר:] - **המדיניות הרשמית של הארגון תומכת** ומעודדת מעורבות זו. - **העובדים נהנים מביטחון תעסוקתי, יש להם ידע ומיומנויות, ותחושת מסוגלות לעסוק במדיניות**. - העובדים סבורים כי מ**קצוע העבודה הסוציאלית נועד לחולל שינויים חברתיים ומזוהים עם ערכים של שוויון וסולידריות**. \*\*הסיפור של רונית מדגים כיצד **עובדים סוציאליים מממסד יכולים לעסוק בשינוי חברתי, גם בעידוד הארגון בו הם עובדים.** התרבות הארגונית ויחס המנהלים חשובים לפעולה זו. בנוסף, מעורבותה של רונית הונעה גם על ידי עמדותיה האישיות, ובמיוחד על ידי שותפות עם עובדים סוציאליים וארגונים אחרים במסגרת קואליציות לשינוי מדיניות. **[לוונטל- מבוא לעבודה סוציאלית פרטנית:]** - **מטרת העבודה הסוציאלית הפרטנית** היא **לעזור לאדם עם תפקוד חברתי לקוי לשפר את תפקודו החברתי**. - העבודה מתבצעת בעזרת מתודות מבוססות ראיות, תוך **הבנת ההתנהגות כתוצאה מיחסי גומלין בין האדם לסביבתו וממרכיבים ביו-פסיכו-סוציאליים**. - ההתערבויות הפרטניות מבוססות על תפיסה זו וערכי המקצוע, ומתבצ**עות דרך קשר בין העובד הסוציאלי למטופל**. - תהליך ההתערבות כולל יצירת קשר, טיפול, פרידה והערכה, והוא מושפע ממאפייני המטופל, המטפל, הארגון, מטרת ההתערבות והסביבה החברתית-תרבותית. - ההתערבות יכולה להיות **נקודתית או טיפול ממושך**, וישנן אפשרויות רבות לכך. **[סוגיות בהגדרת התערבות פרטנית:]** - [מרכיבי הגדרת ההתערבות הפרטנית: ] - השפעת גורמים על ההליך ההתערבותי. - **רוב** העובדים הסוציאליים בישראל עוסקים **בהתערבויות פרטניות**. - [המתח בין העבודה הסוציאלית הפרטנית והקהילתית:] - קיימת **מתיחות** בין עבודה סוציאלית **[פרטנית]**, המתמקדת בשיפור תפקודו של פרט, לבין העבודה הסוציאלית **[הקהילתית]**, המתמקדת בשיפור המצב החברתי והקהילתי. - העובד הסוציאלי, גם כאשר הוא עוסק בטיפול פרטני, צריך לזכור את **הצורך בטיפול שנוגע גם לסביבה החברתית של המטופל**, ולשלב שיטות התערבות שמתמקדות גם **בהשפעה החברתית הרחבה**. - [התמקדות בהתנהגות ובסביבה:] - חשוב להבין את יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו להשגת שינוי. - על העובד הסוציאלי לקחת בחשבון את ההשפעה של ההתנהגות על הסביבה. - [הבנת הבסיס החברתי והפסיכולוגי:] - חשוב להבין את **ההתפתחות החברתית והפסיכולוגית של הפונה**. - התנהגות מושפעת גם **מגורמים גנטיים** -- צריך לקחת זאת בחשבון בהתערבות. - [היבט ביולוגי בהבנת התנהגות:] - יש לשקול את **השפעת מצבו הגופני של המטופל על ההתנהגות**, כולל בעיות רפואיות שלא תמיד גלויות לעין. - [עבודה סוציאלית מבוססת ראיות:] - **עבודה סוציאלית מבוססת ראיות** משלבת ידע קליני עם הראיות הטובות ביותר, העדפות הלקוח ותרבותו. - בעבודה סוציאלית הרוב מסכימים **שעבודה מבוססות -- ראיות** היא תהליך שבו יוצרים שאלה בת -- תשובה המבוססת על צורכי הלקוח או הארגון, מאתרים את הראיות הטובות ביותר כדי לענות על השאלה, מעריכים את טיב הראיות כמו גם את אפשרויות יישומן, מיישמים את הראיה, ומעריכים את היעילות והמועילות של הפתרון. **[האם עובדים סוציאליים עוסקים בטיפול פסיכותרפי או בייעוץ והכוונה:]** - זסטרו טוען כי **קשה להבחין באופן חד בין השניים**, שכן הכישורים הבסיסיים הנדרשים לשני התפקידים **דומים**. - המומחיות של העובד הסוציאלי **תלויה ביכולת שלו להפעיל שיטות טיפול מסוימות**, ובכך תלויה יכולתו לעסוק גם בטיפול פסיכותרפי. - בנוסף, הדיון סביב מי מוסמך לעסוק בפסיכותרפיה מתבסס על חוק הפסיכולוגים וחוק העובדים הסוציאליים, כשהפעלת שיטות ההתערבות, כולל פסיכותרפיה, **תלוית במטרות ההתערבות ובדרך היעילה ביותר להשגתן**. **[היסודות של יחסי הגומלין בהתערבות פרטנית בעבודה סוציאלית:]** - **[מטרה]**: **לסייע ללקוח לשפר את תפקודו החברתי** ולהשיג את מטרותיו האישיות. - [עקרונות יסוד:] - יצירת אווירה של **תקשורת פתוחה** בין העובד ללקוח. - על העובד **לפתח תנאים שמאפשרים את התפתחות מערכת היחסים**. - מערכת היחסים בין העובד ללקוח נועדה **להשיג את המטרות שהוגדרו**, שיקבלו אישור מהעובד ומהסוכנות המעסיקה. - **העבודה המשותפת לפתרון בעיות צריכה להתחיל מוקדם**, ולא להמתין להתפתחות מערכת היחסים. - **שבעה מרכיבים לפיתוח יחסי גומלין מקצועיים**: אכפתיות, מחויבות, קבלה, ציפיות חיוביות, אמפטיה, סמכות וכוח, כנות והתאמה בין הנאמר לנעשה. - **איכויות חיוניות**: בגרות, אומץ, יצירתיות, מודעות עצמית, רגישות וקבלה של שונות. - **תהליך שינוי**: העובד הסוציאלי מלווה את הלקוח בתהליך שינוי שהוא חפץ בו, ומסייע לו להתאים את ההתערבויות לשלב בו הוא נמצא. - **תיאוריה של פרושסקה**: פרושסקה ניתח 18 תיאוריות פסיכותרפיות וגילה 10 תהליכים משותפים לשינוי התנהגותי, כמו העלאת מודעות, עוררות רגשית והערכה עצמית מחודשת. על פי כך הציע את\.... - **המודל האינטגרטיבי**: מתמקד בהחלטות הענשה עצמית לשינוי התנהגות, ומתייחס לרגשות, מחשבות והתנהגויות. הוא כולל 4 מרכיבים: שלבי השינוי, תהליכי השינוי, מאזן ההחלטה וסולם פיתוי. - **הערכת תהליך ההתערבות**: העובד הסוציאלי מבצע הערכה, מסייע לפונה, מציב מטרות, בוחר שיטות התערבות ומסיים את הטיפול במועד המתאים. - **תנועה בין אובייקטיבי וסובייקטיבי**: המודל מציע מקצועיות בהליך, אך גם מכיר בכך שהעובד הסוציאלי והפונה לא יכולים להיות ניטרליים לחלוטין. - **תהליך מורכב**: העבודה הסוציאלית היא תהליך מורכב וכוללת מאמצים של העובד הסוציאלי להוביל את הפונה למטרות טיפוליות תוך הסתמכות על ערכים של מקצועיות והכוונה נכונה. **[תפקידים של עובדים סוציאליים בהתערבות ברמת הפרט:]** 1\. **מאפשר**: סיוע לאדם לנתח בעיותיו, לבחון חלופות ולכוונו לבחור את החלופה היעילה ביותר להשגת מטרותיו. 2\. **סוכן**: פועל כאיש קשר כדי לעזור לפונה לקבל שירותים קשים להשגה או שהוא לא מודע אליהם. 3\. **מסנגר**: מייצג את הלקוח בפני ארגון שמסרב להעניק לו שירות, במיוחד כאשר הלקוח זכאי לו. 4\. **מעצים**: מסייע למטופל לעמוד על זכויותיו מול פרטים וארגונים. 5\. **אקטיביסט**: פועל לשינוי חברתי כאשר ישנם קשיים שאין להם מענה חברתי הולם למטופל. 6\. **מתווך**: מתווך בין שני אנשים או יותר בנושאים שנויים במחלוקת בניסיון להגיע לפשרה. 7\. **מעביר ידע**: מעביר ידע למטופל כאשר זה יכול לסייע לו בפתרון בעיה. 8\. **מתאם**: דואג לתיאום בין שירותים טיפוליים שונים שמקבל המטופל, כדי להימנע ממסרים סותרים. 9\. **מנהל מקרה**: מפקח על תיאום, תכנון וניהול שירותים טיפוליים מורכבים ממספר ארגונים למטופל. 10\. **חוקר**: מבצע מחקר בהקשר לעבודה סוציאלית מבוססת ראיות. 11\. **עבודה קבוצתית**: מפעיל קבוצה שבה המטופל משתתף או משתתף בקבוצות אחרות המנוהלות על ידי אחרים. 12\. **דובר ציבורי**: מדבר בשם המטופל או קבוצת מטופלים בפני הציבור. **[הריאיון -- הכלי המרכזי בהתערבות הפרטנית:]** - **הריאיון הוא הכלי המרכזי בתהליך ההתערבות הפרטנית**, ושיחה בין העובד הסוציאלי ללקוח. - **מטרת הריאיון** היא **סיוע בתהליך שינוי**, תוך התמקדות בהתקדמות הלקוח לקראת תפקוד מיטבי. - [התקשורת בראיון מתקיימת בשלושה רבדים:] \- **רובד מילולי**: מה שנאמר בשיחה. \- **רובד שפת הגוף**: ההבעות והתגובות הגופניות של המשתתפים. \- **רובד תנאים פיזיים**: הסביבה בה מתנהל הריאיון (רעשים, אסתטיקה וכו\'). [טכניקות ראיון מילולי:] 1\. **הקשבה פעילה**: מתן מקום לפונה לדבר והענקת משוב שמצביע על הקשבה. 2\. **שתיקה**: לעיתים השתיקה היא תגובה מיטבית. 3\. **שיקוף**: הדגשת החלק המרכזי בדברי הפונה לעידוד המשך התייחסות. 4\. **הבהרה**: קישור בין נושאים שנדונו בעבר לנושאים בהווה. 5\. **פירוש**: הצעת פרשנות חדשה ומעמיקה לדברים הנאמרים. 6\. **הנחייה**: הכוונת השיחה או הנחיית המטופל לפעולה מסוימת. 7\. **מיקוד**: סיכום הנקודות העיקריות בסוף הריאיון או חלק משמעותי בו. 8\. **עימות**: הצגת סתירות בדברי הפונה או בין דבריו למעשיו. 9\. **הבעת רגשות**: עידוד המטופל לבטא רגשות, וגם הבעת רגשות מצד העובד הסוציאלי. 10\. **תמיכה**: הבעת רצון לסייע בהגשמת מטרות הפונה, גם אם הן אינן תואמות את ערכי העובד. - **שפת הגוף**: שפת הגוף משפיעה מאוד על איכות הקשר הטיפולי, שכן התאמה בין שפת הגוף לתוכן הנאמר יוצרת תחושת אמינות, ולהפך. חשוב שהעובד הסוציאלי יהיה מודע להשפעות התרבותיות על שפת הגוף. - **תנאים פיזיים**: סביבה נוחה לפגישה (כגון ישיבה נוחה, טמפרטורה מתאימה ורעשים) משפיעה על איכות הקשר הטיפולי וההצלחה של הריאיון. **[הליך ההתערבות הפרטני והגורמים המשפיעים עליו:]**   **[שלב 1 -- בחינה, בדיקה, הערכה ותכנון בתהליך הטיפול הסוציאלי:]** - [יצירת אמון ראשוני:] -המטופל לרוב מגיע עם ספקות וחששות. חשוב לאפשר לו זמן הסתגלות וליצור אווירה של אמון. העובד הסוציאלי אחראי על כך מהמפגש הראשון. - [מקורות הגעה לטיפול:] \- מטופלים מגיעים מרצונם או בלחץ חיצוני (פורמלי או בלתי פורמלי). \- לעיתים, ההגעה היא תוצאה של מאמצי יישוג (reaching out) מצד העובד הסוציאלי. - [הצגת מטרות וקווים מנחים: ] \- על העובד להציג את עצמו ואת תפקידו בצורה ברורה. \- אין להבטיח דברים שאינם ניתנים למימוש, אלא לתאם ציפיות בנוגע למטרת הפגישות הראשוניות. \- יש להבהיר שאם אין אפשרות לסיוע, יופנה המטופל לגורם מתאים. \- הבהרות אלו מהוות את **החוזה הטיפולי הראשוני**. - [גישה לא שיפוטית והקשבה פעילה:] \- חשוב **להתחיל מהנקודה שבה המטופל נמצא** ולנקוט בגישה של הקשבה אמפתית ללא הנחות מוקדמות. \- תהליך זה מסייע להבנה מעמיקה יותר של בעיות המטופל בהקשר הסביבתי שלו. - [אתגרים בביצוע הערכה:] \- מושפעת מזהות, ערכים ובסיס הידע של העובד הסוציאלי. \- תלויה במסגרת המושגית של הארגון שבו מתקיים הטיפול. \- קיימים הבדלים תרבותיים המשפיעים על פתיחות המטופלים לשתף מידע. \- יש להפעיל רגישות והימנעות משיפוט כדי להגיע להבנה מדויקת יותר של מציאות חיי המטופל. - [התאמת ההתערבות:] \- לאחר איסוף הנתונים, יש לבדוק האם הסוכנות מסוגלת להעניק את הסיוע המתאים. \- במקרים של **חוסר התאמה** -- הפניה לסיוע חיצוני, אקטיבית (ליווי הפונה) או פסיבית (מתן מידע בלבד). - [תיאום ציפיות ותכנון המשך הטיפול:] \- יש לבחון את ציפיות המטופל ולוודא שהן ריאליות. \- יש להתאים בין ציפיותיו לבין יכולות הסיוע של העובד והסוכנות. \- אחת הגישות המסייעות להבנת תהליך השינוי היא **ניתוח שדה הכוחות** של קורט לוין. לשיטתו, **התנהגות מסוימת נשמרת משום שבזמן נתון כוחות הפועלים לשינויה מאוזנים עם כוחות הפועלים לשימורה**, ולפיכך בתהליך שמטרתו שינוי בכיוון מסוים יש לפעול [לחיזוק] \"הכוחות הדוחפים\" (לשינוי) [ולהחלשת] כוחות הפועלים לשימור או הרעה בכיוון הנגדי (\"כוחות בולמים\"). כל עוד הכוחות הדוחפים לשינוי יהיו חזקים יותר כך סיכויי הצלחתו יגדלו, ולהפך. - [גיבוש חוזה טיפולי:] \- החוזה מבוסס על המידע שנאסף והקשר שנוצר. \- קביעת מטרות ויעדים, תוך תעדוף וסידורם באופן ממוקד. \- חשוב [להבהיר תפקידים] כדי למנוע בלבול ואי הבנות בהמשך (למשל, המטופל עלול לצפות מהעובד הסוציאלי למלא תפקיד שאינו בתחום אחריותו). - [בניית הסכם טיפולי:] \- לאחר הסכמה הדדית, נבנה חוזה רשמי או בלתי פורמלי, המגדיר מטרות, שיטות, תפקידים ואחריות. \- **ההסכם צריך להיות ברור, אך פתוח לשינויים** בהתאם להתקדמות הטיפול. [**שלב 2 -- יישום והשגת מטרות**:] בשלב זה מתבצע תרגום של החוזה והמטרות שנקבעו **לפעולות ממשיות**. הן המטופל והן העובד הסוציאלי פועלים יחדיו למימוש מטרות הטיפול, שיכולות להתמקד בתפקודו האישי של המטופל או באינטראקציה שלו עם מערכות משאבים סביבתיות. [חיזוק תחושת המסוגלות והתגברות על קשיים:] - לעיתים, קושי בהשגת מטרות נובע ממגבלות אישיות של המטופל, בין אם בשל סיבות פסיכולוגיות ובין אם מחוסר כישורים מתאימים. - לכן, **חשוב להתאים שיטת טיפול שתסייע בהתמודדות עם קשיים אלה** ולספק פתרונות לשיפור כישוריו האישיים של המטופל. - **חיזוק הדימוי העצמי** מושג באמצעות עידוד המטופל לפעול בדרכים המקדמות את מטרותיו, תוך הסתייעות בתמיכה ממשפחתו או מקבוצתו החברתית. [המשכיות, עקביות ומעקב שוטף:] - הצלחת ההתערבות תלויה **במיקוד בפגישות הטיפוליות, בשמירה על המשכיות ועקביות ביניהן ובביצוע משימות גם מחוץ לפגישות**. - **ניטור ההתקדמות הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך** ומאפשר לזהות ולפתור חסמים העומדים בפני השגת המטרות. [חסמים אלו נחלקים לשלושה סוגים:] 1. **חסמים אישיים** -- כגון מצב נפשי, השכלה או קשיים בתקשורת. 2. **חסמים חיצוניים** -- כגון מחסור בשירותים, בעיות במשפחה או בסביבה החברתית. 3. **חסמים במערכת היחסים עם העובד הסוציאלי** -- כגון חוסר אמון או תקשורת לא מיטבית. [שימוש בדוגמה אישית ואסרטיביות:] - העובד הסוציאלי יכול לתרום לתהליך באמצעות **דוגמה אישית**, הן בהתנהגותו בפגישות והן בשיתוף חוויות אישיות רלוונטיות. - **אסרטיביות** מצד העובד מתבטאת בהתמודדות עם גורמים חיצוניים ובדרישות ברורות מהמטופל, כמו עמידה במשימות בין הפגישות או שמירה על מסגרת הטיפול. - יש להשתמש בדוגמה אישית בזהירות, כך שהיא תועיל לתהליך [ולא תסטה לנושאים שאינם רלוונטיים]. **[שלב 3 -- סיום והערכה:]** הקשר הטיפולי מתאפיין בכך **שהצלחתו נמדדת בסיומו**, כלומר, **בהשגת המטרות שהוגדרו**. העובד הסוציאלי והמטופל משקיעים בבניית יחסים משמעותיים, מתוך כוונה לאפשר למטופל להמשיך בצמיחתו האישית ללא תלות בליווי מקצועי. [אופי הסיום והשלכותיו:] - **סיום יזום** -- מתרחש כאשר **לפחות אחד הצדדים מחליט לסיים את הקשר מתוך בחירה חופשית**, לרוב לאחר השגת המטרות או חוסר יעילות של ההתערבות. - **סיום מאולץ** -- נגרם **כתוצאה מגורמים חיצוניים**, למשל כאשר סטודנט לעבודה סוציאלית מסיים את תקופת הכשרתו. במקרים כאלה חשוב לנהל תהליך פרידה מסודר ככל האפשר. [השלכות רגשיות ותהליך העיבוד:] הסיום מלווה לעיתים קרובות **בתחושות אמביוולנטיות**, הן מצד המטופל והן מצד העובד הסוציאלי. אם הקשר מסתיים ללא אפשרות לעיבוד רגשי הולם, יש לבחון חלופות שיאפשרו לעבד רגשות אלה, ולו באופן חלקי. [מרכיבי תהליך הסיום] 1. **הערכת מוכנות המטופל לסיום** -- יש לוודא שהמטופל מסוגל להמשיך להשגת מטרותיו ללא תמיכה או לבחון חלופות מתאימות. 2. **תכנון משותף של הסיום** -- יש לדון בהשלכות הפרידה ובצעדים להמשך הדרך, כדי להעניק למטופל תחושת ביטחון וכלים להתמודדות עתידית. 3. **הערכה של התהליך** -- הבנת השינוי שהתרחש, התובנות שהופקו והדרכים ליישום הידע הנרכש בהמשך החיים. באופן אידיאלי, תהליך הסיום יכול לשמש **כחוויה מעצימה** המדגישה את עיקרון **\"סוף הוא התחלה חדשה\",** הן עבור המטופל והן עבור העובד הסוציאלי. **[גישות ושיטות התערבות פרטניות בעבודה סוציאלית :]** עבודה סוציאלית פרטנית **מתבססת על תיאוריות בהתפתחות האדם**, מהן נגזרות גישות טיפוליות ושיטות התערבות שונות. שיטות אלה כוללות טכניקות מגוונות, והן מתעדכנות בהתאם למחקר והערכה מתמשכים. בנוסף, העובד הסוציאלי מושפע מהבסיס התיאורטי של המקצוע, מתפיסות כלליות על טבע האדם, מהתפתחויות טכנולוגיות (כגון טיפול מרחוק) ומהתערבויות נוספות שמתקיימות במקביל, כמו טיפול פסיכיאטרי. [שתי הגישות המרכזיות בעבודה סוציאלית:] 1. **הגישה הפונקציונליסטית** -- מתמקדת בעידוד האדם להשתמש ברצונו החופשי כדי להשיג מטרותיו, תוך התמקדות בסביבה החברתית הנתונה. 2. **הגישה הדיאגנוסטית (פסיכואנליטית)** -- מבוססת על פרויד ורואה בקשיים מחסומים בהתפתחות האישיות. היא שואפת להביא את האדם לתובנות לגבי מחסומים אלה כדי שיוכל להשתחרר מהם. [בעיקרון, שתי הגישות **מנוגדות**:] **הפונקציונליסטית** מתמקדת [בהווה ובעתיד], ואילו **הדיאגנוסטית** עוסקת בעיבוד קשיי [העבר]. עם זאת, בפועל, [ההבדלים ביניהן מטשטשים בשל השפעתן של:] - **תיאוריית המערכות** -- האדם מתפקד בתוך מערכות חברתיות שמשפיעות עליו. - **התיאוריה האקולוגית** -- מרחיבה את הבנת יחסי הגומלין וכוללת גם השפעות עקיפות (כמו תקשורת). - **הפילוסופיה הפוסט-מודרנית** -- מדגישה את האופן שבו האדם תופס את המציאות, ולא רק את המציאות ה\"אובייקטיבית\". הגישה הדיאגנוסטית הושפעה רבות מתיאוריות אלה, מה שהוביל לשינוי בשיטות העבודה בעבודה סוציאלית המודרנית.  **[לוי- עבודה סוציאלית בקבוצות עם פונים לשירותי הרווחה:]** **[מבוא:]** - **עבודה קבוצתית בעבודה סוציאלית**: בפרק זה יוסברו עקרונות העבודה עם קבוצות בסוכנויות לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, תוך הצגת דינמיקה קבוצתית וקשרים בין העבודה הסוציאלית הקבוצתית והתהליך ההיסטורי שלה. - **הדגם התיאורטי של העבודה עם קבוצות**: יוצגו 6 שלבי התפתחות של קבוצה, משלב התכנון ועד לשלב הסיום, כולל התערבויותיו של העובד הסוציאלי בכל אחד מהשלבים. - **שימוש במינוח \"עובד סוציאלי עם קבוצות\":** במהלך הפרק, ייעשה שימוש במינוח \"עובד סוציאלי עם קבוצות\" כמתאר את ההתערבות במדיום קבוצתי כחלק מהתערבויותיו של העובד הסוציאלי, ולא כתחום התמחות בלעדי. **[הסיבות לעבודה בקבוצה:]** - [הסיבות לעבודה עם קבוצות: ] \- בני אדם חיים בקבוצות, והן מייצגות את החברה הרחבה. קבוצות הן חלק מרכזי בחיינו, בהם אנו מבלים זמן, מתפתחים ומתחנכים. \- קבוצות טיפוליות מספקות תחושת שותפות גורל, עזרה הדדית, ולחץ קבוצתי שמסייע בשינוי עמדות והתנהגויות. \- לעיתים, קבלת עזרה מקבוצה של \"אחים לצרה\" עשויה להיות משמעותית יותר מאשר עזרה ממטפל מקצועי. - [יתרונות וסכנות העבודה בקבוצות:] \- קבוצות מהוות כלים טיפוליים, לימודיים וחבריים, ומאפשרות פיתוח כישורי חיים, משוב ופתרון בעיות. \- עם זאת, **לחצים מוגזמים לאחידות עלולים לפתח את \"תרבות העדר\", להביא לקיפאון מחשבתי ולפגוע בחופש הפרט להגדרה עצמית. קבוצה עלולה להכתיב נורמות התנהגות שליליות ולפתח את תופעת \"השעיר לעזאזל\"-** התעמרות (השפלה, גרימת סבל, התעללות) בחברים חלשים בקרבה. \- על העובד הסוציאלי לדעת לנצל את היתרונות ולמנוע את הסיכונים בעבודה קבוצתית. **[מהי קבוצה:]** - **[הגדרה של קבוצה: ]** - **[הבחנה בין קבוצה גדולה וקטנה: ]** - **[הגדרות שונות של קבוצה: ]** **[הגדרת קבוצה קטנה לפי ג\'ונסון וג\'ונסון: ]** \- קבוצה קטנה כוללת שני אנשים או יותר, המקיימים יחסי גומלין פנים אל פנים, ומודעים לתלות ההדדית ביניהם בשעה שהם שואפים למטרות משותפות.\ - חברי הקבוצה מודעים לחברותם בה ומודעים לחבריהם בקבוצה. [המספרים המומלצים לחברי קבוצה קטנה: ] \- **קבוצה משימתית**: 5-7 משתתפים. \- **קבוצה טיפולית**: 7-9 משתתפים. \- **קבוצת תמיכה**: 10-15 משתתפים. \*\*המספרים אינם מוחלטים ויכולים להשתנות בהתאם לנסיבות. - הגדרה זו **אינה כוללת קבוצות אינטרנטיות**- קבוצות תקשורת או תמיכה הדדית באינטרנט לא נכללות בהגדרה, כיוון שחסרה להן הדינמיקה הבלתי אמצעית של מפגשים פנים אל פנים. **[סוגי קבוצות בעבודה סוציאלית: ]** - **קבוצות טבעיות**: התפתחותן ספונטנית (כמו משפחות, כנופיות נוער עבריין). - **קבוצות מובנות**: מוקמות באופן מכוון כדי לתת מענה לצרכים שונים, דורשות התערבות פעילה של עובד סוציאלי (כמו קבוצות למשפחות חד הוריות, קבוצות להורים שכולים). - **מקום פעילות**: בתוך [מסגרת מוסדית] (כמו בתי ספר, בתי חולים, בתי כלא) או [בקהילה הפתוחה]. - **סיבת ההשתייכות**: מתוך [בחירה חופשית], [צווים חוקיים] (כמו בשירותי מבחן), או [סמכות טיפולית] (כמו בבתי חולים לנפגעי נפש). - **קבוצות פתוחות**: תחלופה מתמדת של משתתפים. - **קבוצות סגורות**: מספר המשתתפים קבוע, מתחילים ומסיימים את התהליך יחד. - [משך פעילות הקבוצה: ] \- קצרות טווח: מוגדרות למשך 10-12 מפגשים. \- ארוכות טווח: פועלות במשך חודשים ואף יותר. \*\*קבוצות יכולות לכלול מרכיבים שונים של סיווגים כמו קבוצות פתוחות, ארוכות טווח, במסגרת מוסדית. [אחת הדרכים להבחין בין סוגים שונים של קבוצות היא על פי מטרותיהן: ] - **ג\'ולי פיליפס** מציעה חלוקה ל-9 קטגוריות של קבוצות בעלות מטרות שונות. - **טוסלאנד וריוואס** עורכים חלוקה נוספת ומבחינים בין \"**קבוצות טיפוליות**\" לבין \"**קבוצות משימתיות**\". \- [קבוצות טיפוליות]: מטרתן העיקרית היא **לתת מענה לצרכים חברתיים-רגשיים של חברי הקבוצה**. \- [קבוצות משימתיות]: ממוקדות **בפתרון בעיות מחוץ לקבוצה, כמו בעיות ארגוניות או קהילתיות**. **[סוגי קבוצות טיפוליות:]** 1. **קבוצות למידה** - מספקות מידע ומיומנויות בתחומים מעשיים (כגון חינוך מיני, מניעת התמכרויות) ובהכנה לשלבי חיים שונים (כגון פרישה, אימוץ). - מאופיינות במבנה ברור, למידה ממוקדת, הנחיה צמודה והגבלת זמן. - [תפקיד העובד]: מתן מידע, תרגול התנהגויות באמצעות סימולציות ותרגילים מובנים. 2. **קבוצות גדילה** - עוסקות בהתמודדות עם בעיות אישיות וקשיים בין-אישיים באמצעות הגברת מודעות עצמית. - פועלות במתכונת \"כאן ועכשיו\", עם מתן קבלת משוב על אירועים בתוך הקבוצה. - [תפקיד העובד]: פיתוח לכידות קבוצתית, יצירת מודעות עצמית, עידוד אמפתיה ולקיחת אחריות אישית. - *דוגמאות*: קבוצות מפגש, קבוצות רגישות, פסיכודרמה, גשטלט, טיפול באומנויות. 3. **קבוצות תרפיה** - מסייעות בהתמודדות עם בעיות אישיות ושיקום לאחר טראומה חברתית או בריאותית. - מזוהות עם עבודה סוציאלית, מקדמות מעבר מתפקוד לקוי לנורמטיבי. - מתבססות על המודל הרפואי: איסוף נתונים, אבחון, התערבות ומעקב. - [תפקיד העובד]: מהווה סמכות מקצועית וסוכן שינוי. - *דוגמאות*: קבוצות לגמילה מסמים, נפגעות אונס, גברים אלימים, אנשים בבדידות חברתית. 4. **קבוצות סוציאליזציה** - מטרתן להפחית בידוד חברתי, לארגן פעילויות פנאי ולבנות יחסים חיוביים. - כוללות תכנים חינוכיים, חברתיים ובידוריים, תוך למידה חווייתית. - פעילותן מתקיימת לרוב במרכזים קהילתיים ומועדונים לנוער וקשישים. - [תפקיד העובד]: פיתוח מנהיגות, תכנון פעילויות, סיוע ארגוני ועזרה למתקשים להשתלב. [סוגי קבוצות נוספים לפי פיליפס:] 5. **קבוצות לעזרה עצמית** - מתמקדות בתמיכה הדדית, **ללא עובד מקצועי**. - [תפקיד העובד (מחוץ לקבוצה):] איתור מקום למפגשים, פרסום, הפניית מטופלים. - כוחן נובע מהתמיכה של חברים בעלי חוויות דומות, ללא הגבלת זמן. - *דוגמאות*: אלכוהוליסטים אנונימיים, קבוצות גמילה מהימורים וסמים. 6. **קבוצות בהכוונה עצמית (\"קבוצות תמיכה\")** - דומות לקבוצות עזרה עצמית אך **כוללות מעורבות פעילה של עובד סוציאלי**. - העובד מסייע בהנחיית דיונים, ארגון, גיוס משאבים, תכנון מפגשים והפצת סיכומים. - משתתפים: חולים, בני משפחותיהם או קבוצות מעורבות. - *דוגמאות*: קבוצות לחולי סרטן, טרשת נפוצה, הורים לנפגעי נפש. - כוחן נובע מהתמיכה של \"אחים לצרה\" והסיוע ההדדי המתמשך. **[קבוצות משימתיות:]** - **קבוצות מש?