הכנה למבחן תנך PDF

‫סיכום פרק כ ספר שמות‪:‬‬ ‫בעיה דיקדוקית‪.‬לשון ציווי מצד אחד אבל מצד שני כתוב לא במקום אל אז ייתכן ולא ציווי אלא תנאי‪.‬כמו‬ ‫אם תמלאו תהיו חלק ממועדון‪.‬אתוס יהודי‪.‬‬ ‫מת...

‫סיכום פרק כ ספר שמות‪:‬‬ ‫בעיה דיקדוקית‪.‬לשון ציווי מצד אחד אבל מצד שני כתוב לא במקום אל אז ייתכן ולא ציווי אלא תנאי‪.‬כמו‬ ‫אם תמלאו תהיו חלק ממועדון‪.‬אתוס יהודי‪.‬‬ ‫מתן תורה‪.‬עשרת הדברות‬ ‫לאחר מכן (מקבלת התורה והחוק) ועד המלוכה יש את כיבוש הארץ וכן יש שופטים ונביאים‪.‬‬ ‫השופטים הם שופטים שבטיים מה שמראה חלוקה לשבטים שמתאחדים בזמן מלחמה‪.‬‬ ‫מלכים א פרק ג'‬ ‫תוכן הפרק ‪-‬‬ ‫‪.1‬שלמה מתחתן עם בת פרעה מלך מצרים‪.‬‬ ‫‪.2‬שלמה מקריב זבחים בבמות (מזבחות מקומיים) כי טרם נבנה בית המקדש‪.‬‬ ‫‪.3‬ה' מתגלה לשלמה בחלום בגבעון‪.‬‬ ‫‪.4‬ה' מציע לשלמה לבקש דבר מה‪ ,‬ושלמה מבקש "לב שומע" (חכמה) לשפוט את העם‪.‬‬ ‫‪.5‬לב שומע – שכלול של ההבחנה בין טוב והרע – אינטואיציה‪.‬‬ ‫‪.6‬שלמה מגדיר את תפקיד המלך כשופט‪.‬מראה תחושה של אחריות‪.‬‬ ‫‪.7‬ה' מתרשם מבקשתו של שלמה ומעניק לו חכמה‪ ,‬וגם עושר וכבוד‪.‬‬ ‫‪.8‬שלמה חוזר לירושלים ומקריב קורבנות‪.‬‬ ‫‪.9‬סיפור משפט שלמה ‪ -‬שתי נשים מתווכחות על תינוק‪ ,‬ושלמה פוסק ביניהן בחכמה‪.‬‬ ‫נקודות לדיון ‪-‬‬ ‫‪.1‬משמעות בקשת החכמה של שלמה‪.‬‬ ‫‪.2‬היחס בין חכמה‪ ,‬עושר וכבוד‪.‬‬ ‫‪.3‬המתח בין עבודת ה' בבמות לבין הצורך בבית מקדש מרכזי‪.‬‬ ‫‪.4‬משפט שלמה כדוגמה לחכמתו ויכולתו השיפוטית‪.‬‬ ‫‪.5‬השילוב בין מדיניות (נישואים לבת פרעה) לבין רוחניות (בקשת חכמה)‪.‬‬ ‫המשפט המפורסם בפרק ג' של ספר מלכים א' הוא "משפט שלמה"‪ ,‬המדגים את חכמתו יוצאת הדופן של‬ ‫המלך שלמה‪.‬הנה סקירה של המשפט‪ ,‬חשיבותו וייחודו ‪-‬‬ ‫תיאור המשפט ‪-‬‬ ‫‪.1‬שתי נשים זונות באות לפני שלמה עם תינוק חי‪.‬‬ ‫‪.2‬כל אחת טוענת שהתינוק הוא שלה‪ ,‬והאחרת גנבה אותו לאחר שהתינוק שלה מת‪.‬‬ ‫‪.3‬שלמה מצווה לחתוך את התינוק החי לשניים ולתת חצי לכל אישה‪.‬‬ ‫‪.4‬האם האמיתית מוותרת על התינוק כדי להציל את חייו‪ ,‬בעוד השנייה מסכימה לחלוקה‪.‬‬  ‫‪.5‬שלמה מזהה את האם האמיתית ומוסר לה את התינוק‪.‬‬ ‫חשיבות וייחוד המשפט ‪-‬‬ ‫‪.1‬הדגמת חכמה יוצאת דופן ‪-‬‬ ‫מראה את יכולתו של שלמה לפתור בעיה מורכבת בדרך יצירתית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬צדק פסיכולוגי ‪-‬‬ ‫שלמה משתמש בהבנה פסיכולוגית עמוקה של טבע האדם והאהבה האימהית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬שימוש בתחבולה ‪-‬‬ ‫מדגים שלעתים נדרשת תחבולה כדי לחשוף את האמת‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬חשיבות הרגש בשיפוט ‪-‬‬ ‫מראה שלא תמיד עדות ישירה היא הדרך הטובה ביותר לגלות אמת‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬סמל למשפט צדק ‪-‬‬ ‫הפך לסמל עולמי למשפט חכם וצודק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬הדגמת סמכות מלכותית ‪-‬‬ ‫מציג את שלמה כשופט עליון בעל סמכות וחכמה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬חשיבות ההקשבה ‪-‬‬ ‫מדגיש את חשיבות ההקשבה העמוקה לצדדים במשפט‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.8‬פתרון יצירתי לבעיה ללא עדים ‪-‬‬ ‫מראה כיצד להתמודד עם מצב משפטי מורכב ללא ראיות ישירות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.9‬משל לחכמת שלמה ‪-‬‬ ‫משמש כדוגמא מוחשית לחכמה שה' העניק לשלמה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.10‬לקח מוסרי ‪-‬‬ ‫מלמד על ערך האמת והאהבה האמיתית מעל אינטרסים אישיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מדוע יש חשיבות לעובדת הנשים זונות?‬ ‫‪.1‬אפשרות לטעות בזיהוי‪:‬‬ ‫תיתכן מצב שבו האימהות‪ ,‬במצב של לחץ ואובדן‪ ,‬באמת לא היו בטוחות מי התינוק‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬טראומה ובלבול ‪:‬‬ ‫אובדן תינוק יכול לגרום לטראומה ובלבול שעלולים להשפיע על הזיכרון והתפיסה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬דמיון בין תינוקות‪:‬‬ ‫תינוקות בגיל דומה עשויים להיראות דומים מאוד‪ ,‬במיוחד לעיניים לא מיומנות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬היעדר אמצעי זיהוי מודרניים‪:‬‬  ‫בתקופה העתיקה‪ ,‬לא היו אמצעים מדויקים לזיהוי כמו בדיקות‪DNA.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬מצב נפשי מורכב ‪:‬‬ ‫ייתכן שהאימהות היו במצב נפשי מורכב שהשפיע על שיפוטן‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬פרשנות אלטרנטיבית למשפט‪:‬‬ ‫אם נניח שהן באמת לא ידעו‪ ,‬המשפט של שלמה מקבל משמעות של גילוי האם הראויה‬ ‫‪o‬‬ ‫יותר‪ ,‬ולא בהכרח האם הביולוגית‪.‬‬ ‫‪.7‬בחינת האהבה והמסירות‪:‬‬ ‫המשפט בוחן לא רק את זהות האם הביולוגית‪ ,‬אלא גם את עומק האהבה והמסירות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.8‬שאלות אתיות ‪:‬‬ ‫מעלה שאלות על מהי אימהות אמיתית ‪ -‬ביולוגית או רגשית?‬ ‫‪o‬‬ ‫אם נקבל את האפשרות שהנשים לא היו בטוחות בזיהוי‪ ,‬המשפט של שלמה מקבל משמעות עמוקה יותר‪.‬‬ ‫הוא לא רק מזהה את האם הביולוגית‪ ,‬אלא בוחן מי ראויה יותר להיות אם מבחינת אהבה‪ ,‬מסירות ודאגה‬ ‫לטובת הילד‪.‬‬ ‫שאלה זו מעלה נקודות מעניינות על טבע האימהות‪ ,‬זהות‪ ,‬ומה באמת חשוב בגידול ילדים‪.‬היא גם מדגישה‬ ‫את המורכבות של מצבים משפטיים ואנושיים‪ ,‬ואת הצורך בחכמה ורגישות בשיפוט‪.‬‬ ‫יתכן שיש בתרגיל של שלמה אף אפילו רגע יחצני וזאת כדי שהעם יבין שלא ניתן לבצע על המלך החדש‬ ‫והצעיר מניפולציות‪.‬יש מלך שיודע לעשות משפט ולא כדאי לנסות לשקר‪.‬‬ ‫היבט פוליטי ופסיכולוגי חשוב של המשפט‪.‬בואו נפתח את הרעיון הזה ‪-‬‬ ‫‪.1‬הפגנת סמכות ‪-‬‬ ‫שלמה מציג את עצמו כשליט חזק ובעל שיקול דעת‪ ,‬למרות גילו הצעיר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬הרתעה ‪-‬‬ ‫המשפט משמש כאזהרה לכל מי שחושב לרמות או לשקר בפני המלך‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬בניית אמון ציבורי ‪-‬‬ ‫מחזק את אמון העם ביכולתו של שלמה לשפוט בצדק ובחכמה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬מיתוג פוליטי ‪-‬‬ ‫יוצר תדמית של מלך חכם ואסרטיבי‪ ,‬שיכול להתמודד עם אתגרים מורכבים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬הדגמת יכולת אבחנה ‪-‬‬ ‫מראה שהמלך יכול לחדור מבעד למסכות ולזהות את האמת‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬יצירת נרטיב של מלוכה ‪-‬‬ ‫מבסס נרטיב של מלכות חכמה וצודקת‪ ,‬שממשיכה את מורשת דוד‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬מסר לאליטות ‪-‬‬  ‫שולח מסר לאצולה ולפקידות הבכירה שלא ניתן לתמרן את המלך הצעיר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.8‬הצגת גישה חדשנית ‪-‬‬ ‫מדגים שיטות שיפוט לא שגרתיות‪ ,‬מה שמקשה על הערכות מראש של פסיקותיו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.9‬יצירת הד תקשורתי ‪-‬‬ ‫משפט דרמטי כזה בוודאי יצר "באזז" ודיבורים בכל רחבי הממלכה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.10‬ביסוס לגיטימציה ‪-‬‬ ‫מחזק את הלגיטימציה של שלמה כיורש ראוי לכס המלוכה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הרעיון שלך מדגיש את החשיבות של תפיסה ציבורית ומיתוג פוליטי‪ ,‬אפילו בתקופות קדומות‪.‬זה מראה‬ ‫ששלמה לא רק היה חכם במובן האינטלקטואלי‪ ,‬אלא גם בעל אינטליגנציה פוליטית גבוהה‬ ‫בקשת העם להמשיל עליהם מלך נעשתה מול שמואל הנביא‬ ‫בספר שמואל א'‪ ,‬פרק ח'‬ ‫‪.1‬העם פונה לשמואל הנביא ‪ -‬זקני ישראל באים אל שמואל ומבקשים ממנו "שימה לנו מלך לשפטנו‬ ‫ככל הגויים" (שמואל א' ח ‪.)5-‬‬ ‫‪.2‬תגובת שמואל ‪ -‬שמואל לא שמח מהבקשה הזו ורואה בה דחייה של מנהיגותו ושל שלטון ה‪'.‬‬ ‫‪.3‬תגובת ה' ‪ -‬ה' אומר לשמואל לשמוע בקול העם‪ ,‬אך גם להזהיר אותם מפני השלכות של שלטון‬ ‫מלוכני‪.‬‬ ‫‪.4‬אזהרת שמואל ‪ -‬שמואל מפרט בפני העם את "משפט המלך" ‪ -‬כיצד המלך עלול לנצל את כוחו‬ ‫ולקחת מהעם‪.‬‬ ‫‪.5‬תגובת העם ‪ -‬למרות האזהרות‪ ,‬העם עומד על דרישתו למלך‪.‬‬ ‫‪.6‬הסכמת ה' ‪ -‬ה' מורה לשמואל למנות מלך לישראל‪.‬‬