מבוא לדיני משפחה PDF
Document Details
Uploaded by ResourcefulRaleigh
Tags
Summary
המסמך מציג סקירה כללית של דיני משפחה בישראל, ומדגיש את הפערים בין דינים אזרחיים (והחוקים הקיימים) ודתיים. הוא מנתח כיצד בתי המשפט מתמודדים עם מתחים אלה, ונותן דוגמאות לפסיקות חשובות.
Full Transcript
מבוא התחום של דיני משפחה הוא ייחודי במובן הזה שיש 2ערכאות שיפוט שיכולות לדון בענייני משפחה :בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בקורס נלמד על הסמכויות של ערכאות השיפוט – מבח...
מבוא התחום של דיני משפחה הוא ייחודי במובן הזה שיש 2ערכאות שיפוט שיכולות לדון בענייני משפחה :בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בקורס נלמד על הסמכויות של ערכאות השיפוט – מבחינה פורמלית (מה הדין מגדיר) ופרקטית (מה קורה בפועל). פינה חמה (נושאים בעיתונות ובחדשות שנדבר עליהם בכיתה) :פרשת "האישה הבוגדת" -פס״ד שמבטא מתיחות די גדולה בהקשר של חלוקת רכוש לאחר גירושין (עו״ד מייזלס אף כתבה עליו מאמר). פרופ' אריאל רוזן-צבי – ספר" :דיני המשפחה בישראל – בין קודש לחול" (עמ' :)176-177 בספרו של פרופ' אריאל רוזן צבי מתואר כי מה שמאפיין את דיני המשפחה זה "פערים" -בדיני משפחה ישנם פערים בין 2חברות שונות.מצד אחד ,האוכ' ישראלית יהודית שמרביתו מהווה ציבור חילוני.מצד שני ,ישנם דינים דתיים ששולטים על הציבור שבמהותו חילוני.מכאן ,שציבור גדול בישראל שבוחר להתחתן כדת משה וישראל ימצא עצמו כפוף לדינים דתיים. ישנם כמה סוגים של פערים בדיני משפחה: ❖ ניתן להתחתן ולהתגרש בישראל אך ורק באופן דתי (לפי השיוך הדתי של כל אדם) (הפער המרכזי ביותר) -מדובר בדבר משמעותי ,במרבית המדינות בעולם (במיוחד הליברלי-מערבי) זה לא כך. ❖ פער בין העובדה שאנחנו חיים בחברה חילונית אזרחית וגם מעורבת מבחינה מגדרית ומצד שני ,בית הדין הרבני מהווה ערכאה שיפוטית שלמה שמכילה רק גברים ,דיינים אורתודוקסים (אין דיינות). ❖ מצד אחד ,בישראל מוסד הנישואין וגירושין הוא דתי בלבד.מצד שני ,ישנם הרבה מסלולים עוקפים לדוג' :ידועים בציבור.בנוסף ,אנשים שנסעו לחו"ל להתחתן באופן אזרחי וחוזרים לישראל ונרשמים כנשואים במשרד הפנים (ככל שמדינה זרה מכירה בנישואין כלשהם ,משרד הפנים מחויב לרשום נישואין אלה) – פער ענק בין החוק לבין המציאות הפרקטית. ❖ פער בין המחוקק (מיושן ושמרן ולא מודרני.החוק הכי 'מודרני' -חוק יחסי ממון )1937לבין ערכאות השיפוט (שנדרשות לנושאים מודרניים ויצירתיים שלא קבוע להם פתרון בחוק) -קשה כיום בישראל (שהיא הטרוגנית מכילה גם דתיים וגם חילוניים) ,להעביר חוק בתחום דיני המשפחה מכיוון שמדובר בתחום שנוי במחלוקת (="קונטרוברסלי") שקשה להסכים לגביו. לכן ,החוקים הם קפואים בזמן ,יחסית שמרניים.מצד שני ,נלמד פסקי דין "פורצי דרך" ששואלים שאלות שאין להם תשובה בחוק – האם ייתכן ויהיו 3הורים לילד אחד ,פס"ד אסותא ,ידועים בציבור (אין בישראל חוק שעוסק בידועים בציבור).ערכאות השיפוט צריכות להיות יצירתיות ולמצוא פתרון לשאלות שאין להם תשובה בחוק. ❖ פער בין דינים אזרחיים לדינים דתיים – ייתכן מצב שבו התיק שנידון בביהמ"ש לענייני משפחה ידון לפי הדין הדתי ואילו בית הדין הרבני ידון לפי הדין האזרחי. דיני המשפחה בישראל עשויים לגשר על הפערים הללו.לדוג' :הלכות משפטיות שעוסקות בידועים בציבור ,מזונות אזרחיים (גישור בין העובדה שחלים בדיני המזונות דינים דתיים ,לבין העובדה שישנם אנשים שזקוקים למזונות והדין הדתי לא מאפשר להם לקבל מזונות).הדינים הללו נוצרים בעיקר על ידי ביהמ"ש העליון או בג"ץ.המתיחויות בנוגע לביהמ"ש העליון/בג"ץ נוגעות בין היתר לדיני ם אלה.מצד אחד ,יש דעה רווחת שביהמ"ש לא אמור לתפקד כמחוקק.מצד שני ,יש כאן בעיה שהמחוקק לא פותר אותה ולכן יש צורך שביהמ"ש יתערב ויסיע לציבור שצריך פתרון. דוגמא -בג"צ 143/62פונק שלזינגר נ' שר הפנים: רקע :התחתן זוג מעורב בחו"ל (נישואי תערובת – גבר יהודי ואישה נוצרייה).אותו זוג הגיע למשרד הפנים ע"מ להירשם כזוג נשוי, אך הפקיד במשרד הפנים לא איפשר בטענה שזה סותר את הוראות החוק. הלכת בג"ץ :פקיד הרישום בעל תפקיד מנהלי בלבד ואין לו שיקול דעת.לכן ,במידה ומגיע זוג נשוי עם תעודת נישואין ממדינה בה הנישואין תקפים ,הפקיד חייב לרשום את הנישואין במשרד הפנים. הלכה זו פתחה דלת לכל אדם שרוצה לחיות בישראל כנשוי ולא מעוניין להינשא ברבנות ,להינשא במדינה זרה שמכירה בנישואים אלה וכך להירשם בישראל כזוג נשוי.מדובר ב"גשר" שיצר ביהמ"ש ולא המחוקק – יש דעה שנויה במחלוקת האם זה ראוי או לא. בהמשך ובזכות הלכת שלזינגר ,הנשיא ברק קבע כי זוג חד מיני שהתחתן במדינה זרה שהכירה בנישואין חד מיניים ,נישואין אלה תקפים בישראל ואותו זוג חד מיני יכול גם כן להירשם במשרד הפנים כזוג נשוי. דרך דיני המשפחה ניתן ללמוד הרבה על חברה נתונה ועל האופן שבו היא מבינה מהי משפחה -אם יש חברה מסוימת שהיא הומופובית שלא מכירה בזכויות לחד מיניים כמשפחה ,לא תהיה בה אפשרות לאמץ ילדים ע"י הורים חד מיניים.אם נראה בחברה מסוימת שאין נישואים בין אנשים מ שתי דתות אנחנו נבין שהחברה רואה חשיבות בהומוגניות.במדינת ישראל ,דיני המשפחה משקפים את הפערים אך מנסים לגשר על הפערים הללו מבלי לייצר יותר מדי קונפליקט (לפעמים נתעמת איתו ולפעמים לא). בחברה שלנו יש אנשים מדתות שונות ,אמונות שונות ועוד המון הבדלים. האם הזכות למשפחה היא זכות יסוד בישראל? כאמור ,אין לנו חוק יסוד המשפחה (למרות שהנשיא ברק סבור שיש צורך בכזה). אולם דרך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ופסיקות של ביהמ״ש העליון ,הזכות למשפחה קיבלה מעמד על: בג"ץ עדאלה - 7052/03הכירו בזכות למשפחה כזכות יסוד וקבעו שלאחר ההגנה על זכות החיים ושלמות הגוף באה ההגנה החוקתית על הזכות להורות ושלמות המשפחה.מכאן ,שהזכות למשפחה מקבלת מעמד של זכות יסוד במדינת ישראל.גם בפרשת נחמני היה עיסוק בסוגיה זו ,הזכות של מר נחמני לא להיות הורה מול זכות האישה להיות הורה – דיון בזכות המשפחה כזכות יסוד. סמכויות: פרק ״הדלתות״ -ישנן שתי דלתות :אחת מובילה לביהמ״ש לדיני משפחה והשנייה לבית הדין הרבני.בכל תיק שנעסוק בו, נצטרך להבחין בין שתי שאלות: מיהו הדיין? מיהי ערכאת השיפוט שלה הסמכות לדון מקרה שלפנינו ,ביהמ״ש לדיני משפחה /בית הדין הרבני. .1 מהו הדין? אחרי שהכרענו למי יש את הסמכות ,נבחן איזה דין על בעל הסמכות להפעיל. .2 בישראל ,יש לנו פיצול בין שתי ערכאות שיפוט שמוסמכות לדון באותם נושאים ממש.לכן ,לפעמים השאלה מי ידון קשורה ל -מי מהצדדים ירוץ ולאן קודם ="מרוץ הסמכויות".התוצאה בכל דלת כזו יכולה להיות ממש הפוכה.זה עניין שמעורר תדהמה כי יש אותו סכסוך ,אותם אנשים ,ותוצאה שונה. בפרשת ״האישה הבוגדת״ נקבע שלא יכול להיות שאם הגברת הייתה מקדימה את אותו האיש והולכת לביהמ"ש הייתה תוצאה אחרת (כשמדובר בחוק אזרחי). הפיצול בשאלות מיהו הדיין ומה הדין שחל -הוא גם בין ערכאות השיפוט וגם בין הדינים.לכן ,ייתכן מצב בו התשובה לשאלה הראשונה תהיה ביהמ״ש לענייני משפחה (אזרחי) והתשובה לשאלה השנייה תהיה הדין הדתי. דוג׳ - 1מזונות אישה :בדיני המזונות הקלאסיים ,גם אם ביהמ״ש לענייני משפחה מקבל את הסמכות לדון בתביעת המזונות (של האישה) ,הוא חייב לדון בהם לפי הדין הדתי.חוק המזונות מפנה אותנו לדין האישי של כל אחד.החשיבות של כך היא שמזונות האישה מושפעים מהתנהגות האישה ובהתנהגות מסוימת לא מקבלים יותר מזונות (לדוג׳ :אישה שבגדה בבעלה).לכן ,גם אם האישה תרוץ מהר ותפנה לביהמ״ש לענייני משפחה ,השופט ידון לפי הדתי ולא יוכל להעניק לה מזונות.בדוגמא זו לכאורה הדלתות צריכות להיות אותו הדבר. דוג׳ - 2סכסוך רכושי :בית הדין הרבני חייב כשהוא דן בנושאים רכושיים לדון בדין אזרחי למרות שהוא בית דין רבני.לרוב בבית הדין הרבני פוסקים רכוש ע״פ רישום.מאחר ובעבר לפני בג״ץ בבלי וגם אחריו המשיכו לדון לפי דין דתי למרות שהם לא היו אמורים לדון בכך ,התפתחה החשיבה שעדיף לגברים לפנות לשם.בבג״ץ בבלי בית הדין הרבני פעל לפי הדין הדתי ולא האזרחי.בבג״ץ נקבע ע״י השופט ברק שבית הדין הרבני חייב לפסוק בנושאים רכושיים לפי הדין האזרחי (ספציפי לפי חוק יחסי ממון). (*) -בישראל ,ישנן מספר פסיקות בג"ץ (כנגד החלטות של בתי דין רבניים) שעוסקות בדיני משפחה שנכתבו ע"י השופט ברק – מה שיצר מתיחות. גם אם 2ערכאו ת השיפוט אמורות להפעיל את אותו דין וגם אם הן עושות זאת בפועל ,המציאות היא שונה ,כי דיינים הם לא משפטנים.דיינים ומשפטנים מסתכלים על דברים בצורה שונה ולדיינים יש נטייה להיות שמרנים ומסורתיים. ייתכנו מצבים שלאישה יהיה עדיף/כדאי לפנות לבית הדין הרבני – לדוג': אם מדובר בעקרת בית שתלויה בבעלה ,אולי יהיה לה עדיף ללכת לבית הדין הרבני משום שהמזונות שיפסקו לה יהיו גבוהים ▪ יותר. לפי הדין הדתי – רכוש שייך למי שהוא רשום על שמו.נניח ויש אישה שיש רכוש על שמה – ברמה הבסיסית של דינים דתיים ▪ עדיף לה ללכת לבית הדין הרבני.קשה לבתי הדין הרבניים לפסוק לפי חוק יחסי ממון ,לפי חוק זה לא משנה על שם מי הרכוש רשום.גם לפני ואחרי בג"ץ בבלי בתי דין רבניים פסקו לפי הדין הדתי למרות שהם לא היו אמורים לעשות את זה.כיום ,בתי דין רבניים מחויבים לפסוק לפי דין אזרחי ואז הרישום של הרכוש הוא לא מה שקובע. יש נושאים ספציפיים שיש חובה לגביהם לפנות לערכאת שיפוט ספציפית -לדוג': נושאי נישואין וגירושין -הולכים לבית הדין הרבני. - נושאי ירושה – הולכים לביהמ"ש לענייני משפחה (חריג – אלא אם כלל הצדדים רוצים ללכת לבית הדין הרבני). - (*) -מכאן ,שיש המון נושאים שנדונים בין זוגות שיכולים לדון באחת מ 2-ערכאות השיפוט ואז מרוץ הסמכויות נכנס לתמונה. מזונות אזרחיים = תשלומי תמיכה שעוברים מבן זוג אחד לשני ולא לפי דין תורה אלא לפי דינים כללים/חוזיים.מדובר בפיתוח חדש שנוצר בשני העשורים האחרונים.מזונות אזרחיים מהווים חריג לכלל. הכלל לגבי מזונות :יפסקו לפי דין דתי.מזונות דתיים חלים מכוח נישואין ,בכתובה יש חובות שהבעל חב כלפי אשתו.על ידועים בציבור לא חל דין דתי כי אין כתובה ונישואין ,לכן היה צורך לייתר בשביל קבוצה זו משהו אחר ומכאן המזונות האזרחיים שחלים עליהם. השוני בין שתי ערכאות השיפוט: מערכת אזרחית -ביהמ״ש לענייני משפחה :הוקם בשנת ,1995ביהמ"ש המחוזיים עד אז היו בעלי הסמכות לדון בענייני משפחה. מערכת דתית -בית הדין הרבני :מערכת ותיקה יותר שהוקמה עוד לפני קום המדינה. הסיבה לפיצול בין ערכאות השיפוט -לפני קום המדינה שלטו הבריטים והתורכים שלא התעניינו בקליטת עניינים אישיים של הנתינים בבתי המשפט.הם רק רצו לשלוט על קבוצת אנשים אבל לא להתעסק בנושאים כאלו שלא עניינו אותם.לכן ,לכל עדה דתית הוקמו בתי דין :בית דין שערי ,אורתודוכסי ועוד'.כשהוקמה מ״י הוחלט להשאיר את הסטטוס קוו ולכן השאירו את המערכת הזו שהייתה כבר קיימת.כיום ,ירשנו את הסטטוס קוו הזה ,שלא היה פרי מחשבה בהכרח עצמאי של מ״י אלא פשוט החלטנו לאמץ מהעבר. (*) -הסטטוס קוו היה שבכלל עמדת הבריטים והעות'מאניים לא התעניינו בלערוך נישואים בין בני זוג ונתנו למוסדות להתעסק בזה ומכאן שהנישואים והגירושים הם עניין דתי ולכן לא חוקקו חוק לנישואים אזרחיים.על זה הוספנו ערכאה אזרחית במ״י בשנת '95 שמהווה מדינה חילונית. לסיכום :מה שמאפיין את דיני המשפחה הוא שיש שתי ערכאות שיש להם סמכות מקבילה בנושאים מסוימים.יש מערכות דינים אזרחיים וגם דינים דתיים.על כן ,יש לנו פערים ומתח שנוצר כתוצאה מהם.יש לנו גשרים שמנסים לפתור את המתח הזה :הכללים, הדינים והפסיקות של דיני המשפחה בישראל.התוצר של כל אלו מייצר המון דינמיות בתחום ויצירתיות. בנוסף לכל אלה ,יש מעט תיקים שיגיעו עד לביהמ״ש העליון ,משום שביהמ״ש לענייני משפחה היא ערכאת שלום וכדי לעלות למעלה לעליון יש לבקש בקשת רשות ערעור.לכן יש המון נושאים שאין לגביהם הכרעה בדיני המשפחה והם משתנים בין שופט לשופט.מאחר והפסיקה של ביהמ״ש לענייני משפחה לא מחייבת ,יש המון פסיקות שונות בדיני המשפחה.