סיכום דיני ניירות ערך PDF

‫דיני ניירות ערך – שיעור ‪08.11.2024 – 1‬‬ ‫מנייה אחת מסוגי ניירות ערך הקיימות‪.‬‬ ‫‪ +‬דיני תאגידים לפי מקום רישום החברה‬...

‫דיני ניירות ערך – שיעור ‪08.11.2024 – 1‬‬ ‫מנייה אחת מסוגי ניירות ערך הקיימות‪.‬‬ ‫‪ +‬דיני תאגידים לפי מקום רישום החברה‬ ‫‪ +‬דיני ניירות ערך הולכים לפי מקום שהוציאו נייר‬ ‫ערך לציבור‪.‬‬ ‫‪ ‬דיני ניירות ערך מתמקדים במקום שבו נייר הערך הוצע לציבור‪ ,‬כלומר‪ ,‬השוק או המדינה שבה הונפק נייר הערך‪.‬‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬למשל‪ ,‬אם נייר ערך מוצע לציבור או מונפק בה‪ ,‬על המנפיק לעמוד בחוקי ניירות ערך הישראלים‪,‬‬ ‫הכוללים חובת גילוי‪ ,‬רגולציה על הנפקות‪ ,‬והוראות נוספות שמטרתן להגן על המשקיעים‪.‬‬ ‫‪ ‬במקרים של ניירות ערך שנעשו במספר מדינות‪ ,‬לעיתים יש חוקים בין‪-‬לאומיים או הסכמים של רשות ניירות ערך‬ ‫שנכנסים לתוקף‪.‬‬ ‫‪ ‬בקצרה‪ ,‬הדינים משתנים לפי המדינה שבה נייר הערך הוצע לציבור או הונפק‪.‬‬ ‫איגרת חוב היא נייר ערך המהווה הלוואה שהנפיקה חברה או גוף ציבורי‬ ‫)כגון מדינה או רשות מקומית( לציבור‪ ,‬כאשר המנפיק מתחייב להחזיר את –‬ ‫הסכום הנקוב )הקרן( בתום תקופה מסוימת ולשלם ריבית במהלך התקופה‪.‬‬ ‫המאפיינים העיקריים של איגרת חוב‪:‬‬ ‫‪.1‬התחייבות להחזר ‪:‬המנפיקה מתחייבת להחזיר את סכום הקרן בתאריך עתידי שנקבע‪.‬‬ ‫‪.2‬ריבית ‪:‬בדרך כלל‪ ,‬איגרת חוב נושאת ריבית‪ ,‬אשר משולמת למחזיק האיגרת )הלווה( בצורה תקופתית‪.‬‬ ‫‪.3‬סיכון ‪:‬כמו כל השקעה‪ ,‬גם באיגרות חוב ישנו סיכון‪ ,‬במיוחד אם מדובר בחברה שאינה יציבה פיננסית‪.‬‬ ‫‪.4‬סחירות ‪:‬איגרת חוב יכולה להיות סחירה בשוק ההון‪ ,‬כלומר‪ ,‬ניתן למכור ולקנות אותה‪.‬‬ ‫באיגרת חוב‪ ,‬המחזיק לא מקבל זכות בעלות על החברה‪ ,‬אלא הוא מהווה רק נושה שלה‪.‬‬ ‫תאגיד מדווח הוא תאגיד )חברה או גוף פיננסי( החייב לפרסם את המידע הפיננסי והעסקי שלו לציבור באופן שוטף‪,‬‬ ‫בהתאם לדרישות רשות ניירות ערך‪.‬תאגידים מדווחים כוללים חברות ציבוריות‪ ,‬שמניותיהן נסחרות בבורסה‪ ,‬והם נדרשים‬ ‫להגיש דוחות כספיים תקופתיים‪ ,‬לדווח על עסקאות מהותיות‪ ,‬לעדכן על שינויים משמעותיים במצבם הפיננסי והניהולי‪,‬‬ ‫ולהקפיד על שקיפות בפני המשקיעים והרגולטורים‪.‬‬ ‫המטרה היא להבטיח כי המשקיעים יקבלו את המידע הדרוש להם לקבלת החלטות מושכלות‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 1‬מתוך‬ ‫עמוד‬ ‫"תאגיד מדווח" בהקשר המשפטי בישראל הוא תאגיד שהוראות סעיף ‪ 36‬לחוק ניירות ערך חלות עליו ולא ניתן לו פתור‬ ‫מתחולתן‪.‬סעיף ‪ 36‬לחוק ניירות ערך קובע שהחוק יחול על תאגידים הנסחרים בבורסה‪ ,‬כלומר חברות ציבוריות‬ ‫שמנפיקות ניירות ערך לציבור‪ ,‬והן מחויבות לדווח על פעילותן ומצבם הכספי לרשויות ולציבור המשקיעים‪.‬‬ ‫‪ ‬תאגידים מדווחים מחויבים להגיש דוחות כספיים תקופתיים‪ ,‬לדווח על אירועים מהותיים‪ ,‬לעדכן על עסקאות עם‬ ‫בעלי עניין ועוד‪ ,‬במטרה להבטיח את שקיפות המידע ולקיים את זכויות המשקיעים‪.‬‬ ‫שוק ההון היא מערכת שבה מתבצע תהליך העברת כספים ממי שיש להם כסף פנוי )כמו חוסכים ומשקיעים( למי‬ ‫‪‬‬ ‫שצריכים כסף לצורך השקעות או מימון )כמו חברות ופירמות(‪.‬הכספים מועברים באמצעות מוסדות פיננסיים כמו‬ ‫בנקים‪ ,‬חברות ביטוח‪ ,‬וקרנות נאמנות‪ ,‬או דרך מכשירים פיננסיים כמו מניות ואיגרות חוב‪.‬המטרה היא לאפשר‬ ‫לגופים שמגייסים כספים לממן את פעולתם‪ ,‬ובמקביל לתת לתושבים אפשרות להרוויח על ידי השקעה בכספם‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬שוק ההון מחבר בין חוסכים ומחפשי השקעות‪.‬‬ ‫שוק ההון חשוב משני היבטים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬בעיני המשקיע ‪:‬שוק ההון מאפשר למשקיעים גישה להשקעות המניבות תשואה‪.‬‬ ‫המשקיעים יכולים לבחור מתוך מגוון מכשירים פיננסיים )כמו מניות‪ ,‬אג"ח וקרנות נאמנות(‪,‬‬ ‫וליהנות מתשואה על כספם בהתאם לרמת הסיכון שהם מוכנים לקחת‪.‬‬ ‫‪.2‬בעיני התאגיד ‪:‬שוק ההון מספק לתאגידים מקור למימון מגוון ונוח‪.‬במקום להסתמך על הלוואות מבנקים בלבד‪,‬‬ ‫תאגידים יכולים להנפיק מניות או איגרות חוב לציבור‪ ,‬ובכך לגייס הון לצורך התרחבות‪ ,‬פיתוח או מימון פעולות‬ ‫אחרות‪.‬זה מקנה להם גמישות פיננסית ומאפשר להם לגייס כסף בתנאים שמתאימים להם‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬שוק ההון מקדם את האינטרסים של המשקיעים והתאגידים כאחד‪ ,‬תוך יצירת מערכת‬ ‫שמביאה תועלת לשני הצדדים‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 2‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫ההבחנה בין הדיוטות והמשקיעים המתוחכמים בשוק ההון מתבצעת‬ ‫על פי קריטריונים של ידע‪ ,‬ניסיון וממון‪.‬‬ ‫‪.1‬הדיוטות ‪:‬אלו הם משקיעים פרטיים שאין להם ידע או ניסיון מעמיק בשוק ההון‪.‬‬ ‫הם בדרך כלל משקיעים קטנים‪ ,‬שאין להם את הכלים או המידע כדי להעריך את הסיכון וההזדמנויות‬ ‫בשוק באופן מקצועי‪.‬לרוב‪ ,‬ההשקעות שלהם יהיו יותר סולידיות ומוגבלות‪.‬‬ ‫‪.2‬המשקיעים המתוחכמים )משקיעים מסווגים( ‪:‬משקיעים אלה הם גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה‪ ,‬חברות‬ ‫ביטוח‪ ,‬בנקים‪ ,‬וכן משקיעים פרטיים שהם בעלי ממון‪ ,‬ידע וניסיון בשוק ההון‪.‬לפי סעיף ‪15‬א)ב()‪ (1‬לחוק ניירות‬ ‫ערך והתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך‪ ,‬המשקיעים המתוחכמים הם משקיעים "כשירים"‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש להם את‬ ‫היכולת להעריך את הסיכונים ולהתמודד עם השקעות מורכבות יותר‪.‬לדוגמה‪ ,‬הם יכולים להשקיע במכשירים‬ ‫פיננסיים מסוימים שדרושים הבנה מעמיקה יותר‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬ההבחנה בין השניים היא לפי רמת המומחיות והמשאבים של המשקיע‪ ,‬כאשר המשקיעים‬ ‫המתוחכמים נהנים מגישה למכשירים פיננסיים מורכבים יותר‪ ,‬בעוד שהדיוטות מוגבלים בהשקעות‬ ‫שמורכבות פחות‪.‬‬ ‫בשוק ההון ישנם עקרונות זהב שנועדו להבטיח שקיפות‪ ,‬הגינות והגנה על המשקיעים‪.‬‬ ‫שני העקרונות המרכזיים הם‪:‬‬ ‫‪.1‬עקרון גילוי נאות‪:‬‬ ‫‪ o‬עקרון זה דורש כי כל המידע הרלוונטי לגבי ניירות ערך יפורסם בצורה ברורה‪ ,‬מלאה ונכונה‪ ,‬ללא טעויות‬ ‫או הטעיות‪.‬המשקיעים צריכים לקבל את כל המידע הדרוש כדי לקבל החלטות מושכלות‪.‬גילוי נאות‬ ‫חשוב גם בהקשר של חובת הדיווח מצד התאגידים לציבור‪ ,‬על מנת למנוע סיטואציות של חוסר שקיפות‬ ‫שעשויות להוביל להטעיה‪.‬‬ ‫‪.2‬עקרון המסחר התקין‪:‬‬ ‫‪ o‬עקרון זה דורש שמסחר בניירות ערך יתנהל בצורה הוגנת‪ ,‬מבלי לעבור על החוק או לבצע עבירות‪.‬‬ ‫דוגמות לעבירות שאותן יש להימנע מהן כוללות‪:‬‬ ‫‪ ‬מידע פנים ‪:‬שימוש במידע פנימי ומסווג של חברה לצורך קנייה או מכירה של ניירות ערך‪.‬‬ ‫‪ ‬הרצת מניות ‪:‬ניסיון להעלות את מחירי המניות באופן מלאכותי כדי למשוך משקיעים חדשים‪.‬‬ ‫‪ ‬תרמית ‪:‬כל פעולה שמטרתה להונות את הציבור או משקיעים פוטנציאליים‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬העקרונות הללו נועדו להבטיח שהשוק יתפקד בצורה הוגנת‪ ,‬שקופה וללא‬ ‫מניפולציות‪ ,‬כדי להגן על המשקיעים ולשמור על יציבות השוק‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 3‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫המתווכים בשוק ההון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪ ,‬לפי סוג השירות שהם מספקים‪:‬‬ ‫‪.1‬מתווכי מידע‪:‬‬ ‫אלה הם גופים או אנשים המספקים מידע‪ ,‬ייעוץ והכוונה למשקיעים בנוגע להשקעות בשוק ההון‪.‬הם אינם מבצעים‬ ‫‪o‬‬ ‫פעולות מסחריות ישירות‪ ,‬אלא עוסקים בהעברת מידע וניתוח פיננסי‪.‬‬ ‫יועצי השקעות ‪:‬נותנים ייעוץ אישי למשקיעים לגבי בחירת מכשירים פיננסיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משווקי השקעות ‪:‬עוסקים בשיווק של מוצרים פיננסיים ומפנים לקוחות להשקיע בהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנליסטים ‪:‬עורכים מחקרים וניתוחים של מניות‪ ,‬אג"ח‪ ,‬חברות ומגמות בשוק‪ ,‬כדי לספק מידע למשקיעים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאותתים ‪:‬אנשים או גופים המספקים למשקיעים אזהרות או המלצות בזמן אמת לגבי השקעות פוטנציאליות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.2‬מתווכי פעולה‪:‬‬ ‫‪ o‬אלה הם הגורמים בשוק ההון שמבצעים פעולות מסחריות בפועל עבור לקוחותיהם‪ ,‬כגון קנייה ומכירה של ניירות ערך‪.‬‬ ‫‪ ‬מנהלי תיקים ‪:‬מנהלים את תיק ההשקעות של לקוחותיהם‪ ,‬ומבצעים את החלטות ההשקעה בשמם‪.‬‬ ‫‪ ‬ברוקרים ‪:‬סוחרים בניירות ערך בשוק ההון בשמם של לקוחות‪ ,‬ומבצעים את עסקאות הקנייה והמכירה‪.‬‬ ‫‪ ‬גופים מוסדיים ‪:‬כוללים קרנות פנסיה‪ ,‬חברות ביטוח וקרנות השקעה‪ ,‬אשר מנהלות את ההשקעות של הציבור‬ ‫ומבצעות עסקאות בשוק בשמם של החוסכים‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬מתווכי המידע מספקים מידע וייעוץ‪ ,‬בעוד שמתווכי הפעולה מבצעים את פעולות ההשקעה‬ ‫בפועל עבור לקוחותיהם‪.‬‬ ‫הסבר מתומצת‪:‬‬ ‫לפי סעיף ‪15‬א)א()‪ (7‬לחוק ניירות ערך ‪,‬הצעת ניירות ערך למשקיעים מוסדיים‬ ‫או משקיעים מתוחכמים )כמפורט בתוספת הראשונה לחוק( אינה נחשבת‬ ‫"הצעה לציבור" המחייבת תשקיף‪.‬‬ ‫הסיבה ‪:‬משקיעים אלו נחשבים כשירים ומנוסים‪ ,‬בעלי יכולת להשיג ולנתח מידע‬ ‫בעצמם‪ ,‬ולכן אינם זקוקים להגנות שמעניק החוק למשקיעים רגילים‪.‬כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫תאגידים המציעים ניירות ערך רק למשקיעים אלו פטורים מחובות גילוי נרחבות כמו תשקיף‪.‬‬ ‫משמעות ‪:‬החוק מקל על תאגידים לגייס הון ממשקיעים מוסדיים ומתוחכמים‪ ,‬תוך הסתמכות על ניסיונם ויכולתם‬ ‫של המשקיעים להבין את הסיכונים באופן עצמאי‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 4‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫חיתום בתחום השקעות שוק ההון‬ ‫חיתום שוק ההון נעשה על חברה חיצונית )"חתם"( עבור חברה כלשהי שמעוניינת להפיץ ניירות ערך )מניות‪ ,‬אגרות חוב‬ ‫וכד'( לציבור הרחב‪.‬החתם מתחייב לרכוש מאותה חברה כמות של יחידות מוצעות‪ ,‬כולן או חלקן‪ ,‬ומטרת החתם להפיץ‬ ‫אותם למשקיעים‪.‬‬ ‫שלב החיתום כולל בין היתר ליווי החברה בהכנת תשקיף וכל השלבים האחרים והבדיקות בהתאם להוראות החוק‬ ‫הרלוונטיות‪.‬הסיכון במקרה זה הוא שהחתם לא יוכל להפיץ את אותן ניירות ערך ויהיה חייב להחזיק אותן עד שיימכרו‪ ,‬ככל‬ ‫שהדבר יקרה‪.‬‬ ‫‪ ‬חיתום בשוק ההון מתייחס לתהליך שבו גוף פיננסי )חתם( מסייע לתאגיד לגייס הון מהציבור על ידי הנפקת ניירות‬ ‫ערך‪.‬תהליך החיתום כולל חתימה על התחייבות מצד החתם להבטיח את הצלחת הגיוס‪.‬‬ ‫תפקידי החיתום‪:‬‬ ‫‪.1‬הבטחת הצלחת ההנפקה‪:‬‬ ‫‪ o‬החתם מתחייב לרכוש את ניירות הערך שלא נמכרו לציבור‪ ,‬כדי להבטיח שהתאגיד יקבל את הסכום‬ ‫הדרוש לו‪ ,‬גם אם הביקוש נמוך‪.‬‬ ‫‪.2‬תמחור ניירות הערך‪:‬‬ ‫‪ o‬החתמים עוזרים לתאגיד לקבוע מחיר מתאים לניירות הערך‪ ,‬בהתבסס על הערכת שווי החברה‪ ,‬מצב‬ ‫השוק‪ ,‬ותנאי הכלכלה‪.‬‬ ‫‪.3‬ייעוץ והכנה להנפקה‪:‬‬ ‫‪ o‬החתמים מייעצים לתאגיד כיצד להכין את התשקיף והמסמכים הנדרשים להנפקה‪ ,‬ומסייעים בניהול‬ ‫התהליך הרגולטורי מול רשות ניירות ערך‪.‬‬ ‫‪.4‬שיווק וגיוס משקיעים‪:‬‬ ‫‪ o‬החתמים מפיצים את ניירות הערך למשקיעים פוטנציאליים‪ ,‬כגון גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים‪,‬‬ ‫ומשווקים את ההנפקה כדי למשוך עניין‪.‬‬ ‫‪.5‬יצירת אמון בשוק‪:‬‬ ‫‪ o‬החתמים מייצרים אמון בהנפקה על ידי הפעלת המומחיות הפיננסית שלהם‪ ,‬שמבטיחה למשקיעים‬ ‫שהחברה עומדת בסטנדרטים מקצועיים‪.‬‬ ‫סוגי חיתום‪:‬‬ ‫‪ ‬חיתום מלא ‪:‬החתם מתחייב לרכוש את כל ניירות הערך שלא נמכרו‪ ,‬ללא קשר לביקוש‪.‬‬ ‫‪ ‬חיתום לפי מיטב המאמצים ‪:‬החתם משווק את ניירות הערך אך אינו מתחייב לרכוש את אלה שלא נמכרו‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬החתמים הם גשר בין התאגיד לציבור המשקיעים‪ ,‬המסייעים להבטיח את הצלחת הגיוס ויצירת תנאים נאותים‬ ‫להנפקה בשוק ההון‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 5‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫הפצה בשוק ההון מתייחסת לתהליך שבו ניירות ערך )כגון מניות או אג"ח( שהונפקו על ידי חברה מגיעים למשקיעים‪.‬‬ ‫תהליך ההפצה נעשה בדרך כלל על ידי חתמים‪ ,‬ברוקרים או גופים מוסדיים‪.‬‬ ‫סוגי הפצה בשוק ההון‪:‬‬ ‫‪.1‬הפצה לציבור הרחב )הצעה לציבור(‪:‬‬ ‫‪ o‬ניירות הערך מוצעים לכלל הציבור‪ ,‬בדרך כלל דרך הבורסה‪.‬תהליך זה מחייב פרסום תשקיף מפורט המיועד לספק מידע‬ ‫למשקיעים הפוטנציאליים‪.‬‬ ‫‪ o‬דוגמה‪ :‬הנפקה ראשונית לציבור‪(IPO).‬‬ ‫‪.2‬הפצה פרטית‪(Private Placement):‬‬ ‫‪ o‬ניירות הערך נמכרים לקבוצה מצומצמת של משקיעים מסווגים או מתוחכמים‪ ,‬כמו גופים מוסדיים או משקיעים כשירים‪.‬‬ ‫תהליך זה אינו מחייב תשקיף ונחשב פחות מוסדר‪.‬‬ ‫‪.3‬הפצה דרך חתמים‪(Underwriters):‬‬ ‫‪ o‬החתמים רוכשים את ניירות הערך מהחברה ומפיצים אותם למשקיעים‪.‬הם יכולים להתחייב לרכוש את כל ההנפקה או‬ ‫לפעול כמפיצים בלבד‪.‬‬ ‫‪.4‬הפצה משנית‪(Secondary Offering):‬‬ ‫‪ o‬מניות שכבר נמצאות בבעלות משקיעים קיימים נמכרות מחדש בשוק למשקיעים אחרים‪.‬לא מדובר בהנפקה חדשה‪.‬‬ ‫‪.5‬הפצת מניות על פי תוכניות אופציות או עובדים‪:‬‬ ‫‪ o‬מניות מופצות לעובדים או מנהלים במסגרת תוכניות תגמול‪ ,‬שאינן נעשות בהכרח בשוק הפתוח‪.‬‬ ‫חשיבות ההפצה‪:‬‬ ‫תהליך ההפצה מבטיח שההנפקה תגיע למשקיעים בצורה מסודרת‪ ,‬ומסייע בגיוס הון בצורה אפקטיבית‬ ‫תוך איזון בין ביקוש להיצע‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 6‬מתוך‬ ‫עמוד‬ ‫חיתום קלאסי הוא צורת חיתום שבה החתם מתחייב לרכוש את כל ניירות הערך שהונפקו על ידי החברה‪ ,‬בין‬ ‫אם הצליחו להימכר לציבור ובין אם לא‪.‬מדובר במודל שבו החתם לוקח על עצמו את הסיכון במידה ולא יהיה‬ ‫ביקוש לניירות הערך‪.‬‬ ‫מאפייני החיתום הקלאסי‪:‬‬ ‫‪.1‬התחייבות מלאה‪:‬‬ ‫‪ o‬החתם חותם על הסכם עם החברה שבו הוא מתחייב לרכוש את כל ניירות הערך שלא יימכרו לציבור‪ ,‬מה‬ ‫שמבטיח לחברה את הסכום שהיא מבקשת לגייס‪.‬‬ ‫‪.2‬סיכון לחתם‪:‬‬ ‫‪ o‬אם הביקוש לניירות הערך נמוך‪ ,‬החתם עלול להיתקע עם ניירות ערך שלא נמכרו‪ ,‬מה שעלול לגרום‬ ‫להפסד כספי‪.‬‬ ‫‪.3‬תמחור ותכנון מוקפדים‪:‬‬ ‫‪ o‬החתם נדרש לבצע ניתוח יסודי של מצב השוק‪ ,‬המגמות והביקוש הצפוי כדי למזער את הסיכון ולהבטיח‬ ‫שהמחיר של ניירות הערך אטרקטיבי למשקיעים‪.‬‬ ‫‪.4‬תפקיד שיווקי‪:‬‬ ‫‪ o‬החתמים משווקים את ניירות הערך באופן פעיל למשקיעים מוסדיים ולציבור הרחב כדי להבטיח‬ ‫שההנפקה תהיה מוצלחת ותימכר במלואה‪.‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪ ‬לחברה המנפיקה ‪:‬מבטיח לה את מלוא הסכום שהיא מתכננת לגייס‪ ,‬ללא קשר לביקוש בפועל‪.‬‬ ‫‪ ‬לשוק ‪:‬יוצר תחושת ביטחון שההנפקה תהיה יציבה ומגובה על ידי גורמים מקצועיים‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪ ‬לחתם ‪:‬נושא בסיכון במקרה של ביקוש נמוך לניירות הערך‪.‬‬ ‫‪ ‬עלויות ‪:‬העמלות והעלויות הכרוכות בחיתום קלאסי עשויות להיות גבוהות יותר עבור החברה‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫כאשר חברה מנפיקה מניות לראשונה ‪ (IPO),‬לעיתים קרובות נעשה שימוש בחיתום קלאסי כדי להבטיח‬ ‫שהגיוס יצליח גם אם הביקוש בשוק אינו חזק כפי שציפו‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 7‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫הרגולטור – רשות ניירות ערך – כמו שוטר של שוק ההון‪.‬‬ ‫רשות ניירות ערך היא גוף המפקח על פעילות בשוק ההון בדומה לשוטר שמפקח על סדר וציות לחוקים‬ ‫במרחב הציבורי‪.‬תפקידה העיקרי הוא להבטיח שהמשתתפים בשוק )חברות‪ ,‬משקיעים‪ ,‬מתווכים וכו'(‬ ‫פועלים לפי הכללים שנועדו לשמור על שקיפות‪ ,‬הוגנות וביטחון‪.‬‬ ‫מה עושה "השוטר של השוק?"‬ ‫‪.1‬אוכף חוקים‪:‬‬ ‫‪ o‬מונע עבירות כמו תרמית‪ ,‬מידע פנים והרצת מניות‪.‬‬ ‫‪.2‬מפקח על הסדר‪:‬‬ ‫‪ o‬מוודא שכל אחד פועל לפי הכללים‪ :‬חברות חושפות מידע‪ ,‬מתווכים פועלים ביושר‪ ,‬ומשקיעים מקבלים‬ ‫יחס שווה‪.‬‬ ‫‪.3‬שומר על האינטרס הציבורי‪:‬‬ ‫‪ o‬מבטיח שהמשקיעים‪ ,‬בעיקר אלו הקטנים )ה"דיוטות"(‪ ,‬מוגנים מפני התנהלות לא הוגנת‪.‬‬ ‫‪.4‬מטיל עונשים על עבריינים‪:‬‬ ‫‪ o‬כמו שוטר שנותן דוחות או מעמיד לדין‪ ,‬הרשות מטילה קנסות‪ ,‬מגישה כתבי אישום או מפסיקה פעילות‬ ‫של עבריינים‪.‬‬ ‫למה זה חשוב?‬ ‫‪ ‬אמון בשוק ‪:‬כמו ששכונה בטוחה מושכת תושבים‪ ,‬שוק הון מפוקח ושקוף מושך משקיעים‪.‬‬ ‫‪ ‬מניעת כאוס ‪:‬בלי שוטר‪ ,‬השוק עלול להפוך לזירה של מניפולציות והונאות‪.‬‬ ‫‪ ‬קידום צמיחה כלכלית ‪:‬רגולציה נכונה מבטיחה שגיוסי הון יתנהלו ביעילות ובאמינות‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬רשות ניירות ערך היא השוטר ששומר על הסדר‪ ,‬השקיפות וההגינות בשוק ההון‪.‬‬ ‫רשות ניירות ערך היא הגוף הרגולטורי המפקח על שוק ההון וניירות הערך במדינה‪.‬בישראל‪ ,‬רשות ניירות ערך הוקמה‬ ‫מכוח חוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪, 1968-‬ומטרתה להגן על ציבור המשקיעים‪ ,‬להבטיח מסחר תקין ושקיפות‪ ,‬ולשמור על‬ ‫יציבות ואמון בשוק ההון‪.‬‬ ‫תפקידי רשות ניירות ערך‪:‬‬ ‫פיקוח על חברות ציבוריות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ o‬לוודא שהחברות עומדות בדרישות הגילוי הנאות ומספקות מידע מהימן ומלא לציבור המשקיעים‪.‬‬ ‫אישור תשקיפים והנפקות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ o‬לבחון ולאשר תשקיפים לפני הנפקות ניירות ערך לציבור‪ ,‬כדי לוודא עמידה בתקנות והגנה על‬ ‫המשקיעים‪.‬‬ ‫אכיפת חוקים ותקנות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ o‬למנוע עבירות בשוק ההון‪ ,‬כמו שימוש במידע פנים‪ ,‬תרמית והרצת מניות‪ ,‬ולפעול להטלת עונשים על‬ ‫מפירי החוק‪.‬‬ ‫פיקוח על מתווכים פיננסיים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ o‬להסדיר את פעילותם של יועצי השקעות‪ ,‬מנהלי תיקים‪ ,‬חתמים‪ ,‬ברוקרים וגופים מוסדיים‪ ,‬ולוודא שהם‬ ‫פועלים לטובת לקוחותיהם ובהתאם לכללים‪.‬‬ ‫קידום שקיפות ושוויון‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ o‬להבטיח מידע מלא ונגיש לכלל המשתתפים בשוק‪ ,‬כדי לשמור על תחרות הוגנת‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 8‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫‪.6‬חינוך פיננסי‪:‬‬ ‫‪ o‬לקדם הבנה פיננסית בקרב הציבור ולעודד התנהלות מושכלת בשוק ההון‪.‬‬ ‫חשיבות הרשות‪:‬‬ ‫הרשות מהווה גורם קריטי בשוק ההון‪ ,‬שכן היא שומרת על האינטרסים של המשקיעים‪ ,‬מפקחת על פעילות החברות‬ ‫הציבוריות‪ ,‬ומבטיחה שהשוק יתנהל בצורה שקופה‪ ,‬הוגנת ונטולת מניפולציות‪.‬‬ ‫הבורסה – "השוק" של ניירות הערך‬ ‫הבורסה היא מעין שוק מרכזי שבו קונים ומוכרים נפגשים כדי לסחור בניירות ערך‪,‬‬ ‫כמו מניות‪ ,‬אג"ח‪ ,‬קרנות סל ועוד‪.‬היא דומה לשוק מסורתי‪ ,‬אבל במקום סחורות כמו ירקות‬ ‫ופירות‪ ,‬הסחורה הנסחרת היא נכסים פיננסיים‪.‬‬ ‫איך הבורסה היא "שוק?"‬ ‫מקום מפגש בין קונים למוכרים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ o‬הבורסה מרכזת את המסחר‪ ,‬כך שהמשתתפים יכולים לבצע עסקאות בצורה מהירה ומסודרת‪.‬‬ ‫מחירים נקבעים לפי היצע וביקוש‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ o‬בדיוק כמו בשוק רגיל‪ ,‬המחיר של ניירות הערך משתנה לפי היצע וביקוש של המשקיעים‪.‬‬ ‫תשתית מסחר‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ o‬הבורסה מספקת פלטפורמה מסודרת שבה המסחר נעשה באופן דיגיטלי‪ ,‬שקוף ומפוקח‪.‬‬ ‫סדר וכללים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ o‬כמו בשוק עם חוקים )למשל שעות פתיחה וסדרי מכירה(‪ ,‬גם בבורסה יש חוקים המבטיחים מסחר תקין‪,‬‬ ‫הוגן ושקוף‪.‬‬ ‫מתווכים‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ o‬כמו שוק שיש בו סוחרים שמתווכים בין הלקוחות למוצרים‪ ,‬בבורסה יש ברוקרים‪ ,‬חתמים ומנהלי תיקים‬ ‫שמסייעים לקונים ולמוכרים‪.‬‬ ‫חשיבות הבורסה‪:‬‬ ‫למשקיעים ‪:‬מספקת הזדמנות לקנות ולהשקיע בניירות ערך ולהרוויח תשואה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לחברות ‪:‬מאפשרת גיוס הון לצורך צמיחה והשקעה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למשק כולו ‪:‬תורמת ליציבות הכלכלה ולשגשוג פיננסי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬הבורסה היא שוק דינמי ומודרני‪ ,‬שמרכז את כל פעולות המסחר בניירות ערך‪ ,‬עם שקיפות‪,‬‬ ‫סדר ומערכת חוקים שמבטיחה את תקינות המסחר‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 9‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫הבורסה – "שוק" לניירות ערך‬ ‫הבורסה היא מקום שבו קונים ומוכרים נפגשים לסחור בניירות ערך כמו מניות ואג"ח‪.‬כמו בשוק רגיל‪ ,‬היא פועלת על‬ ‫עקרונות של היצע וביקוש‪ ,‬רק שהמסחר מתבצע באמצעים דיגיטליים ובמסגרת חוקים ברורים‪.‬‬ ‫מאפייני הבורסה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ o‬הבורסה מרכזת את כל המסחר בניירות ערך במקום אחד‪ ,‬ומאפשרת עסקאות מסודרות ושקופות‪.‬‬ ‫תמחור לפי היצע וביקוש‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ o‬המחיר של כל נייר ערך משתנה בהתאם להעדפות המשתתפים בשוק‪.‬‬ ‫חוקים וכללים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ o‬מסחר בבורסה מתנהל תחת פיקוח והסדרה כדי לשמור על תקינות והוגנות‪.‬‬ ‫מתווכים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ o‬ברוקרים וגופים מוסדיים מקשרים בין קונים למוכרים‪.‬‬ ‫חשיבותה‪:‬‬ ‫למשקיעים ‪:‬מאפשרת הזדמנות להשקיע ולהשיג תשואה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לתאגידים ‪:‬מסייעת בגיוס הון לצמיחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכלכלה ‪:‬תומכת בפיתוח המשק ומגבירה אמון בשוק ההון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬הבורסה היא שוק מסודר ושקוף לניירות ערך‪ ,‬שמאזן בין צרכי המשקיעים והחברות תוך‬ ‫שמירה על כללי משחק הוגנים‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 10‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫רשות ניירות ערך – רגולטור שומר סדר בשוק ההון‬ ‫רשות ניירות ערך אחראית על פיקוח והסדרה של שוק ההון‪ ,‬במטרה להבטיח מסחר תקין‪ ,‬שקיפות והגנה על ציבור‬ ‫המשקיעים‪.‬היא פועלת לפי חוק ניירות ערך ותפקידה לשמור על האיזון בין הצרכים של החברות המנפיקות לבין‬ ‫האינטרסים של המשקיעים‪.‬‬ ‫עיקרי תפקידי הרשות‪:‬‬ ‫פיקוח על גילוי נאות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ o‬הרשות מוודאת שחברות ציבוריות מפרסמות מידע מלא ומדויק לציבור‪.‬‬ ‫אישור הנפקות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ o‬בוחנת תשקיפים לפני הנפקות ומאשרת את הפצתם‪.‬‬ ‫שמירה על מסחר תקין‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ o‬מפקחת על מניעת עבירות בשוק כמו מידע פנים או תרמית‪.‬‬ ‫פיקוח על מתווכים פיננסיים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ o‬מסדירה את פעילותם של ברוקרים‪ ,‬יועצי השקעות‪ ,‬מנהלי תיקים וגופים מוסדיים‪.‬‬ ‫אכיפה‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ o‬מטפלת בהפרות חוק באמצעות קנסות‪ ,‬כתבי אישום או אמצעים מנהליים אחרים‪.‬‬ ‫חשיבותה‪:‬‬ ‫הרשות מבטיחה שכל המשתתפים בשוק פועלים לפי הכללים‪ ,‬מחזקת את אמון הציבור ומסייעת לשוק ההון לתפקד בצורה‬ ‫יציבה ושקופה‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬רשות ניירות ערך היא רגולטור חיוני שמאזן בין שמירה על סדר בשוק ההון לבין מתן חופש‬ ‫פעולה לשחקניו‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 11‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫די‪ð‬י ‪ð‬יירות ערך – שיעור מס' ‪22.11.2024 – 2‬‬ ‫‪ð‬ייר ערך – חוק ‪ð‬חקק ב‪.1998-‬פעם היו מ‪ð‬פיקים ‪ð‬יירות פיזית והיום לא‪,‬‬ ‫הכל בק‪ð‬יין וירטואלי היום‪.‬‬ ‫עמותה – ארגון ללא כוו‪ð‬ות רווח‪.‬‬ ‫עמותה – גוף ללא מטרות רווח‬ ‫עמותה היא תאגיד שהוקם במטרה לקדם מטרה ציבורית או חברתית‪,‬‬ ‫ולא לצורך השגת רווחים עבור חבריה‪.‬בישראל‪ ,‬פעילות העמותות‬ ‫מוסדרת לפי חוק העמותות‪ ,‬התש"ם–‪, 1980‬והן חייבות לפעול במסגרת‬ ‫החוק ובשקיפות מול הציבור‪.‬‬ ‫מאפיי‪ð‬י העמותה‪:‬‬ ‫‪.1‬מטרות חברתיות או ציבוריות‪:‬‬ ‫‪ o‬העמותה מוקמת לקידום מטרה מוגדרת כמו חי‪ð‬וך‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה‪ ,‬תרבות או איכות הסביבה‪.‬‬ ‫‪.2‬ללא חלוקת רווחים‪:‬‬ ‫‪ o‬הכ‪ð‬סות העמותה משמשות למימוש מטרותיה בלבד‪ ,‬ולא מחולקות לחבריה‪.‬‬ ‫‪.3‬חברים מייסדים‪:‬‬ ‫‪ o‬עמותה מוקמת על ידי לפחות ש‪ð‬י חברים המתחייבים לפעול יחד לקידום מטרותיה‪.‬‬ ‫‪.4‬פיקוח ובקרה‪:‬‬ ‫‪ o‬עמותות ‪ð‬דרשות להגיש דוחות כספיים וש‪ð‬תיים לרשם העמותות‪ ,‬ולעמוד בדרישות החוק‬ ‫לשקיפות ו‪ð‬יהול תקין‪.‬‬ ‫‪.5‬סטטוס משפטי עצמאי‪:‬‬ ‫‪ o‬לעמותה יש אישיות משפטית ‪ð‬פרדת מחבריה‪ ,‬והיא רשאית להחזיק ‪ð‬כסים‪ ,‬להתקשר בחוזים‬ ‫ולהגיש תביעות‪.‬‬ ‫יתרו‪ð‬ות הקמת עמותה‪:‬‬ ‫‪ ‬מאפשרת גיוס תרומות באופן מוסדר‪.‬‬ ‫‪ ‬מספקת מסגרת חוקית לפעילות למען הציבור‪.‬‬ ‫‪ ‬עשויה לקבל הכרה כמוסד ציבורי לצורכי מס )סעיף ‪ 46‬לפקודת מס הכ‪ð‬סה(‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬עמותה היא כלי משפטי לפעולה למען מטרות חברתיות או ציבוריות‪ ,‬המ‪ð‬והל בצורה‬ ‫עצמאית וללא חלוקת רווחים‪.‬‬ ‫שותפות ציבורית מוגבלת – שותפות מו‪ð‬פקת‪.‬‬ ‫שותפות ציבורית מוגבלת )ש‪.‬צ‪.‬מ‪ – (.‬שותפות מו‪ð‬פקת‬ ‫שותפות ציבורית מוגבלת היא שותפות שבה חלק מהשקעותיה מוצעות לציבור הרחב‪ ,‬בדרך כלל באמצעות‬ ‫ה‪ð‬פקת ‪ð‬יירות ערך בבורסה‪.‬מדובר במב‪ð‬ה שמחבר בין יתרו‪ð‬ות השותפות לבין האפשרות לגייס הון מהציבור‬ ‫דרך שוק ההון‪.‬‬ ‫מאפיי‪ð‬י שותפות ציבורית מוגבלת‪:‬‬ ‫‪.1‬הצעת ‪ð‬יירות ערך לציבור‪:‬‬ ‫‪ o‬שותפויות ציבוריות מוגבלות מ‪ð‬פיקות ‪ð‬יירות ערך )כגון יחידות השתתפות( לציבור‪ ,‬והן מחויבות‬ ‫בהגשת תשקיף ורישום בבורסה‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 12‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫שותפות מוגבלת‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ o‬בשותפות מוגבלת‪ ,‬יש ש‪ð‬י סוגי שותפים‪:‬‬ ‫‪ ‬שותפים מ‪ð‬הלים –אחראים ל‪ð‬יהול הפעילות השוטפת של השותפות‪.‬‬ ‫‪ ‬שותפים מוגבלים –משקיעים שמעורבים בהשקעה אך אי‪ð‬ם מעורבים ב‪ð‬יהול היומיומי ומוגבלים‬ ‫אחריותם להיקף ההשקעה שלהם‪.‬‬ ‫מב‪ð‬ה מימון‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ o‬ה‪ð‬פקת ‪ð‬יירות ערך מאפשרת לשותפות לגייס כספים מהציבור‪ ,‬מה שמגביר את יכולת ההשקעה‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫הגבלות רגולטוריות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ o‬שותפות כזו חייבת לעמוד בתק‪ð‬ים ודרישות רגולציה של רשות ‪ð‬יירות ערך ולקיים שקיפות ב‪ð‬וגע‬ ‫לפעילותה‪.‬‬ ‫המשקיעים )השותפים המוגבלים(‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ð o‬ה‪ð‬ים מהכ‪ð‬סות השותפות )לרוב באופן פרופורציו‪ð‬לי להשקעתם(‪ ,‬אך אי‪ð‬ם מעורבים ב‪ð‬יהול‬ ‫היומיומי של השותפות‪.‬‬ ‫יתרו‪ð‬ות שותפות ציבורית מוגבלת‪:‬‬ ‫גיוס הון מהציבור ‪:‬השותפות יכולה לגייס כספים רבים דרך מכירת ‪ð‬יירות ערך בבורסה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגבלת אחריות ‪:‬השותפים המוגבלים אחראים רק להיקף השקעתם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שקיפות ‪:‬חובה להגיש דוחות כספיים ולפעול לפי דרישות רגולציה‪ ,‬דבר שמחזק את אמון המשקיעים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬שותפות ציבורית מוגבלת היא שותפות המ‪ð‬פיקה ‪ð‬יירות ערך לציבור‪ ,‬מאפשרת גיוס‬ ‫הון ‪ð‬רחב‪ ,‬ומב‪ð‬ה הפעילות שלה מבדל בין שותפים מ‪ð‬הלים לשותפים מוגבלים‪.‬‬ ‫אם יש מ‪ð‬יה‪ -‬א‪ð‬י חבר בחברה?‬ ‫לא בהכרח‪.‬אם אתה מחזיק במ‪ð‬יה של חברה‪ ,‬אתה אכן בעל מ‪ð‬יות בחברה‪ ,‬אך זה לא אומר בהכרח שאתה‬ ‫"חבר" בחברה באופן כלשהו‪.‬ההגדרה המשפטית של "חבר" יכולה להשת‪ð‬ות לפי הקשר‪ ,‬אך ברוב המקרים‬ ‫בהקשר של חברה‪ ,‬מדובר על בעל מ‪ð‬יות‪.‬‬ ‫איך זה עובד מבחי‪ð‬ה משפטית?‬ ‫‪.1‬חברה בע"מ‪:‬‬ ‫כאשר אתה מחזיק במ‪ð‬יה בחברה בע"מ )חברה בע"מ – כלומר "חברה בעלת אחריות מוגבלת"(‪ ,‬אתה שותף‬ ‫בחברה‪ ,‬אך לא בהכרח פעיל ב‪ð‬יהולה‪.‬המ‪ð‬יות שלך ‪ð‬ות‪ð‬ות לך זכויות מסוימות‪:‬‬ ‫‪ o‬זכות הצבעה ‪:‬בעל מ‪ð‬יות יכול להצביע באסיפות כלליות ולבחור דירקטורים‪.‬‬ ‫‪ o‬זכות לקבלת דיביד‪ð‬דים ‪:‬אם החברה מחלקת רווחים‪ ,‬תוכל לקבל את חלקך בהתאם למ‪ð‬יות‬ ‫שברשותך‪.‬‬ ‫‪ o‬זכות מכירה ‪:‬תוכל למכור את מ‪ð‬יותיך לאחרים‪.‬‬ ‫‪.2‬חבר בעמותה‪:‬‬ ‫בהקשר של עמותה‪ ,‬המו‪ð‬ח "חבר" מתייחס בדרך כלל למי שיש לו קשר פעיל ושותף במטרות העמותה‪ ,‬עם‬ ‫זכויות והתחייבויות לפי תק‪ð‬ון העמותה‪.‬המעמד של חבר בעמותה שו‪ð‬ה מהמעמד של בעל מ‪ð‬יות בחברה‪.‬‬ ‫מה לא כלול‪:‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 13‬מתוך‬ ‫עמוד‬ ‫‪ð‬יהול יומיומי ‪:‬אם אתה בעל מ‪ð‬יה‪ ,‬אתה לא בהכרח מעורב ב‪ð‬יהול השוטף של החברה‪ ,‬אלא אם כן אתה גם‬ ‫‪‬‬ ‫דירקטור או בעל תפקיד אחר בחברה‪.‬‬ ‫שותפות עסקית ‪:‬המ‪ð‬יה לא הופכת אותך לשותף באופן אוטומטי‪ ,‬אלא אתה בעל חלק בחברה עם זכויות‬ ‫‪‬‬ ‫מוגדרות לפי החלק שלך במ‪ð‬יות‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬אם יש לך מ‪ð‬יה‪ ,‬אתה בעל מ‪ð‬יות בחברה ויש לך זכויות בהתאם להחזקתך‪ ,‬אך אתה‬ ‫לא בהכרח "חבר" במובן של השתתפות פעילה ב‪ð‬יהול החברה‪.‬‬ ‫אופציה‪ -‬תעודה המק‪ð‬ה לק‪ð‬ות ‪ð‬יירות ערך‪.‬הזכות לבוא לחברה ולק‪ð‬ות‬ ‫עוד ‪ð‬ייר ערך אחר‪.‬יש לו זכות למ‪ð‬ייה אבל לא יכול להצביע באספות‪.‬‬ ‫אופציה היא תעודה פי‪ðð‬סית שמק‪ð‬ה למחזיקה את הזכות‪ ,‬אך לא את החובה‪ ,‬לרכוש ‪ð‬ייר ערך מסוים )למשל‬ ‫מ‪ð‬יה( במחיר קבוע מראש‪ ,‬ובתוך פרק זמן מוגבל‪.‬‬ ‫איך זה עובד?‬ ‫‪.1‬זכות לרכוש מ‪ð‬יות‪:‬‬ ‫האופציה מאפשרת לבעליה לרכוש מ‪ð‬יות של החברה בעתיד במחיר ש‪ð‬קבע מראש )ה‪ð‬קרא "מחיר‬ ‫המימוש"(‪.‬אם המחיר בשוק גבוה ממחיר המימוש‪ ,‬אז האופציה שווה כסף‪.‬‬ ‫‪.2‬לא שותף פעיל‪:‬‬ ‫בעל האופציה לא מקבל את הזכות להצביע באסיפות כלליות של החברה‪ ,‬כי הוא עדיין לא בעל מ‪ð‬יות‬ ‫בחברה‪.‬הזכות להצביע מוע‪ð‬קת רק לבעלי המ‪ð‬יות עצמם‪.‬‬ ‫‪.3‬זכות ולא חובה‪:‬‬ ‫האופציה ‪ð‬ות‪ð‬ת למחזיק אותה את האפשרות לק‪ð‬ות מ‪ð‬יות‪ ,‬אך לא את החובה לעשות זאת‪.‬אם בעל‬ ‫האופציה לא מעו‪ð‬יין לרכוש את המ‪ð‬יות‪ ,‬הוא יכול פשוט לא לממש את האופציה‪.‬‬ ‫יתרו‪ð‬ות של אופציות‪:‬‬ ‫הזדמ‪ð‬ות לרווח ‪:‬אם מחיר המ‪ð‬יה בשוק עולה מעל למחיר המימוש‪ ,‬בעל האופציה יכול לק‪ð‬ות את המ‪ð‬יה‬ ‫‪‬‬ ‫במחיר ‪ð‬מוך ולמכור אותה במחיר גבוה יותר‪.‬‬ ‫סיכון ‪ð‬מוך יחסית ‪:‬אם המחיר לא מתאים או אם בעל האופציה לא רוצה לממש אותה‪ ,‬הוא לא מחויב‬ ‫‪‬‬ ‫לבצע את העסקה‪ ,‬ולכן הסיכון מוגבל להפסד של סכום האופציה בלבד‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬אופציה היא הזכות לרכוש מ‪ð‬יות בעתיד במחיר ש‪ð‬קבע מראש‪ ,‬אך היא לא מק‪ð‬ה‬ ‫זכויות הצבעה או השתתפות פעילה ב‪ð‬יהול החברה‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 14‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫‪ð‬ייר ערך – בהגדרתו לפי סעיף ‪ 52‬לחוק ‪ð‬יירות ערך‬ ‫סעיף ‪ 52‬לחוק ‪ð‬יירות ערך עוסק בהגדרת ‪ð‬יירות ערך ובקובע מהם הכלים‬ ‫הפי‪ðð‬סיים ש‪ð‬כ‪ð‬סים תחת פיקוח רגולטורי‪.‬ההגדרה היא רחבה וכוללת מ‪ð‬יות‪,‬‬ ‫אג"ח‪ ,‬אופציות‪ ,‬זכויות‪ ,‬תעודות סל ועוד‪ ,‬המוצעים לציבור לצורך השקעה‬ ‫או מסחר בבורסה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 52‬לחוק ‪ð‬יירות ערך‪:‬‬ ‫הסעיף מגדיר את "‪ð‬יירות הערך" כהשקעות פי‪ðð‬סיות שהן מוצרי השקעה‬ ‫ה‪ð‬ית‪ð‬ים לה‪ð‬פקה ולהסחר בבורסה ‪.‬כל ‪ð‬ייר ערך ש‪ð‬כ‪ð‬ס להגדרה זו כפוף לפיקוח של רשות ‪ð‬יירות ערך‪ ,‬וכולל‬ ‫מ‪ð‬יות של חברות‪ ,‬אגרות חוב‪ ,‬אופציות‪ ,‬תעודות סל ועוד‪.‬‬ ‫סעיף ‪52‬א' – שימוש אסור במידע פ‪ð‬ים‬ ‫סעיף ‪52‬א' לחוק ‪ð‬יירות ערך עוסק בהגדרת העבירה של שימוש במידע פ‪ð‬ים –כלומר‪ ,‬כאשר אדם עושה שימוש‬ ‫במידע פ‪ð‬ימי ובלתי ציבורי שברשותו‪ ,‬מידע שיכול להשפיע על מחיר ‪ð‬ייר ערך‪ ,‬כדי לסחור או לה‪ð‬חות אחרים‬ ‫לסחור ב‪ð‬יירות ערך‪.‬‬ ‫מה ‪ð‬חשב למידע פ‪ð‬ים?‬ ‫מידע לא פומבי ‪:‬מידע שלא פורסם לציבור‪ ,‬אולם יש לו השפעה מהותית על שווי ‪ð‬ייר הערך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מידע שיכול להשפיע על מחיר ‪ð‬ייר הערך ‪:‬אם המידע היה ‪ð‬חשף‪ ,‬הוא היה יכול לש‪ð‬ות את ההחלטה של‬ ‫‪‬‬ ‫המשקיעים הפוט‪ð‬ציאליים ולגרום לשי‪ð‬וי במחיר ה‪ð‬ייר‪.‬‬ ‫מה אסור לפי סעיף ‪52‬א?'‬ ‫שימוש במידע פ‪ð‬ים ‪:‬אדם שמחזיק במידע פ‪ð‬ים אסור לו לסחור ב‪ð‬יירות ערך של החברה בהקשר למידע‬ ‫‪‬‬ ‫זה‪ ,‬או לה‪ð‬חות אחרים לעשות זאת‪.‬‬ ‫העברת מידע פ‪ð‬ים ‪:‬אסור גם להעביר את המידע הפ‪ð‬ימי לאחרים במטרה שיעשו בו שימוש לצורך מסחר‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ð‬יירות ערך‪.‬‬ ‫מטרת הסעיף‪:‬‬ ‫הסעיף ‪ð‬ועד לשמור על הוג‪ð‬ות ושוויון בשוק ההון ולמ‪ð‬וע מצבים שבהם א‪ð‬שים בעלי גישה למידע פ‪ð‬ימי י‪ð‬צלו‬ ‫אותו לרווח אישי‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬סעיף ‪52‬א' מגדיר את העבירה של שימוש במידע פ‪ð‬ים‪ ,‬ומטיל איסור על אדם להשתמש במידע פ‪ð‬ימי‬ ‫כדי לסחור ב‪ð‬יירות ערך או להעביר אותו לאחרים למטרות מסחר‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 15‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫מכשיר פי‪ðð‬סי – כל ‪ð‬ייר ערך שא‪ð‬ח‪ð‬ו מבי‪ð‬ים מהו‪ð ,‬כ‪ð‬ס תחת הגדר של מכשיר פי‪ðð‬סי‪.‬כי‪ð‬וי כולל לחוזים כספיים‬ ‫שמטרתם השגת מימון למ‪ð‬פיק והשגת תשואה לרוכש‪.‬לדוגמא‪ :‬מ‪ð‬יה המו‪ð‬פקת על ידי החברה יותר תזרים‬ ‫מזומ‪ð‬ים ‪ð‬כ‪ð‬ס‪ ,‬ורוכש המ‪ð‬יה זוכה לתשלומי דיביד‪ð‬ד‪.‬מוגדר כחוזה היוצר ‪ð‬כס פי‪ðð‬סי בישות אחת והתחייבות‬ ‫פי‪ðð‬סית או מכשיר הו‪ð‬י בישות אחרת‪.‬‬ ‫מכשיר פי‪ðð‬סי – הגדרה והסבר‬ ‫מכשיר פי‪ðð‬סי הוא כי‪ð‬וי כללי לחוזים או כלים פי‪ðð‬סיים שמטרתם היא השגת מימון למ‪ð‬פיק )החברה או הגוף‬ ‫המ‪ð‬פיק את המכשיר( והשגת תשואה לרוכש או למשקיע במכשיר‪.‬מדובר במכשירים שמייצגים ‪ð‬כס פי‪ðð‬סי מצד‬ ‫אחד‪ ,‬והתחייבות פי‪ðð‬סית או מכשיר הו‪ð‬י מצד ש‪ð‬י‪.‬‬ ‫מאפיי‪ð‬י מכשירים פי‪ðð‬סיים‪:‬‬ ‫‪.1‬חוזים כספיים‪:‬‬ ‫מכשירים פי‪ðð‬סיים יכולים להיות חוזים כספיים כמו מ‪ð‬יות‪ ,‬אגרות חוב‪ ,‬אופציות‪ ,‬תעודות סל ועוד‪.‬כל‬ ‫אחד מהם מספק מימון לגורם המ‪ð‬פיק )למשל‪ ,‬חברה( ומזכה את הרוכש בתשואה בהתאם לפעילות‬ ‫המכשיר‪.‬‬ ‫‪.2‬ש‪ð‬י צדדים למשוואה‪:‬‬ ‫מכשיר פי‪ðð‬סי מייצר מצד אחד ‪ð‬כס פי‪ðð‬סי )למשל‪ ,‬מ‪ð‬יה שהיא ‪ð‬כס עבור בעל המ‪ð‬יה( ומצד ש‪ð‬י התחייבות‬ ‫פי‪ðð‬סית או מכשיר הו‪ð‬י )למשל‪ ,‬המ‪ð‬יה היא התחייבות של החברה כלפי בעל המ‪ð‬יה מבחי‪ð‬ת זכויות‬ ‫דיביד‪ð‬ד(‪.‬‬ ‫‪.3‬מימון והשגת תשואה‪:‬‬ ‫‪ o‬המ‪ð‬פיקים )למשל חברות( יכולים לגייס הון באמצעות מכשירים פי‪ðð‬סיים כמו מ‪ð‬יות או אגרות‬ ‫חוב‪.‬‬ ‫‪ o‬הרוכשים )המשקיעים( יכולים לקבל תשואה מהמכשירים הפי‪ðð‬סיים‪ ,‬כגון דיביד‪ð‬ד ממ‪ð‬יות או‬ ‫תשלומי ריבית מאגרות חוב‪.‬‬ ‫דוגמה למכשיר פי‪ðð‬סי‪:‬‬ ‫מ‪ð‬יה ‪:‬מ‪ð‬יה היא דוגמה למכשיר פי‪ðð‬סי‪.‬כאשר חברה מ‪ð‬פיקה מ‪ð‬יות‪ ,‬היא מגייסת מימון מהציבור‪.‬בעלי‬ ‫‪‬‬ ‫המ‪ð‬יות זכאים לדיביד‪ð‬דים )תשואה( לפי רווחי החברה‪ ,‬אך הם אי‪ð‬ם יכולים להחליט על ‪ð‬יהול החברה‬ ‫)למעט במקרים של הצבעה על ‪ð‬יהול הדירקטוריון באסיפות כלליות(‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫מכשירים פי‪ðð‬סיים הם אמצעים המאפשרים לגייס כספים ולספק תשואה עבור המשקיעים‪.‬הם יכולים לכלול‬ ‫חוזים כספיים שו‪ð‬ים‪ ,‬ומוגדרים ככאלה שמייצרים ‪ð‬כס פי‪ðð‬סי עבור בעליהם והתחייבות פי‪ðð‬סית או הו‪ð‬ית עבור‬ ‫המ‪ð‬פיקים‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 16‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫בורסה מפגישה בין קו‪ð‬ה למוכר – מקבלת עמלה‪.‬‬ ‫הבורסה – מפגש בין קו‪ð‬ים ומוכרים‬ ‫הבורסה היא מקום )פיזי או דיגיטלי( שבו מתקיימת פעולה של מסחר ב‪ð‬יירות ערך ‪.‬תפקידה המרכזי של הבורסה‬ ‫הוא לפעול כזירה בה קו‪ð‬ים ומוכרים ‪ð‬פגשים ומבצעים עסקאות‪ ,‬כמו למשל ק‪ð‬ייה ומכירה של מ‪ð‬יות‪ ,‬אגרות חוב‪,‬‬ ‫אופציות ותעודות סל‪.‬‬ ‫תפקיד הבורסה‪:‬‬ ‫‪.1‬מפגש בין קו‪ð‬ה למוכר‪:‬‬ ‫הבורסה מספקת את הפלטפורמה שבה קו‪ð‬ים ומוכרים יכולים להיפגש ולבצע עסקאות‪ ,‬כלומר‪ ,‬קו‪ð‬ים‬ ‫רוכשים ‪ð‬יירות ערך מהמוכרים במחיר ש‪ð‬קבע בשוק‪.‬‬ ‫‪.2‬קביעת המחירים‪:‬‬ ‫המחירים של ‪ð‬יירות הערך ‪ð‬קבעים לפי הצעות הק‪ð‬ייה והמכירה בשוק‪.‬זהו שוק חופשי שבו המחירים‬ ‫משת‪ð‬ים על בסיס הביקוש וההיצע‪.‬‬ ‫‪.3‬עמלת מסחר‪:‬‬ ‫הבורסה גובה עמלות על כל עסקה ש‪ð‬עשית בתוכה‪.‬העמלה היא בדרך כלל עבור שירותי המסחר והבקרה‬ ‫שהיא מספקת‪ ,‬ומחולקת בין הבורסה לבין הברוקרים או המתווכים הפי‪ðð‬סיים‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫הבורסה משמשת כזירת מסחר שבה קו‪ð‬ים ומוכרים ‪ð‬פגשים‪ ,‬ומבצעים עסקאות‪.‬היא גובה עמלה עבור השירותים‬ ‫ש‪ð‬ית‪ð‬ים לה‪ ,‬כולל מתן פלטפורמת מסחר‪ ,‬בקרה ורגולציה‪.‬‬ ‫השקעה במ‪ð‬יה ‪ð‬ועדה להפיק רווחים מהמ‪ð‬יה עצמה‪,‬‬ ‫הן דרך ההון שמפיקים מהמכירה שלה והן דרך דיביד‪ð‬דים שהחברה‬ ‫מחלקת לבעלי המ‪ð‬יות‪.‬‬ ‫‪.1‬הפקת רווח ממכירת מ‪ð‬יות‪:‬‬ ‫‪ ‬כאשר קו‪ð‬ים מ‪ð‬יה‪ ,‬המטרה היא להחזיק בה ולמכור אותה בעתיד במחיר גבוה יותר‪ ,‬תוך רווח מההפרש‬ ‫במחירים )מה ש‪ð‬קרא רווח הון(‪.‬‬ ‫‪ ‬מחיר המ‪ð‬יה יכול להשת‪ð‬ות בעקבות ביצועי החברה‪ ,‬ת‪ð‬אי השוק‪ ,‬או ציפיות עתידיות לגבי החברה‪.‬‬ ‫‪.2‬דיביד‪ð‬ד‪:‬‬ ‫דיביד‪ð‬ד הוא חלק מהרווח של החברה שמחולק לבעלי המ‪ð‬יות‪.‬כאשר החברה מרוויחה‪ ,‬היא יכולה‬ ‫‪‬‬ ‫להחליט לחלק חלק מהרווח כ"דיביד‪ð‬ד" לבעלי המ‪ð‬יות‪.‬‬ ‫היתרון לדיביד‪ð‬ד ‪:‬בעלי המ‪ð‬יות מקבלים רווח מתשואה ישירה מהחברה‪ ,‬ב‪ð‬וסף להערכה האפשרית של‬ ‫‪‬‬ ‫המ‪ð‬יה‪.‬‬ ‫שיקולים לחלק דיביד‪ð‬ד‪:‬‬ ‫אטרקטיביות בהשקעה ‪:‬חברות שמחלקות דיביד‪ð‬ד ‪ð‬תפסות כיציבות ורווחיות‪ ,‬מה שמגביר את‬ ‫‪‬‬ ‫האטרקטיביות להשקעה בהן‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 17‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫שימור שמחת בעלי המ‪ð‬יות ‪:‬הדירקטוריון מעו‪ð‬יין לשמור על ‪ð‬אמ‪ð‬ות בעלי המ‪ð‬יות ולכן מחלק דיביד‪ð‬ד‬ ‫‪‬‬ ‫ככלי לשמור על תמריץ חיובי למשקיעים‪.‬‬ ‫הצהרה על יציבות פי‪ðð‬סית ‪:‬כאשר חברה מחלקת דיביד‪ð‬ד באופן קבוע‪ ,‬זה יכול להעיד על כך שהיא יציבה‬ ‫‪‬‬ ‫פי‪ðð‬סית ומייצרת מזומ‪ð‬ים באופן רציף‪.‬זהו סימן חיובי למשקיעים שמעו‪ð‬יי‪ð‬ים בהשקעה סולידית‪.‬‬ ‫‪.3‬הגדרת החברה כמכו‪ð‬ת מזומ‪ð‬ים‪:‬‬ ‫חברה שמחלקת דיביד‪ð‬ד באופן קבוע משדרת לשוק שהיא חברה הפועלת בצורה יציבה ומייצרת מזומ‪ð‬ים‬ ‫‪‬‬ ‫בצורה רציפה‪ ,‬ולכן היא אמי‪ð‬ה יותר למשקיעים‪.‬זה יוצר תחושת ביטחון לגבי עתיד החברה ויכול להוביל‬ ‫לעלייה בביקוש למ‪ð‬יה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקצרה ‪,‬השקעה במ‪ð‬יה היא דרך לרווח ממכירתה או מקבלת דיביד‪ð‬דים‪.‬דיביד‪ð‬ד משדר יציבות פי‪ðð‬סית ומסייע‬ ‫למשוך משקיעים על ידי הצגת החברה כמייצרת רווחים ומזומ‪ð‬ים‪.‬‬ ‫מכשיר פי‪ðð‬סי הוא חוזה או כלי פי‪ðð‬סי שמייצר זכויות כלפי צד‬ ‫אחד והתחייבויות כלפי צד ש‪ð‬י‪.‬מדובר במכשיר ש‪ð‬ועד לספק מימון‬ ‫או להשיג תשואה למשקיע‪ ,‬תוך שמירה על אופי של ‪ð‬כס פי‪ðð‬סי או‬ ‫התחייבות‪.‬מכשירים פי‪ðð‬סיים יכולים לכלול מגוון רחב של מוצרים‬ ‫פי‪ðð‬סיים‪.‬‬ ‫דוגמאות למכשירים פי‪ðð‬סיים‪:‬‬ ‫מ‪ð‬יה –תעודה שמייצגת בעלות חלקית בחברה‪ ,‬והיא‬ ‫‪.1‬‬ ‫מע‪ð‬יקה לבעל המ‪ð‬יה את הזכות להצביע באספות כלליות‬ ‫ולזכות בדיביד‪ð‬דים )אם החברה מחלקת(‪.‬‬ ‫אג"ח )אגרת חוב( –‪ð‬ייר ערך שמייצג התחייבות של‬ ‫‪.2‬‬ ‫המ‪ð‬פיק )חברה‪ ,‬מדי‪ð‬ה( לשלם לבעל האג"ח ריבית ו‪/‬או להחזיר‬ ‫את הקרן במועד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫אופציה –חוזה המע‪ð‬יק את הזכות )אך לא את החובה( לרכוש או למכור ‪ð‬ייר ערך במחיר קבוע מראש‬ ‫‪.3‬‬ ‫ובזמן מוגבל‪.‬‬ ‫תעודת סל – )‪ð (ETF‬ייר ערך שמאגד בתוכו ‪ð‬כסים שו‪ð‬ים )למשל מ‪ð‬יות של חברות שו‪ð‬ות( ומאפשר‬ ‫‪.4‬‬ ‫למשקיעים להשקיע באותם ‪ð‬כסים כקבוצה‪.‬‬ ‫מאפיי‪ð‬ים של מכשירים פי‪ðð‬סיים‪:‬‬ ‫‪ð‬כסים פי‪ðð‬סיים ‪:‬מכשירים פי‪ðð‬סיים יכולים להוות ‪ð‬כס פי‪ðð‬סי אם הם מייצגים זכויות לקבלת מזומ‪ð‬ים‬ ‫‪‬‬ ‫או תועלת כלשהי )למשל‪ ,‬מ‪ð‬יה מע‪ð‬יקה זכויות דיביד‪ð‬ד(‪.‬‬ ‫התחייבות פי‪ðð‬סית ‪:‬מכשירים פי‪ðð‬סיים יכולים גם ליצור התחייבות כלפי צד ש‪ð‬י‪ ,‬כמו במקרה של אג"ח‬ ‫‪‬‬ ‫שבו המ‪ð‬פיק מתחייב לשלם לבעלי האג"ח ריבית והחזר קרן‪.‬‬ ‫שימושים‪:‬‬ ‫גיוס הון ‪:‬חברות וגופים ציבוריים מ‪ð‬פיקים מכשירים פי‪ðð‬סיים כדי לגייס כספים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השגת תשואה ‪:‬משקיעים רוכשים מכשירים פי‪ðð‬סיים במטרה להשיג תשואה‪ ,‬כמו דיביד‪ð‬ד‪ ,‬ריבית‪ ,‬או‬ ‫‪‬‬ ‫רווח הון ממכירת המכשיר במחיר גבוה יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 18‬מתוך‬ ‫עמוד‬ ‫בקצרה ‪,‬מכשירים פי‪ðð‬סיים הם כלים שמהם ‪ð‬יתן להפיק רווחים‪ ,‬והם יכולים לכלול מ‪ð‬יות‪ ,‬אגרות‬ ‫חוב‪ ,‬אופציות‪ ,‬תעודות סל ועוד‪.‬הם יכולים לשמש לגיוס הון‪ ,‬השקעה או ‪ð‬יהול סיכו‪ð‬ים פי‪ðð‬סיים‪.‬‬ ‫השקעה ב‪-‬אג"ח )אגרת חוב( יכולה להציע יתרו‪ð‬ות שו‪ð‬ים למשקיעים‪ ,‬תלוי במטרותיהם הפי‪ðð‬סיות‬ ‫ובסיכו‪ð‬ים שהם מוכ‪ð‬ים לקחת‪.‬ה‪ð‬ה כמה סיבות עיקריות להשקיע באג"ח‪:‬‬ ‫‪.1‬תשואה קבועה‪:‬‬ ‫אג"ח מציעה לרוב תשואה קבועה )ריבית( לאורך חיי האג"ח‪.‬המשקיע מקבל תשלומים תקופתיים של‬ ‫‪‬‬ ‫ריבית )המכו‪ð‬ה "קופון )"במהלך התקופה שהאג"ח בתוקף‪ ,‬ובסוף התקופה הוא מקבל את סכום ההשקעה‬ ‫הראשו‪ð‬י )הקרן( בחזרה‪.‬‬ ‫מדובר בהכ‪ð‬סה יציבה ו‪ð‬יהולית‪ ,‬ולכן אג"ח ‪ð‬חשבת להשקעה סולידית עבור משקיעים שמחפשים יציבות‬ ‫‪‬‬ ‫פי‪ðð‬סית‪.‬‬ ‫‪.2‬סיכון ‪ð‬מוך יחסית‪:‬‬ ‫כאשר משקיעים באג"ח ממשלתיות או אג"ח של חברות גדולות ומובילות‪ ,‬מדובר בהשקעה עם סיכון ‪ð‬מוך‬ ‫‪‬‬ ‫יחסית ‪,‬במיוחד בהשוואה להשקעות מ‪ð‬יות שיכולות להיות יותר ת‪ð‬ודתיות‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬יש לשים לב שהסיכון באג"ח תלוי באיכות האשראי של המ‪ð‬פיק )למשל‪ ,‬אם מדובר בחברה יציבה או‬ ‫‪‬‬ ‫בממשלת ישראל‪ ,‬או באג"ח של חברה בעלת דירוג אשראי ‪ð‬מוך יותר(‪.‬‬ ‫‪.3‬הג‪ð‬ה על הקרן‪:‬‬ ‫אם מדובר באג"ח ש‪ð‬ית‪ð‬ה על ידי גוף אמין )כגון ממשלה או חברה גדולה(‪ ,‬סביר לה‪ð‬יח שהמשקיע יקבל את‬ ‫‪‬‬ ‫סכום ההשקעה הראשו‪ð‬י )הקרן( חזרה בתום התקופה‪ ,‬ב‪ð‬וסף לריבית שהוא קיבל במהלך התקופה‪.‬‬ ‫‪.4‬גיוון בתיק ההשקעות‪:‬‬ ‫אג"ח משמשת כהג‪ð‬ה על התיק הפי‪ðð‬סי ‪.‬בהשקעה באג"ח‪ ,‬במיוחד במקביל להשקעה במ‪ð‬יות‪ð ,‬יתן לגוון‬ ‫‪‬‬ ‫את הסיכון בתיק ההשקעות ולייצר יציבות פי‪ðð‬סית‪.‬‬ ‫אג"ח יכולה לפצות על ירידות בשוק המ‪ð‬יות‪ ,‬שכן בדרך כלל היא מציעה תשואה קבועה גם כאשר השוק‬ ‫‪‬‬ ‫ת‪ð‬ודתי‪.‬‬ ‫‪.5‬הזדמ‪ð‬ויות לצמיחה‪:‬‬ ‫יש‪ð‬ם סוגי אג"ח )למשל‪ ,‬אג"ח של חברות צומחות או אג"ח בריביות משת‪ð‬ות( המציעים תשואה גבוהה‬ ‫‪‬‬ ‫יותר‪ ,‬ובכך יכולים להיות אטרקטיביים עבור משקיעים המעו‪ð‬יי‪ð‬ים בהשקעות יותר רווחיות‪.‬‬ ‫‪.6‬פשטות בהשקעה‪:‬‬ ‫אג"ח ‪ð‬חשבת להשקעה פשוטה להב‪ð‬ה‪ :‬מדובר בחוזה שבו החברה או הממשל מתחייבים להחזיר את הקרן‬ ‫‪‬‬ ‫ולשלם ריבית קבועה‪ ,‬דבר שמקל על המשקיע להבין את ת‪ð‬אי ההשקעה‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ההשקעה באג"ח מתאימה למשקיעים שמעו‪ð‬יי‪ð‬ים בתשואה יציבה ו‪ð‬מוכה בסיכון‪ ,‬במיוחד‬ ‫בהשוואה להשקעות מ‪ð‬יות‪.‬אג"ח מציעה הכ‪ð‬סה קבועה‪ ,‬סיכון ‪ð‬מוך יחסית‪ ,‬והג‪ð‬ה על הקרן‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬יש לקחת בחשבון את דירוג האשראי של המ‪ð‬פיק ואת ת‪ð‬אי השוק בעת קבלת‬ ‫החלטה על ההשקעה‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 19‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫הלוואה שחברה מגייסת מהציבור‪.‬כשקו‪ð‬ים מסוג אג"ח – הכסף ששמם בקופת החברה אמור לחזור – הלוואה‬ ‫בת‪ð‬אים הכתובים בהלוואה ש‪ð‬קבעה‪).‬מתי יוחזר‪ ,‬איזו ריבית וכו'‪ (..‬כמו הלוואה – אם א‪ð‬י מלווה הוא יוחזר‬ ‫בת‪ð‬אים שהוסכמו‪.‬‬ ‫אג"ח )אגרת חוב( – הלוואה של חברה מהציבור‬ ‫אג"ח היא למעשה הלוואה שהחברה מגייסת מהציבור‪.‬כאשר משקיעים קו‪ð‬ים אג"ח‪ ,‬הם בעצם מלוות כסף לחברה‬ ‫בתמורה להתחייבות שלה להחזיר את הכסף בת‪ð‬אים ש‪ð‬קבעים מראש‪.‬מדובר בהסכם חוזי שבו מצוין‪:‬‬ ‫‪.1‬סכום ההלוואה )הקרן(‪:‬‬ ‫המשקיע מספק את הכסף לחברה בעת רכישת האג"ח‪ ,‬והחברה מתחייבת להחזיר את הסכום הזה בתום‬ ‫תקופת ההשקעה‪.‬‬ ‫‪.2‬ריבית )קופון(‪:‬‬ ‫החברה מתחייבת לשלם ריבית )המכו‪ð‬ה "קופון"( למשקיע מדי תקופה‪ ,‬בדרך כלל אחת לכמה חודשים או ש‪ð‬ה‪,‬‬ ‫בהתאם לת‪ð‬אי האג"ח‪.‬הריבית היא תשלום עבור השימוש בכסף שהושאל לה‪.‬‬ ‫‪.3‬מועד ההחזר‪:‬‬ ‫האג"ח קובעת את מועד החזר הקרן – כלומר‪ ,‬מתי החברה מחויבת להחזיר את הסכום הראשו‪ð‬י של ההשקעה‬ ‫למשקיע‪.‬מועד זה ‪ð‬קרא "מועד הפדיון‪".‬‬ ‫‪.4‬ת‪ð‬אים ‪ð‬וספים‪:‬‬ ‫‪ o‬ייתכן ויהיו ת‪ð‬אים ‪ð‬וספים‪ ,‬כמו הצמדה לאי‪ð‬פלציה או שערי מטבע‪.‬‬ ‫‪ o‬ת‪ð‬אי האג"ח עשויים לכלול גם ת‪ð‬אים מיוחדים כגון פרעון מוקדם או אפשרויות של שי‪ð‬וי בת‪ð‬אים‬ ‫על פי שיקול דעת החברה‪.‬‬ ‫דימוי להלוואה‪:‬‬ ‫האג"ח למעשה פועלת כמו הלוואה ‪:‬אם אתה קו‪ð‬ה אג"ח‪ ,‬אתה מלווה את הכסף לחברה‪ ,‬והיא מתחייבת להחזיר‬ ‫אותו בת‪ð‬אים שהוסכמו מראש‪.‬הריבית שמשלמת החברה היא עלות ההלוואה‪ ,‬ובסוף התקופה‪ ,‬החברה מחזירה‬ ‫את הקרן )הסכום הראשו‪ð‬י שהושקע(‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫כאשר קו‪ð‬ים אג"ח‪ ,‬המשקיע מע‪ð‬יק הלוואה לחברה‪ ,‬שמתחייבת להחזיר את סכום ההלוואה בת‪ð‬אים שהוסכמו‬ ‫מראש‪ ,‬כולל תשלום ריבית תקופתי בסכום קבוע ומועד החזר הקרן בתום התקופה‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 20‬מתוך‬ ‫עמוד‬ ‫מי שמחזיר ‪ð‬ייר ארך מסוג אגח – לא מצפה לדיביד‪ð‬ד כי מחלקים רק לבעלי מ‪ð‬יות הוא מצפה להחזר ההלוואה או‬ ‫מצפה שהוא ימכור את האגח בבורסה ואולי ירוויח‪.‬‬ ‫משקיע באג"ח לא מצפה לקבל דיביד‪ð‬ד כמו בעל מ‪ð‬יה‪ ,‬כי דיביד‪ð‬ד מוע‪ð‬ק רק לבעלי מ‪ð‬יות )המשקיעים במ‪ð‬יות(‪,‬‬ ‫ולא לבעלי אג"ח‪.‬במקום זאת‪ ,‬משקיע באג"ח מצפה לקבל את החזר ההלוואה בסוף תקופת ההשקעה‪ ,‬או שהוא‬ ‫יכול למכור את האג"ח בבורסה ולקבל רווח מהשווי שלה אם המחיר עלה‪.‬‬ ‫ש‪ð‬י אפשרויות לרווח ממשקיע באג"ח‪:‬‬ ‫‪.1‬החזר ההלוואה )פדיון האג"ח(‪:‬‬ ‫המשקיע יקבל את סכום הקרן )הסכום שהשקיע( בחזרה בסוף תקופת ההשקעה‪ ,‬בת‪ð‬אים שהוגדרו בהסכם‬ ‫האג"ח‪.‬‬ ‫‪.2‬רווח ממכירה בבורסה‪:‬‬ ‫אם ערך האג"ח עלה במהלך התקופה )למשל‪ ,‬אם החברה חוותה שיפור במצבה הפי‪ðð‬סי או יש ירידה‬ ‫בריבית בשוק(‪ ,‬המשקיע יכול למכור את האג"ח בבורסה במחיר גבוה יותר מהמחיר שבו רכש אותה‪ ,‬ובכך‬ ‫להרוויח רווח הון‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ב‪ð‬יגוד לבעלי מ‪ð‬יות שמקבלים דיביד‪ð‬דים‪ ,‬בעלי אג"ח מצפים להחזר קרן )הסכום שהושקע( וריבית‬ ‫לאורך תקופת האג"ח‪.‬הם יכולים גם למכור את האג"ח בשוק אם ערכו עלה ולרשום רווח‬ ‫ממכירתה‪.‬‬ ‫אדישות רציו‪ð‬לית – לא אכפת ממשהו לא בגלל שלא רצי‪ð‬י אלא בגלל שהחלטתי שזה לא מספיק חשוב‪ ,‬אין לי‬ ‫יכולת להשפיע‪.‬‬ ‫הת‪ð‬הלות כלכלית ‪:‬משקיע עשוי להימ‪ð‬ע מהשקעה בשוק מסוים אם הוא מאמין שאין לו שליטה על הת‪ð‬ודות בשוק‬ ‫והוא לא רואה בכך ערך אישי‪ ,‬אפילו אם הדבר חשוב לאחרים‪.‬‬ ‫בקצרה ‪:‬אדישות רציו‪ð‬לית ‪ð‬ובעת ממחשבה שזו לא הבחירה המשתלמת או שיש דברים חשובים יותר לעסוק בהם‪.‬‬ ‫השתלטות עוי‪ð‬ת – מי שהשתלט ורוצה להפוך לבעל החברה ולהזיז את בעל החברה שהיה‪.‬‬ ‫השתלטות עוי‪ð‬ת היא תהליך שבו גורם חיצו‪ð‬י )אדם‪ ,‬חברה או קבוצת משקיעים( מ‪ð‬סה להשתלט על חברה ב‪ð‬יגוד‬ ‫לרצון של בעלי החברה ה‪ð‬וכחיים‪.‬במילים אחרות‪ ,‬גורם חיצו‪ð‬י מחליט לרכוש מספיק מ‪ð‬יות בחברה על מ‪ð‬ת‬ ‫להחזיק בה ולשלוט בה‪ ,‬תוך כדי שהוא מתמודד עם הת‪ð‬גדות מצד בעלי החברה ה‪ð‬וכחיים‪.‬‬ ‫מאפיי‪ð‬ים‪:‬‬ ‫המ‪ð‬יע ‪:‬הגורם שמבצע את ההשתלטות העוי‪ð‬ת בדרך כלל מעו‪ð‬יין להפוך לבעל השליטה בחברה‪ ,‬להשפיע על‬ ‫‪‬‬ ‫ה‪ð‬הלתה‪ ,‬לש‪ð‬ות את האסטרטגיה העסקית שלה או למכור אותה בתמורה לרווחים כלכליים‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪ 21‬מתוך‬ ‫עמוד‬  ‫שיטות ‪:‬ההשתלטות העוי‪ð‬ת יכולה להתבצע באמצעות רכישת מ‪ð‬יות באמצעות שוק ההון‪ ,‬הצעת הצעות‬ ‫‪‬‬ ‫רכש ישירות לבעלי מ‪ð‬יות‪ ,‬או באמצעות ק‪ð‬יית מ‪ð‬יות בצורה מתוחכמת כדי להעלות את הלחץ על בעלי‬ ‫החברה ה‪ð‬וכחיים‪.‬‬ ‫תוצאה אפשרית ‪:‬לאחר ההשתלטות העוי‪ð‬ת‪ ,‬הגורם החיצו‪ð‬י יכול לש‪ð‬ות את הה‪ð‬הלה‪ ,‬לתקן אסטרטגיות‬ ‫‪‬‬ ‫עסקיות‪ ,‬לשפר את ביצועי החברה או למכור אותה למטרות רווח‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ההשתלטות העוי‪ð‬ת היא מ‪ð‬ג‪ð‬ון שבו גורם חיצו‪ð‬י מ‪ð‬סה לקחת שליטה על חברה ב‪ð‬יגוד לרצון בעלי‬ ‫החברה‪ ,‬תוך מטרה לש‪ð‬ות את הה‪ð‬הלה ואת האסטרטגיה העסקית‪.‬‬ ‫ההגדרה של שליטה לפי חוק ‪ð‬יירות ערך מתארת את היכולת לכוון את פעילותו‬ ‫של תאגיד בצורה ישירה‪ ,‬כלומר היכולת להכתיב את פעולתו של התאגיד‪,‬‬ ‫למעט המקרים שבהם מדובר רק במילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת‬ ‫בתאגיד )כמו מ‪ð‬כ"ל(‪.‬‬ ‫ההגדרה גם כוללת חזקה ש‪ð‬ית‪ð‬ת לאדם המחזיק מחצית או יות