שיעור 1 - מבוא והתיאוריה שמאחורי - סופי PDF

Make You Fly  ‫אהלן‪ ,‬שמי עוז‬ ‫אני עוסק באפיון ובניית מערכות לעסקים וארגונים‪,‬‬ ‫אוטומציות וייעול תהליכים דיגיטליים‪.‬‬ ‫אחד הדברים שאני אוהב לעשות זה לקחת נושא‬ ‫מסוים‪ ,‬לפרק אותו לגורמים‪ ,‬להבין איך כל חלק בו‬ ‫עובד ואז לחבר אותו ביחד למשהו קוהרנטי ו...

Make You Fly  ‫אהלן‪ ,‬שמי עוז‬ ‫אני עוסק באפיון ובניית מערכות לעסקים וארגונים‪,‬‬ ‫אוטומציות וייעול תהליכים דיגיטליים‪.‬‬ ‫אחד הדברים שאני אוהב לעשות זה לקחת נושא‬ ‫מסוים‪ ,‬לפרק אותו לגורמים‪ ,‬להבין איך כל חלק בו‬ ‫עובד ואז לחבר אותו ביחד למשהו קוהרנטי וברור‬ ‫שאפשר להשתמש בו‪.‬‬ ‫אשמח לשמוע עליכם!‬  ‫זה מה שנעשה היום‬ ‫נניח את היסודות ללמידת אוטומציות ובניית מערכות‬ ‫‪04‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪01‬‬ ‫לוגיקה‬ ‫התיאוריה שמאחורי‬ ‫המסע שלנו‬ ‫מבוא‬ ‫תנאים לולאות‬ ‫מאחורי הקלעים‪,‬‬ ‫סילבוס‪ ,‬מבנה‬ ‫מהי בכלל‬ ‫בניית אוטומציות‬ ‫בניית שפה משותפת‬ ‫השיעורים ופרויקט‬ ‫אוטומציה? מה‬ ‫חכמות‬ ‫ומונחי בסיס‬ ‫אישי‬ ‫נדרש מאנשי‬ ‫אוטומציה?‬ ‫מבוא‬  ‫מבוא | ‪01‬‬ ‫מה זה בכלל אוטומציה?‬ ‫אוטומציה עסקית היא תהליך של המרת פעולות ידניות לפעולות שקורות‬ ‫לבד‪ ,‬ללא מגע יד אדם באמצעות טכנולוגיה‪.‬‬ ‫במקום שנבצע פעולות חוזרות באופן ידני‪ ,‬המחשב מבצע אותן עבורנו על‬ ‫פי הנחיות שקיבל מראש‪.‬‬ ‫לדוגמה במקום לשלוח באופן ידני מייל לכל לקוח חדש שנרשם‪ ,‬המערכת‬ ‫שולחת בעצמה מייל ברגע ההרשמה‪.‬זו אוטומציה בסיסית שחוסכת זמן יקר‪.‬‬ ‫אוטומציה היא כמו לתת למחשב "מתכון" ‪ -‬סדרת הוראות שאומרות לו מה‬ ‫לעשות במקומנו‪.‬‬  ‫מבוא | ‪01‬‬ ‫למה צריך אוטומציה?‬ ‫שיפור‬ ‫סקיילביליות‬ ‫דיוק‬ ‫חיסכון‬ ‫חווית הלקוח‬ ‫וצמיחה‬ ‫ועקביות‬ ‫בזמן‬ ‫שירות‪/‬מוצר מהיר יותר‪,‬‬ ‫אוטומציה מאפשרת‬ ‫מחשב לא שוכח ולא‬ ‫פעולות שלוקחות שעות‬ ‫זמין ‪,24/7‬‬ ‫לעסק לגדול בלי להגדיל‬ ‫מתעייף‪ ,‬התוצאות‬ ‫בעבודה ידנית יכולות‬ ‫ללא טעויות אנוש‪.‬‬‫משמעותית את חיסכון בכסף‬ ‫תמיד עקביות‪.‬‬ ‫להתבצע בשניות‪.‬‬ ‫והגדלת רווח‬ ‫כוח האדם‪.‬‬ ‫פחות שעות כוח אדם‪,‬‬ ‫אפשרות לתת שירות‬ ‫ליותר קהל בפחות זמן‪,‬‬ ‫מוצר איכותי ויקר יותר‬  ‫מבוא | ‪01‬‬ ‫איך אוטומציה עובדת?‬ ‫לאוטומציה שלושה חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫?מתי‬ ‫?איך‬ ‫‪Trigger‬‬ ‫?מה‬ ‫‪Logic‬‬ ‫גורם מפעיל‬ ‫הגירוי שמאותת למחשב‬ ‫‪Action‬‬ ‫חוקיות‬ ‫תנאים והחלטות‪,‬‬ ‫להתחיל את התהליך‪.‬‬ ‫יכול להיות תזמון מסויים‪,‬‬ ‫פעולה‬ ‫פיצולים לענפים שונים‪,‬‬ ‫פעולה ידנית של‬ ‫פעולה בודדת או מספר‬ ‫עיבוד של מידע‪.‬‬ ‫משתמש‪ ,‬שינוי מסויים‬ ‫פעולות משתנה‬ ‫במידע‪.‬‬ ‫שהתהליך מבצע בצורה‬ ‫אוטומטית‪.‬‬  ‫מבוא | ‪01‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫?מתי‬ ‫?איך‬ ‫‪Trigger‬‬ ‫?מה‬ ‫‪Logic‬‬ ‫לקוח ממלא טופס‬ ‫‪Action‬‬ ‫בדיקה האם הוא מעוניין‬ ‫התעניינות במוצר‬ ‫בהצעת מחיר‪ ,‬עיבוד‬ ‫הפקת הצעת המחיר‬ ‫הנתונים מהטופס לכדי‬ ‫עפ״י הנתונים‪ ,‬שליחה‬ ‫המוצר המתאים‬ ‫ללקוח‪ ,‬תיעוד ב‪CRM‬‬ ‫יש שאלה אחת שחסרה לנו‪...‬‬ ‫?למה‬ ‫האומנות האמיתית היא‬ ‫הבנת הצרכים העסקיים של‬ ‫הלקוח וחיבור התהליך המתאים‬ ‫וזה‬ ‫ההבדל בין אנשי‬ ‫אוטומציות טובים למצוינים‬  ‫אנחנו לא רוצים רק ללמוד אוטומציה‪,‬‬ ‫אנחנו רוצים ללמוד איך‪....‬‬ ‫!לחשוב אוטומציה‬  ‫מבוא | ‪01‬‬ ‫מערכות ניהול מידע‬ ‫לא נלמד רק על אוטומציות‪...‬‬ ‫מערכת ניהול מידע היא כמו "מוח דיגיטלי" לעסק‪.‬‬ ‫בדיוק כמו שהמוח שלנו מנהל את כל הפעולות בגוף;‬ ‫למה צריך‬ ‫זוכר מידע‪ ,‬מקבל החלטות ומתקשר עם איברים שונים‪.‬‬ ‫?מערכות מידע‬ ‫כך מערכת ניהול מרכזת את כל המידע והפעולות‬ ‫בעסק‪.‬‬  ‫מבוא | ‪01‬‬ ‫מערכות ניהול מידע‬ ‫דוגמאות למרכיבי מערכת ניהול‪:‬‬ ‫מי הלקוחות?‬ ‫איזה תשלומים התקבלו?‬ ‫מה המלאי במחסן?‬ ‫ומה ההיסטוריה שלהם?‬ ‫איזה פרוייקטים נשארו‬ ‫מי מהצוות אחראי על מה?‬ ‫מה סטטוס ההזמנות?‬ ‫פתוחים?‬ ‫במקום לנהל את העסק בעזרת אקסלים‪ ,‬וואטסאפ ופתקים‪ ,‬הכל נמצא במקום‬ ‫אחד מסודר‪ ,‬מאורגן‪ ,‬אמין ונגיש‪.‬‬  ‫הבנה של ‪ -‬״איך הדברים‬ ‫חשיבה ״מחוץ‬ ‫יכולת פתרון בעיות‬ ‫עובדים״שצוללים‬ ‫שניה לפני‬ ‫לקופסה״‬ ‫למידה עצמאית‬ ‫חשיבה תהליכית‬ ‫הקשבה והבנת צרכים‬ ‫מה נדרש‬ ‫מאנשי‬ ‫תחקור ומציאת בעיות‬ ‫דיוק‬ ‫?אוטומציה‬ ‫סבלנות‬ ‫הסתכלות על צמיחה‬ ‫יצירתיות‬ ‫קדימה‬ ‫עמידה בזמנים‬ ‫הבנת מבני נתונים‬ ‫מיומנויות טכניות‬  ‫מבוא | ‪01‬‬ ‫מה נדרש מאנשי אוטומציה?‬ ‫חשיבה תהליכית ומערכתית 🧠‬ ‫ ראייה של התמונה הגדולה לצד הבנת הפרטים‬ ‫הקטנים‬ ‫ הסתכלות הוליסטית על השלם המורכב מסך חלקיו‬ ‫ זיהוי דפוסים ויחסי גומלין בין חלקי המערכת השונים‬ ‫ היכולת לפרק תהליכים מורכבים לצעדים קטנים‬ ‫מיומנויות טכניות 🔧‬ ‫וברורים‬ ‫ הבנה בסיסית של עולם התוכנה והאינטרנט‬ ‫ הבנת מבני נתונים ולוגיקות‬ ‫ ארגז כלים רחב למימוש פתרונות טכנולוגיים‬ ‫ היכרות עם כלים שונים ומגוונים והתמקצעות במערכות‬ ‫ יכולת קריאה והבנה של דוקומנטציה טכנית‬  ‫מבוא | ‪01‬‬ ‫מה נדרש מאנשי אוטומציה?‬ ‫פתרון בעיות יצירתי 💡‬ ‫ חשיבה "מחוץ לקופסה"‬ ‫ יכולת לחקור ולמצוא פתרונות גם כשהדרך לא ברורה‬ ‫ גמישות מחשבתית ונכונות לבחון מספר פתרונות‬ ‫אפשריים‬ ‫ תחקור סיסטמי של בעיה ופירוקה לגורמים‬ ‫למידה ומיומנויות אישיות ✨‬ ‫ למידה עצמאית מתמדת של כלים וטכנולוגיות חדשות‬ ‫ חדשנות ויזמות ‪ -‬מציאת פתרונות חדשים לבעיות‬ ‫ יכולת הקשבה והבנת צרכים‬ ‫ תקשורת טובה עם לקוחות וצוות‬  ‫להיות אנשי אוטומציה‬ ‫זה קודם כל להבין אנשים ועסקים‪,‬‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫ורק אחר כך טכנולוגיה‬ ‫אנחנו בעצם 'מתווכים'‬ ‫לוקחים את הצרכים העסקיים והופכים אותם לפתרונות‬ ‫טכנולוגיים‬ ‫המסע שלנו‬  ‫המסע שלנו | ‪02‬‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫‪.1‬יסודות ותשתית 📚‬ ‫ מבוא לעולם האוטומציה והמערכות‬ ‫ תיאוריה ומושגי יסוד כגון‪API, HTTP, JSON :‬‬ ‫ לוגיקה בסיסית‪ ,‬תנאים‪ ,‬ולולאות‬ ‫ היכרות עם מערכת ‪Make‬‬ ‫‪.2‬אפיון ומערכות מידע 📋‬ ‫ אפיון וזיהוי צרכים עסקיים‬ ‫ עבודה עם תרשימי זרימה וכתיבת אפיון‬ ‫ בניית מערכות מידע ומבני נתונים‬ ‫ סוגי ישויות‪ ,‬שדות וקשרים‬  ‫המסע שלנו | ‪02‬‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫‪.3‬צלילה למערכת‪⚙️ Make‬‬ ‫ שליטה במערכת מייק‬ ‫ אריכטקטורה נכונה של סנריו‬ ‫ מערכים‪ ,‬איטרציות ואגרגציות‬ ‫ פונקציות פנימיות במייק‬ ‫‪.4‬התמקצעות ופתרון בעיות 🎯‬ ‫ מבני נתונים מתקדמים ו‪Datastore‬‬ ‫ למידה עצמאית של מערכות וקריאת דוקומנטציה‬ ‫ עבודה עם ‪API‬‬ ‫ ‪ ,QA‬דיבוג ופתרון תקלות‬ ‫ דילוור‪ ,‬תיעוד פרוייקט ותחזוקה‬ ‫ שילוב‪ AI‬באוטומציות ועבודה עם צ׳אטבוטים‬  ‫המסע שלנו | ‪02‬‬ ‫שניה לפני שצוללים‬ ‫הפרויקט האישי‬ ‫לאורך הקורס כל אחד יבנה פרויקט אישי שילווה אותנו לאורך כל הקורס‬ ‫ויביא לידי ביטוי את הלמידה המעשית במהלך הקורס‬ ‫‪04‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪01‬‬ ‫הגשת פרוייקט –‬ ‫הגשת אמצע –‬ ‫דיוק אפיון והתמקדות‪,‬‬ ‫בחירת נושא הפרויקט‬ ‫תיעוד‪ ,‬דילוור ומשובים‬ ‫הקמת המערכות‪,‬‬ ‫יצירת תכנית עבודה‬ ‫ואפיון צרכים‬ ‫דיוקים ודגשים‬  ‫המסע שלנו | ‪02‬‬ ‫שניה לפני שצוללים‬ ‫הפרויקט האישי‬ ‫בפרויקט מצופה מכם לעמוד בסטנדרט גבוה ‪ -‬פרויקט שהייתם מספקים ללקוח אמיתי‬ ‫ ‬ ‫בגאווה‪.‬‬ ‫הפרויקט צריך להיות משמעותי ‪ -‬עליכם לבחור פרויקט שיהיה מספיק מאתגר עבורכם ויגרום‬ ‫ ‬ ‫לכם קצת לצאת מאזור הנוחות‪.‬‬ ‫הפרויקט צריך לשלב עבודה עם מספר מערכות שונות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫על מנת לחזק את שריר הלמידה העצמית ‪ -‬לפחות אחת מהמערכות תצטרך להיות מערכת‬ ‫ ‬ ‫שעוד לא התנסיתם בה‪.‬‬ ‫הפרויקט ישלב עבודה קבוצתית ‪ -‬תצטרכו למשב את חבריכם לקבוצה ולהיעזר בהם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במהלך הפרויקט תדרשו להדגים רמה מקצועית גבוהה ושימוש בכלים לבניה של אוטומציות‬ ‫ ‬ ‫מורכבות שנלמד בקורס‪.‬‬  ‫המסע שלנו | ‪02‬‬ ‫שניה לפני שצוללים‬ ‫דגשים לקורס מוצלח‬ ‫ההשתתפות בשיעורים חשובה‪ ,‬תשאלו שאלות כשהן עולות! זה הפידבק שאני מקבל מכם כדי‬ ‫ ‬ ‫לראות שהבנתם את החומר‪.‬‬ ‫הקורס הוא קורס מעשי‪ ,‬ללא תרגול ועבודה עצמית בין השיעורים לא תוכלו להפנים את‬ ‫ ‬ ‫החומר כמו שצריך‪.‬‬ ‫כשעולות שאלות במהלך התרגולים ‪ -‬תשאלו אותם בקבוצה‪ ,‬לא מומלץ לשמור בבטן ולא‬ ‫ ‬ ‫לחכות לשיעור‪.‬צרפו צילומי מסך או עדיף צילום לום קצר‪.‬‬ ‫הפרויקט הוא ההזדמנות שלכם להביא לידי ביטוי את הלמידה שלכם ולצבור ניסיון‪ ,‬התייחסו‬ ‫ ‬ ‫אליו ברצינות‪.‬‬ ‫!יאללה‬ ‫מוכנים להתחיל את הלמידה‬ ‫האמיתית?!‬ ‫התיאוריה שמאחורי‬  ‫התיאוריה שמאחורי | ‪03‬‬ ‫מה על הפרק?‬ ‫‪03‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪01‬‬ ‫פרוטוקול ‪HTTP‬‬ ‫מה זה ?‪API‬‬ ‫איך‬ ‫ו‪CRUD -‬‬ ‫עובד האינטרנט?‬ ‫‪06‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪Code vs No-Code‬‬ ‫‪JSON‬‬ ‫סוגי נתונים‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬איך עובד האינטרנט?‬ ‫איך עובד האינטרנט?‬ ‫אנחנו חיים בעולם מחובר ‪ -‬עולם בו הכול נמצא באינטרנט‪.‬‬ ‫גם המערכות שאיתם אנחנו רגילים לעבוד הן מערכות ״ווביות״ ‪ -‬מבוססות אינטרנט‪.‬‬ ‫זה אומר שאנחנו לא צריכים להתקין את התוכנה אצלנו במחשב‪ ,‬אנחנו גולשים אליה מהדפדפן‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫ואנחנו יכולים לעשות את זה מכל מקום בעולם ומכל מכשיר והמידע שלנו נשמר ב״ענן״‪.‬‬ ‫מערכות לדוגמה‪:‬‬ ‫‪CRM - Pipedrive, Origami, Hubspot‬‬ ‫טפסים ‪Google Forms, Fillout -‬‬ ‫מסדי נתונים ‪Airtable, Google Sheets -‬‬ ‫הודעות ותקשורת ‪Gamil, Outlook, WhatsApp -‬‬ ‫ואפילו מערכות האוטומציה‪Zapier, Make...‬‬ ‫כולן מערכות אינטרנטיות והתקשורת בינן מתבצעת על גבי הרשת‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬איך עובד האינטרנט?‬ ‫אבל זה פשוט עובד‪ ,‬לא?‬ ‫למה צריך להבין איך זה‬ ‫?עובד‬ ‫שחשמלאי צריך להבין איך החשמל זורם כדי לחבר את כל מערכות החשמל בבניין‪.‬‬ ‫בדיוק כמו‬ ‫כך גם אנחנו כאנשי אוטומציה ‪ -‬אם נבין את הבסיס של האינטרנט נדע יותר טוב איך‬ ‫המערכות והאוטומציות שאנחנו בונים פועלות‪ ,‬איפה לחפש כשמשהו לא עובד ואיך להתמודד‬ ‫עם שגיאות ותקלות‪.‬‬ ‫הבנת הבסיס חוסכת זמן רב בהמשך ומייצרת אנשי אוטומציה מקצוענים וטובים יותר‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬איך עובד האינטרנט?‬ ‫בואו נדמיין מסעדה ‪ -‬עם סועדים‪ ,‬מטבח שמבשל מנות ומלצרים שמביאים את האוכל לסועדים‪.‬‬ ‫מלצרים‬ ‫מטבח‬ ‫סועדים‬ ‫ מקבל את‬ ‫מקבלים את‬ ‫ ‬ ‫ מזמינים את‬ ‫ההזמנות‬ ‫ההזמנות מהסועדים‬ ‫האוכל‬ ‫מהמלצרים‬ ‫מעבירים את‬ ‫ ‬ ‫ מקבלים את‬ ‫ מכין את האוכל‬ ‫ההזמנות מהמטבח‬ ‫האוכל‬ ‫לפי ההזמנות‬ ‫מביאים את האוכל‬ ‫ ‬ ‫ נהנים מהשירות‬ ‫שקיבל‬ ‫מהמטבח לסועדים‬ ‫ מוציא את המנות‬ ‫דואגים שהכול יגיע‬ ‫ ‬ ‫למלצרים‬ ‫למקום הנכון‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬איך עובד האינטרנט?‬ ‫איך זה קורה בפועל?‬ ‫פרוטוקול ‪Protocol -‬‬ ‫שרת ‪Server -‬‬ ‫לקוח ‪- Client‬‬ ‫‪.3‬השרת מקבל את‬ ‫‪.2‬הבקשה ״נוסעת״‬ ‫‪.1‬הדפדפן שולח‬ ‫הבקשה‪ ,‬מעבד‬ ‫דרך נתבי ושרתי‬ ‫בקשה ״היי‪ ,‬אני רוצה‬ ‫אותה ומכין את‬ ‫לראות את דף הבית של האינטרנט ומגיע על פי‬ ‫המידע המבוקש‬ ‫הכתובת שלה לשרת‬ ‫גוגל״‬ ‫ושולח אותו בחזרה‬ ‫של גוגל‬ ‫בתשובה‬ ‫‪.5‬הדפדפן מקבל את‬ ‫‪.4‬התשובה עושה את‬ ‫התשובה‪ ,‬מעבד אותה‬ ‫דרכה בחזרה ללקוח‬ ‫ומציג את האתר של‬ ‫דרך האינטרנט‬ ‫גוגל‬ ‫כל המסע המפרך והקסום הזה קורה באלפית השניה ועד כמה שניות‬ ‫בודדות (בבקשות מורכבות יותר או לשרתים מרוחקים)‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬איך עובד האינטרנט?‬ ‫עוד צעד חשוב שקורה בדרך‬ ‫פרוטוקול ‪Protocol -‬‬ ‫שרת ‪Server -‬‬ ‫לקוח ‪- Client‬‬ ‫מסד נתונים ‪Database‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רוב המידע מאוחסן ומאורגן בתוך דאטאבייס‪,‬‬ ‫והשרת שולף את המידע הנחוץ מתוך‬ ‫הדאטאבייס‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬איך עובד האינטרנט?‬ ‫ואם נחזור רגע לדוגמה של המסעדה‪...‬‬ ‫מלצרים‬ ‫מטבח‬ ‫סועדים‬ ‫מחסן‬ ‫במחסן נמצאים הפרודוקטים והמוצרים מהם‬ ‫הטבחים במטבח מכינים את המנות‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬איך עובד האינטרנט?‬ ‫ממה מורכבת כתובת האינטרנט? ‪https://www.google.com/search?q=make.com‬‬ ‫הוספת דוגמה עם מספר פרמטריים משורשרים ולא רק אחד‬ ‫‪www.google.c‬‬ ‫‪//:https‬‬ ‫‪search/‬‬ ‫?‪q=make.com‬‬ ‫‪om‬‬ ‫איך להגיע?‬ ‫לאן להגיע?‬ ‫תתי כתובות‬ ‫מה מעבירים?‬ ‫ברכב‪ ,‬ברגל‬ ‫לאיזה בניין‪ ,‬מה הרחוב‬ ‫בתוך הבניין‪.‬‬ ‫‪Querry Parameters‬‬ ‫וכו׳‪..‬‬ ‫ומספר הבית‪.‬‬ ‫לאיזה קומה‬ ‫יכולים להיות משורשרים‬ ‫הפרוטוקול‬ ‫דומיין ‪ -‬שם מתחם‬ ‫או דירה?‬ ‫פה מגוון של נתונים‬ ‫שבשימוש‬ ‫שמדייקים את הבקשה‬ ‫הבנו את הבסיס של איך האינטרנט עובד‪,‬‬ ‫הגיע הזמן להבין‬ ‫איך מתקשרים עם‬ ‫‪.‬מערכות‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬מה זה ‪?API‬‬ ‫מה זה ‪?API‬‬ ‫‪Applicatio‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪Programmin‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪Interface‬‬ ‫ובעברית‪ :‬ממשק תכנות יישומים‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬מה זה ‪?API‬‬ ‫אפשר לתקשר עם מערכת בשתי דרכים עיקריות‪:‬‬ ‫ממשק תכנות ‪API -‬‬ ‫ממשק משתמש ‪UI)G( -‬‬ ‫ממשק טקסטואלי‪/‬נכתב בקוד‬ ‫ ‬ ‫ממשק אינטרנטי ויזואלי‬ ‫ ‬ ‫מיועד למערכות (נכתב ע״י בני‬ ‫ ‬ ‫מיועד לבני אדם‬ ‫ ‬ ‫אדם)‬ ‫אינטואיטיבי ונוח לשימוש‬ ‫ ‬ ‫יעיל‪ ,‬גמיש ומאפשר ביצוע של‬ ‫ ‬ ‫דורש פעולה אנושית‬ ‫ ‬ ‫מגוון פעולות רחב גם באופן‬ ‫מוגבל למה שמוצג במסך‬ ‫ ‬ ‫מורכב‬ ‫יכול להיות אוטומטי לחלוטין‬ ‫ ‬ ‫(ללא פעולה אנושית)‬ ‫יכול להיות חשוף ליותר נתונים‬ ‫ ‬ ‫ממה שמוצג בממשק‬ ‫המשתמש‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬מה זה ‪?API‬‬ ‫איך זה נראה?‬ ‫ממשק תכנות ‪API -‬‬ ‫ממשק משתמש ‪UI)G( -‬‬ ‫משתמש נכנס לאתר החנות‬ ‫ ‬ ‫מחפש מוצר‪ ,‬מוסיף לסל‬ ‫ ‬ ‫ממלא את פרטי ההזמנה‬ ‫ ‬ ‫והמשלוח‬ ‫משלם בעזרת כרטיס אשראי‬ ‫ ‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬מה זה ‪?API‬‬ ‫איך עובד ‪?API‬‬ ‫בדיוק כמו שעובד האינטרנט‪ ,‬בצורה של בקשות ותשובות‪.‬‬ ‫בקשה‬ ‫שרת ‪2‬‬ ‫שרת ‪1‬‬ ‫תשובה‬ ‫ שולחים בקשה משרת (‪/‬מערכת‪/‬אפליקציה) אחד לשרת שני‪.‬‬ ‫ הבקשה נשלחת על פי פרוטוקול מוסכם ‪HTTP -‬‬ ‫ הבקשה מתקבלת בשרת‪ ,‬עוברת עיבוד והשרת מחזיר תשובה לשרת‬ ‫השולח‪.‬‬ ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬מה זה ‪?API‬‬ ‫‪REST API‬‬ ‫שקופית על ‪Rest API‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬פרוטוקול ‪ HTTP‬ו‪CRUD -‬‬ ‫פרוטוקול ‪HTTP‬‬ ‫פרוטוקול ‪))HTTP HyperText Transfer Protocol‬‬ ‫הוא הפרוטוקול שמאפשר תקשורת באינטרנט‪ ,‬זו ה"שפה" שבה‪:‬‬ ‫ דפדפנים מדברים עם אתרים‬ ‫ אפליקציות מדברות עם שרתים‬ ‫ מערכות מתקשרות זו עם זו‬ ‫כולל סט כללים מוסכם לכתיבת בקשות‪.‬‬ ‫כל תקשורת בפרוטוקול מורכבת מבקשה ותשובה‪.‬‬ ‫כיום מרבית המערכות משתמשות בפרוטוקול‪ HTTPS‬שעובר קידוד והצפנה בניגוד ל ‪HTTP‬‬ ‫ששולח מידע חשוף ולא מאובטח‪.‬‬ ‫כאשר המידע המוצפן מגיע ליעדו הוא עובר פענוח‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬פרוטוקול ‪ HTTP‬ו‪CRUD -‬‬ ‫ממה מורכבת בקשת ‪?HTTP‬‬ ‫כתובת |‬ ‫מתודה | ‪Method‬‬ ‫‪Endpoint‬‬ ‫לאן מיועדת הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫סוג הפעולה‬ ‫ ‬ ‫לכל אנדפוינט דרישות‬ ‫ ‬ ‫(נפרט בהמשך על‬ ‫ ‬ ‫שונות ומבנה מוגדר‬ ‫הסוגים השונים)‬ ‫גוף הבקשה |‬ ‫כותרות |‬ ‫‪Body‬‬ ‫‪Headers‬‬ ‫המידע עצמו‬ ‫ ‬ ‫מידע כללי על הבקשה‬ ‫ ‬ ‫כאן ישלח המידע לביצוע‬ ‫ ‬ ‫לרוב יכילו אמצעי‬ ‫ ‬ ‫הפעולה שאנחנו רוצים‬ ‫הזדהות ואבטחה‬ ‫לעשות ב ‪- API‬‬ ‫סוג המידע הנשלח‬ ‫ ‬ ‫המידע צריך להיות במבנה‬ ‫ ‬ ‫מסוים על מנת שיתקבל‬ ‫בצורה תקינה‪ ,‬עבור זה יש‬ ‫דוקומנטציה‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬פרוטוקול ‪ HTTP‬ו‪CRUD -‬‬ ‫איך נראית תשובת ‪?HTTP‬‬ ‫ כל תשובת‪ API‬תגיע עם קוד סטטוס שמבטא את‬ ‫התוצאה של הבקשה (הצלחה או קוד שגיאה)‬ ‫ נקבל פרטים על התשובה כמו המזהה שלה‪ ,‬מתי‬ ‫התקבלה וכו׳‬ ‫ ונקבל בחזרה מידע מסוים כתגובה ובהתאם לבקשה‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫ במקרה של שגיאה ‪ -‬נקבל הודעת שגיאה‪.‬רמת הפירוט‬ ‫נפוצים‪:‬משתנה בין ‪ API‬שונים‪.‬‬ ‫קודי סטטוס‬ ‫בהודעות שגיאה‬ ‫‪ - 4XX‬שגיאת לקוח‪ - 5XX :‬שגיאת שרת‪:‬‬ ‫‪ - 2XX‬הצלחה‪:‬‬ ‫‪Server Error :500 Bad Request :400‬‬ ‫‪Success :200‬‬ ‫‪Service Unavailable :503 Unauthorized :401‬‬ ‫‪Created :201‬‬ ‫‪Not Found :404 No Content :204‬‬ ‫‪Rate Limit :429‬‬ ‫‪https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_HTTP_status‬‬ ‫‪_codes‬‬  ‫לכל שפה יש חוקים וכללים וכך גם לשפות תכנות ופרוטוקולים שונים‪.‬‬ ‫הסינטקס הוא סט הכללים המגדיר איך לכתוב נכון את‬ ‫"‬ ‫הפקודות‪/‬בקשות‪/‬קטעי קוד‪.‬באיזה סימנים ניתן להשתמש ואיך‪ ,‬מה סדר‬ ‫המידע הנכון וכו׳‪.‬‬ ‫טעות קטנה ב ‪- Syntax‬תוביל לשגיאה של בקשה לא תקינה‪.‬‬ ‫"‬ ‫למזלנו ‪Make‬מטפל ברוב הסינטקס עבורנו ‪):‬‬ ‫טיפ קטן ‪Synt‬‬ ‫‪ax‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬פרוטוקול ‪ HTTP‬ו‪CRUD -‬‬ ‫סוגי מתודות ‪HTTP‬‬ ‫כל בקשת‪ HTTP‬תשתמש במתודה מסוימת המייצגת את סוג הבקשה או הפעולה‬ ‫הרצויה‪.‬‬ ‫אלו הן ארבעת המתודות העיקריות‪:‬‬ ‫‪POST‬‬ ‫‪GET‬‬ ‫יצירת מידע חדש‬ ‫קבלת מידע‬ ‫‪PUT‬‬ ‫‪DELETE‬‬ ‫עדכון מידע‬ ‫מחיקת מידע‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬פרוטוקול ‪ HTTP‬ו‪CRUD -‬‬ ‫‪CRUD‬‬ ‫‪ CRUD‬אלו ראשי התיבות של ארבעת הפעולות הבסיסיות שניתן לבצע על‬ ‫נתונים‪/‬מידע‪.‬‬ ‫הן בעצם מקבילות למתודות של ‪HTTP‬‬ ‫‪Create‬‬ ‫‪Read‬‬ ‫‪POST‬‬ ‫‪GET‬‬ ‫‪Update‬‬ ‫‪Delete‬‬ ‫‪PUT‬‬ ‫‪DELETE‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬פרוטוקול ‪ HTTP‬ו‪CRUD -‬‬ ‫‪CRUD‬‬ ‫כאנשי אוטומציה ומערכות אנחנו כל הזמן עובדים עם נתונים ומבצעים פעולות על‬ ‫נתונים‪.‬‬ ‫הנה כמה דוגמאות מעשיות‪:‬‬ ‫‪Google Drive‬‬ ‫‪CRM‬‬ ‫סוג הפעולה‬ ‫העלאת קובץ חדש‬ ‫יצירת לקוח חדש‬ ‫‪Create‬‬ ‫פתיחת‪/‬הורדת קובץ‬ ‫צפיה בפרטי לקוח‬ ‫‪Read‬‬ ‫עריכת קובץ‬ ‫עדכון פרטי לקוח‬ ‫‪Update‬‬ ‫מחיקת קובץ‬ ‫מחיקת לקוח‬ ‫‪Delete‬‬ ‫כל המערכות‪ ,‬גם המורכבות ביותר מבצעות את פעולות הנתונים הבסיסיות הללו באופן שוטף‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סיכום ביניים‬ ‫סיכום ביניים‬ ‫מה היתרונות של ‪ ?API‬או למה צריך אותו בכלל?‬ ‫ אוטומציה ‪ -‬אפשר לבצע פעולות ללא מגע יד אדם‪ ,24/27 ,‬תוך חיסכון בזמן ומשאבים‪.‬‬ ‫ יעילות ומהירות ‪ -‬אפשר לבצע פעולות מורכבות בשניות‪ ,‬עם חסכון במשאבי מחשוב (אין צורך‬ ‫בעיבוד גרפי)‪.‬‬ ‫ אמינות ‪ API -‬תמיד יתנהג באותה צורה באופן עקבי‪ ,‬מדויק וללא הפתעות‪.‬‬ ‫מורכבות ‪ -‬אפשר ליצר תהליכים מורכבים ופעולות שרצות על כמות גדולה של נתונים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אינטגרציה ‪ -‬מאפשר חיבור וסנכרון בין מערכות שונות והעברת מידע בזמן אמת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חסכון בפיתוח מיותר ‪ -‬אפשר להשתמש ב‪ Services -‬קיימים במקום לפתח מאפס‪.‬‬ ‫ ‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סיכום ביניים‬ ‫למה חשוב לנו להבין איך ‪API‬‬ ‫ עובד?‬ ‫יהיה לנו קל יותר לתכנן תהליכים נכון בצורה יעילה ומדויקת‪.‬‬ ‫נדע לפתור בעיות‪ ,‬להבין הודעות שגיאה‪ ,‬לתחקר ולהתחקות אחר הבעיות ולפתור אותן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫נדע לבצע אופטימיזציה‪ ,‬לחסוך בפיתוח ובעלויות ולשפר ביצועים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫והכי חשוב ‪ -‬אם נדע איך אוטומציה עובדת נוכל גם לחשוב אוטומציה‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫סוגי נתונים‬ ‫בכדי לפשט ולייצר סטנדרטיזציה נקבעו סוגי נתונים שונים‪.‬‬ ‫מחשב זו מכונה וכל דבר צריך להיות מאוד מוגדר‪ ,‬לכן המחשב מאחסן ומציג סוגים שונים של‬ ‫מידע כמו‪ :‬טקסט‪ ,‬מספרים תאריכים וכו׳ בצורות שונות‪.‬‬ ‫סוג המידע קובע?‬ ‫מה‬ ‫באיזה אופן המידע נשמר ומאוחסן במחשב‬ ‫‪.1‬‬ ‫אילו פעולות וחישובים ניתן לעשות עליו‬ ‫‪.2‬‬ ‫איך צריך לכתוב אותו (‪)Syntax‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫איך המידע יוצג לנו‬ ‫‪.4‬‬ ‫חוסר תשומת לב לסוג המידע עלולה לגרור שגיאות באוטומציה מכיוון שהמידע לא מוגדר‬ ‫למחשב בצורה נכונה‪.‬‬ ‫ישנם מגוון סוגי מידע‪ ,‬אנחנו נעבור על העיקריים‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫"סטרינג" או מחרוזת ‪ -‬סוג מידע בסיסי ונפוץ ביותר‪.‬‬ ‫כל תו או רצף של תווים שנמצאים בתוך "מרכאות"‪.‬‬ ‫‪String‬‬ ‫יכול להופיע 'גם במרכאות בודדות'‪.‬‬ ‫מחרוזת יכולה להכיל כל תו‪ :‬אותיות (במגוון שפות)‪ ,‬מספרים‪,‬‬ ‫"‪"Text‬‬ ‫סימנים מיוחדים (&^‪ )...$%‬וכו׳‪.‬‬ ‫ישנם תווים מיוחדים המייצגים תווים שלא יכולים להיכלל במחרוזת‬ ‫כגון‪ - n\ :‬ירידת שורה‪.‬‬ ‫על מנת להשתמש בתו מרכאות מבלי ״לשבור״ את המחרוזת נדרש‬ ‫להשתמש באסקייפ‪”\ :‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫תווי מספר בלבד‪ ,‬נכתבים ללא מרכאות‪.‬‬ ‫‪ - Integer‬מספרים שלמים‪41- ,3 ,12 :‬‬ ‫‪Number‬‬ ‫יכול להיות גם מספר שלילי‪.‬‬ ‫‪ - Float‬מספרים עשרוניים‪0.1- ,3.14 ,2.5 :‬‬ ‫‪123‬‬ ‫על מספרים ניתן לבצע פעולות מתמטיות‪.‬‬ ‫מספר שנכתב בתוך מרכאות יחשב כמחרוזת ולא כמספר‪.‬‬ ‫שאלה ‪-‬‬ ‫מספר טלפון‪ ,‬צריך להיות מסוג מספר או מחרוזת?‬ ‫מחרוזת‪ ,‬מספר לא יכול להתחיל ב‪ 0‬ולא יכול להכיל תווים מיוחדים‬ ‫כמו ‪ ,+‬מקף באמצע המחרוזת או רווחים‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫יכול להכיל רק תאריך או רק שעה או את שניהם יחד‪.‬‬ ‫תאריך נכתב במרכאות כמו מחרוזת רגילה אך הפורמט בו הוא כתוב‬ ‫‪Date/‬‬ ‫מייחד אותו ממחרוזות אחרות‪.‬‬ ‫‪Time‬‬ ‫יש מגוון של פורמטים שונים של תאריכים‪ ,‬הנפוץ מהם כנראה הוא‬ ‫‪2023-01-01T09:30:00Z‬‬ ‫פורמט ‪ISO‬‬ ‫‪2023-01-01T09:30:00Z‬‬ ‫הפורמט מכיל את התאריך בתצורת‪ YYYY-MM-DD‬ולאחר מכן את‬ ‫השעה‪.‬‬ ‫הצורך העיקרי לבדל תאריכים כסוג מידע נפרד הוא כדי לבצע‬ ‫חישובים‪.‬‬ ‫הוספת‪/‬החסרת פרקי זמן‪ ,‬חישוב הפרשי זמנים ועוד‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫לערך בוליאני שתי אפשרויות בלבד ‪true / false -‬‬ ‫נכון או לא נכון‪ ,‬אמת או שקר‪.‬‬ ‫‪Bollean‬‬ ‫משמש לאחסון מידע של כן ולא‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪true/talse‬‬ ‫שדה אישור לדיוור במייל במערכת ‪.CRM‬‬ ‫כמו כן משמש ביצירת תנאים ולוגיקות ולצורך החלת פילטרים‪.‬‬ ‫הוא ברור וחד משמעי‪ ,‬אין באמצע‪.‬זה רק אמת או שקר‪.‬‬ ‫נכתב ללא מרכאות ולרוב באותיות קטנות בלבד‪.‬‬ ‫ערך בוליאני בתוך מרכאות יחשב למחרוזת ולא יתפרש כערך‬ ‫בוליאני‪.‬‬ ‫באופן בינארי ערכים בוליאנים מייצגים בהתאמה ‪ 0‬ו‪1 -‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫מערך הינו רשימה של נתונים דומים בעלי מבנה זהה‪.‬‬ ‫מערך יורכב מרשימה של ערכים בעלי מאפיינים דומים‪.‬למשל מערך‬ ‫‪Array‬‬ ‫של מחרוזות‪ ,‬מערך של מספרים וכו׳‪...‬‬ ‫]"‪["Apple","Banana","Orange‬‬ ‫מערך נכתב בתוך סוגריים מרובעות [ ] ויש הפרדה של פסיק בין כל‬ ‫איבר במערך למעט האיבר האחרון‪.‬‬ ‫מערך יכול להכיל כמות דינמית של איברים‪.‬האיברים במערך‬ ‫ממוספרים על פי אינדקס ‪ -‬המיקום שלהם במערך‪.‬‬ ‫כאשר מספרו של האיבר הראשון הוא ‪ ,0‬השני הוא ‪ ,1‬השלישי ‪ 2‬וכן‬ ‫הלאה‪.‬‬ ‫ניתן לגשת אל או לחלץ איבר ספציפי מהמערך על ידי מספר‬ ‫האינדקס שלו‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫למה בכלל אנחנו צריכים מערכים?‬ ‫נניח שאנחנו רוצים לייצר באוטומציה דוח עסקאות חודשי עבור כל‬ ‫‪Array‬‬ ‫לקוח‪ ,‬אבל בכל חודש כמות העסקאות תשתנה‪.‬איך נוכל לבנות‬ ‫]"‪["Apple","Banana","Orange‬אוטומציה שתדע להתמודד עם כמות משתנה של עסקאות בכל‬ ‫חודש?‬ ‫בשביל זה יש לנו מערכים‪.‬האוטומציה שנבנה תרוץ על רשימה‬ ‫דינמית של עסקאות‪ ,‬כל העסקאות יהיו עם מבנה ומאפיינים דומים‬ ‫אבל מספר העסקאות ישתנה מחודש לחודש‪.‬‬ ‫בעצם מה שמערך נותן לנו זה דינמיות ויכולת לעבוד עם רשימות‬ ‫נתונים באורכים משתנים‪.‬בנוסף אפשר לבצע מגוון פונקציות‬ ‫מתקדמות על מערכים‪ ,‬כמו איחוד‪ ,‬פיצול‪ ,‬חלוקה‪ ,‬סינון ועוד‪...‬‬ ‫מערכים הם עוצמתיים‪ ,‬הבנה ושליטה בהם יכולה לתת ערך רב‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫״אוסף״ או אובייקט הוא אוסף של נתונים או תכונות המתייחסות‬ ‫לנושא‪/‬מושא ספציפי‪.‬‬ ‫‪Collectio‬‬ ‫אפשר להסתכל על אובייקט כמו על ״כרטיס ביקור״ שבו יש שם‪,‬‬ ‫‪n‬‬ ‫טלפון וכתובת‪.‬כך גם באובייקט יהיו מספר תכונות(‪)Properties‬‬ ‫}"‪{"Key": "Value‬‬ ‫המתארים משהו או מישהו‪.‬‬ ‫אובייקט נכתב בתוך סוגריים מסולסלים { }‬ ‫הוא מכיל צמדים של מפתחות וערכים ‪Keys & Values -‬‬ ‫כאשר המפתח הוא תמיד מחרוזת ללא רווחים (נהוג לכתוב באותיות‬ ‫קטנות) והערך הוא המידע עצמו‪.‬‬ ‫בכדי לגשת למידע מתוך המערך נשתמש במפתח שלו‪.‬‬ ‫אובייקט יכול להכיל כל סוג נתונים ‪ -‬כולל מערכים ואובייקטים‬ ‫פנימיים‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪ -‬סוגי נתונים‬ ‫אובייקט‬ ‫מערך‬ ‫אובייקט מורכב מצמדים של ‪ Key‬ו‪-‬‬ ‫ ‬ ‫מערך הוא רשימה של ערכים בעלי‬ ‫ ‬ ‫‪.Value‬‬ ‫תכונות דומות‪.‬‬ ‫כל צמד יהיה שונה ויכול להכיל סוגי‬ ‫ ‬ ‫מבנה האיברים וסוג הנתונים שלהם‬ ‫ ‬ ‫נתונים שונים‪.‬‬ ‫יהיו זהים‪.‬‬ ‫נכתב בתוך {סוגריים מסולסלות}‬ ‫ ‬ ‫‪vs‬‬ ‫נכתב בתוך [סוגריים מרובעות]‬ ‫ ‬ ‫ניתן לגשת לערכים על פי המפתח‬ ‫ ‬ ‫ניתן לגשת לאיברים על פי אינדקס ‪-‬‬ ‫ ‬ ‫שלהם‬ ‫מיקום האיבר במערך‬ ‫מכיל נתונים במבנה קבוע‬ ‫ ‬ ‫דינמי ‪ -‬מכיל כמות משתנה של‬ ‫ ‬ ‫איברים‬  ‫ סוגי נתונים‬- ‫ | התיאוריה שמאחורי‬03 ‫סיכום סוגי נתונים‬ Boolean Number String true/false 123 "Text" Collectio Date/ Array n Time }"Key": "Value"{ ["Apple","Banana","Orange"] 2023-01-01T09:30:00Z  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪JSON -‬‬ ‫‪JSON‬‬ ‫‪ JSON‬הוא תקן של פורמט העברת מידע שמשתמש‬ ‫‪JS‬‬ ‫‪JavaScript‬‬ ‫בטקסט קריא לאדם כדי לאחסן ולהעביר מבני מידע‪.‬‬ ‫‪ JSON‬הוא פורמט נתונים נפוץ עם מגוון שימושים‬ ‫‪Objec‬‬ ‫בהעברת מידע‪ ,‬כולל בין השאר העברת מידע בין‬ ‫‪O‬‬ ‫‪t‬‬ ‫שרת ללקוח‪.‬‬ ‫‪Notatio‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪n‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪JSON -‬‬ ‫ה‪ - JSON‬בנוי באופן קל לקריאה ומשתמש בריווחים‬ ‫(‪ )whitespaces‬על מנת להקל על הקריאה‪.‬‬ ‫ישנם חוקים ברורים באיך לכתוב ‪JSON‬‬ ‫עברנו עליהם במסגרת סוגי הנתונים‪.‬‬ ‫מומלץ להשתמש בכלי ולידציה שעוזר לוודא שהג׳ייסון‬ ‫שלכם נכתב כראוי ולתקן שגיאות‪.‬‬ ‫‪https://www.json.org/json-he‬‬ ‫‪.html‬‬ ‫‪https://jsonformatter.curiousconcep‬‬ ‫‪t.com‬‬  ‫רגע‪ ,‬רגע! בשביל מה למדנו את כל‬ ‫זה?!‬ ‫ללא קוד‬ ‫שמתרחש‬ ‫אוטומציות את מה‬ ‫ללמוד‬ ‫‪ No-Code‬שיכירו ויבינו‬ ‫באנואוטומציה‬ ‫?לא‬ ‫מאמין שאנשי‬ ‫אני‬ ‫מאחורי הקלעים‪ ,‬יהיו אנשי אוטומציה מקצועיים ואיכותיים יותר‪.‬‬ ‫פעם כדי לבנות אוטומציה היינו צריכים לעשות את זה‬ ‫היום‪ ,‬אנחנו יכולים לעשות את זה אחרת‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪Code vs No-Code-‬‬ ‫מהפכת ה‪ No Code‬מנגישה ומפשטת את עולם הטכנולוגיה לכל אדם עם זיקה טכנולוגית‪.‬‬ ‫באופן מסורתי‪ ,‬היה נדרש ללמוד פיתוח במשך תקופה ארוכה ולרכוש ידע רב על מנת לפתח‬ ‫מערכות ואוטומציות‪.‬‬ ‫היום זמן הלמידה יכול להתקצר משמעותית והיכולת לייצר תהליכים מורכבים בצורה יעילה‬ ‫ומהירה ללא שימוש בקוד משנה לחלוטין את כללי המשחק‪.‬‬ ‫עבור אוטומציות פשוטות ובסיסיות‪ ,‬לפעמים כל מה שצריך כדי לבנות אותן זה שעה‪-‬שעתיים‬ ‫פנויות וכמה סרטונים ביוטיוב‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪Code vs No-Code-‬‬ ‫היתרונות‪:‬‬ ‫בפיתוח ללא קוד נעבוד בממשקים ויזואליים‪ ,‬אינטואיטיביים וקלים לשימוש‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לא נדרש ידע טכני רב או רקע בפיתוח ‪ -‬נגישות גבוהה גם לחסרי נסיון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זמן הבניה של אוטומציות ומערכות מתקצר משמעותית בהשוואה לפיתוח מסורתי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן לבנות תהליכים מורכבים בצורה יעילה ומדוייקת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫עלויות הפיתוח והתחזוקה של תהליכים ללא קוד נגישה יותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ארגונים רבים בוחרים להשתמש בפתרונות ללא קוד כי הם זולים יותר ומאפשרים פיתוח מהיר‬ ‫ ‬ ‫ומדויק ללא התפשרות על התאמה אישית ואמינות התהליך הדיגיטלי‪.‬‬  ‫‪ | 03‬התיאוריה שמאחורי ‪Code vs No-Code-‬‬ ‫בניגוד למה שלפעמים חושבים‪ ,‬פיתוח ‪ No-Code‬ברמה מקצועית דורש הרבה יותר מאשר רק‬ ‫"לחבר עיגולים"‪.‬כשמתקדמים לפרויקטים מורכבים‪ ,‬נדרשת רמת מיומנות גבוהה והבנה טכנית‬ ‫עמוקה‪.‬‬ ‫מומחי ‪ No-Code‬נדרשים לשלוט בעקרונות טכניים מתקדמים ששמורים בדרך כלל למפתחי‬ ‫תוכנה‪ ,‬אך חיוניים גם למומחי‪ No-Code‬מקצועיים‪.‬‬ ‫למשל‪:‬‬ ‫ ארכיטקטורת מערכות ומבני נתונים‪.‬‬ ‫ הבנת‪ API‬וקריאת דוקומנטציה‪.‬‬ ‫ ייעול תהליכים וניהול שגיאות‪.‬‬ ‫ יכולת שילוב פתרונות ‪.Low-Code‬‬ ‫בקורס זה‪ ,‬מטרתנו היא להכשיר אנשי אוטומציה ברמה המקצועית ביותר‪.‬נלמד לא רק את‬ ‫הכלים‪ ,‬אלא גם את העקרונות הטכניים העמוקים והחשיבה שמאחוריהם‪.‬‬ ‫זו הדרך להפוך ממשתמשי‪ No-Code‬למומחי אוטומציה אמיתיים‪.‬‬ ‫לוגיקה‬  ‫‪ | 04‬לוגיקה‬ ‫‪Action‬‬ ‫‪Logic‬‬ ‫‪Trigger‬‬ ‫זוכרים את שלושת חלקי‬ ‫האוטומציה?‬ ‫לוגיקה היא היכולת לחשוב בצורה מסודרת ולקבל החלטות על בסיס כללים ברורים‪.‬‬ ‫כמו שהמוח שלנו מקבל החלטות על בסיס מידע שמגיע אליו‪ ,‬כך האוטומציה צריכה "לחשוב" ולהחליט‬ ‫מה לעשות במצבים שונים‪.‬‬ ‫ אוטומציה היא לא רק "לעשות דברים אוטומטית"‬ ‫ אוטומציה היא היכולת לקבל החלטות חכמות באופן אוטומטי‬ ‫ בלי לוגיקה טובה‪ ,‬האוטומציה תהיה "טיפשה" ועלולה לעשות טעויות‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כשאנחנו מקבלים לקוח חדש‪:‬‬ ‫‪ -‬האם זה לקוח עסקי או פרטי?‬ ‫‪ -‬האם הוא הגיע מקמפיין מסוים?‬ ‫האם הוא צריך הדרכה?‬ ‫‪-‬‬ ‫לפי התשובות ← נחליט על תהליך שונה‬  ‫‪ | 04‬לוגיקה‬ ‫תנאים‬ ‫על מנת לייצר לוגיקה נשתמש בתנאים‪.‬‬ ‫תנאי הוא משפט‪/‬בדיקה לוגית שהתוצאה שלו היא תמיד בוליאנית‪True / False :‬‬ ‫תוצאה של תנאי לא יכולה להיות באמצע וחייבת להיות מוחלטת‪.‬‬ ‫תנאי ‪IF‬בסיסי‪:‬‬ ‫‪(IF‬‬ ‫בדיקה לוגית‬ ‫‪IF True‬‬ ‫‪IF False‬‬ ‫)‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הגדרת התנאי‬ ‫התנאי עצמו ‪-‬‬ ‫מה יקרה אם‬ ‫מה יקרה אם‬ ‫האם ערך מסוים‬ ‫תוצאת הבדיקה‬ ‫תוצאת הבדיקה‬ ‫קיים או לא‪ ,‬האם‬ ‫היא ‪?True‬‬ ‫היא ‪?False‬‬ ‫שני ערכים שווים‬ ‫אחד לשני?‬ ‫האם ?‪Y < X‬‬ ‫יכולות להיות מגוון של בדיקות לוגיות והן משתנות לפי סוגי הנתונים שאנחנו בודקים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬עם מספרים ניתן לבצע בדיקות מתמטיות ועם תאריכים ניתן לבצע בדיקות של השוואת וייחוס‬ ‫תאריכים‪.‬‬  ‫‪ | 04‬לוגיקה‬ ‫ב‪ Make-‬תנאים משמשים אותנו ביצירת ה‪ Flow-‬של התרחיש‪.‬ובעיקר בפילטרים וראוטרים‪.‬‬ ‫דוגמה לתנאי‪:‬‬ ‫‪Send a‬‬ ‫= ‪Client.Status‬‬ ‫‪Send: How‬‬ ‫‪(IF‬‬ ‫‪welcome‬‬ ‫‪?can we help‬‬ ‫)‬ ‫‪New‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪message‬‬  ‫‪ | 04‬לוגיקה‬ ‫במקרים מסוימים נצטרך לבדוק יותר מתנאי אחד או לייצר תנאי מורכב ומסועף‪.‬‬ ‫עבור זה נוכל להשתמש בתנאי‪ And‬ו‪Or -‬‬ ‫‪Or‬‬ ‫‪And‬‬ ‫לפחות בדיקה‬ ‫כל הבדיקות‬ ‫לוגית אחת‬ ‫הלוגיות צריכות‬ ‫צריכה להסתיים‬ ‫להסתיים ב‪True-‬‬ ‫ב‪True -‬‬ ‫אפשר גם לשלב תנאי‪ And‬ו‪ Or -‬יחד‬ ‫בעזרת ‪Groups Condition‬‬  ‫‪ | 04‬לוגיקה‬ ‫לולאות‬ ‫לולאה היא דרך לחזור על פעולות דומות באופן אוטומטי מספר רב של פעמים‪.‬במקום ליצור‬ ‫סנריו נפרד לכל פעולה‪ ,‬הלולאה מאפשרת לנו להגדיר את הפעולה פעם אחת והיא תתבצע שוב‬ ‫ושוב לפי מה שנגדיר‪.‬‬ ‫למה אנחנו צריכים לולאות? 🤔‬ ‫דמיינו את התרחישים הבאים‪:‬‬ ‫ קיבלנו רשימה של ‪ 100‬לקוחות חדשים שצריך לשלוח להם מייל ברכה‬ ‫ יש לנו ‪ 50‬הזמנות שצריך לעדכן את הסטטוס שלהן במערכת‬ ‫ צריך לבדוק את המלאי של ‪ 1000‬מוצרים ולשלוח התראה אם משהו חסר‬ ‫עם לולאות‪:‬‬ ‫בלי לולאות‪ ,‬היינו צריכים‪:‬‬ ‫‪.1‬מגדירים את הפעולה פעם אחת‬ ‫ליצור מודול נפרד לכל פעולה‬ ‫‪.2‬המערכת מבצעת אותה אוטומטית‬ ‫או לחבר אינסוף מודולים בסנריו‬ ‫על כל הפריטים‬ ‫אחד ולתחזק סנריו ענק‬ ‫‪.3‬הסנריו נשאר פשוט ויעיל‬ ‫ומסורבל‪.‬‬  ‫‪ | 04‬לוגיקה‬ ‫יש שתי סוגי לולאות עיקריות‪:‬‬ ‫‪While Loop‬‬ ‫‪For Loop‬‬ ‫כל עוד ‪(....‬תנאי מתקיים)‬ ‫ ‬ ‫עבור כל‪(...‬פריט ברשימה)‬ ‫ ‬ ‫נשתמש כשלא יודעים בהתחלה כמה‬ ‫ ‬ ‫נשתמש כשיש רשימה ידועה‬ ‫ ‬ ‫פעמים נרצה לרוץ‬ ‫של פריטים‬ ‫כשממתינים לתנאי מסוים שיתקיים‬ ‫ ‬ ‫כשאנחנו יודעים בהתחלה‬ ‫ ‬ ‫כשרוצים לבצע פעולה עד ש‪..‬קורה‬ ‫ ‬ ‫כמה פעמים הלולאה צריכה‬ ‫משהו מסוים‬ ‫לרוץ‬ ‫חייב להיות תנאי יציאה ‪ -‬אחרת נגיע‬ ‫ ‬ ‫כשרוצים לעבור על כל‬ ‫ ‬ ‫ללולאה אינסופית‬ ‫האיברים במערך (איטרציה)‬ ‫לולאות עוזרות לייצר דינמיות באוטומציות ויעילות בעבודה עם מערכים‪.‬‬ ‫סיכום‬  ‫מה למדנו היום?‬ ‫מבוא‪ :‬מה זה בכלל אוטומציה?‬ ‫ למה צריך אוטומציה? ואיך היא עובדת?‬ ‫ מה נדרש מאנשי אוטומציה?‬ ‫ ללמוד לחשוב אוטומציה!‬ ‫מבנה הקורס והפרויקט‬ ‫התיאוריה שמאחורי‬ ‫‪.1‬הבסיס של האינטרנט‬ ‫‪ API.2‬מחבר בין מערכות‪HTTP‬‬ ‫‪.3‬מעביר את המידע‬ ‫‪ JSON.4‬מארגן את המידע לפי סוגי נתונים‬ ‫‪.5‬היתרונות בפיתוח ‪No-Code‬‬ ‫‪.6‬החשיבות של הבנת התיאוריה והבסיס‬ ‫לוגיקה‬ ‫ תנאים‪ :‬יצירת אוטומציות חכמות ‪ -‬מתי לעשות מה‬ ‫ לולאות‪ :‬איך לחזור על פעולות בצורה יעילה ודינמית‬ ‫ בשיעור הבא‪ :‬מתחילים לעבוד עם ‪🚀 !Make‬‬  ‫שיעורי בית ‪ -‬ניתוח סנריו 🔍‬ ‫קחו סנריו שכבר בניתם ב‪ Make-‬ונתחו אותו על פי המושגים‬ ‫איך מגישים את התרגיל?‬ ‫שלמדנו היום‪.‬‬ ‫צילום לום של עד ‪ 5‬דק׳ בו אתם ‪1.‬‬ ‫מה צריך לזהות ולתעד?‬ ‫מסבירים ומנתחים את הסנריו לפי‬ ‫‪.1‬זיהוי מבני מידע 📊‬ ‫‪.‬הדגשים שציינו‬ ‫ איפה יש מערכים? איפה יש אובייקטים?‬ ‫‪.2‬באופן כתוב ‪ 3 -‬הצעות קונקרטיות‬ ‫ אילו סוגי מידע קיימים? (טקסט‪ ,‬מספרים‪ ,‬תאריכים‪ ,‬בוליאן‬ ‫לשיפור הסנריו‬ ‫וכו׳‪)...‬‬ ‫מטרת התרגיל‪ :‬להתחיל לחשוב על‬ ‫‪.2‬זיהוי ‪⚡ CRUD‬‬ ‫האוטומציות שלנו בצורה מקצועית‬ ‫ אילו פעולות‪ CRUD‬מתבצעות בסנריו?‬ ‫יותר! 🎯‬ ‫‪.3‬זיהוי לוגיקה 🤔‬ ‫ איפה יש תנאים? איפה יש לולאות?‬ ‫ האם יש מקומות שהיה כדאי להוסיף או לשנות‬ ‫תנאים‪/‬לולאות?‬ ‫תודה‬ ‫רבה!‬ ‫איש רנדומלי‬ ‫שממש לא מבין באוטומציות‬