סיכום מקוצר למבחן PDF

**[סיכום מקוצר למבחן (ללא מצגות):]** **[שולמן- the skills of helping:]** - **מטרת המאמר**- מתמקד בשלבים הראשונים של העבודה הסוציאלית, בדגש על תהליך ההתקשרות עם הלקוח. - **המטרה המרכזית**- להציג מודלים וכלים מעשיים לבניית מערכת יחסים טיפולית יעילה וחזקה. **[מניעים לבחירה במקצועות העזר...

**[סיכום מקוצר למבחן (ללא מצגות):]** **[שולמן- the skills of helping:]** - **מטרת המאמר**- מתמקד בשלבים הראשונים של העבודה הסוציאלית, בדגש על תהליך ההתקשרות עם הלקוח. - **המטרה המרכזית**- להציג מודלים וכלים מעשיים לבניית מערכת יחסים טיפולית יעילה וחזקה. **[מניעים לבחירה במקצועות העזרה:]** - אלטרואיזם ורצון לעזור. - תחושת שליחות ומטרה. - משיכה לעבודה בין אישית. **[חשיבות הפגישות הראשונות:]** - **בניית בסיס לעבודה פרודוקטיבית**- ביסוס אמון. - **מניעת נטישה**- ניהול לא טוב יוכל לגרום לנטישת הלקוח. **[כישורי עובדים:]** - **בירור תכלית ותפקיד העובד**- הגדרת גבולות ברורה של עבודת העו\"ס. - **קבלת משוב מהלקוח**- בירור תפיסת הלקוח של צרכיו ורצונותיו. - **חלוקת דאגות הלקוח לחלקים**- לפרק לחלקים הניתנים לניהול. - **תמיכה בלקוחות בתחומי טאבו**- דיבור על נושאים המיוחסים בדר\"כ לטאבו. - **התמודדות עם סוגיות של סמכות**- לברר ציפיות משותפות ובעיות בנושא סמכות. **[שאלות מרכזיות המעסיקות את הלקוח:]** 1\. **על מה כל זה**- מה מטרת הפגישות והשירות המוצע לו. 2\. **איזה סוג של עובד סוציאלי הוא יהיה**- ניסיון של הלקוח להעריך את אישיותו וגישתו של העו\"ס. \*שאלות אלו נובעות מחששו של הלקוח מפני הדרישות שיוצבו בפניו. חשוב ללקוח לראות את העו\"ס כאדם בעל כישורים שעושה דבריו **איתו**, **[ולא]** כבעל סמכות שעושה **בשבילו**. **[3 שלבים בהם הלקוח נדרש לקבל החלטה ביחס לעו\"ס:]** 1\. **החלטה ראשונה**- [בפגישות הראשונות] הלקוח מתחיל לפתח ברית עם העו\"ס. ללא מחויבות אמיתית הקשר נידון לכישלון.\ \***לקוח מנדט**- הונאת העו\"ס לפיה הלקוח אומר מה שהעו\"ס רוצה לשמוע אך **לא מה שהוא באמת מרגיש**. 2\. **החלטה שניה**- [במעבר בין השלבים]. הלקוח מחליט אם הוא ממשיך בתהליך או פורש. 3\. **החלטה שלישית**- [לקראת סיום הטיפול]. הלקוח מחליט אם להתמודד עם מה שעולה בטיפול או להימנע מכך. **[גורמים שיכולים להוביל לכך שהעו\"ס לא יציג בצורה ברורה את מטרות הפגישה עם הלקוח:]** - **המודל הרפואי**- מעודד גישה של 4 שלבים: לימוד, אבחון, טיפול והערכה (לאט\"ה). המודל גורם לעו\"סים לראות את הפגישה הראשונה כתרגיל איסוף נתונים בו הלקוח מספק מידע, ובשל ההתעסקות בכך **לא להציג באופן ברור את מטרת הפגישות**. - **הצורך בניית קשר**- קיימת **[תפיסה שגויה]** על פיה יש לבנות קשר טיפולי [לפני] שמתחילים לעבוד על בעיות, אך **לפני כן חשוב להבהיר את מטרת הפגישות ותפקיד העו\"ס**. - **מבוכה**- בגלל הרגשת מבוכה של העו\"ס לגבי הבעיה של הלקוח, עלולים להימנע מלדבר ישירות על הבעיות. - **מטרות נסתרות**- כשלעו\"ס יש מטרות נסתרות הוא עלול להתקשות להציג מטרה ברורה (למשל אם העו\"ס מאמין שהוא יודע כבר את בעיית הלקוח הוא עלול להימנע מלדבר על כך בצורה ישירה). - **שימוש בז\'רגון מקצועי**- מקשה על הלקוח להבין את מטרת הפגישות. **[החוזה הטיפולי]-** תקופת משא ומתן הכוללת את הלקוח והעו\"ס בה מוגדרים בצורה שקופה תחומי האחריות והציפיות ההדדיות עבורם. תהליך שנועד **ליצור קרקע משותפת בין השירותים המוצעים לצרכיו של הלקוח**. **[כולל 3 אלמנטים מרכזיים:]** 1\. בירור מטרת המפגש. 2\. בירור תפקיד העו\"ס. 3\. קבלת משוב מהלקוח. (אלו גם שלושת המיומנויות המרכזיות לבניית \"חוזה עבודה\") \*בניית החוזה היא תהליך **מתמשך ודינמי** שיכול להימשך **לכל אורך מערכת היחסים הטיפולית**. חוזה טיפולי **מוצלח** תורם **לפיתוח אמון** בין הלקוח לעו\"ס ומהווה **בסיס חיוני** למעברים בין שלבי העבודה **והתמודדות** עם צרכיו של הלקוח. **ככל שהקשר הטיפולי יתחזק האמון יגבר**. **שוורץ**- פיתח את רעיון **\"חוזה העבודה\"**- חוזה נוצר **מנקודת המפגש** (שהיא **[הבסיס]** לחוזה העבודה) בין הלקוח לבין משימות הסוכנות: - **נקודת המפגש בין העו\"ס ללקוח**- חוזה עבודה צריך לשקף באופן גליו את האינטרסים של הלקוח והסוכנות. - **תפקיד העו\"ס כמתווך**- בין הלקוח לבין השירות. - **התגברות על מכשולים**- צריך לחפש קרקע משותפת, חפיפה בים השירותים של הסוכנות לבי צרכי הלקוח. **[יתרונות גישת ההתקשרות:]** - **בניית אמון**. - **העצמת הלקוח**- לתת לו לקחת חלק אקטיבי בקבלת החלטות. - **הגדרת גבולות הטיפול**. - **יצירת מסגרת לעבודה**- יצירת מפת דרכים לתהליך הטיפולי בכדי להתקדם בצורה יעילה. **[אסטרטגיות להתמודדות עם התנגדות הלקוח:]** - **התייחסות גלויה להתנגדות**- להכיר בקיומה. - **הדגשת שליטת הלקוח**. - **התמקדות בנקודות החוזק של הלקוח**. **[גורמים התורמים להתפתחות ההתקשרות לאורך זמן:]** - **חשיפת נושאים קשים בהדרגה**- ככל שמערכת היחסים מתחזקת כל הלקוח יכול להרגיש יותר אמון בעו\"ס (קבלת החלטות שניה). - **הבהרה מתמשכת של מטרת ותפקיד העו\"ס**. - **טעויות והחמצות**- זיהוי טעויות העו\"ס ותיקונן תורם לחיזוק האמון. - **התמודדות עם נושא הסמכות**. - **גמישות**- להתפתחויות ולצרכים המשתנים לאורך מערכת היחסים הטיפולית. **[אתגרים בהתקשרות עם לקוחות עמידים:]** - **עמדה אמביוולנטית לגבי הרצון לקבלת עזרה**. - **התנגדות**- יכולה להיות אקטיבית ( עוינות וכעס) או פסיבית (אדישות והימנעות). - **סמכות**- פירוש הלקוח את הניסיון לעזור כניסיון שליטה. **[אסטרטגיות להתמודדות עם לקוחות עמידים:]** - הכרה להתנגדות. - הדגשת השליטה של הלקוח. - התמקדות בנקודות חוזק. - אמפתיה ותקשורת מכבדת. - הבהרת מטרות. - סבלנות והתמדה. **[פגישה מתבטלת והעו\"ס מרגיש הקלה]**- זה יכול להצביע על אמביוולנטיות מצד העו\"ס למתן עזרה ללקוח. זה עשוי להיות סימן אזהרה לחוויית העו\"ס בקשר עם הלקוח. יכול להיות שבאופן מודע או לא מודע העו\"ס מעביר תחושה ללקוח כי הוא לא רצוי. זה עלול להוביל ל\"נבואה המגשימה את עצמה\". **[מודלים להערכה בפגישות הראשונות:]** - **מודל הפרדיגמה הרפואית**- גישה לינארית בעלת 4 שלבים: למידה, אבחון, טיפול והערכה (לאט\"ה).\ [יתרונות]- מספקת מסגרת ברורה ומובנית לתהליך הטיפול, שימושית לאיסוף מידע רלוונטי.\ [חסרונות]- לינאריות, התמקדות בפתולוגיה, הנחת יסוד שגויה (השינוי מגיע מהלקוח ולא מהעו\"ס) - **המודל האינטראקציוני**- רואה את תהליך ההערכה כחלק אינטגרלי מתהליך ההתקשרות ושפ דגש על הדדיות.\ [עקרונות המודל:]\ 1. [התייחסות להקשר]- להבין את מצב הלקוח ורצונותיו.\ 2. [חיפוש אחר קרקע משותפת]- מה הצרכים המשותפים של הלקוח והסוכנות.\ 3. [שקיפות ותקשורת פתוחה].\ 4. [גמישות]- בתהליך ההתערבות ובצרכיו של הלקוח. - **מודל ה\"אבחנה החברתית\" של מרי ריצ\'מונד**- מורכב מניתוח 3 אלמנטים:\ 1. המצב החברתי.\ 2. אישיות הלקוח.\ 3. בעיה.\ \*\*המודל שם דגש על **ההבנה ההוליסטית של הלקוח**. **[מיומנויות טיפול- היפוורת:]** **[בעת שימוש במיומנויות ורבליות יש לשים לב לשני משתנים קריטיים מצד הלקוח:]** 1\. **הלימה בין המסרים של הלקוח לתגובת העו\"ס**. 2\. **רלוונטיות התוכן**- תגובת העו\"ס רלוונטיות לתוכן הבעיות. **[מיומנויות ורבליות:]** - **תגובות מקדמות**- תגובות המעידות על הקשבה בתשומת לב רבה המעודדת את הלקוח להתבטא מילולית.\ -עידוד מינימלי- של הלקוח לבטא את צרכיו.\ -תגובות מדגישות- חזרה על דבריו בכדי לעורר הרחבה מצדו. - **פרפרזה/הדהוד/עיבוד מחדש**- ניסוח ששם את הדגש על היבטים קוגניטיביים של המסר של הלקוח וחזרה על תוכן דבריו של הלקוח בשינוי נוסח. - **שיקוף:**\ -שיקוף פשוט- זיהוי רגשות הלקוח ללא נקיטת עמדה או ניסיון לגרום לו להתמודד עמן.\ -שיקוף מורכב- הוספת משמעות בולטת. התייחסות לרגש לא מדובר מתחת לבעיה.\ -שיקוף דו כיווני- סיוע ללקוח בראיית שני הממדים של קונפליקט.\ -שיקוף המכיל מטאפורה או דימוי- לצייר תמונה של מה הלקוח צריך.\ -שיקוף עם טוויסט- העו\"ס מסכים עם הדילמה שתיאר הלקוח, אך משנה את הדגש בכדי שהלקוח יבין כי הדילמה פתירה. - **מסגור/ניסוח מחדש**- הארת תוכן, נקודת מבט נוספת מעבר למה שהלקוח ציין. הגדרה מחדש של הבעיה ע\"י חיזוק או החלשה של העוצמה של ביטוי הלקוח. - **תגובות סגורות**- מגדירות נושא ומגבילות את תגובת הלקוח.\ **תגובות פתוחות**- מזמינות ביטוי רחב ומשאירות חופש ללקוח לבטא את מה שנראה לו חשוב. אפשר להשתמש בשאלות פתוחות ללא הבניה המשאירות ללקוח את האופציה להחליט על מה רוצה לדבר, או בשאלות פתוחות מובנות אשר מגדירות נושא לדיון אך מותירות מרחב לשיח. - **קונקרטיזציה/הבהרה**- ניסיון להגיע למיקוד בתשובה כדי לתקשר את הרגשות והחוויות באופן מובן ומדויק.\ [עו\"ס צריך לסייע ללקוח להבהיר את עמדתו ע\"י:]\ -מודלינג- של התגובה בכדי להבין את המסר של בלקוח.\ -הכוונה- של הלקוח לבקש הבהרה.\ -לימוד- הלקוח איך להבהיר עמדה. - **מיקוד**- [3 פונקציות:]\ 1. בחירת נושאים רלוונטיים לחשיפה.\ 2. חשיפת נושאים והעמקה בהם.\ 3. שימוש בפוקוס בנושא הנבחר.\ \*יש להתייחס לדאגות, לכוחות, לטיפולים קודמים, ליחסים הבין אישיים ולמערכות תמיכה של הלקוח, ולעודד אותו לדבר על הבעיות שלו **באופן חופשי** תוך כדי **העמקה** בהן. ניתן לעשות זאת על ידי **שימוש בתגובות עם סיומת פתוחה**. - **תגובות מסכמות**- [4 טכניקות של סיכום:]\ 1. הדגשת מרכיבי מפתח של דיון בבעיות ספציפיות לפני שינוי הפוקוס של הדיון.\ 2. קישור בין אספקטים רלוונטיים.\ 3. חזרה על נקודות חשובות בשיחה ומשימות של הלקוח.\ 4. סיכום של הנקודות המרכזיות והחשובות מהמפגש הקודם וחזרה על התקדמות ומשימות הלקוח. **[המדריך האינטגרטיבי לחשיבה תוצאתית- ארזי (עמ\' 5-16, 23-27):]** **[שלושה תהליכי מפתח עמדו הרקע להתאמת חשיבה תוצאתית בזירת הרווחה:]** 1\. התמקצעות ואחריות בניהול הציבורי.\ 2. מגמות מקצועיות בע\"ס.\ 3. התפתחות טכנולוגיות ותהליכי מחשוב. **חשיבה תוצאתית**- היא חתירה לשיפור מתמיד של השירותים ושל תוצאותיהם ע\"י תכנון מנוצק להשגת התוצאות וניטור שוטף של מידת השגתן על ידי שימוש מושכל ורגיש הידע. - מושתת על מהלך חקרני מושכל בו שמים דגש על רפלקציה והנמקה. - תהליך ספירלי. - מציבה את השינוי המתוכנן במוקד ההתערבות. - מבנה תהליכים שיטתיים לאיסוף מידע. - תומכת בתהליכי קבלת החלטת והפעלת שיקול דעת מקצועי. - מציגה היגיון רב-שכבתי. - דורשת הקפדה על שמירת עקרונות מקצועיים ואתיים. **[מושגי מפתח:]** - **מערכת לקוח**- היא הגורם הנמצא במוקד תהליך ההתערבות ועבורו אמור להתחולל השינוי. - **מערכת פעולה**- מערכת חיצונית ללקוח שיכולה להשתתף בהתערבות בכדי לסייע ביצירת השינוי. - **תיאוריית השינוי**- מסגרת המסייעת לתאר כיצד תכנית התערבות ואסטרטגיית הפעולה אמורות להביא להשגת התוצאות הרצויות. - **מודל לוגי**- כלי עבודה שמסייע לנסח, לחשוף ולהציג את תיאוריית השינוי. **[רכיבי המודל הלוגי:]** - **מאפייני רקע**- נתונים על מערכת הלקוח (גורמים מגבירי סיכון, נתונים שיש להתחשב בהם בתכנון ההתערבות, נתונים שיש לבחון בהליכי הלמידה. - **כוחות ומשאבים**- היכולים לסייע בהתערבות. - **התערבויות קודמות ומקבילות**. - **צרכים**- של הלקוח שייקבעו את הבסיס למוקד ההתערבות. - **תוצאות סופיות רצויות**- השינויים שההתערבות מנסה לקדם. - **תוצאות ביניים**- אבני הדרך להשגת התוצאות הסופיות הרצויות. - **סמנים (אינדיקטורים)-** מסייעים בזיהוי השגתן או אי השגתן של התוצאות הרצויות. - **תפוקות**- הפעולות והאסטרטגיות הנכללות במסגרת תכנית ההתערבות באמצעותן פועלים בכדי להשיג את התוצאות הרצויות (הכשרת עובדים, ניסוח נהלים, הדרכה\...) - **תשומות**- המשאבים הנדרשים לקיום התפוקות (עלויות כלכליות, מבנים, כוח אדם..) - **הערכת מצב** -- תיאור שיטתי של מצב הלקוח. - **מדידת תוצאות**- באיזו מידה הושגו השינויים. - **יעד התוצאה**- הגדרה מדויקת של היקף ועוצמת השינוי הרצוי. - **מדדים משותפים**- מדידה כוללת של התוצאות. **[החשיבה התוצאתית בניהול מקרה: פרט-משפחה:]** מתאימים את ההתערבות לצרכים, מאפיינים, כוחות ומשאבים הייחודיים של הלקוח. צריך לראות את המשפחה כולה כמערכת הלקוח, בשל היכולת שלה להשפיע על השינוי בפרט. - **תכנון**- מהלך לניסוח תיאוריית השינוי עבור לקוח מסוים בהתערבות. צריך להיעשות בשותפות עם הלקוח ו/או גם עם גורמים נוספים. [תהליך התכנון מבוסס על המודל הלוגי וכולל 4 שלבים:]\ 1. הערכת מצב- מאפייני רקע, צרכים וכוחות:\ -מתרחשת צמוד לפניה.\ -[שלבי הכנה]- איסוף נתונים מנקודת המבט של הלקוח ומקורות מידע שונים.\ -[שלב א]- הגדרת מערכת הלקוח- מי הלקוח.\ -[שלב ב]- זיהוי מאפייני הרקע- נתונים לגבי מערכת הלקוח שאינם מוקד ההתערבות.\ -[שלב ג]- הגדרת צרכים ובעיות. 2\. הגדרת תוצאות- סופיות וביניים.\ 3. בחירת תפוקות- בניית תכנית ההתערבות.\ 4. תשומות- הערכת תשומות נדרשות ליישום ההתערבות. **[מיומנויות טיפול- היפוורת- פרק 9: גורמים תוך אישיים, בין אישיים וסביבתיים בהערכה]** האינטראקציה של מערכות מרובות בבעיות אנושיות- בעיות, חוזקות ומשאבים נובעים מאינטראקציה בין מערכות **תוך אישיות, בין אישיות וסביבתיות**. [חוסר איזון] תפקודי במערכת [אחת] תורם בדרך כלל לחוסר איזון [באחרות]. **[מערכות תוך אישיות]**- הערכה מקיפה של הפרט לוקחת בחשבון מגוון תחומים. הערכת העו\"ס צריכים להתמקד באופי הקשיים של הלקוח, סיבת ההערכה והמסגרת בה היא מתבצעת. **[הערכת תפקוד פיזי:]** - **מאפיינים פיזיים וצורתם**- עשויים לשמש כמשאב או כנטל ועשויים לייצר תפיסות חיוביות או שליליות לגבי הלקוח ולהשפיע על הדימוי העצמי שלו.\ על אף ההשפעה של הרקע והערכים התרבותיים איתם מגיע בעו\"ס, עליו להיות מסוגל להעריך באופן אובייקטיבי א הלקוח. - **בריאות גופנית**- חשוב שהעו\"ס יתחשב במצב הבריאות של הלקוח. - **הערכת שימוש יתר בתרופות, אלכוהול וסמים**- הבנה מדויקת חייבת לכלול מידע על שימוש בתרופות, סמים ואלכוהול. חוקיים או לא חוקיים, בכדי להיות מודע לתופעות הלוואי ולהשפעה על הלקוח.\ חשוב לאסוף מידע לא רק מהלקוח, אלא גם מהאנשים המכירים אותו, את הרגליו ואת אורח חייו. - **הפרעות ממכרות ונפשיות**- הערכה מדויקת חשובה לתכנון טיפול מכיוון שהפרעות אלו עלולות להופיע יחד, מה שעלול להקשות על הלקוח במיוחד להתמיד בתכנית הטיפול. \*\*העו\"ס צריך להביע אמפתיה ורגישות ללקוח. - **הערכת תפקוד קוגניטיבי/תפיסתי**- משמעויות או פרשנויות של אירועים, ולא האירועים עצמם, מניעים בני אדם להתנהג כפי שנוהגים. - **תפקוד אינטלקטואלי**- הבנת התפקוד יאפשר להתאים ביטויים מילוליים לרמת הלקוח. שיקול דעת- לקוחות בעלי שיקול דעת לקוי יכולים להכניס עצמם להמון בעיות אחת אחרי השנייה. - **בדיקת מציאות**- מפתח קריטי לבריאות הנפש של הלקוח. כאשר אין התאמת מציאות ללקוח זה עלול לשמש כמעכב למוטיבציה ושינוי משמעותי, ועשוי לגרום לקשיים. - **קוהרנטיות**- דיבור סוער ובלתי קוהרנטי, בריחה של רעיונות, ניתוק של הלקוח. כל אלו עשויים להצביע על בעיות רפואיות/נפשיות או אחרות. - **גמישות קוגניטיבית**- אנשים הפתוחים לרעיונות חדשים הם בעלי יכולת הסתגלות גבוהה המסוגלים לפתור בעיות בהצלחה. כאלו שלא יכולים להוות מכשול מרכזי בדרך להתקדמות בתהליך העזרה. - **ערכים**- משפיעים מאוד על ההתנהגות האנושית וממלאים תפקיד מפתח בבעיות.\ \***דיסוננס קוגניטיבי**- עלול להיווצר כאשר אנשים מגלים חוסר עקביות בין הערכים וההתנהגויות שלהם. - **אמונות**- מהוות גורם מתווך חשוב הן לרגשות והן למעשים. חשוב לזהות אמונות כדי ליצור הערכה מקיפה של הלקוח, ולהבין האם יש לו תפיסות מוטעות או הגיוניות, לעל פי כך לפעול בהתאם. - **תפיסה עצמית**- היא גורם מכריע להתנהגות אנושית. צריך להיות מודע בהערכה לתפיסות חיוביות וגם למגבלות וחסרונות של הלקוח, אשר כל אחד בדרכו משפיע על תפקוד הלקוח. **[הערכת תפקוד רגשי]**- מושפעים ומשפיעים על/מ התנהגות. - **שליטה רגשית**- כולה לגרום ללקוח להיראות כלא מבטא עצמו או מבטא במידה רבה מידי. - **טווח של רגשות**- היכולת לבטא מגוון רחב של רגשות ההולם את מערך המצבים העצום של הלקוח. הגבלה בטווח יכולה לגרום לקשיים בין אישיים. - **נאותות התגובה הרגשית**- התבוננות ישירה בתגובות הרגשיות של הלקוחות מגלה בדרך כלל מידע רב ערך על תפקודם הרגשי.\ \***הקהיה רגשית**- תגובה עמומה או אפתית לנושא שבדרך כלל יעורר תגובה חזקה יותר. יכולה להעיד על הפרעה נפשית קשה, סימן לשימוש בסמים או תרופות, ולכן תמיד מצדיקה תשומת לב. - **סיכון לאובדנות**- בכל פעם שלקוחות מציגים תסמיני דיכאון או חוסר תקווה, חשוב להעריך את הסיכון לאובדנות כך שניתן יהיה לנקוט באמצעי זהירות כאשר מופיעים. -[דיכאון וסיכון לאובדנות בילדים ומתבגרים]- ילדים ובני נוער עשויים לחוות דיכאון בדיוק כמו שמבוגרים חווים, והתאבדות יכולה להוות סיכון בקרב קבוצות אלה. הסימפטומים של דיכאון אצל מתבגרים דומים לאלה של מבוגרים. -[דיכאון וסיכון לאובדנות בקרב מבוגרים]- הערכת התאבדות בקרב לקוחות מבוגרים חייבת הבחנה מיוחדת כדי להבחין בין כוונות אובדניות לבין מודעות לתמותה או מוכנות למוות אשר עשויים להיות סימני ההיכר של אותו שלב התפתחותי. **[הערכת תפקוד התנהגותי:]** מאמצים לשינוי מכוונים לעיתים קרובות לדפוסי התנהגות הפוגעים בתפקוד החברתי של הלקוח. כשאתה מעריך התנהגות, חשוב לזכור שהתנהגותו של אדם אחד **[אינה]** משפיעה על התנהגותו של אדם אחר בצורה ליניארית פשוטה. במקום זאת, **מתרחש תהליך מעגלי**, שבו התנהגות כל המשתתפים משפיעה ומעצבת באופן הדדי את התנהגותם של משתתפים אחרים. מכיוון ששינוי התנהגותי הוא בדרך כלל **המוקד להתערבויות בעבודה סוציאלית**, עלייך להיות מיומן בהבחנה והערכה של דפוסי התנהגות לא מתפקדים ופונקציונליים כאחד. \*[בעיות הקשורות לעודף] -- התערבויות נועדו **להפחית או לחסל** את ההתנהגויות, כמו גם התפרצויות מזג, הרבה דיבורים, ויכוחים, תחרות וצריכה עודפת.\ \*[בעיות הקשורות לליקויים] -- כאשר הערכה מגלה **היעדר** מיומנויות נדרשות, התערבויות נועדו לעזור ללקוחות **לרכוש** את הכישורים וההתנהגויות לתפקוד יעיל יותר. [בחינת מצב נפשי נועדה לתפוס ולתאר תכונות של מצבו הנפשי של הלקוח:] - מראה חיצוני. - בדיקת מציאות. - דיבור. - רגשות. - מחשבות. - רעיונות להתייחסות- רעיונות רצחניים, מחשבה אובדנית. - תפיסה חושית- אשליות, הזיות. - יכולות נפשיות- אוריינטציה, אינטליגנציה כללית, זיכרון, ריכוז. - יחס למראיין. - סיכון לתוקפנות/היסטוריה של אלימות/איומים ותכניות אלימות עכשוויות. - היסטוריה אישית. - יחסים אישיים ותמיכה חברתית. - גורמים פסיכולוגיים. - מצב גופני. - מצבי רוח נוכחיים. **[הערכת מוטיבציה]**- מודל של 5 שלבים לשינוי: 1\. לפני התבוננות- חוסר מודעות לצורך בשינוי.\ 2. התבוננות- הכרה בבעיה ובהשלכות שלה.\ 3. נחישות- הלקוח מחויב לפעולה.\ 4. פעולה- יישום התכנית לשינוי.\ 5. תחזוקה- למנוע הישנות הבעיה. **[הערכת מערכות סביבתיות]**- ההערכה **תתמקד בקשר בין המערכת הסביבתית לבין הלקוח** או בטובת ההתאמה בין האדם לסביבתו. מאמצים לפתרון בעיות עשויים להיות מכוונים לסייע לאנשים להסתגל לסביבתם, ולשנות סביבות כך **שיענו יותר על צורכי הלקוחות**, או שילוב של שניהם. מקדם התבוננות **באופן הוליסטי** בסביבתו של הלקוח ובוחן את מידת ההלימה של היבטים שונים בסביבה כדי לענות על צרכי הלקוח. בהערכה סביבתית, עלייך לתת עדיפות עליונה לאותם היבטים **הבולטים ביותר** למצבו האישי של הלקוח. - **[צרכים בסיסיים חברתיים:]** - סביבה פיזית נאותה. - מערכות תמיכה חברתיות נאותות. - השתייכות לקהילה/ אמונה משמעותית. - גישה לשירותי בריאות. - גישה לשירותי טיפול בילדים וקשישים. - גישה למתקני פנאי. - ניצול משאבים ומיצוי זכויות. - דיור מספק. - הגנה משטרתית וכיבוי אש. - מספיק משאבים כספיים. - צריכה תזונתית מספקת. - סידורי מגורים. - חינוך. - גישה לסיוע משפטי. - אפשרויות תעסוקה. - **[סביבה פיזית]**- מתייחסת ליציבות והתאמה של הסביבה הפיזית של האדם והאם הסביבה **מטפחת או מסכנת את בריאותו ובטיחותו של הלקוח**. כאשר הסביבה מהווה סכנות ללקוחות או מחמירה בעיות אחרות, יש לנקוט בצעדים **לשיפור תנאי החיים**. - **[מערכות תמיכה חברתיות]**- ממלאות מגוון צרכים לשיפור איכות חיי הלקוח. מערכות שהן מרכזיות בחיי האדם ממלאות בדרך כלל תפקידי מפתח הן כמקורות לקשיים והן כמשאבים שניתן להקיש עליהם או לשנות בפתרון בעיות. האתגר לשרטט את הרשתות החברתיות של לקוחות הוא לכלול את הגבולות הבולטים של מצב הלקוחות ולפרט כיצד מערכות מתקשרות, כיצד אינן מצליחות לקיים אינטראקציה או כיצד נדרשות לקים אינטראקציה שתיתן מענה לצרכי הלקוחות. - כלי לכך הוא **המפה האקולוגית**- מפה **המזהה ומארגנת גורמים סביבתיים רלוונטיים מחוץ להקשר האישי או המשפחתי**. כלים אלה שימושיים בבירור התמיכה והלחצים בסביבת הלקוח, וחשיפת דפוסים כגון בידוד חברתי, קונפליקטים או מערכות חברתיות שאינן מגיבות.\ \*\* חשוב לציין שחלק ממערכות התמיכה החברתיות עשויות **לטפח ולשמור בעיות בתפקוד**. צריך להיות מודעים לרשתות החברתיות השונות שנוכחות בחיי הלקוח ולהעריך את התפקידים שהן ממלאות בקשייו של האדם או ביכולתו להתגבר על בעיות כאלה. - **[רוחניות והשתייכות לקהילה/אמונה]**- רוחניות יכולה לעצב אמונות ולספק כוח בזמנים של מצוקה, והקישור לקהילת אמונה יכולה להוות מקור מוחשי לסיוע ותמיכה חברתית. או לחילופין, סוגיות דתיות עשויות להיות מרכזיות בבעיות של הלקוחות. **[הערכות בכתב]**- מהווה את הבסיס שעליו מבוססים מטרות והתערבויות. זהו גם חלק מתמשך בתהליך העזרה, שכן הערכות נבדקות ומתוקנות מחדש על סמך מידע והבנה חדשים. כמוצר כתוב, ניתן לבצע הערכות בעת האינטייק, אשר מלווה בראיונות נוספים, ובזמן העברה בין שירותים או סיום טיפול (הערכת סיכום). **[לסיכום]**- פרק זה דן בהערכה של תפקוד גופני, קוגניטיבי / תפיסתי, רגשי והתנהגותי, כמו גם מוטיבציה וגורמים תרבותיים וסביבתיים. אף על פי שכל אחד מהגורמים הללו הוצג כישות נפרדת כאן, גורמים אלה **אינם עצמאיים ואינם סטטיים**. במקום זאת, הפונקציות והגורמים השונים **מתקשרים באופן דינמי ולאורך זמן**, ומהמגע הראשוני, העובד הסוציאלי הוא חלק מאותה אינטראקציה דינמית. לפיכך, **כל גורם נתון לשינויים**, והמשימה של העובד הסוציאלי היא לא רק להעריך את יחסי הגומלין הדינמיים של גורמים מרובים אלה אלא גם **להניע שינויים הניתנים לביצוע ותואמים את יעדי הלקוח**. **[גישת הכוחות- תיאוריה ופרקטיקה- אלפסי וארזי:]** **גישת הכוחות**- תפיסה מקצועית ורעיונית המדגישה את **החשיבות של התמקדות בהיבטים החיוביים** בחייו של אדם כדי **לקדם התפתחות ושינוי**. גישה זו [אינה] מתעלמת מקשיים ואתגרים, אלא **שואפת להעצים את החוזקות**, היכולות והמשאבים הפנימיים והחיצוניים של האדם ולהציבם במוקד תהליך השינוי. לכל אדם יש כוחות הייחודיים לו גם אם הוא משתמש בהם באופן חלקי או לא יעיל, המסייעים לו לשרוד, להתמודד ולהתפתח במשך חייו. **פיתוח הכוחות היא תוצאת ביניים להשגת תוצאות רצויות של התכנית**. **[שאלון תמ\"י]**- כלי להערכת מצב ילדים ובני נוער המשתתפים התכנית לאומית.\ [מטרה]- לייצר תשתית לתהליך הטיוב ולבסס את הרציונל להגדרה.\ [שיטה]- סקירה תיאורטית של גישת הכוחות ושל הפרקטיקות המיטיבות הנובעות ממנה. שורשי הגישה ונתיבי התפתחותה: - נשענת על הגישה הסלוטוגנית שצמחה בתגובה לגישה הפתוגנית. **הגישה הסלוטוגנית** התפתחה בתחום הבריאות, ולפיה יש להתמקד בהיבטים **[המקדמים]** את בריאות האדם במקום העיסוק הכמעט -- בלעדי במניעה ובריפוי של חולי ולקויות. - **התפתחות הגישה בתחום העבודה הסוציאלית**- הם ראו בה דרך להעצים את מקבלי השירות ע\"י זיהוי וניצול הידע, הכישורים והמיומנויות שפיתחו במהלך חייהם. גישת הכוחות בעבודה הסוציאלית שילבה רעיונות ממספר גישות טיפוליות, במטרה ליצור בסיס תיאורטי רחב ואחיד לשינוי. - **התפתחות הגישה בתחום הפסיכולוגיה החיובית**- זרם מחקרי זה שם דגש על היבטים חיוביים של הקיום האנושי. - **הזיקה של הגישה לתאוריות החוסן**- גישת הכוחות הרחיבה את ההתבוננות מעבר להתמודדות עם קשיים ספציפיים, וראתה בכוחות פוטנציאל לצמיחה בכל תחומי החיים. - **התפתחות הגישה בתחום החינוך**- מחנכים החלו לראות בכל תלמיד פוטנציאל ייחודי שאותו יש לזהות ולטפח. גישה זו הובילה לפיתוח תוכניות לימודים מותאמות אישית, ושיטות הוראה המעודדות מעורבות פעילה של התלמידים.\ גישה זו מבוססת על 5 עקרונות:\ 1. אינדיבידואליות ומותאמות לצרכים של כל תלמיד.\ 2. הגדרת תוצאות אישיות.\ 3. חיזוק משאבים סביבתיים ע\"י יצירה וחיזוק של רשתות חברתיות.\ 4. דגש על כוחותיו של התלמיד בהיבט חברתי.\ 5. פיתוח כוחות התלמיד באמצעים מגוונים.\ [מודלים חינוכיים המבוססים על גישת הכוחות:] - [פעלנות ופעלנות משותפת (OECD)-] **פיתוח זהות אינדיווידואלית** באמצעות עידוד תלמידים להיות **פעילים** בתהליך הלמידה שלהם. - [התפתחות חיובית של נוער (PYD)-] מודל זה רואה בבני נוער **משאב חברתי חשוב**, **ומעודד פיתוח כוחות, נכסים אישיים ומעורבות אזרחית**. פרט לכך לפי גישה זו כל בני הנוער הם בעלי כישורים ויכולות המעידים על הפוטנציאל הגלום בהם. מטרת התכנית היא **להעצים תכונות של התלמידים**. - [למידה חברתית רגשית (SEL)-] מודל זה מתמקד **בפיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות** בקרב תלמידים. **[אפיון וסיווג כוחות בתחומי הדעת השונים]**- מודל על הכולל עקרונות מנחים -- חשוב לציין שגישת הכוחות עצמה אינה תאוריה מאורגנת עם הגדרות ופרקטיקות אחידות. לכן **קיימות פרשנויות מגוונות לגבי מהות הכוחות, אופן סיווגם ויישומם**. למרות השוני, **המשותף** לכלל הגישות **הוא התמקדות בזיהו והעצמת כוחות הן של הפרט והן של סביבתו**, במטרה לקדם חוסן אישי ולשפר את איכות חייו. [ניתן לסווג את הכוחות לשלוש קטגוריות עיקריות:] 1\. [כוחות אישיים]- תכונות אישיות, כישורים, שאיפות, תקוות, חלומות\...\ 2. [כוחות בין אישיים]- משאבים פנימיים המאפשרים לאדם לתקשר וליצור קשרים עם סביבתו.\ 3. [כוחות סביבתיים]- כוחות אלו נמצאים מחוץ לאדם, בסביבתו הקרובה **[כוחות קהילתיים]**- הקהילה מהווה רשת תמיכה חברתית רחבה היכולה לספק לילדים ולבני נוער תחושת שייכות, הזדמנויות ללמידה וצמיחה, וגישה למשאבים.\ **[חוסן קהילתי]** -- מתייחס ליכולת של הקהילה להתמודד עם קשיים ולתמוך בחבריה. **[התערבות לפי גישת הכוחות:]** גישה זו שמה דגש על **זיהוי, פיתוח וניצול הכוחות האישיים והסביבתיים** של מקבל השירות כבסיס **לצמיחה ולשינוי חיובי**. האדם כמומחה לחייו -גישת הכוחות מכירה בכך שהידע על מה **שנכון** **לאדם מצוי בקרבו**. איש המקצוע מתבקש לגשת למפגש **מעמדה צנועה וסקרנית**, לשמש **כשותף** בתהליך הגילוי ולעודד את האדם **לחקור את עצמו, את קשייו ואת המשאבים** העומדים לרשותו. [ניתן לעשות זאת ע\"י:]\ 1. שינוי נקודת מבט של הלקוח אל בכוחות שלו במקום לחולשות שלו.\ 2. פיתוח תחושת תקווה ושליטה- הצבת מטרות קטנות והכרה במאמצים והישגים. **[שיטות התערבות הנגזרות משיטת הכוחות:]** [בשלב ההערכה ותכנון ההתערבות:] - **זיהוי הכוחות והקשרים שלהם**- איש מקצוע מכוון את השיח עם הלקוח לזיהוי דרכי ההתמודדות וגילוי הכוחות. - **\"שאלת הנס\"-** שימוש בשאלות דמיוניות המסייעות ללקוח לדמיין מציאות בה **הבעיה נפתרה**. - **הגדרת מטרות ויעדים**. - **בחירת כוחות להתמקדות**- התמקדות בכוחות התורמים לכולם או בכוחות הייחודיים לכל אדם. [בשלב יישום ההתערבות והערכתה:] - **מסגור מחדש של אירועי חיים**- באופן חיובי. לתת משמעות חדשה לאירועים טראומתיים. - **גיוס כוחות אישיים ובין אישיים**. - **גיוס והפעלת כוחות סביבתיים**. - **תסריט לחיים עתידיים**- יצירת תמונה עתידית שהלקוח מבקש לעצמו. - **ניסוח והדגשה של \"היוצאים מן הכלל\"-** התמקדות ברגעי הצלחה. - **שימוש מאוזן בכוחות**- איזון בין התמקדות בכוחות והכרה בקשיים. - **משוב ממוקד שיפור**. - **שאלות רפלקציה ומדידה**- המסייעות ללקוח לשקף את התקדמותו. **[כים לזיהוי ומדידת כוחות:]** - **כלים המשלבים בין כוחות לצרכים**- לים אלו מודדים בו זמנית את הכוחות ואת הקשיים או הצרכים של האדם, כדי לקבל תמונה הוליסטית יותר של מצבו. - **כלים המתמקדים בכוחות בלבד**- אלו מתמקדים בזיהוי ובמדידת הכוחות של האדם, ללא התייחסות לקשיים או לצרכים. **[Ecosystems: A Conceptual Framework for Practice \| Miley, K.K., O\'Melia, M., & DuBois:]** **[מערכות אקולוגיות- מסגרת מושגית ליישום מעשי:]** נקודת המבט של מערכות אקולוגיות מספקת **מסגרת להבנת יחסי הגומלין** המורכבים בין **בני אדם וסביבתם**. הגישה רואה את הפרטים **כמערכות משולבות** המתקיימות בתוך מערכות גדולות יותר. **[דרך פשוטה לארגן את נקודת המבט של המערכות האקולוגיות לתוך מסגרת ידידותית למשתמש לתרגול עבודה סוציאלית כללית כוללת סכמה של חמש נקודות:]** 1\. **זהה את המערכת המרכזית**- עו\"סים מקיימים אינטראקציה עם מערכות הלקוח ומכוונים גם לשינויים במערכות סביבתיות ומבינים את התפקוד והמשאבים של כל אחת מן המערכות. העו\"ס צריך לזהות אילו משאבים קיימים ומה עשוי להשתנות.\ הכרה בהשפעות אלו דורשת ניתוח שלב אחר שלב שמתחיל בנקודת התייחסות מוגדרת היטב אותה אנו מכנים **מערכת המוקד**. מה שאנו קובעים כמערכת המוקד תלוי **[במטרה]** או **[בפעילות]** שלנו.\ אם אנחנו מתחילים לעבוד עם לקוח חדש, **[הקשר המקצועי המתפתח]** דורש תשומת לב והופך למערכת המוקד. אם אנו **מעריכים את תפקוד מערכת הלקוח** בהקשר האקולוגי שלה, **[הלקוח הוא המערכת המוקדית]**. אם אנו **מיישמים אסטרטגיות התערבות** אנו עשויים לזהות **מערכת בסביבת הלקוח** **[כמערכת המוקד]**. בפרקטיקה כללית של עבודה סוציאלית, **המערכת במוקד עשויה [להשתנות] במהלך התהליך.** **2. מה קורה בתוך המערכת-** בשלב הבא ננתח את **התפקוד הפנימי של המערכת**. הדגשת התצוגה האינטראקציונית מספקת מידע על **האופן שבו** **חברי מערכת מתקשרים**, הדפוסים שהם מפתחים והדרכים שבהן הם שומרים על איזון. התחשבות **בהשפעות התרבותיות** של ערכים, אמונות, עמדות, דפוסי תקשורת ונורמות **מוסיפה להבנתנו את התפקוד בתוך מערכת המוקד**. 3\. **מה קורה מחוץ למערכת**- **מתייחס להבנת ההקשר הרחב יותר שבו המערכת פועלת**. זיהוי השפעות סביבתיות חשובות מתחיל להסביר את התנהגות המערכת המוקדית וחושף יעדים אפשריים להתערבות. **המערכת האקולוגית הספציפית של כל מערכת היא תצורה ייחודית, ייחודית למערכת המוקד**. המערכת האקולוגית של כל מערכת **משתנה לאורן זמן**. 4\. **כיצד** **פנים וחוץ המערכת מתחברים**- האופן שבו המערכת המרכזית מקיימת קשרים ומחליפה משאבים עם מערכות אחרות בסביבתה.. **ממשק זה של המערכת עם הסביבה מהווה יעד מרכזי להערכה והתערבות**. 5\. **כיצד נעה המערכת בזמן**- מערכות בכל רמה, מהפרט ועד לחברה, **נעות בדרכן ההתפתחותיות** בתגובה לאירועים צפויים ובלתי צפויים. שני סוגי האירועים, צפויים ומפתיעים, משפיעים על מערכות. **Nodal events**- אירועים משמעותיים בחיי המערכת, שיכולים ליצור **שינוי משמעותי ופתאומי** באופן פעולתה. הם בלתי צפויים ויכולים ליצור הרס זמני במערכות.\ **אירועי צמתים**- אירועים **בלתי צפויים** היכולים **לשפר** או **לאתגר** את תפקוד המערכת. **[יישום מסגרת המערכות האקולוגיות]**- מספקת לעו\"סים כלי רב עוצמה לארגון מידע באופן שמרמז על מה עשוי להיות. **[דיאלוג בניית קשרים עם מערכת הלקוח]**- תהליך **חיוני ומורכב** הדורש מהעובד הסוציאלי להבין את דינמיקת הכוח, לתרום להעצמת הלקוח לשמור על אמינות ושקיפות. **[גילוי- הערכת תפקוד]**- הערכת התקדמות המערכת של הלקוח ככל שהיא מתפתחת לאורך זמן תורמת רמזים נוספים לגבי אירועים היסטוריים חשובים, יכולת ההסתגלות של המערכת והכיוון העתידי שלה. **[פיתוח- תכנון שינוי יישום]**- עובדים סוציאליים ולקוחות מנתחים בקפידה את האפשרויות הללו לבנות תוכניות ולבצע פעילויות, לשפר את יכולת הלקוח, להפעיל תמיכה סביבתית, ליצור בריתות. **[המדריך האינטגרטיבי לחשיבה תוצאתית- ארזי- עמ 27-37:]** - **שלב ד- זיהוי כוחות ומשאבים**- הכוחות והמשאבים הם עוגנים והזדמנויות היכולים לסייע בקיום התערבות ובקידום השגת תוצאותיה. יש חשיבות לזיהוי כוחות אלו עם הלקוח. נבחין בין כוחות ומשאבים פנימיים לאלו בסביבה החיצונית. - **שלב ה- מיפוי התערבויות קודמות ומקבילות**- הניסיונות הקודמים והמקבילים לטפל בצרכים. **[דגשים ברמת המשפחה:]** - מהי משפחה? מי נכלל בה? - מאפייני רקע של כל אחד מבני המשפחה ושל כולם כמערכת. - כוחות ברמת הפרטים במשפחה ורמת המשפחה כמערכת. - צרכים ובעיות ברמת הפרט וברמת המערכת המשפחתית. **[הגדרת תוצאות סופיות, תוצאות ביניים וזיהוי סמנים להשגתן:]** מסייעת בהגדרת תכלית ההתערבות וכן בבחירת דרך ההתערבות ורכיביה, תוך התחשבות במאפייני הלקוח ובכוחותיו. הגדרה נכונה היא תנאי הכרחי לגיבוש מערך מדידה, כדי **לאמוד את הצלחת ההתערבות**. זה תהליך **מעגלי ודינמי**. - **שלב א- הגדרת תוצאות סופיות**- מותאמת לכל לקוח ומתועדפת ע\"פ מכלול שקלולים. **[דגשים ברמת המשפחה:]** - רצוי להגדיר תוצאות רצויות ברמת כל אחד מן הפרטים וברמת המשפחה כמערכת. - התוצאות עשויות להשפיע בדרכים שונות על בני המשפחה. - ייתכן קושי בהשגת הסכמה בין שני המשפחה. - **שלב ב- גזירת תוצאות ביניים**- אבני דרך לתוצאות הסופיות:\ -תוצאות ביניים אוניברסליות- כלליות.\ - תוצאות ביניים ייעודיות- תנאי מקדים לשינוי הרצוי.\ -תוצאות ביניים מערכתיות- מתייחסות לשינויים במערכת החיצונית. **[דגשים ברמת המשפחה:]** - ראיית המשפחה כולה כמערכת לקוח- שינויים בה יגדירו את התוצאות הסופיות. - שימת דגש על הפרט- שינויים ברמת המשפחה הם אבן דרך להשגת תוצאת הלקוח, ולפיכך הם יוגדרו תוצאות בינים. - **שלב ג- זיהוי סמנים להשגת תוצאות**- **הפחתת** אותם ביטויים **לקיומה של בעיה** או **הגברת** הביטויים המצביעים על מצב **הפוך** עשויים להיות **סמנים**. בניהול מקרה חשוב להגדיר סמנים בשותפות עם הלקוח, ולהתאים אותם למקרה הייחודי. **[דגשים ברמת המשפחה:]** - הגדרה משותפת של הסמנים עשויה לסייע בתיאום הציפיות בין העו\"ס ולקוח לבים המשפחה. **[סלונים-נבו- בחירת הבעיה להתערבות והגדרתה- פרק שלישי:]** **[בחירת הבעיה להתערבות:]** - **השלב הראשון** בתהליך ההערכה הוא בחירת הבעיה או המוקד להתערבות. - בחירת מוקד ההתערבות **מורכב ומערב שיקולים** כמו משך הטיפול, סוג הטיפול, יכולת המטפל, האופן שבו המטפל רואה את הבעיה, כוחות הנפש של הפונה, ההקשר המשפחתי -- מערכתי שבו הוא חי, רצונו של הגורם המפנה, והאם מדובר בפונה רצוני או פונה לא רצוני. - אם שלב זה **אינו נעשה כראוי**, **קשיים** בניהול הטיפול ובביצוע ההערכה עלולים **להתגלות בהמשך**. - כשבוחרים מוקד להתערבות **יש לקחת בחשבון** לא רק את הפונה, המטפלת והסוכנות, אלא **גם את הגורם המפנה**. - הדרישה לבחור מוקד להתערבות היא חלק ממספר ניכר של מודלים טיפוליים המכוונים **לפתור או להקטין את היקף הבעיה שהפונה מציג** או בעיה אחרת המוסכמת של שני הצדדים. - כשהגישה הטיפולית היא **דינאמית**, ייתכן **שתקשה** על המטפל להגדיר מוקד מסוים להתערבות. - הדרישה לבחור בעיה לטיפול ולהתמקד בה עלולה **להגביל את תחושת החופש של הפונה** לכוון את הטיפול כרצונו, ולגרום לו לראות את המטפל באור סמכותי ואולי אף חודרני. - נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת **הוא העיתוי שבו בוחרים בעיה להתערבות**. בחירה **מהירה מדיי** של מוקד להתערבות יכולה להוביל **לבחירת מטרה שאינה מתאימה** לחייו של הלקוח. הצורך בהגדרה נכונה של הבעיה להתערבות **מודגש במיוחד בטיפולים קצרי מועד**. - ניתן לבחור, להגדיר, ולהעריך **יותר מבעיה אחת**. **[הגדרה אופרטיבית לבעיה הטיפולית]**- יכולה לחדד את הבנת המטפל והמטופל לגבי חומרת המצב, ולסייע בבחירת המדד שנשתמש בו כדי להעריך את הצלחת הטיפול במקרה הנידון. כדי להגיע להגדרה כזו עלינו לברר בנוגע לכל בעיה, שתי שאלות:\ 1. מה הפונה חושב/מרגיש/עושה כשהוא חווה את הבעיה.\ 2. מה השכיחות שבה הפונה חש את הבעיה. לעיתים **ההגדרה כוללת את שלושת הרכיבים -- מחשבות, רגשות, התנהגות -- ולעיתים רק חלק מהם משמעותיים לפונה**. ברור כי יש לכלול בהגדרה **רק את הרכיבים המתאימים לחיי המטופל**. **[סלונים-נבו- בחירת המטרה להתערבות והגדרתה- פרק רביעי:]** - כדאי להגדיר בצורה אופרטיבית גם את **מטרת הטיפול**- מה בדיוק רוצים להשיג שייחשב להצלחה. - רק לאחר שהבנו מה הבעיה וכיצד חווה אותה הפונה, נוכל להחליט **לאן אנו רוצים להגיע בעזרת הטיפול**. - אם הבעיה **לא הוגדרה כראוי**, אנו עלולים להגדיר את מטרת הטיפול בלי לקחת בחשבון את **ההקשר** שבו הדברים מתרחשים. - בטיפולים **ממוקדים קצרי מועד**, הצורך בהגדרת מטרה להתערבות במונחים אופרטיביים הוא **רכיב מרכזי בטיפול**. - המגמה היא להוביל **לשינוי חיובי** בחיי הפונה. **[להגדרת מטרה טובה יש מספר תכונות:]** - תנועה. - ברת השגה. - משמעותית למטופל. - מוגדרת בצורה אופרטיבית. - מוגדרת בצורה חיובית. - הגדרה כזו של מטרה להתערבות **מצמצמת את האפשרות של כישלון** **ומגדילה את הסיכוי כי התערבות תהיה חוויה חיובית למטופלים**. - נראה שכאשר **הבעיה להתערבות** מוגדרת בצורה **אופרטיבית**, **[קל]** גם להגדיר את **מטרות הטיפול** בצורה **אופרטיבית**. - ההגדרה האופרטיבית של מטרת ההתערבות צריכה לענות על השאלות יעשה מה, באיזו מידה, ובאילו תנאים. - ניתן להציב מטרות **לכל שלב ושלב** בתהליך. **מטרות צנועות אך משמעותיות לפונה המוגדרות בצורה אופרטיבית, [מגדילות] את הסיכוי להצלחה ומונעות חוויות כישלון.** - **בכל שלב** ניתן להגדיר אופרטיבית בעיה להתערבות, ומבעיה זו לגזור מטרה שאותה רוצים להשיג. **[הערכה פסיכו סוציאלית אינטגרטיבית- הצטלבות של מרחבי החיים- שפירא:]** - המאמר נותן דוגמה על שתי נשים המגיעות מרקע שונה, אך עם אותה הבעיה- אלימות במשפחה. - כיצד מציאות החיים התרבותית, החברתית, הגאוגרפית והפוליטית שבה חיות נשים אלו הופכות להיות חלק **מתפיסתן העצמית**, מהזהות שלהן, מהבנתן את הבעיה איתה הן מתמודדות ומראייתן את הדרכים שבהן אפשר או אי אפשר לפתור אותה? - הבנת עולמם של הפונים לסיוע, דרך תהליך ה\"אינטייק\", מאפשרת לעובדות הסוציאליות והמטפלות להבין את החוויה של הפונים, את מציאות החיים שלהם ותפיסתם אותה, לבסס תהליכים אמפתיים ולנסח אתם את המטרות של הקשר הטיפולי. - **בתהליך של טיפול פרטני דינמי ישנה נטייה להתרכז באיסוף מידע על עולמם התוך -- אישי של הפונים לטיפול [ולהזניח] את המידע על מיקומם החברתי, תרבותי וסביבתי**. - **מודל להערכה פסיכו סוציאלית** המבוסס על **ההנחה תיאורטית אשר מדגישה את יחסי הגומלין בין מציאות פנימית למציאות חיצונית** ואת האופן שבו שתי מציאותיות אלו הן התשתית להבנה מורכבת יותר של הפונים. **[מהי הערכה פסיכוסוציאלית]**- בהערכת הפונים ובהתאמת דרך ההתערבות. הערכה זו כוללת איסוף מידע על הפונים ועל חייהם והוא הבסיס להבנת הבעיות של הפונים לעומקן. את **תפיסת הבעיה ננסח [כפער] בין מצב [רצוי] למצב [מצוי] ולחוסר יכולת של הפונים [לצמצם, לסגור או להתמודד] עם פער זה**. **[מודל רב ממדי להערכה]**- קיימות מגוון שאלות המכוונות להתבוננות רב ממדית הרואה את הפונה ואת חייו כמתקיימים במגוון מרחבים אשר לכל אחד מהם כמה השפעות אפשריות העומדות תמיד בהקשרן להשפעות אחרות. **הגדרת בעיה, כמו גם הבנת הסיבות לה, לעולם אינה נגרמת מממד או ממקור אחד, אלא תמיד תובן כהצטלבות בין כמה ממדים: מרחב חברתי -- תרבותי (אתני), מרחב סביבתי -- קהילתי, מרחב משפחתי -- בין -- אישי ומרחב תוך אישי -- נפשי. נוסף על ארבעת המרחבים המכילים תוכן רב, פועלים על המודל גם צירי המיקום והזמן המשפיעים ומושפעים ממנו**.\ \*מרחבי התוכן השונים יתקיימו תמיד כתהליך **מתפתח** **[שאינו]** **סטטי או קבוע**. **[מרחב חברתי-תרבותי:]** - החברה היא מבנה היררכי אשר לו מרכז דומיננטי המייצג ומיוצג ע\"י **קולות הגמוניים** של בעלי **הכוח** בחברה, **[לעומת]** **שוליים מודרים ולא מיוצגים**. - **מאפיינים אלו הם מולדים, בלתי משתנים, בלתי ניתנים לרכישה ובלתי ניתנים להעברה**. - מבנה חברתי **המשמר היררכיה**, מושתת על השתתפותם של בעלי **זכויות היתר [בדיכוי] נטולי זכויות היתר**, גם אם אינם רוצים בכך ואפילו מתנגדים לזה. - שיוך לקבוצת אוכלוסייה אתנית שולית יתקשר לרוב למ**ציאות חיים של הדרה חברתית ושל שוליות מעמדית כלכלית**. - חוויות תוך נפשיות, בין אישיות ומשפחתיות של אנשים בחברה **מושפעות מרמת זכויות היתר או מהיעדר זכויות היתר שלהם.** **[מרחב סביבתי-קהילתי:]** - ההשפעה של הסביבה מכרעת בעיצובו של האדם, **כמה חייו מושפעים באופן עמוק מהסביבה הפיזית והאנושית שבה הוא חי**. - הערכת המרחב הסביבתי קהילתי תכלול **זיהוי ומיפוי של כל המשאבים הפורמליים והבלתי פורמליים הקיימים בסביבה**, ובהמשך, ניתוח נגישותם, זמינותם והתאמתם לפונים עצמם. - יחסי הגומלין בין אנשים לסביבתם חייבים להיות **גמישים**. **פערים** בין משאב מצוי לרצוי דורש התערבות **המגמישה את חוסר ההלימה**. - **הערכת משאבי הסביבה** -- הערכת הסביבה כוללת אלמנטים רבים ומגוונים ביותר, כמעט אין סופיים, והיא תמיד תלוית הפונים והצרכים שלהם. משום כך, חשובים התבוננות רחבה ככל האפשר על הסביבה של הפונים ואיסוף מידע על ממדים מגוונים ככל האפשר. - **הערכת משאבי הפונים** -- היכולת של הפונים לעשות שימוש במשאבים קיימים או לסירוגין ליצור עבור עצמם משאבים מסביבתם הפיזית או האנושית **תלויה במיומנויות וביכולות שלהם עצמם**. המוכנות, כמו גם החופש של פונים, להיעזר ולהשתמש במשאבים אשר הסביבה מציעה נוגעים בסיבות חברתיות, תרבותיות או אישיות **המונעות מאנשים מסוימים להסתייע ומקדמת אחרים לעשות זאת.** יכולתם של אנשים לבנות ולבסס קשרים, לשמר אותם ולהשתמש בהם **היא כוח ומשאב חשוב.** - לעיתים בהיעדר נכונות שאינו קשור לעצם הפנייה אלא לסגנון ההתקשרות**, משאבים קיימים הופכים להיות בלתי זמינים עבורם.** **[מרחב משפחתי-בין אישי:]** - **המשפחה** הינה המרחב **הראשון והמרכזי**. - **טיב ואופי המרחב המשפחתי** ישפיעו השפעה מכרעת על תחושות של האדם ביחס לעצמו ועל טיב ואופי היחסים הבין אישיים שילוו אותו להמשך חייו. - כל הממדים **משפיעים ומושפעים** אלו על אלו. - חקירה משותפת של העובדת הסוציאלית עם הפונים שלה את **הערכים, את האמונות ואת התפיסות המשפחתיות** חושפות אמתות מופנמות אשר **מכוונות את דרכי הפעולה של הפונים**. - **קביעת מטרות התערבות שאינן לוקחות בחשבון את הפוליטיקה של המשפחה ואת המשפחה בתוך הפוליטיקה, [לא תאפשר פתרון בעיות באופן אמתי]**. **[מרחב תוך אישי-נפשי:]** - על העו\"ס הפוגש פונים לתהליכי הערכה להיות **מודע היטב למיקום הפוליטי, התרבותי, המקצועי והאישי [שלו]**, מיקום שממנו **הוא מתבונן על העולם** התוך -- אישי -- נפשי של הפונים אליו. - נקודת המבט של נשות המקצוע **מושפעת מסטריאוטיפים ומדעות חברותיות מוטות**. - **הבסיס** להערכת המרחב התוך -- אישי -- נפשי הוא הנחת מוצא כי אנשים חיים מתוך ניסיון מתמיד להתמודד עם מציאות חייהם **[באופן המתאים והטוב ביותר]** ומתוך **שאיפה לחיים שלמים** **ולמימוש עצמי**. - ההערכה צריכה לבחון ולהסביר **כיצד נוצרו והתקבעו דפוסי התמודדות אלו**, כיצד בעבר שירתו באופן נכון, גם אם הישרדותי את הפונים, כיצד ולמה התקבעו ומדוע לא התאפשרו פיתוחם של דפוסים אחרים יעילים ומיטביים יותר. - בהמשך הקשר הטיפולי **הפער** בין האופן שבו העובדת הסוציאלית שומעת את סיפור החיים של הפונים וחווה אותם, את הכוחות, את הדפוסים ואת המנגנונים שלהם, לבין התפיסה של הפונים את עצמם, **הוא חומר חשוב מאין כמוהו** לדיאלוג ומכאן **להתקדמות בתהליך יצירת הקשר והטיפול.** - **אפשרויות מול חסמים לשינוי.** המשגה זו מעריכ**ה את הסיכוי לשינוי תוך לקיחת כל המרכיבים התוך -- אישיים -- נפשיים בהקשרם לכל המרחבים הנוספים,** ומכאן את פוטנציאל השינוי הטמון במצב אך לא באדם. **[ניסוח השערות אינטגרטיבי:]** - ההשערות האינטגרטיביות הנן ניסוח הכולל בתוכו את **מגוון הממדים והמרחבים** אשר **יחד** מנסים להסביר את **הקושי או המצוקה של הפונים**. - בקשר הטיפולי יכולה להתנסח השערה מרכזית אחת או לחילופין אם פונה מתמודד עם מגוון מצוקות או בעיות, **ינוסחו מספר השערות**. - הערכה וניסוח ההשערות הנם **חלק ראשון ומרכזי בתהליך הטיפולי**, ואופן ביצועם הופך **מכריע** במיוחד בשלב יצירת הקשר וקביעת מטרות ההתערבות. - ניסוחה של השערה הוא נקודת **ההתחלה בקשר הטיפולי**. - השערה שתנוסח **תהיה תמיד זמנית** והיא תיבדק בכך **שתמשיך לעמוד במבחן** הידע והחוויה של השותפים בתהליך הטיפולי. - **השערה אינטגרטיבית היא הבסיס לקביעת מטרות התערבות** בתחילת הקשר אך היא **ממשיכה להשתנות במהלך הקשר**. - זהו תהליך **ספירלי** אשר מלווה את הקשר הטיפולי **לכל אורכו**. **[דוח הערכה חברתית- שיפור והורג\'סי:]** - סוג מסוים של דוח מקצועי **המתאר את התפקוד והמצב הנוכחי של לקוח** ומציע מידע רקע נבחר על האופן בו הלקוח **הסתגל לאתגרים קודמים**. - **היסטוריה חברתית** כתובה היטב או דוח ערכה חברתית **שימושי במיוחד** לאנשי מקצוע האחראיים על קבלת החלטות. - תוכן הדו\"ח **ישתנה** במידה מסוימת בהתאם **לקהל עבורו הוא מוכן**. **[לדוח הערכה סוציאלית יש את התכונות הבאות:]** 1\. **תמציתי ורלוונטי**- לספק את **מה שהקורא צריך לדעת ולהיות קצר ככל האפשר**. **לא להשתמש בז\'רגון מקצועי ובתוויות אבחון**. במקום זאת, **לכלול תיאורים של ההתנהגות והביצועים של הלקוח בפועל**. 2\. **מטרה**- להיות עובדתי ככל האפשר. **לא להציג דעה או הנחה כאילו היא עובדה**, ולתייג את הפרשנויות וההשערות ככאלה. 3\. **תשומת לב לחוזקות הלקוח**- ועל כן יש **להימנע מתשומת לב למגבלות**, ליקויים ופתולוגיות. 4\. **ארגון**. בדוח יהיו כתובים הדברים הבאים: - סיבה לדיווח. - סיבה למעורבות העו\"ס. - מקור הנתונים. - רקע משפחתי ומצב. - תפקוד גופני ובריאותי. - תפקוד אינטלקטואלי. - תפקוד רגשי. - יחסים בין אישיים וחברתיים. - דת ורוחניות. - חוזקות ויכולת פתרון בעיות. - כלכלה/דיור/תחבורה. - שימוש במשאבים קהילתיים. - רשמים והערכה. - מטרות לעבודה עם הלקוח. [**סנגור למען מיצוי זכויות חברתיות בעבודתן של עובדות סוציאליות** **-אבישי בניש ועידית וייס גל**] - העיסוק **במיצוי זכויות** הוא חלק **מפרקטיקת הסנגור הפרטני**, והוא מבטא את התפיסה ולפיה **אי נגישות למשאבים ולשירותים חברתיים היא גורם חברתי המחולל מצוקה בקרב יחידים ומשפחות והפוגע בזכויות היסוד שלהם**, וכדי להתמודד איתו, **נדרשת התערבות מקצועית**. - מיצוי זכויות עולה בקנה אחד עם תפיסת העבודה הסוציאלית כמקצוע של זכויות אדם. **[המחקר ביקשו לבחון שתי שאלות מרכזיות:]** 1\. מהן התפיסות והגישות של עוס\"ים העוסקים במיצוי זכויות באשר למטרותיה ולמהותה של פרקטיקה זו?\ 2. מהם מרכיביה ומאפייניה? **[סנגור למען מיצוי זכויות חברתיות בעבודה סוציאלית:]** - לפי סוסין וקולום, **סנגור הוא התערבות שיטתית שמטרתה להשפיע על החלטה, נוהל, חוק או מדיניות של גורם או רשות שמשתמשי השירות מצויים בעמדת נחיתות ביחס אליהם**. - [שני סוגים עיקריים של סנגור:]\ 1. **סנגור חברתי**- התערבויות המיועדות **לעצב מדיניות חדשה או לחולל שינוי במדיניות הנוהגת**.\ 2. **סנגור פרטני**- סנגור **לטובת משתמשי שירותים מסוימים** במסגרת המדיניות הנוהגת. **סנגור למען מיצוי זכויות הוא חלק מפרקטיקת הסנגור הפרטני, והוא מתמקד במימוש זכויותיהם של משתמשי השירות ע\"פ החוק והמדיניות הנהוגים.** - **עבודה סוציאלית מודעת עוני**- רואה בחיים בעוני תולדה של הפרת זכויות האדם, המתבטאת, בין היתר, **באי נגישות או בנגישות חלקית למשאבים חברתיים**. - נקודת המוצא של הסנגור למען מיצוי הזכויות היא **שיש פער בין הזכויות שלי** -- **לבין מימושן**. **[מיצוי זכויות כפרקטיקה ביקורתית לטובת אנשים החיים בעוני:]** - **מיצוי זכויות כאסטרטגיה ביקורתית**: מיצוי זכויות נתפס כחלק מהתערבות רחבה עם אנשים החיים בעוני, **המדגישה את זכויות האדם כבסיס להתמודדות עם עוני**. - **הבחנה בין גישות למיצוי זכויות:\ -**[גישה שמרנית או ניאו-ליברלית] -- מתמקדת **בהיבטים בירוקרטיים וטכניים**.\ -[גישה אתית] -- רואה בעוני **הפרה של זכויות אדם ומקדמת מיצוי זכויות** כאמצעי להעצמה ולמאבק במצבי עוני. - **מיצוי זכויות כפרקטיקה של יחסים:**\ -התמקדות בהגדרת בעיות במונחי זכויות.\ -התייצבות לצד הפונים.\ -מעבר מפרקטיקה פרטנית לפרקטיקה ברמת המדיניות. - **מיצוי זכויות ככלי טיפולי:** מעבר לפתרון בעיות בירוקרטיות, מיצוי זכויות **מחזק גם את היחסים הטיפוליים בין העובדים הסוציאליים ללקוחות**. - **מודל העבודה של סטריאר ועמיתיו:\ **-הדגשת עוני כהפרת זכויות יסוד.\ -ראיית הפונה כאזרח בעל זכויות, ולא רק כמטופל.\ -זיהוי מבנים ותהליכים חברתיים שמנציחים עוני ופועלים לחיזוק מעמד הזכויות. **[שיטת המחקר:]** 1. **שדה המחקר:** - התוכנית \"נושמים לרווחה במרכז עוצמה\" הושקה ב-2015 כחלק מרפורמה ב-95 מחלקות לשירותים חברתיים. - [מטרתה]: טיפול בפרטים ומשפחות החיים בעוני ובהדרה חברתית, בעקבות דו\"ח ועדת אלאלוף (2014). - נוצרו [שני תפקידים מרכזיים]: עו\"ס מיצוי זכויות וקהילה ועו\"ס משפחה. - עו\"ס משפחה מטפלת ב-40-60 משפחות, ובסיועה עובד מלווה משפחות. 2. **איסוף וניתוח נתונים:** - המחקר מבוסס על ראיונות מובנים למחצה עם 40 עו\"סים. - דגימה תכליתית לפי מאפייני רשויות (גודל, מצב חברתי-כלכלי, צביון אוכלוסייה). - ניתוח ראיונות בגישה תוכנית לחלקים, מתמקד בתוכן ולא בצורה. **[ממצאים:]** 1. **תפיסת מטרות פרקטיקת מיצוי הזכויות:** - [מניעת מצוקה ושיפור רווחת הפונים]: התמקדות במענה לצרכים חומריים וכלכליים. - [הגברת מסוגלות עצמית]: הקניית מיומנויות וכישורים לפונים למצות זכויות בעצמם. - [תיקון עוול חברתי]: מענה לנסיבות חברתיות שפגעו בזכויות הפונים. 2. **תפיסת מהות פרקטיקת מיצוי הזכויות:** - [פרקטיקה הוליסטית]: התמקדות בהקשר רחב של חיי הפונה. - [פרקטיקה טיפולית]: הדגשת הקשר הרגשי והאישי, מעבר להיבטים טכניים. - [פרקטיקה מבוססת שותפות]: שילוב אקטיבי של הפונים בהליך המיצוי. 3. **תפיסת מרכיבי הפרקטיקה ואסטרטגיות הפעולה:** - [הערכת המשפחה ותכנון התערבות]: היכרות מעמיקה עם הפונה ותכנון תוכנית פעולה רחבה. - [אסטרטגיות פעולה מרכזיות: ] - הדרכה ואימון אישי במיצוי זכויות. - תמיכה רגשית לאורך כל שלבי ההליך. - ייצוג הפונים מול הרשויות. - רישות חברתי לשיפור תהליכי המיצוי והנגשת סיוע. **[הזיקה בין טיפול לבין מיצוי זכויות:]** 1\. **טיפול כמאפשר מיצוי זכויות:** - טיפול פסיכו-סוציאלי נתפס **כבסיס הכרחי למיצוי זכויות**. - העובדים הסוציאליים תיארו **חסמים** פסיכולוגיים ואחרים **המונעים פונים ממיצוי זכויותיהם**, כאשר הטיפול נדרש להתנעת התהליך. 2\. **מיצוי זכויות כמאפשר טיפול:** - מיצוי זכויות **מפחית עול כלכלי ומאפשר לפונים להתמקד בטיפול פסיכו-סוציאלי**. - תהליך מיצוי הזכויות, הממושך והמעמיק, יוצר **היכרות מעמיקה עם חיי הפונים**, מה שמסייע להתאמת הטיפול לצורכיהם. - הליך זה מאפשר **לבנות ברית טיפולית ויחסי אמון**, המפיגים חששות ומקדמים טיפול. 3\. **המיצוי כטיפול:** - **מיצוי זכויות עצמו** נתפס על ידי המרואיינים **כתהליך טיפולי**. **[דיון ומסקנות:]** **פרקטיקת מיצוי זכויות בתוך טיפול הוליסטי:** - מיצוי הזכויות נתפס **כחלק בלתי נפרד** ממניעת מצוקה כלכלית, שיפור רווחת הפונים והעצמת יכולתם לפעול באופן עצמאי. - שילוב מיצוי זכויות עם טיפול פסיכו-סוציאלי מאפשר לעובדים הסוציאליים **להתמקד ביחסים רגשיים ובינאישיים עם הפונים**. - הפרקטיקה שמה דגש על **העצמת תחושת הזכאות והביטחון העצמי** של הפונים. **מודל ממוקד-טיפול לסנגור:** - פרקטיקת מיצוי זכויות מעוצבת לפי **עקרונות הטיפול הפסיכו-סוציאלי**, **[ולא]** כפעולה **טכנית** בלבד. - מודל זה מבטא **מחויבות אתית לסנגור**, תוך הענקת **משמעות טיפולית** לתפקיד זה. **[גישות למיצוי זכויות:]** 1\. **גישה שמרנית:** - מיצוי זכויות ככלי פונקציונלי **לשיפור רווחה חומרית ונפשית**. - מדגישה אחריות אישית, תלות, ועצמאות, תוך נטייה לפרשנות פטרונית כלפי הפונים. - מבוססת על **אינדיבידואליזציה של בעיות [ולא] על כשלי מבנים חברתיים**. 2\. **גישה אקטיביסטית-ביקורתית:** - מדגישה **שינוי חברתי רחב ושינוי מבני כוח** ביחסי עובדים סוציאליים-פונים. - רואה את הפונים **כנושאי ידע וחוויות, ודוגלת ביצירת יחסי כוח שוויוניים**. - מבוססת על **הכרה בחסמים חברתיים** **[ולא] בכשל אישי**. **[הבחנה בין הגישות:]** - **תפיסת שותפות:** - הגישה [השמרנית] רואה בשותפות **כלי להעצמת אחריות אישית** של הפונה. - הגישה [הביקורתית] רואה בשותפות **הזדמנות לשינוי מבני כוח** והכרה בידע הפונים. - **ליווי הפונים:** - [שמרנית]: מתמקדת בלימוד התנהגות **לתפקוד עצמאי**. - [ביקורתית]: מתמקדת **בהתייצבות לצד הפונים** ובהכרה בחוויותיהם. - **חסמים למיצוי זכויות:** - [שמרנית]: מיוחסים **לכשל אישי** של הפונה. - [ביקורתית]: מיוחסים **לכשלי מבנים ותהליכים חברתיים**. **[תקווה רדיקלית, פרקטיקה מודעת עוני בעבודה סוציאלית -קרומר -- נבו. מ]** **[מטרות הצגת הסיפור:]** 1. **מודעות לאחרה**: - זיהוי רגעים שבהם **הרצון לעזור מיתרגם לניסיונות הצלה** המתעלמים מהידע והסובייקטיביות של אנשים בעוני. 2. **צעדים אלטרנטיביים**: - התמקדות בהתנגדות להאחרה. - התייצבות לצידם של משתמשי השירותים. **[הגדרת מושג \"האחרה\":]** 1. **מהות האחרה**: - סימון הזולת **כנחות ושונה**. - תהליך תרבותי, לעיתים שקוף, **הפוגע בקבוצות מוחלשות**. 2. **כיצד מתבצעת האחרה?** - דרך פעולות העובדת הסוציאלית, כגון פרשנויות, מבטים, שפה. - **מתן פרשנות שגורמת לפונה להיתפס כ\"אחר\".** 3. **סכנות האחרה**: - **שלילת סובייקטיביות** מהפונה. - התמקדות **בפתולוגיה** והתעלמות מהקשרים חברתיים וכלכליים. - הגדרת הפונה **באופן חד-צדדי** ללא הכרה בהגדרתו העצמית. **[קריאה ראשונה: סיכון והצלת הילדים:]** 1. **ניתוח הסיטואציה**: - תיאור משפחה **חיה בעוני קיצוני** תוך דגש על תנאי המגורים הקשים. - העובדת הסוציאלית **מתמקדת ב\"תרבות העוני\"** והעברתה הבין-דורית. 2. **מגבלות התפיסה של העובדת הסוציאלית**: - **התמקדות בפתולוגיה** ובהתנהגות בעייתית של המשפחה. - **[התעלמות] מההקשר החברתי-כלכלי** ומהידע של בני המשפחה. 3. **פרקטיקת \"הצלת הילדים\"**: - העובדת **רואה עצמה [כיחידה] שמסוגלת לספק לילדים סביבה בטוחה**. - רצון להציל את הילדים מוביל **לפיקוח ושליטה**, תוך דחיקת המשפחה. **[קריאה שנייה: עבודה סוציאלית מודעת עוני:]** 1. **שינוי נקודת המבט**: - העברת המיקוד מפתולוגיה **לחוסר צדק חברתי**. - **הכרה בבידוד ובניכור שחווה המשפחה** מצד הסביבה. 2. **זיהוי מאבק המשפחה**: - אם חד-הורית שעובדת למחייתה. - **ניסיון פעיל של המשפחה לפתור בעיות** כמו שיטפון בביוב. - הקשבה לילדים ופעולה למענם. 3. **רפלקסיה ביקורתית**: - קריאה לזהות מאבקי הישרדות ולפרשם **כהתנגדות לעוני ולא כחולשה**. - הצגת תגובות כמו של הסבתא לא כפסיביות אלא **כביטוי כאב ותחושת השפלה**. **[עמדות ואסטרטגיות בעבודה סוציאלית מודעת עוני:]** 1. **גישה אפיסטמולוגית**: - הבנת העוני **כהפרה של זכויות** ולא כפתולוגיה. - שילוב **הידע של הפונה והקשריו החברתיים-כלכליים בתהליך העבודה**. 2. **עמדה אקסיולוגית**: - **התייצבות לצד הפונה**. - **עזרה במימוש זכויות** חומריות (חלוקה מחדש) ובין-אישיות (הכרה בכבוד האדם). 3. **פעולה סולידרית**: - נקיטת עמדה פוליטית **המעצימה את הפונה ומעניקה לו תחושת ערך ושוויון**. **[סיכום:]** - עבודה סוציאלית מודעת עוני קוראת לעובדים סוציאליים **לרפלקסיה**, הבנת הקשרים חברתיים וזיהוי התנגדות פעילה של הפונים. - הדגש הוא על **שוויון, סולידריות והכרה בזכויות הפונה** במקום התמקדות בפתולוגיה או בתפיסה חד-צדדית של המציאות. **[בחירת בעיות היעד ומטרות - שיפור והורג\'סי --עמ\' 325-331]** **[בחירת בעיות יעד ומטרות:]** - **מטרה:** - **להגדיר בעיות יעד ומטרות** שינחו את תהליך ההתערבות בעבודה סוציאלית. - מטרה בהתערבות היא **תוצאה רצויה** עבור הלקוח והעובד הסוציאלי, ונגזרת מהערכה קודמת של חוזקות וצרכים. - **צורות מטרות ההתערבות:** - **למידת מיומנויות** או רכישת ידע (כגון פתרון קונפליקטים, ניהול מתחים). - **קבלת החלטות** חשובות (למשל, בנושא זוגיות או קריירה). - **איסוף מידע רלוונטי** לבניית תוכנית או קבלת החלטה. - **שינוי התנהגות** או עמדות כלפי העצמי ואחרים. - **בניית תוכניות פעולה** להתמודדות עם בעיות. - **פיתוח נקודות מבט חדשות** או השגת התאמה למצב בלתי ניתן לשינוי. - **חיזוק קשרים חברתיים** או משפחתיים פגומים. - **תהליך קביעת סדרי עדיפויות:** - הלקוח **מזהה בעיות שהוא רואה כחשובות**. - העובד **מציע המלצותיו** ומוודא שנכללות בעיות מנדט (כגון דרישות משפטיות). - **מיון הבעיות** לפי קשרי גומלין. - בחירת בעיות **בעלות עדיפות גבוהה** מצד הלקוח והעובד. - **בחינת הבעיות לפי קריטריונים** (השפעה שלילית, עניין הלקוח, היתכנות לפתרון). - **שיקולים נוספים:** - בעיות הלקוח עשויות **להשפיע על אחרים משמעותיים** (משפחה, חברים). - יש **להתחשב באנשים הקשורים לבעיה או הפתרון**. **[זיהוי בעיות:]** - **מטרה:** - **לערב לקוחות סרבנים בתהליך זיהוי בעיה** עליה **יסכימו לעבוד**. - **דיון:** - חיפוש בעיות (Problem Search) הוא **מיני-חוזה למשא ומתן**. - מתאים במיוחד במקרים שבהם **הלקוח הופנה** על ידי גורם סמכותי או כשבקשתו לשירות מוגבלת מדי. - **שלבים:** - הסבר הצורך **בהעמקה במצבו של הלקוח**. - בקשת **משוב מהלקוח**. - **הגדרת תוכנית** לפגישה עתידית. - **זיהוי שניים-שלושה נושאים לדיון**. **[שימוש ברשימות בבחירת יעדים:]** - **מטרה:** - לסייע ללקוח **לזהות מטרות התערבות**. - **דיון:** - לקוחות מתקשים לעיתים לבטא מטרות. **רשימות יעדים מסייעות במיקוד ובחירה**. - רשימת יעדים מותאמת **מסייעת להערכת ההתקדמות בהתערבות**. **[רשימת הצרכים של הלקוח:]** - **מטרה:** - **להזכיר דאגות וצרכים** בתוכנית השירות. - **דיון:** - משמשת לקוחות הזקוקים לשירותים נרחבים (קשישים, ילדים באומנה). - **מסייעת בתיאום בין משרדי**, מונעת אי הבנות ומבהירה אחריות. **[דוגמה לשימוש ברשימות:]** - **רשימת יעדים להורים:** - כלי **לפיתוח תוכנית פעולה עם מטרות ברורות** ומעשיות. - הרשימה **מסייעת ללקוח ולעובד להתמקד ביעדים רלוונטיים**. **[המדריך האינטגרטיבי לחשיבה תוצאתית \| ארזי ט., נמר -- פורטנסברג ר. עמ\' 37-54]** **[בניית תוכנית ההתערבות:]** **עקרונות התכנון:** - **תרגום תאוריית השינוי לפעולה**: הגדרת הפעולות, היקפן ואופן הביצוע להשגת התוצאות. - **תיעוד ובקרה**: מאפשר **הערכת הצלחה וזיהוי נקודות לשינוי או שימור**. - **חשיפת חסמים**: תהליך התכנון עשוי **לזהות מגבלות** בהתאמת התוכנית ללקוח. - חסמים שיטתיים עשויים **להוביל לצורך בשינויים מערכתיים**. **[מרכיבי תוכנית ההתערבות:]** - **גישה ואסטרטגיות**: הגדרת אסטרטגיות התערבות מבוססות עדויות וניסיון. - **מסגרות התערבות**: זיהוי הגורמים המעורבים ואופי מעורבותם. - **משך ההתערבות**: קביעת פרק הזמן הנדרש. - **דחיפות והיקף**: מידת התערבות ביחס למטרות. - **דגשים אישיים**: התאמות ייחודיות לצורכי הלקוח. **[הערכת תשומות נדרשות:]** - **משאבים**: תקציב, כוח אדם, ציוד ומשאבי זמן. - **תיעדוף**: תעדוף רכיבי התערבות לפי משאבים זמינים וחיוניות להשגת התוצאות. **[סיכום התכנון ובחינת הקשרים:]** - **בחינה מחודשת של הרכיבים**: לאחר גיבוש תוכנית התערבות, יש לבדוק קשרים בין רכיבי התוכנית ולחדד את תאוריית השינוי. **[ניטור, מדידה והערכה:]** **מטרות המדידה** - **בקרה**: בחינת ביצוע והתקדמות, זיהוי בעיות והמלצות לשיפור. - **הערכת מועילות**: בחינת ההשפעה על הבעיות שהוגדרו. - **כיווניות וסיום**: קבלת החלטה אם להמשיך, לעדכן או לסיים התוכנית. - **למידה ארגונית**: יצירת בסיס ידע לפיתוח עתידי. **מה מודדים?** - **תוצאות סופיות**: השגת מטרות הסיום. - **תוצאות ביניים**: מדידה לצורכי בקרה ותמיכה בתאוריית השינוי. - [תוצאות ביניים רלוונטיות כאשר: ] - קיים קושי במדידת התוצאות הסופיות. - התוצאות מתעכבות לאחר סיום ההתערבות. - יש צורך באימות שלבי הביניים בתוכנית. **ניטור תפוקות ומאפיינים** - **תפוקות**: בדיקת יישום התוכנית לפי התכנון. - **מאפיינים נלווים**: מעקב אחר גורמים המשפיעים על יישום התוכנית או על הצורך בהתאמות. **כלי מדידה** - **סמנים לשינוי**: הגדרת יעדים מראש. - **כלים ייעודיים או סטנדרטיים**: ראיונות, תצפיות, או מדדים כמותיים. **[אופן ההערכה:]** **שיטות הערכה** - **הערכה מילולית**: תיאור תחושות המטפל והלקוח לגבי הצלחת התוכנית. - **מדידה כמותית**: נתונים אובייקטיביים להשוואה והעברה בין מקרים. **גורמי הערכה** - **המשתתפים בתהליך**: העובד, הלקוח או גורמי טיפול נוספים. - **מקורות מידע**: הלקוח, משפחתו או גורמים בסביבתו, בכפוף לכללי אתיקה. - **זמן ההערכה**: בסיום ההתערבות, במהלך ההתערבות, או לאחר סיומה לבדיקת שימור השינוי. **[למידה ושיפור תוכנית ההתערבות:]** **ניתוח תוצאות** - בדיקת הקשרים בין תוצאות לגורמים משפיעים. - זיהוי השפעות שליליות. - בחינה מחודשת של תאוריית השינוי. **עדכון התוכנית** - **מצבים אפשריים לעדכון**: - השגת תוצאות וסיום התוכנית. - שינוי בצרכים עקב נסיבות חיצוניות. - הבנת מאפייני הלקוח באופן עמוק יותר. - יישום לא מיטבי של התוכנית. - התוכנית אינה משיגה את תוצאותיה, ויש לבחון מחדש את תאוריית השינוי. **[הערכת טיפול: מערכים חד מקריים ושיטות נוספות \| סלונים נבו, ו. פרק 6: הגדרת ההתערבות עמ\' 107-118]** **1. שונות בטיפול ותוצאותיו** - קיימות מעל 250 שיטות טיפול שונות. - מחקר של ארבעים שנה מראה שתוצאות הטיפול דומות - מטופל ממוצע משתתף ב-6--9 פגישות טיפוליות בלבד. - מטפלים נוטים **להדגיש את השוני בין הגישות, ולא את הדמיון ביניהן**. **2. מטרת ההערכה הקלינית** - **לבחון את השפעת ההתערבות על הבעיה**: - **הבעיה** = משתנה תלוי. - **ההתערבות** = משתנה בלתי תלוי. - חשוב לתאר את ההתערבות, תדירותה ועוצמתה. **3. מה כוללת ההגדרה האופרטיבית של ההתערבות?** 1. **שיטת ההתערבות העיקרית** -- פרטנית, קבוצתית, משפחתית, קהילתית או שילוב ביניהן. 2. **הגישה הטיפולית העיקרית** -- דינמית, קוגניטיבית, מערכתית, נרטיבית וכו\'. 3. **מיקום הפגישות ושכיחותן.** 4. **האנשים המשתתפים בפגישות.** 5. **תכני ההתערבות.** 6. **הטכניקות המרכזיות.** 7. **משימות בית עיקריות.** **4. הגדרת מספר התערבויות** - במקרים פשוטים (A-B) או A-B-A-B): הגדרה יחידה להתערבות- התערבות מסוג אחד. - במקרים מורכבים (A-B-C) א (A-B-A-C): - כמה סוגים של התערבויות. יש להגדיר **כל התערבות בנפרד**. - במיוחד בסוכנויות רב-מקצועיות, יש להגדיר את **כל סוגי ההתערבויות** (פרטנית, קבוצתית, תרופות וכו\'). **5. טיפול אינטגרטיבי מול טיפול מסוג יחיד** - **[שלושה סוגי מטפלים:]** 1. **מטפלים גישתיים:** מתמקדים בגישה אחת (למשל דינמית), מתאימים תכנים שונים אך טכניקות דומות -- **אינם אינטגרטיביים**. 2. **מטפלים מולטי-גישתיים:** מכירים כמה גישות **ומשתמשים באחת בהתאם לצורך המטופל** -- **אינטגרציה בין מטופלים שונים**. 3. **מטפלים אינטגרטיביים-יצירתיים:** **משלבים כמה גישות וטכניקות עם אותו מטופל** ואף באותה פגישה -- דורש התאמה יצירתית גבוהה. - **הגדרה אופרטיבית לפי סוג המטפל:** 1. מטפלים גישתיים ומולטי-גישתיים: הגדרה פשוטה. 2. מטפלים אינטגרטיביים: דורשת מאמץ רב יותר לתיאור התרכובת המותאמת למטופל. **6. מתי להגדיר את ההתערבות?** - מומלץ להגדיר מראש לפני תחילת היישום. - **מגבלות תכנון מוקדם:** 1. מטופלים מגיעים **למעט פגישות יחסית**. 2. שיטות התערבות **עשויות להשתנות במהלך הטיפול** (למשל מעבר מטיפול זוגי לטיפול פרטני). - לעיתים ההתערבות **מוגדרת מחדש במהלך הטיפול**. **7. שימוש בטפסים להגדרת ההתערבות** - ניתן להשתמש בטופס ייעודי לתיאור ההתערבות. - כל שינוי בטיפול מצריך מילוי טופס חדש. - *[דוגמאות לטפסים: ]* - טופס 8 -- לתיאור ההתערבות. - טופס 9 ו-10 -- להדגמת טיפול זוגי אינטגרטיבי או טיפול קצר מועד בגישת MRI. **8. ניטור ההתערבות** - נועד לוודא שההתערבות שתוכננה **אכן מיושמת**. - **שיטות ניטור:** 1. הקלטת פגישות ובחינת יישום. 2. צפייה ישירה בפגישות. 3. מילוי טופס ניטור בסיום הפגישה או מדי כמה פגישות. - טופס ניטור כולל רשימת התערבויות ועוצמתן. **[סיכום:]** הפרק מדגיש את **החשיבות בהגדרה ותיעוד מפורט של ההתערבות הטיפולית**, תוך הכרה בגישות טיפוליות שונות ובמגבלות יישומן בפועל. הוא מציע פתרונות טכניים לניטור ושימור איכות הטיפול, ומתאר את האתגרים העומדים בפני מטפלים אינטגרטיביים ביצירת תוכניות מותאמות אישית.