מבוא לדיני משפחה PDF

‫מבוא‬ ‫התחום של דיני משפחה הוא ייחודי במובן הזה שיש ‪ 2‬ערכאות שיפוט שיכולות לדון בענייני משפחה‪ :‬בית המשפט לענייני‬ ‫משפחה ובית הדין הרבני‪.‬‬ ‫בקורס נלמד על הסמכויות של ערכאות השיפוט – מבח...

‫מבוא‬ ‫התחום של דיני משפחה הוא ייחודי במובן הזה שיש ‪ 2‬ערכאות שיפוט שיכולות לדון בענייני משפחה‪ :‬בית המשפט לענייני‬ ‫משפחה ובית הדין הרבני‪.‬‬ ‫בקורס נלמד על הסמכויות של ערכאות השיפוט – מבחינה פורמלית (מה הדין מגדיר) ופרקטית (מה קורה בפועל)‪.‬‬ ‫פינה חמה (נושאים בעיתונות ובחדשות שנדבר עליהם בכיתה)‪ :‬פרשת "האישה הבוגדת"‪ -‬פס״ד שמבטא מתיחות די גדולה‬ ‫בהקשר של חלוקת רכוש לאחר גירושין (עו״ד מייזלס אף כתבה עליו מאמר)‪.‬‬ ‫‪ ‬פרופ' אריאל רוזן‪-‬צבי – ספר‪" :‬דיני המשפחה בישראל – בין קודש לחול" (עמ' ‪:)176-177‬‬ ‫בספרו של פרופ' אריאל רוזן צבי מתואר כי מה שמאפיין את דיני המשפחה זה "פערים" ‪ -‬בדיני משפחה ישנם פערים בין ‪ 2‬חברות‬ ‫שונות‪.‬מצד אחד‪ ,‬האוכ' ישראלית יהודית שמרביתו מהווה ציבור חילוני‪.‬מצד שני‪ ,‬ישנם דינים דתיים ששולטים על הציבור שבמהותו‬ ‫חילוני‪.‬מכאן‪ ,‬שציבור גדול בישראל שבוחר להתחתן כדת משה וישראל ימצא עצמו כפוף לדינים דתיים‪.‬‬ ‫ישנם כמה סוגים של פערים בדיני משפחה‪:‬‬ ‫❖ ניתן להתחתן ולהתגרש בישראל אך ורק באופן דתי (לפי השיוך הדתי של כל אדם) (הפער המרכזי ביותר) ‪ -‬מדובר בדבר‬ ‫משמעותי‪ ,‬במרבית המדינות בעולם (במיוחד הליברלי‪-‬מערבי) זה לא כך‪.‬‬ ‫❖ פער בין העובדה שאנחנו חיים בחברה חילונית אזרחית וגם מעורבת מבחינה מגדרית ומצד שני‪ ,‬בית הדין הרבני מהווה‬ ‫ערכאה שיפוטית שלמה שמכילה רק גברים‪ ,‬דיינים אורתודוקסים (אין דיינות)‪.‬‬ ‫❖ מצד אחד‪ ,‬בישראל מוסד הנישואין וגירושין הוא דתי בלבד‪.‬מצד שני‪ ,‬ישנם הרבה מסלולים עוקפים לדוג'‪ :‬ידועים‬ ‫בציבור‪.‬בנוסף‪ ,‬אנשים שנסעו לחו"ל להתחתן באופן אזרחי וחוזרים לישראל ונרשמים כנשואים במשרד הפנים (ככל שמדינה‬ ‫זרה מכירה בנישואין כלשהם‪ ,‬משרד הפנים מחויב לרשום נישואין אלה) – פער ענק בין החוק לבין המציאות הפרקטית‪.‬‬ ‫❖ פער בין המחוקק (מיושן ושמרן ולא מודרני‪.‬החוק הכי 'מודרני' ‪ -‬חוק יחסי ממון ‪ )1937‬לבין ערכאות השיפוט (שנדרשות‬ ‫לנושאים מודרניים ויצירתיים שלא קבוע להם פתרון בחוק) ‪ -‬קשה כיום בישראל (שהיא הטרוגנית מכילה גם דתיים וגם‬ ‫חילוניים) ‪ ,‬להעביר חוק בתחום דיני המשפחה מכיוון שמדובר בתחום שנוי במחלוקת (="קונטרוברסלי") שקשה להסכים לגביו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬החוקים הם קפואים בזמן‪ ,‬יחסית שמרניים‪.‬מצד שני‪ ,‬נלמד פסקי דין "פורצי דרך" ששואלים שאלות שאין להם תשובה‬ ‫בחוק – האם ייתכן ויהיו ‪ 3‬הורים לילד אחד‪ ,‬פס"ד אסותא‪ ,‬ידועים בציבור (אין בישראל חוק שעוסק בידועים בציבור)‪.‬ערכאות‬ ‫השיפוט צריכות להיות יצירתיות ולמצוא פתרון לשאלות שאין להם תשובה בחוק‪.‬‬ ‫❖ פער בין דינים אזרחיים לדינים דתיים – ייתכן מצב שבו התיק שנידון בביהמ"ש לענייני משפחה ידון לפי הדין הדתי ואילו בית‬ ‫הדין הרבני ידון לפי הדין האזרחי‪.‬‬ ‫דיני המשפחה בישראל עשויים לגשר על הפערים הללו‪.‬לדוג'‪ :‬הלכות משפטיות שעוסקות בידועים בציבור‪ ,‬מזונות אזרחיים‬ ‫(גישור בין העובדה שחלים בדיני המזונות דינים דתיים‪ ,‬לבין העובדה שישנם אנשים שזקוקים למזונות והדין הדתי לא מאפשר להם‬ ‫לקבל מזונות)‪.‬הדינים הללו נוצרים בעיקר על ידי ביהמ"ש העליון או בג"ץ‪.‬המתיחויות בנוגע לביהמ"ש העליון‪/‬בג"ץ נוגעות בין‬ ‫היתר לדיני ם אלה‪.‬מצד אחד‪ ,‬יש דעה רווחת שביהמ"ש לא אמור לתפקד כמחוקק‪.‬מצד שני‪ ,‬יש כאן בעיה שהמחוקק לא פותר‬ ‫אותה ולכן יש צורך שביהמ"ש יתערב ויסיע לציבור שצריך פתרון‪.‬‬ ‫‪ ‬דוגמא ‪ -‬בג"צ ‪ 143/62‬פונק שלזינגר נ' שר הפנים‪:‬‬ ‫רקע‪ :‬התחתן זוג מעורב בחו"ל (נישואי תערובת – גבר יהודי ואישה נוצרייה)‪.‬אותו זוג הגיע למשרד הפנים ע"מ להירשם כזוג נשוי‪,‬‬ ‫אך הפקיד במשרד הפנים לא איפשר בטענה שזה סותר את הוראות החוק‪.‬‬ ‫הלכת בג"ץ‪ :‬פקיד הרישום בעל תפקיד מנהלי בלבד ואין לו שיקול דעת‪.‬לכן‪ ,‬במידה ומגיע זוג נשוי עם תעודת נישואין ממדינה בה‬ ‫הנישואין תקפים‪ ,‬הפקיד חייב לרשום את הנישואין במשרד הפנים‪.‬‬ ‫הלכה זו פתחה דלת לכל אדם שרוצה לחיות בישראל כנשוי ולא מעוניין להינשא ברבנות‪ ,‬להינשא במדינה זרה שמכירה בנישואים‬ ‫אלה וכך להירשם בישראל כזוג נשוי‪.‬מדובר ב"גשר" שיצר ביהמ"ש ולא המחוקק – יש דעה שנויה במחלוקת האם זה ראוי או לא‪.‬‬ ‫בהמשך ובזכות הלכת שלזינגר‪ ,‬הנשיא ברק קבע כי זוג חד מיני שהתחתן במדינה זרה שהכירה בנישואין חד מיניים‪ ,‬נישואין‬ ‫אלה תקפים בישראל ואותו זוג חד מיני יכול גם כן להירשם במשרד הפנים כזוג נשוי‪.‬‬ ‫דרך דיני המשפחה ניתן ללמוד הרבה על חברה נתונה ועל האופן שבו היא מבינה מהי משפחה ‪ -‬אם יש חברה מסוימת שהיא‬ ‫הומופובית שלא מכירה בזכויות לחד מיניים כמשפחה‪ ,‬לא תהיה בה אפשרות לאמץ ילדים ע"י הורים חד מיניים‪.‬אם נראה בחברה‬ ‫מסוימת שאין נישואים בין אנשים מ שתי דתות אנחנו נבין שהחברה רואה חשיבות בהומוגניות‪.‬במדינת ישראל‪ ,‬דיני המשפחה‬ ‫משקפים את הפערים אך מנסים לגשר על הפערים הללו מבלי לייצר יותר מדי קונפליקט (לפעמים נתעמת איתו ולפעמים לא)‪.‬‬ ‫בחברה שלנו יש אנשים מדתות שונות‪ ,‬אמונות שונות ועוד המון הבדלים‪.‬‬ ‫האם הזכות למשפחה היא זכות יסוד בישראל? כאמור‪ ,‬אין לנו חוק יסוד המשפחה (למרות שהנשיא ברק סבור שיש צורך בכזה)‪.‬‬ ‫אולם דרך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ופסיקות של ביהמ״ש העליון‪ ,‬הזכות למשפחה קיבלה מעמד על‪:‬‬ ‫בג"ץ עדאלה ‪ - 7052/03‬הכירו בזכות למשפחה כזכות יסוד וקבעו שלאחר ההגנה על זכות החיים ושלמות הגוף באה ההגנה‬ ‫החוקתית על הזכות להורות ושלמות המשפחה‪.‬מכאן‪ ,‬שהזכות למשפחה מקבלת מעמד של זכות יסוד במדינת ישראל‪.‬גם‬ ‫בפרשת נחמני היה עיסוק בסוגיה זו‪ ,‬הזכות של מר נחמני לא להיות הורה מול זכות האישה להיות הורה – דיון בזכות המשפחה‬ ‫כזכות יסוד‪.‬‬ ‫סמכויות‪:‬‬ ‫פרק ״הדלתות״ ‪ -‬ישנן שתי דלתות‪ :‬אחת מובילה לביהמ״ש לדיני משפחה והשנייה לבית הדין הרבני‪.‬בכל תיק שנעסוק בו‪,‬‬ ‫נצטרך להבחין בין שתי שאלות‪:‬‬ ‫מיהו הדיין? מיהי ערכאת השיפוט שלה הסמכות לדון מקרה שלפנינו‪ ,‬ביהמ״ש לדיני משפחה ‪ /‬בית הדין הרבני‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מהו הדין? אחרי שהכרענו למי יש את הסמכות‪ ,‬נבחן איזה דין על בעל הסמכות להפעיל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בישראל‪ ,‬יש לנו פיצול בין שתי ערכאות שיפוט שמוסמכות לדון באותם נושאים ממש‪.‬לכן‪ ,‬לפעמים השאלה מי ידון קשורה ל ‪ -‬מי‬ ‫מהצדדים ירוץ ולאן קודם ="מרוץ הסמכויות"‪.‬התוצאה בכל דלת כזו יכולה להיות ממש הפוכה‪.‬זה עניין שמעורר תדהמה כי יש‬ ‫אותו סכסוך‪ ,‬אותם אנשים‪ ,‬ותוצאה שונה‪.‬‬ ‫בפרשת ״האישה הבוגדת״ נקבע שלא יכול להיות שאם הגברת הייתה מקדימה את אותו האיש והולכת לביהמ"ש הייתה תוצאה‬ ‫אחרת (כשמדובר בחוק אזרחי)‪.‬‬ ‫הפיצול בשאלות מיהו הדיין ומה הדין שחל ‪ -‬הוא גם בין ערכאות השיפוט וגם בין הדינים‪.‬לכן‪ ,‬ייתכן מצב בו התשובה לשאלה‬ ‫הראשונה תהיה ביהמ״ש לענייני משפחה (אזרחי) והתשובה לשאלה השנייה תהיה הדין הדתי‪.‬‬ ‫דוג׳ ‪ - 1‬מזונות אישה‪ :‬בדיני המזונות הקלאסיים‪ ,‬גם אם ביהמ״ש לענייני משפחה מקבל את הסמכות לדון בתביעת המזונות (של‬ ‫האישה)‪ ,‬הוא חייב לדון בהם לפי הדין הדתי‪.‬חוק המזונות מפנה אותנו לדין האישי של כל אחד‪.‬החשיבות של כך היא שמזונות‬ ‫האישה מושפעים מהתנהגות האישה ובהתנהגות מסוימת לא מקבלים יותר מזונות (לדוג׳‪ :‬אישה שבגדה בבעלה)‪.‬לכן‪ ,‬גם אם‬ ‫האישה תרוץ מהר ותפנה לביהמ״ש לענייני משפחה‪ ,‬השופט ידון לפי הדתי ולא יוכל להעניק לה מזונות‪.‬בדוגמא זו לכאורה הדלתות‬ ‫צריכות להיות אותו הדבר‪.‬‬ ‫דוג׳ ‪ - 2‬סכסוך רכושי‪ :‬בית הדין הרבני חייב כשהוא דן בנושאים רכושיים לדון בדין אזרחי למרות שהוא בית דין רבני‪.‬לרוב בבית‬ ‫הדין הרבני פוסקים רכוש ע״פ רישום‪.‬מאחר ובעבר לפני בג״ץ בבלי וגם אחריו המשיכו לדון לפי דין דתי למרות שהם לא היו אמורים‬ ‫לדון בכך‪ ,‬התפתחה החשיבה שעדיף לגברים לפנות לשם‪.‬בבג״ץ בבלי בית הדין הרבני פעל לפי הדין הדתי ולא האזרחי‪.‬בבג״ץ‬ ‫נקבע ע״י השופט ברק שבית הדין הרבני חייב לפסוק בנושאים רכושיים לפי הדין האזרחי (ספציפי לפי חוק יחסי ממון)‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬בישראל‪ ,‬ישנן מספר פסיקות בג"ץ (כנגד החלטות של בתי דין רבניים) שעוסקות בדיני משפחה שנכתבו ע"י השופט ברק – מה‬ ‫שיצר מתיחות‪.‬‬ ‫גם אם ‪ 2‬ערכאו ת השיפוט אמורות להפעיל את אותו דין וגם אם הן עושות זאת בפועל‪ ,‬המציאות היא שונה‪ ,‬כי דיינים הם לא‬ ‫משפטנים‪.‬דיינים ומשפטנים מסתכלים על דברים בצורה שונה ולדיינים יש נטייה להיות שמרנים ומסורתיים‪.‬‬ ‫ייתכנו מצבים שלאישה יהיה עדיף‪/‬כדאי לפנות לבית הדין הרבני – לדוג'‪:‬‬ ‫אם מדובר בעקרת בית שתלויה בבעלה‪ ,‬אולי יהיה לה עדיף ללכת לבית הדין הרבני משום שהמזונות שיפסקו לה יהיו גבוהים‬ ‫▪‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫לפי הדין הדתי – רכוש שייך למי שהוא רשום על שמו‪.‬נניח ויש אישה שיש רכוש על שמה – ברמה הבסיסית של דינים דתיים‬ ‫▪‬ ‫עדיף לה ללכת לבית הדין הרבני‪.‬קשה לבתי הדין הרבניים לפסוק לפי חוק יחסי ממון‪ ,‬לפי חוק זה לא משנה על שם מי הרכוש‬ ‫רשום‪.‬גם לפני ואחרי בג"ץ בבלי בתי דין רבניים פסקו לפי הדין הדתי למרות שהם לא היו אמורים לעשות את זה‪.‬כיום‪ ,‬בתי דין‬ ‫רבניים מחויבים לפסוק לפי דין אזרחי ואז הרישום של הרכוש הוא לא מה שקובע‪.‬‬ ‫יש נושאים ספציפיים שיש חובה לגביהם לפנות לערכאת שיפוט ספציפית ‪ -‬לדוג'‪:‬‬ ‫נושאי נישואין וגירושין ‪ -‬הולכים לבית הדין הרבני‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נושאי ירושה – הולכים לביהמ"ש לענייני משפחה (חריג – אלא אם כלל הצדדים רוצים ללכת לבית הדין הרבני)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(*) ‪ -‬מכאן‪ ,‬שיש המון נושאים שנדונים בין זוגות שיכולים לדון באחת מ‪ 2-‬ערכאות השיפוט ואז מרוץ הסמכויות נכנס לתמונה‪.‬‬ ‫מזונות אזרחיים = תשלומי תמיכה שעוברים מבן זוג אחד לשני ולא לפי דין תורה אלא לפי דינים כללים‪/‬חוזיים‪.‬מדובר בפיתוח‬ ‫חדש שנוצר בשני העשורים האחרונים‪.‬מזונות אזרחיים מהווים חריג לכלל‪.‬‬ ‫הכלל לגבי מזונות‪ :‬יפסקו לפי דין דתי‪.‬מזונות דתיים חלים מכוח נישואין‪ ,‬בכתובה יש חובות שהבעל חב כלפי אשתו‪.‬על ידועים‬ ‫בציבור לא חל דין דתי כי אין כתובה ונישואין‪ ,‬לכן היה צורך לייתר בשביל קבוצה זו משהו אחר ומכאן המזונות האזרחיים שחלים‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫השוני בין שתי ערכאות השיפוט‪:‬‬ ‫מערכת אזרחית ‪ -‬ביהמ״ש לענייני משפחה‪ :‬הוקם בשנת ‪ ,1995‬ביהמ"ש המחוזיים עד אז היו בעלי הסמכות לדון בענייני משפחה‪.‬‬  ‫מערכת דתית ‪ -‬בית הדין הרבני‪ :‬מערכת ותיקה יותר שהוקמה עוד לפני קום המדינה‪.‬‬ ‫הסיבה לפיצול בין ערכאות השיפוט ‪ -‬לפני קום המדינה שלטו הבריטים והתורכים שלא התעניינו בקליטת עניינים אישיים של‬ ‫הנתינים בבתי המשפט‪.‬הם רק רצו לשלוט על קבוצת אנשים אבל לא להתעסק בנושאים כאלו שלא עניינו אותם‪.‬לכן‪ ,‬לכל עדה‬ ‫דתית הוקמו בתי דין‪ :‬בית דין שערי‪ ,‬אורתודוכסי ועוד'‪.‬כשהוקמה מ״י הוחלט להשאיר את הסטטוס קוו ולכן השאירו את המערכת‬ ‫הזו שהייתה כבר קיימת‪.‬כיום‪ ,‬ירשנו את הסטטוס קוו הזה‪ ,‬שלא היה פרי מחשבה בהכרח עצמאי של מ״י אלא פשוט החלטנו לאמץ‬ ‫מהעבר‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬הסטטוס קוו היה שבכלל עמדת הבריטים והעות'מאניים לא התעניינו בלערוך נישואים בין בני זוג ונתנו למוסדות להתעסק בזה‬ ‫ומכאן שהנישואים והגירושים הם עניין דתי ולכן לא חוקקו חוק לנישואים אזרחיים‪.‬על זה הוספנו ערכאה אזרחית במ״י בשנת ‪'95‬‬ ‫שמהווה מדינה חילונית‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ :‬מה שמאפיין את דיני המשפחה הוא שיש שתי ערכאות שיש להם סמכות מקבילה בנושאים מסוימים‪.‬יש מערכות דינים‬ ‫אזרחיים וגם דינים דתיים‪.‬על כן‪ ,‬יש לנו פערים ומתח שנוצר כתוצאה מהם‪.‬יש לנו גשרים שמנסים לפתור את המתח הזה‪ :‬הכללים‪,‬‬ ‫הדינים והפסיקות של דיני המשפחה בישראל‪.‬התוצר של כל אלו מייצר המון דינמיות בתחום ויצירתיות‪.‬‬ ‫בנוסף לכל אלה‪ ,‬יש מעט תיקים שיגיעו עד לביהמ״ש העליון‪ ,‬משום שביהמ״ש לענייני משפחה היא ערכאת שלום וכדי לעלות‬ ‫למעלה לעליון יש לבקש בקשת רשות ערעור‪.‬לכן יש המון נושאים שאין לגביהם הכרעה בדיני המשפחה והם משתנים בין שופט‬ ‫לשופט‪.‬מאחר והפסיקה של ביהמ״ש לענייני משפחה לא מחייבת‪ ,‬יש המון פסיקות שונות בדיני המשפחה‪.‬‬